למדתי כיצד להתייחס לאחרים כיאות

2020 ינואר 6

ע"י סִי-יוּאָן, צרפת

יום אחד הגיע אלי האח צֶ’ן, חבר בכנסייה שלנו. הוא אמר שהוא רוצה לתרגל נשיאת עדות בזמנו הפנוי ולהציע מעט מיכולתו לעבודת הבשורה. בגלל קשריי בעבר עם האח צֶ’ן, ידעתי שיש לו נטייה עזה ליהירות ולכן היו לי מחשבות ודעות קדומות ביחס אליו. יתר על כן, חשבתי שלאלו שנושאים עדות צריך להיות ידע מסוים בכתבי הקודש, כך שיוכלו לתקשר את האמת באופן ברור ולענות על שאלות ששואלים אלה שאנו מביאים אליהם את הבשורה. חשתי שאין לו את היכולות האלה, ולכן לא הסכמתי עימו. כשראה זאת צֶ’ן, הוא אמר, "את לא חושבת שעל בסיס על היכולות שלי אני יכול להציג עדות? האם לא אבזבז את כישרוני אם לא אשא עדות?" כששמעתי את דבריו חשתי שנמאס לי וחשבתי לעצמי, "האם אתה חושב שזה קל לשאת עדות? אם אין לך כישרון אמתי, אתה חושב שתוכל למלא חובה זו היטב? אתה מעריך את עצמך יותר מדי. פשוט חסרה לך היכולת לאמוד נכון את עצמך!" אחר כך חברתי אל מספר אחים ואחיות אחרים ושיתפתי אותן כדי שנוכל לאבחן יחד את מצבו. לאחר ששמעו את מה שהיה לי לומר, כמה מהאחים והאחיות הסכימו שהתנהגותו של האח צֶ’ן העידה על התנשאות. זה אישר עבורי שדעתי על האח צֶ’ן אכן הייתה מדויקת. לא הייתי כלל מודעת לכך שכאשר דיברתי על האח צֶ’ן כלאחר יד, בלי לחפש את האמת ולהבין אותו נכונה, למעשה שפטתי אותו וקשרתי קשר עם אחרים.

פעם אחת, השתתפתי בפגישה עם האח צֶ’ן. בזמן שקראנו את הסדרי העבודה שלפיהם נוכל לצפות בסרטים על משפחת האל, עת אנחנו חיים את אמונתנו, הוא אמר: "אני לא חושב שמנהיגינו ועמיתינו מחזיקים במציאות האמת. הם רק מטיפים את המשמעות המילולית והדוקטרינות במפגשים, ואינם מסוגלים לפתור קשיים מעשיים שאחינו ואחיותינו עומדים בפניהם. זה נהדר שנוכל לצפות בסרטים בפגישות שלנו עכשיו. זה יעזור לנו להבין את האמת." הוא המשיך ואמר," בתחילה, כאשר מילאתי את החובה, מאחר שלא הבנתי את העקרונות, היו לי קשיים רבים. אולם כעת, כשאני מבין את העקרונות, אני מרגיש שמילוי חובתי זו מתנהל בצורה הרבה יותר חלקה, והתוצאות שאני משיג בעבודתי טובות במיוחד ... "כששמעתי אותו אומר זאת התעוררו בלבי סלידה והתנגדות וחשבתי לעצמי, "אתה מנצל היטב את ההזדמנות. אתה משתמש בשיתוף של האח מלמעלה כדי לזלזל בנו, מנהיגים ועמיתים לעבודה. בה בשעה, לא שכחת להעיד על עצמך ולהתגאות בעצמך. אתה באמת שחצן מדי ולא הגיוני. אחר כך, התחלנו לדון כיצד נעבוד יחד על חמש השאלות שבהן נדון במפגש הבא. באותו רגע, הציע האח צֶ’ן להיות אחראי על הדיון בשלוש מאותן השאלות ואף הציע מועמדים שיהיו אחראים על שתי השאלות הנותרות. כאשר סידרתי שראש הקבוצה יוביל את המפגש הבא, צֶ’ן שאל מיד את ראש הקבוצה, בספקנות: "אתה חושב שאתה יכול להתמודד עם זה? אתה יכול לעשות זאת?" מנעימת קולו נראה היה שהוא חושב שרק הוא יכול לנהל את המפגש. חשבתי, "אתה לא הגיוני. האם אתה יכול לעשות זאת? אתה רק רוצה לנצל הזדמנות זו כבמה להתפאר בעצמך מול האחים והאחיות; אתה רוצה לזכות בכל תשומת הלב, אבל אני לא ארשה זאת!" כדי למנוע ממנו להשיג את מטרתו, הפעלתי את סמכותי וארגנתי זאת כך שהוא לא יהיה האחראי. כשחשבתי על התנהגותו הכוללת של האח צֶ’ן, סלדתי ממנו בלבי ודעותיי הקדומות כלפיו התחזקו עוד יותר. דיברתי אתו באופן פרטני כמה פעמים על התנהגותו היהירה, אבל הוא הודה בכך מילולית בלבד, ואחר כך לא הבחנתי בשום שינוי משמעותי. לכן חשתי שהוא ניחן ביוהרה מוגזמת. הוא היה יהיר עד מאוד עד שחשתי שלעולם לא יוכל להשתנות ושאין לו תקווה. ולפעמים אפילו חשבתי שמאחר שהוא כה יהיר, הוא בעצם לא מתאים למלא את תפקידו הנוכחי. שפשוט אחליף אותו במישהו אחר.

לאחר שהפגישה הסתיימה, כשהרהרתי על כל המחשבות והרעיונות שעלו בי במהלך הפגישה, חשתי בלבי תוכחה ואי נוחות רבה. התפללתי לאלוהים, "הו אלוהים! יש לי הרבה מחשבות ודעות קדומות על האח צֶ’ן. אני חושבת שהוא יהיר מאוד. כעת, בכל פעם שאני שומעת אותו מדבר, מתעוררים בלבי סלידה והתנגדות. אני אפילו רוצה להחליף אותו. הו אלוהים! אני יודעת שאני במצב שגוי. אבל אינני מבינה את רצונך ואינני יודעת באיזה היבט של האמת עלי להיווכח. אלוהים, אנא האר את דרכי והדרך אותי." לאחר שסיימתי להתפלל, חשבתי על קטע מתוך דרשה: "האם סוג כזה של חשיבה קיים בלבכם? כאשר אתם חושבים על אדם, אתם חושבים קודם כול על חולשותיו, וחושבים תחילה על האופנים שבהם הוא מושחת. לא כן? אם תמשיכו לחשוב כך, לעולם לא תסתדרו עם אנשים אחרים באופן תקין. ...אבל מאחר שהוא מאמין באלוהים באמת ובתמים ומשתוקק לעסוק בחיפוש האמת, לפיכך, לא יארך זמן רב לפני ששחיתות זו בקרבו תתחיל להשתנות ותיעלם. זה האופן שבו עלינו לראות עניין זה, ועלינו להתבונן בעניינים תוך צפי לצמיחה. אל לנו להתקבע על חולשותיו של אדם, ואז לגנות אותו לנצח, באומרנו שאותו אדם יישאר כך לכל ימי חייו, שהוא אדם מסוג כזה. לנהוג כך משמעו לשפוט אותו ולתחום אותו! כשאלוהים הושיע את בני האדם הוא לא דיבר כך, הוא לא אמר שהאנושות מושחתת במידה כזו, ולפיכך אין כל טעם להושיעה, ושזהו קצו של המין האנושי. אלוהים אינו רואה זאת כך כלל ועיקר. ובכן, כולנו עוסקים עכשיו בחיפוש האמת, ואנו מאמינים, לכל הפחות, שאם נדבוק בעיסוק זו, אזי בתוך כמה שנים נוכל בהחלט להשתנות קמעה, ובסופו של דבר נהיה מסוגלים באופן מלא להגיע לשינוי בטבענו ולהיעשות מושלמים על ידי אלוהים. כולכם מחזיקים באמונה מסוג זה, לא כן? מאחר שאתם מחזיקים באמונה כזו, עליכם להאמין שגם אנשים אחרים מחזיקים באמונה מסוג זה" ('דרשות ושיתופים על היווכחות בחיים'). קטע זה מתוך השיתוף הבהיר לי את הלך נפשי וחשתי בושה. ראיתי עד כמה טבעי יהיר ורברבני. התנהגתי כאילו האמת בידי ואני יכולה לשפוט אדם במדויק במבט חטוף אחד ולרדת לעומקו. כשייחסתי את מלות הדרשה לעצמי, הבנתי: בקשר שלי עם האח צֶ’ן חשתי שהוא צעיר וגאוותן, כשראיתי אותו מפגין את טבעו היהיר במלים שאמר ובדברים שעשה. חשתי שהוא אינו מכיר כלל את עצמו. אפילו שפטתי אותו בלבי כאדם יהיר, בלתי רציונלי לחלוטין, שאין שום תקווה שישתנה. זו הסיבה שאף פעם לא יכולתי להתייחס אליו בהוגנות או ללא משוא פנים. אלוהים מושיע אנשים ככל שרק ניתן. ואילו אני תחמתי את האח צֶ’ן בכל היבט אפשרי. כעת אלוהים חשף את התנהלותי וגרם לי לראות בבירור את שחצנותי ואת ההתנשאות שלי. התייחסתי לנקודות המבט והאמונות שלי כאל האמת וכסטנדרטים שלפיהם שפטתי אחרים---הייתי כל כך לא רציונלית. האם התבוננתי באחרים ואמדתי אותם לפי עקרונות וסטנדרטים נכונים? האם שיטתי לראות אחרים ולתחום אותם עולה בקנה אחד עם האמת? הייתי שפלה יותר מרִמָּה. מה הכשיר אותי לשפוט ולגנות אחרים? בדברי האל נאמר: "בני האדם שאלוהים מושיע הם אלה שטבעם מושחת מפני שהשטן השחית אותם. אלה לא בני אדם מושלמים חסרי כל דופי, והם לא בני אדם שחיים בחלל ריק" ("להיווכחות בחיים יש חשיבות עילאית מבחינת האמונה באלוהים" ב'תיעוד נאומיו של המשיח'). טרם נעשינו מושלמים ואנו עדיין בתהליך של שינוי הדרגתי באמצעות התנסותנו בעבודת האל. למרות שאנו עשויים להביע את טבענו המושחת או לחטוא לעיתים כאשר אנו ממלאים את חובותינו, כל עוד אנו מאמינים בכנות באלוהים ועוסקים בחיפוש אחר האמת, נוכל להשתנות. עם זאת, נקודת המבט שלי על אחרים לא עודדה את צמיחתם. במקום זאת, תחמתי אחרים בשל ההשקפות שלי ובגלל טבעי המושחת. אכן הייתי יהירה עד מאוד.

אז קראתי עוד פסקה מדברי האל: "על פי איזה עיקרון עליכם להתנהג אל בני משפחת האל? (התנהגו לכל אחד מהאחים והאחיות בהגינות.) איך מתנהגים אליהם בהגינות? לכל אחד יש פגמים וחסרונות שוליים, וכן התנהגויות הייחודיות לו. כל בני האדם לוקים בצדקנות ובחולשה, ולכולם יש חסרים. עליכם לעזור להם בלב אוהב, להיות סובלניים ומאופקים, ולא להיות קשים מדי או לעשות עניין מכל פרט קטנטן. במקרה של צעירים או מאמינים טריים, במקרה של בני אדם שהחלו למלא את חובתם רק לאחרונה, וכן במקרה של אנשים עם דרישות מיוחדות, אם תיטפלו לחולשות שלהם ותסרבו להרפות, פירוש הדבר שתהיו קשים איתם. אתם מתעלמים מהמעשים הרעים שביצעו מנהיגי השקר וצוררי המשיח, אך ברגע שאתם מוצאים מגרעת או פגם שוליים באחים ובאחיות, אתם מסרבים לעזור להם, ובמקום זאת, אתם בוחרים לעשות עניין מהדברים האלה ולמתוח עליהם ביקורת מאחורי גבם. כך אתם גורמים לעוד בני אדם להתנגד אליהם, להחרים ולנדות אותם. איזה מין התנהגות זו? זו דוגמה להתנהגות המבוססת רק על ההעדפות האישיות שלכם, ולחוסר יכולת להתייחס לבני אדם בהגינות. התנהגות כזו מפגינה טבע שטני מושחת! זו עבירה! כשבני אדם עושים דברים, אלוהים משקיף עליהם. אלוהים רואה כל מה שאתם עושים וחושבים! אם ברצונכם לתפוס את העקרונות, ראשית עליכם להבין את האמת. ברגע שתבינו את האמת, תוכלו לתפוס את רצונו של אלוהים. אם לא תבינו את האמת, בשום אופן לא תבינו את רצונו של אלוהים. האמת מנחה אתכם איך להתנהג לבני אדם, וברגע שתבינו זאת, תדעו איך להתנהג לבני האדם בהתאם לרצונו של אלוהים. דברי האל מסבירים בבירור כיצד אתם מתנהגים לזולת, ומצביעים על כך. הגישה שבה אלוהים מתייחס לאנושות היא הגישה שבני האדם צריכים לאמץ בהתנהגותם זה עם זה. כיצד אלוהים מתייחס לכל אדם? יש בני אדם עם שיעור קומה בוסרי, יש צעירים, ויש כאלה שהחלו להאמין באלוהים רק לאחרונה. אופיים ומהותם של בני אדם מסוימים אינם רעים או זדוניים. העניין הוא רק שהם בורים במידה מסוימת, שאיכותם לוקה בחסר, או שהחברה זיהמה אותם יותר מדי. הם לא נוכחו במציאות האמת, ולכן קשה להם להימנע מעשיית פעולות טיפשיות מסוימות או מביצוע מעשים מסוימים הנובעים מבורות. עם זאת, מנקודת המבט של אלוהים, אלה לא עניינים חשובים. הוא מביט רק בלבם של בני האדם. אם הם נחושים להיווכח במציאות האמת, אם הם צועדים בכיוון הנכון, ואם זו המטרה שלהם, הרי שאלוהים משקיף עליהם, ממתין להם ונותן להם זמן והזדמנויות שיאפשרו להם לזכות בהיווכחות. אלוהים לא מפיל אותם אפיים ארצה במכה או מביס אותם ברגע שהם מוציאים את ראשם. אלוהים מעולם לא התנהג כך לבני האדם. יחד עם זאת, אם בני האדם מתנהגים כך זה אל זה, האין זה מוכיח את טבעם המושחת? זה בדיוק טבעם המושחת. עליכם להתבונן באופן שבו אלוהים מתייחס לבורים ולטיפשים, לבני אדם בעלי שיעור קומה בוסרי, לביטויים הרגילים של הטבע האנושי המושחת, ולבני אדם זדוניים. אלוהים מתייחס במגוון דרכים לבני אדם שונים, וגם מנהל במגוון דרכים את שפע המצבים השונים של בני האדם. עליכם להבין את האמת לגבי הדברים האלה. ברגע שתבינו את האמיתות האלה, תדעו איך לחוות אותן" ("כדי להשיג את האמת, עליכם ללמוד מבני האדם, מהאירועים ומהדברים שסביבכם" ב'תיעוד נאומיו של המשיח'). דברי האל מתארים בבהירות עקרונות ודרכים כיצד יש להתייחס לאחרים. הדברים גם מסבירים שיחסו של אלוהים לצוררי המשיח ואנשים מרושעים מלא שנאה, קללות וענישה. באשר לקטני הקומה, אלה שאיכותם נמוכה, טבעם מושחת ואשר סובלים מליקויים---כל עוד הם באמת מאמינים באלוהים, מוכנים לעסוק בחיפוש אחר האמת, יכולים לקבל את האמת ולהנהיג אותה, יהיה יחסו של אלוהים אליהם יחס של אהבה, רחמים וישועה. הבחנתי בדברי האל בעקרונות וסטנדרטים שלפיהם הוא מתייחס לכל אדם. אלוהים דורש שנאהב את אלה שאלוהים אוהב ונשנא את אלה שאלוהים שונא. עלינו להיות סובלניים וסלחניים כלפי אחינו ואחיותינו אשר באמת ובתמים מאמינים באלוהים, וחובה עלינו לתת להם הזדמנות לחזור בתשובה ולהשתנות. איננו יכולים פשוט להפיל אותם ארצה בחבטה אחת כשהם מבטאים את טבעם המושחת, מאחר שהתנהלות כזאת אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות ודרכי האל להתייחסות לאנשים, ואף אין זה רצון האל. התחלתי לחשוב כיצד האח צֶ’ן נטל על עצמו את משא חובותיו, כיצד היה לו חוש אחריות וכיצד הוא היה מסוגל לבצע עבודה מעשית. מעולם לא שקלתי במלואן את החוזקות והמעלות שלו. במקום זאת, התקבעתי על השחיתות שלו ולא הרפיתי מכך, שפטתי אותו וגיניתי אותו. טבעי אכן היה זדוני!

ואז חשבתי על פסקה מדברי האל: "הגישה והאופן שבהם אלוהים התייחס לאדם וחווה דומים לאופן שבו הורים אנושיים דואגים לילדיהם. הם גם דומים לאופן שבו הורים אנושיים אוהבים את בניהם ובנותיהם, שומרים עליהם ומטפלים בהם – אופן אמיתי, גלוי ומוחשי. במקום לשים את עצמו בעמדה מרוממת, אלוהים השתמש בעצמו בעורות כדי להכין בגדים לאדם. לא משנה אם מעיל הפרווה הזה שימש לכסות את צניעותם או להגן עליהם מהקור. בסיכומו של עניין, אלוהים הכין בעצמו ובמו ידיו את הבגדים האלה ששימשו לכסות את גוף האדם. במקום ליצור אותם בפשטות באמצעות מחשבה או שיטות של נסים, כפי שבני האדם מדמיינים, אלוהים באמת עשה דבר מה שהאדם חושב שאלוהים לא יכול או לא אמור לעשות. אולי זה דבר פשוט שיהיו כאלה שיחשבו שהוא אפילו לא ראוי לאזכור, אך הוא גם מאפשר לכל חסידי האל שהיו קודם לכן אפופים ברעיונות עמומים על אלוהים לזכות בתובנות על אמיתיותו וחביבותו ולראות את אופיו הנאמן והצנוע. הדבר גורם לבני אדם יהירים באופן בלתי נסבל שחושבים שהם נעלים ונשגבים להרכין את ראשיהם המתנשאים בבושה בפני אמיתיותו וצניעותו של אלוהים" ("עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו א'" ב'הדבר מופיע בבשר'). כל אחד מדברי האל הללו חיממו את לבי. יכולתי לחוש את הדאגה והאמפתיה של אלוהים לאנשים, וכמו-כן שיחסו ודאגתו אמיתיים. כשאדם וחוה לא צייתו להוראות האל ואכלו את פרי עץ הדעת של הטוב והרע, למרות שאלוהים הסתיר פניו מהם, וגירש אותם מגן עדן, אלוהים עדיין ריחם עליהם והכין עבורם בעצמו בגדים מעור כדי שילבשו אותם. אלוהים באמת נפלא, וטבעו אכן יפה וטוב. יחסו למושחתים ולחוטאים סבלנית. בשל חמלתו הוא מסוגל לסלוח לאדם על בורותו, חולשתו וחוסר בגרותו. הוא נותן לבני האדם זמן והזדמנות לחזור בתשובה. בזמן שהוא ממתין, הוא מספק כל הזמן לבני האדם אמת שיוכלו להיווכח בה. ישועת האלוהים את האדם אמתית כל כך. אלוהים נאמן ואהבתו לאדם אמיתית, כלל לא כוזבת או מזויפת, אלא מוחשית וניתנת להערכה. כשחשבתי על כך, דמעות נקוו בעיניי והתחילו לזלוג. התחלתי להרהר בכל החוויות שלי. בעבודתי בה אני דואגת להתאים מנהיגים ועובדים, מכיוון שלא נוכחתי בעקרונות, עשיתי מספר דברים שהפריעו לעבודת הכנסייה. למרות זאת, אלוהים לא נפטר ממני ולא העניש אותי. במקום זאת, הוא השתמש בדו"ח שכתבו אחיי ואחיותיי כדי לגרום לי להרהר על עצמי, לחזור בתשובה ולהשתנות, כך שאוכל למלא את תפקידי על פי עקרונות נכונים. כשהייתי שלילית וחלשה, אלוהים השתמש בדבריו כדי לנחם אותי ולתמוך בי. הוא גם הניע את האחים והאחיות שהיו לצידי לתקשר את רצונו אל לבי, דבר שחיזק אותי מאוד. כאשר חטאתי או כשעשיתי טעויות בעבודתי, כשעלו בי אי הבנות ונמנעתי מפני האל והפכתי לשלילית ומרושלת בעבודתי, אלוהים האיר את עיניי והנחה אותי בדבריו כדי שאוכל להבין את רצונו. ואכן ראיתי את אהבתו ואת ישועתו. כך הצלחתי להותיר מאחוריי את השלילה ואת חוסר ההבנה…. האם אלוהים לא עשה זאת לי כבר לפני זמן רב? כשראיתי את אהבתו הבלתי נִדְלֵית של אלוהים אליי, לבי העיקש וחסר הרגש נמס מאהבתו הכנה של אלוהים. נשאתי תפילת חרטה לאל, "אלוהים! לא נשמעתי והתנגדתי לך שוב ושוב. עם זאת, אתה עדיין מתייחס אליי באהבה ובסובלנות ואתה מגלה הבנה לחולשות שלי. פעם אחר פעם השתמשת במלים כדי להאיר את עיניי, להדריך אותי, לתמוך בי ולהעניק לי. עד היום, הובלת אותי צעד אחר צעד עד הלום. אני לא ראויה לכך שתשקיע מאמץ כה רב ושתושיע אותי. הו אלוהים! האהבה שלך אליי אינה ניתנת להבעה. בזמן שאתה מחכה בסבלנות שאשתנה, אתה גם נותן לי הזדמנויות לחזור בתשובה. כל שאני מייחלת לו הוא שמעתה והלאה אתנהל בהתאם לרצונך ולדרישותיך. אני שואפת לסמוך על עקרונות האמת ביחס שלי לכל אח ואחות אשר מאמינים בך באמת."

ואז קראתי קטע נוסף מדרשה, שבו נאמר: "לדוגמה, אתה מנהיג ועליך לשאת באחריות לאחים ולאחיות. נניח שישנם אח או אחות שאינם עוסקים בחיפוש האמת ואינם הולכים בדרך הנכונה. מה עליך לעשות? עליך לעזור לאותו אדם. עזרה כזו כוללת לגזום אותם ולהתמודד איתם. היא כוללת האשמה וביקורת. זו הדרך לעזור. כל זה הוא אהבה. האם יש צורך לשדל אותם בעדינות או להשתמש בטון של ייעוץ? לא בהכרח. אם יש צורך לגזום ולהתמודד איתם, עשה זאת. חשוף את מה שיש לחשוף. זאת משום שאתה מנהיג ופועל. אם אתה לא תעזור, מי יעשה כן? זו החובה שעליך למלא" ('דרשות ושיתופים על היווכחות בחיים'). משיתוף זה למדתי, שמנהיג או עובד שבאמת מחזיק במציאות האמת מתייחס אל אחיו ואחיותיו לפי עקרונות נכונים. הוא יודע מה האחריות והתפקיד שלו כוללים. הוא מסוגל להסתמך על עקרונות האמת כדי להתייחס אל אנשים בהתאם לאופיים ולמהותם. הוא מסוגל לעזור לאנשים באופן מעשי על פי שחיתותם ומגרעותיהם. הוא יודע מתי עליו לעזור להם בלב אוהב, מתי עליו לטפל בהם בחומרה ולגזום אותם ומתי להוכיח אותם. הוא מסוגל להתנהג באופן מתאים, להחזיק בעקרונות ולא להתייחס באופן שרירותי אל האחים והאחיות שביטאו שחיתות כאל אויבים. התחלתי שוב לחשוב על האופן שבו התייחסתי אל האח צ'ן. כשראיתי אותו מגלה את טבעו היהיר, לא עזרתי לו או תמכתי בו באופן מעשי. לא ניתחתי את אופיו היהיר כדי לעזור לו להכיר את מהות אופיו, או כדי לעזור לו לראות בבירור שאם טבעו היהיר לא ישתנה עלולות להיות לכך השלכות מסוכנות. במקום זאת, שפטתי, החרגתי וגיניתי אותו באופן שרירותי. אפילו הפצתי את דעותיי הקדומות לגביו מאחורי גבו. לא הפגנתי שום סובלנות או סבלנות, וקל וחומר שלא התייחסתי אליו בלב אוהב. ברגע הזה ראיתי שלא החזקתי בעקרונות האמת ביחס שלי לאח הזה, ולא מילאתי את חובתי ומחויבויותיי. הבנתי את רצון האל ומצאתי נתיב לנוהג. משום כך, הלכתי למצוא את האח צ'ן. ציינתי בפניו את בעיותיו והצעתי עזרה ותמיכה. בה בעת, גם טיפלתי בו וגזמתי אותו. ניתחתי את השקפותיו השגויות על עיסוקיו ואת הנתיב השגוי שבו הוא צועד. כמו כן, שיתפתי איתו בנוגע למהותו הקדושה של אלוהים ועל טבעו שאינו סובל אף פגיעה... תודה לאל על הנחייתו. דרך שיחותיי עימו, האח צ'ן הצליח להשיג הבנה מסוימת של אופיו היהיר ושל השחיתות שהוא ביטא: הוא אמר, "למרות שאני יודע שאני יהיר מאוד, אני מודה בכך לעיתים קרובות רק במילים. מעולם לא ניתחתי את אופיי היהיר לעומק, לא כל שכן שנאתי אותו באמת. רק עכשיו, שציינת בפניי את הדברים האלה, גיליתי שמצבי מסוכן ונוראי. אלוהים אינו בליבי ואני לא מכבד אף אחד. אני תמיד מרגיש שאני מסוגל לכול. במיוחד כשעבודה כלשהי מניבה פירות, לא רק שאני גונב את תהילת האל, אני נעשה אפילו יהיר ומתנשא יותר משום שאני מרגיש שאני אדם מדהים. אני צועד בנתיב צוררי המשיח, ואני עושה מעשים רעים ומתנגד לאלוהים. האזהרה והעזרה שלך היום נתנו לי הזדמנות להרהר במצבי, לחזור בתשובה ולהשתנות..." כששמעתי את דבריו, הם באמת נגעו בלבי. הרגשתי עמוקות שלא מילאתי את חובותיי היטב ושאין חמלה בלבי. לא עזרתי לאחי או תמכתי בו. במקום זאת, ניצלתי את השחיתות שלו בשביל לגנות אותו. המשפט והייסורים של דברי האל הושיעו אותי – הם נתנו לי לראות בבירור את אופיי היהיר והזדוני ולתקן את נקודת המבט המגוחכת שלי. קראתי בקטע מתוך הדרשה שלעיל: "ניתן לומר שלכל האנשים שבאמת אוהבים את האמת ורוצים לחתור לשלמות יש טבע יהיר וצדקני. כל עוד הם מוכנים לקבל את האמת ולעבור גיזום וטיפול, וכל עוד הם מוכנים להישמע לאמת באופן מוחלט בכל מצב, הם יוכלו לזכות בישועה ולהפוך למושלמים. למעשה, אין אדם בעל איכות טובה באמת ורצון אמיתי אשר אינו יהיר. זו עובדה. נבחרי האל חייבים להיות מסוגלים להבדיל בין הדברים. אסור להם להגדיר מישהו בתור אדם לא טוב ובתור אדם שלא יכול להשיג ישועה ולהפוך למושלם רק משום שהוא יהיר וצדקני מאוד. תהיה יהירותו של אדם קיצונית ככל שתהיה, כל עוד הוא בעל איכות טובה ויכול לעסוק בחיפוש האמת, אלוהים רוצה להפוך אותו למושלם. כדי שאלוהים יהפוך אדם למושלם עליו להיות בעיקר אדם טוב, בעל איכות טובה, העוסק בחיפוש אחר האמת. אם איכותו של אדם גרועה מדי והוא כל הזמן מתקשה להבין את האמת, אז אפילו אם טבעו עניו מאוד והוא כלל לא יהיר, הוא חסר תועלת ואין טעם להפוך אותו למושלם. יש להבין את רצון האל בעניין הזה. אם אדם הוא בעל איכות טובה ורצון, והוא גם לא יהיר וצדקני, אז זוהי ללא ספק העמדת פנים או מראה עין חיצוני, מאחר שלא קיים אדם כזה. על בני אדם לדעת שאנושות מושחתת היא בעלת אופי יהיר וצדקני. זוהי עובדה שלא ניתן להכחיש" (שיתופיהם של בכירים). השיתוף עזר לי להבין בבירור כיצד עליי להתייחס אל אנשים שטבעם יהיר. למדתי שאנשים בעלי טבע יהיר יכולים להשתנות, ושאלת המפתח היא אם הם מסוגלים לעסוק בחיפוש אחר האמת ולקבל אותה. אם הם מסוגלים לקבל את האמת, לקבל את המשפט והייסורים של אלוהים ולקבל טיפול וגיזום, אזי הם בהחלט יכולים להשתנות ולהפוך למושלמים בידי האל. כעת שבחנתי שוב את מצבו של האח צ'ן, הבנתי שמאחר שהוא צעיר ולא מאמין באלוהים הרבה זמן, ומאחר שהוא לא התנסה מספיק במשפט ובייסורים של אלוהים, די הגיוני שהוא יבטא טבע יהיר ומתנשא. השטן השחית אותנו והטבע היהיר שלנו שולט בנו, אז אנחנו אוהבים לחפש את אור הזרקורים ולעשות רושם על אחרים. זוהי תכונה נפוצה בקרב בני אדם מושחתים. האם גם אני לא הבעתי יהירות והתנשאות פעמים רבות? למה אני מרגישה שאני יכולה להשתנות והוא לא? למה אני מציבה עבור עצמי רף נמוך יותר מהרף שאני מציבה עבורו? האין זה אומר שאני אף יותר יהירה ממנו? אני לא מתייחסת אליו בהוגנות. כשהבנתי זאת, הצלחתי להשתחרר מההטיות ומהדעות הקדומות שלי נגד האח צ'ן. הרגשתי שמהות אופיו אינה רעה. הוא היה נחוש לעסוק בחיפוש האמת, ופשוט הטבע היהיר שלו היה מעט חמור יותר. הבנתי שאני צריכה לעזור לו בלב אוהב ולמלא את תפקידי.

תודה לאל על נאורותו והנחייתו. מהתנסות זו למדתי שאנשים שחיים לפי טבעם המושחת, שאינם מתייחסים לאחרים לפי העקרונות של דברי האל ושאינם מסוגלים לנקוט בגישה הנכונה ביחס לחוזקות ולחולשות של אחרים, לא יכולים להתייחס לאחרים בהוגנות. לא רק שהם יגרמו נזק פיזי ונפשי לאחיהם ולאחיותיהם, אלא הם גם יעכבו את היווכחותם בחיים. הם אפילו יכולים להקשות על אחרים או להעניש אותם, ובכך לצעוד בנתיב צוררי המשיח. תודה לאל על עבודת המשפט והייסורים שהוא ביצע בי בזמן הזה. כשחייתי לפי טבעי המרדני ולא הייתי מסוגלת להתייחס לאחי לפי עקרונות האמת, אלוהים השתמש מיד במשפט ובייסורים כדי להושיע אותי בזמן וגרם לי להכיר בטבעי היהיר והזדוני. כששבתי אל אלוהים, זנחתי את עצמי וחיפשתי אחר האמת, זכיתי בהנחיית האל ובהנהגתו – הבנתי מתוך דברי האל כיצד להתייחס אל אנשים לפי עקרונות נכונים. כשהתייחסתי אל האח צ'ן לפי דברי האל, חוויתי באמת שלווה רוחנית ויציבות. יתרה מכך, הייתי מסוגלת לגלות את חוזקותיו וללמוד מהן כדי לפצות על מגרעותיי. טעמתי את הטעם המתוק של הנהגת דברי האל. היו אלה עבודת האל והנחייתו שאפשרו לי להבין אמיתות מסוימות ולזכות בהבנה מסוימת של שחיתותי ומגרעותיי. בה בעת, אני באמת מרגישה עד כמה חשוב להתייחס לאחרים לפי עקרונות האמת. אני רק רוצה להמשיך להנהיג את דברי האל במסגרת מילוי חובותיי, ולהתייחס לכל אחד מאחיי ומאחיותיי לפי האמת שבדברי האל.

אם יש לכם אי-אילו קשיים או שאלות בנוגע לאמונתכם, אנא צרו עמנו קשר בכל עת.
צרו קשר ב-Whatsapp
צרו קשר ב-Messenger

תוכן דומה

לאחר אבדן מעמדי

הומין עיר ג'יאזו, מחוז חנאן בכל פעם שראיתי או שמעתי על מישהו שהוחלף כמנהיג קהילה וחש דכדוך, חולשה או רגזנות, בזתי לו. חשבתי שאין כאן דבר...

שיפוט הוא אור

זאו שיה, מחוז שאנדונג שמי הוא זאו שיה. נולדתי למשפחה רגילה. בהשפעת פתגמים כמו "טוב שם טוב משמן טוב" ו"עץ חי עם קליפתו; אדם חי עם כבודו",...

שירות שכזה הוא בזוי באמת

דברי האל הביאונישוב למודעות, כיצד בשרתי את אלוהים נשאתי למעשה עדות לעצמי ושיבחתי את עצמי. הם סייעו לי לראות את ההשלכות החמורות של התנהגות זו.

דברי האל הסירו את התפיסות שלי

האל משתמש בקשיים אלה כדי לאפשר לנו לטעום מקשיי עבודתו שלו, לאפשר לנו לראות בעינינו אנו את רצונו להציל את המין האנושי במידה הרבה ביותר האפשרית, ובכך להכיר ברחמיו וביופיו של האל. האל גם משתמש בקשיים אלה כדי להשיג הוכחה של אנשים המבצעים טוב או רע, ובסופו של דבר לספק להם יעד הולם כך שנשתכנע באופן מלא, כך שנוכל לראות את צדקתו וקדושתו של האל.