הווי העיר ז'ואנגז'ה, מחוז ליאונינג

זה עתה נבחרתי ליטול על עצמי את האחריות של מנהיג כנסייה. אולם לאחר תקופה של עבודה קשה, לא רק שעבודת הפצת הבשורה של הכנסייה הייתה בינונית למדי, אלא שאחיי ואחיותיי בקבוצה של הפצת הבשורה חיו גם הם בשליליות ובחולשה. נוכח מצב זה, לא יכולתי עוד לכלוא את רגשותיי. איך בשם כל הקדושים אוכל להחיות מחדש את עבודת הפצת הבשורה? לאחר שייסרתי את מוחי בנושא, חשבתי לבסוף על פתרון טוב: אם אקיים טקס פרסים חודשי לקבוצת הפצת הבשורה ואבחר אנשים מצטיינים ומטיפים לדוגמה, מי שיזכה ביותר נשמות עבור אלוהים יקבל גמול, ומי שיזכה בפחות נשמות יינזף. זה לא רק יעורר את התלהבותם, אלא אף ירומם את האחים והאחיות השליליים והחלשים. כשחשבתי על זה, התלהבתי מאוד מן "המהלך המחוכם" הזה שלי. חשבתי: "הפעם באמת אדהים את כולם".

הלכתי לקבוצת הפצת הבשורה והסברתי את הרעיון שלי. כולם שמחו מאד והתלהבו לשתף פעולה. הייתי להוט, וחיכיתי לראות את הרעיון נושא פרי. אולם לאחר כמה ימים, האחים והאחיות שלא זכו באף נשמה היו עוד יותר שליליים והיו להם דעות על שיטותיי. הם אפילו רצו לעזוב את קבוצת הפצת הבשורה. נוכח כל זאת, הייתי תקוע. לא ידעתי מה עליי לעשות. לאחר ששמע על כך, המנהיג שלי הגיע במהירות כדי לשתף אתי, והגיב למצבי בהקראת מסרים מאלוהים וסידור העבודה: "מהו הנושא הגדול ביותר שאסור לדבר עליו בהקשר של השירות שבני אדם מעניקים לאלוהים? אתם יודעים? אלו שמכהנים כמנהיגים תמיד רוצים להיות יותר חריפים ובעלי כושר אמצאה, להיות הרחק מעל כל היתר, למצוא תעלולים חדשים כדי שאלוהים יוכל לראות כמה הם כשירים. עם זאת, הם אינם מתמקדים בהבנת האמת ובהיווכחות בממשותם של דברי אלוהים. הם תמיד רוצים להתרברב, והאם לא מדובר בגילוי מובהק של אופי יהיר? יש אפילו כאלה שאומרים: "אם אעשה את זה, אני בטוח שאלוהים ישמח מאוד; הוא ממש יאהב את זה. הפעם אני אראה לאלוהים, אכין לו הפתעה יפה". כתוצאה מהפתעה יפה זאת, אתה תסולק מן הדרך! אל תיחפז לעשות כל מה שעולה בדעתך. איך הימנעות מחשיבה על ההשלכות יכולה להיות בסדר? ...אם אינכם ישרים, יראי אל או שקולים בעת שירותכם את אלוהים, במוקדם או במאוחר תפגעו בצווים המנהליים של אלוהים" ("קל לפגוע באלוהים בהיעדר האמת" ב'תיעוד נאומיו של המשיח'). "בני אדם המשרתים את אלוהים חייבים לדעת מהו רצונם לגבי כל דבר. בהיתקלם בבעיה כלשהי, עליהם לחפש אחר האמת, וכל עבודתם צריכה להיעשות על בסיס דבר האל. רק כך הם יוכלו להבטיח שמעשיהם יתאימו לרצון האל" ('אוסף של הסדרי העבודה של כנסיית האל הכול יכול'). מילים אלה טלטלו אותי בגסות ועוררי בי תחושה עמוקה של פחד ורעדה. הבנתי כי "טקס הפרסים" שייסרתי את מוחי בהגייתו היה רק מציאת תעלול מחוכם חדש. זהו דבר המעורר באלוהים את הסלידה הרבה ביותר. זהו הטאבו הגדול ביותר בשירות האל. שירות האל אינו משחק ילדים. בפני האל, על האדם לשמור על לב מלא יראה, ועליו לנהוג בקפידה על פי סידורי העבודה ולפעול על פי עקרונות שירות האל. נוכח בעיה, עליו לבקש את האמת. רק כך הם יוכלו להבטיח שמעשיהם יתאמו את רצון האל. כעת, אלוהים הרים אותי במטרה למלא את חובתי כמנהיג. כשעבודת הפצת הבשורה לא נשאה פרי ואחיי ואחיותיי היו שליליים וחלשים, היה עליי לבוא בפני אלוהים כדי לבקש את רצונו, למצוא את שורש הבעיה, ואז לפתור את הבעיה באמצעות האמת על ידי מציאת דברי אלוהים המתאימים למצב של האחים והאחיות. כל העבודה שאני עושה צריכה להתבסס על דברי האל. אולם כשניצבתי בפני בעיות, לא ביקשתי את האמת כלל. לא ביקשתי את העקרונות לפעולותיי. לא ביצעתי את העבודה הנאותה, אלא השקעתי את מאמציי בשיטות שטחיות. הסתמכתי על פיקחותי הדלה. לקחתי משהו משיטות ארציות לניהול מפעלים, וייסדתי טקס פרסים במטרה לבחור באנשים מצטיינים. כתוצאה, לא רק שעבודת הפצת הבשורה לא נשאה פרי, אלא מצבם של אחיי ואחיותיי לא נפתר, ובשל שיטותיי הם הפכו אפילו יותר שליליים עד כדי כך שעזבו את קבוצת הפצת הבשורה. איך זה מתיישב עם ביצוע חובתי? פשוט עשיתי רשע, חתרתי תחת התפקוד הנאות של עבודת הכנסייה. איך הייתי ראוי להיות מנהיג? אילו המשכתי להוביל את אחיי ואחיותיי בדרך זו, הם היו מותעים על ידי, ובסופו של דבר, באמצעות השירות הנלהב שלי, הייתי פוגע בצווים המנהליים של אלוהים וסובל את עונשו.

לבסוף, תודות להתגלותו של אלוהים, הבנתי את טבע היהירות והפחז השטני שלי: לא היה לי שמץ יראה בפני אלוהים. הבנתי באותו זמן שהמוח האנושי הוא בור של מים מצחינים. השיטה ה"מחוכמת" שלי, עם כל איכויותיה, הייתה רצון השטן, והיא יכלה לעורר באלוהים אך סלידה. היא יכלה רק לפגוע בו ולהפריע לעבודתו. מהיום ואילך, אני מוכן לשאת את הלקח הזה במוחי ולהשקיע יותר מאמצים בעקרונות שירות האל, לעשות כמיטב יכולתי בחיפושי אחר האמת כדי לשנות את אופיי היהיר. בכל דבר, אבקש את עקרונות כל הפעולות, ואמלא את לבי יראה לאלוהים. אמלא את חובתי כמיטב יכולתי, וארגיע את לבו של אלוהים, בכל מידת היושר והצייתנות.