דבר אלוהים היומי - "לגבי כתבי הקודש (3)" - מובאה 272

כיום, בני האדם מאמינים שכתבי הקודש הם אלוהים, ושאלוהים הוא כתבי הקודש. הם גם מאמינים שכל מה שנכתב בכתבי הקודש הוא דברים שאלוהים אמר, ושאלוהים אמר את כל מה שנכתב בהם. בני האדם שמאמינים באלוהים אפילו חושבים שעל אף שבני אדם כתבו את כל שישים ושישה הספרים בתנ"ך ובברית החדשה, הם כולם נכתבו בהשראה אלוהית, והם כולם תיעוד של אמירות מפי רוח הקודש. זה פירוש שגוי של בני האדם, והוא לא לגמרי עולה בקנה אחד עם העובדות. למעשה, למעט ספרי הנבואה, התנ"ך הוא תיעוד היסטורי. חלק מהאיגרות בברית החדשה נובעות מחוויותיהם של בני אדם, וחלקן נובעות מהנאורות של רוח הקודש. למשל, האיגרות של פאולוס נבעו מעבודתו של בן אדם ומנאורות של רוח הקודש, והן נכתבו אל הכנסיות והיוו דברי תוכחה ועידוד לאחים ולאחיות בכנסיות. אלה לא היו דברים שאמרה רוח הקודש – פאולוס לא יכול היה לדבר בשם רוח הקודש, הוא לא היה נביא, וודאי שלא היו לו חזונות. האיגרות שלו נכתבו לכנסיות של אפסוס, פילדלפיה, גלטיה וכנסיות אחרות. ולפיכך, האיגרות של פאולוס בברית החדשה הן איגרות שפאולוס כתב לכנסיות, והן לא השראות מרוח הקודש או אמירות ישירות של רוח הקודש. הן בסך הכל דברי תוכחה, נחמה ועידוד שהוא כתב לכנסיות במהלך עבודתו. אם כן, גם הן מהוות תיעוד של חלק ניכר מעבודתו של פאולוס באותה עת. הן נכתבו לכל האחים והאחיות שמאמינים באלוהים, מטרתן הייתה לגרום לכל האחים והאחיות בכל הכנסיות באותה עת לשמוע לעצתו ולציית לכל דרכיו של האדון ישוע. פאולוס לא אמר בשום פנים ואופן שכל אנשי הכנסיות בהווה ובעתיד צריכים לאכול ולשתות את דבריו, והוא גם לא אמר שכל דבריו באו מאלוהים. לפי נסיבות הכנסייה באותה עת, הוא בסך הכל שוחח עם האחים והאחיות, הוכיח אותם ועורר בהם אמונה. הוא בסך הכל הטיף או הזכיר לבני אדם והוכיח אותם. דבריו התבססו על העול האישי שלו, והוא תמך את בני האדם באמצעות הדברים האלה. הוא ביצע את עבודתו של שליח של הכנסיות באותה עת. הוא היה פועל שהאדון ישוע השתמש בו. לכן הוא קיבל את האחריות על כל הכנסיות, הוטל עליו לבצע את עבודת הכנסיות, והיה עליו להבין את הנסיבות של האחים והאחיות. משום כך, הוא כתב איגרות לכל האחים והאחיות שמאמינים באלוהים. כל מה שהוא אמר לבני האדם שהיה חינוכי וחיובי היה נכון, אך דבריו לא ייצגו את אמירותיה של רוח הקודש, והוא לא יכול היה לייצג את אלוהים. זוהי הבנה מבישה וזהו חילול קודש עצום להתייחס לתיעוד חוויותיו של אדם ולאיגרות שכתב אדם כאל דברים שאמרה רוח הקודש לכנסיות! הדבר נכון במיוחד בנוגע לאיגרות שפאולוס כתב לכנסיות, מכיוון שהאיגרות שלו נכתבו לאחים ולאחיות על פי הנסיבות והמצב של כל כנסייה באותה עת, ונכתבו כדי להוכיח את האחים והאחיות שמאמינים באלוהים, כדי שהם יוכלו לקבל את חסדו של האדון ישוע. האיגרות שלו נועדו להלהיב את האחים והאחריות של אותה עת. אפשר לומר שזה היה העול האישי שלו, ושזה היה גם העול שרוח הקודש נתנה לו. אחרי הכל, הוא היה שליח שהנהיג את הכנסיות של אותה עת, שכתב איגרות לכנסיות והוכיח אותן – זו הייתה האחריות שלו. זהותו הייתה בסך הכל זהותו של שליח עובד, והוא בסך הכל היה שליח שאלוהים שלח. הוא לא היה נביא או חוזה. לכן עבורו, עבודתו שלו וחייהם של האחים והאחיות היו בעלי חשיבות עליונה. לפיכך, הוא לא יכול היה לדבר בשם רוח הקודש. דבריו לא היו דבריה של רוח הקודש, ועל אחת כמה וכמה שדבריו לא היו דברי האל. זאת מכיוון שפאולוס היה אך ורק ברוא אל, ובהחלט לא היה ההתגלמות של אלוהים כבשר ודם. זהותו לא הייתה זהה לזו של ישוע. דבריו של ישוע היו דבריה של רוח הקודש. הם היו דברי האל, משום שזהותו הייתה זהותו של המשיח, בנו של אלוהים. איך ייתכן שפאולוס יהיה שווה לו? אם בני האדם תופסים את האיגרות או דברים כגון דבריו של פאולוס כאמירות של רוח הקודש ועובדים אותם כאילו היו אלוהים, כל מה שניתן לומר הוא שיכולת הבחנתם לקויה. במילים בוטות יותר, אין זה אלא חילול קודש, הלא כן? איך ייתכן שאדם ידבר בשם אלוהים? ואיך ייתכן שבני אדם ישתחוו בפני תיעוד של איגרותיו והדברים שהוא אמר כאילו הם ספר קדוש או ספר שמימי? האם אדם מסוגל לבטא את דברי האל כבדרך אגב? איך ייתכן שאדם ידבר בשם אלוהים? אם כן, מה אתם אומרים? האם ייתכן שהאיגרות שפאולוס כתב לכנסיות לא נגועות בדעות שלו עצמו? איך ייתכן שהן לא יהיו נגועות בדעות אנושיות? הוא כתב איגרות לכנסיות על פי חוויותיו האישיות והיקף חייו האישיים. לדוגמה, פאולוס כתב איגרת לכנסיות הגלטיות שהכילה דעה מסוימת, ופטרוס כתב איגרת אחרת שהכילה השקפה אחרת. איזו מהן באה מרוח הקודש? איש לא יכול לדעת בוודאות. לפיכך, ניתן רק לומר ששניהם נשאו עול עבור הכנסיות, אך שמכתביהם מייצגים את שיעור קומתם, את האמצעים והתמיכה שהם סיפקו לאחים ולאחיות, ואת העול שלהם עבור הכנסיות, ושהם מייצגים רק עבודה אנושית. דבריהם לא נבעו לגמרי מרוח הקודש. אם אתם אומרים שהאיגרות של פאולוס הן דבריה של רווח הקודש, אתם מגוחכים ואתם מחללים את קדושתו של אלוהים! האיגרות של פאולוס והאיגרות האחרות בברית החדשה שוות ערך לספרי זיכרונות של אישים רוחניים מן העבר הקרוב. הן במעמד שווה לספרים של ווצ'מן ני או לחוויות של לורנס, וכן הלאה. ההבדל הוא רק שהספרים של אישים רוחניים מהעבר הקרוב לא כלולים בברית החדשה. עם זאת, מהותם של בני האדם האלה היא זהה: הם בני אדם שרוח הקודש השתמשה בהם במהלך תקופה מסוימת, והם לא יכלו לייצג את אלוהים באופן ישיר.

קטע מתוך 'הדבר מופיע בבשר'

אם יש לכם אי-אילו קשיים או שאלות בנוגע לאמונתכם, אנא צרו עמנו קשר בכל עת.
צרו קשר ב-Whatsapp
צרו קשר ב-Messenger

תוכן דומה