לפני 2,000 שנה, מושיענו ישוע אדוננו בא לבצע את עבודת הגאולה והוא גונה בפראות על ידי הכוהנים הגדולים, הסופרים והפרושים של האמונה היהודית. כיוון שרוב היהודים העריצו את מנהיגי הדת שלהם, הם הצטרפו לאותם צוררי משיח בגינוי ובדחייה של ישוע אדוננו, ובסופו של דבר היה להם חלק בצליבתו. זה היה חטא עצום, שבגללו אלוהים קילל והעניש אותם, וגזר על אומת ישראל אבדון למשך 2,000 שנים. ישוע אדוננו חזר באחרית הימים בהתגלמות כבשר ודם כאל הכול יכול, והוא מבטא אמיתות ומבצע עבודת שיפוט כדי לטהר ולהושיע לגמרי את האנושות. הוא גם מתמודד עם הגינוי וההתנגדות הפרועים מצד מנהיגים דתיים. הם אוטמים את כנסיותיהם, עומדים בדרכם של מאמינים שבודקים את הדרך האמיתית, וגורמים לאנשים לחשוש מחקירה וקבלה של דברי האל הכול יכול אף על פי שהם רואים בבירור שהם האמת, שיש בהם עוצמה וסמכות, ושהם מגיעים מאלוהים. כתוצאה מכך, רבים מחמיצים את ההזדמנות שלהם לקבל את פני אדוננו ונופלים לאסונות. בהקשר של קבלת פני אדוננו, איפה הם טעו? בהערצה של מנהיגי הדת שלהם! הם מאמינים שמנהיגי הדת הושמו בתפקידם על ידי אלוהים, שאלוהים משתמש בהם, ושציות להם הוא ציות לאלוהים. אז הם הולכים בעקבותיהם בלי לשאול שאלות, מצייתים לדבריהם כאילו אלה הגיעו מפי אלוהים. רבים חושבים גם שישוע אדוננו יבשר קודם כל לכמורה על חזרתו, ולכן, אם הם לא שומעים על כך מהם, זוהי הוכחה שהוא טרם חזר. הם אפילו לא מנסים לחקור את עבודתו של האל הכול יכול, אלא הולכים בעקבות מנהיגי הדת ומגנים אותו. כך הם נופלים לאסונות, ומאבדים את ההזדמנות שלהם להילקח. מי אשם בזה? אין לכך תשובה פשוטה. הפרושים, שהתנגדו לישוע אדוננו וגינו אותו לפני זמן רב, קוללו על ידי אלוהים ורבים בעולם הדתי כיום לא למדו מהם את הלקח הכואב. כיוון שהם הולכים בעקבות הכמורה שלהם בעיוורון, הם מצטרפים אליהם בגינוי ישוע אדוננו שחזר, וממסמרים את אלוהים מחדש אל הצלב. כמה חבל! אם כן, האם אלוהים באמת הציב את מנהיגי הדת בתפקידם? האם ציות להם הוא אותו הדבר כמו ציות לאלוהים? חשוב להבהיר את העניין הזה במהרה.

מאמינים רבים חושבים שמנהיגי הדת, אנשי כמורה כמו האפיפיור, בישופים, כמרים ובכירים, מונו לתפקידם על ידי ישוע אדוננו, הוא משתמש בהם, ויש להם סמכות להוביל את המאמינים, כך שציות להם הוא ציות לאלוהים. מהו הבסיס לאמונה זו? האם ישוע אדוננו אמר אי פעם שכל מנהיגי הדת מונו על ידי אלוהים? מעולם לא. האם יש להם עדות של רוח הקודש, או הוכחה כלשהי לעבודתה? לא. פירוש הדבר הוא שרעיון זה הינו תפיסה אנושית בלבד. בואו נחשוב על זה. לפי רעיון אנושי זה, שאומר שכל מנהיגי הדת מונו על ידי אלוהים, הדבר נכון גם לגבי הכוהנים הגדולים, הסופרים והפרושים היהודים, שהתנגדו לישוע אדוננו וגינו אותו, לא? האם הליכה בעקבותיהם וצליבה של ישוע אדוננו הייתה גם כן ציות לאלוהים? זוהי בבירור דרך אבסורדית להסתכל על הכמורה! אנחנו יכולים גם לראות בכתבי הקודש שבעבודת האל בכל עידן הוא אכן ממנה אנשים לסייע בעבודתו. כל האנשים האלה נקראים אליו באופן אישי, הוא מעיד עליהם, ודברי האל מראים את זה. הם מעולם לא מונו על ידי בני אדם אחרים, והם לא הוכשרו לתפקיד על ידי בני אדם. חישבו על עידן החוק, שבו אלוהים השתמש במשה כדי להוציא את בני ישראל ממצרים. דבריו של האל יהוה עצמו מעידים על כך. האל יהוה אמר למשה: "וְעַתָּה הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי וְגַם־רָאִיתִי אֶת־הַלַּחַץ אֲשֶׁר מִצְרַיִם לֹחֲצִים אֹתָם׃ וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל־פַּרְעֹה וְהוֹצֵא אֶת־עַמִּי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם" (שמות ג' 9-10). בעידן החסד, ישוע אדוננו השתמש בפטרוס כדי לרעות את הכנסיות, וגם הוא נשא עדות לפטרוס. ישוע אדוננו אמר לפטרוס: "שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָנָן, הַאִם אַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי? ... רְעֵה אֶת צֺאנִי" (יוחנן כ"א 17). "וְגַם אֲנִי אוֹמֵר לְךָ כִּי אַתָּה כֵּיפָא וְעַל הַצּוּר הַזֶּה אֶבְנֶה אֶת קְהִלָּתִי וְשַׁעֲרֵי שְׁאוֹל לֹא יִגְבְּרוּ עָלֶיהָ. אֶתֵּן לְךָ אֶת מַפְתְּחוֹת מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם וְכָל מַה שֶּׁתֶּאֱסֺר עַל הָאָרֶץ יִהְיֶה אָסוּר בַּשָּׁמַיִם, וְכָל מַה שֶּׁתַּתִּיר עַל הָאָרֶץ יִהְיֶה מֻתָּר בַּשָּׁמַיִם" (מתי ט"ז 18-19). אלוהים בכבודו ובעצמו מציב ונותן עדות לאנשים שבהם הוא משתמש בכל עידן, והדבר מאומת על ידי עבודת רוח הקודש. בעידני החוק והחסד, לעתים אלוהים בכבודו ובעצמו ביסס את האנשים שבהם הוא השתמש ונשא להם עדות. לעתים הוא השתמש בשיטות אחרות. כשלא מינה אותם באופן אישי, הוא חשף את הדבר דרך נביאים, או שהייתה הוכחה לעבודת רוח הקודש. את זה אי אפשר להכחיש. בעולם הדתי כיום, מי העניק לאפיפיור, לבישופים, לכמרים ולבכירים את התפקיד שלהם? האם יש לכך הוכחה בדברי האל או בעבודת רוח הקודש? האם הרוח העידה עליהם? ממש לא! למעשה, המנהיגים הדתיים האלה בכנסיות הם ברובם בוגרים של סמינרים ובתי ספר תאולוגיים ויש להם תארים בתאולוגיה. עם התואר ביד הם נשלחים לכנסיות כדי להנהיג מאמינים. חלקם מוכשרים ורהוטים, ולומדים את עבודתם היטב, אז המנהיגות העליונה ממנה או ממליצה עליהם והם עולים בסולם הדרגות. כמעט כל אנשי הכמורה בעולם הדתי מגיעים לתפקידם בצורה כזו, אך לרובם חסרה עבודת רוח הקודש. ייתכן שלאחוז קטן מתוכם יש מעט מעבודת הרוח, אך אין להם עדות מאלוהים. אז אנחנו יכולים לדעת בוודאות שאלה לא אנשים שאלוהים משתמש בהם או מעיד עליהם. הם בבירור טופחו ונבחרו על ידי אנשים אחרים, אז מדוע הם מתעקשים שאלוהים הציב אותם בתפקידם? זה לא סותר את העובדות? האין הם משקרים במצח נחושה ומעידים על עצמם? מה ההשלכות של זה? האין זו הטעיה של מאמינים ופגיעה בהם? מנהיגי דת מסוימים אפילו מצטטים את דברי ישוע אדוננו על פטרוס כדי לטעון, בלי שום בושה, שהסמכות שישוע אדוננו העניק לפטרוס מועברת לאפיפיור, כך שהאפיפיור מאושר על ידי אלוהים ויכול לייצג את ישוע אדוננו, וכיוון שהכמרים מקשיבים לאפיפיור, גם הם מאושרים על ידי האל ולכן יכולים לסלוח על חטאים. זה לא מגוחך? האם ישוע אדוננו אמר אי פעם לפטרוס להוריש את הסמכות שניתנה לו לדורות של אנשי כמורה? ישוע אדוננו מעולם לא אמר זאת! האם פטרוס אמר משהו כזה? בשום פנים ואופן! שום דבר כזה לא נכתב בכתבי הקודש. זו גם עובדה שבאותה תקופה לא היו שום אפיפיור וכמרים. אז מנהיגי הדת האלה, שמצהירים שהאל הסמיך אותם ושהם יכולים לייצג את ישוע אדוננו, מעמידים פנים שהם אלוהים ומטעים אנשים, נכון? ואלה שמצייתים ומשתחווים להם הם עובדי אלילים, לא? האין זו פעולה נגד אלוהים? אנשים רבים לא מבינים זאת, וממשיכים להעריץ בעיוורון את מנהיגיהם, במחשבה שאלוהים הציב אותם בתפקידם. האם אתם יכולים לראות עד כמה זה טיפשי וחסר הבנה? במה זה שונה מכופרים שסוגדים לאלילים? אם אתה מאמין אבל אינך הולך לפי דבר האל, אם אתה סוגד לבני אדם אחרים וכורע ברך לפניהם כדי להתוודות על חטאיך, כאילו הם אלוהים, אתה מחלל את כבוד אלוהים ומנאץ אותו, לא? האם אלוהים יושיע אנשים שמתנהגים בטיפשות כזו? סביר להניח שלא. אלה שעושים זאת בטיפשות לא יוכלו לזכות באישורו של אלוהים.

עלינו לומר בבירור שמינוי של אדם על ידי אלוהים אינו יכול להיות שרירותי או כלאחר יד. חייבת להיות הוכחה. הייתה הוכחה כשאלוהים מינה את משה, ובני ישראל, לפחות, ידעו זאת. המינוי של פטרוס על ידי ישוע אדוננו היה גם כן אמיתי, והדבר היה ידוע לשליחים. כלומר, הטענה שאלוהים הציב מישהו בתפקיד מחייבת בסיס עובדתי. אף אדם לא יכול לטעון זאת באופן שרירותי. אנחנו יכולים גם לראות שאדם שהוצב בתפקיד על ידי אלוהים יונחה על ידי רוח הקודש ויאומת על ידה. עבודתו יכולה להגשים את רצון האל, והיא תשיג תוצאות ברורות מאוד. אדם כזה יכול לממש את מינוי האל. בואו נראה מה אומר על כך האל הכול יכול. "אלוהים מרומם את האדם שהוא משתמש בו מבחינת מהות העבודה של אותו אדם והרקע של השימוש בו, ואלוהים מכין אותו לעבודת האל, ואדם זה משתף פעולה בעבודה של אלוהים עצמו. איש לא יוכל אי פעם לעשות עבודה זו במקומו – זהו שיתוף פעולה אנושי חיוני, לצד העבודה האלוהית. לעומת זאת, העבודה שמבצעים עובדים או שליחים אחרים היא רק ההעברה והיישום של ההיבטים הרבים של ההסדרים עבור הכנסיות במהלך כל תקופה, או שזו עבודה של אספקת חיים פשוטה כלשהי לשם קיומם של חיי הכנסייה. אלוהים אינו ממנה את העובדים והשליחים האלה, ועל אחת כמה וכמה שלא ניתן לכנותם ככאלה שרוח הקודש משתמשת בהם. הם נבחרים מקרב הכנסיות, ולאחר שהם הוכשרו וטופחו במשך פרק זמן מסוים, הכשירים נשמרים, ואילו הבלתי כשירים מוחזרים למקום מוצאם. מאחר שאנשים אלה נבחרים מקרב הכנסיות, מקצתם חושפים את פרצופם האמיתי לאחר שהם הופכים למנהיגים, ומקצתם אף עושים מעשים רעים רבים ומסולקים בסופו של דבר. לעומת זאת, האדם שאלוהים משתמש בו הוא אדם שאלוהים הכין אותו ואשר ניחן באיכות מסוימת ובאנושיות. רוח הקודש הכינה אותו והפכה אותו למושלם מראש, והיא מובילה אותו לחלוטין, מכוונת אותו ופוקדת עליו, בייחוד בכל הנוגע לעבודתו. כתוצאה מכך, אין כל סטייה בנתיב של הובלת אנשיו הנבחרים של האל, מכיוון שאין ספק שאלוהים נושא באחריות על עבודתו שלו, ואלוהים עושה את עבודתו שלו בכל עת" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, בנוגע לשימושו של אלוהים באדם).

דברי האל הכול יכול מראים לנו שאלוהים מכין זמן רב מבעוד מועד את אלה שהוא ממנה ומשתמש בהם לעבודתו, שהם האנשים שאלוהים מרומם כדי להנהיג את אנשיו הנבחרים. העבודה והדרשות שלהם מתבצעים במלואם בהוראת ובהנחיית רוח הקודש, ומי שלא מונה באופן אישי על ידי אלוהים לעולם לא יוכל להחליף אותם. משה בעידן החוק ופטרוס בעידן החסד נצמדו בקפדנות לדברי האל ולדרישותיו בהנהגת אנשיו הנבחרים, ואלוהים היה תמיד עימם, מנחה אותם בכל פנייה בדרך. אלוהים לעולם אינו משתמש באדם לא נכון, או במישהו שפועל נגדו. הוא תמיד אחראי לעבודתו שלו. האנשים שאלוהים משתמש בהם מקבלים הארה קבועה מרוח הקודש בעבודתם ובדבריהם, ויכולים לשתף הבנה טהורה של דברי האל כדי לעזור לאנשיו הנבחרים של אלוהים להבין את התבטאויותיו, את רצונו ואת דרישותיו. הם תמיד יכולים להיעזר באמת כדי לסייע לאנשיו הנבחרים של אלוהים בהתמודדויות המעשיות שלהם בהיווכחות במציאות של דברי האל ובנתיב הנכון באמונתם. כשאנשיו הנבחרים של אלוהים מקבלים את הרעייה של אלה שאלוהים משתמש בהם, ומצייתים להם, הם יכולים לקבל הזנה אמיתית לחייהם, להשיג בהדרגה הבנה רבה יותר של האמת, להכיר טוב יותר את עבודתו ואת טבעו של אלוהים, ולהרחיב את אמונתם ואת אהבתם לאלוהים. משום כך הם נתמכים על ידי אנשיו הנבחרים של אלוהים שיודעים עמוק בלב שהאנשים האלה הוצבו בתפקידם על ידי אלוהים, ושהם מוצאים חן בעיניו. כשאנחנו מקבלים את המנהיגות שלהם ומצייתים לה, זוהי הליכה בעקבות אלוהים וציות לו, וזה עולה בקנה אחד עם רצון האל. האנשים שאלוהים משתמש בהם מוצבים במקומם כדי להנהיג את אנשיו הנבחרים כך שיחוו את עבודתו של אלוהים וילכו בעקבותיו, והעבודה והדרשות שלהם מגיעים במלואם מההנהגה והנאורות של רוח הקודש. קבלה של מנהיגותם וציות להם הם למעשה ציות לאלוהים. התנגדות להם היא התנגדות לאלוהים, שתוצאתה חשיפה וסילוק בידי אלוהים, ואולי אפילו קללה ועונש. בדיוק כמו שקרה כשמשה הוציא את בני ישראל ממצרים, עדת קורח ודתן שנלחמו נגדו הוענשו בידי אלוהים. זוהי עובדה ברורה.

בואו נסתכל על מנהיגי הדת כיום, האפיפיור, הבישופים והכמרים הקתוליים, והכמרים, הבכירים ואנשי דת אחרים במשיחיות. האם אלוהים מינה אותם לתפקידם? האם אלוהים תמך בהם בדבריו? האם יש להם הוכחה מעבודתה של רוח הקודש? האם יש להם הוכחה מפירות עבודתם? אין להם דבר מכל אלה. זה מוכיח שהם נבחרו בידי בני אדם, ולא מונו על ידי אלוהים. כיוון שראינו שהם טופחו בסמינרים ומונו על ידי מוסדות דתיים רשמיים, אנחנו יודעים שעלינו להיזהר מאוד. רובם אפילו לא מאמינים באמת, ואין להם אמונה אמיתית באלוהים. הם מאמינים בתאולוגיה, בתפקיד ובתואר שלהם, בפרנסה שהם מפיקים מהם. לא משנה עד כמה הידע שלהם בכתבי הקודש מעמיק, ועד כמה הדרשות שלהם טובות, הם חסרים את עבודת רוח הקודש והנחייתה, או את ההארה שלה. זה מראה לנו שהם רועי שקר, כופרים, ושאלוהים אינו מכיר בהם. אם כך, זה לא טיפשי מאוד לסגוד להם וללכת בעקבותיהם? בנוסף על כך שאין להם את העדות של דברי האל והוכחה מרוח הקודש, יש ראיה אחת קריטית שיכולה לעזור לנו לראות אותם כמות שהם. האל הכול יכול ביטא כל כך הרבה אמיתות, וחשף לעיני כל את מהותם האמיתית של בני אדם, אם הם אוהבים את האמת או לא, אם הם מכירים באמת או לא, אם הם מקבלים את האמת או לא, ואם הם שונאים ודוחים את האמת. כל זה נחשף. אלה שמכירים בכך שדברי האל הכול יכול הם האמת, שהוא אלוהים שהתגלם כבשר ודם, הם אלה שאוהבים את האמת וזוכים לאישורו של אלוהים. הם העלמות החכמות ששומעות את קולו של אלוהים ונלקחות בפני כס המלכות שלו. אם מישהו רואה שהאל הכול יכול ביטא כל כך הרבה אמיתות אך ממשיך להתנגד, לגנות ולהכחיש את הופעתו של אלוהים ואת עבודתו, פירוש הדבר שהוא מתעב את האמת, שהוא צורר משיח שמתנגד לאלוהים ומגנה אותו. הוא כבר נפל לאסונות, וסופו שייענש בידי אלוהים. לא מדובר רק במנהיגים קתוליים ומשיחיים, אלא במנהיגים ואישים מכל האמונות שפועלים נגד האל הכול יכול, כמעט בלי יוצאי דופן. העולם הדתי נתון באחיזת הכנופייה הזו של צוררי משיח. זוהי עובדה ידועה שאיש אינו יכול להכחיש. אז אם אנחנו יודעים שהבישופים, הכמרים והבכירים האלה הם חלק מכנופייה של צוררי משיח שמתנגדים לעבודת האל הכול יכול ומגנים אותה, איך עלינו לגשת לנושא? עלינו לדחות אותם ולקלל אותם, ולשחרר את עצמנו מלפיתתם. זה פירוש הדבר להיות חכם. אם נמשיך לפנות אליהם בחיפוש אחר הדרך האמיתית, נמשיך לצפות מהם לומר לנו מה טוב ומה רע, זה יהיה טיפשי ביותר, זה עיוורון וחוסר הבנה! כאשר העיוור מוליך את הסומא, זה ייגמר בחורבן. הדבר מגשים את הפסוקים האלה מכתבי הקודש: "וֶאֱוִילִים בַּחֲסַר־לֵב יָמוּתוּ" (משלי י' 21). "נִדְמוּ עַמִּי מִבְּלִי הַדָּעַת" (הושע ד' 6).

ברור לגמרי שהמנהיגים הקתוליים והמשיחיים, וכן מנהיגים מכל האמונות האחרות, מגנים בגלוי את האל הכול יכול. כדי לשמור על הסטטוס ועל תלוש המשכורת שלהם, הם מחזיקים בכוח את המאמינים, לוקחים את כספם, ניזונים מהמאמינים כמו טפילים, כמו שדים העורכים סעודה מגופותיהם. צוררי משיח אלה מפיצים שקרים מרושעים מכל הסוגים כדי לשמור על מעמדם ופרנסתם, אומרים שכל חדשות בנוגע לחזרתו של אדוננו הן שקר, שישוע אדוננו חייב חד משמעית לחזור על ענן, שקבלת ההתגלמות כבשר ודם השנייה של אדוננו היא קבלת משיח שקר, הם משקרים כדי להוליך אנשים שולל, ועושים ככל יכולתם למנוע ממאמינים לחקור את הדרך האמיתית. הם אפילו חוברים למפלגה הקומוניסטית של סין כדי לעצור ולרדוף את אלה שמשתפים את בשורת המלכות. במה מנהיגי הדת האלה שונים מהפרושים שהתנגדו לישוע אדוננו בשעתו? כל האנשים האלה צולבים את אלוהים, לא? כולם רועי שקר וצוררי משיח שמוליכים אנשים שולל והורסים אותם, נכון? חישבו על דברי ישוע אדוננו שגינה את הפרושים: "אוֹי לָכֶם סוֹפְרִים וּפְרוּשִׁים צְבוּעִים, כִּי סוֹגְרִים אַתֶּם אֶת מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם בִּפְנֵי בְּנֵי אָדָם; הֵן אַתֶּם אֵינְכֶם נִכְנָסִים לְתוֹכָהּ וְגַם לַבָּאִים אֵינְכֶם מַנִּיחִים לְהִכָּנֵס" (מתי כ"ג 13). "אוֹי לָכֶם סוֹפְרִים וּפְרוּשִׁים צְבוּעִים, כִּי סוֹבְבִים אַתֶּם בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה כְּדֵי לְגַיֵּר אִישׁ אֶחָד, וְכַאֲשֶׁר יִתְגַּיֵּר אַתֶּם עוֹשִׂים אוֹתוֹ לְבֶן גֵּיהִנּוֹם כִּפְלַיִם מִכֶּם" (מתי כ"ג 15). אנחנו יכולים לראות שרוב המנהיגים הדתיים כיום אינם שונים מהפרושים שהתנגדו בפראות לישוע אדוננו ועמדו בדרכם של מאמינים. כולם שונאים את אלוהים ופועלים נגדו, והם השדים צוררי המשיח של אחרית הימים.

הנה עוד מספר קטעים מדברי האל הכול יכול. האל הכול יכול אומר, "ראו את מנהיגיה של כל כת – כולם שחצנים וצדקנים ופרשנותם לכתבי הקודש נעדרת הקשר והם מונחים על ידי דמיונותיהם. כולם מסתמכים על כישרון ועל בקיאות בביצוע עבודתם. לולא יכלו להטיף, האם אנשים היו הולכים אחריהם? אחרי הכול, הרי יש להם ידע מסוים והם יכולים להטיף לדוקטרינה מסוימת או שהם יודעים לכבוש את לבם של אחרים ולהשתמש בתחבולה מסוימת. הם משתמשים בהן כדי להביא אליהם אנשים ולהוליך אותם שולל. על פניו, אנשים אלה מאמינים באלוהים, אבל בפועל, הם הולכים אחרי מנהיגיהם. כשהם פוגשים מישהו שמטיף לדרך האמת, חלקם יאמרו, 'עלינו להיוועץ במנהיגנו לגבי אמונתנו.' בן אנוש הוא האמצעי לאמונתם באלוהים. האין זו בעיה? למה הפכו אותם מנהיגים? האם הם לא הפכו לפרושים, לרועים מדומים, לצוררי המשיח ולאבני נגף בפני קבלת דרך האמת על ידי בני האדם?" (הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, חלק ג').

"יש אנשים שקוראים את כתבי הקודש בכנסיות גדולות ומדקלמים אותם כל היום, אך אף אחד מהם לא מבין את תכליתה של עבודתו של אלוהים. אף אחד מהם לא מסוגל להכיר את אלוהים. יתרה מזאת, אף אחד מהם לא תואם את לבו של אלוהים. הם כולם בני אדם חסרי תועלת ונתעבים, שכל אחד מהם מתייהר לרצות לחנך את אלוהים. על אף שהם מנופפים בשמו של אלוהים, הם מתנגדים אליו בכוונה תחילה. על אף שהם מתקראים מאמינים באלוהים, הם בני האדם שאוכלים ושותים את דמו של האדם. בני אדם כאלה הם שטנים שטורפים את נשמתו של האדם, שדים ראשיים שמפריעים בכוונה לבני האדם שמנסים לעלות על דרך הישר, ואבני נגף שמכשילות בדרכם את בני האדם שמחפשים את אלוהים. על אף שבשרם 'איתן', כיצד יוכלו חסידיהם לדעת שהם צוררי משיח שמובילים את האדם בדרכים המנוגדות לאלוהים? כיצד הם יוכלו לדעת שהם שטנים חיים שמחפשים במיוחד נשמות לטרוף?" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, כל מי שלא מכיר את אלוהים מתנגד לאלוהים).

"המרדנים ביותר הם אלו שמתריסים נגד אלוהים ומתנגדים לו בכוונה תחילה. הם אויביו של אלוהים והם צוררי המשיח. גישתם תמיד עוינת כלפי עבודתו החדשה של אלוהים, לעולם אין להם ולו נטייה קלה ביותר לציית ומעולם הם לא צייתו ברצון ולא היו כנועים. הם מרוממים את עצמם על פני הזולת ולעולם אינם נשמעים לאיש. בפני אלוהים, הם רואים את עצמם כטובים ביותר בהטפת דבר האל וכמוכשרים ביותר בעבודה על הזולת. הם לעולם לא נפטרים מה'אוצרות' שבבעלותם, אלא מתייחסים אליהם כאל נכסים משפחתיים שיש לעבוד אותם, שיש להטיף עליהם לזולת, והם משתמשים בהם כדי להטיף לשוטים שמעריצים אותם כאלילים. בהחלט ישנם כמה בני אדם כאלה בכנסייה. אפשר לומר שהם 'גיבורים עשויים לבלי חת', אשר דרים דור אחר דור בבית האלוהים. הם רואים בהטפת 'דבר האל' (הדוקטרינה) את חובתם הרמה ביותר. שנה אחר שנה, דור אחר דור, הם מתרוצצים ואוכפים במרץ את חובתם 'המקודשת והבלתי ניתנת להפרה'. איש לא מעז לגעת בהם. איש לא מעז להוכיח אותם בגלוי. הם הופכים ל'מלכים' בבית האלוהים, משתוללים ורודים בזולת לאורך העידנים. להקת השדים הזו שואפת להתאחד ולהשמיד את עבודתי. איך ייתכן שאאפשר לשדים החיים האלה להתקיים לנגד עיניי?" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מי ששומע לאלוהים בלב טהור ייפול לבטח בנחלתו).

עכשיו אני בטוח שלכולנו ברור שרוב מנהיגי הדת הם צוררי משיח ששונאים את האמת, שונאים את אלוהים, משרתי רשע ורועי שקר שמוליכים שולל אנשים. האזנה וציות להם אינם ציות לאלוהים, ואינם הליכה בעקבות אלוהים. זוהי הליכה בעקבות השטן והתנגדות לאלוהים, הפיכה לשותף לפשע של השטן, אדם שאלוהים מתעב ומקלל. אז כמאמינים, עלינו להיות מודעים לכך שאנחנו חייבים להאדיר את אלוהים, לירוא אותו, לציית לו ולציית לאמת. לעולם אסור לנו לסגוד לבני אדם או ללכת בעקבותיהם. בדיוק כפי שאמר ישוע אדוננו, "לַיהוה אֱלֹהֶיךָ תִּשְׁתַּחֲוֶה וְאוֹתוֹ לְבַדּוֹ תַּעֲבֺד" (מתי ד' 10). אם מנהיג דתי הוא אדם שאוהב את האמת, אם דבריו תואמים את דברי האל ומובילים אותנו ליראת אל ולהתרחקות מרע, אז הליכה בעקבות המילים הללו שתואמות לאמת וציות להן הם ציות לאלוהים. אם דבריו אינם תואמים את האמת, אם הם נוגדים את דברי האל, עלינו לדחות אותם. אם נמשיך ללכת בעקבותיהם, זוהי הליכה בעקבות אדם, בעקבות השטן. אם מנהיג דתי דוחה את האמת ומתעב אותה, ומונע מאחרים לחקור את הדרך האמיתית, אז הוא צורר משיח ועלינו לעמוד לצד אלוהים, לחשוף ולדחות את אותו אדם, ולהעז לומר "לא" – לחמוק משליטתם, לחפש את הדרך האמיתית ולקבל אותה, ולהדביק את צעדיו של אלוהים. זוהי אמונת אמת, הליכה אמיתית בעקבות האל, והיא עולה בקנה אחד עם רצונו. בדיוק כמו שאמר פטרוס כשנלקח בידי הכוהנים הגדולים והפרושים: "לֵאלֹהִים צָרִיךְ לְהִשָּׁמַע יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לִבְנֵי אָדָם" (מעשי השליחים ה' 29).

בואו נקרא קטע נוסף מאת האל הכול יכול. "ישנה חשיבות עקרונית לכך שבהיותכם חסידי אל, כל מעשיכם יהיו בהתאם לדברי האל כיום: בין שאתם עוסקים בהיווכחות בחיים או בהגשמת רצונו של אלוהים, הכול צריך לסוב סביב דברי האל כיום. אם הדברים שאתה משתף ועוסק בהם אינם סבים סביב דברי האל כיום, הרי שדברי האל זרים לך ואין לך כלל את עבודתה של רוח הקודש. אלוהים רוצה בני אדם שילכו בעקבותיו. אין זה משנה עד כמה מופלאה וטהורה הייתה הבנתך בעבר, אלוהים אינו רוצה בה, ואם אינך מסוגל להניח בצד דברים כאלה, אזי הם יהוו מכשול אדיר להיווכחותך בעתיד. כל מי שמסוגל ללכת בעקבות האור הנוכחי של רוח הקודש הוא מבורך. בני האדם מעידני העבר הלכו גם כן בעקבות אלוהים, אך הם לא יכלו להמשיך ללכת עד ימינו. זו הברכה לאנשי אחרית הימים. אלה שיכולים לעקוב אחר עבודתה הנוכחית של רוח הקודש, ואשר מסוגלים ללכת בעקבות אלוהים, כך שהם מסוגלים ללכת לכל מקום אשר יוביל אותם אליו – אלה בני אדם שאלוהים בירך. אלה שאינם הולכים אחר עבודתה הנוכחית של רוח הקודש לא נוכחו בעבודה של דברי האל, וגם אם הם יעבדו רבות, גם אם יסבלו סבל רב, וגם אם יתרוצצו אנה ואנה, אלוהים אינו מייחס חשיבות לדבר מכל אלה, והוא לא ישבח אותם. ...'לעקוב אחר עבודתה של רוח הקודש' פירושו להבין את רצונו של אלוהים כיום, להיות מסוגל לפעול בהתאם לדרישות הנוכחיות של אלוהים, להיות מסוגל להישמע לאלוהים ולהיות חסיד של אלוהים של ימינו, ולהיווכח בהתאם לאמירות האחרונות של אלוהים. רק מי שעושה את כל זאת עוקב אחר עבודתה של רוח הקודש ומצוי בזרם של רוח הקודש. בני אדם כאלה לא רק מסוגלים לזכות בשבחים מאלוהים ולראות את אלוהים, אלא אף יכולים להכיר את טבעו של האל מתוך העבודה האחרונה של אלוהים, ויכולים להכיר את התפיסות של האדם ואת מרדנותו, את אופיו של האדם ואת מהותו, מעבודתו האחרונה של אלוהים. יתרה מזאת, הם מסוגלים להשיג שינוי הדרגתי בטבעם במהלך שירותם. רק בני אדם כאלה מסוגלים לזכות באלוהים, ואלה הם שבאמת ובתמים מצאו את הדרך האמיתית" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הכירו את העבודה החדשה ביותר של אלוהים ולכו בעקבות אלוהים).

עכשיו אני בטוח שאנחנו מבינים טוב יותר שאמונה באלוהים והליכה בעקבותיו פירושן ציות לאמת וקבלה שלה, קבלה של עבודתו הנוכחית של אלוהים ושל דבריו, והדבקה של צעדיו. לא משנה עד כמה עבודתו של אלוהים רחוקה מתפיסותיהם של בני אדם, או כמה אנשים מתנגדים לה ומגנים אותה, כל עוד זו האמת ועבודתו של אלוהים, עלינו לקבל אותה ולציית לה. רק זו אמונה והליכה בעקבות אלוהים. כפי שנאמר בספר ההתגלות: "אֵלֶּה הֵם הַהוֹלְכִים אַחֲרֵי הַשֶּׂה לְכָל אֲשֶׁר יֵלֵךְ" (ההתגלות י"ד 4). באחרית הימים, האל הכול יכול עובד כאן, והוא ביטא אמיתות רבות. הוא מבצע את עבודת השיפוט החל מבית האל כדי לטהר ולהושיע לגמרי את האנושות, ומציל אותנו מהרוע ומכוחות השטן. זו הזדמנות שאסור להחמיץ, והנתיב היחיד עבורנו להיוושע ולהיכנס למלכותו של אלוהים. כעת, יותר ויותר אנשים ברחבי העולם שכמהים להופעתו של אלוהים בחנו באינטרנט את עבודתו של האל הכול יכול. הם ראו שדבריו הם כל האמת, שהם קולו של אלוהים. הם משחררים את עצמם מכבלי המנהיגים הדתיים, נעשים חופשיים משליטת הכנסיות שלהם ובאים בפני אלוהים כדי להשתתף במשתה החתונה של השה. אך יש עוד רבים בעולם הדתי שהולכים בעיוורון אחרי הכמורה ומעריצים אותה, שכוחות צוררי משיח מגבילים ומטעים אותם. הם נשלטים ביד חזקה בשממה, מחכים לשווא לאדוננו שיבוא על ענן, בעוד שאלוהים דחה וסילק אותם מזמן, והם בוכים וחורקים בשיניהם באסונות. זוהי התגשמות של דברי ישוע אדוננו: "וְאִם עִוֵּר מַדְרִיךְ אֶת הָעִוֵּר הֲרֵי שְׁנֵיהֶם יִפְּלוּ לַבּוֹר" (מתי ט"ו 14). הם טוענים שהם מאמינים באלוהים, אך בפועל הם פועלים נגד אלוהים והולכים בעקבות בני אדם. אלוהים רואה בהם כופרים. אלוהים הוא אל קדוש ששונא את הרע וצדקתו אינה סובלת פגיעה. הוא לעולם לא יושיע את אלה שמעריצים בני אדם, שהולכים בעקבות צוררי משיח בהתנגדות לאלוהים ובניאוצו. אלוהים לעולם לא יושיע את מי שלא אוהב או מקבל את האמת, אלא נצמד בעיוורון לכתבי הקודש. רצונו של אלוהים הוא לשחרר אנשים מבבל של הדת, כדי שלא נהיה עוד כבולים על ידי ההגבלות של הכוחות צוררי המשיח בעולם הדתי, כדי שנוכל לצאת מהדת לחפש את האמת ואת עבודת האל, כדי שתהיה לנו תקווה לקבל את הופעתו של אלוהים ואת עבודתו.

בואו נקרא עוד מדבריו של האל הכול יכול. "אתם לא מעריצים את הענווה של המשיח, אלא את אותם רועי שווא שמעמדם רם ונישא. אתם לא אוהבים את חביבותו או את חוכמתו של המשיח, אלא את אותם פוחזים המתפלשים בתועבות העולם. אתם צוחקים לנוכח כאבו של המשיח, שאין לו מקום להניח את ראשו, אך מעריצים את אנשי הגוויות האלה הצדים מנחות וחיים חיי הוללות. אתם לא מוכנים לסבול עם המשיח, אך הולכים בשמחה לזרועותיהם הפתוחות של צוררי המשיח הפזיזים, על אף שהם מספקים לכם אך ורק בשר ודם, אותיות ושליטה. למרות זאת, לבכם נמשך אליהם, אל המוניטין שלהם, אל מעמדם, אל השפעתם ואל סמכותם. אתם ממשיכים, עם זאת, להחזיק בעמדה ממנה קשה לכם לבלוע את עבודתו של המשיח ואינכם מוכנים לקבל אותה. זו הסיבה שאני אומר שחסרה לכם האמונה של הכרה במשיח. הסיבה היחידה שהלכתם בעקבותיו עד היום היא שלא הייתה לכם ברירה. בלבכם מיתמרות תמונותיהם הנשגבות; אינכם יכולים לשכוח את הדברים והמעשים שלהם, ולא את דבריהם וידיהם רבי העוצמה. בלבכם הם לעולם עליונים ומלאי גבורה. אבל לא כך נראה בעיניכם המשיח של היום. הוא לעולם חסר חשיבות בלבכם, ולעולם לא ראוי ליראה. זאת מפני שהוא יותר מדי רגיל, משום שהשפעתו מעטה מדי ומשום שכלל אינו נשגב.

"בכל מקרה, אני אומר שכל מי שלא מעריך את האמת הוא חסר אמונה ובוגד באמת. המשיח לעולם לא יאשר בני אדם כאלה. האם זיהיתם כעת כמה חוסר אמונה יש בקרבכם, וכמה בגידה במשיח? אני מפציר בכם: מכיוון שבחרתם בדרך האמת, עליכם להתמסר בלב שלם – אל תפסחו על שתי הסעיפים ואל תהיו חצויים. עליכם להבין שאלוהים לא שייך לעולם או לבן אדם יחיד, אלא לכל מי שמאמין באלוהים באמת, לכל מי שעובד אותו ולכל מי שמסור ונאמן לו" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האם אתם מאמינים באלוהים באמת?).