לא כל דבר בכתבי הקודש הוא תיעוד של דברים שאלוהים אמר באופן אישי. כתבי הקודש פשוט מתעדים את שני השלבים הקודמים בעבודתו של אלוהים, שחלק אחד מהם הוא רישום של חזונות הנביאים, והחלק השני שלהם הוא החוויות והידע שכתבו בני אדם שאלוהים השתמש בהם לאורך העידנים. חוויות אנושיות נגועות בדעות אנושיות ובידע אנושי, וזה דבר בלתי נמנע. ברבים מהספרים בכתבי הקודש יש תפיסות אנושיות, דעות קדומות אנושיות ותובנות אנושיות מגוחכות. מובן שרוב הדברים הם תוצאה של הנאורות וההארה של רוח הקודש, והם תובנות נכונות, אך עדיין אי-אפשר לומר שהם ביטויים מדויקים לגמרי של האמת. השקפותיהם על דברים מסוימים אינן אלא ידע שנבע מניסיון אישי או מנאורות של רוח הקודש. חזונות הנביאים נבעו מהוראות ישירות של אלוהים: הנבואות של ישעיהו, דניאל, עזרא, ירמיהו, יחזקאל ודומיהם נבעו מהוראות ישירות של רוח הקודש. בני האדם האלה היו חוזים והם קיבלו את רוח הנבואה והיו כולם נביאים של התנ"ך. במהלך עידן החוק, בני האדם האלה, שקיבלו השראה מיהוה, התנבאו פעמים רבות בהוראה ישירה של יהוה. ומדוע יהוה עבד בהם? משום שעם ישראל היה העם הנבחר של אלוהים, ועבודת הנביאים הייתה חייבת להתבצע בקרבם. לכן הנביאים יכלו לקבל חזונות כאלה. למעשה, הם עצמם לא הבינו את החזונות של אלוהים אליהם. רוח הקודש אמרה את הדברים האלה דרך פיהם, כדי שבני האדם בעתיד יוכלו להבין את הדברים האלה ולראות שהם באמת עבודתה של רוח האל, של רוח הקודש, ושהם לא נבעו מהאדם, וגם כדי להוכיח להם את קיומה של העבודה של רוח הקודש. במהלך עידן החסד, ישוע עצמו עשה את כל העבודה במקומם, ולכן בני האדם הפסיקו להתנבא. אם כן, האם ישוע היה נביא? ישוע היה נביא, כמובן, אך הוא גם היה יכול לעשות את עבודתם של השליחים. הוא היה יכול גם להתנבא וגם להטיף וללמד בני אדם ברחבי הארץ. אולם העבודה שהוא עשה והזהות שהוא ייצג לא היו אותו דבר. הוא בא לגאול את האנושות כולה, לגאול את האדם מחטא. הוא היה נביא ושליח, אך יותר מכך, הוא היה המשיח. נביא יכול להתנבא, אך אי-אפשר לומר שנביא הוא המשיח. באותה עת, ישוע התנבא הרבה, ולכן אפשר לומר שהוא היה נביא, אך אי-אפשר לומר שהוא היה נביא ומשום כך הוא לא היה המשיח. זאת משום שהוא ייצג את אלוהים עצמו בביצוע שלב בעבודה, ומשום שזהותו הייתה שונה מזו של ישעיהו: הוא בא כדי להשלים את עבודת הגאולה, והוא גם קיים את חיי האדם, ורוח הקודש שרתה עליו באופן ישיר. בעבודה שהוא עשה, לא הייתה השראה מרוח האל ולא היו הוראות מיהוה. במקום זאת, רוח האל עבדה באופן ישיר, ודי בכך כדי להוכיח שישוע לא היה זהה לנביאים. העבודה שהוא עשה הייתה עבודת הגאולה, וההתנבאות הייתה משנית לה. הוא היה נביא, שליח, אך יותר מזה, הוא היה הגואל. לעומת זאת, החוזים יכלו רק להתנבא, והם לא היו מסוגלים לייצג את רוח האל בביצוע כל עבודה אחרת. משום שישוע עשה עבודה כה רבה ששום אדם מעולם לא עשה, ומשום שהוא עשה את העבודה של גאולת האנושות, הוא היה שונה מישעיהו, למשל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, לגבי כתבי הקודש (3)