דברי אלוהים רלוונטיים:

יש כאלה שלא מרוצים מהאמת ועל אחת כמה וכמה לא מרוצים מהמשפט. במקום זאת, הם מרוצים מעוצמה ומעושר. בני אדם כאלה נחשבים שחצנים. הם מחפשים אך ורק זרמים בעלי השפעה בעולם וכמרים ומורים שהוכשרו בסמינרים. אף על פי שהם קיבלו את דרך האמת, הם ממשיכים להיות ספקנים והם לא מסוגלים להקדיש את עצמם לחלוטין. הם מדברים על הקרבה לאלוהים, אך עיניהם מתמקדות בכמרים ובמורים הגדולים, ואת המשיח הם משליכים הצדה. לבם מלא בתהילה, הון וכבוד. הם לא מאמינים כלל שאדם כה עלוב מסוגל לכבוש אנשים רבים כל כך, ושאדם כה חסר חשיבות מסוגל לעשות בני אדם למושלמים. הם לא מאמינים כלל שהאפסים האלה החיים באבק ובין ערימות אשפה הם העם הנבחר של אלוהים. הם מאמינים שאם בני אדם כאלה היו מושאי הישועה של אלוהים, השמיים והארץ היו מתהפכים, וכולם היו צוחקים בלי סוף. הם מאמינים שאם אלוהים בחר באפסים האלה כאלה שהוא יעשה למושלמים, בני האדם הדגולים האלה יהפכו לאלוהים עצמו. נקודות המבט שלהם נגועות בחוסר אמונה. למעשה, לא רק שהם לא מאמינים, אלא שהם פשוט בהמות מגוחכות. זאת משום שהם מעריכים רק מעמד, יוקרה, ועוצמה. מה שהם מעריכים באמת הם קבוצות וזרמים גדולים. אין להם עניין בכל מי שהמשיח מוביל את דרכו. הם פשוט בוגדים שהפנו את גבם למשיח, לאמת ולחיים.

אתם לא מעריצים את הענווה של המשיח, אלא את אותם רועי שווא שמעמדם רם. אתם לא אוהבים את חביבותו או חוכמתו של המשיח, אלא את אותם פוחזים הקשורים לעולם הנתעב. אתם צוחקים לנוכח כאבו של המשיח, שאין לו מקום להניח את ראשו, אך מעריצים את אנשי הגוויות האלה החוטפים מנחות וחיים חיי הוללות. אתם לא מוכנים לסבול עם המשיח, אך הולכים בשמחה לזרועותיהם הפתוחות של צוררי המשיח הפזיזים, על אף שהם מספקים לכם אך ורק בשר ודם, רק אותיות ורק שליטה. למרות זאת, לבכם נמשך אליהם, אל המוניטין שלהם, אל מעמדם בלבם של כל השטנים, אל השפעתם ואל סמכותם. אולם אתם ממשיכים להחזיק בעמדה שבה קשה לכם לבלוע את עבודתו של המשיח ואינכם מוכנים לקבל אותה. זו הסיבה שאני אומר שאין לכם האמונה של ההכרה במשיח. הסיבה היחידה שצעדתם בעקבותיו עד היום היא שהדבר נכפה עליכם. בלבכם תמיד נישאות תמונות נשגבות רבות ואתם לא יכולים לשכוח את הדברים והמעשים שלהן, ולא את דבריהן וידיהן המשפיעים. בלבכם הן לעולם עליונות ומלאות גבורה. אבל לא כך הדבר עם המשיח של היום. הוא לעולם חסר חשיבות בלבכם, ולעולם לא ראוי ליראה. זאת מפני שהוא יותר מדי רגיל, משום שיש לו השפעה מעטה מדי ומשום שהוא כלל לא נשגב.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האם אתם מאמינים באלוהים באמת?

יש כאלה שלרוב הולכים שולל אחרי אנשים שכלפי חוץ נראים רוחניים, נראים אציליים, נראים בעלי צלמים נעלים. באשר לבני האדם שיכולים לדבר על מכתבים ודוקטרינות, ואשר דבריהם ומעשיהם נראים ראויים להערצה, מעריציהם מעולם לא הסתכלו במהות מעשיהם, בעקרונות של פעולותיהם ובמטרותיהם. והם מעולם לא שקלו אם בני האדם האלה באמת נשמעים לאלוהים ואם הם באמת יראים את אלוהים וסרים מרע. הם מעולם לא פענחו את מהות אנושיותם של בני האדם האלה. במקום זאת, מהשלב הראשון של ההיכרות איתם, הם מתחילים אט אט להעריץ את בני האדם האלה ולהוקיר את בני האדם האלה, ובסופו של דבר בני האדם האלה הופכים לאלילים שלהם. יתרה מזאת, בדעתם של בני אדם מסוימים, האלילים שהם עובדים, שהם מאמינים שיכולים לנטוש את משפחתם ועבודתם, ולשלם את המחיר על פני השטח – האלילים האלה הם אלה שבאמת מְרַצים את אלוהים, אלה שבאמת מקבלים סוף טוב ויעד טוב. בדעתם, האלילים האלה הם בני האדם שאלוהים משבח. מה גורם לבני האדם למחשבה כזו? (...)

...יש רק סיבה אחת בלבד שגורמת לבני האדם לפעול באופן כה נבער ולהחזיק בהשקפות כה נבערות או בהשקפות ונוהגים כה חד-צדדיים, והיום אספר לכם עליה. הסיבה היא שעל אף שבני האדם הם חסידי האל, ושהם מתפללים אליו מדי יום וקוראים את דבר האל מדי יום, הם לא מבינים באמת את רצונו של אלוהים. זה שורש הבעיה. אם אדם מבין את לבו של אלוהים, מבין מה אלוהים אוהב, מה אלוהים מתעב, מה אלוהים רוצה, מה אלוהים דוחה, איזה סוג אדם אלוהים אוהב, איזה סוג אדם אלוהים לא אוהב, איזה רף יש לאלוהים בדרישותיו מהאדם ואיזו גישה אלוהים נוקט בהפיכת האדם למושלם, האם האדם הזה יכול להחזיק ברעיונות אישיים משל עצמו? האם הוא יכול פשוט לעבוד אדם אחר? האם אדם רגיל יכול להפוך לאליל שלו? אם אדם מבין את רצונו של אלוהים, השקפתו קצת יותר רציונלית. הוא לא יעבוד אדם מושחת באופן שרירותי, ובצעידתו בנתיב של הנהגת האמת, הוא לא יאמין שאימוץ שרירותי של כמה כללים או עקרונות פשוטים שווה ערך להנהגת האמת.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, כיצד להכיר את טבעו של אלוהים ואת תוצאת עבודתו

עדיף שבני האדם האלה שאומרים שהם חסידי אל יפקחו עיניים ויביטו היטב כדי לראות במי הם מאמינים בדיוק: האם אתם מאמינים באלוהים, או שמא זהו השטן? אם אתם יודעים שהדבר שאתם מאמינים בו הוא לא אלוהים אלא האלילים שלכם עצמכם, מוטב שלא תאמרו שאתם מאמינים. אם אתם באמת לא יודעים במי אתם מאמינים, מוטב שלא תאמרו שאתם מאמינים. אמירה כזו תהיה חילול קודש! אף אחד לא מכריח אתכם להאמין באלוהים. אל תאמרו שאתם מאמינים בי, מכיוון ששמעתי מספיק מילים כאלה לפני זמן רב, ואני לא רוצה לשמוע אותן שוב, מפני שהדבר שאתם מאמינים בו הוא האלילים שבלבכם והנחשים המקומיים המנוולים שבקרבכם. בני האדם שמנענעים בראשיהם כשהם שומעים את האמת ומחייכים מאוזן לאוזן כשהם שומעים דיבור על מוות, הם צאצאיו של השטן, והם כולם מושאים לסילוק. קיימים בכנסייה בני אדם רבים שאין להם כל יכולת הבחנה, וכשמשהו מטעה קורה, הם פשוט עומדים לצדו של השטן. כשהם נקראים משרתי השטן, הם מרגישים שנעשה להם עוול כה גדול. ואפשר לומר שאין להם כל יכולת הבחנה, אך הם תמיד יעמדו בצד שהאמת לא בו. לא הייתה אפילו פעם חיונית אחת שבה הם עמדו בצד של האמת, ולא הייתה אפילו פעם אחת שבה הם עמדו על רגליהם וסנגרו על האמת – אם כן, האם באמת אין להם כל יכולת הבחנה? מדוע הם תמיד עומדים לצדו של השטן? מדוע הם לעולם לא אומרים אף מילה הוגנת או סבירה למען האמת? האם המצב הזה באמת נובע מהבלבול הרגעי שלהם? ככל שיש לאדם פחות יכולת הבחנה, כך הוא פחות מסוגל לעמוד בצד של האמת. מה זה מוכיח? האין זה מוכיח שבני האדם חסרי יכולת ההבחנה אוהבים רוע? האין זה מוכיח שבני האדם חסרי יכולת ההבחנה הם צאצאים נאמנים של השטן? מדוע הם תמיד מסוגלים לעמוד לצדו של השטן ולדבר באותה שפה שבה הוא מדבר? כל מילה וכל מעשה שלהם, ואף הדברים שהם מבטאים מוכיחים היטב שהם לא אוהבים את האמת בשום אופן, אלא שהם בני אדם שמתעבים את האמת. העובדה שהם יכולים לעמוד לצדו של השטן מוכיחה היטב שהשטן באמת אוהב את השדים העלובים האלה שנלחמים למען השטן כל חייהם. האין העובדות האלה ברורות להפליא?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אזהרה למי שלא מנהיג את האמת

קטעים לעיון מתוך דרשות ושיתוף:

ומה פירוש הדבר לנהות אחר בני אדם? פירושו שאדם נוהה אחר האדם שהוא עובד. בלבו, אין לאלוהים מעמד רב. הוא רק נושא את הסמל של אמונה באלוהים. כל מה שהוא עושה הוא לחקות בני אדם ולהתחקות אחריהם. במיוחד בעניינים חשובים, הוא מאפשר לבני אדם לקבל את ההחלטות ומאפשר לבני האדם להכתיב את גורלו. הוא עצמו לא שואף לרצונותיו של אלוהים, והוא לא משתמש בכושר הבחנה כדי לברר דברים שבני אדם אומרים. בין שמה שהם אומרים עולים בקנה אחד עם האמת או לא, כל עוד דבריהם נשמעים הגיוניים, הוא מקבל את כולם ונשמע להם. זו התנהגותו של אדם שנוהה אחר בני אדם. אמונתו באלוהים חסרה עקרונות, ואין אמת באופן שבו הוא מטפל בעניינים. הוא מציית לכל מי שמדבר בהיגיון. אם האליל שלו יצעד בנתיב הלא נכון, הוא יצעד בעקבותיו עד סוף הדרך. אם אלוהים יגנה את האליל שלו, הוא יפתח תפיסה לגבי אלוהים וידבק בכל מאודו באליל שלו. לפי ההיגיון שלו, עליו להישמע לכל מי שמפקד עליו. פקיד בעל סמכות לא משתווה למנהל ישיר. זה ההיגיון של טיפש. בני אדם שנוהים אחרי אנשים באמת עד כדי כך מבולבלים. לבני אדם שנוהים אחרי אנשים אין מקום לאלוהים בלבם, ואין להם אמת. הם כולם עובדי אלילים. בני אדם אחרים הטעו אותם, והם לא מאמינים אמיתיים באלוהים. רק חסידי אל מאמינים באלוהים באמת.

משיתופיהם של בכירים

מי שאנשים סוגדים לו בלבם הוא האליל שלהם. מי שסוגד למנהיגיו הוא אדם הסוגד לאלילים. זה שאנשים מעריצים הוא זה שיש לו מקום בלבם, וזה שבאופן בלתי נמנע ישתלט עליהם ויהפוך אותם לעבדיו. במהלך העבודה של הפצת הבשורה, אנו מגלים שאנשים מזרמים וכתות שונים כולם סוגדים לאלילים, כולם נשלטים בידי מנהיגיהם, ושהם אפילו לא מעזים לקבל את האמת. הם כמו עבדים מעוררי רחמים. אנשים הסוגדים למנהיגיהם הם כמו אלה הסוגדים לאלילים. אין ספק שהאמת נעדרת מלבם ושהם אינם מכירים את אלוהים כלל. לכן, לאלוהים אין כל מקום בלבם, והוא מתעב ומקלל אותם. אלוהים הוא אל צודק, הוא אל קנא, ויותר מכל הוא מתעב אנשים הסוגדים לאלילים. אין חילול קודש גדול יותר מלתפוס מנהיגים כשווים לאלוהים. למעשה, בלבם של אלה ששבו לפני אלוהים, רק אלוהים צריך להיות. לאיש מלבדו לא צריך להיות מקום בלבם. עצם הופעתם של דברים כאלה במחשבתם וברעיונותיהם היא מטונפת ומושחתת, ואלוהים מתעב ושונא אותה. רוב האנשים אינם חפים מפשע מכך, ובמידה זו או אחרת, אלה שהם סוגדים להם תופסים מקום בלבם. כשמדובר בטבעו של אלוהים, לא מקובל שלבני אדם יהיה מקום ולו הקטן ביותר בלבם לבן אנוש, ואם הם אינם יכולים להשיג טהרה מתחילה ועד סוף, דינם ייגזר.

ישנם ביטויים מסוימים שמאפיינים את כל אלה הסוגדים למנהיגיהם בלבבם. ניתן לזהותם כך: אם אתה נשמע למנהיגך יותר משאתה נשמע לאלוהים, אז אתה סוגד לאלילים. אם אתה עורג וכמה לאנשים שאתה מעריץ יותר משאתה עורג וכמה לאלוהים, אז אתה סוגד לאלילים. אם אתה להוט יותר בנוגע למנהיגך מאשר בנוגע לאלוהים, אז אתה סוגד לאלילים. אם בלבך אתה קרוב יותר לאלה שאתה מעריץ ורחוק מאלוהים, אז אתה סוגד לאלילים. אם בלבך אלה שאתה מעריץ מדורגים ברמה שווה לאלוהים, אז זוהי הוכחה נוספת לכך שאתה מתייחס לאנשים שאתה מעריץ כאל אלוהים. ואם, לא משנה מה קורה לך, אתה מוכן להקשיב למנהיג שלך, ואינך מוכן לבוא בפני אלוהים כדי לבקש את האמת, די בכך להוכיח שאינך מאמין באלוהים, אלא באנשים. אנשים מסוימים אולי ינסו להתגונן באומרם: "אני באמת מעריץ אדם זה וזה, באמת יש לאותו אדם מקום בלבי. מבלי להבחין בכך, התרחקתי מעט מאלוהים ביחסיי עמו". דברים אלה מדגימים את האמת שבעניין: מרגע שיש למישהו מקום בלבו של אדם, אותו אדם מתרחק מאלוהים. זה מסוכן, אולם יש המתייחסים לכך בקלות ראש, ללא שמץ דאגה, מה שמוכיח שהם אינם מכירים את טבעו של אלוהים. ...להעריץ אנשים זה דבר כה נבער ועיוור, זה כה מושחת ומרושע. הערצת אנשים היא הערצת השטן והשדים, היא הערצת צוררי המשיח, והאמת נעדרת לחלוטין מאלה המעריצים אנשים. אנשים כאלה ללא ספק אינם מכירים כלל וכלל את אלוהים. הם מנוונים המקוללים על ידי אלוהים.

משיתופיהם של בכירים