עבודתו של האדם מציינת את חווייתו ואת אנושיותו. הדברים שהאדם מספק והעבודה שהוא מבצע מייצגים אותו. ראייתו של האדם, שיקוליו של האדם, ההיגיון של האדם וכן דמיונו העשיר כלולים כולם בעבודתו. חווייתו של האדם יכולה בייחוד לציין טוב יותר את עבודתו והדברים שהאדם חווה יהיו למרכיבי עבודתו. עבודתו של האדם יכולה לבטא את חווייתו. כשבני אדם מסוימים חווים דברים בצורה שלילית, מרבית השפה של השיתוף שלהם תהיה מורכבת מרכיבים שליליים. אם חווייתם חיובית לפרק זמן מסוים ובייחוד אם יש להם נתיב בהיבט החיובי, שיתופם מעודד מאוד ובני אדם יכולים לקבל מהם אספקה חיובית. אם עובד נעשה שלילי לפרק זמן מסוים, שיתופו תמיד יישא רכיבים שליליים. שיתוף כזה מדכא, ואחרים ייעשו מדוכאים באופן לא מודע בעקבות השיתוף שלו. מצבם של החסידים משתנה על פי מצבו של המנהיג. תהא מהותו הפנימית של עובד אשר תהא, זה מה שהוא מבטא ועבודתה של רוח הקודש משתנה תכופות יחד עם מצבו של האדם. אלוהים עובד על פי חווייתו של האדם והוא אינו כופה דברים על האדם, אלא בא אל האדם בדרישות על פי המסלול הרגיל של חווייתו. פירוש הדבר הוא ששיתופו של האדם נבדל מדבר האל. שיתופו של האדם מבטא את התובנות והחוויות האישיות שלו ומביע את תובנותיו וחוויותיו על בסיס עבודת האל. לאחר שאלוהים עובד או מדבר, בני האדם אחראים לגלות מה מתוך זה עליהם להנהיג או להיווכח בו ואז למסור זאת לחסידים. לפיכך, עבודתו של האדם מייצגת את היווכחותו ואת נוהגו. כמובן, עבודה זאת מתערבבת בלקחים ובחוויות אנושיים או במחשבות אנושיות מסוימות. בלי קשר לאופן שבו עובדת רוח הקודש, בין שהיא עובדת על בני אדם או על האל בהתגלמותו כבשר ודם, העובדים תמיד מבטאים את זהותם. אף על פי שרוח הקודש היא זו שעובדת, העבודה מושתתת על מהותו הטבעית של האדם, משום שרוח הקודש אינה עובדת ללא תשתית. במילים אחרות, העבודה לא מתבצעת יש מאין אלא נעשית תמיד בהתאם לנסיבות בפועל ולמצבים אמיתיים. רק כך ניתן לחולל שינוי בטבעו של האדם ורק כך ניתן לשנות את תפיסותיו הישנות ואת רעיונותיו הישנים. האדם מבטא את מה שהוא רואה וחווה ומסוגל לדמיין ואת מה שנתפס במחשבה האנושית, אפילו אם מדובר בדוקטרינות או בתפיסות. עבודת האדם אינה יכולה לחרוג מהיקפה של חוויית האדם וכך גם מה שהאדם רואה או מה שהאדם יכול לדמיין או לתפוס. בלי קשר לגודל העבודה, כל מה שאלוהים מבטא הם מהותו של אלוהים עצמו והם מחוץ להישג ידו של האדם. כלומר, הם מחוץ להישג ידה של חשיבת האדם. אלוהים מבטא את עבודתו, שהיא הנהגת האנושות כולה ואין לכך קשר לפרטי החוויה האנושית, אלא היא נוגעת לתוכנית הניהול של אלוהים. האדם מבטא את חווייתו ואילו אלוהים מבטא את הווייתו, שהיא טבעו הפנימי הקיים מחוץ להישג ידו של האדם. חווייתו של האדם היא התובנה שלו והידע שצבר בהתבסס על ביטוי האל את הווייתו. התובנה והידע האלה קרויים הווייתו של האדם ובסיס הביטוי שלהם הוא טבעו ואיכותו הפנימיים של האדם, ולכן הם קרויים הווייתו של האדם. האדם מסוגל לשתף את מה שהוא חווה ורואה. איש אינו מסוגל לשתף דברים שלא חווה, לא ראה או שנשגבים מבינתו, כלומר, דברים שאינם מצויים בתוכו. אם הדברים שהאדם מבטא אינם דברים שחווה, מדובר בדמיונו או בדוקטרינה. במילים פשוטות, אין כל מציאות בדבריו. אם מעולם לא באתם במגע עם דברים של החברה, לא תוכלו לשתף בבירור את קשרי הגומלין המורכבים של החברה. אם לא הייתה לכם משפחה אבל אחרים היו מדברים על ענייני משפחה, לא הייתם יכולים להבין את רוב דבריהם. לכן, מה שאדם משתף והעבודה שהוא עושה מייצגים את הווייתו הפנימית. אם מישהו שיתף את מה שהוא מבין באשר לייסורים ומשפט, אבל אתה לא חווית זאת, לא תעז להכחיש את ידיעותיו ועל אחת כמה וכמה לא תעז להיות בטוח בכך במאת האחוזים. הסיבה לכך היא שהשיתוף שלו הוא דבר שמעולם לא חווית, דבר שמעולם לא ידעת, ואינך יכול לדמיין זאת. אתה רק יכול לשאוב מהידע שלו נתיב הנוגע להתנסות בייסורים ובמשפט בעתיד. אך הנתיב הזה יכול להיות רק על סמך ידע של דוקטרינה, הוא לא יכול להחליף את ההבנה שלך וקל וחומר לא את חווייתך. יכול להיות שתחשוב שדבריו נכונים למדי, אך כשתחווה זאת על בשרך, תגלה שהם לא מעשיים מבחינות רבות. אולי אתה מרגיש שחלק ממה שאתה שומע לא מעשי כלל ותחזיק בתפיסות על כך באותה עת ולמרות שתקבל זאת, תעשה כן רק על כורחך. אך כאשר החוויה האישית שלך, הידע שממנו הסקת תפיסות שונות, יהפוך לאופן שבו אתה נוהג וככל שתרבה להנהיג, כך תבין יותר את הערך והפירוש האמיתיים של הדברים ששמעת. לאחר שחווית זאת באופן אישי, תוכל לדבר על הידע שאמור להיות לך על מה שחווית. בנוסף, תוכל גם להבחין בין אלה שהידע שלהם אמיתי ומעשי לבין אלה שהידע שלהם מבוסס על דוקטרינה והוא חסר ערך. אם כן, השאלה אם הידע שאתה מבטא עולה בקנה אחד עם האמת תלויה מאוד בשאלה אם חווית אותו בפועל. כשיש אמת בחווייתך, הידע שלך יהיה מעשי ובעל ערך. באמצעות החוויה, תוכל לזכות בהבחנה ובתובנה, להעמיק את הידע שלך ולהעצים את החוכמה וההיגיון הבריא באופן שבו עליך להתנהל. הידע שמפגינים בני האדם שהאמת אינה בידם הוא דוקטרינה, רם ונישא ככל שיהיה. אמנם ייתכן שבן האדם מהסוג הזה חכם מאוד בכל הנוגע לעניינים גשמיים, אך הוא אינו מסוגל לבצע הבחנות בענייני הרוח. זאת משום שאין לו כל ניסיון בעניינים רוחניים. אלו הם בני אדם שאינם נאורים בענייני הרוח ואשר אינם מבינים עניינים רוחניים. יהיה אשר יהיה סוג הידע שאתה מבטא, כל עוד מדובר בהווייתך, אזי זו חווייתך האישית והידע האמיתי שלך. הדברים שעליהם דנים בני אדם שכל דבריהם הם דוקטרינה, כלומר אלה שהאמת והמציאות אינן בידיהם, יכולים להיקרא גם ההוויה שלהם, משום שהם הגיעו לדוקטרינה שלהם באמצעות הגות עמוקה. אך זוהי בכל זאת דוקטרינה בלבד והיא אינה אלא פרי דמיונם!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, עבודת האל ועבודת האדם