פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:

"והנחש, היה ערום, מכל חית השדה, אשר עשה יהוה אלֹהים; ויאמר, אל-האשה, אף כי-אמר אלֹהים, לא תאכלו מכל עץ הגן. ותאמר האשה, אל-הנחש: מפרי עץ-הגן, נאכל. ומפרי העץ, אשר בתוך-הגן – אמר אלֹהים לא תאכלו ממנו, ולא תגעו בו: פן-תמֻתון. ויאמר הנחש, אל-האשה: לא-מות, תמֻתון. כי, ידע אלֹהים, כי ביום אכלכם ממנו, ונפקחו עיניכם; והייתם, כאלֹהים, יֹדעי, טוב ורע" (בראשית ג' 1-5).

"אתם מאביכם השטן, ואתם רוצים לעשות את מאוויי אביכם. הוא היה רוצח מהראשית, והוא לא עמד באמת, מפני שאין בו אמת. כשהוא משקר, הוא מדבר מתוך ישותו שלו, מפני שהוא שקרן ואבי השקר" (יוחנן ח' 44).

דברי אלוהים רלוונטיים:

לפני שאלוהים ברא את הארץ, המלאך היה המלאך החשוב ביותר בשמים. יש לו סמכות על כל המלאכים. זוהי הסמכות שאלוהים נתן לו. בנוסף לאלוהים עצמו, המלאך הוא החשוב ביותר בשמים. כאשר אלוהים ברא מאוחר יותר את האנושות, המלאך של המלאךים בגד אלוהים יותר על פני האדמה. אמרתי שהוא בגד באלוהים כי הוא רצה לנהל את האנושות וקיווה כי סמכותו גדולה מאלוהים. זה המלאך שפיתח את איב לחטוא. הוא עשה זאת משום שרצה לבנות את מלכותו על פני האדמה, לתת לבני אדם לבגוד באלוהים, אבל להקשיב. הוא ראה שיש הרבה דברים שלא היו טובים בשבילו. המלאך ציית לו, וכך גם האנשים על הקרקע. כאשר אדם וחוה צייתו לו, הציפורים, ההרים, הנהרות והכל על כדור הארץ היו תחת השגחת אדם - אדם וחוה. לכן, המלאך מקווה שכוחו גדול מכוחו של אלוהים ושהוא רוצה לבגוד באלוהים. אז הוא נתן מלאכים רבים לבגוד באלוהים, הם הפכו כל מיני נשמות טמא. האבולוציה האנושית עד היום נובעת מהרס המלאך, לא כן? הסיבה היחידה שבני האדם נמצאים במעמד הסטטוס קוו היא שהמשולשים בגדו באלוהים ובאנושות המושחתת.

– 'הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, עליכם לדעת כיצד האנושות כולה התפתחה עד היום

ראשית, אלוהים ברא את אדם וחוה, והוא ברא גם נחש. מבין כל הברואים, הנחש היה הארסי ביותר. גופו הכיל ארס, והשטן השתמש בארס הזה כדי לנצל את הנחש. היה זה הנחש שפיתה את חוה לחטוא. אדם חטא לאחר שחוה חטאה, ואז שניהם למדו להבחין בין טוב ורע.

– 'הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, עליכם לדעת כיצד האנושות כולה התפתחה עד היום

קיומם של השטן והשדים הם הסיבה לכך שבני האדם מתנגדים לו ולכך שהם מלאים עד אפס מקום בטבע מרדני...

– 'הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, עליכם לדעת כיצד האנושות כולה התפתחה עד היום

כל דבר שממרה את פיו של אלוהים בא מהשטן; השטן הוא מקור כל הכיעור והרשע. הסיבה שיש לאדם איכויות הדומות לשטן היא שהשטן השחית את האדם והשפיע עליו...

– 'הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מהותו של המשיח היא ציות לרצון האב שבשמיים

...הסיבה לכך היא שאופיו המושחת של האדם נובע לגמרי מהשטן, ושהשטן עיבד והשחית את אופיו של האדם. כלומר האדם שורד תחת השפעתו של רשעותו וכיעורו של השטן. האדם לא גדל בעולם של אמת או בסביבה קדושה, ויתרה מזאת, הוא לא חיי באור. לפיכך, אופיים של בני האדם לא מסוגל להכיל את האמת באופן טבעי, ויתרה מזאת, בני האדם לא יכולים להיוולד עם מהות של יראת אל וציות לאלוהים. נהפוך הוא, הם ניחנים באופי שמתנגד לאלוהים, ממרה את פיו של אלוהים, ולא אוהב את האמת...

...נפשותיה של האנושות נמצאות כולן בידו של השטן. מכיוון שכך, מן הסתם, השטן כבש גם את בשרו ודמו של האדם. איך ייתכן שבשר ודם כאלה ובני אנוש כאלה יוכלו שלא להתנגד לאלוהים ולתאום אותו באופן טבעי? הסיבה לכך שהשטן השליך אותי אל האוויר היא שהוא בגד בי, ועל כן, איך בני האנוש יוכלו להיחלץ מן ההשלכות של זה? זו הסיבה לכך שהאופי האנושי הוא בגידה.

– 'הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, בעיה חמורה מאוד: בגידה (2)

האדם לא יודע שעל אף שכנפי הזבוב יפהפיות ושובות לב, הוא אינו אלא זבוב זערורי מלא בזוהמה ומכוסה בחיידקים. באמצעות כוחם של הוריהם החזירים והכלבים, הם משתוללים ברחבי הארץ (זה מתייחס לאנשי הדת שרודפים את אלוהים על סמך תמיכה חזקה מהמדינה, ובוגדים באלוהים האמיתי ובאמת) באכזריות מעל לכל דמיון. נדמה שרוחות הרפאים של הפרושים היהודים חזרו ביחד עם אלוהים אל אומת התנין הגדול האדום כאש, ושבו אל קנם הישן. הם התחילו שוב את עבודת הרדיפה שלהם, והם ממשיכים את עבודתם המקיפה כמה אלפי שנים. אין ספק שקבוצת בני האדם המנוונים האלה תירקב על פני האדמה בסופו של דבר! נראה שלאחר כמה אלפי שנים, הרוחות הטמאות הפכו לערמומיות ונכלוליות אף יותר. הן חושבות ללא-הרף על דרכים לערער את עבודתו של אלוהים בסתר. הן תככניות וערמומיות, והן רוצות לשחזר במולדתן את הטרגדיה של לפני אלפי שנים. הדבר כמעט מדרבן את אלוהים לזעוק בקול רם, והוא מתקשה להתאפק מלחזור לרקיע השלישי ולהשמיד אותם.

– 'הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, עבודה והיווכחות (7)