השטן משחית את האנושות מזה אלפי שנים. הוא גרם לכמויות מופלגות של רוע, רימה דור אחר דור וביצע פשעים מתועבים בעולם. הוא התעלל באדם, רימה את האדם, פיתה את האדם להתנגד לאלוהים וביצע מעשים רעים שהפריעו לתוכנית הניהול של אלוהים ושיבשו אותה פעם אחר פעם. אולם בסמכותו של אלוהים, כל הדברים והיצורים החיים ממשיכים להישמע לכללים ולחוקים שאלוהים קבע. בהשוואה לסמכותו של אלוהים, אופיו הרע והשתוללותו של השטן מכוערים כל כך, מגעילים ונבזיים כל כך וקטנים ופגיעים כל כך. על אף שהשטן מתהלך בין כל הדברים שאלוהים ברא, השטן לא מסוגל לגרום ולו לשינוי הקל ביותר בבני האדם, בדברים ובחפצים שאלוהים מצווה עליהם. חלפו כמה אלפי שנים, והאנושות נהנית עדיין מהאור והאוויר שהעניק אלוהים, נושמת עדיין את הנשימה שהפיח אלוהים עצמו, נהנית עדיין מהפרחים, הציפורים, הדגים והחרקים שאלוהים ברא, ונהנית עדיין מכל הדברים שאלוהים סיפק לה. יום ולילה עדיין מחליפים זה את זה בהתמדה, ארבע העונות מתחלפות כרגיל, האווזים העפים בשמיים עוזבים בחורף ועדיין שבים באביב הבא, הדגים שבמים לא עוזבים לעולם את הנהרות והאגמים שהם ביתם, הציקאדות שעל הארץ יוצאות מגדרן בשירה בימי הקיץ, הצרצרים שבדשא מזמזמים ברכות בקצב הרוח בסתיו, האווזים מתקבצים ללהקות ואילו העיטים נותרים יחידים, להקות האריות מקיימות את עצמן על ידי ציד, האיילים לא מתרחקים מהעשב והפרחים... יצורים חיים מכל סוג בין כל הדברים עוזבים ושבים ועוזבים שוב, מיליון שינויים מתרחשים כהרף עין – אך מה שאינו משתנה הוא האינסטינקטים וחוקי ההישרדות שלהם. הם חיים מפני שאלוהים מספק את צורכיהם ומזין אותם, ואיש לא יכול לשנות את האינסטינקטים שלהם ואיש לא יכול גם לשבש את כללי הישרדותם. על אף שהשטן השחית ורימה את האנושות שחיה בין כל הדברים, האדם בכל זאת לא יכול לוותר על המים שאלוהים יצר, על האוויר שאלוהים יצר, ועל כל הדברים שאלוהים יצר, והאדם עדיין חי ומתפשט במרחב הזה שאלוהים ברא. האינסטינקטים של האנושות לא השתנו. האדם עדיין מסתמך על עיניו כדי לראות, על אוזניו כדי לשמוע, על מוחו כדי לחשוב, על לבו כדי להבין, על רגליו וכפות רגליו כדי ללכת, על כפות ידיו כדי לעבוד, וכן הלאה. כל האינסטינקטים שאלוהים העניק לאדם כדי שהוא יוכל לקבל את הדברים שאלוהים מספק, נותרים ללא שינוי, היכולות שבעזרתן האדם משתף פעולה עם אלוהים לא השתנו, יכולתו של האדם לבצע חובתו של יציר נברא לא השתנה, צרכיו הרוחניים של האדם לא השתנו, רצונו של האדם למצוא את מקורותיו לא השתנו, תשוקתו של האדם שהבורא יושיע אותו לא השתנתה. כאלה הן נסיבותיה הנוכחיות של האנושות, אשר חיה תחת סמכותו של אלוהים וששרדה את ההרס שטוף הדם שגרם השטן. על אף שהאנושות עברה דיכוי מצד השטן, ועל אף שהיא כבר לא אדם וחוה מראשית הבריאה, אלא מלאה בדברים המנוגדים לאלוהים, כגון ידע, דמיון, תפיסות וכן הלאה, ועל אף שהיא מלאה בטבע השטני המושחת, בעיני אלוהים, האנושות עודנה אותה אנושות שהוא ברא. אלוהים עדיין שולט באנושות ומתזמר את חייה, והיא עדיין חיה את המהלך שאלוהים קבע. לכן בעיני אלוהים, האנושות שהשטן השחית רק מכוסה זוהמה, עם בטן מקרקרת, עם תגובות איטיות מעט, עם זיכרון שהידרדר ובגיל מבוגר מעט יותר – אולם אף אחד מהתפקודים והאינסטינקטים של האדם לא נפגע כלל. זו האנושות שאלוהים מתכוון להושיע. האנושות הזו צריכה רק לשמוע את קריאתו של הבורא, את קולו של הבורא, והיא תקום ותמהר לאתר את מקורו של הקול הזה. האנושות הזו צריכה רק לראות את דמותו של הבורא, והיא לא תשים לב לשום דבר אחר, היא תזנח הכול כדי להתמסר לאלוהים ואף תקריב את חייה למענו. כשלבה של האנושות יבין את דבריו הכנים של הבורא, האנושות תדחה את השטן ותתייצב לצד הבורא. כשהאנושות תנקה לחלוטין את הלכלוך מעל גופה ותשוב ויקבל את האספקה והמזון מהבורא, זיכרונה של האנושות ישוקם, ובעת הזו, האנושות תשוב באמת לריבונותו של הבורא.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי א'