בעבר, כשאלוהים היה בשמיים, האדם ניסה לשטות באלוהים במעשיו. כיום, אלוהים הגיע אל קרבם של בני האדם – לכמה זמן, איש לא יודע – ובכל זאת, האדם פועל למען אלוהים כדי לצאת ידי חובה ומנסה לשטות באלוהים. האין האדם נחשל להפליא בחשיבתו? כך היה גם עם יהודה איש קריות: לפני בוא ישוע, יהודה היה מספר שקרים לאחיו ואחיותיו, ואחרי שישוע הגיע הוא עדיין לא השתנה – הוא לא הכיר את ישוע כהוא זה ובסופו של דבר הוא בגד בישוע. זה היה משום שלא הכיר את אלוהים, הלא כן? אם כיום אתם עדיין לא מכירים את אלוהים, תהפכו אתם ליהודה איש קריות, והטרגדיה של צליבתו של ישוע בעידן החסד, לפני אלפי שנים, תתרחש שוב. אתם לא מאמינים בזה? זו עובדה! כיום, רוב בני האדם חיים בנסיבות כאלה – יכול להיות שאני אומר זאת מוקדם מדי – ובני האדם האלה מגלמים את התפקיד של יהודה איש קריות. אני לא אומר זאת בשמחה, אלא על פי העובדות, ואתם חייבים להאמין. על אף שבני אדם רבים מתיימרים להיות צנועים, בלבם אין אלא מים עומדים, מסריחים. כיום יש יותר מדי אנשים כאלה בכנסייה. אתם חושבים שאני לא יודע שום דבר. כיום הרוח שלי מנחה אותי, ומעידה עליי. האם אתם חושבים שאיני יודע דבר? האם אתם חושבים שאני לא מבין דבר בנוגע למחשבות הנלוזות בלבכם והדברים שאתם שומרים בלבכם? האם ניתן להוליך את אלוהים שולל כל כך בקלות? אתם חושבים שאתם יכולים להתייחס אליו בכל אופן שתרצו? בעבר חששתי שאתם כבולים בשלשלאות ולכן נתתי לכם יד חופשית, אבל איש לא הבין שהייתי טוב אל בני האדם. נתתי להם אצבע והם לקחו את כל היד. שאלו אחד את השני: לא טיפלתי כמעט באיש, ולא מיהרתי להוכיח אף אדם – ובכל זאת ברורים לי לגמרי המניעים והתפיסות של בני האדם. האם אתם מאמינים שהאל שאלוהים נושא עליו עדות הוא טיפש? אם כן, אז אומר לכם שגם אתם עיוורים. לא אמתח עליכם ביקורת ונראה כמה מושחתים תהפכו להיות. נראה אם התכסיסים שלכם יכולים להציל אתכם, או אם תוכלו להציל את עצמכם בכך שתעשו הכל כדי לאהוב את אלוהים. היום לא אגנה אתכם. בואו נמתין עד לזמנו של אלוהים כדי לראות כיצד הוא משיב לכם כגמולכם. אין לי זמן לפטפט איתכם פטפוטי סרק כעת ואני לא מוכן לעכב עבודתי החשובה למענך. שרצים שכמותכם לא ראויים להתייחסותו של אלוהים – אז בואו נראה כמה תוכלו להתפנק. בני אדם כאלה לא שואפים להכיר את אלוהים כלל ועיקר ואין להם שום אהבה כלפי אלוהים, אך הם רוצים שאלוהים יקרא להם צדיקים – האין זו בדיחה? מכיוון שלמעשה מעטים הם בני האדם הכנים, אני דואג אך ורק להעניק לאדם חיים. אני עושה את אשר יש לעשות היום, ומאוחר יותר, כל אדם יבוא על גמולו לפי מעשיו. אמרתי את מה שאני אמור לומר, שכן זו העבודה שאני עושה. אני עושה את מה שעליי לעשות, ולא עושה את מה שאין עליי לעשות, אך אני בכל זאת מקווה שאתם מבלים יותר זמן במחשבה: עד כמה אתם מכירים את אלוהים באמת? האם אתם בין אלה ששוב צלבו את אלוהים? לבסוף, אומר את זה: אוי למי שצולב את אלוהים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הרשעים לבטח ייענשו