חוויותיהם של בני אדם מסוגים שונים מייצגות את הדברים הטמונים בקרבם. כל מי שאין לו חוויה רוחנית אינו יכול לדבר על ידיעת האמת או על ידע נכון בנוגע לדברים רוחניים שונים. מה שאדם מבטא הוא מהותו הפנימית – בזאת אין ספק. מי שמעוניין בידע לגבי דברים רוחניים ובידע לגבי האמת זקוק לחוויה אמיתית. אם אינך יכול לדבר בבירור על היגיון בריא בחיים האנושיים, כמה גרועה תהיה יכולתך לדבר על עניינים של רוח? למי שיכול להוביל כנסייה, לספק חיים לבני אדם ולהיות שליח לבני האדם חייבת להיות חוויה בפועל וחייבות להיות הבנה נכונה של עניינים של הרוח והערכה נכונה וחוויה נכונה של האמת. רק אנשים כאלה כשירים להיות העובדים או השליחים המובילים את הכנסיות. אחרת, הם יכולים רק להיות חסידים כפחותים בבני האדם ואינם יכולים להיות מנהיגים, קל וחומר שאינם יכולים להיות שליחים המסוגלים לספק חיים לבני אדם. זאת מפני שתפקידם של שליחים הוא לא להיחפז או להילחם, אלא לעשות את העבודה של כהונת החיים ולהנהיג אחרים לשינוי בטבעם. על אלה שממלאים תפקיד זה מוטל לשאת באחריות כבדה, כזו שלא כל אחד יכול לשאת. רק בני אדם בעלי הוויה של חיים יכולים לקחת על עצמם עבודה כזו, כלומר בני אדם שחוו את האמת. לא כל מי שיכול לוותר או להיחפז או מוכן להשקיע את עצמו יכול לקחת על עצמו עבודה כזו. אנשים שלא חוו את האמת כלל, שלא נגזמו או נשפטו, אינם מסוגלים לבצע עבודה כזו. אנשים שלא חוו דבר, אנשים ללא מציאות, אינם מסוגלים לראות את המציאות בבירור משום שלהם עצמם אין הוויה מסוג זה. לכן לא זאת בלבד שאדם כזה לא מסוגל לבצע את עבודת ההנהגה, אלא שאם הוא נותר ללא האמת במשך זמן רב, הוא יהיה מושא לסילוק. התובנה שאתה מבטא יכולה לשמש הוכחה לקשיים שחווית בחייך, לדברים שבגינם יוסרת ולנושאים שבגינם נשפטת. הדבר נכון גם ביחס לניסיונות: המקום שבו האדם מזוכך, שבו הוא חלש, הוא התחומים שהאדם חווה, שבהם יש לו נתיב. למשל, אם אדם סובל מתסכול בנישואיו, לעיתים קרובות הוא ישתף, "תודה לאל, השבח לאל, עליי להשביע את רצון לבו של אלוהים ולהגיש את כל חיי כקורבן מנחה ועליי להפקיד את נישואיי בידיו של אלוהים. אני מוכן להקדיש את כל חיי לאלוהים." כל הדברים המצויים באדם מדגימים את מהותו באמצעות השיתוף. קצב הדיבור של האדם, עוצמת קול גבוהה או נמוכה, עניינים כאלה שאינם קשורים בחוויה ואינם יכולים לייצג את מה שיש לו ואת מה שהוא. עניינים אלה רק יכולים ללמד אם אופיו טוב או רע או אם טבעו טוב או רע, אך לא ניתן להסיק מכך אם יש לו חוויות. יכולת ההתבטאות של האדם, מיומנות הדיבור שלו וקצב הדיבור שלו הם רק עניינים של תרגול והם לא יכולים להחליף את החוויה שלו. כשאתה מדבר על חוויותיך האישיות, אתה משתף את הדברים שאתה מייחס להם חשיבות ואת כל הדברים שבך. הדיבור שלי מייצג את הווייתי, אך מה שאני אומר הוא מחוץ להישג ידו של האדם. מה שאני אומר אינו הדבר שהאדם חווה וגם אינו דבר שהאדם יכול לראות. הוא גם לא דבר שהאדם יכול לגעת בו, אבל הוא מי שאני. יש כאלה שרק מכירים בכך שאני משתף את מה שחוויתי, אבל לא מבינים שזהו ביטוי ישיר של רוח האל. כמובן שמה שאני אומר הוא מה שחוויתי. אני הוא זה שמבצע את עבודת הניהול למעלה מששת אלפים שנה. חוויתי הכול מראשית בריאת האנושות ועד היום. איך ייתכן שלא אוכל לדון בכך? בכל הנוגע לאופיו של האדם, ראיתי אותו בבירור, צפיתי בו מזמן. איך ייתכן שלא אוכל לדבר על כך בבירור? מכיוון שראיתי בבירור את מהותו של האדם, אני כשיר לייסר את האדם ולשפוט אותו, מפני שכל בני האדם באו ממני, אך הושחתו בידי השטן. כמובן שאני כשיר גם להעריך את העבודה שעשיתי. גם אם לא התגלמותי כבשר ודם היא שמבצעת את העבודה הזאת, זהו הביטוי הישיר של רוח האל וזה מה ששייך לי ומה שאני. לפיכך, אני כשיר לבטא זאת ולבצע את העבודה שעליי לבצע. הדברים שהאדם אומר הם הדברים שהוא חווה. אלה הדברים שהוא ראה, הדברים שדעתו יכולה להבין ושחושיו יכולים לאתר. אלה הדברים שהאדם יכול לשתף. הדברים שאומר האל בהתגלמותו כבשר ודם הם הביטוי הישיר של רוח האל והם מבטאים את העבודה שביצעה רוח האל ואשר הבשר לא חווה או ראה, אך הם עדיין מבטאים את הווייתו של אלוהים, משום שמהותו של הבשר היא רוח האל, והיא מבטאת את עבודתה של רוח האל. זו עבודה שרוח האל כבר ביצעה, אף שהיא מחוץ להישג ידו של הבשר. לאחר ההתגלמות, באמצעות הביטוי של הבשר והדם, אלוהים מאפשר לבני האדם להכיר את הווייתו של אלוהים ומתיר לבני האדם לראות את טבעו של אלוהים ואת העבודה שעשה. עבודתו של האדם מבהירה טוב יותר לבני האדם במה עליהם להיווכח ומה עליהם להבין. עבודתו כוללת את הנהגת בני אדם לכדי הבנה וחוויה של האמת. עבודתו של האדם היא לתמוך בבני אדם ואילו עבודתו של אלוהים היא לפלס נתיבים חדשים ותקופות חדשות עבור האנושות ולגלות לבני אדם את מה שבני תמותה אינם יודעים ובכך לאפשר להם להכיר את טבעו של אלוהים. עבודתו של אלוהים היא להנהיג את כלל האנושות.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, עבודת האל ועבודת האדם