קדושתו של אלוהים (ב') חלק 2

ביחס לקדושת מהותו של אלוהים, בפעם הקודמת שיתפנו מעט בנושא זה, וזה שימש כהשראה להכרת קדושתו של אלוהים על ידי אנשים, אך לא די בכך. דבר זה אינו יכול לסייע במידה מספקת לאנשים להגיע להכרה שלמה של קדושת אלוהים, ואף לא לסייע להם במידה מספקת להבין שקדושתו של אלוהים ייחודית. בנוסף, דבר זה אינו מאפשר לאנשים להבין במידה מספקת את ההיבט של המשמעות האמיתית של קדושה, כפי שהיא מתגלמת בשלמות באלוהים. לפיכך, הכרחי שנמשיך את השיתוף שלנו בנושא זה. בחלק השלישי, השיתוף שלנו עסק בשלושה נושאים, וכעת נדון ברביעי, ונתחיל לקרוא בכתבי הקודש.

הפיתוי של השטן

(מתי ד' 1-4) אז הרוח הובילה את ישוע להתפתות על ידי השטן. לאחר שצם ארבעים יום וארבעים לילה, הוא היה רעב. כשהמפתה בא אליו, הוא אמר, "אם אתה בנו של אלוהים, צַווה שהאבנים האלה יהפכו ללחם." אך הוא ענה ואמר, "הרי כתוב: לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי יהוה."

אלה המילים שבהן השטן ניסה לראשונה לפתות את ישוע אדוננו. מהו תוכנם של הדברים שהשטן אמר? אנא קיראו. ("אם אתה בנו של אלוהים, צַווה שהאבנים האלה יהפכו ללחם.") השטן אמר את הדברים האלה, שהיו די פשוטים, אך האם קיימת בעיה בתוכן המהותי של הדברים האלה? (כן.) מה הבעיה? השטן אמר, "אם אתה בנו של אלוהים", האם הוא ידע בלבו שישוע אדוננו הוא בנו של אלוהים? האם הוא ידע שהוא המשיח? (כן.) אם כך, מדוע הוא אמר "אם אתה בנו של אלוהים"? (הוא ניסה לפתות את אלוהים.) מובן שהוא ניסה לפתות את אלוהים, אך מה היתה מטרתו כאשר עשה זאת? הוא אמר, "אם אתה בנו של אלוהים." בלבו הוא ידע שישוע המשיח הוא בנו של אלוהים – בלבו דבר זה היה ברור לו מאוד – אך למרות זאת, האם הוא נשמע לו או סגד לו? (לא.) מה הוא רצה לעשות? הוא רצה לעשות זאת ולומר את הדברים האלה כדי להכעיס את ישוע אדוננו, ואחר כך לגרום לו לבלוע את הפיתיון ולשטות בישוע אדוננו כדי שיפעל לפי דרך מחשבתו של השטן ויילכד על ידו. האם לא זה מה שהוא התכוון לעשות? בלבו הוא ידע בוודאות שהוא מדבר עם ישוע המשיח, אך הוא בכול זאת אמר את הדברים האלה. האין זה אופיו של השטן? מהו אופיו של השטן? (להיות ערמומי, רשע וחסר כול יראה לאלוהים.) אין לו שום יראה לאלוהים. מהו הדבר השלילי שהשטן עשה כאן? האם הוא לא רצה לתקוף את אלוהים? הוא רצה להשתמש בשיטה זו כדי לתקוף את אלוהים. הוא אמר: "אם אתה בנו של אלוהים, צַווה שהאבנים האלה יהפכו ללחם." האין זו כוונתו הזדונית של השטן? (כן.) מה הוא באמת ניסה לעשות? מטרתו ברורה מאוד: הוא ניסה להשתמש בשיטה זו כדי להפריך את מעמדו וזהותו של ישוע המשיח. הוא אמר: "אם אתה בן האלוהים, הפוך את האבנים האלה ללחם. אם לא תעשה זאת, אינך בן האלוהים, ופשוט אינך מסוגל לעשות את העבודה הזו." האם זו היתה הכוונה כאן? הוא רצה להשתמש בשיטה זו כדי לתקוף את אלוהים. הוא רצה לשים לאל ולהרוס את עבודתו של אלוהים. זוהי רשעותו ועורמתו של השטן. הרשעות שלו היא ביטוי טבעי של אופיו. על אף שהוא ידע שישוע המשיח הוא בן האלוהים, התגלמותו של אלוהים עצמו בבשר ודם, הוא לא יכול היה שלא לעשות דבר מעין זה: לזנב באלוהים, להמשיך לתקוף אותו, להפעיל מאמצים רבים כדי להפריע לעבודתו של אלוהים ולהרוס אותה, ולהפוך אותו לאויבו.

כעת, הבה ננתח את הביטוי הזה שהשטן השתמש בו: "צַווה שהאבנים האלה יהפכו ללחם." האם יש איזושהי משמעות להפיכתן של אבנים ללחם? אין לכך משמעות. אם יש אוכל, מדוע לא לאכול אותו? מדוע צריך להפוך אבנים לאוכל? האם יש לכך משמעות? (לא.) על אף שהוא צם באותה עת, בוודאי היה לישוע אדוננו אוכל לאכול? האם היה לו אוכל? (היה לו.) כאן אנו רואים את חוסר ההיגיון שבשימושו של השטן במילים אלה. עם כול בוגדנותו וזדוניותו של השטן, אנו רואים את חוסר ההיגיון והאבסורד שלו, האם לא כך? השטן עושה מספר דברים. אתם רואים את אופיו המרושע וכיצד הוא הורס את עבודתו של אלוהים. הוא נתעב ומכעיס. אולם מצד שני, האם אתם מוצאים אופי ילדותי ואבסורדי מאחורי דבריו ופעולותיו? (כן.) זהו גילוי על אופיו של השטן. אופיו הוא כזה, והוא יעשה דברים כאלה. בעיני בני האדם, דבריו חסרי היגיון ומגוחכים. אך דברים מעין אלה יכולים בהחלט להיאמר על ידי השטן. האם נוכל לומר שהוא בור? אבסורדי? הרוע של השטן נמצא בכל מקום, והוא נחשף ללא הרף. וכיצד ישוע אדוננו עונה לו? ("לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי יהוה.") האם יש למילים האלה עוצמה? (יש להן.) מדוע אנו אומרים שיש להן עוצמה? (הן האמת.) נכון. מילים אלה הן האמת. האם האדם חי על הלחם לבדו? ישוע אדוננו צם במשך 40 ימים ולילות. האם הוא רעב למוות? (לא.) הוא לא רעב למוות. לכן השטן ניגש אליו, ודחק בו להפוך את האבנים לאוכל בכך שאמר דברים מעין אלה: "אם תהפוך את האבנים לאוכל, האם לא יהיה לך דבר-מה לאכול? כך לא תיאלץ לצום, ולא תיאלץ לגווע ברעב?" אולם ישוע אדוננו אמר: "לא על הלחם לבדו יחיה האדם", והכוונה היא שעל אף שהאדם חי בגוף גשמי, הדבר שנותן לו חיים, הדבר שמאפשר לגופו הגשמי לחיות ולנשום, אינו אוכל, אלא כול הדברים שנאמרו מפי אלוהים. מצד אחד, האדם מתייחס לדברים אלה כאל אמת. הם נותנים לו אמונה, גורמים לו להרגיש שהוא יכול לסמוך על אלוהים, שאלוהים הוא האמת. מצד שני, האם יש היבט מעשי לדברים אלה? (יש.) מדוע? מפני שישוע אדוננו צם במשך 40 ימים ולילות, והוא עדיין חי ונושם. האם זוהי דוגמא מוחשית? הנקודה החשובה כאן היא שהוא לא אכל דבר, לא צרך שום אוכל במשך 40 ימים ולילות. הוא עדיין חי. זוהי הראיה החזקה שעומדת מאחורי דבריו. דבריו פשוטים, אך בכול הנוגע לישוע אדוננו, האם מישהו אחר אמר לו מה לענות לשטן או שהוא חשב על זה רק בגלל מה שהשטן אמר לו? חישבו על זה. אלוהים הוא האמת. אלוהים הוא החיים. האם האמת של אלוהים וחייו הם תוספת מאוחרת? האם הם נבעו מתוך ניסיון? (לא.) הם חלק מפנימיותו של אלוהים, כלומר האמת והחיים מוכלים במהותו של אלוהים. מה שקורה לו, מה שהוא חושף, זוהי האמת. אמת זו, ביטוי זה – בין אם תוכנו ארוך או קצר – יכולים לאפשר לאדם לחיות, להעניק לו חיים. הם יכולים לאפשר לאדם למצוא בתוך עצמו את האמת, הבנה ברורה בנוגע למסע החיים, ולאפשר לו להאמין באלוהים. זהו מקור שימושו של אלוהים בביטוי זה. המקור חיובי. לאור זאת, האם הדבר החיובי הזה קדוש? (כן.) דבריו של השטן נובעים מאופיו. השטן חושף את אופיו הרע, את אופיו הזדוני, בכל מקום וללא הרף. האם הוא עושה זאת בטבעיות? (כן.) האם מישהו מסית אותו? האם מישהו מסייע לו? האם מישהו כופה זאת עליו? (לא.) הוא עושה זאת מיוזמתו. זהו אופיו הרע של השטן. אין זה משנה מה אלוהים עושה וכיצד הוא עושה זאת, השטן משתרך בעקבותיו. המהות והמאפיינים האמיתיים של הדברים שהשטן אומר ועושה הם מהותו של השטן – מהות מרושעת, מהות זדונית. כעת, כשאנו ממשיכים לקרוא, מה עוד השטן אומר? הבה נמשיך לקרוא.

(מתי ד' 5-6): אז השטן לקח אותו אל עיר הקודש, העמיד אותו על פסגת גגו של בית המקדש, ואמר לו, "אם אתה בנו של אלוהים, השלך עצמך למטה, שהרי כתוב: כי מלאכיו יצוה-לך ועל כפַּים ישאונך, פן תִּגֹּף באבן רגלך."

(מתי ד' 7): וישוע אמר לו, "ועוד כתוב: לא תנסה את יהוה אלֹהיך."

הבה נשוחח קודם על דברים אלה של השטן. הוא אמר: "אם אתה בנו של אלוהים, השלך עצמך למטה", ואחר כך הוא ציטט מכתבי הקודש: "כי מלאכיו יצוה-לך ועל כפַּים ישאונך, פן תִּגֹּף באבן רגלך." איך אתם מרגישים כשאתם שומעים את דבריו של השטן? האין הם ילדותיים מאוד? הם ילדותיים, חסרי היגיון ומגעילים. מדוע אני אומר זאת? השטן תמיד מתכנן משהו מטופש. הוא מאמין שהוא חכם מאוד, ולעתים קרובות הוא מצטט את כתבי הקודש – אפילו את דבריו של אלוהים – הוא מנסה להפוך את הדברים האלה כנגד אלוהים כדי לתקוף אותו ולפתות אותו. מטרתו בכך היא להרוס את תוכנית עבודתו של אלוהים. למרות זאת, האם אתם שמים לב לדבר מסויים בדבריו של השטן? (יש בהם כוונות מרושעות.) השטן תמיד היה פתיין. הוא אינו מדבר בצורה ישירה, הוא מדבר בעקיפין ומשתמש בפיתוי, הקסמה ושידול. השטן מפתה גם את האדם וגם את אלוהים: הוא חושב שגם אלוהים וגם האדם מאוד בורים, טיפשים, ואינם מסוגלים לראות את הדברים כפי שהם. השטן חושב שגם אלוהים וגם האדם לא יראו את מהותו, ולא יראו מבעד להונאתו ולכוונתו המרושעת. האין זה המקום שבו השטן מגלה את טיפשותו? (כן.) יתרה מכך, השטן מצטט בגלוי את כתבי הקודש. הוא חושב שהדבר מעניק לו אמינות, ושלא תוכל לזהות שום פגם בדבריו או שלא תוכל להימנע מליפול במלכודת שלו. האין זה המקום שבו השטן נהיה אבסורדי וילדותי? (כן.) זה דומה למצב שבו אנשים מפיצים את הבשורה ונושאים עדות לאלוהים – האם חסרי האמונה לא יאמרו להם משהו שדומה לדברים שהשטן אמר? האם שמעתם אנשים אומרים משהו דומה? (כן.) האם אתם נגעלים כאשר אתם שומעים דברים כאלה? (כן.) כשאתם נגעלים, האם אתם חשים גם דחייה וזעזוע? (כן.) כאשר אתם מרגישים כך, האם אתם מסוגלים לזהות שהשטן והטבע המושחת שהוא מחדיר באדם הם מרושעים? האם אי פעם היתה בלבכם ההכרה ש"אלוהים אף פעם אינו מדבר כך. דבריו של השטן מביאים התקפות ופיתוי. דבריו אבסורדיים, מגוחכים, ילדותיים ומגעילים. אולם בדיבורו ובמעשיו של אלוהים, הוא לעולם לא ישתמש בשיטות כאלה כדי לדבר או לבצע את עבודתו, והוא מעולם לא פעל כך"? כמובן, במצב זה לאנשים יש רק שמץ של רגש שדי בו כדי לתפקד, והם אינם מבינים את קדושתו של אלוהים. הם יכולים רק להודות שדבריו של אלוהים הם אמת, אך הם אינם יודעים שהאמת היא קדושה כשלעצמה. בשיעור קומתכם הנוכחי, אתם מרגישים רק את הדבר הבא: "כול הדברים שאלוהים אומר הם אמת, הם מועילים לנו, ועלינו לקבלם". בין אם אתם מסוגלים לקבל אותם ובין אם לא, אתם אומרים ללא יוצא מן הכלל שדברי אלוהים הם האמת ושאלוהים הוא האמת, אך אינכם יודעים שהאמת היא קדושה כשלעצמה ושאלוהים קדוש.

אם כן, מה הייתה תגובתו של ישוע לדבריו של השטן? וישוע אמר לו, "ועוד כתוב: 'לא תנסה את יהוה אלֹהיך'." האם יש אמת בדברים אלה שישוע אמר? (כן.) יש בהם אמת. למראית עין, דברים אלה נראים כמו מצווה שעל אנשים לקיים. זהו משפט פשוט מאוד, אך גם האדם וגם השטן הפרו מצווה זו לעתים קרובות. לכן, ישוע אדוננו אמר לו: "לא תנסה את יהוה אלֹהיך", מפני שזה מה שהשטן עשה לעתים קרובות, ואף השקיע כול מאמץ אפשרי לשם כך – ניתן אפילו לומר שהשטן עשה זאת ללא בושה. זהו אופיו המהותי של השטן – לא לפחד מאלוהים ולא לירוא ממנו בלבו. לכן, גם כאשר השטן היה לצד אלוהים ויכול היה לראותו, השטן לא יכול היה שלא לנסות לפתות את אלוהים. לפיכך, ישוע אדוננו אמר לשטן: "לא תנסה את יהוה אלֹהיך." זהו ביטוי שאלוהים אמר לשטן לעתים קרובות. האין זה ראוי להשתמש במשפט זה גם היום? (כן.) מדוע? (מפני שאנו גם מנסים את אלוהים לעתים קרובות.) אנשים מנסים את אלוהים לעתים קרובות, אך מדוע הם עושים זאת? האם זה מפני שהם מלאים בטבע שטני ומושחת? (כן.) אם כך, האם הדברים שהשטן אמר לעיל הם דברים שאנשים אומרים לעתים קרובות? (כן.) באילו מצבים? ניתן לומר שאנשים אמרו דברים כאלה וחשפו אותם באופן טבעי ללא קשר לזמן ולמקום. זה מוכיח שטבעם של בני האדם הוא מושחת בדיוק כמו טבעו של השטן. ישוע אדוננו אמר ביטוי פשוט, ביטוי שמייצג את האמת ושאנשים זקוקים לו. אולם האם במצב זה ישוע אדוננו התווכח עם השטן? האם יש גורם כלשהו של עימות במה שהוא אמר לשטן? (לא.) כיצד ישוע אדוננו ראה בלבו את ניסיונות הפיתוי של השטן? האם הוא חש גועל ודחייה? (כן.) ישוע אדוננו חש דחייה וגועל, אך הוא לא התווכח עם השטן, ומובן שלא דיבר על עקרונות גבוהים, הלא כן? (כן.) מדוע? (ישוע אדוננו לא רצה להכיר בשטן.) מדוע הוא לא רצה להכיר בשטן? (מפני שהשטן תמיד כזה – הוא אינו יכול להשתנות לעולם.) האם נוכל לומר שהשטן אינו הגיוני? (כן, אנו יכולים לומר זאת.) האם השטן יכול להכיר בכך שאלוהים הוא האמת? השטן לעולם לא יכיר בכך שאלוהים הוא האמת, ולעולם לא יודה בכך שאלוהים הוא האמת – זהו אופיו. יתרה מזאת, קיים דבר נוסף בנוגע לאופיו של השטן שמרתיע אנשים. מהו? בניסיונותיו לפתות את ישוע אדוננו, במה השטן האמין בלבו? גם אם הוא ניסה לפתות את אלוהים ולא הצליח, השטן בכל זאת ניסה. על אף שהוא ייענש על כך, הוא בכל זאת עשה זאת. על אף שלא יצא לו שום דבר טוב ממעשה זה, הוא בכל מקרה עשה זאת, ואף התעקש והתנגד לאלוהים עד הסוף. איזה מין אופי הוא זה? האין הוא מרושע? (כן.) מי שנתקף זעם כאשר אלוהים מוזכר, האם הוא ראה את אלוהים? מי שכועס כאשר אלוהים מוזכר, האם הוא מכיר את אלוהים? אדם כזה אינו יודע מיהו אלוהים, אינו מאמין בו, ואלוהים לא דיבר אליו. אלוהים מעולם לא הפריע לו, אם כך מדוע שהוא יכעס? האם נוכל לומר שאדם זה רע? (כן.) האם לאדם כזה יש אופי רע? אין זה משנה מהן המגמות הקיימות בעולם, בין אם זה הנאה, אוכל, אנשים מפורסמים או אנשים יפים, אף אחד מאלה לא מפריע לאדם כזה, אך אזכור אחד של המילה "אלוהים" ירגיז אדם כזה. האין זו דוגמא לאופי רע? דבר זה משמש כעדות מספקת לאופיו הרע של האדם. עכשיו בנוגע אליכם – האם יש פעמים שבהן האמת מוזכרת או כאשר מוזכרים הניסיונות שבהם העמיד אלוהים את האנושות או כאשר מובאים דברי השיפוט של אלוהים כנגד האדם, ואתם חשים רוגז, דחייה, ואינכם רוצים לשמוע על זה? ייתכן שתחשבו בלבכם: כיצד דברים אלה יכולים להיות אמת? האם כולם לא אמרו שאלוהים הוא האמת? זו אינה האמת, אלה הם בבירור רק דברי התוכחה של אלוהים כלפי האדם! יש אנשים שייתכן שאף ייגעלו מכך בלבם: הנושא הזה מוזכר בכל יום, הניסיונות שבהם הוא מעמיד אותנו מוזכרים בכל יום וכך גם שיפוטו. מתי כל זה יסתיים? מתי נגיע ליעד הטוב? לא ידוע מאין מגיע הכעס הבלתי הגיוני הזה. איזה מין אופי הוא זה? (אופי רע.) הוא מקבל עידוד מאופיו הרע של השטן. אלוהים אף פעם לא מתווכח או רב עם אנשים ביחס לאופיו הרע של השטן וטבעו המושחת של האדם, והוא אף פעם לא עושה עניין מכך שאנשים פועלים מתוך בורות. אתם לא תראו שאלוהים מחזיק בהשקפות לגבי דברים, הדומות לאלה שיש לאנשים, ויתרה מזאת, לא תראו אותו משתמש בנקודות המבט של האדם, בידע שלו, במדע שלו, בפילוסופיה שלו או בדימיונו של האדם כדי לטפל בדברים. תחת זאת, כול דבר שאלוהים עושה וכול מה שהוא חושף קשור לאמת. כלומר, כול מילה שהוא אומר וכל פעולה שהוא מבצע נוגעות לאמת. אמת זו אינה פנטזיה חסרת בסיס. אמת זו ודברים אלה נאמרים על ידי אלוהים בזכות מהותו של אלוהים וחייו. מכיוון שדברים אלה והמהות של כול הדברים שאלוהים עשה הם אמת, אנו יכולים לומר שמהותו של אלוהים קדושה. במילים אחרות, כול מה שאלוהים אומר ועושה מביא חיות ואור לבני האדם. הדבר מאפשר לאנשים לראות דברים חיוביים ואת המציאות של הדברים החיוביים האלה, וכן מכוון את האנושות לעבר נתיב האור כדי שתוכל ללכת בדרך הנכונה. דברים אלה נקבעים בזכות מהותו של אלוהים, והם נקבעים בשל מהות קדושתו. ראיתם זאת, נכון? נמשיך בקריאה מכתבי הקודש.

(מתי ד' 8-11) שוב, השטן לקח אותו אל הר גבוה מאוד, והראה לו את כל הממלכות שבעולם ואת כבודן, ואמר לו, "את כל הדברים האלה אתן לך אם תשתחווה לי ותעבוד אותי." אז ישוע אמר לו, "לך לך, השטן, שהרי כתוב: ליהוה אלֹהיך תשתחוֶה ואותו לבדו תעבֹד." אז השטן הרפה ממנו, והנה מלאכים ניגשו אליו ושירתו אותו.

לאחר שנכשלו שני תכסיסיו הקודמים, השטן ניסה עוד תכסיס אחד: הוא הראה את כול המלכויות שבעולם ואת תפארתן לישוע אדוננו, וביקש ממנו לעבוד את השטן. מה אתם מבינים ממצב זה על המאפיינים האמיתיים של השטן? האין השטן חסר בושה לחלוטין? (כן.) עד כמה חסר בושה הוא יכול להיות? הכול נברא על ידי אלוהים, אולם השטן הופך זאת, מראה זאת לאלוהים, ואומר: "הבט בעושרן ובתפארתן של כול הממלכות האלה. אם תעבוד אותי, אתן לך את כולן." האין זה היפוך תפקידים? האין השטן חסר בושה? אלוהים יצר את הכול, אך האם היה זה להנאתו? אלוהים נתן הכול לאנושות, אך השטן רצה לקחת הכול ואחר כך אמר: "עבוד אותי! עבוד אותי ואתן לך את כול זה." אלה פניו המכוערות של השטן. הוא בהחלט חסר בושה, נכון? השטן אינו יודע אפילו את משמעות המילה "בושה", וזוהי רק דוגמא נוספת לרשעותו. הוא אפילו אינו יודע מהי "בושה". השטן יודע בבירור שאלוהים ברא הכול, שהוא מנהל את בריאתו, ושיש לו ריבונות עליה. הכול שייך לאלוהים, לא לאדם, ובוודאי שלא לשטן. אולם השטן בחוצפתו אמר שהוא ייתן הכול לאלוהים. האם השטן לא עשה פעם נוספת דבר-מה אבסורדי וחסר בושה? עכשיו אלוהים שונא את השטן עוד יותר, נכון? אך אין זה משנה מה השטן ניסה לעשות, האם ישוע אדוננו נפל במלכודת הזאת? (לא.) מה ישוע אדוננו אמר? ("ליהוה אלֹהיך תשתחוֶה ואותו לבדו תעבֹד.") האם למשפט זה יש משמעות מעשית? (כן.) איזו מין משמעות מעשית? אנו רואים את הרוע וחוסר הבושה של השטן בדיבורו. לכן, אילו האדם היה עובד את השטן, מה היתה המסקנה? האם הוא היה מקבל את העושר והתהילה של כול הממלכות? (לא.) מה הוא היה מקבל? האם האנושות הייתה נעשית חסרת בושה ומגוחכת כמו השטן? (כן.) היא לא הייתה שונה מהשטן במקרה זה. לכן ישוע אדוננו אמר משפט זה, החשוב לכל אדם ואדם: "ליהוה אלֹהיך תשתחוֶה ואותו לבדו תעבֹד", ואשר מציין שמלבד אלוהים עצמו, אם תעבוד אל אחר, אם תעבוד את השטן, תתפלש באותה זוהמה כמו השטן. אתה תהיה שותף לחוסר הבושה ולרוע של השטן, ובדיוק כמו השטן, תפתה את אלוהים ותתקוף אותו. ואז מה יהיה סופך? אלוהים יתעב אותך, יכה אותךוישמיד אותך, הלא כן? לאחר שהשטן פיתה את ישוע אדוננו מספר פעמים ללא הצלחה, האם הוא ניסה פעם נוספת? השטן לא ניסה שוב, אלא נטש את המערכה. מה הדבר מוכיח? דבר זה מוכיח שאופיו הרע של השטן, זדוניותו, האבסורדיות וחוסר ההיגיון שלו אינם ראויים לאזכור בפני אלוהים, מפני שישוע אדוננו הכניע את השטן בשלושה משפטים בלבד, שאחריהם הוא נסוג כשזנבו בין רגליו, מבויש מכדי להראות את פניו שוב, ומאז הוא מעולם לא פיתה אותו שוב. מכיוון שישוע אדוננו סיכל את הפיתוי הזה של השטן, הוא היה יכול בקלות להמשיך את העבודה שהיה עליו לבצע ולממש את המשימות שעמדו בפניו. האם יש משמעות מעשית כלשהי לכול בני האדם בכל מה שישוע אדוננו אמר ועשה במצב זה, אם מיישמים את הדברים כיום? (כן.) איזה סוג של משמעות מעשית? האם קל להכניע את השטן? (לא.) אם כך, מהי המשמעות? האם חייבת להיות לבני האדם הבנה ברורה על אופיו הרע של השטן? האם חייבת להיות לבני האדם הבנה מדוייקת בנוגע לפיתוייו של השטן? (כן.) אם אי-פעם תחוו את פיתוייו של השטן בחייכם, ואם תהיו מסוגלים לראות דרכם את טבעו הרע, האם תוכלו להכניע אותו? אם הייתם יודעים על האבסורדיות וחוסר ההיגיון של השטן, האם עדיין הייתם עומדים לצד השטן ותוקפים את אלוהים? (לא, לא היינו עושים זאת.) אם הייתם מבינים כיצד הזדוניות וחוסר הבושה של השטן מתגלים דרככם – אם הייתם מזהים ויודעים זאת בבירור – האם עדיין הייתם תוקפים ומפתים את אלוהים בדרך זו? (לא, לא היינו עושים זאת.) מה הייתם עושים? (היינו מורדים בשטן ונוטשים אותו.) האם קל לעשות זאת? (לא.) לא קל לעשות זאת. על בני האדם להתפלל תכופות, עליהם להציב את עצמם לעתים קרובות לפני אלוהים, ועליהם תמיד לבחון את עצמם. עליהם להתמסר למשמעתו, לשיפוטו ולייסורו של אלוהים, ורק בדרך זו אנשים יסורו בהדרגה מתחומו של השטן ומשליטתו.

אנו יכולים לסכם את הדברים שמהווים את מהותו של השטן מהדברים שהוא אמר. ראשית, ניתן לומר באופן כללי שמהות השטן היא רוע, ושמהותו זו מהווה ניגוד לקדושתו של אלוהים. מדוע אני אומר שמהותו של השטן היא רוע? יש להביט בתוצאות של מה שהשטן עושה לבני אדם כדי להבין זאת. השטן משחית את האדם ושולט בו, והאדם פועל לפי טבעו המושחת של השטן, וחי בעולם שהושחת על ידי השטן ובקרב אנשים מושחתים. ההמונים נשלטים מבלי דעת על ידי השטן ונטמעים בו, ולכן אופיו הרע של השטן נמצא באדם. מכול הדברים שהשטן אמר ועשה, אנו יכולים לראות את יהירותו, הונאתו וזדוניותו. מהו הביטוי העיקרי ליהירותו של השטן? האם השטן תמיד רוצה לכבוש את מקומו של אלוהים? השטן תמיד רוצה להרוס את עבודתו ומעמדו של אלוהים, ולקחת אותם לעצמו, כדי שאנשים יעשו לחסידיו, יתמכו בו ויעבדו אותו. זהו אופיו היהיר של השטן. אולם כאשר השטן משחית אנשים, הוא עושה זאת בצורה ערמומית ובוגדנית: כאשר השטן עושה את עבודתו על בני האדם, הוא אינו אומר להם ישירות כיצד לסרב ולהתנגד לאלוהים. כאשר השטן מנסה לפתות את אלוהים, הוא אינו יוצא ואומר: "אני מפתה אותך, אני עומד לתקוף אותך." אם כך, באיזו שיטה משתמש השטן? (שידול.) הוא משדל, מפתה, תוקף ומציב את מלכודותיו, אפילו באמצעות ציטוט מכתבי הקודש. השטן מדבר ופועל בדרכים שונות כדי להגשים את מניעיו הזדוניים. לאחר שהשטן עשה זאת, מה ניתן לראות אצל האדם? האם אנשים אינם יהירים? האדם סבל מהשחתה על ידי השטן במשך אלפי שנים, ולכן האדם נעשה יהיר ומתנשא בצורה יוצאת דופן, וכן ערמומי, זדוני ובלתי הגיוני, הלא כן? כול הדברים האלה מתגלים אצל האדם בגלל אופיו של השטן. מכיוון שאופיו של השטן רע, הוא נתן לאדם את האופי הרע והמושחת הזה. לפיכך, האדם חי לפי טבע שטני ומושחת, וכמו השטן, אף האדם מתנגד לאלוהים, תוקף אותו, ומנסה אותו עד כדי כך שהאדם אינו עובד את אלוהים ואינו ירא אותו בלבו. האם זה נכון?