דברי אלוהים רלוונטיים:

תוכנית הניהול המלאה שלי, המתפרסת על פני ששת אלפים שנה, כוללת שלושה שלבים, או שלושה עידנים: ראשית, עידן החוק; שנית, עידן החסד (שהוא גם עידן הגאולה); ולבסוף, עידן המלכות באחרית הימים. תוכן עבודתי בשלושת העידנים האלה משתנה בכפוף לאופיו של כל עידן, אולם עבודתי בכל שלב עולה בקנה אחד עם צורכי האדם – או ליתר דיוק, היא נעשית בהתאם לתחבולות שבהן משתמש השטן במהלך מלחמתי בו. תכלית עבודתי היא הבסתו של השטן, גילוי חוכמתי והיותי כול-יכול, חשיפת תחבולותיו של השטן, ובכך – ישועת האנושות כולה, החיה בתחומו. המטרה היא להציג את חוכמתי ואת היותי כול יכול ובה-בעת לחשוף את זוועות השטן הבלתי נסבלות. יתר על כן, המטרה היא ללמד את ברואיי כיצד להבחין בין טוב ורע, לדעת שאני המושל בכל, להבין בבירור שהשטן הוא אויב האנושות, השפל שבשפלים, הרוע בהתגלמותו, וללמד אותם להבחין בוודאות מוחלטת בין טוב ורע, בין אמת ושקר, בין קדושה וזוהמה ובין גדולה לשפלות. כך תוכל האנושות הנבערת להעיד על כך שלא אני הוא זה שמשחית אותה, ושרק אני – אדון הבריאה – יכול להושיע אותה ויכול להרעיף על האדם דברים מהנים. בני האנוש יבינו שאני המושל בכל ושהשטן אינו אלא אחד מברואיי, אשר בשלב מאוחר יותר התקומם נגדי. תוכנית הניהול שלי בת ששת אלפי השנים מחולקת לשלושה שלבים על מנת להביא לתוצאה הבאה: לאפשר לברואיי להפוך לעדים שלי, לתפוס את רצוני ולדעת שאני האמת.

– 'הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הסיפור האמיתי בנוגע לעבודה בעידן הגאולה

מטרתם של שלושת שלבי העבודה היא הושעת האנושות כולה – כלומר הושעה מלאה של האדם מתחומו של השטן. אף שלכל אחד משלושת שלבי העבודה יש תכלית שונה וחשיבות שונה, כל אחד מהם הוא חלק מעבודת הושעת האנושות, וכל אחד מהם הוא עבודת ישועה שונה המתבצעת על צרכי האנושות.

– 'הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הכרת שלושת השלבים של עבודת האל היא הנתיב להכרת האל

היום נתחיל מסיכום מחשבותיו של אלוהים, רעיונותיו, וכל צעד מאז בריאת האדם, ונביט בעבודה שהוא ביצע מבריאת העולם ועד תחילתו הרשמית של עידן החסד. אז נוכל לגלות אילו מהמחשבות והרעיונות של אלוהים אינם ידועים לאדם, ומשם נוכל להבהיר את הסדר של תוכנית הניהול של אלוהים, ולהבין ביסודיות את ההקשר שבו אלוהים יצר את עבודת הניהול שלו, את מקורה ואת תהליך הפיתוח שלה, וגם להבין לעומק את התוצאות שהוא רוצה מעבודת הניהול שלו – כלומר את הליבה והמטרה של עבודת הניהול שלו. בכדי להבין את הדברים הללו, עלינו לחזור לתקופה מרוחקת, שקטה ורוגעת, שבה לא היו עוד בני אדם...

כשאלוהים קם ממיטתו, מחשבתו הראשונה הייתה זו: לברוא אדם חי, בן אנוש אמיתי, חי – מישהו לחיות איתו ושיהיה לו לחברה תמיד. האדם הזה יוכל להקשיב לו, ואלוהים יוכל לדבר איתו ולגלות לו את מה שעל לבו. אז, בפעם הראשונה, אלוהים לקח חופן עפר והשתמש בו כדי לברוא את האדם החי הראשון שדמיין, ואז הוא נתן ליצור החי הזה שם – אדם. לאחר שאלוהים השיג את האדם החי והנושם הזה, כיצד הוא הרגיש? בפעם הראשונה, הוא חש את האושר שבהמצאות אהוב, בן לווייה. הוא גם הרגיש בפעם הראשונה את האחריות שבהורות ואת הדאגה הנלווית לכך. האדם החי והנושם הביא לאלוהים אושר ושמחה. הוא הרגיש נחמה בפעם הראשונה. זה היה הדבר הראשון שאלוהים אי-פעם עשה שלא הושג באמצעות מחשבותיו או דבריו, כי אם נעשה בשתי ידיו. כשהיצור הזה – אדם חי ונושם – עמד בפני אלוהים, עשוי בשר ודם, עם צורה וגוף, ועם יכולת לדבר עם אלוהים, אלוהים חש סוג של אושר שהוא מעולם לא חש בעבר. הוא חש באמת באחריותו, והיצור החי הזה לא רק נגע ללבו, אלא שכל תנועה קלה שלו ריגשה אותו וחיממה את לבו. לכן, כשהיצור החי הזה עמד בפני אלוהים, זו הייתה הפעם הראשונה שהוא חשב להשיג עוד אנשים כאלה. זו הייתה סדרת האירועים שהחלה עם המחשבה הראשונה הזו של אלוהים. עבור אלוהים, כל האירועים הללו התרחשו בפעם הראשונה, אך באירועים הראשונים האלה, בלי קשר למה שהוא חש באותו זמן – אושר, אחריות, דאגה – לא היה לו עם מי לחלוק זאת. החל מאותו רגע, אלוהים חש באמת בדידות ועצב שהוא מעולם לא חש לפני כן. הוא חש שבני האדם אינם מסוגלים לקבל או להבין את אהבתו ודאגתו, או את כוונותיו עבור האנושות, לכן, הוא המשיך לחוש צער וכאב בלבו. על אף שהוא עשה את הדברים הללו בשביל האדם, האדם לא היה מודע לכך ולא הבין. מלבד האושר, השמחה והנחמה שהאדם הביא לו, הצטרפו לכך במהרה רגשות הצער והבדידות הראשונים שלו. אלה היו מחשבותיו ורגשותיו של אלוהים באותו הזמן. בעת שאלוהים עשה את כל הדברים הללו, בלבו הוא עבר משמחה לצער ומצער לכאב, וכל אלה היו מעורבים בחרדה. כל מה שהוא רצה לעשות היה למהר ולספר לאיש הזה, לאנושות הזו, את מה שעל לבו, ולגרום להם להבין את כוונותיו קודם לכן. אז הם יוכלו להפוך לחסידיו ולהיות תואמים לו. הם כבר לא יאזינו לדברי האל ויוותרו דוממים. הם כבר לא יהיו חסרי מודעות איך להצטרף לאלוהים בעבודתו. מעל לכל, הם כבר לא יהיו שווי נפש נוכח דרישותיו של אלוהים. הדברים הראשונים האלה שאלוהים ביצע הם משמעותיים מאוד ובעלי ערך רב לתוכנית הניהול שלו ולבני האדם כיום.

לאחר שהוא ברא את הכל ואת בני האדם, אלוהים לא נח. הוא לא יכול היה לחכות להוציא אל הפועל את הניהול שלו, או להשיג את האנשים שהוא כל כך אהב מקרב האנושות.

(...)

...אלוהים רואה את הדוגמה הזו לניהול האנושות, להושעת בני אדם, כחשובה יותר מכל דבר אחר. הוא עושה את הדברים האלה לא רק באמצעות מחשבתו, ולא רק באמצעות דבריו, ובמיוחד אינו עושה זאת כלאחר יד – הוא עושה את כל הדברים הללו עם תוכנית, עם מטרה, עם אמות מידה, ועם רצונו. ברור שהעבודה הזו להושעת האנושות נושאת משמעות רבה עבור אלוהים והאדם גם יחד. בלי קשר לשאלה כמה קשה העבודה, בלי קשר לשאלה כמה גדולים המכשולים, בלי קשר לשאלה כמה חלשים בני האדם או כמה קשה מרדנותם, אף אחד מהדברים האלה לא קשה עבור אלוהים. אלוהים מעסיק את עצמו על-ידי השקעת מאמצים קפדניים וניהול העבודה שהוא עצמו רוצה לבצע. הוא גם מסדר הכל ומושל על כל האנשים ועל העבודה שהוא רוצה להשלים – שום דבר מזה לא נעשה לפני כן. זו הפעם הראשונה שאלוהים עשה שימוש בשיטות האלה ושילם מחיר גבוה עבור המשימה החשובה של ניהול והושעת האנושות. בעת שאלוהים מבצע את העבודה הזו, הוא מביע בפני בני האדם טיפין טיפין וללא סייג את עבודתו הקשה, את מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו, את חוכמתו ואת כול יכולתו וכל היבט של טבעו. הוא חושף כל זאת ללא סייג בפני האנושות אט אט, חושף ומביע את הדברים האלה כפי שהוא מעולם לא עשה בעבר. כך, בכל רחבי תבל, מלבד האנשים שאלוהים רוצה לנהל ולהושיע, מעולם לא היו ברואים כה קרובים לאלוהים, שיש להם קשר כה אינטימי עמו. בלבו, האנושות שהוא רוצה לנהל ולהושיע היא החשובה ביותר, והוא מעריך את האנושות הזו מעל לכל. על אף שהוא שילם מחיר גבוה עבורה, ועל אף שהוא נפגע ממנה ושהיא ממרה את פיו שוב ושוב, הוא לעולם אינו מתייאש ממנה, והוא ממשיך בעבודתו ללא לאות, ללא תלונות או חרטות. זאת מכיוון שהוא יודע שבמוקדם או במאוחר, בני האדם יתעוררו לקריאתו ודבריו ייגעו ללבם, והם יכירו בו כאדון הבריאה וישובו אליו...

– 'הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ג'

בלי קשר למה שאלוהים עושה ולאמצעים שהוא נוקט, בלי קשר למחיר או למטרותיו, תכלית פעולותיו אינה משתנה. תכליתו היא לטבוע באדם את דבריו, את דרישותיו ואת רצונו עבור האדם. במילים אחרות, התכלית היא לטבוע באדם את כל מה שאלוהים מאמין שהוא חיובי, בהתאם לצעדיו. זאת על מנת לאפשר לאדם להבין את לבו של אלוהים ואת מהותו, ולאפשר לאדם להישמע לריבונותו והסדריו של אלוהים, ובכך לאפשר לו להשיג את יראת האל וההישמרות מרע – אשר כולם היבט יחיד בתכליתו של אלוהים בכל מעשיו. ההיבט האחר הוא שמכיוון שהשטן הוא ניגוד וכלי שרת בעבודתו של אלוהים, האדם נמסר לעתים קרובות לידי השטן. זה האמצעי שבו אלוהים עושה שימוש כדי לאפשר לאנשים לראות את הרשעות, הכיעור והשפלות של השטן לנוכח פיתויו ומתקפותיו של השטן. כך אלוהים גורם לאנשים לשנוא את השטן ולהיות מסוגלים להכיר ולזהות את מה ששלילי. התהליך הזה מאפשר להם בהדרגה להשתחרר משליטת השטן, מהאשמותיו, הפרעותיו ומתקפותיו – עד שהודות לדברי האל, להכרתם את אלוהים, לציות שלהם לאלוהים, לאמונתם באלוהים וליראתם אותו, הם גוברים על מתקפות השטן ועל האשמותיו. רק אז הם יגאלו לחלוטין מתחומו של השטן. גאולתם של אנשים, פירושה שהשטן הובס, שהם חדלים מלהיות מזון בפיו השטן – שבמקום לבלוע אותם, השטן ויתר עליהם. הסיבה לכך היא שאנשים כאלו הם ישרים, שיש להם אמונה, ציות ויראה כלפי אלוהים, ושהם מתנתקים לחלוטין מהשטן. הם ממיטים חרפה על השטן, הופכים אותו לפחדן ומביסים אותו לחלוטין. נחישותם באמונתם באלוהים, ציותם כלפיו ויראתם אותו מביסים את השטן וגורמים לו לוותר עליהם כליל. רק אנשים כאלו נופלים באמת בנחלת האל וזו מטרתו הסופית של אלוהים בהושעת האדם.

– 'הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ב'

זהו ניהולו של אלוהים: למסור את האנושות לשטן – את האנושות שלא יודעת מהו אלוהים, מהו הבורא, כיצד לעבוד את אלוהים ומדוע יש להתמסר לאלוהים – ולתת יד חופשית לשחיתות של השטן. לאחר מכן, צעד אחר צעד, אלוהים משחרר את האדם מידי השטן, עד שהאדם עובד את אלוהים באופן מלא ודוחה את השטן. זהו הניהול של אלוהים. כל זה נשמע כמו סיפור מיתי ונראה תמוה. בני אדם מרגישים שזה כמו סיפור מיתי, וזאת מפני שאין להם שמץ של מושג כמה דברים קרו לאדם במהלך מספר אלפי השנים האחרונות, וקל וחומר שהם לא יודעים כמה סיפורים התרחשו ברחבי התבל הזו. ויתרה מכך, זאת משום שהם לא יכולים להעריך את העולם המדהים יותר, את העולם המאיים יותר, הקיים מעבר לעולם החומרי, שעיני בן-התמותה שלהם מונעות מהם לראות. הדבר מרגיש לאדם כבלתי נתפס, וזאת מפני שהאדם לא מבין כלל את חשיבותה של ישועת האל את האנושות ואת חשיבותה של עבודת הניהול של אלוהים, והוא לא תופס את האופן שבו אלוהים רוצה שהאנושות תיראה בסופו של דבר. האם זו אנושות הקרובה לאדם וחווה, שהשטן לא השחית אותה? לא! ניהולו של אלוהים נעשה כדי לזכות בקבוצת בני אדם העובדים את אלוהים ומתמסרים לו. השטן השחית את האנושות הזו, אך היא כבר לא רואה בשטן אב. היא מזהה את פרצופו המכוער של השטן, ודוחה אותו ומתייצבת בפני אלוהים כדי לקבל מידיו שיפוט וייסורים. היא יודעת מה מכוער, וכיצד הוא עומד בניגוד למה שקדוש, והיא מכירה בגדולתו של אלוהים וברוע של השטן. אנושות כזו לא תעבוד עוד למען השטן ולא תעבוד את השטן, ולא תקדש את השטן. זאת מפני שזוהי קבוצת בני אדם שכבר נפלו באמת בנחלת האל. זוהי חשיבותו של ניהול האנושות בידי אלוהים. ...

(...)

האהבה והחמלה של אלוהים מחלחלים אל תוך כל פרט ופרט של עבודת הניהול שלו, ובין שבני אדם מסוגלים להבין את כוונותיו הטובות של אלוהים ובין שלא, הוא בכל זאת מבצע ללא לאות את העבודה שבכוונתו להשלים. ללא קשר לשאלה עד כמה בני אדם מבינים את ניהולו של אלוהים, כולם יכולים להעריך את היתרונות והסיוע בעבודה שאלוהים עושה. אולי לא חשתם כיום כלל באהבה או בחיים שאלוהים סיפק לכם, אך כל עוד לא תנטשו את אלוהים ולא תוותרו על נחישותכם לעסוק בחיפוש האמת, תמיד יבוא יום שבו חיוכו של אלוהים יתגלה לכם. זאת מפני שמטרת עבודת הניהול של אלוהים היא להשיב אליו את האנושות המצויה בתחומו של השטן, ולא לנטוש את האנושות שהשטן השחית ואשר מתנגדת לאלוהים.

– 'הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האדם יכול להיוושע רק תחת ניהולו של אלוהים

אלוהים ברא את האנושות, הציב אותה על פני האדמה והוביל אותה עד היום. אחר כך, הוא הושיע את האנושות ושימש כקורבן חטאת למען האנושות. לבסוף, הוא עדיין חייב לכבוש את האנושות, להושיע אותה לחלוטין ולשקם את דמותה המקורית. זו העבודה שבה הוא עסק מההתחלה עד הסוף – שיקום צלמו המקורי ודמותו המקורית של האדם. אלוהים יקים את מלכותו וישקם את דמותו המקורית של האדם, כלומר ישקם את סמכותו על פני האדמה ובקרב הבריאה כולה. האדם איבד את לבו ירא האל לאחר שהשטן השחית אותו, הוא איבד את התפקיד שצריך להיות לברוא אל, והוא נעשה לאויב שממרה את פיו של אלוהים. האדם חי בתחומו של השטן וציית לפקודותיו של השטן. לפיכך, לא הייתה לאלוהים דרך לעבוד בקרב ברואיו, ועוד יותר מכך לא הייתה לו אפשרות לזכות ביראה מצד ברואיו. אלוהים ברא את האדם, והאדם צריך לעבוד את אלוהים, אך למעשה האדם הפנה את גבו לאלוהים ועבד את השטן. השטן הפך לאליל שבלב האדם. כך אלוהים איבד את מעמדו בלב האדם, כלומר הוא איבד את המשמעות של העובדה שהוא ברא את האדם. לכן, כדי לשקם את משמעות העובדה שהוא ברא את האדם, עליו לשקם את דמותו המקורית של האדם ולסלק את טבעו המושחת של האדם. כדי להשיב את האדם מידי השטן, אלוהים חייב להושיע את האדם מחטא. רק כך אלוהים יוכל לשקם בהדרגה את דמותו המקורית ואת תפקידו המקורי של האדם, ורק כך הוא יוכל לשקם לבסוף את מלכותו. השמדתם הסופית של בני המרדות האלה תתבצע אף היא כדי לאפשר לאדם לעבוד את אלוהים טוב יותר ולחיות טוב יותר על פני האדמה. מכיוון שאלוהים ברא את האדם, הוא יגרום לאדם לעבוד אותו. מכיוון שאלוהים רוצה לשקם את תפקידו המקורי של האדם, הוא ישקם אותו לחלוטין וללא שום פשרה. שיקום סמכותו של אלוהים פירושו לגרום לאדם לעבוד אותו ולהישמע לו. פירוש הדבר הוא שאלוהים יגרום לאדם לחיות בזכותו ויגרום לאויביו לגווע בזכות סמכותו. פירוש הדבר הוא שאלוהים יגרום לכל חלק של אלוהים להישאר על כנו בקרב האנושות ללא שום התנגדות מצד האדם. המלכות שאלוהים רוצה להקים היא מלכותו. האנושות שהוא רוצה היא אנושות שעובדת אותו, שנשמעת לו לחלוטין ושיש לה כבוד כלפיו. אם הוא לא יושיע את האנושות המושחתת, משמעות העובדה שהוא ברא אתת האדם תסתכם בלא כלום. לא תהיה לו עוד סמכות בקרב בני האדם, ומלכותו לא תוכל עוד להתקיים על פני האדמה. אם הוא לא ישמיד את האויבים שממרים את פיו, הוא לא יוכל לזכות בכבודו המלא ולא יוכל להקים את מלכותו על פני האדמה. אלה הם הסמלים של השלמת עבודתו ושל הישגו האדיר: השמדה מוחלטת של בני האדם שממרים את פיו והבאה למנוחה של מי שהפך למושלם. לאחר שדמותה המקורית של האנושות תשוקם, וכשבני האדם יוכלו למלא כל אחד את חובתו, לשמור כל אחד על מקומו ולהישמע לכל הסדריו של אלוהים, אלוהים יזכה בקבוצה של בני אדם על פני האדמה שתעבוד אותו, והוא אף יקים על פני האדמה מלכות שתעבוד אותו. יהיה לו ניצחון נצחי על פני האדמה, ומתנגדיו יגוועו לעולמי עד. כך תשתקם כוונתו המקורית בבריאת האדם. כך תשתקם כוונתו בבריאת כל הדברים וכך תשתקם סמכותו על פני האדמה, בקרב כל הדברים ובקרב אויביו. אלה הם סמלי ניצחונו המוחלט. מכאן והלאה, האנושות תבוא למנוחה ולחיים המתנהלים כראוי. בנוסף, אלוהים יבוא למנוחת נצח עם האדם ולחיי נצח שיהיו משותפים לאלוהים ולאדם. הזוהמה והמרדנות שעל פני האדמה ייעלמו, וכך גם יללות הקינה על פני האדמה. כל מי שמתנגד לאלוהים על פני האדמה, לא יתקיים. רק אלוהים ובני האדם שהוא הושיע יישארו. רק בריאתו תישאר.

– 'הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אלוהים והאדם יבואו יחד למנוחה

כששלושת שלבי העבודה יסתיימו, תיווצר קבוצת בני אדם שתישא עדות על אלוהים, קבוצת בני אדם המכירים את אלוהים. בני האדם האלה יכירו כולם את אלוהים ויהיו מסוגלים להנהיג את האמת. יהיו להם אנושיות והיגיון והם כולם יכירו את שלושת שלבי עבודת הישועה של אלוהים. זו העבודה שתושלם בסוף, ובני האדם האלה הם התממשות 6,000 שנות עבודת הניהול והם העדות העוצמתית ביותר לתבוסתו הסופית של השטן.

– 'הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הכרת שלושת השלבים של עבודת האל היא הנתיב להכרת האל

לאחר שאלוהים ביצע את עבודתו במשך 6,000 עד היום, הוא כבר גילה רבים ממעשיו, בעיקר כדי להביס את השטן ולהושיע את האנושות כולה. הוא משתמש בהזדמנות הזו כדי לאפשר לכל הדברים שבשמיים, לכל הדברים שבארץ ולכל הדברים שבמים, וכן לכל דבר שאלוהים ברא על פני האדמה לראות את כול יכולתו של אלוהים ולראות את כל מעשיו. הוא מנצל את ההזדמנות של הבסת השטן כדי לגלות את כל מעשיו לאנושות ולאפשר לבני האדם להיות מסוגלים להלל אותו ולרומם את חוכמתו על כך שהוא מביס את השטן. כל הדברים בארץ, בשמיים ובמים מעניקים לו כבוד, מפארים את כול יכולתו, מפארים את כל מעשיו וקוראים בקול בשמו הקדוש. זו הוכחה לכך שהוא הביס את השטן. זו הוכחה לכך שהוא כבש את השטן. עוד חשוב מזאת, זו הוכחה לכך שהוא מושיע את האנושות. כל בריאתו של אלוהים מעניקה לו כבוד, מפארת אותו על כך שהוא הביס את אויבו וחזר עטור ניצחון, ומפארת אותו על כך שהוא מלך אדיר ועטור ניצחון. התכלית שלו היא לא רק להביס את השטן, ולכן עבודתו נמשכה 6,000 שנה. הוא משתמש בתבוסתו של השטן כדי להושיע את האנושות. הוא משתמש בתבוסתו של השטן כדי לגלות את כל מעשיו שלו ולגלות את כל כבודו שלו. הוא יזכה בכבוד, וכל המוני המלאכים יראו את כל כבודו. השליחים בשמיים, בני האנוש בארץ וכל הברואים בארץ יראו את כבודו של הבורא. זו העבודה שהוא עושה. כל בריאתו בשמיים ובארץ תראה את כבודו, והוא ישוב כמנצח לאחר שהוא יביס לחלוטין את השטן, ויאפשר לאנושות לפאר אותו. כך הוא ישיג בהצלחה את שני ההיבטים האלה. בסופו של דבר, הוא יצליח לכבוש את האנושות כולה, והוא ימחה את כל מי שמתנגד אליו או מורד בו, כלומר הוא ימחה את כל מי ששייך לשטן.

– 'הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, עליכם לדעת כיצד האנושות כולה התפתחה עד היום

אני עובד בעולם מזה אלפי שנים וממשיך לעשות כך את עבודתי עד היום. אף על פי שישנם פריטים רבים במיוחד הכלולים בעבודתי, מטרתה נותרת בלא שינוי. לדוגמה, אף שאני מלא משפט וייסורים כלפי האדם, כל זאת אך ורק כדי להושיע אותו, להפיץ את בשורתי טוב יותר ולהמשיך ולהרחיב את עבודתי בין אומות הגויים מרגע שהאדם הושלם. ...בעידן הסופי הזה, אפעל כדי שיתגדל שמי בקרב אומות הגויים וכדי שהגויים יראו את מעשיי, כך שהם יקראו לי האל הכול יכול בזכות מעשיי ויגרמו לכך שדבריי יתממשו במהירה. אגרום לכל בני האדם לדעת שאני לא רק האל של עם ישראל, אלא גם האל של כל אומות הגויים, לרבות האומות שקיללתי. אאפשר לכל בני האדם לראות שאני אלוהי הבריאה כולה. זוהי עבודתי הגדולה ביותר, המטרה של תוכנית עבודתי לאחרית הימים והעבודה היחידה שתושלם באחרית הימים.

– 'הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, עבודת הפצת הבשורה היא גם עבודת ישועת האדם