אנו מזמינים את כל מבקשי האמת לפנות אלינו

ברכה עקב מחלה – חיבור על אהבת האל

27

דוג'ואן, יפן

נולדתי למשפחה ענייה בכפר חקלאי. מאז ילדותי חייתי חיים קשים ואנשים התייחסו אלי בהתנשאות. לפעמים אפילו לא ידעתי אם אני אקבל את הארוחה הבאה שלי, שלא לדבר על חטיפים וצעצועים. מכיוון שהמשפחה שלי הייתה ענייה, כשהייתי קטנה לבשתי את הבגדים שאחותי הגדולה היתה לובשת. הבגדים שלה היו בדרך כלל היו גדולים מדי עבורי. כתוצאה מכך, כשהייתי הולכת לבית הספר שאר הילדים היו צוחקים עלי ולא רצו לשחק איתי. הילדות שלי היתה מאוד אומללה. מאז ואילך הייתי אומרת לעצמי בסוד: כשאני אגדל, אני אהיה מישהי וארוויח המון כסף. ני לא אתן לאחרים להתנשא עליי שוב. מכיוון שלמשפחה שלי לא היה כסף, נאלצתי לנשור מבית הספר עוד לפני חטיבת הביניים. הלכתי לעיר המחוז כדי לעבוד במפעל לתרופות. כדי להרוויח עוד כסף, הייתי עובדת לעתים קרובות עד 21:00 או 22:00. למרות זאת, הכסף שהרווחתי לא הספיק לי כדי להשיג את מטרותיי. לאחר מכן, כששמעתי שאחותי מרוויחה בחמישה ימים ממכירת ירקות את מה שאני מרוויחה בחודש, התפטרתי מעבודתי במפעל לתרופות והתחלתי למכור ירקות. לאחר זמן מה, גיליתי שאני יכולה להרוויח אפילו יותר ממכירת פירות, ואז החלטתי לפתוח עסק למכירת פירות. לאחר שהתחתנתי עם בעלי, פתחנו ביחד מסעדה. חשבתי שעכשיו, כאשר יש לי מסעדה, אוכל להרוויח אפילו יותר. ברגע שאוכל להרוויח יפה, באופן טבעי אזכה להערצה וכבוד מאחרים; אחרים יתחילו להסתכל עלי בהערצה ואז אוכל לחיות חיים טובים יותר. אך לאחר שהפעלתי את העסק במשך זמן מה, שמתי לב שלמעשה איני לא מרוויחה הרבה. התחלתי להילחץ. מתי אוכל לנהל חיים שאחרים יעריצו?

ב-2008, שמעתי במקרה חבר שסיפר שעבודה של יום אחד ביפן שווה בערכה לעשרה ימי עבודה בסין. כששמעתי את זה הייתי מאוד מאושרת. הרגשתי שסוף סוף מצאתי הזדמנות נפלאה להרוויח כסף. חשבתי שעליי להבטיח לעצמי תועלת רבה יותר בכך שאקריב דברים פחות חשובים. הייתי צריכה פשוט לנסוע ליפן ולעבוד, ואז אוכל לכסות את הוצאותיי. כדי להגשים את חלומותינו לא אכפת היה לנו, לבעלי ולי, מגובה עמלת הסוכן. החלטנו לנסוע ליפן מיד. לאחר שהגענו ליפן מצאנו עבודה מהר מאוד. בכל יום בעלי ואני עבדנו 13 או 14 שעות. לחץ העבודה היה ניכר. אני הייתי מותשת לחלוטין במשך כל היום. לאחר העבודה, רציתי רק לשכב לנוח. לא רציתי אפילו לאכול. גיליתי שקשה להמשיך בסגנון חיים מהיר כזה. למרות זאת, ברגע שחשבתי על הכסף שיהיה לי אחרי שאיאבק מספר שנים, עודדתי את עצמי: למרות שזה קשה ומתיש כרגע, מאוחר יותר חיי יהיו נפלאים. עליי להמשיך. כתוצאה מכך, כל יום שחקתי את אצבעותיי עד העצם בעבודה, כאילו הייתי מכונה לייצור כסף. ב-2015 התמוטטתי תחת נטל העבודה הכבד. נסעתי לבית החולים לבדיקה, והרופא אמר שיש לי פריצת דיסק ושהוא לוחץ על עצב. אם אמשיך לעבוד ככה, בסופו של דבר אהיה מרותקת למיטה ולא אוכל לטפל בעצמי. החדשות היכו בי כרעם ביום בהיר. נעשיתי מיד חלשה מאוד. חיי זה עתה החלו להשתפר, והתקרבתי יותר ויותר להגשמת החלום שלי. מעולם לא חשבתי שאחלה. סירבתי לוותר. חשבתי: "אני עדיין צעירה. אני רק צריכה לחשוק שיניים ולעבור את זה. אם לא ארוויח עכשיו כסף, כשאסע הביתה לא יהיה לי הרבה כסף. זה לא יהיה אפילו יותר מביך?" כתוצאה מכך חשקתי שיניים וגררתי את גופי החלש בחזרה לעבודה. אך לאחר מספר ימים הייתי כה חולה עד שפשוט לא יכולתי לקום מהמיטה.

הייתי אומללה מאוד כששכבתי במיטה בבית החולים ואיש לא טיפל בי. "איך הגעתי למצב הזה? הייתכן שלא אוכל לקום מהמיטה?" ייחלתי לכך שמישהו יהיה לצדי. לרוע המזל, בעלי היה בעבודה ובני היה בבית הספר. הבוס ועמיתיי לעבודה היו מרוכזים רק ברווח. למעשה לא היה להם אכפת ממני כלל. המחלקה היתה מלאה באנשים עם כל מיני מחלות. לא יכולתי שלא להרהר עמוקות: מה המטרה שלשמה אנשים חיים? איך אדם יכול לחיות חיים מלאי משמעות? האם כסף יכול באמת לקנות אושר? הרהרתי במה שהשגתי לאחר 30 שנות מאבק. עבדתי במפעל לתרופות, מכרתי פירות, ניהלתי מסעדה ובאתי ליפן כדי לעבוד. גם אם אכן הרווחתי כסף במשך כל השנים האלה, חוויתי עצב רב. חשבתי שברגע שאגיע ליפן אוכל להגשים את חלומותיי במהירות. לאחר מספר שנים ביפן, כשאחזור לסיןאוכל להתחיל בחיים חדשים כאדם עשיר ואנשים יקנאו בי. אך כעת הייתי מרותקת למיטה והיתה אפשרות שכבר לא אוכל לטפל בעצמי ושאבלה במרירות את המחצית השנייה של חיי בכיסא גלגלים ... כשחשבתי על כך התחלתי להתחרט שסיכנתי את חיי כדי להרוויח כסף ולהתקדם בחיים. ככל שחשבתי על כך יותר, דמעות מרות החלו לזלוג מעיניי. לא יכולתי שלא לזעוק: אלוהים! הצל אותי! למה החיים כל-כך אכזריים?

חיבור על אהבת האל,אהבת אלוהים

וברגע בו חוויתי את הכאב והייאוש, ישועתו של האל הכול יכול הגיעה אלי ו'מחלתי' שלי הפכה ל'ברכתי'. איזה צירוף מקרים מדהים שפגשתי שלוש נזירות מכנסיית האל הכול יכול. מכיוון שהן תקשרו איתי, הבנתי מאין באו מחלתי וסבלי. כמי שמעולם לא האמינה לפני כן, הייתי עכשיו אדם עם כיוון בחיים וידעתי עבור מי אני צריכה לחיות. הנזירה הקריאה לי קטע מדברי האל הכול יכול: ״ממה נובעים הכאבים של הלידה, המוות, החולי והזקנה הנוכחים לכל אורך חיי האדם? מה הסיבה לכך שיש לבני האדם דברים כאלה מלכתחילה? האם היו לאדם הדברים האלה כשהוא נברא לראשונה? לא היו לא, נכון? אם כן, ממה נובעים הדברים האלה? הדברים האלה הופיעו אחרי שהשטן פיתה את האדם ושבשרו ודמו של האדם התנוונו – כגון כאב הבשר והדם, הצרות והריקנות של הבשר והדם והאומללות של העולם. השטן החל לענות את האדם אחרי שהוא השחית אותו. לאחר מכן, האדם התנוון יותר ויותר, מחלותיו של האדם העמיקו, והסבל שלו החמיר יותר ויותר. האדם חש יותר ויותר בריקנות, בטרגדיה ובחוסר היכולת להמשיך לחיות השייכים לעולם, והוא רחש פחות ופחות תקווה בנוגע לעולם. על כן, השטן הוא זה שהמיט על האדם את הסבל הזה, וזה קרה רק אחרי שהשטן השחית את האדם ושהאדם התנוון״ ('מה פירוש האמירה 'אלוהים חווה את כאבו של העולם'?' ב'תיעוד נאומיו של המשיח'). אחת האחיות אמרה לי שכהאדם נברא בראשית, הוא לא חווה את כאבי הלידה, המוות, המחלות והזקנה, וגם לא חרדה ואומללות. האדם ניהל חיים חסרי דאגות בגן העדן ונהנה מכל הדברים הטובים שאלוהים העניק לו. אך החל מהרגע בו פיתה השטן את האנושות והשחית אותה, האנושות בגדה באלוהים ושוב לא הקשיבה לו. אלוהים כבר לא השגיח על האדם, לא גונן עליו ולא בירך אותו - האדם חי בתחומו של השטן ובהתאם לחוקיו. האדם החל לחיות עבור תהילה, מעמד וכסף. כך אנו, בני האדם, זממנו אחד נגד השני, נלחמנו זה נגד זה באכזריות, רימינו זה את זה ואפילו הרגנו זה את זה. משם הגיעו מחלותינו, הקשיים בחיינו והכאב והצער שבליבנו. הכאב והאומללות גורמים לכל אדם להרגיש שהחיים בכדור הארץ הם אומללים, מתישים וקשים מאוד. כל הדברים האלה הופיעו לאחר שהשטן השחית את האדם. השטן הוא זה שמזיק לנו. לאחר שהקשבתי לדברי האחות, הבנתי: בראשית חיינו תחת ברכת האל. חיינו היו מאושרים ולא היו מחלות או אומללות. לאחר שהשטן השחית אותנו, איבדנו את הגנת האל והתחלנו לחלות ולחוות ייסורים לסוגיהם. עתה באמת הרגשתי שהשטן הוא בזוי ביותר. הבנתי גם שהכאב שחוויתי במשך כל השנים האלה הגיע מהשטן.

האחות המשיכה לתקשר איתי: "אלוהים אינו יכול לסבול את מראה האנושות הנתונה בידי השטן, המשחית אותה ומזיק לה. הוא אפילו התגלם כבשר ודם פעם נוספת, הוא חי בקרב בני האדם ומביעאת האמת כדי להצילנו משחיתותנו. כל עוד נקשיב לאלוהים ונבין את האמת שבדבריו, נוכל להבחין ולראות בבירור את כל השיטות והדרכים שבהן השטן משחית את האנושות. אנחנו נרד לעומקה שלמהות הרשע של השטן ויהיה לנו הכוח לנטוש אותו, לנער מעלינו את נזקיו, לשוב אל אלוהים, לזכות בישועת האל, ובסופו של דבר אלוהים יביא אותנו אל יעד יפהפה". כששמעתי שאלוהים הגיע באופן אישי כדי להושיע את האנושות, נהתרגשתי מאוד. מכיוון שבהחלט לא רציתי שהשטן ימשיך להזיק לי, סיפרתי לאחיותיי על כאביי וספקותיי: "אני פשוט לא מבינה. למה אני מרגישה כאב כה רב בגלל שרציתי להיות יותר טובה מכולם? הייתכן שגם זה בגלל השטן?" האחות הקריאה לי עוד קצת מדברי האל: "עבור כל אדם דגול או מפורסם, למעשה עבור כל בני האדם, כל דבר שהם הולכים אחריו בחייהם קשור רק לשתי המילים האלה: "פרסום" ו"רווח." האם לא כך הדבר? (כן.) בני אדם חושבים שברגע שיש להם פרסום ורווח, הם יכולים להפיק מהם תועלת כדי ליהנות ממעמד גבוה ועושר רב וכדי ליהנות מהחיים. ברגע שיש להם פרסום ורווח, הם יכולים להפיק מהם תועלת בהנאות הבשר והדם הנהנתניות וחסרות המצפון שלהם. אמנם בלא-יודעין, אך ברצון, בני אדם לוקחים את גופם, את דעתם, את כל מה שיש להם, את עתידם וגורלם, ומוסרים אותם לידי השטן כדי לזכות בפרסום והרווח שבהם הם חושקים. בני האדם עושים זאת ללא כל היסוס וללא כל מודעות לצורך להחזיר את הכל. האם בכל זאת יכולה להיות לבני האדם שליטה כלשהי על עצמם מרגע שהם עוברים כך לצדו של השטן והופכים לנאמנים לו? בשום אופן לא. השטן שולט בהם לחלוטין. הם גם לחלוטין לא מסוגלים להיחלץ מהביצה שבה הם שקעו... אם כן, השטן משתמש בפרסום ורווח כדי לשלוט במחשבות האדם עד שהאדם יכול לחשוב אך ורק על פרסום ורווח. בני האדם נלחמים על פרסום ורווח, חווים מצוקות למען הפרסום והרווח, מושפלים למען הפרסום והרווח, והם יקבלו כל החלטה וקביעה גם כדי לשמר פרסום ורווח וגם כדי לזכות בהם. כך השטן כובל את האדם בשלשלאות בלתי נראות. בני האדם נושאים את השלשלאות האלה על גופם ואין להם הכוח או האומץ להשליכן מעליהם. לכן בני אדם מדשדשים הלאה בקושי רב, משום שהם נושאים בלא-יודעין את השלשלאות האלה" ('אלוהים עצמו, הייחודי ו'' ב'המשך של הדבר מופיע בבשר'). הגילוי של דברי האל יצר אצלי הבזק פתאומי של תובנה. הייתי דוגמה קלאסית לאדם שהשטן שיעבד אותו; אדם שהרס את עצמו כאשר ביקש תהילה ורווח. איבדתי את עצמי כאשר חתרתי להיות טובה מאחרים ולהרוויח הרבה כסף כדי שיקנאו בי. למעשה הפכתי למכונה לייצור כסף. למען התהילה והממון הקרבתי אפילו את בריאותי. אכן, הפכתי לעבד לתהילה ולרווחים. נקודת המבט שהנחתה אותי בחיים היתה להרוויח כסף ולהפוך למושא לקנאה. ונאבקתי קשה כדי להשיג את מטרותיי עד שלגוף שלי פשוט נמאס. התשוקות האלה לתהילה ולרווח גרמו לי סבל גופני ורגשי רב. לולא נתגלו לידברי האל הכול יכול, לעולם לא הייתי יודעת שנסיתי להשיג את הדברים הלא נכונים. לאמיתו של דבר היתה זו אחת הדרכים בהן השטן פוגע באדם.

בהדרגה, ככל שהאחיות האלה באו לבקרני לעתים קרובות ומסרו לי את דברי האל הכול יכול, השתכנעתי יותר ויותר מעבודתו של האל הכול יכול. בד בבד, השתפרתי בזיהוי השיטות והדרכים שבהן השטן פוגע בבני האדם. באותה תקופה הבחנתי במצבה של אחת מעמיתותיי שלי. כדי להרוויח כסף, היא ובעלה הגיעו ליפן כדי לעבוד. למרות ששניהם הרוויחו כסף, בעלה החל לסבול מבעיות גופניות. לא נותרה לו ברירה אלא לשוב הביתה כדי לקבל טיפול. התגלה אצלו סרטן בשלבים מתקדמים. לאחר שבני הזוג גילו זאת, הם לא רצו עוד לחזור ליפן כדי להרוויח כסף. כל המשפחה חיתה בפחד ובצער. האל הכול יכול אמר: "בני אדם מקדישים את חייהם למרדף אחר כסף ותהילה. הם נאחזים בקנים הרצוצים האלה, במחשבה שאלה הם אמצעי התמיכה היחידים שלהם, כאילו על ידי הבעלות עליהם יוכלו להמשיך לחיות, יוכלו לפטור את עצמם מן המוות. אך רק כשהם קרובים למוות, הם מבינים עד כמה רחוקים מהם הדברים האלה, עד כמה הם חלשים לנוכח המוות, באיזו קלות הם מתמוטטים, עד כמה הם בודדים וחסרי אונים, מבלי שיהיה להם לאן לפנות. הם מבינים שלא ניתן לקנות את החיים בכסף או תהילה, שאין זה משנה עד כמה האדם עשיר, אין זה משנה עד כמה נשגב מעמדו, כול בני האדם הם עניים וחסרי חשיבות באותה המידה לנוכח המוות. הם מבינים שהכסף אינו יכול לקנות חיים, שתהילה אינה יכולה למחוק את המוות, שלא כסף ולא תהילה יכולים להאריך את חיי האדם ולו בדקה, ולו בשנייה אחת" ('אלוהים עצמו, הייחודי ג'' ב'המשך של הדבר מופיע בבשר'). המקרה המצער שאירע לעמיתתי חיזק את הרגשתי שהחיים אכן יקרי ערך. עם זאת, יכולתי לראות את הדרך שבה השטן השתמש ב-"תהילה" וב-"רווח" כדי לפגוע בחייהם של אנשים רבים. באותו הרגע ממש, הרגשתי שיש לי מזל גדול שאני יכולה לקבל את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים. אלמלא קראתי את דברי האל הכול יכול, לעולם לא הייתי יכולה לראות את האופן שבו השטן פוגע באדם לאשורו. במוקדם או במאוחר השטן היה בולע אותי חיים.

לאחר מכן, האחיות מהכנסייה החלו לבקרני בביתי לעתים קרובות. מכיוון שלא יכולתי להזיז את ירכיי, האחיות נהגו לסייע לי באמצעות עיסוי ולטפל בי בכוסות רוח. אחת האחיות, שהיתה בעלת הכשרה רפואית, אמרה לי שאם אלחץ על נקודת דיקור מסוימת, הדבר יקל על מצבי. הן גם נהגו ליטול את היוזמה ולעזור לי בעבודות הבית. הן טיפלו בי כאילו הייתי בת משפחה. כנוכרייה בארץ זרה, לא היה לי חבר בעולם. היום ממש התרגשתי מכך שהאחיות האלה טיפלו בי טוב יותר מהטיפול שהייתי מקבלת מבני משפחתי. הודיתי להן שוב ושוב, אך הנזירות אמרו לי "לפני אלפי שנים, אלוהים ייעד אותנו ובחר בנו. עכשיו הוא דאג לכך שניוולד באחרית הימים ונקבל את עבודתו של אלוהים באחרית הימים. אנחנו צועדות בנתיב הזה ביחד. זהו שלטונו של אלוהים. למעשה היינו כבר משפחה לפני זמן רב. פשוט התפצלנו ורק עכשיו מצאנו זו את זו". ברגע שהאחיות התבטאו כך, לא יכולתי כבר לשלוט ברגשותיי וחיבקתי אותן כשדמעות זולגות על פני. ברגע הזה חשתי כלפיהן קרבה שאיני יכולה לתאר. אסירות התודה שחשתי כלפי האל הכול יכול התגברה אף יותר.

מבלי שחשתי בכך, מצבי הלך והשתפר. לאחר שחוויתי את הכאב והייסורים של המחלה, הרהרתי עד כמה הייתי שבוייה בתפיסת החיים השגוייה של השטן, שעיקרה "לשאוף להיות טובה מכולם". לכל אורך הדרך ביקשתי להתבלט בין בני גילי ולנהל חיי שפע, כדי שאחרים יעריצוני ויקנאו בי, אך מעולם לא חשבתי שמה שאשיג יהיה כאב ועצבות. לא השגתי אפילו מעט שלווה ואושר. טעמתי מתהליך הכאב הזה וכבר איני מעוניינת להילחם בגורל או לרדוף אחר התהילה והרווח. אלה לא החיים שאני רוצה. אני כבר לא מכונה לייצור כסף בהילוך מהיר. עכשיו אני מנהלת חיים רגילים מדי יום. אני הולכת לעבודה ומגיעה למפגשים לעתים קרובות, קוראת את דברי אלוהים וחולקת את החוויות וההבנות שלי עם אחיי ואחיותיי. אני לומדת גם לשיר מזמורים של דברי האל ולחיות באושר. קיבלתי סוג של ודאות ושלווה שמעולם לא חוויתי לפני כן. יום אחד קראתי את הקטע הבא מדברי אלוהים: "כשאין לאדם אלוהים, כשהוא אינו יכול לראותו, כשהוא אינו יכול לזהות בבירור את ריבונותו של אלוהים, כול יום הוא חסר משמעות, חסר ערך, אומלל. בכול מקום שבו יהיה, יהיה אשר יהיה עיסוקו, אמצעי מחייתו והחתירה למטרותיו אינם מביאים עמם דבר מלבד צער אינסופי וסבל שלא ניתן להפיגו, כך שהוא אינו יכול לשאת להביט לאחור. רק כשהאדם מקבל את ריבונות הבורא, נכנע לתזמוריו ולסידוריו ומבקש חיים אנושיים אמיתיים, הוא משתחרר בהדרגה מכול הצער והסבל, מנער מעליו את כול הריקנות שבחיים" ('אלוהים עצמו, הייחודי ג'' ב'המשך של הדבר מופיע בבשר'). מדבריו של אלוהים הבנתי שמשמעות הקיום האנושי היא לחיות לפי דברי האל ולציית לשלטונו של הבורא ולהסדרים שקבע. אלה הם חיי אדם כהלכתם. הדברים שאדם יכול להשיג בתקופת חייו אינם תלויים בכך שהוא יתרוצץ ויעבוד כאחוז תזזית; הם מבוססים על שלטונו של אלוהים ועל מה שאלוהים קבע מראש. הבנתי גם שלא משנה כמה עושר אדם צובר, מכיוון שזהו רק רכוש גשמי. לא הבאת אותו איתך כשנולדת ולא תוכל לקחת אותו איתך לאחר מותך. לאחר שהבנתי את זה הייתי נכונה להישמע לשלטון האל ולהסדריו. הפקדתי את המחצית השנייה של חיי בידי האל. שוב לא ביקשתי את הערצתם של אחרים. ביקשתי להיות אדם שנשמע לאלוהים. כעת אני עובדת שלוש עד ארבע שעות ביום. הבוס שלי הוא יפני. למרות שאיננו יכולים לתקשר במילים, הבוס שלי דואג לי. בכל פעם שהוא מבקש ממני לעשות משהו, הוא משתמש במילים פשוטות כדי להעביר אלי את המסר שלו. הוא לעולם אינו מלחיץ אותי. עכשיו אני מרגישה אף יותר שכל עוד האדם מציית לאלוהים, הוא יכול לחיות חיים רגועים ומאושרים.

בכל פעם שאני לבד, אני נזכרת לעתים קרובות בתהליך התקרבותי לאלוהים. לולא מחלתי שבלמה את המרדף שלי אחר התהילה והרווח, הייתי ממשיכה להיות מכונה לייצור כסף בעולם. הייתי נותרת בעוורוני עד שהחורבן שזורע השטן היה הורג אותי. השטן פגע בי באמצעות תהילה, רווח וחולי. לעומתו, האל הכול יכול השתמש במחלתי כדי לקרבני אליו. מתוך דבריו ראיתי בבירור את אחריותו של השטן לשחיתות האנושית. ראיתי בבירור גם עד כמה היה זה מרושע ונתעב מצדו של השטן להשתמש בתהילה וברווח כדי לבלוע אנשים. בסופו של דבר הגעתי לעמדה ממנה יכולתי להשליך את כבלי התהילה והרווח כדי לזכות בנקודת ראות הולמת על החיים, ולבססה רוחי יצאה לחופשי. האל הוא כה כול יכול וחכם! תודה לאלוהים על אהבתו ועל שהושיעני. כל התהילה לאל הכול יכול!