אפליקציית כנסיית האל הכול יכול

הקשב לקולו של אלוהים וקדם את פני ישוע אדוננו בשובו!

אנו מזמינים את כל מבקשי האמת לפנות אלינו

מה פירושה של השתתפות בטקסים דתיים?

דברי אלוהים רלוונטיים:

חיים רוחניים תקינים לא מוגבלים לתפילה, שירה, חיי כנסייה, אכילה ושתייה של דברי האל ושאר נהגים שכאלה, אלא שפירושם חיים רוחניים רעננים ותוססים. העניין הוא לא השיטה, אלא התוצאה. רוב בני האדם חושבים שכדי שיהיו להם חיים רוחניים תקינים, עליהם להתפלל, לשיר, לאכול ולשתות את דברי האל או לנסות לפענח את דברי האל. בלי קשר לשאלה אם יש לכך תוצאות, או אם ישנה הבנה אמיתית, בני האדם האלה מתמקדים רק בביצוע הפעולות כדי לצאת ידי חובה ולא מתמקדים בתוצאה. בני האדם האלה חיים בתוך טקסי הדת ואינם חיים בתוך הכנסייה, ועוד פחות מכך בתוך המלכות. תפילותיו של אדם כזה, השירים שלו ואכילתו ושתייתו את דברי האל נעשים כולם לפי הכללים, מתוך הכרח ובאופן המקובל. הם לא נעשים מתוך רצון ומהלב. בלי קשר לשאלה כמה ישירו ויתפללו בני האדם האלה, לא יהיו למעשיהם תוצאות משום שכל מה שהם עושים הוא להנהיג את הכללים הדתיים ואת טקסי הדת, והם לא מקיימים את דברי האל. על ידי כך שהם מתמקדים בשיטה ומתייחסים אל דברי האל ככללים שצריך לציית להם, בני אדם כאלה לא מנהיגים את דברי האל, אלא מספקים את הבשר והדם ופועלים כדי להרשים אחרים. פולחן דתי כזה ושלטון דתי כזה נובעים מהאדם ולא מאלוהים. אלוהים לא נשמע לכללים ולא מציית לחוקים – הוא עושה דברים חדשים בכל יום ועושה עבודה מעשית. כמו אנשי הכנסייה הפרוטסטנטית בסין שמוגבלים לאשמורת בוקר יומית, תפילות ערב, מתן תודה לפני ארוחות, ביטויי הודיה לכל דבר ושאר מנהגים כאלה, בלי קשר לשאלה מה יעשו בני האדם האלה ולמשך כמה זמן, עבודת רוח הקודש לא תהיה בידם. אם בני האדם חיים בכפוף לכללים ולבם מוקדש לנוהג, אין לרוח הקודש שום מקום לעבוד, משום שלבם של בני האדם מלא בכללים ובתפיסות אנושיות. לפיכך, אין לאלוהים מקום לפעול. בני האדם האלה תמיד יחיו תחת שליטת החוק, והם לעולם לא יוכלו לקבל שבחים מאלוהים.

מתוך 'בנוגע לחיים רוחניים תקינים' ב'הדבר מופיע בבשר'

ישנם כאלה שמשלמים מס שפתיים לחובם לאלוהים. הם חיים את חייהם בהבעה דאוגה ובהעמדת פנים, ועוטים ארשת מעוררת רחמים. כמה מתועב! ואם תשאלו בני אדם כאלה: "באילו דרכים אתם מחויבים אלוהים? אנא אמרו לנו!" לא יהיו מילים בפיהם. אם אתם שומרים אמונים לאלוהים, אל תדברו על כך ברבים, אלא השתמשו בנוהג הממשי שלכם כדי להפגין את אהבתכם לאלוהים, והתפללו אליו בלב שלם. בני האדם שמשתמשים רק במילים כדי להתמודד עם אלוהים הם כולם צבועים! יש כאלה שמדברים על מחויבותם לאלוהים בכל תפילה, ומתחילים לבכות בכל פעם שהם מתפללים אפילו כשרוח הקודש לא מרגשת אותם. בני אדם כאלה נשלטים על-ידי טקסים ותפיסות דתיים. הם חיים את חייהם לפי הטקסים והתפיסות כאלה, באמונה מתמדת שמעשים כאלה מרצים את אלוהים ושאלוהים מעדיף דווקא אדיקות שטחית או דמעות נוגות. איזה טוב יכול לצמוח מבני אדם מגוחכים כאלה? על מנת להוכיח את ענוותם, חלקם נוקטים נועם מזויף כשהם מדברים עם הזולת. חלקם מתרפסים במכוון בפני הזולת, כמו שה נטול כוחות. האם כך מתנהגים אנשי המלכות? אדם השייך למלכות צריך להיות חיוני וחופשי, תם ופתוח, ישר וחביב – אדם שחי חיים של חירות. יש לו אופי והוא יכול לשאת עדות בכל אשר יפנה. גם אלוהים וגם האדם אוהבים אותו. לבני האדם שמתחילים להאמין לראשונה יש יותר מדי נוהגים חיצוניים. עליהם לעבור תקופה של טיפול ושבירה. לא ניתן להבחין בין בני האדם שמאמינים באלוהים בלבם לבין בני אדם אחרים, אך פעולותיהם ומעשיהם ראויים לשבח. רק בני אדם כאלה ייחשבו כאלה שמביאים לידי ביטוי את דבר האל. אם אתם מטיפים את הבשורה מדי יום לבני האדם ומביאים אותם לידי ישועה, אך בסופו של דבר, אתם עדיין חיים בכללים ובדוקטרינות, אתם לא יכולים לתרום לכבודו של אלוהים. בני אדם כאלה הם דתיים וגם צבועים.

מתוך 'האמונה באלוהים צריכה להתמקד במציאות ולא בטקסים דתיים' ב'הדבר מופיע בבשר'

אלוהים אפילו מתעב את יום ראשון (המהווה את יום השבת הקדוש, בהמשך למסורת היהודית), והוא בז להקשרים החברתיים והאינטראקציות הארציות בין אדם לחברו ודוחה אותם. אפילו חג האביב וחג המולד, שכולם מכירים אותם, לא נובעים מצווים של אלוהים, ועל אחת כמה וכמה הצעצועים והקישוטים (שירים, עוגה לכבוד השנה החדשה, זיקוקים, פנסים, מתנות חג מולד, מסיבות חג מולד וטקס אכילת הלחם הקדוש) לכבוד החגים האלה – האין אלה אלילים בדעתם של בני האדם? בציעת הלחם ביום ראשון, היין והמצעים החגיגיים הם אלילים אפילו מובהקים יותר. כל החגים המסורתיים הפופולאריים בסין, כגון יום העלאת ראשי הדרקונים, חג סירות הדרקון, חג אמצע הסתיו, חג הלבה, ראש השנה הסינית, והחגים בעולם הדתי, כגון פסחא, יום הטבילה, חג המולד – כל החגים הבלתי מוצדקים האלה אורגנו והועברו מדור לדור מימי קדם ועד היום בידי בני אדם רבים, והם לגמרי לא תואמים את האנושות שאלוהים ברא. הדמיון העשיר והתפיסות היצירתיות של האנושות הן מה שאפשר למסורות האלה להגיע עד היום. נדמה שהן ללא דופי, אך למעשה הן תכסיסים של השטן נגד האנושות. ככל שהשטן צר יותר על מקום מסוים, וככל שהמקום יותר מיושן ונחשל, כך המנהגים הפאודליים של המקום חזקים יותר. אלה דברים שכובלים את בני האדם באופן הדוק, ולא משאירים להם שום מרחב תנועה. רבים מהחגים בעולם הדתי נראים מקוריים ונדמה שהם יוצרים גשר אל עבודתו של אלוהים, אך הם למעשה הקשרים הנסתרים שהשטן קושר בהם את בני האדם ומונע מהם להכיר את אלוהים – הם כולם תחבולות ערמומיות של השטן. למעשה, כשאלוהים משלים כל שלב בעבודתו, פירוש הדבר שהוא כבר השמיד את הכלים והסגנון של אותה עת מבלי להותיר להם זכר. עם זאת, "מאמינים אדוקים" ממשיכים לעבוד את האובייקטים המוחשיים והחומריים האלה. בינתיים, מעבירים את מה שיש לאלוהים לפינה נידחת בדעתם ולא חושבים עליו יותר. נדמה שהם מלאים באהבה לאלוהים, אך בעצם, הם סילקו אותו מביתם לפני זמן רב והציבו את השטן על השולחן כדי לעבוד אותו. דיוקנאות של ישוע, של הצליבה, של מריה, של הטבילה של ישוע ושל הסעודה האחרונה – בני האדם מוקירים אותם כאילו היו אלוהים שבשמיים, תוך שהם זועקים שוב ושוב "אלוהים האב". האין זו בדיחה גדולה?...

הדרך הטובה ביותר לשינוי הטבע האנושי הוא לשחזר את החלקים העמוקים ביותר בלבם של בני האדם שהורעלו קשות, ולאפשר לבני האדם להתחיל לשנות את החשיבה והמוסר שלהם. ראשית, בני האדם צריכים להבין שכל הטקסים הדתיים, הפעילויות הדתיות, השנים והחודשים והחגים האלה שנואים על אלוהים. עליהם להשתחרר מכבלי החשיבה הפאודלית ולבער כל זכר לנטייה העמוקה שלהם לאמונות תפלות. כל הדברים האלה כלולים בהיווכחות של האנושות.

מתוך 'עבודה והיווכחות (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

פוסט בנושא דומה