יאנג קינג

בלבול מקריאת ספרי הקודש

כשהתעוררתי בבוקר אחד, התפללתי ופתחתי את ספרי הקודש במתי 16:19, היכן שישוע אדוננו אומר לפטרוס: "ואני אתן לך את המפתחות למלכות שמיים, וכל מה שתאסור בארץ יאסר בשמיים, וכל מה שתתיר בארץ יֻתַּר בשמיים." לאחר שקראתי את הקטע מספרי הקודש, מצאתי את עצמי מבולבלת וחשבתי: "פטרוס לא עשה שום עבודה נהדרת, מה גם שהמכתבים שלו לא היו כה מפורסמים. כאשר ישוע נעצר ועמד לדין, פטרוס הכחיש אותו שלוש פעמים. למה ישוע העניק לפטרוס את המפתחות למלכות השמיים, ולא לתלמידים אחרים?" חיפשתי תשובה בכתבי הקודש, אבל לא מצאתי דבר שיפיג את הבלבול שלי. לא היה לי ברירה אלא לצאת לעבודה.

התייעצות עם עמית ומציאת תשובה

במהלך הפסקת הצהריים שלי, עדיין הרהרתי בשאלתי מאותו הבוקר: "אלוהים הוא צודק ולבטח לא ישגה, אז למה ישוע אדוננו העניק לפטרוס את המפתחות למלכות השמיים? איזו מין תעלומה טמונה בזה?" התייעצתי עם עמית לעבודה שהאמין בישוע מזה שנים רבות, כדי שאוכל להבין את הנושא.

עמיתי חייך ואמר: "ישוע העניק לפטרוס את המפתחות למלכות השמיים משום שהוא בחר בו. אם כן, מדוע ישוע העדיף את פטרוס?" בראותו את מבטי המבולבל, הוא שאל: "כשישוע אדוננו שאל את התלמידים מי הוא, האם את זוכרת איך הגיב פטרוס?"

אמרתי, "ושמעון פטרוס ענה ואמר, 'אתה המשיח, בנו של האל החי'" (מתי ט"ז 16).

עמיתי הניד בראשו והמשיך: "נכון. מתוך שנים עשר תלמידיו של ישוע אדוננו, רק פטרוס קיבל את הנאורות מרוח הקודש וזיהה שישוע אדוננו הוא המשיח שהתנבא מבעוד מועד. כאשר ישוע אדוננו אמר שהוא לחם החיים ושאנשים צריכים לאכול מבשרו ולשתות את דמו כדי לזכות בחיי הנצח, לא מעט אנשים פיתחו מיני תפיסות וחדלו ללכת בדרכו של ישוע. רק פטרוס אמר: 'אדוננו, לאן נלך? יש לך הדברים לחיי נצח. ואנחנו מאמינים ובטוחים שאתה הקדוש של אלוהים' (יוחנן ו' 68-69). משני אירועים אלה ניתן לראות שפטרוס ניחן בהבנה אמיתית על ישוע אדוננו, מתוך עבודתו של ישוע ודבריו. פטרוס היה בטוח לגמרי שישוע אדוננו היה המשיח והדרך לחיי הנצח. על כן, לא משנה כמה הפרושים שפטו, גינו ותקפו את ישוע אדוננו, פטרוס מעולם לא התבלבל. לא משנה אם אחרים נטשו את ישוע אדוננו, פטרוס מעולם לא נתן לכך להגבילו ודבק במסירותו – הוא עקב אחר ישוע עד הסוף. ולאחר שישוע קם לתחייה ועלה השמימה, פטרוס רעה את הכנסיות בהתאם לצו האל. הוא הפיץ את בשורתו של ישוע ולבסוף נצלב במהופך למען האל, בעודו נושא עדות יפהפייה ומהדהדת. מכך אנו יכולים לראות שפטרוס ניחן בהבנה אמיתית של ישוע ובלב כנה האוהב את אלוהים. אחרת, הוא לא היה מסוגל להשקיע את כל חייו כדי ללכת אחר האל ולהפיץ את בשורת האל. הוא במיוחד לא היה מסוגל לשאת לאלוהים את עדות האהבה האולטימטיבית, או לדבוק בצייתנות עד כדי מוות."

הנהנתי ואמרתי: "אתה צודק. מתוך שנים עשר התלמידים, רק פטרוס זיהה שישוע אדוננו הוא המשיח; רק פטרוס נצלב במהופך למענו. אני מבינה מכך שפטרוס ניחן בהיבטים שזיכו אותו בקבלת האל ובאישורו."

פטרו אוהב את ישוע וזוכה באישורו

עמיתי המשיך ואמר: "ישוע אדוננו אמר כך: 'ואהבת את יהוה אלוהיך בכל לבך ובכל נפשך ובכל מאודך. זו המצווה הגדולה הראשונה' (מתי כ"ב 37-38). 'מי שיאהב אותי ישמור את דבריי, ואבי יאהב אותו; ונבוא אליו ונשכן אצלו. מי שלא אוהב אותי לא שומר את דבריי' (יוחנן י"ד 23-24). 'לא כל מי שאומר לי 'אדוני, אדוני' ייכנס למלכות שמיים, אלא רק מי שיעשה את רצון אבי שבשמיים' (מתי ז' 21). מתוך דברי האל, זה ברור שהוא מקווה שנוכל לאהוב אותו במלוא לבנו ונפשנו, שננהג לפי דברו ושנדבק בדרכו. אלה הן דרישותיו מאיתנו, והן התקן שלפיו נזכה בשבחו וניכנס אל מלכות השמיים. עיסוקו של פטרוס התבסס על דברי האל הללו – הוא הציב לעצמו מטרה לאהוב את אלוהים, והוא שאף להיות אדם האוהב את אלוהים. כאשר ישוע אדוננו נעצר בגת שמנים, פטרוס מיהר לעברו כדי להגן עליו וחתן את אוזנו של משרת הכוהן הגדול. למרות שהיה זה מעשה פזיז מצד פטרוס, זה מראה לנו שהוא פעל ברגע מסוכן, ולכן הוא באמת אהב את ישוע ורצה בכנות להגן עליו. למרות שפטרוס הכחיש את ישוע שלוש פעמים, הוא הכה על חטא ותעב את עצמו, מה גם שהוא ניצל את ההזדמנות כדי להרהר בסיבה לכישלונו. הוא הבין שלמרות שהוא רצה למסור את חייו למען ישוע, הוא לא ניחן באהבה אמיתית כלפי ישוע ולא מסר לו את חייו. הוא עדיין היה נתון לכבלי המוות, ולא העז לסכן את חייו. כתוצאה מכך הוא קבע את מטרתו לחיפושים הבאים – הוא החליט שלמשך שארית חייו הוא ישאף אך ורק לאהוב את האל ולרצותו. במשך כל חייו, פטרוס נותר נאמן לתפקיד שהטיל עליו אלוהים. לאחר שישוע אדוננו קם לתחייה ושב השמימה, פטרוס טייל לכל עבר, הפיץ את הבשורה ורעה את צאן המאמינים. הוא נשא עדות על דברי האל ועל רצונו, ולימד אנשים כיצד להנהיג את דברי האל. בעבודתו, פטרוס תמך באחים ובאחיות בעזרת האמיתות שהבין ולפי הבנתו הכנה את אלוהים. הוא שיבח ונשא עדות על אלוהים בכל עבר, והביא אחים ואחיות בפני האל. לא משנה כמה הוא נרדף בידי מנהיגים יהודים או השלטון הרומי, לא משנה כמה סבל וקשיים הוא עבר – פטרוס נותר נאמן לתפקיד שהטיל עליו אלוהים, ולעולם לא שכח את הוראת האל. כאשר הרודן הרומי נרו ביקש לרצוח משיחיים, פטרוס נמלט מהעיר רומא בסיועם של אחרים. ישוע אדוננו הופיע בפני פטרוס ואמר שהוא ייצלב שוב למענו. ברגע שפטרוס הבין את רצון האל, הוא סב על עקבותיו ללא היסוס, מסר את חייו ונצלב במהופך. כך הוא נשא עדות צייתנית עד כדי מוות, והפגין אהבה אולטימטיבית לאלוהים. פטרוס היה אדם שאהב את ישוע ועשה את רצון האב שבשמיים, וחיפושו זיכה אותו באישור האל. זוהי הסיבה לכך שישוע אדוננו העניק לו את המפתחות למלכות השמיים. אם נרצה להיכנס אל מלכות השמיים, עלינו לראות בפטרוס דוגמה – עלינו להיות אנשים שמכירים את אלוהים ואוהבים אותו; שעושים את רצון האב שבשמיים. זוהי הדרך היחידה לזכות בדברים שהבטיח אלוהים."

לאחר ששמעתי את דברי עמיתי, הבנתי פתאום: "וואו, אז פטרוס באמת היה מישהו שאהב את אלוהים ונשמע לו! אין פלא שישוע אדוננו העניק לו את המפתחות למלכות השמיים. השוויתי את עצמי לחוויותיו של פטרוס: באמונתי ובדברים שהשקעתי למען האל, חשבתי רק על כיצד אכנס למלכות השמיים ואזכה בגמול. לא התעסקתי באופנים שבהם אנהיג את דברי האל או אמלא את דרישותיו. בעבודתי, לא התעסקתי באופנים שבהם אשתף את רצון האל עם אחיי ואחיותיי; ובעת הטפת הבשורה – כשנתקלתי בקשיים ולא הייתי מסוגלת לתמוך באחיי ובאחיותיי – נהייתי שלילית וחלשה, ואיבדתי כל אמון באלוהים. רק עתה, כשאני משווה את עצמי לפטרוס, אני רואה שאני לא מישהי שאוהבת באמת את אלוהים! עדותו של פטרוס היא באמת מודל לחיקוי. אם כן, כיצד פטרוס שאף להכיר את אלוהים ולאהוב אותו?"

האופן שבו שאף פטרוס להכיר את אלוהים ולאהוב אותו

כאשר עמיתי שמע את דבריי, הוא שלף את מחשב הטבלט שלו ואמר: "אני בדיוק קורא באתר כמה פסקאות מתוך הבשורה, לגבי האופן שבו פטרוס שאף להכיר את אלוהים ולאהוב אותו. זה מוסבר מאוד בבירור. בואי נקרא זאת יחד: 'פטרוס היה חסיד של ישוע במשך כמה שנים, והוא ראה דברים רבים בישוע שאחרים לא ראו. ...כל מהלך של ישוע שימש לו אות ומופת בחייו, ופטרוס חרט את דרשותיו של ישוע במיוחד על לוח לבו. הוא היה מתחשב ומסור מאוד לישוע, ומעולם לא היו לו תלונות לישוע. זו הסיבה לכך שהוא הפך לבן לוויה נאמן של ישוע בכל אשר הוא פנה. פטרוס הקפיד על תורתו של ישוע, על דבריו העדינים, ועל כל מה שהוא אכל, על כל מה שהוא לבש, על חיי היום-יום שלו ועל מסעותיו. הוא התחקה אחר ישוע בכל הדברים. הוא לא היה צדקן, אלא השליך מעליו את כל הדברים המיושנים הקודמים שלו והתחקה אחר ישוע בדבריו ובמעשיו. זה היה השלב שבו הוא הרגיש שהשמיים והארץ וכל צבאם מצויים בידיו של האל הכול יכול, וזו הסיבה לכך שלא הייתה לו בחירה, אלא שהוא עשה כל דבר לפי האות והמופת שקבע ישוע' ('על חייו של פטרוס').

"'לאחר תקופה מסוימת שבמהלכה חווה פטרוס את ישוע, הוא זיהה בישוע הרבה ממעשיו של אלוהים, וכן ראה בו את חינניותו של אלוהים ואת ישותו של אלוהים. בנוסף, הוא גם ראה שדבריו של ישוע לא יכולים להיאמר על ידי בן אדם, ושעבודתו של ישוע לא יכולה להיעשות על ידי בן אדם. יתרה מזאת, פטרוס זיהה בדבריו ובעבודתו של ישוע הרבה מחוכמתו של אלוהים, וכן ראה בהם עבודה אלוהית. במהלך חוויותיו הוא לא רק למד להכיר את עצמו, אלא גם התמקד בצפייה בפעולותיו של ישוע אשר לימדו אותו דברים חדשים רבים. כלומר שהיו ביטויים רבים של אלוהים המעשי בעבודה שאלוהים הוציא לפועל באמצעות ישוע, וכן שדבריו של ישוע, פעולותיו, העבודה שאותה הוא ביצע, והדרכים שבהן הוא הנהיג את הכנסיות, הרי הם נבדלים מאלה של יתר בני האדם. לכן, פטרוס למד לקחים רבים מישוע שאותם הוא היה אמור ללמוד, ועד לרגע שבו ישוע עמד להיצלב הוא הספיק לרכוש ידע מסוים לגבי ישוע – ידע שהיווה את הבסיס לנאמנותו לישוע שנמשכה לאורך כל חייו, וכמו כן את הבסיס לצליבתו במהופך למען ישוע'" ('רק מי שמכיר את אלוהים יכול לשאת עדות על אלוהים').

כששמעתי זאת, אמרתי לעמיתי: "הא, אז בזמן שפטרוס צעד בעקבות ישוע אדוננו, הוא התבונן במעשי האל ובהתנהגותו, ומתוך דברי האל ומעשיו פטרוס למד להכיר אותו."

עמיתי אמר: "נכון. מתוך שתי הפסקאות האלה, אנו יכולים לראות שפטרוס השתוקק להכיר את אלוהים, וכאשר היה בחברתו של ישוע אדוננו, הוא הפנים כל דבר קטן שישוע אדוננו אמר ועשה. פטרוס ראה בישוע אדוננו מידה רבה של אלוהיות. לדוגמה, הוא ראה שהדברים שאמר ישוע אדוננו הם האמת, שהם מלאים בעוצמה ובסמכות, ושהם יכולים לקיים את צורכיהם הרוחניים של אנשים. הניסים והנפלאות שעשה ישוע אדוננו גילו את סמכות האל ואת כול-יכולתו, וכן היו דברים שאיש אינו מסוגל לעשות. מתוך רחמנותו, ישוע אדוננו הושיע חוטאים, מחל על כל החטאים והרעיף ברכות עשירות על האנושות; הוא היה מלא ברחמים ובאהבה כלפי בני האדם. מתוך הנזיפות והגינויים ששילח ישוע אדוננו בפרושים, מתוך שבע התוכחות שהטיח בהם – פטרוס גם ראה שישוע היה קדוש וצודק, ושלא יסבול עלבון מאיש. בזמן שישוע אדוננו עבד – לא משנה כמה סבל בשרו, כמה קשה היתה עבודתו, ואף אם היה עליו להקריב את חייו – הוא היה נחוש למלא את התפקיד שהטיל עליו אלוהים. פטרוס שראה שמהות המשיח היתה צייתניות לרצון אלוהים האב. פטרוס ראה בישוע מידה רבה של אלוהיות, וזכה בהבנה כנה ומעשית אודות האל. בנוסף, פטרוס נצר בלבו את דברי ישוע אדוננו ונהג להרהר בהם. הוא שאף להבין מתוכם את רצון האל, כדי שיוכל למלא את דרישות האל מהאנושות. ישוע שאל אותו שלוש פעמים: 'שמעון בן יונה, האם אתה אוהב אותי?' (יוחנן כ"א 16). פיטר הרהר בכך לעתים קרובות, ומתוך הרהוריו הבין שהוא אהב רק את האל המעורפל שבשמיים, במקום את המשיח האמיתי. הוא הבין שהוא לא אהב באמת את אלוהים, ורק אהבת המשיח עלי אדמות היא אהבה אמיתית לאלוהים. מאותו רגע ואילך, הוא התפלל תכופות לאלוהים ושאף לאהוב את אלוהים. בסופו של דבר, הוא רכש אהבה אולטימטיבית כלפי האל וצייתנות עד כדי מוות; הוא הפך לאדם שבאמת אוהב את אלוהים. פטרוס גם היה מסוגל לקבל את הביקורת מישוע אדוננו ולהישמע לה, וחיפוש מתוכה את האמת. כאשר נודע לו שישוע עומד להיצלב וניסה לעמוד בדרכו בטענה שאין זה יתכן, ישוע נזף בו קשות באומרו: 'סור מפניי, השטן' (מתי ט"ז 23). מתוך נזיפתו המחמירה של ישוע, פטרוס הבין שאלוהים מתעב את התלהבות האדם ואת אדיבותו, וכל דבר שמעכב את רצון האל הוא מעשה השטן שאותו אלוהים מגנה. מכך ניתן לראות שהיה זה חשוב שפטרוס יבין את האל מתוך עבודתו, מעשיו, דרשותיו ונזיפותיו. זוהי הסיבה היחידה לכך שהוא זכה בהבנה אמיתית על אלוהים, ופיתח לב האוהב בכנות את אלוהים."

כששמעתי את השיתוף של עמיתי, באמת חשתי זיק של בהירות. הרגשתי בלבי שאלוהים באמת בוחן את לבבות האדם ואת נפשותיהם. לא היה זה לשווא שישוע אדוננו שיבח את פטרוס והעניק לו את המפתחות למלכות השמיים. ישוע חיבב את אנושיותו של פטרוס, את איכותו ואת לבו האוהב את האמת ואת אלוהים. הוא ידע שפטרוס הוא הראוי ביותר לתפקיד שהטיל אלוהים ולאמונו של אלוהים, ולכן הוא הפקיד בידיו אחריות גדולה – רעיית צאן המאמינים של אלוהים. במחשבה לאחור, לא הצלחתי להבין מדוע אלוהים קיבל את פטרוס לאחר שזה הכחיש את אלוהים שלוש פעמים. עם זאת, עכשיו אני מבינה שאלוהים בוחן את מהות האדם. אני, מנגד, התבוננתי רק באחת מהתנהגויותיו של פטרוס. מה גם שבזמנו, פטרוס היה חסיד האל רק במשך שלוש שנים ולכן אמונתו עוד לא היתה גדולה. בצומת הקריטי שבין חיים למוות, צפוי שניווכח בחולשת הבשר. איך יכולתי להיתפס על פגמים קטנים של אחרים? אם היתה זו אני, אני חוששת שהייתי בורחת בזמן שישוע נלקח, ובכל זאת שפטתי את פטרוס ותחמתי את מעשיו. זה היה כל כך יהיר, טיפשי ונבער מצדי! בעזרת שיתופו של עמיתי, למדתי להבין שפטרוס הסב שמחה לאלוהים ועלינו לקחת ממנו דוגמה. הלוואי שאקיים בחיי את דברי האל, שאהיה נאמנה לאלוהים בעבודתי ובשירותי, ושאשאף להכיר את אלוהים בכול, לאהוב אותו ולספק את רצונו. רק כך אוכל לזכות באישורו של אלוהים ויהיה לי סיכוי להיכנס אל מלכות השמיים.

לאחר שהבנתי את כל זה, אמרתי לעמיתי: "הודות להכוונת האל ולשיחתנו היום, עכשיו אני מבינה מדוע ישוע אדוננו העניק לפטרוס את המפתחות למלכות השמיים. באמת גלומה בזה תעלומה! כעת אני מבינה איך לנהוג. אני מודה לאלוהים על הכוונתו. אמן!"

הוא חייך ואמר, "תודה לאלוהים! אמן."