אלוהים ברא את האנושות, הציב אותה על פני האדמה

והוביל אותה עד היום.

אחר כך, הוא הושיע את האנושות

ושימש כקורבן חטאת למען האנושות.

לבסוף, הוא עדיין חייב לכבוש את האנושות,

להושיע אותה לחלוטין ולשקם את דמותה המקורית.

זו העבודה שבה הוא עסק מההתחלה עד הסוף –

שיקום צלמו המקורי ודמותו המקורית של האדם.

אלוהים יקים את מלכותו

וישקם את דמותו המקורית של האדם,

כלומר ישקם את סמכותו על פני האדמה

ובקרב הבריאה כולה.

האדם איבד את לבו ירא האל לאחר שהשטן השחית אותו,

הוא איבד את התפקיד שצריך להיות לברוא אל,

והוא נעשה לאויב שממרה את פיו של אלוהים.

האדם חי בתחומו של השטן

וציית לפקודותיו של השטן.

לפיכך, לא הייתה לאלוהים דרך לעבוד בקרב ברואיו,

ועוד יותר מכך לא הייתה לו אפשרות

לזכות ביראה מצד ברואיו.

אלוהים ברא את האדם, והאדם צריך לעבוד את אלוהים,

אך למעשה האדם הפנה את גבו לאלוהים ועבד את השטן.

השטן הפך לאליל שבלב האדם.

כך אלוהים איבד את מעמדו בלב האדם,

כלומר הוא איבד את המשמעות של העובדה שהוא ברא את האדם.

לכן, כדי לשקם את משמעות העובדה שהוא ברא את האדם,

עליו לשקם את דמותו המקורית של האדם

ולסלק את טבעו המושחת של האדם.

כדי להשיב את האדם מידי השטן,

אלוהים חייב להושיע את האדם מחטא.

רק כך אלוהים יוכל לשקם בהדרגה

את דמותו המקורית ואת תפקידו המקורי של האדם,

ורק כך הוא יוכל לשקם לבסוף את מלכותו.

השמדתם הסופית של בני המרדות האלה תתבצע

אף היא כדי לאפשר לאדם לעבוד את אלוהים טוב יותר

ולחיות טוב יותר על פני האדמה.

המלכות שאלוהים רוצה להקים היא מלכותו.

האנושות שהוא רוצה היא אנושות שעובדת אותו,

שנשמעת לו לחלוטין ושיש לה כבוד כלפיו,

ושיש לה כבוד כלפיו.

מתוך 'עקבו אחר השה ושירו שירים חדשים'