היום נתחיל מסיכום מחשבותיו של אלוהים, רעיונותיו, וכל צעד מאז בריאת האדם, ונביט בעבודה שהוא ביצע מבריאת העולם ועד תחילתו הרשמית של עידן החסד. אז נוכל לגלות אילו מהמחשבות והרעיונות של אלוהים אינם ידועים לאדם, ומשם נוכל להבהיר את הסדר של תוכנית הניהול של אלוהים, ולהבין ביסודיות את ההקשר שבו אלוהים יצר את עבודת הניהול שלו, את מקורה ואת תהליך הפיתוח שלה, וגם להבין לעומק את התוצאות שהוא רוצה מעבודת הניהול שלו – כלומר את הליבה והמטרה של עבודת הניהול שלו. בכדי להבין את הדברים הללו, עלינו לחזור לתקופה מרוחקת, שקטה ורוגעת, שבה לא היו עוד בני אדם...

כשאלוהים קם ממיטתו, מחשבתו הראשונה הייתה זו: לברוא אדם חי, בן אנוש אמיתי, חי – מישהו לחיות איתו ושיהיה לו לחברה תמיד. האדם הזה יוכל להקשיב לו, ואלוהים יוכל לדבר איתו ולגלות לו את מה שעל לבו. אז, בפעם הראשונה, אלוהים לקח חופן עפר והשתמש בו כדי לברוא את האדם החי הראשון שדמיין, ואז הוא נתן ליצור החי הזה שם – אדם. לאחר שאלוהים השיג את האדם החי והנושם הזה, כיצד הוא הרגיש? בפעם הראשונה, הוא חש את האושר שבהמצאות אהוב, בן לווייה. הוא גם הרגיש בפעם הראשונה את האחריות שבהורות ואת הדאגה הנלווית לכך. האדם החי והנושם הביא לאלוהים אושר ושמחה. הוא הרגיש נחמה בפעם הראשונה. זה היה הדבר הראשון שאלוהים אי-פעם עשה שלא הושג באמצעות מחשבותיו או דבריו, כי אם נעשה בשתי ידיו. כשהיצור הזה – אדם חי ונושם – עמד בפני אלוהים, עשוי בשר ודם, עם צורה וגוף, ועם יכולת לדבר עם אלוהים, אלוהים חש סוג של אושר שהוא מעולם לא חש בעבר. הוא חש באמת באחריותו, והיצור החי הזה לא רק נגע ללבו, אלא שכל תנועה קלה שלו ריגשה אותו וחיממה את לבו. לכן, כשהיצור החי הזה עמד בפני אלוהים, זו הייתה הפעם הראשונה שהוא חשב להשיג עוד אנשים כאלה. זו הייתה סדרת האירועים שהחלה עם המחשבה הראשונה הזו של אלוהים. עבור אלוהים, כל האירועים הללו התרחשו בפעם הראשונה, אך באירועים הראשונים האלה, בלי קשר למה שהוא חש באותו זמן – אושר, אחריות, דאגה – לא היה לו עם מי לחלוק זאת. החל מאותו רגע, אלוהים חש באמת בדידות ועצב שהוא מעולם לא חש לפני כן. הוא חש שבני האדם אינם מסוגלים לקבל או להבין את אהבתו ודאגתו, או את כוונותיו עבור האנושות, לכן, הוא המשיך לחוש צער וכאב בלבו. על אף שהוא עשה את הדברים הללו בשביל האדם, האדם לא היה מודע לכך ולא הבין. מלבד האושר, השמחה והנחמה שהאדם הביא לו, הצטרפו לכך במהרה רגשות הצער והבדידות הראשונים שלו. אלה היו מחשבותיו ורגשותיו של אלוהים באותו הזמן. בעת שאלוהים עשה את כל הדברים הללו, בלבו הוא עבר משמחה לצער ומצער לכאב, וכל אלה היו מעורבים בחרדה. כל מה שהוא רצה לעשות היה למהר ולספר לאיש הזה, לאנושות הזו, את מה שעל לבו, ולגרום להם להבין את כוונותיו קודם לכן. אז הם יוכלו להפוך לחסידיו ולהיות תואמים לו. הם כבר לא יאזינו לדברי האל ויוותרו דוממים. הם כבר לא יהיו חסרי מודעות איך להצטרף לאלוהים בעבודתו. מעל לכל, הם כבר לא יהיו שווי נפש נוכח דרישותיו של אלוהים. הדברים הראשונים האלה שאלוהים ביצע הם משמעותיים מאוד ובעלי ערך רב לתוכנית הניהול שלו ולבני האדם כיום.

לאחר שהוא ברא את הכל ואת בני האדם, אלוהים לא נח. הוא לא יכול היה לחכות להוציא אל הפועל את הניהול שלו, או להשיג את האנשים שהוא כל כך אהב מקרב האנושות.

בשלב הבא, זמן לא רב לאחר שאלוהים ברא את בני האדם, אנחנו מבינים מכתבי הקודש שהיה מבול ענק על פני כל העולם. נח מוזכר בתיעוד המבול, וניתן לומר שנח היה האיש הראשון שקיבל את קריאתו של אלוהים לעבוד עמו כדי להשלים מטלה של אלוהים. כמובן זו הייתה גם הפעם הראשונה שאלוהים דרש מאדם כלשהו על פני האדמה לעשות דבר מה לפקודתו. לאחר שנח סיים לבנות את התיבה, אלוהים הוריד מבול על פני האדמה בפעם הראשונה. כשאלוהים החריב את פני האדמה במבול, זו הייתה הפעם הראשונה מאז שהוא ברא את בני האדם, שהוא הרגיש סלידה עזה כלפיהם. זו הייתה הסיבה לכך שאלוהים נאלץ לקבל את ההחלטה הכואבת להשמיד את האנושות באמצעות מבול. לאחר שהמבול החריב את פני האדמה, אלוהים כרת את בריתו הראשונה עם בני האדם שהוא לעולם לא יעשה זאת שוב. האות לברית הזו היה הקשת בענן. זו הייתה הברית הראשונה של אלוהים עם האנושות, ולכן הקשת הייתה האות הראשון לברית עם אלוהים. הקשת הזו היא דבר ממשי, מוחשי שקיים. עצם קיומה של הקשת בענן הזו גורם לאלוהים לחוש לעתים קרובות עצב על האנושות הקודמת שהוא איבד, והוא משמש לו תזכורת תמידית למה שקרה להם... אלוהים לא האט את הקצב – הוא היה להוט לעשות את הצעד הבא בניהול שלו. לאחר מכן, אלוהים בחר באברהם לעבודה הראשונה שלו בקרב עם ישראל. זו הייתה גם הפעם הראשונה שאלוהים בחר במועמד כזה. אלוהים החליט להתחיל להוציא לפועל את עבודתו להושעת האנושות באמצעות האיש הזה, ולהמשיך את עבודתו בקרב צאצאיו של האיש. אנחנו רואים בכתבי הקודש שזה מה שאלוהים עשה לאברהם. אז אלוהים הפך את ארץ ישראל לארץ הנבחרת הראשונה, והוא החל את העבודה של עידן החוק באמצעות עמו הנבחר, בני ישראל. שוב, בפעם הראשונה, אלוהים נתן לבני ישראל את החוקים והכללים המפורשים שבני האדם חייבים לציית להם, והוא הסביר אותם בפירוט. זו הייתה הפעם הראשונה שאלוהים נתן לבני האדם תקנות כה מפורטות להקרבת קורבנות, לניהול חייהם, למה מותר ומה אסור לעשות, לחגים והמועדים עליהם לשמור ולעקרונות לביצוע כל מעשיהם. זו הייתה הפעם הראשונה שאלוהים נתן לאנושות תקנות ועקרונות כה מפורטים לחייהם.

כשאני אומר "בפעם הראשונה", משמעות הדבר היא שאלוהים מעולם לא ביצע עבודה כזו בעבר. לא היה קיים קודם לכן דבר כזה, ועל אף שאלוהים ברא את האנושות ואת כל הברואים והיצורים החיים, הוא מעולם לא ביצע עבודה כזו. כל העבודה הזו כללה את ניהול בני האדם בידי אלוהים. הכל היה קשור לבני האדם ולהושעה ולניהול שלו את בני האדם. לאחר אברהם, אלוהים בחר שוב בפעם הראשונה – הוא בחר את איוב להיות האיש הכפוף לחוק שיוכל לעמוד בפיתויי השטן ולהמשיך לירוא את אלוהים ולסור מרע, ולשאת עליו עדות. זו הייתה גם הפעם הראשונה שאלוהים אפשר לשטן לפתות אדם והפעם הראשונה שהוא התערב עם השטן. בסוף, בפעם הראשונה, אלוהים זכה לאדם שהיה מסוגל לשאת עליו עדות כשהוא ניצב בפני השטן – אדם שיכול היה לשאת עליו עדות ולבייש לחלוטין את השטן. מאז שאלוהים ברא את האדם, זה היה האיש הראשון שהוא זכה בו שהיה מסוגל לשאת לו עדות. מרגע שאלוהים זכה באדם הזה, הוא היה אף יותר להוט להמשיך את ניהולו ולבצע את השלב הבא בעבודתו, כשהוא הכין את בחירתו הבאה ואת מקום עבודתו.

לאחר שחלקתי עמכם את כל זה, האם אתם מבינים באמת את רצון האל? אלוהים רואה את הדוגמה הזו לניהול האנושות, להושעת בני אדם, כחשובה יותר מכל דבר אחר. הוא עושה את הדברים האלה לא רק באמצעות מחשבתו, ולא רק באמצעות דבריו, ובמיוחד אינו עושה זאת כלאחר יד – הוא עושה את כל הדברים הללו עם תוכנית, עם מטרה, עם אמות מידה, ועם רצונו. ברור שהעבודה הזו להושעת האנושות נושאת משמעות רבה עבור אלוהים והאדם גם יחד. בלי קשר לשאלה כמה קשה העבודה, בלי קשר לשאלה כמה גדולים המכשולים, בלי קשר לשאלה כמה חלשים בני האדם או כמה קשה מרדנותם, אף אחד מהדברים האלה לא קשה עבור אלוהים. אלוהים מעסיק את עצמו על-ידי השקעת מאמצים קפדניים וניהול העבודה שהוא עצמו רוצה לבצע. הוא גם מסדר הכל ומושל על כל האנשים ועל העבודה שהוא רוצה להשלים – שום דבר מזה לא נעשה לפני כן. זו הפעם הראשונה שאלוהים עשה שימוש בשיטות האלה ושילם מחיר גבוה עבור המשימה החשובה של ניהול והושעת האנושות. בעת שאלוהים מבצע את העבודה הזו, הוא מביע בפני בני האדם טיפין טיפין וללא סייג את עבודתו הקשה, את מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו, את חוכמתו ואת כול יכולתו וכל היבט של טבעו. הוא חושף כל זאת ללא סייג בפני האנושות אט אט, חושף ומביע את הדברים האלה כפי שהוא מעולם לא עשה בעבר. כך, בכל רחבי תבל, מלבד האנשים שאלוהים רוצה לנהל ולהושיע, מעולם לא היו ברואים כה קרובים לאלוהים, שיש להם קשר כה אינטימי עמו. בלבו, האנושות שהוא רוצה לנהל ולהושיע היא החשובה ביותר, והוא מעריך את האנושות הזו מעל לכל. על אף שהוא שילם מחיר גבוה עבורה, ועל אף שהוא נפגע ממנה ושהיא ממרה את פיו שוב ושוב, הוא לעולם אינו מתייאש ממנה, והוא ממשיך בעבודתו ללא לאות, ללא תלונות או חרטות. זאת מכיוון שהוא יודע שבמוקדם או במאוחר, בני האדם יתעוררו לקריאתו ודבריו ייגעו ללבם, והם יכירו בו כאדון הבריאה וישובו אליו...

לאחר ששמעתם היום את כל זה, אתם עשויים לחוש שכל מה שאלוהים עושה הוא רגיל לחלוטין. נדמה שבני האדם חשו תמיד במשהו מרצונו של אלוהים עבורם מדבריו ומעבודתו, אך תמיד ישנו ריחוק מסוים בין רגשותיהם או הידע שלהם לבין מה שאלוהים חושב. לכן אני חושב שהכרחי לתקשר עם כל האנשים לגבי הסיבה שאלוהים ברא את האנושות ולגבי הרקע לרצונו להשיב אל קרבו את האנשים שהוא ייחל להם. חיוני לחלוק זאת עם כולם, כך שהכל יהיה ברור להם בלבם. מכיוון שכל מחשבה ורעיון של אלוהים, כל שלב וכל תקופה בעבודתו קשורים ומשתלבים בכל עבודת הניהול שלו, כשאתם מבינים את מחשבותיו של אלוהים, את רעיונותיו ואת רצונו בכל שלב בעבודתו, זה אותו הדבר כמו להבין את העבודה של תוכנית הניהול שלו. על היסוד הזה, הבנתכם את אלוהים מעמיקה. כפי שציינתי קודם, שכל מה שאלוהים עשה כשהוא רק ברא את העולם הוא רק מידע לאנשים כעת ונראה שהוא חסר חשיבות בעיסוק בחיפוש אחר האמת. עם זאת, במהלך חווייתכם, יבוא יום שבו לא תחשבו שזה דבר כה פשוט כמו כמה פיסות מידע או כמה תעלומות. ככל שחייכם יתקדמו וכשיהיה לכם מעט מעמדתו של אלוהים בלבכם, או כשתבינו באופן עמוק ויסודי יותר את רצונו, תבינו באמת את החשיבות והכורח במה שאני מדבר עליו היום. בלי קשר לשאלה עד כמה קיבלתם את הדבר, חיוני שתבינו ותדעו את הדברים הללו. כשאלוהים עושה דבר מה, כשהוא מבצע את עבודתו, בין אם באמצעות רעיונותיו או בידיו, ובין אם הוא עושה זאת בפעם הראשונה או האחרונה – בסופו של דבר, לאלוהים יש תוכנית, ומטרותיו ומחשבותיו מצויות בכל מעשיו. המטרות והמחשבות האלה מייצגות את טבעו של אלוהים, והן מבטאות את מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו. כל אדם ואדם צריך להבין את שני הדברים האלה – טבעו של אלוהים ומה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו. מרגע שאדם מבין את טבעו של אלוהים ואת מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו, באפשרותו להבין בהדרגה מדוע אלוהים עושה את מה שהוא עושה ואומר את מה שהוא אומר. מתוך כך, בני האדם יכולים לפתח אמונה רבה יותר כחסידים של אלוהים, לעסוק באמת ולעסוק בשינוי בטבעם. כלומר הבנת האדם את אלוהים ואמונתו באלוהים הן בלתי נפרדות.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ג'