שיאו רוי פנז'יואה, מחוז סצ'ואן

כשהטפתי לבשורת האל נתקלתי במנהיגי זרמים דתיים שהעידו עדות שקר על מנת להתנגד ולהפריע, וקראו למשטרה. דבר זה הוביל לכך שאלה להם הטפתי לא העזו לבוא בקשר עמנו, ולכך שאלה שזה עתה קיבלו את הבשורה לא יכלו לשים את מבטחם בעבודת האל. כשעבדתי קשה מאד אבל התוצאות היו ירודות, חשבתי: העבודה של הפצת הבשורה היא כה קשה לביצוע. היה יכול להיות נפלא אילו האל היה רק מראה כמה נסים ומעניש את אלה הנושאים עדות שקר, כמו גם את אלה המתנגדים ברצינות לעבודת האל, כדי להראות לאלה שהלכו שולל. אז לא היה לנו קשה כל-כך להטיף לבשורת האל... לכן עלתה תקווה זו בלבי בכל פעם שנתקלתי בקשיים מעין אלה. מאוחר יותר ראיתי את הספר "דוגמאות קלאסיות לעונשים על התנגדות לאל הכול יכול" ובמהלך השיתוף שמעתי עדויות על כמה מאותות האל ופלאיו; לבי התמלא שמחה. קיוויתי עוד יותר שהאל יעשה כמה דברים באזורים בהם עבדתי כדי שניתן יהיה לפתור את הבעיות הכרוכות בעבודת ההטפה שלנו במהירות רבה יותר. אולם ככל שהרביתי לקוות, לא ראיתי את האל מבצע כאן כל נסים או מעניש אנשים רשעים. חברי הזרמים הדתיים עדיין התנגדו לאל במלוא עוזם, ובעיות הפצת הבשורה עדיין היו אדירות. נעשיתי שלילי בנוגע לכך: מדוע אין האל פותח לנו מוצא? האם ייתכן שאמונתנו אינה מספקת?

מאוחר יותר, כשעיינתי בשירי דבקות ראיתי את דברי האל הבאים: "לעומת זאת, אם אלוהים היה עושה אותות ומופתים על-טבעיים, ואז הוא היה מקלל את האדם במוות במו פיו, מבלי לבצע שום עבודה אדירה, האדם היה מת בו במקום, וכך היו משתכנעים כל בני האנוש, אך זה לא ישיג את המטרה של התגלמותו של אלוהים כבשר ודם. אם אלוהים היה עושה זאת באמת, בני האדם לא היו מסוגלים להאמין בקיומו בדעתם המודעת, הם לעולם לא היו מסוגלים להאמין באמת, ויתרה מזאת, הם היו חושבים שהשטן הוא אלוהים. יתר על כן, האנושות לא הייתה מסוגלת לעולם להכיר את טבעו של אלוהים: האין זה היבט אחד של המשמעות של הווייתו של אלוהים כבשר ודם? אם האנושות לא תהיה מסוגלת להכיר את אלוהים, תמיד יהיה זה אל מעורפל ועל-טבעי שיחלוש על המישור האנושי: מדוע מושגיו של האדם לא משתלטים עליו? במילים פשוטות יותר, השטן המשחית הוא שיחלוש, הלא כן? 'מדוע אני אומר שאני משיב לעצמי את סמכותי? מדוע אני אומר שיש להתגלמות יותר מדי משמעויות?' הרגע שבו אלוהים מתגלם כבשר ודם הוא גם הרגע שהוא הוא משיב לעצמו את סמכותו. זה גם הרגע שבו אלוהיותו מתבטאת בעבודתו. בהדרגה, כל בני האנוש מכירים את האל המעשי, ומשום כך, המקום בלב האנושי השמור לשטן מודחק לחלוטין כשמקומו של אלוהים משתנה" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, פירושים של מסתרי דברי האל לתבל כולה, פרק 6). בעודי מנסה לפענח את דברי האל, לבי התעודד פתאום: מתברר שמטרת עבודת האל כבשר ודם אינה להשתמש בסמכותו כדי להפחיד אנשים לכדי ציות, אלא להבהיר את טבעו לבני האנוש באופן מלא, דרך עבודה ומלים בפועל, ובכך לפוגג את התמונה שבמוחות בני האדם, תמונה של אל מעורפל. מטרת העבודה היא לאפשר לאנשים להשליך מעליהם את כבלי תפישותיהם, להכיר באמת ובתמים את טבע האל ועבודותיו, לאפשר לאנשים להחזיק באמת ובאבחנה, ובכך לכבוש אותם ולזכות בהם. עבודת האל היא באמת כה מעשית, ובני האדם אינם יכולים להבין את חוכמתו! חשבו על זה בזהירות – העבודה הזו שעושה אלוהים לא תישא פרי אם היא תיעשה דרך סימנים ופלאות. בדיוק כמו שבעידן החוק, האל הראה לבני ישראל נסים כה רבים והעניש רבים כל-כך שהתנגדו לו, אולם בני ישראל עדיין לא זיהו את האל ובסופו של דבר הלכו למות בישימון. גם בעידן החסד ביצע האל אותות ומופתים לאין ספור בקרב היהודים, אולם הם עדיין צלבו אותו בעודו בחיים מפני שלא הכירו בו. מתוך כל זאת ניתן לראות כי אותות האל ומופתיו יכולים רק להפחיד בני אדם לרגע, אולם אין הם מסד אמונתם באל. עם זאת, על אף שהלכתי עד כה בדרכי האל, לא היה לי שמץ הבנה של מהות האל, והבנתי עוד פחות את מטרתה ומשמעותה של עבודת האל כבשר ודם. עדיין האמנתי בסמכותו; האמנתי שכל מי שיתנגד לאל ייענש, ולכן רדפתי בכל לבי אחרי אותות האל ומופתיו. האם אין סוג כזה של אמונה בדיוק כמו הפרושים, החיים בלב העמימות, מאמינים באל על-טבעי בעודם מתנגדים לאל המעשי? אם חיפושיי אחר האל יימשכו בדרך זו, איך אוכל להתאים לאל האמיתי? זה באמת היה מסוכן מדי! לאחר מכן ראיתי עוד מדברי האל: "ביצוע עבודתו של אלוהים בארצו של התנין הגדול והאדום כאש מפרך ביותר, אך דווקא באמצעות הקשיים האלה, אלוהים מבצע שלב בעבודתו שמגשים את חוכמתו ואת מעשיו המופלאים. אלוהים מנצל את ההזדמנות הזאת כדי להשלים את קבוצת בני האדם הזו. עקב הסבל, האיכות וכל הטבע השטני של בני האדם בארץ הטמאה הזו, אלוהים עושה את עבודת הטיהור והכיבוש שלו כדי לזכות בכבוד וכדי לזכות בבני האדם שנושאים עדות על מעשיו. זו המשמעות המלאה של כל הקורבנות שאלוהים הקריב למען קבוצת בני האדם הזו. כלומר אלוהים עושה את עבודת הכיבוש רק באמצעות מתנגדיו. רק כךכוחו האדיר של אלוהים יכול לבוא לידי ביטוי. ...הדבר דומה לשלב עבודתו של ישוע. הוא יכול היה לזכות בכבוד רק בקרב הפרושים שרדפו אותו. אלמלא הרדיפה הזו ובגידתו של יהודה איש קריות, ישוע לא היה מושם ללעג ולשמצה, ולבטח לא היה נצלב, ולפיכך הוא לעולם לא יכול היה לזכות בכבוד" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האם עבודתו של אלוהים פשוטה כפי שהאדם חושב?). בעת הזו ולאור דברי האל נעשיתי מודע עוד יותר לכך שלא משנה איזו עבודה עושה האל, לכל אחד ממרכיביה יש משמעות. אם הוא משלים את עבודת חשיפתם של נסים אלה או אחרים, או מחלק עונשים, יש לכך משמעות, יש לזה עקרונות. אם אינו משלים את עבודת חשיפתם של נסים או הטלת עונשים, בכך טמונה חוכמת אלוהים רבה אף יותר. האל אינו משתמש בסמכותו כדי להיפטר מאלה המעידים עדות שקר או מתנגדים לו ברצינות. זו דוגמא נוספת לרצונו הטוב של האל. האל משתמש בקשיים אלה כדי לאפשר לנו לטעום מקשיי עבודתו שלו, ובכך להכיר ברחמיו וביופיו של האל. האל גם משתמש בקשיים אלה כדי להשיג הוכחה של אנשים המבצעים טוב או רע, ובסופו של דבר לספק להם יעד הולם כך שנשתכנע באופן מלא, כך שנוכל לראות את צדקתו וקדושתו של האל. לא זו בלבד אלא עוד, האל משתמש בקשיים אלה כדי לחשוף שחסרים לי אמת וחזון, שטבעי עצל, מפוחד, נבער וטיפשי מדי, ושבאמצעות סבלי, מאמציי ושיתוף הפעולה שלי עם אלוהים, הוא ישפיע עלינו שיקול דעת, ביטחון, אהבה, חכמה ואומץ, ויותר מכל אלה ייתן לנו את אמיתות עבודת האל, ובכך ישלים אותנו ויזכה בנו. עבודת האל היא באמת כה חכמה, כה נפלאה! אבל אני עיוור מדי – אין לי כל הבנה של משמעות עבודת האל וכוונתו הטובה. כל שאני חושש מפניו הוא סבל גופני ואני מסרב לשתף פעולה עם האל. אני באמת מאמין שאינו מבצע את העבודה הנכונה ואשר מתענג במנעמים!

התודה להארת דברי האל, אשר נתנו לי מידת-מה של הכרה במטרתה וחכמתה של עבודת האל כבשר ודם וגם אפשרו לי לראות שאמונתי באל התקיימה בעמימות, ושאי-הכרת האל מסוכנת מדי! מהיום והלאה, אני מוכן לצייד עצמי באמיתות החזון, ולעמול כדי להיות אדם המכיר את עבודת האל וטבעו, להחזיק באמת ובתמים ברצון לסבול, לעשות את המוטל עליי עד קצה גבול היכולת כדי לנחם את לב האל.