אנו מזמינים את כל מבקשי האמת לפנות אלינו

אתם אומרים שאלו שמאמינים באלוהים חייבים לקבל את עבודת המשפט של אלוהים באחרית הימים, ורק אז יוכל טבעם המושחת להיטהר ורק אז הם עצמם יוכלו לזכות בישועת האל. אולם, בהתאם לדרישותיו של אלוהים, אנחנו מנהיגים צניעות וסבלנות ואנחנו אוהבים את אויבינו, נושאים את הצלב שלנו, זונחים דברים ארציים, עובדים ומפיצים את הבשורה למען אלוהים וכן הלאה. אם כן, האין אלה השינויים שלנו? תמיד חיפשנו כך, אז האם אנחנו לא יכולים גם להשיג טיהור ולהילקח למלכות שמיים?

תשובה:

אנו יכולים לאהוב את אויבינו, לשאת צלב, להתגבר על גופנו ולהפיץ את בשורת האל. אלו הן התנהגויות חיוביות הנובעות מאמונתנו באלוהים, והיכולת להתנהג כך מלמדת על כך שאמונתנו באלוהים היא אמיתית. ייתכן שהתנהגויות טובות אלה ייראו לאחרים כהתנהגות נכונה, כאילו שהן תואמות את דבר האל, אך זה לא אומר שאנו מיישמים את דברי האל ופועלים בהתאם לרצון האב שבשמיים או שהשתחררנו מאופיינו החוטא והיטהרנו. כשאנו מתבוננים בהתנהגותם הטובה של אחרים, איננו יכולים פשוט להביט במה שהם מציגים כלפי חוץ; עלינו להתבונן גם בכוונותיהם ובמטרותיהם הסופיות. אם אדם מתכוון להישמע לאלוהים, לאהוב אותו ולהשביע את רצונו, הוא מיישם את האמת ונשמע לרצונו של האב שבשמיים בהתנהגותו הטובה. מאידך, אם אדם מתנהג יפה רק כדי לזכות בברכות, בכתר ובגמול, ולא מפני שהוא אוהב את אלוהים בליבו, "התנהגותו הטובה" היא כמו צביעותם של הפרושים, והיא אינה עשיית רצונו של האב שבשמיים. אם הצגת התנהגות טובה גרידא משמעה שאנו עושים את רצון האב שבשמיים ושהיטהרנו, אזי מדוע אנו נוהגים לחטוא ולהתנגד לאלוהים לעתים קרובות? מדוע אנחנו עדיין חיים חיי חטא בשעות היום ומתוודים על חטאינו בלילה? זה מוכיח במידה מספקת שהצגת התנהגות טובה גרידא אין פירושה שאנו מיישמים את האמת ומביאים לידי ביטוי בחיינו את מציאות דבר האל, וגם אין פירושה שאנו מכירים את אלוהים, שיש בליבנו יראה כלפיו ושאנו מסוגלים לאהוב אותו ולהישמע לו. כפי שנאמר בדברי האל הכול יכול: "ששינויים בהתנהגות גרידא אינם בני-קיימא. אם טבע חייו של אדם אינו משתנה כלל, במוקדם או במאוחר צדו המרושע יבוא לידי ביטוי. היות שהמקור לשינויים בהתנהגותם הוא הלהט הדתי, בצירוף עבודה כלשהי מרוח הקודש באותו מעמד, מאוד קל להם להיות נלהבים או להפגין אדיבות לזמן-מה. כמו שאומרים חסרי האמונה: "קל לעשות מעשה טוב אחד; מה שקשה הוא לעשות רק מעשים טובים כל החיים". אנשים לא מסוגלים לעשות מעשים טובים במשך כל חייהם. החיים מנחים את התנהגותם; טיב התנהגותם זהה לטיב חייהם, ורק מה שמתגלה באופן טבעי מייצג את החיים ואת טבעו של אדם. ...אם אדם מתנהג יפה, זה לא אומר שהוא נשמע לאלוהים, ובמיוחד לא שהוא תואם את המשיח. שינויים בהתנהגות מבוססים על דוקטרינה ונובעים מלהט – הם לא מבוססים על הכרה אמיתית של אלוהים או על האמת, ובוודאי שאינם מושתתים על הכוונה מרוח הקודש. למרות שבזמנים מסוימים חלק ממה שאנשים עושים מונחה על ידי רוח הקודש, זה אינו ביטוי של החיים ובוודאי שזה אינו זהה להכרת אלוהים; לא משנה עד כמה טובה התנהגותו של אדם מסוים, זו אינה הוכחה לכך שהוא נשמע לאלוהים או שהוא מיישם את האמת" ("ההבדל בין שינויים חיצוניים לשינויים בטבעו של אדם" ב'תיעוד נאומיו של המשיח'). דברי האל הכול יכול מסבירים לנו בבירור מהי המהות של התנהגות טובה ומהו מקורה. התנהגותם הטובה של בני האדם נובעת מהתלהבות – זו פרקטיקה שמבוססת על דוקטרינות וכללים ושאינה נובעת מהבנת עקרונות היישום לאחר שאדם הבין אמיתות רבות, ולא מהרצון העז לאהוב את אלוהים ולהשביע את רצונו היות שאותו אדם מבין את רצונו. התנהגות טובה נובעת מתפיסותיו ודמיונותיו של אותו אדם – ואלו נובעים מדעותיו מאופיו המושחת. לפיכך, לא משנה מה עושה אותו אדם, איזה כאב הוא סובל ואיזה מחיר הוא משלם, הוא אינו מיישם את האמת, אינו נשמע מאלוהים, והתנהגותו אינה נובעת מעבודתה של רוח הקודש. אפילו כשאנו מפגינים התנהגות טובה, מסוגלים לפעול על פי כללים מסוימים, ונראה שאנו אדוקים ורוחניים מאוד, אנו עדיין מועדים לחטוא ולהתנגד לאלוהים בשל הטבע השטני המושחת המושרש בנו, בשל אופיינו החוטא שלא נמצא לו מרפא ובשל היעדר הבנה אמיתית של אלוהים. ראינו אנשים רבים שמתנהגים היטב, אך שעדיין חוטאים לעתים קרובות ומתוודים על חטאיהם לאחר שהחלו להאמין באלוהים – את זאת אין להכחיש. אם אדם מתנהג יפה, אך עדיין חוטא ומתנגד לאלוהים, זו הוכחה מספקת שהוא אינו פועל על פי רצון האב שבשמיים ואינו מסוגל לזכות בשבחי האל. הפרושים היהודים היו אנשים שומרי-חוק, והתנהגותם הייתה ללא רבב ברמה החיצונית, אך כשישוע אדוננו בא לעבוד, מדוע הם התנגדו לו בטירוף, הוקיעו אותו, חרשו נגדו מזימות ובסופו של דבר צלבו אותו? זה מראה שאופי של התנגדות לאלוהים היה טבוע בהם מלידה. לא משנה עד כמה התנהגותם הגלויה הייתה טובה, לא משתמע מכך שהם הבינו את אלוהים, נשמעו לו או תאמו לו, ועל אחת כמה וכמה לא משתמע מכך שהם עשו את רצון האל והיטהרו. אם ברצוננו למצוא מזור לאופיינו החוטא ולהיטהר, עלינו להתנסות בעבודת המשפט והייסורים של אלוהים באחרית הימים, להבין את שפע האמיתות הכלולות בה ולהגיע להכרה אמיתית של אלוהים; כך נפתח בקרבנו ציות אמיתי לאלוהים ויראה אמיתית כלפיו. אם לא כן, הטבע המושחת של השטן המושרש בקרבנו לעולם לא יטוהר ולא ישתנה, ואנו לעולם לא נהיה כלבבו של אלוהים ולא נורשה לבוא אל מלכות האל.

ישוע אדוננו עשה רק את עבודת הגאולה, ובמהלך עידן החסד בני האדם לא יכלו להשתחרר מחטאיהם ולהיות כקדושים, ולא משנה כמה הם התאמצו או קראו בכתבי הקודש. באחרית הימים אלוהים מתחיל את עבודת השיפוט שלו החל מביתו, על פי שלבי תוכנית הניהול שלו להושעת האנושות; כך הוא יטהר וישנה את פני האנושות ויאפשר לבני האדם להשתחרר מחטאיהם ולהגיע למעלת קדושה. בדיוק כפי שאומר האל הכול יכול, "אף על פי שישוע עשה עבודה רבה בקרב בני האדם, הוא רק השלים את גאולת האנושות כולה והיה לקורבן החטאת של האדם, והוא לא ריפא את טבעו המושחת של האדם. על מנת להושיע את האדם מהשפעתו של השטן באופן מלא, לא רק שישוע צריך היה לקחת על עצמו את חטאי האדם כקורבן חטאת, אלא שאלוהים צריך היה לעשות עבודה רבה יותר כדי להשלים את ריפוי האדם מטבעו, שהושחת על ידי השטן. על כן, לאחר שאלוהים מחל לאדם על חטאיו, אלוהים חזר לבשר ודם כדי להוביל את האדם לעידן חדש, והתחיל את עבודת הייסור והמשפט, והעבודה הזו הביאה את האדם למישור נעלה יותר. כל מי שנשמע לריבונותו של אלוהים ייהנה מאמת נעלה יותר ויקבל ברכות רבות יותר. בני האדם האלה יחיו באור באמת ובתמים ויזכו באמת, בדרך ובחיים" (ההקדמה ל'הדבר מופיע בבשר'). "באמצעות קורבן החטאת, נמחל לאדם על חטאיו, משום שעבודת הצליבה כבר באה לקצה ואלוהים גבר על השטן. אולם טבעו המושחת של האדם נותר עדיין בתוכו, והאדם יכול עדיין לחטוא ולהתנגד לאלוהים. אלוהים לא זכה באנושות. לכן, בשלב העבודה הזה, אלוהים משתמש בדברו כדי לחשוף את טבעו השטני של האדם ומבקש מהאדם לנהוג בהתאם לנתיב הנכון. השלב הזה משמעותי יותר מן השלב הקודם, והוא אף נושא פירות רבים יותר, משום שכעת דבר האל הוא זה שמקיים את חיי האדם ישירות ומאפשר לטבעו של האדם להתחדש לגמרי. זה שלב של עבודה יסודית יותר. לפיכך, ההתגלמות באחרית הימים השלימה את חשיבות התגלמותו של אלוהים כבשר ודם וסיימה לגמרי את תוכנית הניהול של אלוהים לישועת האדם" ("תעלומת ההתגלמות (4)" ב'הדבר מופיע בבשר'). מתוך דברי האל ניתן לראות שעבודת הגאולה של ישוע אדוננו הכשירה את הקרקע לעבודת הישועה של אלוהים באחרית הימים ושעבודת השיפוט באחרית הימים היא הליבה ונקודת המוקד בעבודת הישועה של אלוהים. היא המפתח, החלק החשוב ביותר בישועת האנושות. כאשר אנחנו חווים את עבודתו של אלוהים בעידן החסד נמחלים לנו חטאינו, אך איננו מסוגלים להשתחרר מהם ולהגיע למעלת קדושה. רק עבודת השיפוט של אלוהים באחרית הימים, יכולה להשריש בבני האדם את האמת ההכרחית, לאפשר להם להכיר באמת את אלוהים, לשנות את טבע חייהם, להישמע לאלוהים, לעבוד אותו, ולהיות כלבבו. כך ישלים אלוהים את תוכנית הניהול שלו להושעת האנושות.

מתוך 'שאלות ותשובות קלאסיות על בשורת המלכות קטעים נבחרים'

אם אנשים יקבלו רק את עבודת הגאולה של ישוע אדוננו בעידן החסד ולא את עבודת השיפוט והייסורים של האל הכול יכול באחרית הימים, הם לא יוכלו להשתחרר מן החטא, לעשות את רצון האב שבשמיים, ולבוא אל מלכות השמיים. זה מעבר לכל ספק! זה מפני שבמהלך עידן החסד, ישוע אדוננו עשה את עבודת הגאולה שלו. לאור שיעור קומתם של אנשי אותה תקופה ישוע אדוננו נתן להם רק את הדרך לחזרה בתשובה וביקש מאנשים להבין מספר אמיתות ודרכים בסיסיות שעל פיהן יש לנהוג. למשל, הוא ביקש מהם להתוודות על חטאיהם, לחזור בתשובה ולשאת את הצלב. הוא לימד אותם על ענווה, סבלנות, אהבה, צום, הטבלה וכו'. אלה רק כמה אמיתות מוגבלות מאוד שאנשי אותם ימים יכלו להבין ולהשיג. ישוע אדוננו מעולם לא ביטא אמיתות אחרות ועמוקות יותר, שעוסקות בשינוי טבע החיים, בהיוושעות, בהיטהרות, בהבאה לידי שלמות, ועוד, משום שאז אנשים נעדרו את שיעור הקומה הנחוץ כדי לשאת את האמיתות האלה. על בני האדם להמתין עד שישוע אדוננו ישוב ויעשה את עבודתו באחרית הימים. הוא יעניק לאנושות את כל האמיתות שלהן היא זקוקה כדי להיוושע ולבוא לידי שלמות על פי תוכנית הניהול של אלוהים להושעת האנושות, ועל פי צרכי האנושות המושחתת. בדיוק כמו שישוע אדוננו אמר: "עוֹד רַבּוֹת יֵשׁ לִי לְהַגִּיד לָכֶם, אֶלָּא שֶׁאַתֶּם אֵינְכֶם יְכוֹלִים לָשֵׂאת זֺאת עַכְשָׁו. אֲבָל הוּא, אֲשֶׁר הוּא רוּחַ הָאֱמֶת, כְּשֶׁיָּבוֹא יַדְרִיךְ אֶתְכֶם אֶל כָּל הָאֱמֶת, כִּי לֹא יְדַבֵּר מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא אֶת אֲשֶׁר הוּא שׁוֹמֵעַ יְדַבֵּר וְאֶת הַבָּאוֹת יוֹדִיעַ לָכֶם" (יוחנן ט"ז 12-13). דבריו של ישוע אדוננו הם ברורים מאוד: בעידן החסד, ישוע אדוננו מעולם לא נתן לבני האדם המושחתים את כל האמיתות שנדרשו להם כדי להיוושע. קיימות עדיין אמיתות רבות, עמוקות ונעלות יותר; כאלה שתאפשרנה לאנשים להשתחרר מטבעם השטני המושחת ולהגיע למעלת קדושה, לצד אמיתות הנחוצות לבני האדם כדי להישמע לאלוהים ולהכירו. אם כן, באחרית הימים האל הכול יכול מבטא את כל האמיתות הדרושות כדי להושיע את האנושות. הוא משתמש בהן כדי לשפוט, לייסר, לטהר ולהביא לידי שלמות את כל מי שמקבל את ישועת האל הכול יכול באחרית הימים. לבסוף, אנשים אלה יובאו לידי שלמות ויילקחו אל מלכותו של אלוהים. כך תושלם תוכנית הניהול של אלוהים להושעת האנושות. אם אנשים יקבלו רק את עבודת הגאולה של ישוע אדוננו ולא את עבודת השיפוט של האל הכול יכול באחרית הימים, הם לעולם לא יוכלו להשיג את האמיתות ולשנות את טבעם. הם לעולם לא יהפכו לאנשים שעושים את רצון האלוהים ולעולם לא יהיו ראויים לבוא אל מלכותו של אלוהים.

אנשי אחרית הימים הושחתו עמוקות בידי השטן; הם מלאים בארסו של השטן. הדעות שלהם, עקרונות ההישרדות, השקפת העולם והערכים שלהם נוגדים את האמת ומתייצבים כאויב מול אלוהים. כל בני האדם סוגדים לרוע והפכו לאויביו של אלוהים. אם אנושות המלאה בטבע שטני ומושחת אינה חווה את השיפוט והייסורים, את הצריבה ואת הניקוי, דרך דברי האל הכול יכול, כיצד היא תוכל להתמרד נגד השטן ולהשתחרר מהשפעתו? כיצד היא תוכל לירוא את אלוהים, לסור מרע ולעשות את רצון האל? נוכל לראות שרבים האמינו בישוע אדוננו במשך שנים, אך למרות שהם מעידים בהתלהבות שישוע הוא המושיע ועובדים קשה במשך שנים, היות שהם אינם מכירים את טבעו הצודק של אלוהים, ואינם יראים אותו, הם שופטים ומוקיעים את עבודתו, ומתכחשים לשובו של אלוהים כשהאל הכול יכול מבצע את עבודתו באחרית הימים. הם אפילו צולבים מחדש את המשיח כשהוא חוזר באחרית הימים. זה מוכיח שאם בני האדם לא מקבלים את עבודת השיפוט והייסורים של האל הכול יכול באחרית הימים, המקור לחטאיהם ולאופיים השטני של בני האדם לא ייפתר לעולם. התנגדותם לאלוהים תגרום להם לגווע. זוהי עובדה שאיש אינו יכול להכחיש! בקרב המאמינים, רק אלה שיקבלו בכנות את השיפוט ואת הייסורים מאת אלוהים באחרית הימים ישיגו את האמת כחיים ויהפכו לאלה שעושים את רצון האב שבשמיים, לאלה שמכירים את אלוהים ותואמים לו. אלה יימצאו ראויים להיות שותפים להבטחתו של אלוהים ולהילקח אל מלכותו.

מתוך 'שאלות ותשובות קלאסיות על בשורת המלכות קטעים נבחרים'

האם קדושה זו שאנשי הדת מדברים עליה זהה לקדושה שאלוהים דורש? הן אינן זהות, לכן הקדושה שבני האדם מדברים עליה אינה קדושה אמיתית. אם אתה מאמין בישוע בקדושה אמיתית, האם אלוהים עדיין צריך לבצע את עבודת אחרית הימים? לא האמנת בישוע מזה מספר מספר, אך כעת אתה טוען שהשתנית; הבט בכל הכמרים שמאמינים בישוע – הנוצרים שהאמינו באלוהים כל חייהם – האם הם קדושים? מי מהם הוא קדוש? מי מביניהם מעז לומר, לאחר שהאמין באלוהים כל חייו, שהוא קדוש והוא נושע לחלוטין? לא תמצא ולו אחד כזה. הם האמינו באלוהים כל חייהם ובכל זאת אינם מעזים לטעון שהם קדושים. האם זה סביר להניח שזכית לקדושה, לאחר פרק זמן קצר שבו האמנת באלוהים? אם בנך או בתך יאמרו: "אני מעורב בחברה כבר כמה שנים ואני רואה מה טיבה," האם זה לא נאיבי? שאל את אביך ואת אמך ואנשים מבוגרים ממך – האם הבינו את טיבה של החברה? אם איש מהם לא עמד על טיבה, האם אתה תוכל לעשות כן? האדם אינו מבין, אם כן, את האמת ואינו יודע מהי קדושה אמיתית. הוא מאמין שהתנהגותו טובה בכמה דרכים זניחות, הוא מאמין באלוהים, אינו נקלע לקטטות, אינו גונב, אינו מגדף אנשים ואינו שותה לשוכרה ולכן הוא קדוש. דברים אלה אינם מייצגים קדושה. למה מתייחסת קדושה אמיתית? היא כרוכה גם באמיתה מסוימת. קדושה אמיתית מתייחסת לשחרור מהרעלים של השטן. ההיגיון השטני שבלבבות בני האדם, פילוסופיית השטן, שלל רעיונותיו המופרכים, חוקי השטן לחיי האדם, השקפות השטן על החיים ועל הערכים של החיים – האין אין אלה הרעלים של השטן? מה קובע את חטא האדם והתנגדותו לאלוהים? אלה הם רעלני השטן השוכנים באדם ומניעים אותו לחטא, גורמים לו לשפוט את אלוהים, להבין אותו שלא כהלכה ולהמרות את פיו. מקור חטאם של בני האדם הוא אופי השטן השוכן בקרבם. בעיני אלוהים, כל הדברים השייכים לשטן הם מטונפים וזדוניים, והאדם נושא בקרבו רעלנים שונים של השטן. רעלני השטן השתרשו באדם, לבלבו ונשאו פרי, וכך האנושות הפכה מושחתת, מזוהמת ורשעית. זוהי עובדה, לפיכך, שהאנושות מסוגלת להתנגד לאלוהים ולנהוג כאויבתו. לאור עובדה זו, איזו בעיה חייב האדם לפתור כדי להגיע לטיהור אמיתי? עליו להתנתק מרעלני השטן, להתנתק מערכי השטן והשקפותיו על החיים, מהיגיון השטן, מחוקיו ומשלל רעיונותיו המופרכים. אם האדם מסיר מלבו את כל הדברים הללו, הוא נטהר באמת. אם הוא לא מגרש את כל הדברים הללו מלבו, האדם עדיין יהיה מסוגל להתנגד לאלוהים, לשפוט את אלוהים, להיות אויבו ולבגוד בו. לכן, האנושות יכולה להיחשב אנושות מטוהרת באמת רק לאחר שנפטרה מהדברים השייכים לשטן והתנתקה מהם. ובכן, האם ניתן להתנתק מרעלני השטן דרך אמונה בישוע אדוננו? האם האמונה בישוע אדוננו משנה את ערכי האדם והשקפתו על החיים? האם היא יכולה לגרום לאדם להישמע לאלוהים באמת, מבלי להתנגד לו? האם היא יכולה לגרום לאדם להכיר את אלוהים באמת, לעבוד אותו? דרך האמונה בישוע זכיתם רק במחילת חטאים; כדי להשיג הבנה אמיתית על שחיתות האדם ולהפוך לטהורים, בני האדם צריכים שאלוהים יבצע את עבודתו – עבודת המשפט והייסורים באחרית הימים. ללא עבודת אחרית הימים, האנושות המושחתת לא יכולה להשיג טיהור. טיהור אמיתי לא ניתן דרך מחילת חטאים בלבד, אלא דרך שחרור האדם מטבעו המושחת בעזרת משפט וייסורים. כשהאדם מתנתק מטבעו המושחת, הוא כבר לא מתנגד לאלוהים, הוא מסוגל להישמע לאלוהים, לאהוב את אלוהים בלבו, ולאהוב את האמת; רק אדם מסוג זה הוא חלק מהאנושות המטוהרת. ישנם אנשים שמתקשים להבין את אשר אנו מכנים טוהר, ומאמינים שטוהר משמעותו לא לגנוב, לא לבזוז, לא לנתץ, לא להכות אחרים ולא לגדף אותם. האם זה נכון? הם רחוקים מאוד מהנקודה – הם מביטים רק בהופעה החיצונית של הבעיה. מאחר שאנשים לא מחזיקים באמת, יש להם השקפה פשטנית מדי על הדברים. הם לא רואים את המקור ולא את העיקר; לכן אין זה מפתיע שאנשי דת חושבים כך.

משיתופיהם של בכירים

פוסט בנושא דומה