תשובה:

מאחר שישוע אדוננו הוציא לפועל את עבודת הגאולה בעידן החסד, נוכחנו לדעת שהוא מלא סובלנות ואורך רוח, מלא אהבה ורחמים. לכן כל עוד אנחנו מאמינים בישוע אדוננו, כל חטאינו יימחלו ונוכל ליהנות מחסדו של אלוהים. כתוצאה מכך, קבענו שאלוהים הוא אל אוהב ורחום, שהוא תמיד סולח לאדם ומוחל לו על כל חטא, ושהוא מתייחס אלינו תמיד כפי שאם מתייחסת לילדיה, בהמון דאגה ולעולם לא בהפגנת כעס. לכן, אנשים רבים מבולבלים כאשר הם רואים את האל הכול יכול באחרית הימים מבטא אמיתות ושופט בני אדם במילים קשות שחושפות ללא רחמים ובבירור את שחיתותו של האדם. הם לא מבינים זאת כאשר הוא מרשיע ומקלל את הרשעים, את צוררי המשיח ואת הפרושים. הם מרגישים שאלוהים אינו צריך לנקוט לשון כה חריפה כדי לשפוט את האדם. העובדה שאנחנו מסוגלים לטפח רעיונות מסוג זה היא תוצאה של חוסר ידע על טבעו של אלוהים. בכל עידן ועידן אלוהים מפגין את טבעו בהתבסס על הצרכים של עבודתו להושעת האנושות ובהתבסס על צרכי האנושות המושחתת. הכול למען גאולתה וישועתה של האנושות. אם ברצוננו להבין את ההיבט הזה של האמת ולהשיג ידיעה אמתית על טבעו של אלוהים, עלינו לקרוא כמה קטעים מדבריו של האל כל יכול.

האל הכול יכול אומר, "עבודתו של ישוע הושלמה בהתאם לצורכי האדם באותו עידן. משימתו הייתה לגאול את האנושות, לסלוח לה על חטאיה, ולכן טבעו היה כל כולו ענווה, סבלנות, אהבה, אדיקות, צניעות, רחמים ורוחב לב. הוא בירך את האנושות ברוחב לב והעניק לה חסד בשפע, והוא העניק לבני האדם את כל הדברים שהם יכולים ליהנות מהם להנאתם: שלווה ואושר, סבלנותו של ישוע ואהבתו, רחמיו ורוחב לבו. באותם ימים, כל מה שידע האדם היה שפע של דברים מהנים: לבו היה שלו ובטוח,רוחו זכתה לעידוד ונחמה, והוא שאב את כוחותיו מישוע המושיע. עצם היכולת להשיג את הדברים האלה הייתה תוצאה של העידן שבו הוא חי" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הסיפור האמיתי בנוגע לעבודה בעידן הגאולה).

"בעבר, שיטת הישועה שלו הייתה הפגנה של שפע אהבה וחמלה, כך שהוא נתן את כל כולו לשטן בתמורה לאנושות כולה. המצב הנוכחי שונה לחלוטין מהעבר: כיום, הישועה שלכם מתרחשת באחרית הימים, במהלך המיון של כל בני האדם לפי סוגם. אמצעי הישועה שלכם הוא לא אהבה או חמלה, אלא ייסורים ומשפט שנועדו כדי שהאדם יזכה בישועה מעמיקה יותר" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, עליכם להניח בצד את ברכות המעמד ולהבין את רצונו של אלוהים בנוגע לישועת האדם).

"בעבודתו האחרונה של סיום העידן, טבעו של אלוהים הוא טבע של ייסורים ומשפט, ובו הוא מגלה את כל הדברים המרושעים, על מנת לשפוט בפרהסיה את כל העמים וכדי להפוך למושלם את מי שאוהב אותו בלב מלא כנות. רק טבע כזה יכול לשים קץ לעידן. אחרית הימים כבר הגיעה. כל הדברים בבריאה ימוינו לפי סוגם ויחולקו לקטגוריות שונות על סמך אופיים. זה הרגע שבו אלוהים מגלה את סופה של האנושות ואת היעד שלה. אם בני האדם לא יעברו ייסורים ומשפט, לא תהיה דרך לחשוף את המרדנות והרשע שלהם. רק באמצעות ייסורים ומשפט ניתן לגלות את הסוף של כל הברואים. האדם רק חושף את פרצופו האמיתי כשהוא עובר ייסורים ונשפט. רוע ימוין עם רוע, וטוב עם טוב, וכל בני האדם ימוינו לפי סוגם. באמצעות ייסורים ומשפט, סופם של כל הברואים יתגלה, כדי שהרשעים ייענשו והטובים יזכו לגמול, וכדי שכל בני האדם יחיו תחת ריבונותו של אלוהים. יש להגשים את כל העבודה הזו באמצעות ייסורים צודקים ומשפט צודק. משום ששחיתותו של האדם הגיעה לשיאה, ומשום שמרדנותו הפכה לחמורה ביותר, רק טבעו הצודק של אלוהים, אשר מורכב בבסיסו מייסורים ומשפט ומתגלה באחרית הימים, יכול לחולל שינוי מלא באדם ולהשלים אותו לגמרי. רק הטבע הזה יכול לחשוף את הרוע וכך להעניש בחומרה את כל הרשעים. לפיכך, טבע כזה ספוג בחשיבות של העידן, וההתגלות והחשיפה של הטבע של אלוהים באות לידי ביטוי למען עבודתו של כל עידן חדש. העניין הוא לא שאלוהים חושף את טבעו באופן שרירותי וללא חשיבות. נניח שאלוהים היה חושף את סופו של האדם באחרית הימים, אך עדיין היה מעניק לאדם חמלה ואהבה עד אין קץ, ממשיך לרחוש לו אהבה, ולא כופה על האדם משפט צודק אלא דווקא מפגין כלפיו סובלנות, סבלנות וסלחנות, והיה מוחל לאדם בלי קשר לחומרת חטאיו, ללא שמץ של משפט צדק: אם כך היה, מתי היה מסתיים אי-פעם כל ניהולו של אלוהים? מתי היה טבע כזה מסוגל להוביל את בני האדם אל היעד הראוי של האנושות? קחו לדוגמה שופט שתמיד רוחש אהבה, שופט עם פנים אדיבים ולב עדין. הוא אוהב את בני האדם בלי קשר לפשעים שהם אולי ביצעו, והוא מביע אליהם אהבה ומושל ברגשותיו כלפיהם, יהיו אשר יהיו בני האדם האלה. במקרה כזה, מתי הוא יהיה מסוגל אי-פעם לפסוק דין צדק? באחרית הימים, רק משפט צדק יכול למיין את בני האדם על פי סוגם ולהביא את האדם למישור חדש. כך, העידן כולו מסתיים באמצעות הטבע הצודק של אלוהים שמתאפיין במשפט וייסורים" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, חזון עבודתו של אלוהים (3)).

לאחר שקראנו את הדברים לעיל של האל כל יכול, מה נוכל לומר לגבי הטבע שהפגין אלוהים בעידן החסד? איזה טבע מפגין אלוהים בעידן המלכות? האם הטבע שאלוהים מפגין בעידן המלכות זהה לטבע שהוא הפגין בעידן החסד? בעידן החסד אלוהים עשה את עבודת הגאולה, שבה הוא הפגין את חסדו ואהבתו, את סובלנותו ואת אורך רוחו, וכן את סליחתו ואת מחילתו. רק בזכות זה האנושות נעשתה ראויה לבוא לפני אלוהים ולהתפלל, להתוודות על חטאיה ולהתחנן בפני אלוהים. לאחר שקיבלה האנושות את מחילתו של אלוהים, היא הייתה מסוגלת ליהנות מחסדו וברכותיו של אלוהים. בתקופה המאוחרת של עידן החוק, למרות שהאנושות ידעה מה הוא חטא וידעה שחוקי יהוה אלוהים לא משלימים עם שום עבירה מצד האנושות, היא בכל זאת הפרה את החוקים ופגעה באלוהים לעתים קרובות. בהתאם לדרישות החוק והמצוות שניתנו לאנושות, היה צריך להמית את כולם במסגרת החוק. זו הסיבה שאלוהים התגלם כבשר ודם ונצלב למען האנושות בעידן החסד – הוא לקח על עצמו חטאי האנושות, וכך מחל וסלח לבני האדם על חטאיהם. ישוע אדוננו נהג בתלמידיו כפי שאם ואב נוהגים בבניהם ובנותיהם: בדאגה עצומה ובחוסר רצון לדחות מעליו את אלה שהאמינו בו והלכו אחריו. ישוע אדוננו הפגין את חסדו, אהבתו, סליחתו ומחילתו כדי שנראה עד כמה אמתית אהבתו של אלוהים אלינו, כמה רחום ואדיב לבו, וכמה הוא מתחשב בחולשותינו. אהבתו שינתה את לבנו. רק בזכות כך נעשינו מוכנים לקבל את אלוהים, לבוא בפניו כדי להכות על חטאינו ולקבל את גאולתו. האם לא כולנו חשנו את החמלה והאהבה שאלוהים הרעיף עלינו? כעת, כשאחרית הימים כבר פה, האנושות כבר מודעת לקיומו של אלוהים והיא כבר נהנית מאוד מזה זמן רב מחסדו. כולם יכולים להיות בטוחים שאלוהים גואל ומושיע את האנושות. בתקופה הנוכחית אנשים מסוגלים לקבל אמיתות אחדות, לכן הגיע הזמן שאלוהים יעשה את עבודת המשפט שלו כדי שהאדם יטוהר ביסודיות וייוושע. מאחר שהאנושות של אחרית הימים נגועה כל כך בשחיתות השטן, בני אדם הם יהירים וערמומיים להפליא, אנוכיים ונבזים, וכל כך רעים וחמדנים. הם לא יבחלו בדבר למען השגת תהילה, מעמד ועושר. הם איבדו את מצפונם ושכלם הישר, אין בהם שמץ של אנושיות, ולמרות שהם מאמינים באלוהים ושחטאיהם נסלחו, טבעם החוטא והשטני נותר בעינו. לכן האנושות כולה לא יכולה לחלץ את עצמה מהחיים בחטא. כדי להושיע כליל את האנושות מרוע החטא, אלוהים התגלם כבשר ודם כבר האנוש באחרית הימים בהתאם לצרכים של האנושות המושחתת. הוא הביע את כל האמיתות הדרושות לטיהור ולהושעת האנושות. אלוהים הוציא לפועל שלב בעבודת המשפט והייסור שלו, וכאשר הוא יפרסם את האמת כדי לשפוט את האדם, דבריו יהיו נוקשים מעט וחותכים, כמו חרב פיפיות. דבריו יחשפו לגמרי את טבעו הצודק, המלכותי ומלא החמה. דווקא בגלל משפטו וייסורו של אלוהים אנחנו מסוגלים לראות שצדקו וקדושתו לא יגלו סבלנות כלפי חטאי האנושות, ורק אז נשתטח על הקרקע ולא נמצא שום מקום להסתתר בו. אז נבין שאנחנו מושחתים לעומק ושטבענו הוא טבעו של השטן, שאין לנו שום יראה כלפי אלוהים ושאיננו נשמעים לו בכלל, שכל מעשינו מסתכמים בהתמרדות באלוהים ובהתנגדות לו ושאיננו ראויים להימצא בנוכחותו. רק דרך ההבנה הזאת נוכל להכות באמת על חטא ולהבין מהו צלם אנוש אמיתי וכיצד לחיות חיים מלאי משמעות. לאחר שחווינו את משפטו וייסורו של אלוהים אנחנו מסוגלים להבין אמיתות רבות, ללמוד לירוא את אלוהים בלבנו ולהישמע לו, להבין את החשיבות של החתירה אל האמת וכן את המשמעות האולטימטיבית של הכרת אלוהים ורחישת אהבה כלפיו. האין זו הכאה על חטא אמתית? האין זה שינוי אמתי? ללא משפטו וייסורו של אלוהים, לבני אדם מושחתים עד מאוד כאלה לא הייתה דרך להיטהר ולהיוושע.

אנחנו מבינים כעת שרק באמצעות משפטו וייסורו של אלוהים אדם יכול להיוושע ולהיעשות מושלם. אלה העובדות. אם הדברים היו מתנהלים לפי איך שאנחנו חושבים לנכון, אלוהים היה מפגין כלפינו באחרית הימים את אותו טבע אוהב ורחום כשל ישוע אדוננו – האם זה היה משיג את התוצאה של טיהור והושעת האנושות? אם אלוהים לא היה עושה את עבודת המשפט שלו באחרית הימים, לעולם לא היינו מבינים את טבעו של אלוהים שמבוסס בעיקר על צדק. מכאן שגם לא היינו יכולים לקבל את האמת, להיטהר, להיוושע או לבוא לידי שלמות. בנוסף, לא הייתה דרך לחשוף ולסלק את חסרי האמונה שלא חותרים אל האמת או את צוררי המשיח ששונאים את האמת ועוינים את אלוהים. רק משפט הצדק של אלוהים יכול לחשוף כליל את האדם ולסווג כל אחד על פי סוגו, ורק כך ניתן להביא לסיום את עבודת הישועה של אלוהים. באמצעות קריאת דבריו של האל הכול יכול אנחנו יכולים להבין שהטבע שאלוהים מפגין כלפי האנושות בכל עידן ועידן נקבע על פי צרכי העבודה למען הושעת האנושות. לכן איננו יכולים לתחום את טבעו של אלוהים ואת שלמותו בהתבסס על הטבע שהוא הפגין באחד מהעידנים. מאחר שהפרושים הגבילו את שמו של אלוהים ודבקו באדיקות בקובץ כללים, הם התנגדו לישוע אדוננו וגינו אותו, ובעקבות כך אלוהים העניש וקילל אותם. עלינו להכיר את טבעו של אלוהים על ידי הבנת שלושת שלבי עבודתו. זו הדרך הנכונה היחידה לעשות זאת, ודרך זו עולה בקנה אחד עם רצונו של אלוהים. אם הסקנו שאלוהים הוא אל אוהב ורחום רק בהתבסס על הטבע שהפגין ישוע אדוננו בעידן החסד, כיצד נאמר שאנחנו באמת מכירים את אלוהים? זו תהיה דרך מטופשת ובורה מאוד להכיר את אלוהים. כל הפרושים הבינו את הכתוב בתנ"ך, אבל למה הם לא הכירו את אלוהים? משום שהם הגדירו את אלוהים בהתבסס רק על שלב אחד של עבודתו. ולכן, כאשר ישוע אדוננו בא כדי להשלים את עבודתו, הם צלבו אותו. זה מראה לנו עד כמה קל לתחום את אלוהים ולהתנגד לו אם איננו מכירים אותו.

– 'תשובות לשאלות מהתסריט'