בהתחשב בכך שאלוהים הוא האדיר ביותר בכל התבל ובמישור מעליה, האם ייתכן שהוא יסביר את עצמו לגמרי באמצעות צלם בשר ודם? אלוהים לובש את גוף הבשר והדם הזה כדי לעשות שלב אחד בעבודתו. אין חשיבות מיוחדת לצלם הזה העשוי בשר ודם. אין לו כל קשר לעידנים שחלפו, והוא אינו קשור כלל לטבעו של אלוהים. מדוע ישוע לא הרשה שצלמו יישאר? מדוע הוא לא הרשה לאדם לצייר את צלמו כדי שזה יונחל לדורות הבאים? מדוע הוא לא הרשה לבני האדם להכיר בכך שצלמו הוא צלמו של אלוהים? על אף שצלם האדם נוצר בצלמו ובדמותו של אלוהים, האם מראהו של האדם מסוגל לייצג את צלמו הנשגב של אלוהים? כשאלוהים מתגלם כבשר ודם, הוא בסך הכול יורד מהשמיים אל תוך גוף מסוים העשוי בשר ודם. רוחו היא שיורדת אל תוך גוף הבשר והדם, ובאמצעותו הוא עושה את עבודת הרוח. רוח האל היא זו שמתבטאת בגוף הבשר ודם, ורוח האל היא זו שעושה את עבודתה כבשר ודם. העבודה שנעשית כבשר ודם מייצגת את רוח האל לחלוטין, והבשר והדם נועדו למען העבודה. אך אין פירוש הדבר שהצלם של גוף הבשר והדם מחליף את צלמו האמיתי של אלוהים עצמו. זו לא המטרה או החשיבות של התגלמותו של אלוהים כבשר ודם. הוא הופך לבשר ודם רק כדי שרוח האל תוכל למצוא מקום משכן שמתאים לעבודתה, על מנת להגשים טוב יותר את עבודתה כבשר ודם. זאת כדי שבני האדם יוכלו לראות את מעשיה, להבין את טבעה, לשמוע את דבריה ולהכיר את מופלאות עבודתה. שמו של אלוהים מייצג את טבעו, עבודתו מייצגת את זהותו, אך הוא מעולם לא אמר שמראהו כבשר ודם מייצג את צלמו. זו רק תפיסה של האדם. על כן, ההיבטים החיוניים של התגלמותו של אלוהים כבשר ודם הם שמו, עבודתו, טבעו והמין שלו. ההיבטים האלה משמשים כדי לייצג את הניהול שלו בעידן הזה. הופעתו כבשר ודם אינה נוגעת כלל ועיקר לניהול שלו, אשר נעשה רק למען עבודתו באותה עת. עם זאת, לא ייתכן שלא יהיה לאלוהים בהתגלמותו מראה מסוים, ולכן הוא בוחר את המשפחה המתאימה כדי לקבוע את מראהו. אילו הייתה חשיבות ייצוגית למראהו של אלוהים, אזי כל מי שהיו לו תווי פנים דומים לשלו היה גם כן מייצג את אלוהים. זו הייתה יכולה להיות טעות שערורייתית, הלא כן? האדם צייר את דיוקנו של ישוע כדי שהאדם יוכל לעבוד אותו. באותה עת, רוח הקודש לא נתנה שום הנחיות מיוחדות, ולכן האדם העביר את הדיוקן הלאה עד ימינו. למען האמת, לפי כוונתו המקורית של אלוהים, האדם לא היה אמור לעשות זאת. רק קנאותו של האדם גרמה לדיוקנו של ישוע להישאר עד ימינו. אלוהים הוא רוח, והאדם לעולם לא יהיה מסוגל להכיל את מהות צלמו של אלוהים בניתוח הסופי שלו. רק טבעו של אלוהים יכול לייצג את צלמו. באשר למראה של אפו, פיו, עיניו ושיערו, אלה דברים שהם מעבר ליכולתך להכיל. כשההתגלות הופיעה בפני יוחנן, הוא חזה בצלמו של בר האנוש: מפיו יצאה חרב פיפיות חדה, עיניו היו כשלהבת אש, ראשו ושיערו היו לבנים כצמר, כפות רגליו היו כמו נחושת מלוטשת, והוא חגר אבנט זהב סביב חזהו. על אף שדבריו היו מלאי חיים, צלם האל שהוא תיאר לא היה צלמו של יציר נברא. מה שהוא ראה היה רק חיזיון, ולא את צלמו של אדם מהעולם החומרי. יוחנן ראה חיזיון, אך הוא לא היה עד למראהו האמיתי של אלוהים. צלמו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, בהיותו צלם של יציר נברא, אינו יכול לייצג את טבעו של אלוהים במלואו. כשיהוה ברא את האנושות, הוא אמר שהוא עשה זאת בצלמו ובדמותו וברא זכר ונקבה. באותה עת, הוא אמר שהוא ברא זכר ונקבה בצלמו של אלוהים. על אף שצלמו של האדם דומה לצלמו של אלוהים, אי-אפשר להבין מכך שמראהו של האדם הוא צלמו של אלוהים. בנוסף לכך, לא ניתן להשתמש בשפה האנושית כדי לתמצת באופן מלא את צלמו של אלוהים, מכיוון שאלוהים נשגב מדי, גדול מדי, מופלא מדי ובלתי נתפס.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, חזון עבודתו של אלוהים (3)