אנו מזמינים את כל מבקשי האמת לפנות אלינו

מה הקשר בין כל שלב בעבודתו של אלוהים ושמו של אלוהים?

10

2. מה הקשר בין כל שלב בעבודתו של אלוהים ושמו של אלוהים?

(1) משמעות אימוץ השם 'יהוה' בידי אלוהים בעידן החוק

פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:

"ויאמר עוד אלֹהים אל-משה, כה-תאמר אל-בני ישראל יהוה אלֹהי אבֹתיכם, אלֹהי אברהם אלֹהי יצחק ואלֹהי יעקב שלחני אליכם, זה-שמי לעלם וזה זכרי לדר דר" (שמות ג 15).

דברי אלוהים רלוונטיים:

"יהוה" הוא השם שהיה לי במהלך עבודתי בעם ישראל, ומשמעו אלוהיהם של בני ישראל (עמו הנבחר של אלוהים), שיכול לרחם על האדם, לקלל את האדם ולכוון את חייו של האדם. משמעו האל בעל העוצמה האדירה ומלא החוכמה. …ישראל הנבחר, אלוהי אברהם, יצחק ויעקב, אלוהי משה ואלוהי עם ישראל כולו. לכן בעידן הנוכחי, כל ני ישראל למעט שבט יהודה עובדים את יהוה. הם מעלים לו קורבנות על המזבח ומשרתים אותו, כשהם לבושים בגלימות כהונה במקדש. מה שהם מייחלים אליו הוא שיהוה ישוב ויופיע. …שמו של ישוע מייצג את עבודת הגאולה ומסמל את עידן החסד. השם יהוה הוא שם מיוחד לעם ישראל שחי בכפוף לחוק. בכל עידן ובכל שלב בעבודה, שמי אינו חסר בסיס, אלא שיש לו חשיבות ייצוגית: כל שם מייצג עידן אחד. "יהוה" מייצג את עידן החוק, והוא תואר הכבוד לאל שעם ישראל עבד.

מתוך 'המושיע כבר חזר על "ענן לבן"' ב'הדבר מופיע בבשר'

בעידן החוק, עבודת הנחייתו של האדם נעשתה תחת השם יהוה, ושלב העבודה הראשון התבצע על פני האדמה. עבודת השלב הזה היתה לבנות את בית המקדש והמזבח, ולהנחות את עם ישראל ולעבוד בקרבו בעזרת החוק. על ידי הנחיית עם ישראל, הוא קבע בסיס לעבודתו על פני האדמה. מן הבסיס הזה, הרחיב את עבודתו אל מעבר לישראל, כלומר, החל מישראל, הוא הרחיב את עבודתו כלפי חוץ, כדי שדורות מאוחרים יותר ילמדו בהדרגה שיהוה הוא אלוהים ושיהוה ברא את השמיים והארץ וכל הדברים, יצר את כל הברואים. הוא הפיץ את עבודתו בעם ישראל. ארץ ישראל היתה המקום הקדוש הראשון לעבודתו של יהוה על פני האדמה, ועבודתו המוקדמת ביותר של אלוהים על פני האדמה היתה בכל רחבי ארץ ישראל. זו היתה עבודת עידן החוק.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

במהלך עידן החוק, יהוה קבע דברות רבים כדי שמשה ימסור אותם לבני ישראל שהלכו בעקבותיו מארץ מצרים. יהוה נתן את הדברות האלה לבני ישראל, שלא היו קשורים למצרים, ומטרתם הייתה לרסן את בני ישראל, והם היו דרישותיו מהם. השאלות אם שמר בן האדם את יום השבת לקודשו, אם כיבד את אביו ואת אמו, אם עבד לפסל או תמונה, וכן הלאה – הן היו העקרונות לפיהם נקבע אם בן האדם חוטא או צדיק. השאלה אם בן האדם הוכה באש יהוה, או נסקל באבנים למוות, או קיבל את ברכתו של יהוה נקבעה על פי עמידתו בדברות אלה. אלה שלא שמרו את יום השבת לקודשו נסקלו באבנים למוות. הכוהנים שלא שמרו את יום השבת לקודשו הוכו באש יהוה. אלה שלא כיבדו את אביהם ואת אמם גם הם נסקלו באבנים למוות. כל זאת היה באישור יהוה. יהוה קבע את דברותיו ואת חוקיו ומצוותיו כדי שבהיותו מושל בחייהם, בני האדם ישמעו ויעשו את דברו ולא יתמרדו נגדו. הוא השתמש בחוקים אלה כדי לשלוט באנושות בת יומה, כדי להשתית את יסודות עבודתו העתידית. וכך, משום העבודה שעשה יהוה, העידן הראשון נקרא עידן החוק.

מתוך 'העבודה בעידן החוק' ב'הדבר מופיע בבשר'

עבודתו ודבריו בישראל הנחו את חייהם של כל האנשים ברחבי הארץ והראו להם שיהוה מסוגל לא רק להפיח רוח חיים באדם, כך שיוכל לחיות את חייו, לקום לתחייה מהעפר ולהפוך לברוא-אל, אלא גם לצרוב את האנושות באש, ולקלל את האנושות – להשתמש במטהו כדי למשול באנושות. כך גם ראו שיהוה יכול להנחות את חיי בני האדם על פני האדמה, ולדבר ולעבוד בקרבם ביום ובליל. הוא עשה את העבודה רק כדי שברואיו ידעו שהאדם נברא מאדמה שהוא אסף, שהאדם נברא על ידו. יתר על כן, מטרתה של העבודה שהוא התחיל בישראל הייתה שעמים אחרים ואומות אחרות (שלמעשה לא היו נפרדים מישראל, אלא הסתעפו מבני ישראל, בהיותם גם הם צאצאים של אדם וחווה) יקבלו את בשורת יהוה מישראל, כך שכל הבריות בתבל ירחשו לו כבוד ויהיו תמימי דעים באשר לגדולתו.

מתוך 'העבודה בעידן החוק' ב'הדבר מופיע בבשר'

השם יהוה אינו יכול לייצג את כול טבעו של אלוהים. העובדה שהוא ביצע עבודה בעידן החוק אינה מוכיחה שאלוהים יכול להיות אלוהים רק במסגרת החוק. יהוה קבע חוקים לאדם ומסר לו מצוות, ביקש מהאדם לבנות את בית המקדש ומזבחות. העבודה שהוא עשה מיוצגת רק על ידי עידן החוק. העבודה שעשה אינה מוכיחה שאלוהים הוא האל שמבקש מהאדם לקיים את החוק, האל שבבית המקדש או האל שמול המזבח. לא ניתן לומר זאת. העבודה במסגרת החוק יכולה לייצג רק עידן אחד.

מתוך 'מסתורין ההתגלמות (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'

(2) משמעות אימוץ השם 'ישוע' בידי אלוהים בעידן החסד

פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:

"הוא חשב כזאת והנה מלאך יהוה נראה אליו בחלום, ויאמר, יוסף בן-דוד, אל תירא מקחת את מרים אשתך, כי הנוצר בקרבה מרוח הקדש הוא. והיא ילדת בן וקראת את שמו ישוע, כי הוא יושיע את עמו מחטאתיהם" (מתי א 20-21).

"ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים. והנך הרה וילדת בן, וקראת את שמו ישוע. והוא גדול יהיה, ובן עליון יקרא, ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו. ומלך על בית יעקב לעולם ועד, ולמלכותו אין קץ" (לוקס א 30-33).

דברי אלוהים רלוונטיים:

שמו של ישוע סימן את תחילתו של עידן החסד. כשישוע החל לקיים את כהונתו, החלה רוח הקודש להעיד בשם ישוע, ולא דובר עוד על שמו של יהוה, ובמקום זאת רוח הקודש החלה בעבודה החדשה בעיקר תחת שמו של ישוע. מאמיניו נשאו עדות לישוע המשיח, והעבודה שעשו היתה אף היא למען ישוע המשיח. משמעות סיומו של עידן החוק והתנ"ך היתה כי העבודה שהתבצעה בעיקר תחת שמו של יהוה באה אל קצה. לאחר מכן, שמו של אלוהים לא היה עוד יהוה, אלא הוא התקרא ישוע, ומכאן ואילך, רוח הקודש החלה את העבודה בעיקר תחת שמו של ישוע.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

"ישוע" הוא עמנואל, ומשמעו קורבן החטאת המלא באהבה ובחמלה, אשר מושיע את האדם. הוא עשה את העבודה של עידן החסד, הוא מייצג את עידן החסד, והוא יכול לייצג רק חלק אחד מתוכנית הניהול. …רק ישוע הוא גואל האנושות. הוא קורבן החטאת שגאל את האנושות מחטא. כלומר שמו של ישוע בא מעידן החסד, והתקיים משום עבודת הגאולה בעידן החסד. שמו של ישוע התקיים כדי לאפשר לבני האדם בעידן החסד להיוולד מחדש ולזכות בישועה, וזהו שם מיוחד לגאולת האנושות כולה. על כן, שמו של ישוע מייצג את עבודת הגאולה ומסמל את עידן החסד. …"ישוע" מייצג את עידן החסד, והוא שמו של אלוהי כל בני האדם שזכו לגאולה במהלך עידן החסד.

מתוך 'המושיע כבר חזר על "ענן לבן"' ב'הדבר מופיע בבשר'

בעידן החסד, שמו של אלוהים היה ישוע, ומשמעות הדבר היא שאלוהים היה אל שהושיע את האדם ושהוא היה אל אוהב ומלא חמלה. אלוהים היה עם האדם. אהבתו, חמלתו וישועתו ליוו כל אדם ואדם. האדם יכול היה לזכות בשלוווה ושמחה, לקבל את ברכתו, לקבל את חסדיו הגדולים והרבים, ולקבל את ישועתו, רק אם קיבל את שמו ונוכחותו. באמצעות צליבתו של ישוע, זכו כל חסידיו לישועה ונסלח להם על חטאיהם.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

בבואו של ישוע, גם הוא עשה חלק מעבודתו של אלוהים ואמר כמה דברים – אך מה היתה העבודה העיקרית שהגשים? הדבר העיקרי שהוא הגשים היה עבודת הצליבה. הוא התגלם בדמות בשר ודם חוטא כדי להשלים את עבודת הצליבה ולגאול את האנושות כולה, ולמען חטאה של האנושות כולה הוא שימש כקורבן חטאת. זוהי העבודה העיקרית שהוא הגשים. בסופו של דבר, הוא העניק לבאים אחריו את דרך הצלב, שתנחה אותם. מטרת בואו של ישוע היתה בעיקר להשלים את עבודת הגאולה. הוא גאל את האנושות כולה, והביא לאדם את בשורת מלכות השמיים, ויתרה מכך, הוא הביא את מלכות השמיים. כתוצאה מכך, כל הבאים אחריו אמרו, "עלינו ללכת בדרך הצלב ולהקריב את עצמנו למען הצלב". ישוע עשה כמובן בתחילה גם עבודה אחרת ואמר דברים כדי לגרום לאדם להתחרט ולהתוודות על חטאיו. אך כהונתו היתה עדיין הצליבה, ושלוש השנים וחצי שבהן הטיף על אודות הדרך, היו הכנה לצליבה שבאה לאחר מכן. הפעמים שבהן ישוע התפלל היו אף הן למען הצליבה. חיי האדם הרגיל שניהל ושלושים ושלוש השנים וחצי שבהן חי על פני האדמה, היו בעיקר למען השלמת עבודת הצליבה, הן נועדו כדי להעניק לו כוח ויכולת לבצע עבודה זו, וכתוצאה מכך אלוהים הפקיד בידיו את עבודת הצליבה.

מתוך 'הכל מושג על ידי דבר אלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'

בעידן החסד, בא ישוע לגאול את כול האנושות המופקרת (ולא רק את בני ישראל). הוא הראה לאדם רחמים ואהבה. ישוע שאותו ראה האדם בעידן החסד היה מלא אהבה ואוהב תמיד, מפני שהוא בא כדי לגאול את האדם מחטא. הוא יכול היה למחול לאדם על חטאיו עד שצליבתו גאלה באמת את האדם מחטא. בעת ההיא, הופיע אלוהים בפני האדם ברחמים ואהבה. כלומר הוא נעשה לקורבן חטאת למען האדם ונצלב על חטאי האדם כדי שיסולח לו לעד. הוא היה רחום, חנון, סבלני ואוהב. וכל חסידיו של ישוע בעידן החסד שאפו אף הם להיות סבלניים ואוהבים בכול דבר. הם נשאו כול סבל ומעולם לא השיבו מלחמה גם אם הוכו, קוללו או נסקלו באבנים.

מתוך ' שתי ההתגלמויות משלימות את משמעותה של ההתגלמות' ב'הדבר מופיע בבשר'

בעידן החסד, שמו של אלוהים היה ישוע. במלים אחרות, עבודת עידן החסד נעשתה בעיקר תחת השם ישוע. בעידן החסד, אלוהים התקרא ישוע. הוא עשה עבודה חדשה מעבר לתנ"ך, עבודתו הסתיימה עם הצליבה, וזו היתה עבודתו בשלמותה.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

(3) משמעות אימוץ השם 'האל הכול יכול' בידי אלוהים בעידן המלכות

פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:

"את המתגבר אעשה עמוד במקדש האל, והוא לא יצא עוד. ואני אכתוב עליו את שם אלוהיי, ואת שמה של עיר אלוהיי, הלא היא ירושלים החדשה, היורדת מהשמיים מאת אלוהיי. ואני אכתוב עליו את שמי החדש" (ההתגלות ג' 12).

"אני האלף ואני התו, הראשון והאחרון, אמר יהוה, ההווה, שהיה ושיהיה, האל הכול יכול" (ההתגלות א' 8).

"באומרם: 'אנחנו מודים לך, האל הכול יכול, שהווה, והיה, ויהיה, כי לבשת עוז ומָלַכת" (ההתגלות י"א 11-17).

"גדולים מעשיך ונפלאים יהוה אלהים צבאות. צדק ואמת דרכיך, מלך הגוים" (חזון יוחנן טו 3).

דברי אלוהים רלוונטיים:

באחרית הימים, שמו הוא האל הכול יכול – הכול יכול, ובעזרת עוצמתו הוא מנחה את האדם, כובש את האדם וזוכה בו, ובסופו של דבר, מסיים את העידן. בכל עידן, בכל שלב של עבודתו, טבעו של אלוהים ברור.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

על כן, כשיבוא העידן האחרון – העידן של אחרית הימים – שמי ישתנה שוב. לא אקרא יהוה, או ישוע, וקל וחומר שלא אקרא המשיח, אלא אקרא האל הכול יכול רב-העוצמה בכבודו ובעצמו, ובשם הזה אביא את העידן כולו לקצו. פעם נודעתי כיהוה. נקראתי גם המשיח, ופעם בני האדם קראו לי ישוע המושיע, משום שהם אהבו אותי וכיבדו אותי. אולם כיום אני לא יהוה או ישוע שבני האדם הכירו בימים עברו – אני האל שחזר באחרית הימים, האל שיביא את העידן לקצו. אני אלוהים עצמו שקם בקצווי ארץ, ששופע בכל טבעי ומלא סמכות, כבוד ותפארת. בני האדם מעולם לא באו איתי במגע, מעולם לא הכירו אותי, ומעולם לא הכירו את טבעי. מאז בריאת העולם ועד היום, איש לא ראה אותי. זה האל שמופיע במהלך אחרית הימים אך נסתר מבני האדם. הוא שוכן בקרב בני האדם באמת ובתמים, כמו השמש הבוערת והאש הלוהטת, והוא מלא עוצמה ושופע סמכות. אין אפילו אדם אחד או דבר אחד שלא אשפוט בדבריי, ואין אפילו אדם אחד או דבר אחד שלא יטוהר באש הלוהטת. בסופו של דבר, דבריי יברכו את כל האומות, ודבריי גם ינפצו את כל האומות לרסיסים. כך יראו כל בני האדם במהלך אחרית הימים שאני המושיע שחזר, שאני האל הכול יכול שכובש את כל האנושות, ושהייתי פעם קורבן החטאת של האדם. אולם באחרית הימים אני גם הופך ללהבות השמש ששורפות את הכל, ואני גם הופך לשמש הצדקה שחושפת את הכל. זו עבודתי באחרית הימים. בחרתי בשם הזה ואני ניחן בטבע הזה כדי שכל בני האדם יוכלו להבין שאני אל צודק, ושאני השמש הבוערת והאש הלוהטת. עשיתי זאת כדי שכולם יוכלו לעבוד אותי, את האל האמיתי היחיד, וכדי שהם יראו את פניי האמיתיים: אני לא רק אלוהיהם של בני ישראל, ואני לא רק הגואל – אני אלוהיהם של כל הברואים ברחבי השמיים, והארץ והמים.

מתוך 'המושיע כבר חזר על "ענן לבן"' ב'הדבר מופיע בבשר'

בעבודתו הסופית, סיום העידן, טבעו של אלוהים הוא טבע של ייסורים ושיפוט, אשר חושף את כל הרשע, שופט בפומבי את כל העמים ומביא לידי שלמות את מי שאוהב אותו באמת. רק טבע כזה יכול להביא את העידן לסיומו. …אחרית הימים כבר הגיעה. כל הדברים יסווגו על פי מינם ויחולקו לקטגוריות שונות על סמך טבעם. זהו הזמן שבו אלוהים מגלה מה יעלה בגורלם של בני האדם ומהו יעדם. אם בני האדם לא יעברו ייסורים ושיפוט, לא תהיה דרך לגלות את מרדנותם ורשעותם של בני האדם. רק בעזרת ייסורים ושיפוט ניתן לחשוף את סופם של כל הדברים. האדם מראה את אופיו האמיתי רק כשהוא מיוסר ונשפט. הרע ישוב אל הרע, הטוב ישוב אל הטוב, ובני האדם יסווגו על פי מינם. דרך ייסורים ושיפוט יתגלה סופם של כל הדברים, כך שהרע ייענש והטוב יזכה לגמול, וכל בני האדם ייעשו כפופים לריבונותו של אלוהים. יש להשלים את כל העבודה באמצעות ייסורים ושיפוט צודקים. מכיוון ששחיתותו של האדם הגיעה לשיאה ומרדנותו הייתה חמורה מדי, רק טבעו הצודק של אלוהים – שהוא בעיקר טבע של ייסורים ושיפוט המתגלה באחרית הימים – יכול לשנות את האדם מן היסוד ולהשלימו. רק טבע זה יכול לחשוף רוע וכך להעניש בחומרה את כל הרשעים. לפיכך, לטבע כזה יש החשיבות של העידן והגילוי וההפגנה של טבעו הם למען העבודה בכל עידן חדש. אלוהים אינו מגלה את טבעו באופן שרירותי וללא משמעות. אם כאשר סופו של האדם מתגלה באחרית הימים, אלוהים עדיין מעניק לאדם חמלה ואהבה בלתי נדלות, אם הוא עדיין אוהב כלפי האדם ואינו מעביר את האדם שיפוט צודק, אלא מפגין כלפיו סובלנות, סבלנות וסלחנות, אם הוא עדיין סולח לאדם למרות כל החטאים החמורים שהוא חוטא, ללא כל שיפוט צודק, האם יהיה אי-פעם סוף לכל ניהולו של אלוהים? מתי יוכל טבע שכזה להוביל את האנושות אל היעד הנכון? ניקח לדוגמה שופט, שהוא תמיד אוהב, טוב לב ועדין. הוא אוהב בני אדם ללא תלות בחטאים שחטאו, ואוהב וסבלני כלפי בני אדם, יהיו מי שיהיו. אם כך, מתי יוכל להגיע לפסק דין צודק? באחרית הימים, רק שיפוט צודק יכול לסווג את בני האדם ולהביא את האדם לעולם חדש. בדרך זו, העידן כולו מובא אל סופו דרך טבעו הצודק של אלוהים, טבע השיפוט והייסורים.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

מובן שכאשר אלוהים הופך לבשר ודם הפעם, עבודתו היא לבטא את טבעו, בעיקר באמצעות הטלת ייסורים ובאמצעות שיפוט. על בסיס הדברים האלה, הוא נותן לאדם אמת רבה יותר וחושף דרכים רבות יותר לנוהג, ובכך הוא משיג את מטרתו לכבוש את האדם ולהושיע אותו מטבעו המושחת. זה מה שעבודתו של אלוהים בעידן המלכות טומנת בחובה.

מתוך ההקדמה ל'הדבר מופיע בבשר'

באחרית הימים, המשיח משתמש באמיתות שונות כדי ללמד את האדם, לחשוף את מהות האדם ולנתח את דבריו ומעשיו של האדם. הדברים האלה מורכבים מאמיתות שונות, כגון חובת האדם, האופן שבו האדם צריך להישמע לאלוהים, האופן שבו האדם צריך להיות נאמן לאלוהים, האופן שבו האדם צריך להביא לידי ביטוי את האנושיות הרגילה, וכן את חוכמתו וטבעו של אלוהים, וכן הלאה. כל הדברים האלה מתמקדים במהות האדם ובטבעו המושחת. בפרט, הדברים שחושפים כיצד האדם דוחה בבוז את אלוהים נאמרים ביחס לכך שהאדם הוא התגלמות השטן וכוח אויב נגד אלוהים. כשאלוהים עושה את עבודת המשפט, הוא לא רק מבהיר את אופיו של האדם בדברים מעטים בלבד, אלא מבצע התגלות, טיפול וגיזום בטווח הארוך. את ההתגלות, הטיפול והגיזום האלה לא ניתן להחליף במלים רגילות, אלא רק באמת, שהיא לא ברשותו של האדם כלל. רק עבודה כזו נחשבת למשפט – רק באמצעות משפט כזה אפשר לשדל את האדם, לשכנע אותו לגמרי להישמע לאלוהים ולהכיר את אלוהים באמת. עבודת המשפט גורמת לאדם להבין את פניו האמיתיות של אלוהים ואת האמת על מרדנותו שלו. עבודת המשפט מאפשרת לאדם לרכוש הבנה רבה על רצון אלוהים, על מטרת עבודתו של אלוהים, ועל המסתורין שהאדם לא יכול להבין. היא גם מאפשרת לאדם לזהות ולדעת את מהותו המושחתת ואת שורשי שחיתותו, וכן לגלות את כיעורו של האדם. השפעות אלו נגרמות כולן על ידי עבודת המשפט, מפני שמהותה של העבודה הזו היא למעשה עבודת פתיחת האמת, הדרך והחיים של אלוהים לכל מי שמאמין בו. העבודה הזו היא עבודת המשפט שעושה אלוהים.

מתוך 'המשיח עושה את עבודת המשפט באמצעות האמת' ב'הדבר מופיע בבשר'

במהלך עידן המלכות, אלוהים בהתגלמותו אומר דברים כדי לכבוש את כל מאמיניו. זהו "הדבר המופיע בבשר"; אלוהים בא באחרית הימים כדי לעשות את עבודתו, כלומר, הוא בא להגשים את המשמעות האמיתית של הדבר המופיע בבשר. הוא רק אומר דברים, ולעתים רחוקות יש הופעה של עובדות. זוהי עצם המהות של הדבר המופיע בבשר, וכשאלוהים בהתגלמותו אומר את דבריו, זוהי הופעתו של הדבר בבשר, והדבר המתגלם בבשר. "בראשית היה הדבר, והדבר היה עם אלוהים, והדבר היה אלוהים, והדבר היה לבשר". דבר זה (עבודת הופעתו של הדבר בבשר) הוא העבודה שאלוהים יגשים באחרית הימים, וזהו הפרק האחרון בתוכנית ניהולו כולה, ולפיכך על אלוהים לרדת אל האדמה ולבטא את דבריו בבשר.

מתוך 'הכל מושג על ידי דבר אלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'

בעידן המלכות, אלוהים משתמש בדברו כדי לפתוח בעידן חדש, לשנות את אופן עבודתו, ולבצע את העבודה המיועדת לעידן כולו. זה העיקרון שלפיו אלוהים עובד בעידן הדבר. הוא הפך לבשר ודם כדי לדבר מתוך נקודות מבט שונות, וכדי לאפשר לאדם לראות באמת את אלוהים, שהוא הדבר המופיע בבשר, ואת חוכמתו ומופלאותו. העבודה הזאת נעשית כדי להגשים טוב יותר את המטרות, שהן כיבוש האדם, הפיכת האדם למושלם וסילוק האדם. זה העיקרון שלפיו אלוהים עובד בעידן הדבר.

מתוך 'עידן המלכות הוא עידן הדבר' ב'הדבר מופיע בבשר'

עבודתו הראשונית בוצעה ביהודה, בתחומי עם ישראל. באומות הגויים, הוא לא ביצע שום עבודה של השקת עידן. השלב הסופי של עבודתו לא רק מתבצע בקרב בני האדם של אומות הגויים. יותר מכך, הוא מתבצע בקרב בני האדם המקוללים האלה. העובדה הזו היא הראיה שמסוגלת להשפיל את השטן יותר מכל. כך, אלוהים "הופך" לאלוהיה של כל הבריאה בתבל, והופך לאדון הכל, מושא הסגידה של כל היצורים החיים.

מתוך 'אלוהים הוא אדון הבריאה כולה' ב'הדבר מופיע בבשר'

בעידן הסופי הזה, אפעל כדי שיתגדל שמי בקרב אומות הגויים וכדי שהגויים יראו את מעשיי, כדי שהם יקראו לי האל הכול יכול ויגרמו לכך שדבריי יתממשו במהירה. אגרום לכל האנשים לדעת שאינני רק האל של עם ישראל, אלא האל של כל אומות הגויים, אפילו האומות שקיללתי. אאפשר לכל האנשים לראות שאני אלוהי הבריאה כולה. זוהי עבודתי הגדולה ביותר, המטרה של תכנית עבודתי לאחרית הימים, והעבודה היחידה שתושלם באחרית הימים.

מתוך 'אלוהים הוא אדון הבריאה כולה' ב'הדבר מופיע בבשר'