פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:

"ויאמר, שמעו נא דברי... לא כן, עבדי משה:  בכל-ביתי, נאמן הוא" (במדבר י"ב 6-7).

"הוי רעי ישראל אשר היו רעים אותם - הלוא הצאן, ירעו הרעים. את החלב תאכלו ואת הצמר תלבשו, הבריאה תזבחו; הצאן, לא תרעו. את הנחלות לא חזקתם ואת החולה לא רפאתם, ולנשברת לא חבשתם, ואת הנדחת לא השבתם, ואת האבדת לא בקשתם; ובחזקה רדיתם אתם, ובפרך. ותפוצינה, מבלי רעה; ותהיינה לאכלה לכל חית השדה, ותפוצינה. ישגו צאני בכל ההרים, ועל כל גבעה רמה; ועל כל פני הארץ נפצו צאני, ואין דורש ואין מבקש" (יחזקאל ל"ד 2-6).

"אבל אוי לכם, סופרים ופרושים צבועים, מפני שאתם סוגרים את מלכות השמיים בפני בני האדם, מפני שאתם עצמכם לא תבואו בה, ואינכם מתירים לאלה הבאים להיכנס אליה. אוי לכם, סופרים ופרושים צבועים, מפני שאתם טורפים את בתי האלמנות, ומעמידים פנים שאתם מתפללים תפילה ארוכה. לכן גזר דינכם יהיה חמור יותר. אוי לכם, סופרים ופרושים צבועים, כי אתם מקיפים ים ויבשה לגייר אדם אחד, ולאחר שהוא יתגייר, תעשו אותו בן-גיהינום כפליים יותר מכם" (מתי כ"ג 13-15).

דברי אלוהים רלוונטיים:

העבודה שמבצע האדם שאלוהים משתמש בו נועדה לשיתוף פעולה עם המשיח או עם רוח הקודש. אלוהים מרומם את האדם הזה מבין כל בני האדם. האדם הזה נועד להוביל את כל הנבחרים של אלוהים, ואלוהים מרומם אותו גם כדי לעשות את עבודת שיתוף הפעולה האנושי. עם אדם כזה, שמסוגל לעשות את עבודת התפיסה האנושית, ניתן להשיג דרכו יותר מהדרישות שאלוהים מציב לאדם ויותר מהעבודה שרוח הקודש חייבת לעשות. אפשר לתאר זאת גם כך: כוונתו של אלוהים בכך שהוא משתמש באדם היא שכל חסידי האל יוכלו להבין טוב יותר את רצונו של אלוהים, ושהם יוכלו לעמוד ברבות יותר מהדרישות שאלוהים מציב להם. משום שבני האדם לא מסוגלים להבין ישירות את דברי האל או את רצונו, אלוהים רומם אדם שמשמש אותו לביצוע עבודה כזו. אפשר גם לתאר את האדם הזה שמשמש את אלוהים כמדיום שדרכו אלוהים מכוון את בני האדם וכ"מתרגם" שמתקשר בין אלוהים ובני האדם. ...מבחינת מהות העבודה של האדם שאלוהים משתמש בו והרקע של השימוש בו, אלוהים מרומם אותו ומכין אותו לעבודתו של אלוהים, והאדם הזה משתף פעולה בעבודה של אלוהים עצמו. איש לא יכול למלא את מקומו בעבודה הזו - שיתוף הפעולה האנושי הוא שאינטגרלי לעבודה האלוהית. ...לעומת זאת, אלוהים הכין את האדם שהוא משתמש בו ואשר ניחן באיכות מסוימת ובאנושיות. רוח הקודש הכינה אותו והפכה אותו למושלם מראש, רוח הקודש מובילה אותו לחלוטין, ובמיוחד בכל הנוגע לעבודה שלו, רוח הקודש מכוונת אותו ופוקדת עליו. כתוצאה מכך, אין כל סטייה בנתיב של הובלת נבחריו של אלוהים, מכיוון שאין ספק שאלוהים יישא באחריות על עבודתו שלו, ואלוהים עושה את עבודתו שלו בכל עת.

– 'הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, בנוגע לשימושו של אלוהים באדם

מדוע נאמר שנוהלם של אנשי הכנסיות הדתיות מיושן? הסיבה לכן היא שמה שהם מנהיגים מנותק מהעבודה שנעשית כיום. ...עבודתה של רוח הקודש תמיד מתקדמת, וכל מי שמצוי בזרם של רוח הקודש חייב אף הוא ללכת ולהעמיק וללכת ולהשתנות. אסור לו לעצור באף שלב. רק מי שלא מכיר את עבודתה של רוח הקודש יישאר בעבודתה המקורית ולא יקבל את העבודה החדשה של רוח הקודש. רק המרדנים לא יהיו מסוגלים לזכות בעבודתה של רוח הקודש. אם נוהגו של האדם לא יעמוד בקצב של עבודתה החדשה של רוח הקודש, נוהגו של האדם יהיה לבטח מנותק מהעבודה של היום, ולבטח לא יעלה בקנה אחד עם העבודה של היום. בני אדם מיושנים כאלה פשוט אינם מסוגלים להגשים את רצון האל, וקל וחומר שהם לא יהפכו לבני האדם האחרונים שיישאו עדות על אלוהים. יתרה מזאת, לא ניתן יהיה להשלים את כל עבודת הניהול בקרב קבוצה כזו של בני אדם. זאת משום שמי שציית בעבר לחוקי יהוה, ומי שנשא בעבר את עול הצלב, אך אינו יכול לקבל את שלב העבודה הנוגע לאחרית הימים, עשה הכל לשווא ואין כל תועלת למעשיו. הביטוי המובהק ביותר של עבודתה של רוח הקודש הוא אימוץ הכאן ועכשיו, וההרפיה מהעבר. מי שלא עמד בקצב של העבודה של היום ומי שהתנתק מהנוהג של היום הוא זה שמתנגד לעבודתה של רוח הקודש ואינו מקבל אותה. בני אדם כאלה מתריסים נגד עבודתו הנוכחית של אלוהים.

– 'הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, עבודת האל ונוהגו של האדם

קל מאוד לאדם לבצע עבודה במסגרת דעתו. למשל, כמרים ומנהיגים בעולם הדתי נשענים על כישרונותיהם ותפקידיהם בביצוע עבודתם. בן אדם שיצעדו בעקבותיהם במשך זמן רב יידבקו בכישרונותיהם ויושפעו ממהותם במידה מסוימת. הם מתמקדים בכישרונות, ביכולות ובידע של בני אדם והם קשובים לדברים על-טבעיים מסוימים ולדוקטרינות עמוקות רבות שאינן מציאותיות (הדוקטרינות המעמיקות האלה כמובן אינן ניתנות להשגה). הם לא מתמקדים בשינויים בטבעם של בני האדם, אלא באימון בני האדם להטיף ולעבוד, ובשיפור הידע של בני האדם והדוקטרינות הדתיות העשירות שלהם. הם לא מתמקדים במידה שבה משתנה טבעם של בני האדם, או במידה שבה בני האדם מבינים את האמת. הם לא עוסקים במהותם של בני האדם, וקל וחומר שהם לא מנסים להכיר את המצבים הרגילים והחריגים של בני האדם. הם לא סותרים את תפיסותיהם של בני האדם או חושפים אותן, וקל וחומר שהם לא מתקנים את פגמיהם או את שחיתותם. רוב בני האדם הצועדים בעקבותיהם משרתים בשימוש בכישרונותיהם הטבעיים, ומה שהם מבטאים הוא ידע ואמת דתית מעורפלת שאין להם נגיעה למציאות ולא מסוגלים להעניק חיים לבני אדם. למעשה, מהות עבודתם היא טיפוח כישרונות - טיפוחו של בן אדם חסר כל לבוגר סמינר כשרוני, שלאחר מכן ייצא לעבוד ולהוביל.

– 'הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, עבודת האל ועבודת האדם

אתם משרתים את אלוהים עם אופייכם הטבעי ועל פי העדפותיכם האישיות. יתר על כן, אתם ממשיכים לחשוב שאלוהים אוהב כל דבר שאתם אוהבים, ושאלוהים שונא כל דבר שאת לא אוהבים, ושעבודתכם מונחית על-ידי העדפותיכם שלכם בלבד. האם אפשר לקרוא לכך שירות של אלוהים? בסופו של דבר, טבע חייכם לא ישתנה כהוא זה. למעשה, אתם תהפכו לעיקשים יותר, משום ששירתתם את אלוהים, וזה יעמיק וישריש ואת הטבע המושחת שלכם. בתוך תוככם, תפתחו דוקטרינות של שירות לאלוהים שלא יהיו מבוססות על דבר מלבד אופייכם והניסיון שצברתם בשירותכם על פי הטבע שלכם עצמכם. אלה ניסיון ולקחים אנושיים זו תורת חייו של האדם. בני אדם כאלה נמנים על הפרושים ועל אנשי הדת. אם הם לעולם לא יתעוררו ויכו על חטא, הם יהפכו בסופו של דבר למשיחי השקר שיופיעו באחרית הימים. הם יהיו רמאים. משיחי השקר והרמאים שדובר בהם ייצאו מקרב בני האדם האלה. אם בני האדם שמשרתים את אלוהים פועלים לפי אופיים ונוהגים לפי רצונם שלהם, הם בסכנה מתמדת לסילוק. בני האדם שמקדישים את שנות ניסיונם הרבות כדי לשרת את אלוהים על מנת ללכוד את לבם של בני האדם, לשאת נאומים, לשלוט בבני אדם ולרומם את עצמם - בני האדם שלעולם לא מכים על חטא ולעולם לא מוותרים על טובות ההנאה שהם מקבלים מתוקף תפקידם - בני האדם האלה ייפלו אפיים ארצה בפני אלוהים. אלה בני אדם מהסוג של פאולוס - שחצנים המתרברבים במעמדם הבכיר. אלוהים לא יהפוך בני אדם כאלה למושלמים. שירות כזה מפריע לעבודתו של אלוהים.

– 'הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, יש להיפטר מהשירות הדתי

הבט במנהיגי כל הדתות והכתות. הם יהירים וצדקנים, ומפרשים את כתבי הקודש מחוץ להקשרם ועל פי דימיונם שלהם. כולם נשענים על מתנות ולמדנות כדי לעשות את עבודתם. לולא היו מסוגלים להטיף דברים כלשהם, האם אנשים אלה היו הולכים אחריהם? אחרי הכול, יש להם ידע מסויים והם יכולים לדבר מעט על דוקטרינה או לדעת כיצד לשבות את לבם של אחרים וכיצד להשתמש בתחבולות מסויימות, שבאמצעותן הביאו בני אדם לפניהם והוליכו אותם שולל. אנשים אלה האמינו באלוהים על פני השטח – אך במציאות הם הולכים בעקבות מנהיגיהם. אם הם נתקלים במי שמטיף לדרך האמת, חלקם אומרים, "עלינו להתייעץ עמו באשר לאמונתנו באלוהים". ראה כיצד הם דורשים את הסכמתו של מישהו כדי להאמין באלוהים. האין זו בעיה? למה הפכו המנהיגים האלה, אם כן? האם הם לא נעשו לפרושים, רועי שקר, צוררי המשיח ומכשולים בפני קבלת דרך האמת על ידי בני אדם?

– 'תיעוד נאומיו של המשיח'

אם האמנתם באלוהים במשך שנים רבות, אך מעולם לא שמעתם לו או קיבלתם את כל דבריו, ובמקום זאת ביקשתם מאלוהים להישמע לכם ולפעול על פי התפיסות שלכם, הרי שאתם האנשים המרדנים ביותר, ואינכם מאמינים באמת. כיצד יכול אדם שכזה להישמע לדברים ולמעשים של אלוהים, שאינם תואמים את תפיסות האדם? האדם הממרה ביותר הוא זה שמתריס נגד אלוהים ומתנגד לו ביודעין. הוא אויבו של אלוהים והוא צורר משיח. אדם כזה תמיד רוחש עוינות נגד עבודתו החדשה של אלוהים, אינו מראה נכונות להישמע, ומעולם לא נשמע לו ברצון ולא היה צנוע בפניו. הוא מרומם את עצמו על פני הזולת ולעולם אינו נשמע לאיש. לפני אלוהים, הוא רואה בעצמו האדם המיומן ביותר בהטפת "דבר האל" והמוכשר ביותר בעבודה על הזולת. הוא לעולם אינו נפטר מאוצרות שכבר בבעלותו, אלא מתייחס אליהם כאל נכסים משפחתיים שיש לסגוד להם, שיש להטיף עליהם לזולת ולהשתמש בהם כדי לחנך את השוטים המעריצים אותו. בהחלט ישנם אנשים כאלה בכנסייה. אפשר לומר שהם "גיבורים עשויים לבלי חת," אשר דרים כפולשים ארעיים דור אחר דור בבית האל. הם חושבים את הטפת "דבר האל" (הדוקטרינה) לחובתם הרמה ביותר. שנה אחר שנה ודור אחר דור, הם מבצעים את חובתם הקדושה והמקודשת. איש אינו מעז להתקרב אליהם ואיש אינו מעז להוכיח אותם בגלוי. הם הופכים ל"מלכים" בבית האל, ונוהגים כרודנים במרוצת הדורות. שדים אלה שואפים לחבור זה לזה ולהשמיד את עבודתי; כיצד אני יכול לאפשר לשדים חיים אלה להתקיים לפניי?

– 'הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מי ששומע לאלוהים בלב טהור ייפול לבטח בנחלתו

בני האדם שקוראים את כתבי הקודש בכנסיות גדולות מדקלמים כל יום פסוקים מכתבי הקודש, אך אף אחד מהם לא מבין את תכליתה של עבודתו של אלוהים. אף אחד מהם לא מסוגל להכיר את אלוהים. יתרה מזאת, אף אחד מהם לא תואם את לבו של אלוהים. הם כולם בני אדם חסרי תועלת ונתעבים, שכל אחד מהם מתייהר לרצות לחנך את אלוהים. על אף שהם מנופפים בשמו של אלוהים, הם מתנגדים אליו בכוונה תחילה. על אף שהם מתקראים מאמינים באלוהים, הם בני האדם שאוכלים ושותים את דמו של האדם. בני אדם כאלה הם שטנים שטורפים את נשמתו של האדם, שדים שמפריעים בכוונה לבני האדם שמנסים לעלות על הדרך הנכונה, ואבני נגף שמכשילים בדרכם את בני האדם שמחפשים את אלוהים. על אף שבשרם "איתן", כיצד יוכלו חסידיהם לדעת שהם צוררי משיח שמובילים את האדם בדרכים המנוגדות לאלוהים? כיצד הם יוכלו לדעת שהם שטנים חיים שמחפשים במיוחד נשמות לטרוף?

– 'הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, כל מי שלא מכיר את אלוהים מתנגד לאלוהים