הדבר עשוי להזכיר לרוב בני האדם את דברי אלוהים מספר בראשית: "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" (בראשית א' 26). כיוון שאלוהים אומר "נעשה" אדם "בצלמנו", לשון הרבים מצביעה על שניים או יותר. כיוון שהשתמש בלשון רבים, אין רק אל אחד. כך החל האדם לחשוב באופן מופשט על דמויות נפרדות, ומתוך הדברים האלה נוצר רעיון האב, הבן ורוח הקודש. מה אם כן מאפיין את האב? מה מאפיין את הבן? ומה מאפיין את רוח הקודש? האם ייתכן שהאנושות של ימינו נוצרה בדמותו של אחד שהוא שילוב של שלושה יחדיו? אם כך, האם דמות האדם דומה לדמות האב, הבן או רוח הקודש? בצלמה של איזו מדמויותיו של אלוהים נברא האדם? רעיון זה של האדם בפשטות אינו נכון ושטותי! הוא יכול רק לפצל את אלוהים לכמה אלים. הזמן שבו כתב משה את ספר בראשית היה לאחר שהאנושות נבראה בעקבות בריאת העולם. בראשית, כשהעולם נברא, משה לא היה קיים. ומשה כתב את התנ"ך רק מאוחר הרבה יותר. כיצד אם כן הוא יכול היה לדעת מה אמר אלוהים שבשמיים? לא היה לו שמץ של מושג כיצד ברא אלוהים את העולם. בתנ"ך אין אזכור של האב, הבן ורוח הקודש, אלא רק של האל האמיתי האחד יהוה, שביצע את עבודתו בישראל. הוא מכונה בשמות שונים כשהעידנים מתחלפים, אך הדבר אינו יכול לשמש הוכחה לכך שכול שם מתייחס לדמות שונה. אילו כך היה, האם לא היו באלוהים אין ספור דמויות? הכתוב בתנ"ך הוא עבודתו של יהוה, שלב עבודה של אלוהים עצמו בתחילת עידן החוק. היתה זו עבודתו של אלוהים, שבה הכול היה כדברו ונעשה כמצוותו. בשום עת לא אמר יהוה שהוא האב שבא לבצע עבודה והוא מעולם לא ניבא שהבן יבוא לגאול את האנושות. כשהגיעה תקופתו של ישוע, נאמר רק שאלוהים התגלם בבשר ודם כדי לגאול את האנושות כולה, ולא שהבן הוא שהגיע. כיוון שהעידנים אינם דומים זה לזה והעבודה שאלוהים עצמו עושה שונה אף היא, עליו לבצע את עבודתו בעולמות שונים. לפיכך, הזהות שהוא מייצג שונה אף היא. האדם מאמין שיהוה הוא אביו של ישוע, אך ישוע לא הכיר בכך למעשה, כשאמר: "לעולם איננו מובחנים זה מזה כאב ובן. אני והאב שבשמיים הננו אחד. האב הוא בי ואני באב. כשהאדם רואה את הבן הוא רואה את האב שבשמיים". בסופו של דבר, בין אם זה האב או הבן, הם רוח אחת שאינה נחלקת לדמויות שונות. כשהאדם מנסה להסביר, העניינים מסתבכים בגלל רעיון הדמויות הנפרדות, וכן הקשר בין האב, הבן והרוח. כשהאדם מדבר על דמויות שונות, האם הדבר אינו הופך את אלוהים חומרי? האדם אף מדרג את הדמויות במקום הראשון, השני והשלישי. כול אלה אינן אלא תפיסות של האדם שאינן ראויות להתייחסות ושלחלוטין אינן מציאותיות! אילו שאלת אותו: "כמה אלים יש?" הוא היה אומר שאלוהים הוא השילוש הקדוש, האב, הבן ורוח הקודש: האל האמיתי האחד. אילו שאלת בשנית: "מיהו האב?" הוא היה אומר: "האב הוא רוח אלוהים שבשמיים. הוא אחראי על הכול והוא אדון השמיים". "אם כך, האם יהוה הוא הרוח?" הוא היה אומר: "כן!" אילו שאלת אותו אז, "מיהו הבן?" הוא היה אומר שישוע הוא הבן כמובן. "מהו אם כן סיפורו של ישוע? מאין בא?" הוא היה אומר: "ישוע נולד למרים מרוח הקודש". "אם כך, האם מהותו אינה גם היא רוח הקודש? האם עבודתו אינה מייצגת גם היא את רוח הקודש? יהוה הוא הרוח וכך גם מהותו של ישוע. כעת באחרית הימים, אין צורך לומר שהרוח היא עדיין זו שעובדת. כיצד ייתכן שהם דמויות שונות? האם אין זו בפשטות רוח אלוהים שמבצעת את עבודת הרוח מנקודות מבט שונות?" אין הבחנה בין הדמויות כשלעצמן. ישוע נולד מרוח הקודש ועבודתו היא ללא ספק עבודתה של רוח הקודש. בשלב העבודה הראשון שביצע יהוה, הוא לא התגלם בבשר ודם ולא הופיע בפני האדם. לכן האדם מעולם לא ראה את מראהו. אין זה משנה עד כמה היה אדיר וגבוה, הוא עדיין היה הרוח, אלוהים עצמו שברא את האדם בראשונה. כלומר הוא היה רוח אלוהים. כשהוא דיבר אל האדם מבין העננים, הוא היה רק רוח. איש לא היה עד למראהו. רק בעידן החסד, כשרוח אלוהים התגלמה בבשר ודם ביהודה, ראה האדם בפעם הראשונה את דמותה של ההתגלמות כאדם יהודי. את הרגש של יהוה לא ניתן היה לחוש. אולם ישוע נולד מרוח הקודש, כלומר מרוח יהוה עצמו, והוא בכול זאת נולד כהתגלמות רוח אלוהים. הדבר שהאדם ראה לראשונה היה רוח הקודש היורדת כמו יונה על ישוע. לא היתה זו הרוח הבלעדית לישוע, אלא רוח הקודש. אם כך האם ניתן להפריד בין רוחו של ישוע לרוח הקודש? אם ישוע הוא ישוע הבן, ורוח הקודש היא רוח הקודש, כיצד ייתכן שהם אחד? העבודה לא יכולה היתה להתבצע אילו כך היה. הרוח שבתוך ישוע, הרוח שבשמיים ורוח יהוה, כולן אחד. ניתן לכנותה רוח הקודש, רוח אלוהים, הרוח המועצמת פי שבעה והרוח השורה בכול. רוח אלוהים לבדה יכולה לבצע עבודה רבה. היא יכולה לברוא את העולם ולהשמידו על ידי הורדת מבול על הארץ. היא יכולה לגאול את כול האנושות ויתרה מזאת, לכבוש ולהשמיד את כול האנושות. כול העבודה הזו מתבצעת על ידי אלוהים עצמו ושום דמות אחרת של אלוהים לא יכולה היתה לעשותה במקומו. רוחו יכולה להתקרא בשם יהוה וישוע, וכן הכול יכול. הוא האדון והוא המשיח. הוא יכול להיות גם לבר האנוש. הוא בשמיים ובארץ. הוא נישא מעל ליקומים ומצוי בקרב ההמון. הוא אדונם היחיד של השמיים והארץ! מזמן הבריאה ועד עתה, התבצעה עבודה זו על ידי רוח אלוהים עצמו. בין אם זו עבודה הנעשית בשמיים או כבשר ודם, כולה מתבצעת על ידי רוחו. כול הברואים, בין אם הם בשמיים או על הארץ, נתונים בכף ידו הכול יכולה. כול אלה הם עבודתו של אלוהים עצמו ואיש אינו יכול לעשותה במקומו. בשמיים הוא הרוח אך גם אלוהים עצמו. בקרב בני האדם הוא בשר ודם אך נותר אלוהים עצמו. על אף שניתן לכנותו במאות אלפי שמות, הוא עדיין עצמו וכול העבודה הינה ביטוי ישיר של רוחו. גאולת האנושות כולה באמצעות צליבתו היתה עבודתה הישירה של רוחו, וכך גם ההכרזה לכול האומות והארצות באחרית הימים. בכול עת, ניתן לכנות את אלוהים בשם הכול יכול והאל האמיתי האחד, אלוהים עצמו השורה בכול. הדמויות הנפרדות אינן קיימות, לא כל שכן הרעיון הזה על האב, הבן ורוח הקודש! יש רק אלוהים אחד בשמיים ובארץ!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האם השילוש הקדוש קיים?