אלוהים מצווה על אברהם להקריב את יצחק

2018 מאי 15

עבודת הניהול של אלוהים ועבודתו להושעת האנושות מתחילות בעקידת יצחק

לאחר שאלוהים העניק בן לאברהם, דבריו של אלוהים לאברהם התגשמו. אין פירוש הדבר שתוכניתו של אלוהים נעצרה בשלב זה. נהפוך הוא, זו הייתה רק ההתחלה של תוכניתו הנשגבת של אלוהים לניהול האנושות וישועתה, וברכת הבן שהעניק לאברהם הייתה רק הקדמה לכלל תוכנית הניהול שלו. באותו רגע, מי ידע שמאבקו של אלוהים בשטן החל חרישית בעקידת יצחק?

לאלוהים לא אכפת אם האדם טיפש – כל מה שהוא דורש הוא שהאדם יהיה נאמן

עכשיו בואו נראה מה אלוהים עשה לאברהם. בבראשית כ"ב 2, אלוהים הורה ל אברהם כך: "קַח־נָ֠א אֶת־בִּנְךָ֨‏ אֶת־יְחִֽידְךָ֤ אֲשֶׁר־אָהַ֙בְתָּ֙ אֶת־יִצְחָ֔ק וְלֶךְ־לְךָ֔ אֶל־אֶ֖רֶץ הַמֹּרִיָּ֑ה וְהַעֲלֵ֤הוּ שָׁם֙ לְעֹלָ֔ה עַ֚ל אַחַ֣ד הֶֽהָרִ֔ים אֲשֶׁ֖ר אֹמַ֥ר אֵלֶֽיךָ". פירוש דבריו של אלוהים היה ברור: הוא אמר לאברהם להעלות לעולה את בנו יחידו יצחק, שאותו הוא אוהב. מנקודת מבט עכשווית, האם ציוויו של אלוהים עדיין סותר את תפיסותיו של האדם? כן! כל הדברים שאלוהים עשה באותו זמן נוגדים למדי את תפיסותיו של האדם והם אינם מובנים לאדם. בתפיסותיהם, בני האדם מאמינים בדברים הבאים: כשאדם לא האמין, וחשב שהדבר בלתי אפשרי, אלוהים העניק לו בן, ולאחר שהאדם זכה בבן, אלוהים דרש ממנו להקריב את בנו – פשוט לא יאמן! מה התכוון אלוהים באמת לעשות? מה הייתה תכליתו האמיתית של אלוהים? הוא העניק לאברהם בן ללא תנאים, אך גם דרש מאברהם להעלות קורבן מנחה ללא תנאים. האם זהו דבר מוגזם? מנקודת מבט חיצונית, זהו דבר מוגזם ביותר וכן מקרה של "מהומה רבה על לא דבר". אולם אברהם עצמו לא סבר שאלוהים דורש דרישה מוגזמת. אף שהיו לו תהיות, ואף שהוא פקפק באלוהים במידת מה, הוא עדיין היה מוכן להקריב את קורבן המנחה. בשלב זה, איזה מן הדברים שאתם רואים מוכיח, שאברהם היה מוכן להקריב את בנו? מה נאמר במשפטים האלה? הטקסט המקורי מתאר לנו את הדברים כך: "וַיַּשְׁכֵּ֨ם אַבְרָהָ֜ם בַּבֹּ֗קֶר וַֽיַּחֲבֹשׁ֙ אֶת־חֲמֹר֔וֹ וַיִּקַּ֞ח אֶת־שְׁנֵ֤י נְעָרָיו֙ אִתּ֔וֹ וְאֵ֖ת יִצְחָ֣ק בְּנ֑וֹ וַיְבַקַּע֙ עֲצֵ֣י עֹלָ֔ה וַיָּ֣קָם וַיֵּ֔לֶךְ אֶל־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־אָֽמַר־ל֥וֹ הָאֱלֹהִֽים" (בראשית כ"ב 3). "וַיָּבֹ֗אוּ אֶֽל־הַמָּקוֹם֮ אֲשֶׁ֣ר אָֽמַר־ל֣וֹ הָאֱלֹהִים֒ וַיִּ֨בֶן שָׁ֤ם אַבְרָהָם֙ אֶת־הַמִּזְבֵּ֔חַ וַֽיַּעֲרֹ֖ךְ אֶת־הָעֵצִ֑ים וַֽיַּעֲקֹד֙ אֶת־יִצְחָ֣ק בְּנ֔וֹ וַיָּ֤שֶׂם אֹתוֹ֙ עַל־הַמִּזְבֵּ֔חַ מִמַּ֖עַל לָעֵצִֽים׃ וַיִּשְׁלַ֤ח אַבְרָהָם֙ אֶת־יָד֔וֹ וַיִּקַּ֖ח אֶת־הַֽמַּאֲכֶ֑לֶת לִשְׁחֹ֖ט אֶת־בְּנֽוֹ" (בראשית כ"ב 9-10). כשאברהם שלח אברהם את ידו ולקח את המאכלת לשחוט את בנו, האם אלוהים ראה את מעשיו? כן. התהליך כולו – מתחילתו, כאשר אלוהים דרש מאברהם להקריב את יצחק, ועד שאברהם באמת הרים את המאכלת לשחוט את בנו – הראה לאלוהים את לבו של אברהם. בלי קשר לטיפשותו ובערותו בעבר, ובלי קשר לחוסר הבנתו את אלוהים, בעת ההיא, לבו של אברהם היה נאמן וכן לאלוהים, והוא באמת התכוון להשיב לאלוהים את יצחק, הבן שאלוהים העניק לו. אלוהים ראה בו משמעת – את אותה משמעת שהוא רצה.

בעיני האדם, אלוהים עושה דברים רבים שאינם מובנים ודברים שאף לא יאמנו. כשאלוהים חפץ לתזמר מישהו, תזמור זה לרוב סותר את תפיסותיו של האדם, והוא אינו מובן לו, אך הדיסוננס הזה וחוסר ההבנה הזה הם בדיוק ניסיונו ומבחנו של האדם בידי אלוהים. מנגד, אברהם היה מסוגל לנהוג בעצמו באותה מידה של ציות לאלוהים שהייתה התנאי היסודי ביותר ליכולתו למלא אחר דרישות אלוהים. רק אז, כשאברהם היה מסוגל להישמע לדרישתו של אלוהים, כשהוא עקד את יצחק, אלוהים התרצה באמת וחש ביטחון וקבלה של האנושות – של אברהם, שבו הוא בחר. רק אז היה אלוהים בטוח שבן האנוש הזה שבו הוא בחר הוא מנהיג חיוני שיוכל לקיים את הבטחתו ולהגשים את תוכנית הניהול העתידית של אלוהים. אף שזה היה רק ניסיון ומבחן, אלוהים חש שבע רצון. הוא חש את האהבה שרחש האדם אליו, והתנחם מהאדם יותר מאי-פעם. ברגע שבו אברהם הרים את המאכלת לשחוט את יצחק, האם אלוהים עצר אותו? אלוהים לא נתן לאברהם להעלות את יצחק כקורבן מנחה, משום שמלכתחילה, לא התכוון אלוהים להרוג את יצחק. לכן, אלוהים עצר את אברהם בדיוק בזמן. עבור אלוהים, המשמעת של אברהם כבר עברה את המבחן. מעשיו הספיקו, ואלוהים כבר ראה את התוצאה של מה שהוא תכנן. האם תוצאה זו השביעה את רצונו של אלוהים? אפשר לומר שהתוצאה הזו השביעה את רצונו של אלוהים, שהיא הדבר שאלוהים רצה, ושהיא הייתה מה שאלוהים שאף לראות. האם זה נכון? אף על פי שבהקשרים שונים, אלוהים משתמש בדרכים שונות כדי לבחון כל אדם ואדם, באברהם, אלוהים ראה את מה שהוא רצה, הוא ראה שלבו של אברהם נאמן, ושמשמעתו חסרת תנאים, ו"חוסר התנאים" הזה בדיוק היה חפץ לבו של אלוהים. לעתים קרובות, אנשים אומרים: "כבר הקרבתי את זה. כבר ויתרתי על זה. מדוע אלוהים עדיין לא שבע רצון ממני? מדוע הוא ממשיך לנסות אותי? מדוע הוא ממשיך לבחון אותי?" דבר זה מדגים עובדה אחת: אלוהים לא ראה את לבכם ולא זכה בלבכם. פירוש הדבר הוא שהוא לא ראה כנות כזו שראה באברהם כשהרים את המאכלת לשחוט את בנו במו ידיו ולהעלות אותו כקורבן מנחה לאלוהים. הוא לא ראה את המשמעת חסרת התנאים שלכם, ולא ניחמתם אותו. טבעי, אם כך, שאלוהים ימשיך לנסות אתכם. האין זה נכון?

קטע מתוך "עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ב'" ב'הדבר מופיע בבשר'

דברי אלוהים הם הבסיס לאמונתו של האדם. האם חשתם משבר אמונה, או שאתם צריכים להקשיב לקולו של אלוהים ולפתח אמונה אמיתית בו? האתר שלנו מציג את הדברים שרוח הקודש אומרת לכל הכנסיות, ואלה יסייעו לכם. אתם מוזמנים לשוחח עימנו בצ'ט ולהחליף רעיונות.

תוכן דומה