עבודתו של האדם נותרת בטווח והיא מוגבלת. בן אדם אחד מסוגל לעשות רק עבודה של שלב מסוים ואינו מסוגל לבצע את עבודת התקופה כולה – אחרת הוא ינהיג אנשים לתוך כללים. עבודתו של אדם יכולה לחול על פרק זמן מסוים או על שלב מסוים. זאת משום שיש טווח לחווייתו של אדם. לא ניתן להשוות את עבודתו של אדם לעבודתו של אלוהים. דרכי הנוהג של אדם וידיעתו את האמת חלים כולם על טווח מסוים. אי-אפשר לומר שהנתיב שבו צועד האדם הוא לחלוטין רצונה של רוח הקודש, שכן רוח הקודש יכולה רק להפוך אדם לנאור, אך לא למלא אותו לגמרי. הדברים שהאדם יכול לחוות נמצאים כולם בטווח האנושיות הרגילה ואינם יכולים לחרוג מטווח המחשבות שבדעת אנושית רגילה. כל מי שמסוגל להביא לידי ביטוי את מציאות האמת חווה בטווח הזה. כשהוא חווה את האמת, זו תמיד חוויה של חיים אנושיים רגילים עם נאורות מרוח הקודש. זו לא חוויה החורגת מחיים אנושיים רגילים. הוא חווה את האמת בזכות הנאורות שרוח הקודש העניקה לו על בסיס חייו האנושיים. יתרה מזאת, האמת הזו שונה מאדם לאדם ועומקה קשור למצבו של האדם. ניתן רק לומר שהנתיב שבו הוא צועד הוא חייו האנושיים הרגילים של אדם העוסק בחיפוש האמת וניתן לכנותו הנתיב שבו צועד אדם רגיל שרוח הקודש הפכה אותו לנאור. אי-אפשר לומר שהנתיב שבו הוא צועד הוא הנתיב שבה צועדת רוח הקודש. בחוויה האנושית הרגילה, מפני שבני האדם שמחפשים את האמת אינם זהים זה לזה, עבודתה של רוח הקודש גם היא אינה זהה. בנוסף, משום שהסביבות שבני האדם חווים וטווחי החוויה שלהם אינם זהים ובגלל הערבוב בין דעתם לבין מחשבותיהם, חווייתם מהולה במידות שונות. כל אדם מבין אמת על פי מצבו האישי השונה. הבנתו את המשמעות האמיתית של האמת אינה מלאה, משום שהוא מבין רק היבט אחד או רק היבטים ספורים של האמת. טווח האמת שהאדם חווה משתנה מאדם לאדם בהתאם למצבו של כל אדם. כך, הידע על אותה אמת שמביעים אנשים שונים אינו זהה. כלומר, תמיד יש מגבלות לחווייתו של אדם והיא לא יכולה לייצג באופן מלא את רצונה של רוח הקודש ולא ניתן להתייחס לעבודתו של האדם כאל עבודתו של אלוהים, אפילו אם מה שאדם מבטא קרוב מאוד לרצונו של אלוהים ואפילו אם חווייתו של אדם קרובה מאוד לעבודת ההפיכה למושלמים שרוח הקודש מבצעת. האדם יכול להיות רק משרתו של אלוהים ולעשות את העבודה שאלוהים מפקיד בידיו. האדם יכול רק לבטא את הידע בשל הנאורות שמעניקה לו רוח הקודש והאמיתות שקיבל מחוויותיו האישיות. האדם אינו כשיר לתנאים הדרושים כדי לשמש כשופרה של רוח הקודש ואינו נהנה מהם. הוא אינו רשאי לומר שעבודתו היא העבודה של אלוהים. האדם כפוף לעקרונות העבודה של בני האדם ולכל אדם יש חוויות שונות וכל אדם נמצא במצב שונה. עבודתו של האדם כוללת את כל החוויות הנובעות מהנאורות שמעניקה רוח הקודש. החוויות האלה יכולות לייצג רק את הווייתו של האדם והן לא מייצגות את הווייתו של אלוהים או את רצונה של רוח הקודש. לפיכך, אי-אפשר לומר שהנתיב שבו פוסע האדם הוא הנתיב שבו צועדת רוח הקודש, משום שעבודתו של האדם לא יכולה לייצג את עבודת האל ועבודתו של האדם וחווייתו הן לא רצונה המלא של רוח הקודש. עבודתו של האדם עלולה להפוך לכפופה לכללים ושיטת עבודתו מוגבלת לטווח מצומצם ואינה יכולה להוביל בני אדם לדרך חופשית. רוב החסידים חיים בתוך טווח מצומצם וגם אופן חווייתם מוגבל בטווח מצומצם. חווייתו של האדם תמיד מוגבלת וגם שיטת עבודתו מוגבלת לסוגים ספורים ולא ניתן להשוות אותה לעבודתה של רוח הקודש או לעבודתו של אלוהים עצמו. זאת משום שבסופו של דבר, חווייתו של האדם מוגבלת. בלי קשר לאופן שבו מבצע האל את עבודתו, היא לא מוגבלת לכללים. בלי קשר לאופן שבו היא מתבצעת, היא לא מוגבלת לשיטה אחת. עבודתו של אלוהים לא כפופה לכללים כלשהם, אלא משוחררת וחופשיה. בלי קשר לכמות הזמן שהאדם מקדיש להיות חסיד אל, הוא לא יוכל לזקק חוקים כלשהם שינחו את דרכי עבודתו של אלוהים. אף שעבודת האל כפופה לעקרונות, היא תמיד מתבצעת בדרכים חדשות ותמיד יש בה התפתחויות חדשות מחוץ להישג ידו של האדם. בפרק זמן אחד יכולים להיות לאלוהים סוגים שונים של עבודה ודרכים שונות להנהיג בני אדם ובכך יש לבני האדם תמיד היווכחות חדשה ושינויים. אינך יכול להבחין בחוקי עבודתו של אלוהים מפני שהוא תמיד עובד בדרכים חדשות ורק כך חסידי האל אינם כבולים לכללים. עבודת האל עצמו תמיד נמנעת מתפיסותיהם של בני האדם וסותרת אותן. רק חסיד אל שעוסק בחיפוש האל בלב שלם יכול לזכות בשינוי בטבעו ולחיות חיים חופשיים שאינם משועבדים לכללים כלשהם או מוגבלים בתפיסות דתיות כלשהן. עבודת האדם מציבה לו דרישות על סמך החוויה שלו ועל סמך מה שהוא עצמו מסוגל להשיג. הרף של הדרישות האלה מוגבל לטווח מסוים ושיטות הנוהג גם הן מוגבלות מאוד. לכן חסידים חיים באופן לא מודע בתחומי הטווח המוגבל הזה. בחלוף הזמן, הדברים האלה הופכים לכללים ולטקסים. אם בן אדם שאלוהים לא הפך למושלם באופן אישי ושאלוהים לא שפט הוא זה שמנהיג את העבודה של תקופה אחת, כל חסידיו יהפכו לאנשי דת ולמומחים בהתנגדות לאלוהים. לפיכך, אם אדם מסוים הוא מנהיג כשיר, עליו להיות אדם שנשפט ושקיבל עליו להפוך למושלם. מי שלא נשפט, גם אם עבודתה של רוח הקודש בידיו, מביע אך ורק דברים מעורפלים ולא מציאותיים. עם הזמן, הוא יוביל בני אדם לכללים מעורפלים ועל-טבעיים. העבודה שאלוהים מבצע לא עולה בקנה אחד עם בשרו ודמו של האדם. היא לא עולה בקנה אחד עם מחשבותיו של האדם אלא סותרת את תפיסותיו. היא לא מוכתמת בגוונים דתיים מעורפלים. תוצאותיה של עבודת האל מצויות מחוץ להישג ידו של מי שאלוהים לא הפך למושלם ונשגבות מבינתו של האדם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, עבודת האל ועבודת האדם