ישוע אדוננו הוא אל רחום ואוהב. כל עוד נישא בגאון את שמו של ישוע אדוננו וניצמד לדרכו, אנו מאמינים שכאשר הוא ישוב, הוא לא יזנח אותנו ואנו נילקח ישירות אל מלכות השמיים. אמונה שכזו אינה נכונה?

פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:

"שֶׁהֲרֵי כָּתוּב, 'קְדֺשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אָנִי'" (פטרוס א' א' 16).

"עָנָה לָהֶם יֵשׁוּעַ: 'אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, כָּל עוֹשֵׂה חֵטְא עֶבֶד הוּא לַחֵטְא. וְאֵין הָעֶבֶד שׁוֹכֵן בַּבַּיִת לְעוֹלָם; הַבֵּן שׁוֹכֵן לְעוֹלָם'" (יוחנן ח' 34-35).

"אַשְׁרֵי הַמְכַבְּסִים אֶת גְּלִימוֹתֵיהֶם, לְמַעַן תִּהְיֶה לָהֶם זְכוּת עַל עֵץ הַחַיִּים וְיִכָּנְסוּ הָעִירָה דֶּרֶךְ הַשְּׁעָרִים" (ההתגלות כ"ב 14).

דברי אלוהים רלוונטיים:

עליכם לדעת אילו בני אדם אני רוצה. בני אדם טמאים לא מורשים להיכנס למלכות – בני האדם הטמאים לא מורשים לטנף את האדמה הקדושה. על אף שעשיתם עבודה רבה ועבדתם שנים רבות, בסופו של דבר, אם אתם עדיין מזוהמים ללא תקנה, דין השמיים לא יסבול את רצונכם להיכנס למלכותי! מאז ייסוד העולם ועד היום, מעולם לא אפשרתי לחנפנים להיכנס בקלות למלכותי. זהו כלל שמימי ואיש לא יכול להפר אותו! עליכם לחפש חיים. כיום, בני האדם שיהפכו למושלמים שייכים לאותו סוג שפטרוס היה שייך אליו: הם בני האדם ששואפים לשנות את טבעם שלהם, ואשר מוכנים לשאת עדות על אלוהים ולמלא את חובתם כברוא אל. רק בני אדם כאלה יהפכו למושלמים. אם אתם דואגים רק לגמול ולא שואפים לשינוי בטבע חייכם, כל המאמצים שלכם יהיו לשווא. זו אמת שאי-אפשר לשנות!

מתוך "ההצלחה או הכישלון תלויים בדרך שבה האדם צועד" ב'הדבר מופיע בבשר'

חוטאים כמותכם, שזה עתה נגאלו ושלא השתנו ושאלוהים לא הפך למושלמים – האם תוכל להיות כלבבו של אלוהים? אתם, שעדיין יש לכם הזהות הישנה שלכם – נכון שישוע הושיע אתכם, ושאתם לא נחשבים לחוטאים בזכות ישועתו של אלוהים, אך זה לא מוכיח שאין בכם חטא וטומאה. איך ייתכן שתהיו קדושים אם לא השתניתם? בתוככם, אתם רדופי טומאה, אנוכיים ונבזים, אך אתם מבקשים בכל זאת לרדת יחד עם ישוע – "הייתם מתים"! החמצתם שלב באמונתכם באלוהים: רק נגאלתם, אך לא השתניתם. כדי שתהיו כלבבו של אלוהים, על אלוהים לעשות בכם באופן אישי את עבודת השינוי והטיהור. אם רק נגאלתם, לא תהיו מסוגלים להשיג קדושה. כך, לא תהיו זכאים לקחת חלק בברכותיו הטובות של אלוהים. זאת מכיוון שהחמצתם שלב בעבודתו של אלוהים לניהול האדם – שלב עיקרי בשינוי ובהבאה לידי שלמות. לכן, בהיותכם חוטאים שזה עתה נגאלו, אתם לא מסוגלים לרשת ישירות את הירושה של אלוהים.

מתוך "בנוגע לתארים וזהות" ב'הדבר מופיע בבשר'

הוא לא חוזר על עבודתו של שום עידן. מאחר שהגיעה אחרית הימים, הוא יעשה את העבודה שהוא עושה באחרית הימים, ויגלה את כלל הטבע שלו באחרית הימים. ההתייחסות לאחרית הימים היא לעידן נפרד, שבו ישוע אמר שיפקוד אתכם אסון, ויפקדו אתכם רעידות אדמה, רעב ומגיפות, מה שיוכיח לכם שזה עידן חדש, ושזה כבר לא עידן החסד הישן. בהנחה שכפי שבני האדם אומרים, אלוהים לעולם לא משתנה, טבעו תמיד רחום ואוהב, הוא אוהב לאדם כמוהו, והוא מציע לכל אדם ישועה ולעולם לא שונא את האדם, האם עבודתו אי-פעם הייתה מסוגלת להסתיים? כשישוע בא ונצלב, ובכך הקריב את עצמו למען כל החוטאים והעלה את עצמו כקורבן על המזבח, הוא כבר השלים את עבודת הגאולה ושם קץ לעידן החסד. אם כן, מה יהיה הטעם בחזרה על העבודה של העידן ההוא באחרית הימים? חזרה על אותה עבודה תהווה התכחשות לעבודתו של ישוע, הלא כן? אילו אלוהים לא עשה את עבודת הצליבה כשהוא בא בשלב הזה, אלא נותר אוהב ורחום, האם הוא היה מסוגל לשים קץ לעידן? האם אל אוהב ורחום היה מסוגל לשים קץ לעידן? בעבודתו האחרונה של סיום העידן, טבעו של אלוהים הוא טבע של ייסורים ומשפט, ובו הוא מגלה את כל הדברים המרושעים, על מנת לשפוט בפרהסיה את כל העמים וכדי להפוך למושלם את מי שאוהב אותו בלב מלא כנות. רק טבע כזה יכול לשים קץ לעידן. אחרית הימים כבר הגיעה. כל הדברים בבריאה ימוינו לפי סוגם ויחולקו לקטגוריות שונות על סמך אופיים. זה הרגע שבו אלוהים מגלה את סופה של האנושות ואת היעד שלה. אם בני האדם לא יעברו ייסורים ומשפט, לא תהיה דרך לחשוף את המרדנות והרשע שלהם. רק באמצעות ייסורים ומשפט ניתן לגלות את הסוף של כל הברואים. האדם רק חושף את פרצופו האמיתי כשהוא עובר ייסורים ונשפט. רוע ימוין עם רוע, וטוב עם טוב, וכל בני האדם ימוינו לפי סוגם. באמצעות ייסורים ומשפט, סופם של כל הברואים יתגלה, כדי שהרשעים ייענשו והטובים יזכו לגמול, וכדי שכל בני האדם יחיו תחת ריבונותו של אלוהים. יש להגשים את כל העבודה הזו באמצעות ייסורים צודקים ומשפט צודק. משום ששחיתותו של האדם הגיעה לשיאה, ומשום שמרדנותו הפכה לחמורה ביותר, רק טבעו הצודק של אלוהים, אשר מורכב בבסיסו מייסורים ומשפט ומתגלה באחרית הימים, יכול לחולל שינוי מלא באדם ולהשלים אותו לגמרי. רק הטבע הזה יכול לחשוף את הרוע וכך להעניש בחומרה את כל הרשעים. לפיכך, טבע כזה ספוג בחשיבות של העידן, וההתגלות והחשיפה של הטבע של אלוהים באות לידי ביטוי למען עבודתו של כל עידן חדש. העניין הוא לא שאלוהים חושף את טבעו באופן שרירותי וללא חשיבות. נניח שאלוהים היה חושף את סופו של האדם באחרית הימים, אך עדיין היה מעניק לאדם חמלה ואהבה עד אין קץ, ממשיך לרחוש לו אהבה, ולא כופה על האדם משפט צודק אלא דווקא מפגין כלפיו סובלנות, סבלנות וסלחנות, והיה מוחל לאדם בלי קשר לחומרת חטאיו, ללא שמץ של משפט צדק: אם כך היה, מתי היה מסתיים אי-פעם כל ניהולו של אלוהים? מתי היה טבע כזה מסוגל להוביל את בני האדם אל היעד הראוי של האנושות? קחו לדוגמה שופט שתמיד רוחש אהבה, שופט עם פנים אדיבים ולב עדין. הוא אוהב את בני האדם בלי קשר לפשעים שהם אולי ביצעו, והוא מביע אליהם אהבה ומושל ברגשותיו כלפיהם, יהיו אשר יהיו בני האדם האלה. במקרה כזה, מתי הוא יהיה מסוגל אי-פעם לפסוק דין צדק? באחרית הימים, רק משפט צדק יכול למיין את בני האדם על פי סוגם ולהביא את האדם למישור חדש. כך, העידן כולו מסתיים באמצעות הטבע הצודק של אלוהים שמתאפיין במשפט וייסורים.

מתוך "חזון עבודתו של אלוהים (3)" ב'הדבר מופיע בבשר'

לפני סיום תוכנית הניהול שלו בת 6,000 השנים – לפני שהוא חושף את סופה של כל קטגוריית אדם – עבודתו של אלוהים על פני האדמה נעשית למען הישועה, על מנת להשלים לחלוטין את בני האדם שאוהבים אותו ולגרום להם להישמע לריבונותו. בלי קשר לאופן שבו אלוהים מושיע את בני האדם, הכל נעשה על ידי כך שהוא גורם להם להתנתק מהאופי השטני הישן שלהם. כלומר הוא מושיע אותם על ידי כך שהוא גורם להם לחפש את החיים. אם הם לא יחפשו את החיים, לא תהיה להם כל דרך לקבל את הישועה של אלוהים. ישועה היא העבודה של אלוהים עצמו, וחיפוש החיים הוא דבר שהאדם חייב להתאפיין בו על מנת לקבל את הישועה. בעיני האדם, הישועה היא אהבתו של אלוהים, ואהבתו של אלוהים לא יכולה להיות ייסורים, משפט וקללה. הישועה חייבת להכיל אהבה, חמלה, ויתרה מזאת, דברי נחמה, והיא חייבת להכיל את הברכות האינסופיות שאלוהים מעניק. בני האדם מאמינים שכאשר אלוהים מושיע את האדם, הוא עושה זאת על ידי כך שהוא נוגע בבני האדם וגורם להם לתת לו את לבם באמצעות הברכות והחסד שלו. כלומר כאשר הוא נוגע באדם, הוא מושיע אותו. ישועה כזו היא סחר חליפין. רק כאשר אלוהים יעניק לבני האדם פי מאת מונים, בני האדם יפעלו תחת שמו של אלוהים וישאפו לעשות דברים טובים למען אלוהים ולהעניק לו כבוד. זה לא מה שאלוהים רוצה עבור האנושות. אלוהים בא כדי לעשות עבודה על פני האדמה על מנת להושיע את האנושות המושחתת – אין בכך כל שקר. אלמלא כן, הוא בשום אופן לא היה בא לעשות את העבודה הזו באופן אישי. בעבר, שיטת הישועה שלו הייתה הפגנה של שפע אהבה וחמלה, כך שהוא נתן את כל כולו לשטן בתמורה לאנושות כולה. המצב הנוכחי שונה לחלוטין מהעבר: כיום, הישועה שלכם מתרחשת באחרית הימים, במהלך המיון של כל בני האדם לפי סוגם. אמצעי הישועה שלכם הוא לא אהבה או חמלה, אלא ייסורים ומשפט שנועדו כדי שהאדם יזכה בישועה מעמיקה יותר.

מתוך "עליכם להניח בצד את ברכות המעמד ולהבין את רצונו של אלוהים בנוגע לישועת האדם" ב'הדבר מופיע בבשר'

באחרית הימים, המשיח משתמש באמיתות שונות כדי ללמד את האדם, לחשוף את מהות האדם ולנתח את דבריו ומעשיו של האדם. הדברים האלה מורכבים מאמיתות שונות, כגון חובת האדם, האופן שבו האדם צריך להישמע לאלוהים, האופן שבו האדם צריך להיות נאמן לאלוהים, האופן שבו האדם צריך להביא לידי ביטוי את האנושיות הרגילה, וכן את חוכמתו וטבעו של אלוהים, וכן הלאה. כל הדברים האלה מתמקדים במהות האדם ובטבעו המושחת. בפרט, הדברים שחושפים כיצד האדם דוחה בבוז את אלוהים נאמרים ביחס לכך שהאדם הוא התגלמות השטן וכוח אויב נגד אלוהים. כשאלוהים עושה את עבודת המשפט, הוא לא רק מבהיר את אופיו של האדם בדברים מעטים בלבד, אלא מבצע התגלות, טיפול וגיזום בטווח הארוך. את השיטות האלה של ההתגלות, הטיפול והגיזום לא ניתן להחליף במילים רגילות, אלא רק באמת, שהיא לא ברשותו של האדם כלל. רק שיטות כאלה כזו נחשבת למשפט – רק באמצעות משפט כזה אפשר לשכך את האדם ולשכנע אותו לגמרי להישמע לאלוהים ולהכיר את אלוהים באמת. עבודת המשפט גורמת לאדם להבין את פניו האמיתיות של אלוהים ואת האמת על מרדנותו שלו. עבודת המשפט מאפשרת לאדם לרכוש הבנה רבה על רצונו של אלוהים, על מטרת עבודתו של אלוהים, ועל המסתורין שהאדם לא יכול להבין. היא גם מאפשרת לאדם לזהות ולדעת את מהותו המושחתת ואת שורשי שחיתותו, וכן לגלות את כיעורו של האדם. ההשפעות האלה נגרמות כולן על ידי עבודת המשפט, מפני שמהותה של העבודה הזו היא למעשה עבודת פתיחת האמת, הדרך והחיים של אלוהים לכל מי שמאמין בו. העבודה הזו היא עבודת המשפט שעושה אלוהים. אם אתם לא רואים חשיבות באמיתות האלה וחושבים כל הזמן להתחמק מהן או על דרך חדשה להתבדל מהן, אני אומר שאתם חוטאים בחומרה. אם אתם מאמינים באלוהים אבל לא מחפשים את האמת של אלוהים או את רצונו אלוהים, ולא אוהבים את הדרך המקרבת אתכם לאלוהים, אני אומר שאתם מנסים להתחמק ממשפט. אתם בובות על חוט, ואתם ובוגדים הבורחים מכס המלכות הלבן הגדול. אלוהים לא יחוס על איש מהמורדים הנמלטים ממבטו. בני האדם האלה יקבלו עונש חמור עוד יותר. מי שכבר טוהר ובא להישפט בפני אלוהים יחיה לנצח במלכותו של אלוהים. כל זה יקרה בעתיד, כמובן.

מתוך "המשיח עושה את עבודת המשפט באמצעות האמת" ב'הדבר מופיע בבשר'

האם אתם מבינים כעת מהו משפט ומהי אמת? אם אתם מבינים כעת, אני מפציר בכם להתמסר למשפט. אחרת לעולם לא תהיה לכם הזדמנות לזכות לשבחיו של אלוהים או להילקח על ידי אלוהים אל מלכותו. אלוהים יתעב וידחה לעולם את מי שרק מקבל את המשפט, אך שלא ניתן לטהרו לעולם, כלומר מי שנמלט בעיצומה של עבודת המשפט. חטאיו רבים וחמורים בהרבה מחטאי הפרושים, מפני שהוא בגד באלוהים ומפני שהוא מורד באלוהים. בני אדם כאלה, שאינם ראויים אף לעשות שירות, יקבלו עונש נצחי וחמור יותר. אלוהים לא יחוס על אף בוגד שטען פעם לנאמנות בדבריו, אך אז בגד באלוהים. בני אדם כאלה יזכו לגמול באמצעות ענישת הרוח, הנפש והגוף. זה חושף את טבעו הצודק של אלוהים, הלא כן? האין זו בדיוק המטרה של משפטו של אלוהים וחשיפת האדם? במהלך המשפט, אלוהים שולח את כל מי שמבצע כל מיני מעשים רעים אל מקום השורץ רוחות רעות, כדי שגוף הבשר והדם של כל אדם כזה יושמד כאוות נפשן של הרוחות. גופו מצחין כגווייה וזה הגמול הראוי לו. אלוהים כותב בספרי התיעוד של כל אדם כזה כל אחד ואחד מחטאיהם של מאמיני השקר, שליחי השקר ועובדי השקר האלה. לאחר מכן, בזמן הנכון, הוא משליך אותם אל הרוחות הטמאות כדי שהרוחות יחללו כרצונן את כל גופם. כתוצאה מכך, הם לעולם לא יקומו לתחייה ולעולם לא יראו שוב את האור. את בני האדם הצבועים האלה שעשו שירות בעבר אך לא היו מסוגלים להישאר נאמנים עד הסוף, אלוהים מונה בין הרשעים, כך שילכו בעצת רשעים ויהיו לחלק מן ההמון השרוי באי-סדר. בסופו של דבר, אלוהים ישמיד אותם. אלוהים משליך הצידה וזונח את מי שמעולם לא היה נאמן למשיח ולא הקדיש כל מאמץ, והוא ישמיד את כל בני האדם האלה כשיתחלפו העידנים. הם לא יתקיימו עוד על פני האדמה, ועל אחת כמה וכמה לא יורשו להיכנס למלכותו של אלוהים. מי שמעולם לא היה נאמן לאלוהים, אך נאלץ להתמודד עם אלוהים, יימנה עם אלה שמשרתים את עמו של אלוהים. רק מעטים מבני האדם האלה יכולים לשרוד, ואילו רובם יגוועו לצד בני האדם שאפילו אינם כשירים לשרת. בסופו של דבר, אלוהים יביא למלכותו את כל מי שבעצה אחת עם אלוהים, את עמו של אלוהים ואת בניו וכן את מי שאלוהים הועיד אותו מראש לשמש ככוהן. זה הפרי שהניב אלוהים בעבודתו. באשר למי שלא יכול להשתייך לאף אחת מהקטגוריות שקבע אלוהים – בני אדם כאלה יימנו על חסרי האמונה. ודאי תוכלו לתאר לעצמכם מה יהיה סופם. אמרתי לכם כבר את כל מה שעליי לומר. ההחלטה באיזו דרך תבחרו היא בידכם. מה שעליכם להבין הוא זה: עבודתו של אלוהים לעולם לא ממתינה למי שלא יכול לעמוד בקצב של אלוהים, וטבעו הצודק של אלוהים לא חס על איש.

מתוך "המשיח עושה את עבודת המשפט באמצעות האמת" ב'הדבר מופיע בבשר'

המשיח של אחרית הימים מביא חיים, ומביא את דרך האמת התמידית והנצחית. האמת הזו היא הנתיב שבו האדם יזכה בחיים והנתיב היחיד שבו האדם יכיר את אלוהים ושבו אלוהים יאשר את האדם. אם אתם לא מחפשים את דרך החיים שהמשיח מעניק באחרית הימים, לעולם לא תזכו באישורו של ישוע ולעולם לא תהיו ראויים להיכנס בשערי מלכות השמיים, משום שאתם גם בובות על חוט וגם אסירים של ההיסטוריה. בני אדם שנהלים ומכתבים מכתיבים את מעשיהם ואשר כבולים להיסטוריה לעולם לא יוכלו לזכות בחיים ולעולם לא יוכלו לזכות בדרך החיים הנצחית. זאת משום שיש להם רק מים עכורים שאליהם הם נצמדו במשך אלפי שנים, במקום מי החיים הזורמים מכס המלכות. בני האדם שלא יזכו במי החיים יישארו לנצח גוויות, צעצועים בידי השטן ובני גיהינום. אם כן כיצד הם יכולים לראות את אלוהים? אם אתם מנסים רק להיאחז בעבר, להותיר את הדברים כפי שהם על ידי עמידה במקום, ואתם לא מנסים לשנות את המצב הקיים ולהשליך מעליכם את ההיסטוריה, האם לא תהיו תמיד נגד אלוהים? שלבי עבודתו של אלוהים הם רחבי היקף ורבי עוצמה, כמו גלים נשברים ורעמים רועשים, אך אתם יושבים ומחכים להרס מבלי לפעול, נצמדים לטיפשותכם ונמנעים ממעשה. כיצד תוכלו להיחשב כך למי שהולכים בעקבותיו של השה? כיצד אתם יכולים להצדיק את האל שבו אתם נאחזים כאל שהוא תמיד חדש ולעולם לא ישן? וכיצד יכולות מילות ספריכם המצהיבים להעביר אתכם לעידן חדש? כיצד הן יכולות להוביל אתכם לחיפוש אחר שלבי עבודתו של אלוהים? וכיצד הן יכולות להעלות אתכם לשמיים? הדברים שאתם אוחזים בידיכם הם המכתבים שיכולים לספק רק נחמה זמנית, ולא את האמיתות המסוגלות להעניק חיים. כתבי הקודש שאתם קוראים בהם יכולים רק להעשיר את שפתכם – הם לא דברי חוכמה שיכולים לסייע לכם להכיר את חיי האדם, ועל אחת כמה וכמה שהם לא הדרכים שיכולות להוביל אתכם לשלמות. האם הסתירה הזו לא גורמת לכם להרהר? האם היא לא מאפשרת לכם להבין את התעלומות הטמונות בה? האם אתם מסוגלים להביא את עצמכם לשמיים ולפגוש את אלוהים לבדכם? אם אלוהים לא יבוא, האם אתם יכולים לקחת את עצמכם לשמיים כדי ליהנות משמחה משפחתית עם אלוהים? האם אתם עדיין חולמים כעת? לכן אני מציע שתפסיקו לחלום, ותביטו במי שעובד כעת, במי שמבצע כעת את עבודת הושעת האדם באחרית הימים. אם לא תעשו זאת, לעולם לא תזכו באמת, ולעולם לא תזכו בחיים.

מתוך "רק המשיח של אחרית הימים יכול להראות לאדם את דרך חיי הנצח" ב'הדבר מופיע בבשר'

כל מי שלא מאמין באלוהים בהתגלמותו – כלומר כל מי שלא מאמין בעבודתו ובדיבורו של האל הנראה לעין, ולא מאמין באל הנראה לעין אלא עובד במקום זאת את האל הבלתי נראה שבשמיים – אלוהים לא שוכן בלבו. אלה בני אדם שמורדים באלוהים ומתנגדים לו. לבני האדם האלה חסרים אנושיות והיגיון, שלא לדבר על האמת. בעיני בני האדם האלה, לא ניתן להאמין באל המוחשי והנראה לעין, אך האל הבלתי נראה והמופשט הוא המהימן ביותר וזה שמשמח ביותר את לבם. הם לא מחפשים את האמת של המציאות או את מהות החיים האמיתית, וקל וחומר שלא את כוונותיו של אלוהים. במקום זאת, הם עוסקים בחיפוש אחר התרגשות. הדברים שמסוגלים יותר מכל לאפשר להם להשיג את רצונותיהם הם ללא ספק האמונות והעיסוקים שלהם. הם מאמינים באלוהים רק כדי להשביע את רצונותיהם ולא כדי לחפש את האמת. בני האדם האלה הם רשעים, הלא כן? הם בטוחים מאוד בעצמם ולא מאמינים שאלוהים שבשמיים ישמיד אותם, את "בני האדם הטובים" האלה. במקום זאת, הם מאמינים שאלוהים יניח להם להישאר, ויתרה מזאת, יתגמל אותם היטב, מכיוון שהם עשו דברים רבים למען אלוהים והפגינו "נאמנות" רבה כלפיו. אילו הם היו עוסקים באל הנראה לעין, הם היו משיבים מיד מכה לאלוהים או נתקפים זעם לאחר שרצונותיהם היו מסוכלים. אלה בני אדם נתעבים ששואפים להשביע את רצונותיהם. הם לא בני אדם הגונים שעוסקים בחיפוש אחר האמת. בני אדם כאלה הם אלה שמכונים הרשעים, חסידי המשיח. בני האדם שלא מחפשים את האמת לא יכולים להאמין באמת. עוד פחות מכך הם מסוגלים לתפוס את סופה של האנושות בעתיד, מפני שהם לא מאמינים בעבודה או בדיבור כלשהם של האל הנראה לעין, ומפני שהם לא מסוגלים להאמין ביעדה העתידי של האנושות. לפיכך, גם אם הם חסידיו של האל הנראה לעין, הם בכל זאת עושים מעשים רעים ולא מחפשים את האמת, והם גם לא מנהיגים את האמת כפי שאני דורש. בני האדם שלא מאמינים שהם יושמדו הם בדיוק בני האדם שיושמדו. הם כולם מאמינים שהם כה נבונים, ושהם עצמם הם אלה שמנהיגים את האמת. הם רואים בהתנהגותם הרעה אמת, ולכן הם מוקירים אותה. הרשעים האלה בטוחים מאוד בעצמם. הם רואים באמת דוקטרינה ובמעשיהם הרעים אמת. בסופו של דבר הם יוכלו רק לקצור את מה שהם זרעו. ככל שבני האדם בטוחים יותר בעצמם וככל שהם יהירים יותר, כך הם מסוגלים פחות להשיג את האמת. ככל שבני אדם מאמינים יותר באל שבשמיים, כך הם מתנגדים יותר לאלוהים. אלה בני האדם שייענשו.

מתוך "אלוהים והאדם יבואו יחד למנוחה" ב'הדבר מופיע בבשר'

אלוהים לא רוצה שבני אדם רבים יותר ייענשו, אלא מקווה שבני אדם רבים יותר יזכו בישועה, שבני אדם רבים יותר יעמדו בקצב צעדיו ויבואו למלכותו. אולם אם בני האדם יסרבו להכיר בטעויותיהם, אם הם לא יוכלו לקבל את האמת בלב צנוע, ובמקום זאת ייטפלו לפגמים שוליים בניסיון למצוא בעיה, ויעמידו פנים שהם מבינים כשלמעשה הם אינם מבינים, הרי שהם יהיו אלה שיפסידו בסופו של דבר. עבודתו של אלוהים לא מחכה לאיש. ישועתו אינה כמו פיסת אשפה שניתן להשליך באקראי על אדם כלשהו. נהפוך הוא – היא ממוקדת, יש לה מטרה והיא נובעת מבחירה. אם אתם לא יודעים להוקיר אותה, ממתינים לכם רק המשפט והענישה הצודקים של אלוהים. אלוהים מתייחס לכל בני האדם באופן צודק – בלי קשר לגילכם, לבכירותכם או אפילו למידת הסבל שחוויתם, טבעו הצודק של אלוהים לא משתנה לעולם לנוכח הגורמים הללו. אלוהים לא מתייחס בהערכה מיוחדת לאף אדם, והוא לא מעדיף אף אחד על פני רעהו. גישתו לבני האדם מבוססת על השאלה אם הם יכולים לקבל את האמת ואת עבודתו החדשה על ידי ויתור על הכל. אם תוכלו לקבל את עבודתו החדשה ולקבל את האמת שהוא מבטא, תהיו מסוגלים לזכות בישועה של אלוהים. אם תתגאו במעמדכם כחיילים לשעבר ותתרברבו בבכירותכם, ואף תציבו לאלוהים תנאים, הרי שישועתו של אלוהים תפסח עליכם. הדבר זהה למה שקרה ליהודים שלא יכלו לקבל את ישוע המשיח אלא רק המתינו למשיח שלהם – בסופו של דבר, הם נחלו את הקללה והחמה של אלוהים. זו עובדה שכולם יכולים לראות. ...אסור לכם לקפוץ למסקנות לגבי עבודתו של אלוהים והניהול שלו, כי אחרת לא תזכו בהבטחותיו של אלוהים, אלא בחמתו, בקללות שלו ובעונשיו; וכמיהה של חיים שלמים תהיה נכזבת. כשאנחנו שואבים מהכאב של חוויות העבר, הדבר שאנחנו חייבים לעשות אף יותר הוא לא לאפשר לישועה של אלוהים להימלט מאיתנו ולהיאחז בכל דבר הנחיה ובכל הזמנות שאלוהים מעניק לנו, כדי שנוכל להימנע מכך שהקללה של אלוהים תכה בנו כשלא נצפה לכך. אנחנו חייבים להיות סבלניים ולהמתין בקפידה לבואו של אלוהים, לנקוט גישה זהירה בנוגע לבשורה שנקרית לדרכנו, להתפלל שאלוהים יחזק אותנו באמונה ולהתפלל שאלוהים יעניק לנו עיניים רוחניות כדי שנוכל להבחין בכל סוג של אדם, עניין וחפץ שאנחנו מתקלים בהם, עד שנראה את הופעתו של אלוהים.

...הידע וההתנהגויות החיצוניות של הפרושים לא הציל את הקשר שלהם עם ישוע המשיח. להיפך, הם פגעו בהם, והידע והתפיסות שלהם, כמו גם צלם האל שבלבם, הם אלה שדרבנו אותם לגנות את ישוע אדוננו. דמיונם ודעתם הם אלה שהטעו אותם, שכיסו את עיני רוחם, מה שגרם להם לא לזהות את המשיח שכבר הגיע, לעשות את כל שביכולתם כדי למצוא ראיות ולתפוס אחיזת רגל כדי לגנות את ישוע אדוננו. זה פרצופם המכוער – השימוש בתירוץ של ציות לעבודתו המקורית של אלוהים כדי לגנות את עבודתו המציאותית של אלוהים בהווה. כמובן, זו טעות שבני האדם שחיים בכל עידן עלולים לעשות – שימוש בדוקטרינות וכללים כדי למדוד ולגנות אמיתות שהם מעולם לא שמעו בעבר, חשיבה שהם דבקים בדרך האמיתית ושומרים על טוהרם בפני אלוהים, ושהם נאמנים לאלוהים. אולם מה העובדות? אלוהים עושה את עבודתו החדשה ללא-הפסק, הוא ממשיך את ניהולו, והוא תמיד חדש ולעולם לא ישן. ומה לגבי בני האדם? הם תמיד נצמדים לאי-אילו דברים שנס לחם שהם חושבים שהם כלל ביטוייו של אלוהים, ומשבחים את עצמם ביהירות אדירה בציפייה שאלוהים יגמול להם, בגישה שלפיה אלוהים לעולם לא יזנח אותם ולעולם לא יתנכל להם. ומה התוצאה? עבודתו של אלוהים ממשיכה ללא הפרעה, ויותר בני אדם בעידן החדש הופכים לחסידיו ומקבלים את עבודתו החדשה, בעוד עבודתו החדשה של אלוהים מסלקת את אלה שמחכים שאלוהים יגמול להם, ועונשו של אלוהים פוקד בני אדם רבים אף יותר. ברגע שבו מתחיל עונשם, חיי אמונתם באלוהים נגמרים, וסופם ויעדם באים לקצם. זה דבר שאף אחד לא רוצה לראות, אך הוא קורה לנגד עיננו מבלי דעת. אם כן, האם הדבר נובע מכך שטבעו של אלוהים חסר כל רחמים, או שמא הסיבה לכך היא חיפושם של בני האדם? האם לא ראוי שהאנושות תבחן את עצמה באופן יסודי?

מתוך אחרית דבר ל'דוגמאות קלאסיות לעונשים על התנגדות לאל הכול יכול'

אם יש לכם אי-אילו קשיים או שאלות בנוגע לאמונתכם, אנא צרו עמנו קשר בכל עת.
צרו קשר ב-Whatsapp
צרו קשר ב-Messenger

תוכן דומה