נפלא לממש מידה של צלם אנוש הוא עדותה של משיחית שחוותה את השיפוט והייסור של דברי האל. הגיבורה הראשית מקבלת על עצמה חובה של במאית סרט בכנסייה שלה, ואחרי שהיא קוצרת הצלחות בעבודתה, היא מתחילה להרגיש שהיא כישרון שאין לו תחליף. היא נעשת יותר ויותר יהירה: היא תמיד רוצה לומר את המילה האחרונה ומסרבת להקשיב להצעותיהם של אחים ואחיות. היא גם מדברת בהתנשאות לאחרים, כופה את דעתה על אחיה ואחיותיה ופוגעת בעבודת הכנסייה. אחרי שעבודתה מופסקת, בעזרת קריאה של דברי האל והתבוננות פנימית, היא זוכה להבנה של אופייה השטני הכולל יהירות וגאוותנות, והיא כבר פחות חצופה מבעבר. כשהיא נתקלת בבעיות, היא מחפשת את האמת במתכוון ומקשיבה לדעותיהם של אחרים, וסוף סוף מממשת מעט צלם אנוש. היא חווה בעצמה שהשיפוט והייסור של האל הם אהבתו האמיתית וישועתו לאנושות.