תעלומת "תחייתו של אדם מת"

2018 דצמבר 1

לי צ'נג

אחים ואחיות, שלום עליכם! תודה לאל על סידוריו שאפשרו לנו לשתף כאן את אמיתות כתבי הקודש. מי ייתן והאל ינחה אותנו. היום, אני רוצה לדבר עם כולם על נושא "תחייתו של אדם מת".

כפי שיודעים אנשים המאמינים באלוהים, "תחייתו של אדם" מתייחסת לתקופה שבה ישוע יחזור. זהו גם דבר שאנו כמשיחיים מצפים לראותו. עכשיו, איך בדיוק יכול "אדם מת" לקום לתחייה? אנשים רבים חושבים על פרק ל"ז, פסוקים 5-6 בספר יחזקאל: "כ֤ה אמר֙ אדנ֣י יהו֔ה לעצמ֖ות הא֑לה הנ֨ה אנ֜י מב֥יא בכ֛ם ר֖וח וחייתם. ונתתי֩ עליכ֨ם גד֜ים והעלת֧י עליכ֣ם בש֗ר וקרמת֤י עליכם֙ ע֔ור ונתת֥י בכ֛ם ר֖וח וחיית֑ם וידעת֖ם כיאנ֥י יהוה." ובבשורה על פי יוחנן, פרק ו', פסוק 39, ישוע אומר: "וזה רצון שולחי: שמתוך כל מה שהוא נתן לי, לא אאבד דבר, אלא שאקים זאת שוב ביום באחרון." בפרק ט"ו, פסוקים 52-53 בקורינתיים א', כתוב: "בן רגע, כהרף עין, בתקיעת השופר האחרונה, משום שהשופר ישמיע קול, והמתים יקומו ללא השחתה, ואנחנו נשתנה. "כי מן הראוי שזה הכפוף לכליון ילבש אלכליון וזה הכפוף למות ילבש אלמות." יתר על כן, אם אנשים קוראים את המשמעות המילולית של כתבי הקודש, הם יאמינו: שבאחרית הימים, לפני שאלוהים יירד ארצה, יתרחשו כל מיני דברים אדירים ופלאיים. בעזרת כול יכולתו, הוא יקים לתחייה את גופותיהם של הקדושים שנחו במשך דורות. הוא יעלה אותם מקבריהם, מתוך האדמה או מתחת לים. אלפי השלדים שכבר נרקבו מתחת לאדמה או לים יקבלו בן רגע חיים חדשים. הריקבון ייעלם באופן קסום והם ייכנסו לתפארת. כמה מרהיב יהיה מראה זה! ... אלה הם גם השקפותינו ודמיונותינו בנוגע ל"תחייתו של אדם מת". איך בדיוק תתממש נבואה זו? האם היא באמת תהיה כה פלאית כפי שאנו מדמיינים שהיא תהיה? האם אלוהים ישלים את העניין הזה בהתאם לדמיונותינו?

כולנו יודעים שחוכמתו של אלוהים גבוהה יותר מהשמיים. מה שאלוהים עושה חורג מתחום מחשבותינו ודמיונותינו. בכתבי הקודש תועד: "כי לא מחשבותַיי מחשבותיכם, ולא דרכיכם דרכי – נאֻם, יהוה. כי-גבהו שמים, מארץ – כן גבהו דרכי מדרכיכם, ומחשבֹתַי ממחשבֹתיכם" (ישעיהו נ"ה 8-9). כיצירים נבראים בפני אלוהים, אנו חסרי חשיבות ושפלים כאבק. לעולם לא נוכל לתפוס את עבודת האל. הדבר דומה לקטע בכתבי הקודש המתעד את ישוע מדבר אל ניקודמוס, בנוגע לאמת הלידה מחדש: "אם לא יולד אדם מלמעלה, לא יוכל לראות את מלכות האלהים" (יוחנן ג' 3). ניקודמוס הבין את דברי ישוע באופן מילולי. הוא האמין ש"לידה מחדש" פירושה שאדם מגיח שנית מתוך רחם אמו. בהשתמשו במוחו ובדמיון שלו, הוא הבין עניין רוחני כאילו היה זה עניין של העולם הגשמי. קבלה מסוג זה היא שגויה מאוד. בנוסף, כשישוע דיבר עם אישה משומרון, הוא אמר: "אך מי שישתה מהמים שאתן לו לעולם לא יצמא" (יוחנן ד' 14). באותו זמן, האישה משומרון לא הבינה את מה שהאל אמר. היא חשבה שהמים שהציע האל הם אותם מים שבני אדם שותים. כתוצאה מכך, היא אמרה: "אדוני, תן לי את המים ההם כדי שלא אצמא ולא אבוא הנה לשאב" (יוחנן ד' 15). למעשה, "המים" שאליהם התייחס ישוע היו דבר האל. הוא התייחס למי החיים. האישה משומרון הבינה רק את המשמעות המילולית של מה שישוע אמר, ולפיכך טעתה בפירוש דבריו. מכך ניתן לראות שדבר האל הוא האמת. הוא מסתיר את תעלומת עבודת האל. אם אלוהים לא יחשוף את התעלומות האלה, ההבנה שלנו תהיה מאוד מוגבלת. בדומה לכך, אם אנו רק מבינים את המשמעות המילולית של הנבואה "תחייתו של אדם מת" – האם לא נחזור על אותה טעות שביצעו ניקודמוס והאישה משומרון? לפיכך, בכל הנוגע לנבואות, עלינו לשמור על יראתנו, לחפש יותר, לא לפרש את הטקסט באופן מילולי, לא להסתמך על דמיונותינו ותפיסותינו כדי להחליט. יתרה מכך, אל לנו להסתמך על המשמעות האישית שלנו כדי להסביר.

עכשיו, מה פירוש "תחייתו של אדם מת"? מה פירוש "אדם מת" ו"אדם חי"? במשך אלפי שנים, לא היה אף אדם שהצליח לענות בבירור על השאלה הזו. רק אלוהים מסוגל לפתור את התעלומות האלה. כעת, אלוהים כבר חזר כהאל הכול יכול בהתגלמותו. הוא הביע מיליוני דברים וחשף את כל התעלומות בכתבי הקודש. בואו נתבונן יחד בדברי האל הכול יכול. האל הכול יכול אומר: "אלוהים ברא את האדם, ולאחר מכן השטן השחית את האדם, וההשחתה הזו הפכה את בני האדם לגוויות. על כן, אחרי שתשתנו, תהיו שונים מהגוויות האלה. דברי האל הם אלה שמעניקים חיים לרוחותיהם של בני האדם וגורמים להן להיוולד מחדש, וכשרוחותיהם בני האדם ייוולדו מחדש, הם יתעוררו לחיים. המילה "גוויות" מתייחסת לגופות ללא רוח, לבני אדם שרוחם מתה. כשרוחותיהם של בני האדם מקבלות חיים, הן מתעוררות לחיים. הקדושים שדיברנו עליהם קודם, מתייחסים לבני האדם שהתעוררו לחיים, בני האדם שהיו נתונים להשפעתו של השטן אבל הביסו את השטן... במקור, האדם שאלוהים ברא היה חי, אך משום שהשטן השחית את האדם, הוא חי בתוך המוות, והוא נתון להשפעתו של השטן. לכן, בני האדם האלה הפכו כעת למתים חסרי רוח, לאויבים שמתנגדים לאלוהים, לכלי שרת של השטן ולשבויים של השטן... בני האדם המתים הם חסרי הרוח וחסרי התחושה שמתנגדים לאלוהים. יתרה מזאת, הם בני האדם שלא מכירים את אלוהים. לבני האדם האלה אין כל כוונה להישמע לאלוהים. הם רק מתמרדים בו ומתנגדים לו, והם לא נאמנים לו כלל. בני האדם החיים הם אלה שהרוח שלהם נולדה מחדש, שיודעים להישמע לאלוהים ואשר נאמנים לאלוהים. האמת והעדות בידם, ורק בני האדם האלה מספקים את אלוהים בביתו. אלוהים מושיע את בני האדם שיכולים להתעורר לחיים, שיכולים לראות את ישועתו של אלוהים, שיכולים להיות נאמנים לאלוהים ואשר מוכנים לחפש את אלוהים. הוא מושיע את בני האדם שמאמינים בהתגלמותו של אלוהים כבשר ודם ומאמינים במראהו" ('הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האם התעוררתם לחיים?).

דברי האל הכול יכול הסבירו לנו מהו פירוש "אדם מת" ו"אדם חי". בראשית, ברא אלוהים את הורי האנושות – אדם וחווה. הם היו בני אדם חיים בעלי רוח. הם היו בני אדם מצפוניים וחכמים, והם היו מסוגלים להגשים את אלוהים ולכבד אותו. לאחר מכן, הם פותו על ידי השטן לאכול את פרי עץ הדעת טוב ורע. כתוצאה מכך, הם התמלאו ברעל השטן. הם לא היו מסורים עוד לאלוהים ולא צייתו לאלוהים. הם איבדו את צלם האדם שברא אלוהים מבראשית. אף על פי שגופם עדיין היה בחיים, בעיני האל הם כבר נעשו בני אדם מתים ללא רוח. בהווה, אנו מושחתים באופן עמוק יותר ויותר על ידי השטן. אנו מלאים בטבע שטני מושחת כמו יהירות, אנוכיות, בוגדנות, זדוניות ותאוות בצע. הדבר חמור עד כדי כך, שכשאנו נתקלים במשהו שאינו תואם לתפיסותינו – אנו מתלוננים לאלוהים, שופטים אותו, מתנגדים לו ובוגדים בו. בעיני האל, אנו בני אדם מתים ללא רוח. מכך ניתן לראות שהמונח "אדם מת" מתייחס לאלה החיים תחת השפעת השטן, אלה שיש להם אופי מושחת שמתנגד לאלוהים, ואלה שהם אויביו של אלוהים. לעומת זאת, "אדם חי" מתייחס לאלה שהסירו מעצמם את הטבע השטני המושחת, אלה שהשיבו לעצמם את המצפון וההיגיון, אלה שמבינים את אלוהים, אלה שמצייתים לאלוהים, ואלה שאוהבים את אלוהים. יש לאלוהים מקום בלבם של בני אדם אלה. בכל העניינים הם מסוגלים לחתור אחר האמת, להבין את כוונות האל, להנהיג את אמת דברי האל, ולא להסתמך עוד על כללי החיים של השטן. הם בני אדם שגברו על השפעת השטן ושבו לאלוהים. אלה הם בני אדם חיים בעלי רוח, והם באמת קמו לתחייה מן המתים.

אחרי שהבינו את ההבדל בין "אדם מת" ל"אדם חי", אחים ואחיות מסוימים יכולים לשאול: כיצד תתמלא נבואת "תחייתו של אדם מת"? לפני שנענה על השאלה הזו, בואו נעיף מבט בדוגמה. אף על פי שהחטאים שלנו כופרו על ידי ישוע ונסלחו, שורש חטאינו לא נפתר. אנו עדיין חיים עם טבע שטני מושחת. מדי יום אנחנו מבצעים חטאים ומתוודים עליהם. לדוגמה: אנחנו לא מסוגלים לציית למצוות האל, ואנו לא מסוגלים ליישם את דברי האל. אנחנו כמו אותם אנשים בעולם החילוני שנוהים אחר זרמי העולם, רודפים אחר עושר והנאות חומריות. אנו יהירים ומתנשאים, נכלוליים ובוגדניים, אנוכיים ושפלים. אופיינו השטני שולט בנו. לעתים קרובות אנו סותרים את אלוהים ומתנגדים לו. אנחנו אוהבים לחשוף את עצמנו בפני קהלים. אנחנו נושאים עדות על עצמנו כדי שאחרים יסתכלו עלינו בהערצה, ואנו מתחרים עם אלוהים על מעמד. לשם הפקת תועלת אישית, אנו מסוגלים לעשות דברים בוגדניים, לספר שקרים כדי לרמות אנשים, לריב במופגן עם בני אדם אחרים ולתמרן אותם בסתר. אנו אפילו מסוגלים להבטיח הבטחות שווא ולהישבע שבועות שווא לפני אלוהים. בעוד פינו אומר שאנו אוהבים את אלוהים, אנחנו בעצם מנהלים משא ומתן עמו. כלפי חוץ, אנחנו עובדים קשה, מסירים מעצמנו ומשקיעים, אבל אנחנו עושים את הדברים האלה בתקווה לקבל תמורה בדמות מתנות וברכות מהאל. אנחנו מאמינים באלוהים, אך אנו לא מכבדים את אלוהים כנשגב. אין לאלוהים מקום בלבנו. במקום זאת, אנו מעריצים סלבריטאים, אנשים דגולים, כמרים, בכירים וכו'. אם אנו לא מסוגלים לטהר את טבענו המושחת, איך נוכל להפוך לבני אדם חיים ואיך נשיג את אישורו של אלוהים ונבוא אל מלכות השמיים? מכך נובע שאנו עדיין זקוקים לכך שאלוהים יבצע עוד שלב אחד של ישועה.

ישוע אמר: "יש לי עוד דברים רבים להגיד לכם, אך אתם לא יכולים לשאת אותם כעת. ואולם לאחר שהוא, שהוא רוח האמת, יבוא, הוא ידריך אתכם אל האמת כולה, משום שהוא לא ידבר מעצמו, אלא יגיד את מה שהוא ישמע, והוא יראה לכם את הבאות" (יוחנן ט"ז 12-13). ברור שאלוהים יחזור באחרית הימים כדי להביע אמת ולבצע את השלב הסופי בעבודת הענקת החיים לאדם. דברי האל הכול יכול אומרים: "אם בני האדם רוצים להפוך ליצורים חיים ולשאת עדות על אלוהים, וכן לזכות לאישורו של אלוהים, עליהם לקבל את ישועתו של אלוהים, עליהם להישמע בשמחה למשפטו וייסוריו, ועליהם לקבל בשמחה את הגיזום והטיפול של אלוהים. רק אז הם יהיו מסוגלים להנהיג את כל האמיתות שאלוהים דורש להנהיג, ורק אז הם יזכו בישועתו של אלוהים ויהפכו באמת ליצורים חיים" ('הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האם התעוררתם לחיים?). באחרית הימים, אלוהים התגלם כבשר פעם נוספת כדי להושיע אותנו מהשפעת השטן. הוא משתמש בשם האל הכול יכול, כדי לפתוח את עבודת השיפוט שלו שמתחילה בבית האל. חווינו את השיפוט והייסורים, הטיפול והגיזום, והניסיונות והזיכוך שבדברי האל. אנו באמת מבינים את עובדת התנגדותנו לאלוהים ואת אופיינו ומהותנו השטניים. במקביל, יש לנו הבנה מסוימת בדבר טבעו הצודק והקדוש של האל. אנו רואים שישועת האל היא מעשית מאוד. יתרה מכך, אנו שונאים את טבענו השטני ובוגדים בו. אנו מוכנים ליישם את האמת, להסתמך על דברי האל כדי לחיות כבני אנוש, להסיר מעצמנו את טבענו המושחת ולקיים את כוונות האל. קיבלנו את האמיתות שמביע אלוהים והפכנו אותן לחיינו. השגנו ציות אמת לאלוהים, אהבת אלוהים, ואנו מביאים לידי ביטוי בחיינו את דמותו של בן אנוש אמיתי. זו הדרך בה "אדם מת" יכול להפוך להיות "אדם חי". זוהי תחייה מהמתים. זה גם מקיים את דברי ישוע: "וזה רצון שולחי: שמתוך כל מה שהוא נתן לי, לא אאבד דבר, אלא שאקים זאת שוב ביום באחרון" (יוחנן ו' 39). ברור ש"תחייה" מושגת באמצעות עבודת השיפוט של האל הכול יכול באחרית הימים, והיא לא על-טבעית כפי שאנשים מדמיינים שהיא. אחים ואחיות, אלוהים חפץ בבני אדם חיים ולא בבני אדם מתים. רק בני אדם חיים יכולים לכבד את אלוהים ולשאת לו עדות. רק בני אדם חיים מוסמכים לרשת את הבטחת האל – לבוא אל מלכות השמיים. כל עוד נקבל את עבודת האל הכול יכול באחרית הימים, נחווה את השיפוט והייסורים של דברי האל ונקבל את האמת כחיים – נוכל לקום לתחייה מהמתים!

תודה לאל! כל התהילה לאלוהים!

אסונות הפכו כעת לאירוע שכיח ברחבי העולם. האם תרצו להילקח למלכות השמיים לפני האסונות הגדולים? הצטרפו לקבוצת אונליין כדי לדון בכך ולמצוא את הדרך.

תוכן דומה

העולם מצוי תחת אסון: כיצד נוכל להילקח

וירוס הקורונה בווהאן, ארבה במזרח אפריקה, שריפות באוסטרליה... אסונות דוגמת אלה הפכו לאירועים שכיחים בכל רחבי העולם. הנבואות מכתבי הקודש על ביאתו של אדוננו התגשמו, אז מדוע צריך עדיין לרומם אותנו לפני האסון הגדול? כיצד נוכל להילקח?

חשיפת הסודות החבויים בבשורה על פי מתי כד':36: "אֲבָל אֶת הַיּוֹם הַהוּא וְהַשָּׁעָה אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ"

ישוע אדוננו אמר פעם, "אֲבָל אֶת הַיּוֹם הַהוּא וְהַשָּׁעָה אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ," וגם אמר: "בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה נִשְׁמְעָה קְרִיאָה, 'הִנֵּה הֶחָתָן, צְאֶינָה לִקְרָאתוֹ!'" איך ניתן להבין את שתי הנבואות האלו, הסותרות לכאורה? המאמר הבא חושף את התעלומה הגלומה בהן.