גיבור הסרט הוא מנהיג בכנסייה, החי על פי פילוסופיות שטניות כגון "התנהלות הרמונית היא אוצר, אורך רוח הוא מעלה", ו"המעוניין בחברויות ארוכות וטובות לא ידבר על מגרעותיהם של חבריו הטובים". כתוצאה מכך, כשהוא רואה שהאח לְיוֹ, דיאקון השקיה, נוקט בגישה רשלנית כלפיי חובתו, הוא לא מעז לחלוק שיתוף על האמת כדי לחשוף ולנתח את הבעיה. גם כאשר הוא רואה שני אחים שלצדם הוא עובד רבים תמידית זה עם זה ומעכבים כל התקדמות בעבודתם, הוא לא אומר מילה מתוך חשש שייפגע בהם ושיהרוס את התדמית שיש לו בקרב האחים והאחיות האחרים. התנהגותו משפיעה הן על עבודת הכנסייה והן על החיים בכנסייה. כאשר הוא מעומת עם העובדות, גיבור הסרט נוכח בבירור שעובדת היותו בן אדם מְרַצֶּה משבשת את עבודת האל וחותרת תחתיה, ושהוא משמש כמשרתו של השטן. כשהוא מלא חרטה ותיעוב עצמי, הוא מתפלל לאלוהים וחוזר בתשובה, מיישם את האמת בפועל, ומסוגל להשתנות.