לשפוט אנשים על פי המראה זה פשוט אבסורד

2019 אפריל 14

ייפאן, שאנגקיו, פרובינציית חנאן

בעבר נהגתי לשפוט אנשים על פי המראה שלהם, והתייחסתי בכבוד רב לאנשים רהוטים שהם בעלי קסם אישי וידע רב. האמנתי שאנשים כאלה הם הגיוניים, מבינים אחרים בצורה טובה ושהם טובים ואדיבים באופן כללי. רק לאחרונה, לאחר שהמציאות התגלתה, תיקנתי את צורת החשיבה האבסורדית הזאת.

יום אחד בשעת בין הערביים, חזרתי לבית המשפחה המארחת שלי וראיתי בחור צעיר שלבש חליפה ונעל נעלי עור; הוא דיבר ונשא את גופו בקלילות אלגנטית. הוא גם ענד זוג משקפיים יוקרתי אשר הדגיש עוד יותר את אופיו התרבותי והמלומד. המארחת שלי הכירה בינינו ואמרה לי שהאדם הצעיר הוא בנה, ושהוא עובד כרגע כפקיד בעירייה של עיר גדולה. מכיוון שאני מגיעה מחיי עוני ונשרתי מבית הספר בגיל צעיר, ממש קינאתי בו על בגדיו האלגנטיים, על קסמו המתורבת, שלא לדבר על התואר המתקדם שלו ממוסד מפורסם ועל מקום העבודה המכובד עד מאוד שלו. זו באמת היתה הפעם הראשונה שפגשתי באדם כל-כך מלומד ובעל קסם כזה. חשבתי לעצמי שמישהו כה מתורבת ובעל מעמד כה גבוה ומיומנות, בוודאי יהיה ידידותי, אנושי ורציונאלי. מתוך מחשבה זו התחלתי לנסות לדבר עם האדם הצעיר על ענייני אמונה, אבל התגובה שלו היתה ההפך הגמור ממה שציפיתי: הוא קם על רגליו בכעס, חבט את אגרופו בשולחן וצעק: "תסתלקי מכאן מיד! אם את לא מסתלקת מיד אני מתקשר למשטרה!" לאחר שאמר זאת, הוא מיד שלף את מכשיר הטלפון הנייד שלו והתחיל לחייג 110. ניסיתי במהירות לשפר את המצב ואמרתי: "ידידי, אני בטוחה שאתה לא מתכוון להתקשר למשטרה, אתה בטח צוחק." למרות זאת, הוא היה נחוש בדעתו והתעקש שאני אעזוב מיד את המקום. הייתי מופתעת לגמרי ולא ידעתי מה לעשות. הסתכלתי על השעון שלי וראיתי שהשעה כמעט עשר בלילה. אם אלך עכשיו, איפה אשן? באותו הרגע המארחת שלי אמרה, "כבר מאוחר, את יכולה לעזוב מחר." כאשר הבן של המארחת ראה שאני מתכננת לשהות שם בלילה, הוא הגביר את מאמציו וממש דחף אותי אל מחוץ לדלת בעודו צועק: "איך אני, איש סגל של הממשלה ומי שנהנה מכספי ציבור, יכול לאפשר שתהיה מיסיונרית בביתי? תסתלקי מכאן עכשיו!" במילים אלה הוא הרים בזעם את אופניי וזרק אותם לעברי, ואז דחף אותי ואת האופניים שלי החוצה. המארחת שלי באה מיד אחריי בכוונה לקחת אותי לבית של משפחה מארחת אחרת, אבל הבן שלה לא התיר לה לעשות זאת – הוא משך אותה בחזרה פנימה ונעל את הדלת. בזמן שהלכתי, שמעתי את המארחת שלי צועקת: "לאן אתה מצפה שנערה תלך לבד בלילה?" "תני לה ללכת לאן שתלך – אלוהים מגן עליה אז אין לה ממה לפחד, נכון?" הוא צרח בתגובה ושבר את לבה של המארחת.

בהיתי בריקנות בכוכבים הנוצצים בשמי הלילה, ובאורות הפנסים המסנוורים של הרכבים שנסעו במהירות לאורך הכביש המהיר. הייתי עצובה ולבי היה כבד. הרגשתי שנעשה לי עוול חמור: אם אתה לא רוצה שאגור בבית שלך, זה בסדר, אבל אין סיבה למנוע מהמארחת שלי לקחת אותי למשפחה מארחת אחרת. איך אתה יכול להיות כל-כך לא אנושי, כל-כך מרושע! אפילו לקבצן לא מתנהגים ככה! לא היה לי מושג איפה יש משפחה מארחת אחרת, ועמדתי משותקת באמצע הלילה, כשאין לי לאן ללכת. מה אני אמורה לעשות? המחשבות רצו לי בראש ודמעות עלו בעיניי. באותו הרגע, הרושם הטוב שהיה לי לגבי קסמו של בן המארחת, לגבי הידע והמעמד שלו והיותו מתורבת – נמחק לגמרי. חשבתי על דברים מתוך דרשה: "כיצד נקרא לאלה שמתנגדים לאלוהים או מגנים אותו, אנשים טובים באמת? מאז שהשטן השחית את האדם, האדם הפך למומחה במסווה ובהתכסות בפילוסופיית חיים. כלפי חוץ הוא נראה כמו אדם, אבל כשמישהו מתחיל לדבר לטובת אלוהים, אופיו השטני מתגלה. לא הרבה אנשים מבינים זאת, לכן לעתים קרובות הם מולכים שולל על-ידי אמירות נדושות ונחמדוּת של אחרים. דברי האל ועבודת האל יכולים לחשוף את האדם בצורה הטובה ביותר. אלה שאין להם אמת, הם פשוט צבועים. אלה שמבינים את האמת, יבינו את הנושא הזה בבירור. אלה שלא מבינים את האמת לא מצליחים להבין דבר בבירור, וכתוצאה מכך נקודות המבט שלהם הן מגוחכות" (שיתופיהם של בכירים). הרהרתי בדברים האלה, ומיד הבנתי משהו: אכן, הדברים שנאמרו בשיתוף היו נכונים לגמרי: בני האדם המושחתים טובים בהעמדת פנים, ורק משום שהם נראים מטופחים ומנומסים כלפי חוץ, אין פירוש הדבר שמהותם טובה. רק מי שאוהבים את האמת ויכולים לקבל אותה הם אנשים טובים ואדיבים. אם מישהו נראה נחמד כלפי חוץ, אך הוא מתכחש לאלוהים ולא מקבל את האמיתות שהביע אלוהים – ואפילו מסוגל להתנגד לאלוהים ולשנוא אותו – אז לא ניתן לומר שהוא אדם טוב. אני, לעומת זאת, השתמשתי בדמיוני ובתפיסת העולם החילונית שלי כדי לשפוט אחרים. תמיד חשבתי שאלה שיש להם ידע, מעמד ותרבות הם בהכרח אנושיים, רציונאליים ומבינים אחרים. לא הבנתי כלל שאלה שלא מאמינים באלוהים הם שדים שמתנגדים לאלוהים. כלפי חוץ הם עשויים להיראות מתורבתים ומקסימים, אבל מבפנים הם בוחלים באמת ומתעבים אותה. הגישה של פקיד הממשלה הזה כלפי הדת והמאמינים, היתה דוגמה מושלמת: לכאורה הוא היה מקסים, רהוט ומתורבת, אבל ברגע שהעליתי את נושא הדת הוא מיד השתגע. בכך שהאשים אותי, גירש אותי ואיים עליי, הוא חשף לחלוטין את אופיו השטני העוין לאלוהים. לאור העובדות האלה, הבנתי שעליי לאמוד אנשים לא רק לפי הרושם שהם מותירים כלפי חוץ. הדבר העיקרי הוא לבחון את עמדתם כלפי אלוהים וכלפי האמת. אם הם לא אוהבים את האמת ומקבלים אותה, אז לא משנה כמה מוכשרים הם או כמה רם מעמדם, לא משנה כמה מרשימים הם כלפי חוץ, לא משנה כמה מטופחים הם – הם עדיין לא טובים באמת.

באמצעות ההתנסות הזאת הבנתי שלא ראיתי אנשים בתור מי שהם באמת, אלא ביססתי את השיפוט שלי על המראה שלהם. כמה אומללה ובורה הייתי. התברר שלמרות שהלכתי בעקבות האל במשך שנים רבות, עדיין לא הבנתי את האמת ועדיין החזקתי באמת. מכיוון שרק אלה שמחזיקים באמת יכולים לזהות אנשים ולראות את אופיין האמיתי של סיטואציות; אלה שלא מבינים את האמת לא יכולים לראות את האופי האמיתי של שום דבר. בעתיד, אני נשבעת להקדיש את עצמי לחיפוש אחר הבנת האמת ולהחזקה באמת, ללמוד איך לזהות אנשים וסיטואציות באמצעות דברי האל, לתקן את כל נקודות המבט האבסורדיות שלי ולשאוף להיות מישהי שתואמת לאלוהים.

דברי אלוהים הם הבסיס לאמונתו של האדם. האם חשתם משבר אמונה, או שאתם צריכים להקשיב לקולו של אלוהים ולפתח אמונה אמיתית בו? האתר שלנו מציג את הדברים שרוח הקודש אומרת לכל הכנסיות, ואלה יסייעו לכם. אתם מוזמנים לשוחח עימנו בצ'ט ולהחליף רעיונות.
צרו קשר ב-WhatsApp
צרו קשר ב-Messenger

תוכן דומה

לחוות את אהבתו המיוחדת של אלוהים

ג'ייאי העיר פויאנג, פרובינציית אנהוי אני יהירה מאוד; לא משנה מה אני עושה, אני תמיד משתמשת בחדשנות ומקוריות כדי להראות כמה אני מבריקה, ולכן...

סוף סוף אני פועל מעט כמו בן אדם

שיאנג וונג מחוז סצ'ואן אני חש ייסורים עמוקים בליבי בכל פעם שאני רואה את דבריו של אלוהים: "אנושות אכזרית, ברוטלית! המזימות והתחבולות, המאבק...

שיפוט הוא אור

זאו שיה, מחוז שאנדונג שמי הוא זאו שיה. נולדתי למשפחה רגילה. בהשפעת פתגמים כמו "טוב שם טוב משמן טוב" ו"עץ חי עם קליפתו; אדם חי עם כבודו",...