דנו בנושאים ותכנים רבים הקשורים לביטוי "אלוהים הוא מקור החיים של כול הדברים", אך האם אתם יודעים בתוך לבכם, אילו דברים מעניק אלוהים לאנושות, פרט לכך שהוא מספק לכם את דבריו ומבצע עליכם את עבודת הייסור והשיפוט שלו? יש שעשויים לומר, "אלוהים מעניק לי חסד וברכות, משמעת, נחמה, דאגה והגנה בכול דרך אפשרית". אחרים יאמרו, "אלוהים מעניק לי מזון ושתייה, יום יום", ואילו אחרים יאמרו אפילו, "אלוהים מעניק לי הכול". ביחס לדברים האלה, שעמם יכולים בני אדם לבוא במגע בחיי היום יום שלהם, ייתכן שלכולכם יש תשובות הקשורות לחוויות חייכם הגשמיות. אלוהים מעניק דברים רבים לכול אדם ואדם, אך הדברים שבהם אנו דנים כאן אינם מוגבלים רק לתחום צורכי היום יום של בני האדם, אלא הם מאפשרים לכול אחד מכם להביט רחוק יותר. מנקודת מבט ברמת המאקרו, מכיוון שאלוהים הוא מקור החיים של כול הדברים, כיצד הוא שומר על חייהם של כול הדברים? כדי שכול הדברים יוכלו להמשיך להתקיים, מה מביא אלוהים לכול הדברים כדי לשמור על קיומם ולשמור על חוקי קיומם? זהו עיקר הדיון שלנו היום. ... אני מקווה שתוכלו לקשר את הנושא ואת הדברים שעליהם אני עומד לדבר למעשי אלוהים, ולא לקשר אותם לידע כלשהו או לקשור אותם לתרבות אנושית כלשהי או למחקר. אני מדבר רק על אלוהים ואלוהים עצמו. זוהי הצעתי לכם. האם אתם מבינים? (כן.)

אלוהים העניק לאנושות דברים רבים. אתחיל בכך שאדבר על הדברים שבני אדם יכולים לראות, כלומר, הדברים שהם יכולים להרגיש. אלה הם דברים שבני אדם יכולים להבין בתוך תוכם ולקבלם. הבה נתחיל אם כן בעולם החומרי ונדון במה שאלוהים סיפק לאנושות.

(1) אוויר

דבר ראשון, אלוהים ברא את האוויר כדי שהאדם יוכול לנשום. האם "האוויר" הזה אינו האוויר של חיי היום יום, שעמו בני אדם באים במגע תמידי? האם האוויר הזה אינו הדבר שעליו סומכים בני האדם בכול רגע, גם כשהם ישנים? האוויר שאלוהים ברא חשוב לאין שיעור לאנושות: זהו המרכיב הבסיסי בכול נשימה שלהם ושל החיים עצמם. חומר זה, שניתן לחוש בו אך לא ניתן לראותו, היה מתנתו הראשונה של אלוהים לכול הדברים. לאחר שברא את האוויר, האם אלוהים פשוט "סגר את הבסטה"? יש לכך היבטים שבני אדם אינם מסוגלים לדמיין. לאחר שברא את האוויר, היה צורך לדאוג באופן ספציפי לדחיסות המדוייקת ולכמות המדוייקת של האוויר לשם הישרדותה של האנושות. ביחס לדחיסות, העניין הראשון הוא תכולת החמצן. זוהי שאלה בפיסיקה. על מה אלוהים חשב כשהוא ברא את האוויר? מדוע אלוהים ברא את האוויר ומאילו סיבות? בני אדם זקוקים לאוויר, ועליהם לנשום. קודם כל, על דחיסות האוויר להתאים לריאה האנושית. האם מישהו יודע מהי דחיסות האוויר? אין זה דבר שעל בני האדם לדעת. אין צורך לדעת זאת. די בכך שיהיה לנו מושג כללי – איננו זקוקים למספר המדויק בכול הקשור לדחיסות האוויר. קודם כל, אלוהים ברא את האוויר בדחיסות שתתאים יותר מכול לריאותיהם של בני האדם, לנשימה – הוא מותאם לנשימה האנושית. כלומר, כאשר שואפים אותו, האוויר הוא בדחיסות שאינה מזיקה לגוף. זהו הרעיון שמאחורי דחיסות האוויר. בעיקר, תכולת האוויר אינה רעילה לבני אדם, ולפיכך היא לא מזיקה לריאות ולגוף. היה על אלוהים לתת את דעתו לכול זה. היה עליו לתת את דעתו לכך שהאוויר שבני האדם נושמים ייכנס וייצא בצורה חלקה, ושלאחר שנשאף, תכולת האוויר וכמותו יהיו כאלה שיאפשרו לדם ולאוויר הנושא חומרי פסולת, שבריאות ובגוף, לעבור תהליכי מטבוליזם תקינים, וכן שהאוויר לא יכיל רכיבים רעילים כלשהם. ביחס לשני התקנים האלה, אין ברצוני להלעיט אתכם בידע, אלא ליידע אתכם שלאלוהים היה תהליך מחשבתי מסויים כשהוא ברא כול דבר ודבר – את הטוב ביותר. באשר לכמות האבק שבאוויר, כמות האבק, החול והאדמה שעל הארץ, וכן האבק שיורד מן השמיים, לאלוהים הייתה תוכנית גם לדברים האלה – דרך לפנות או לפתור את הדברים האלה. בשעה שיש כמות מסוימת של אבק, אלוהים גרם לכך שהאבק לא יזיק לגוף ולנשימתו של האדם, ושחלקיקי האבק יהיו בגודל שלא יגרום נזק לגוף. האם בריאת האוויר על ידי אלוהים לא הייתה מסתורית? (כן.) האם היא הייתה פשוטה כמו נשיפת אוויר מפיו? (לא.) גם בבריאת הדברים הפשוטים ביותר ניכרים המסתורין של אלוהים, דעותיו, מחשבותיו וחוכמתו. האם אלוהים מציאותי? (כן.) כלומר, גם כשברא דבר-מה פשוט, אלוהים חשב על האנושות. קודם כל, האוויר שבני האדם נושמים נקי, תכולתו מתאימה לנשימה אנושית, אינה רעילה ואינה גורמת נזק לבני אדם, והדחיסות מכויילת לנשימה אנושית. האוויר הזה שבני אדם שואפים ונושפים חיוני לגופם ולבשרם. כך יכולים בני האדם לנשום בחופשיות, ללא מגבלה וללא דאגה. הם יכולים לנשום כרגיל. האוויר הוא הדבר שאלוהים ברא בהתחלה ואשר הכרחי לנשימה האנושית.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ח'