פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:

"כָּךְ גַּם הַמָּשִׁיחַ, אַחֲרֵי שֶׁהֻקְרַב פַּעַם אַחַת לָשֵׂאת חֲטָאֵי רַבִּים, יוֹפִיעַ שֵׁנִית – שֶׁלֹּא לְעִנְיַן הַחֵטְא – לַמְחַכִּים לוֹ לִישׁוּעָה" (עברים ט' 28).

"בְּרֵאשִׁית הָיָה הַדָּבָר, וְהַדָּבָר הָיָה עִם הָאֱלֹהִים, וֵאלֹהִים הָיָה הַדָּבָר" (יוחנן א' 1).

דברי אלוהים רלוונטיים:

ההתגלמות הראשונה נועדה לגאול את האדם מחטא באמצעות גופו של ישוע, כלומר ההתגלמות הושיעה את האדם מהצלב, אך הטבע השטני המושחת נותר עדיין בתוך האדם. ההתגלמות השנייה לא נועדה עוד לשמש כקורבן חטאת, אלא כדי להושיע לחלוטין את מי שנגאל מחטא. הדבר נעשה כדי שמי שנמחל לו יוכל להיגאל מחטאיו, להיטהר לגמרי ולהשיג שינוי בטבעו, וכך להשתחרר מהשפעת החושך של השטן ולשוב לעמוד בפני כס המלכות של אלוהים. רק כך האדם יכול להתקדש באופן מלא. אלוהים החל בעבודת הישועה בעידן החסד, לאחר שעידן החוק בא אל סופו. רק באחרית הימים, לאחר שאלוהים יטהר את האנושות לגמרי על ידי עשיית עבודת השיפוט והייסורים של האדם על מרדנותו, אלוהים יסיים את עבודת הישועה שלו ויזכה במנוחה. לפיכך, בשלושת שלבי העבודה, אלוהים התגלם כבשר ודם רק פעמיים כדי לבצע בעצמו את עבודתו בקרב בני האדם. הסיבה לכך היא שרק אחד משלושת שלבי העבודה נועד להנחות את האדם בחייו, ואילו השניים האחרים הם עבודת הישועה. רק כשאלוהים יתגלם כבשר ודם הוא יכול לחיות לצד בני האדם, לחוות את סבלות העולם ולחיות כגוף בשר ודם רגיל. רק כך הוא יכול לספק לאדם שנברא על ידו את הדבר המעשי שהוא זקוק לו. האדם זוכה מאלוהים לישועה מלאה בזכות התגלמותו של אלוהים, ולא ישירות כתוצאה מתפילותיו לשמיים. זאת מכיוון שהאדם הוא בשר ודם. האדם לא מסוגל לראות את רוח האל, כל שכן להתקרב אליה. האדם יכול להתרועע רק עם אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. רק דרכו האדם יכול להבין את כל המילים והאמיתות ולזכות בישועה מלאה. די בהתגלמות השנייה כדי להיפטר מחטאי האדם ולטהר את האדם לחלוטין. לפיכך, ההתגלמות השנייה תביא לקצה את עבודתו של אלוהים כבשר ודם ותשלים את חשיבות התגלמותו של אלוהים.

– 'הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (4)

כשישוע עשה את עבודתו, הידע של האדם לגביו היה עדיין מעורפל ולא ברור. האדם האמין תמיד שהוא בן דוִד והכריז עליו כנביא גדול והאדון המיטיב שגאל את האדם מחטאיו. היו כאלה שנרפאו על סמך אמונה כשהם רק נגעו בשולי בגדו. העיוורים הצליחו לראות, ואפילו המתים היו יכולים לשוב לחיים. אולם האדם לא יכול היה לגלות את הטבע השטני המושחת המושרש עמוק בתוכו והוא לא ידע איך לסלקו. האדם זכה לחסד רב, כגון שלווה ואושר של הבשר והדם, ברכה לכל המשפחה על סמך אמונתו של אחד מבניה, ריפוי מחלות וכו'. היתר היו מעשיו הטובים של האדם ומראהו ירא השמיים. אם האדם יכול היה לחיות על סמך זאת, הוא נחשב למאמין טוב. רק מאמינים כאלה יכולים היו להיכנס לשמיים לאחר מותם, ופירוש הדבר היא שהם זכו בישועה. אולם במהלך חייהם, הם לא הבינו כלל את דרך החיים. הם רק חטאו ואחר כך התוודו, במעגל תמידי ללא שום נתיב לעבר שינוי טבעם. כזה היה מצבו של האדם בעידן החסד. האם האדם זכה לישועה מלאה? לא! לפיכך, לאחר שהשלב הזה הושלם, נותרה עדיין עבודת השיפוט והייסורים. השלב הזה מטהר את האדם באמצעות דבר האל כדי להעניק לו נתיב לצעוד בו. השלב הזה לא היה נושא פרי ולא היה בעל משמעות אילו המשיך בגירוש שדים, מפני שאופיו החוטא של האדם לא היה מסולק, והאדם היה מסתפק במחילה על חטאים בלבד. באמצעות קורבן החטאת, נמחל לאדם על חטאיו, משום שעבודת הצליבה כבר באה לקצה ואלוהים גבר על השטן. אולם טבעו המושחת של האדם נותר עדיין בתוכו, והאדם יכול עדיין לחטוא ולהתנגד לאלוהים. אלוהים לא זכה באנושות. לכן, בשלב העבודה הזה, אלוהים משתמש בדברו כדי לחשוף את טבעו השטני של האדם ומבקש מהאדם לנהוג בהתאם לנתיב הנכון. השלב הזה משמעותי יותר מן השלב הקודם, והוא אף נושא פירות רבים יותר, משום שכעת דבר האל הוא זה שמקיים את חיי האדם ישירות ומאפשר לטבעו של האדם להתחדש לגמרי. זה שלב של עבודה יסודית יותר. לפיכך, ההתגלמות באחרית הימים השלימה את חשיבות התגלמותו של אלוהים כבשר ודם וסיימה לגמרי את תוכנית הניהול של אלוהים לישועת האדם.

– 'הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (4)

אלוהים בהתגלמותו הראשונה לא השלים את עבודת ההתגלמות. הוא השלים רק את השלב הראשון בעבודה שהיה צורך שאלוהים יעשה כבשר ודם. על כן, כדי לסיים את עבודת ההתגלמות, אלוהים שב והתגלם כבשר ודם, כשהוא מביא לידי ביטוי את כל הרגילות והמציאות של הבשר והדם, כלומר מביא לידי ביטוי את דבר האל בבשר ודם רגילים לחלוטין, וכך מסיים את העבודה שהוא לא סיים כבשר ודם. ההתגלמות השנייה כבשר ודם דומה במהותה לראשונה, אך היא ממשית ורגילה עוד יותר מהראשונה. כתוצאה מכך, הסבל שעוברת ההתגלמות השנייה כבשר ודם רב מזה של הראשונה, אך הסבל הזה הוא תוצאה של כהונתו של אלוהים כבשר ודם, והוא שונה מסבלו של האדם המושחת. הוא נובע גם מהרגילות של בשרה ודמה של ההתגלמות. מכיוון שאלוהים בהתגלמותו מבצע את כהונתו כבשר ודם רגילים ומציאותיים לחלוטין, על הבשר והדם האלה לשאת קשיים רבים. ככל שבשרו ודמו יהיו רגילים יותר, כך הוא יסבול יותר בעת ביצוע כהונתו. עבודתו של אלוהים מתבטאת כבשר ודם רגילים מאוד שהם לא על-טבעיים כלל וכלל. מכיוון שגופו רגיל ושעליו לשאת על כתפיו גם את העבודה של הושועת האדם, הוא סובל במידה רבה עוד יותר מכפי שהיה סובל גוף על-טבעי – כל הסבל הזה נובע מהמציאות והרגילות של גופו. מהסבל שעברו שתי ההתגלמויות כבשר ודם בעת ביצוע כהונתן, ניתן לראות את מהותה של ההתגלמות כבשר ודם. ככל שהבשר ודם רגילים יותר, כך אלוהים נדרש לעבור קשיים גדולים יותר בעת ביצוע העבודה. ככל שהבשר ודם שמבצעים את העבודה הם ממשיים יותר, כך התפיסות שבני האדם מגבשים הן נוקשות יותר, וכן עלולות לפקוד את אלוהים בהתגלמותו סכנות רבות יותר. אולם ככל שהבשר ודם הם ממשיים יותר, וככל שהם ניחנים בצרכים ובהיגיון מלא של אדם רגיל, כך הוא מסוגל יותר לקחת על עצמו את עבודתו של אלוהים כבשר ודם. גופו של ישוע הוא זה שנצלב, בשרו ודמו שאותם הוא הקריב כקורבן חטאת. באמצעות בשר ודם עם אנושיות רגילה, הוא הביס את השטן והושיע לחלוטין את האדם מהצלב. כגוף של בשר ודם שלמים, התגלמותו השנייה של אלוהים מבצעת את עבודת הכיבוש ומביסה את השטן. רק גוף בשר ודם רגיל ומציאותי לחלוטין יכול לבצע את עבודת הכיבוש בשלמותה ולשאת עדות רבת עוצמה. כלומר העבודה של^[א] כיבוש האדם מקבלת תוקף דרך המציאותיות והרגילות של אלוהים כבשר ודם ולא דרך נסים והתגלויות על-טבעיים. כהונתה של ההתגלמות הזו של אלוהים היא לדבר, ובכך לכבוש את האדם ולהפוך אותו למושלם. במילים אחרות, עבודתה של הרוח המתממשת כבשר ודם, חובתו של גוף הבשר והדם, היא לדבר, ובכך לכבוש את האדם, לחשוף אותו, להפוך אותו למושלם ולהשמיד אותו לחלוטין. על כן, בעבודת הכיבוש תוגשם עבודתו של אלוהים כבשר ודם במלואה. עבודת הגאולה ההתחלתית הייתה רק תחילתה של עבודת ההתגלמות. גוף הבשר ודם שעושה את עבודת הכיבוש ישלים את עבודת ההתגלמות כולה. מבחינת מין, התגלמות אחת היא זכר והשנייה היא נקבה. בכך הושלמה משמעות התגלמותו של אלוהים. היא מפריכה את תפיסותיו השגויות של האדם לגבי אלוהים: אלוהים יכול להיות הן זכר והן נקבה, ואלוהים בהתגלמותו הוא במהותו חסר מין. הוא ברא את האיש והאישה כאחד, והוא לא מבחין בין המינים. בשלב הזה בעבודה, אלוהים לא עושה אותות ומופתים, כך שהעבודה תשיג את תוצאותיה באמצעות מילים. זאת ועוד, הסיבה לכך היא שעבודתו של אלוהים בהתגלמותו הפעם היא לא לרפא חולים ולגרש שדים, אלא לכבוש את האדם על ידי דיבור. כלומר היכולת המולדת שיש להתגלמות הזו של אלוהים כבשר ודם היא לומר דברים ולכבוש את האדם, ולא לרפא חולים ולגרש שדים. עבודתו באנושיות רגילה היא לא לעשות נסים ולא לרפא חולים ולגרש שדים, אלא לדבר. לכן ההתגלמות השנייה כבשר ודם נראית לבני האדם רגילה הרבה יותר מזו הראשונה. בני אדם רואים שהתגלמותו של אלוהים כבשר ודם היא לא שקר. אולם ההתגלמות הזו של אלוהים שונה מההתגלמות של ישוע, ועל אף ששתיהן התגלמויות כבשר ודם, הן לא זהות לחלוטין. לישוע הייתה אנושיות רגילה, אך הוא לווה באותות ומופתים רבים. בהתגלמות הנוכחית של אלוהים, עיני האדם לא יראו אותות ומופתים, ולא ריפוי חולים או גירוש שדים, וגם לא הליכה על המים או צום שנמשך ארבעים יום... היא לא עושה עבודה זהה לזו שעשה ישוע, לא מפני שגוף הבשר והדם שלה שונה במהותו מזה של ישוע, אלא מפני שכהונתה היא לא לרפא חולים ולגרש שדים. אלוהים בהתגלמותו לא הורס את עבודתו שלו ולא מפריע לעבודתו שלו. מכיוון שהוא כובש את האדם באמצעות דבריו הממשיים, אין צורך להכניע אותו בעזרת נסים. לכן השלב הזה הוא השלמת עבודת ההתגלמות.

– 'הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מהות הבשר שאלוהים שוכן בו

מדוע אני אומר שמשמעותה של ההתגלמות לא הושלמה בעבודתו של ישוע? מפני שהדבר לא נהיה בשר באופן מלא. מה שישוע עשה היה רק חלק אחד מעבודתו של אלוהים כבשר ודם. הוא עשה רק את עבודת הגאולה ולא עשה את עבודת הזכייה באדם באופן מלא. לכן, אלוהים התגלם כבשר ודם פעם נוספת באחרית הימים. גם השלב הזה בעבודה נעשה כבשר ודם רגילים בידי בן אנוש רגיל לחלוטין שאנושיותו לא נעלה כלל ועיקר. במילים אחרות, אלוהים הפך לבן אנוש שלם, וזה אדם שזהותו היא זהות אלוהים – אדם שלם, גוף בשר ודם שלם, שמבצע את העבודה. בעיניים אנושיות, נראה שהוא רק בשר ודם לא נעלים כלל ועיקר – אדם רגיל מאוד שיכול לדבר בשפת השמיים, שלא מראה סימנים פלאיים כלשהם, לא עושה נסים, אך לא כל שכן חושף את סוד העניין של הדת באולמות כינוס גדולים. נדמה לבני אדם שעבודתה של ההתגלמות השנייה כבשר ודם שונה לחלוטין מזו של הראשונה, עד כדי כך שנדמה שלשתיים אין שום דבר במשותף, ולא ניתן לראות הפעם דבר מעבודתה של ההתגלמות הראשונה. על אף שעבודתה של ההתגלמות השנייה כבשר ודם שונה מזו של הראשונה, הדבר לא מוכיח שמקורן לא זהה. השאלה אם מקורן זהה תלויה באופי העבודה שעושות שתי ההתגלמויות כבשר ודם, ולא במעטפות החיצוניות שלהן. במהלך שלושת שלבי עבודתו, אלוהים התגלם פעמיים, ובשתי הפעמים עבודתו של אלוהים בהתגלמותו משיקה עידן חדש ופותחת בעבודה חדשה. ההתגלמויות משלימות זו את זו. עיניים אנושיות לא מסוגלות להבחין בכך ששתי ההתגלמויות כבשר ודם נובעות למעשה ממקור זהה. מיותר לציין שהדבר הוא מעבר ליכולתן של העין האנושית או המחשבה האנושית. אולם הן זהות במהותן, מפני שעבודתן נובעת מאותה רוח. לא ניתן לענות על השאלה אם שתי ההתגלמויות כבשר ודם באות ממקור זהה, על פי התקופה והמקום שבהם הן נולדו, או על פי גורמים דומים אחרים, אלא רק לפי העבודה האלוהית שהן מבטאות. ההתגלמות השנייה כבשר ודם לא מבצעת שום דבר מהעבודה שישוע עשה, מפני שעבודתו של אלוהים לא מצייתת למוסכמות, אלא מפלסת נתיב חדש בכל פעם. ההתגלמות השנייה כבשר ודם לא מתכוונת להעמיק או לחזק את הרושם שעשתה ההתגלמות הראשונה בדעתם של בני האדם, אלא להוסיף על כך ולהביא זאת לידי שלמות, להעמיק את הידע של האדם לגבי אלוהים, להפר את כל הכללים הקיימים בלבם של בני האדם ולמחוק את הצלמים הכוזבים של אלוהים מלבם. ניתן לומר ששום שלב בודד בעבודתו של אלוהים עצמו לא יכול להעניק לאדם ידע מלא לגביו. כל אחד מהם נותן רק חלק, ולא את השלם. על אף שאלוהים ביטא את טבעו באופן מלא, משום כושר ההבנה המוגבל של האדם, הידע שלו על אלוהים נותר עדיין לא מלא. בלתי אפשרי לבטא את טבעו של אלוהים במלואו בשפה אנושית. באיזו מידה יכול שלב בודד בעבודתו לבטא את אלוהים באופן מלא? הוא עובד כבשר ודם במסווה אנושיותו הרגילה, וניתן להכיר אותו רק על פי ביטויי האלוהיות שלו, ולא על פי המעטפת הגופנית שלו. אלוהים מתגלם כבשר ודם כדי לאפשר לאדם להכיר אותו באמצעות עבודתו המגוונת, ואין בעבודתו שני שלבים הדומים זה לזה. רק כך האדם יכול לקבל ידע מלא על עבודתו של אלוהים כבשר ודם, ללא הגבלה לפן בודד.

– 'הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מהות הבשר שאלוהים שוכן בו

ישוע עשה שלב של עבודה שעמד רק במהות של "הדבר היה עם אלוהים": האמת של אלוהים הייתה עם אלוהים, ורוח האל הייתה עם הבשר והדם והייתה בלתי נפרדת ממנו, כלומר בשרו ודמו של אלוהים בהתגלמותו היו עם רוח האל, וזו הוכחה גדולה יותר לכך שישוע בהתגלמותו כבשר ודם היה ההתגלמות הראשונה של אלוהים. שלב העבודה הזה מימש את המשמעות הפנימית של "הדבר נהיה בשר", העניק משמעות עמוקה יותר ל"הדבר היה עם אלוהים, ואלוהים היה הדבר", ומאפשר לכם להאמין באופן יציב במילים "בראשית היה הדבר". כלומר בעת הבריאה, אלוהים התאפיין בדברים, דבריו היו איתו והיו בלתי נפרדים ממנו, והעידן האחרון מבהיר אף יותר את העוצמה והסמכות של דבריו, ומאפשר לאדם לראות את כל דבריו – לשמוע את כל דבריו. זוהי העבודה של העידן האחרון. עליכם לדעת את הדברים האלה באופן מעמיק. העניין הוא לא להכיר את הבשר והדם אלא להכיר את בשרו ודמו של הדבר. זה לא מה שאתם צריכים לשאת עליו עדות, אלא מה שכולם צריכים לדעת. משום שזו עבודתה של ההתגלמות השנייה – והפעם האחרונה שאלוהים יתגלם כבשר ודם – היא משלימה לחלוטין את חשיבותה של ההתגלמות, מבצעת ומפיקה את כל עבודתו של אלוהים כבשר ודם, ומביאה את התקופה של אלוהים כבשר ודם לסופה.

– 'הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, נוהג (4)

בין אם בשלב זה אלוהים סובל קשיים או מבצע את כהונתו, הוא עושה זאת כדי להשלים את משמעותה של ההתגלמות כבשר ודם, מפני שזו התגלמותו האחרונה של אלוהים. אלוהים יכול להתגלם כבשר ודם רק פעמיים. לא תיתכן פעם שלישית. ההתגלמות הראשונה הייתה בזכר, השנייה בנקבה, וכך דמותו של אלוהים כבשר ודם הושלמה במחשבתו של האדם. יתרה מזאת, שתי ההתגלמויות כבר סיימו את עבודתו של אלוהים כבשר ודם. בפעם הראשונה הייתה לאלוהים בהתגלמותו אנושיות רגילה כדי להשלים את משמעותה של ההתגלמות. גם הפעם יש לו אנושיות רגילה, אך משמעותה של ההתגלמות הזו שונה: היא עמוקה יותר, ולעבודתה יש חשיבות עמוקה יותר. הסיבה לכך שאלוהים התגלם כבשר ודם פעם נוספת היא כדי להשלים את משמעותה של ההתגלמות. כשאלוהים יסיים לגמרי את השלב הזה בעבודתו, תושלם מלוא המשמעות של ההתגלמות, כלומר עבודתו של אלוהים כבשר ודם, ולא תהיה עוד עבודה לעשות כבשר ודם. כלומר מעתה והלאה, אלוהים לא יתגלם עוד לעולם כבשר ודם כדי לעשות את עבודתו.

– 'הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מהות הבשר שאלוהים שוכן בו

(קטעים נבחרים מדברי אלוהים)

שתי ההתגלמויות משלימות את חשיבותה של ההתגלמות

לכל שלב של עבודה שאלוהים עושה יש משמעות ממשית. כשישוע הגיע, הוא היה זכר, אך כשאלוהים בא הפעם, הוא נקבה. מתוך כך ניתן לראות שאלוהים ברא הן את הזכר והן את הנקבה למען עבודתו, ושאין אצלו הבחנה בין המינים. כשרוחו מגיעה, היא יכולה לעטות על עצמה כל בשר כרצונה, והבשר הזה מייצג אותה. בין שזה בשר של זכר או נקבה, הוא יכול לייצג את אלוהים כל עוד זוהי התגלמותו כבשר ודם. אילו ישוע היה מופיע כנקבה בבואו, במילים אחרות, אילו רוח הקודש הייתה מולידה תינוקת ולא תינוק, השלב הזה בעבודה היה מתבצע עד תום בכל מקרה. אם כך היה, שלב העבודה הנוכחי היה חייב להתבצע בידי זכר במקום זאת, והעבודה הייתה מתבצעת עד תום בכל מקרה. העבודה שנעשית בשני השלבים היא בעלת חשיבות זהה. אף אחד מהשלבים הללו לא חוזר על עצמו, והם לא סותרים זה את זה. בזמנו, כשישוע ביצע את עבודתו, הוא נקרא בנו היחיד של אלוהים, והמילה "בן" מצביעה על מין זכר. אם כן, מדוע בנו היחיד של אלוהים לא מוזכר בשלב הזה? הסיבה לכך היא שצורכי העבודה דרשו שינוי במין ממינו של ישוע. אצל אלוהים, אין הבחנה בין המינים. עבודתו נעשית כרצונו, והיא לא כפופה למגבלות כלשהן. היא חופשית במיוחד, אך לכל שלב יש חשיבות מעשית. אלוהים התגלם פעמיים כבשר ודם, ומן הסתם התגלמותו באחרית הימים היא ההתגלמות האחרונה. הוא בא כדי לחשוף את כל מעשיו. אילו בשלב הזה הוא לא היה מתגלם כבשר ודם כדי לעשות באופן אישי עבודה שהאדם יהיה עד לה, האדם היה מחזיק לנצח בתפיסה שאלוהים הוא רק זכר ולא נקבה. לפני כן, כולם האמינו שאלוהים יכול להיות רק זכר, ושנקבה לא יכולה להיקרא אלוהים, מפני שהאנושות כולה ראתה בגבר בעל סמכות ביחס לאישה. בני האדם סברו שאף אישה לא יכולה לקבל על עצמה סמכות, אלא שרק גבר יכול לעשות זאת. הם אף אמרו שהגבר הוא ראש לאישה, שעל האישה להישמע לגבר, ושהיא לא יכולה להתעלות עליו. כשנאמר בעבר שהגבר הוא ראש לאישה, הדבר נאמר ביחס לאדם וחוה, שהנחש הוליך אותם שולל, ולא ביחס לאיש והאישה שיהוה ברא בראשית. כמובן, על כל אישה להישמע לבעלה ולאהוב אותו, ועל כל בעל ללמוד לפרנס את משפחתו. אלה הם החוקים והצווים שקבע יהוה ושעל האנושות לציית להם בחייה על פני האדמה. יהוה אמר לאישה, "ואל-אישך, תשוקתך, והוא, ימשָׁל-בך." הדבר נאמר רק כדי שהאנושות (כלומר, הן האיש והן האישה) תוכל לחיות חיים רגילים תחת ריבונותו של יהוה, ורק כדי שלחיי האנושות יהיה מבנה והם לא יאבדו את סדרם. לכן, יהוה קבע כללים מתאימים לדרך שבה האיש והאישה צריכים לפעול, אך הם התייחסו רק לכל היצירים הנבראים החיים על פני האדמה, ולא להתגלמותו של אלוהים כבשר ודם. איך ייתכן שאלוהים יהיה זהה לבריאתו? דבריו כוונו רק לאנושות שהוא ברא. הוא קבע כללים לאיש ולאישה כדי שהאנושות תוכל לחיות חיים רגילים. בראשית, כשיהוה ברא את האנושות, הוא יצר שני סוגים של בני אנוש – גם זכר וגם נקבה. על כן, ההפרדה בין זכר לנקבה קיימת בהתגלמויותיו כבשר ודם. הוא לא תכנן את עבודתו על סמך הדברים שהוא אמר לאדם וחוה. שתי הפעמים שבהן הוא התגלם כבשר ודם נקבעו לחלוטין בהתאם לחשיבתו כשהוא ברא את האנושות לראשונה. כלומר הוא השלים את העבודה של שתי ההתגלמויות שלו על סמך הזכר והנקבה לפני שהם הושחתו. אילו האנושות הייתה לוקחת את הדברים שיהוה אמר לאדם וחוה שהנחש הוליך אותם שולל ומחילה אותם על העבודה של התגלמותו של אלוהים, הרי שישוע היה נדרש לאהוב את אשתו כראוי, הלא כן? אם כך היה, האם אלוהים הוא עדיין אלוהים? אם כך היה, האם הוא יכול היה להשלים את עבודתו? אם אסור שהתגלמותו של אלוהים כבשר ודם תהיה נקבה, הרי שהוא גם עשה שגיאה חמורה בכך שהוא ברא את האישה, הלא כן? אם האדם עדיין סבור שאסור היה לאלוהים להתגלם כאישה, פירוש הדבר שישוע, שלא התחתן ולפיכך לא יכול היה לאהוב את אשתו, היה שגיאה לא פחות חמורה מההתגלמות הנוכחית, הלא כן? מכיוון שאתם משתמשים בדברים שיהוה אמר לחוה כדי למדוד את אמת התגלמותו של אלוהים כיום, עליכם להשתמש בדברי יהוה לאדם כדי לשפוט את ישוע אדוננו שהתגלם כבשר ודם בעידן החסד. אלה שני מצבים זהים, הלא כן? מכיוון שאתם שופטים את ישוע אדוננו על פי הזכר שהנחש לא הוליך אותו שולל, אסור לכם לשפוט את אמיתותה של ההתגלמות כיום על פי הנקבה שהנחש הוליך אותה שולל. זה לא יהיה הוגן! אם הייתם שופטים שיפוט כזה, הדבר מוכיח שיצאתם מדעתכם. כשיהוה התגלם פעמיים כבשר ודם, המין של גופו היה קשור לזכר ולנקבה שהנחש לא הוליך שולל. הוא התגלם פעמיים כבשר ודם בהתאם לזכר והנקבה האלה שהנחש לא הוליך שולל. אל תחשוב שהזכריות של ישוע הייתה זהה לזו של אדם שהנחש הוליך אותו שולל. הוא לא קשור אליו כלל, ושניהם זכרים בעלי אופי שונה. בוודאי לא ייתכן שהזכריות של ישוע מוכיחה שהוא ראש רק לכל הנשים ולא לכל הגברים? האין הוא מלך היהודים (כולל גברים ונשים כאחד)? הוא אלוהים עצמו, ולא רק ראש לאישה אלא ראש גם לגבר. הוא אדון כל הברואים וראש לכל הברואים. איך ייתכן שאתם תקבעו שהזכריות של ישוע היא סמל לכך שהוא ראש לאישה? האין זה חילול הקודש? ישוע הוא זכר שלא הושחת. הוא אלוהים, הוא המשיח, הוא האדון. כיצד ייתכן שהוא יהיה זכר כמו אדם שהושחת? ישוע הוא הבשר והדם שלובשת רוח האל הקדושה מכל. איך ייתכן שתגידו שהוא אל בעל זכריות כמו זו של אדם? אם כך היה הדבר, כל עבודתו של אלוהים הייתה טעות, הלא כן? האם יהוה יכול היה לשלב בישוע את זכריותו של אדם שהנחש הוליך שולל? ההתגלמות הנוכחית היא דוגמה נוספת לעבודה של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, שמינה שונה מזה של ישוע אך שאופייה דומה לאופיו, הלא כן? האם אתם עדיין מעזים לומר שאלוהים בהתגלמותו לא יכול להיות נקבה, מפני שהאישה הייתה זו שהנחש הוליך שולל לראשונה? האם אתם עדיין מעזים לומר שמכיוון שהאישה היא הטמאה ביותר ומקור השחתתה של האנושות, לא ייתכן שאלוהים יתגלם בנקבה? האם אתם עדיין מעזים לומר ש"האישה תישמע תמיד לגבר ולעולם לא תוכל לבטא את אלוהים ישירות או לייצג אותו ישירות"? לא הבנתם בעבר, אך האם אתם יכולים עדיין לחלל כעת את קדושתה של עבודתו של אלוהים, בייחוד את עבודתו בהתגלמותו כבשר ודם? אם אתם לא יכולים לראות זאת בבירור, מוטב שתנצרו את לשונכם, שמא יתגלו טיפשותכם ובורותכם וייחשף כיעורכם. אל תחשבו שאתם מבינים הכל. אני אומר לכם שלא די בכל מה שראיתם וחוויתם כדי להבין ולו אלפית מתוכנית הניהול שלי. אם כן, מדוע אתם כה יהירים? לא די במעט הכישרון ובידע המזערי שיש לכם כדי לשמש בעבודתו של ישוע אפילו שנייה אחת! כמה חוויות יש לכם באמת? הדברים שראיתם וכל הדברים ששמעתם בימי חייכם, וכן הדברים שדמיינתם מעטים מהעבודה שאני עושה ברגע אחד! מוטב שלא תיטפלו לזוטות ושלא תחפשו פגמים. בלי קשר לשאלה כמה יהירים תהיו, אתם עדיין ברואים ששווים פחות מנמלים! כל תכולת בטנכם קטנה מתכולת בטנה של נמלה! אל תחשבו שמכיוון שחוויתם חוויות מסוימות ונעשיתם בכירים, אתם יכולים לדבר ולפעול בהתנשאות בלתי מרוסנת. החוויות והבכירות שלכם נובעות מהדברים שאמרתי, הלא כן? האם אתם מאמינים שקיבלתן אותן תמורת עבודתכם ועמלכם? כיום, אתם רואים את התגלמותי, וכתוצאה מכך אתם מתמלאים בהשקפות כה עשירות שאתם מפיקים מהן אינספור תפיסות. לולא ההתגלמות שלי, אפילו אם היו לכם כישרונות יוצאי דופן, לא היו לכם השקפות כה רבות. והרי מההשקפות האלה נבעו התפיסות שלכם, הלא כן? לולא הפעם הראשונה שבה ישוע התגלם כבשר ודם, מה הייתם יודעים על ההתגלמות? רק בזכות מה שאתם יודעים לגבי ההתגלמות הראשונה, אתם מעזים למתוח ביקורת במצח נחושה על ההתגלמות השנייה, הלא כן? מדוע אתם בוחנים אותה בקפידה במקום להיות חסידים ממושמעים? כשתיכנסו לתוך הזרם הזה ותתייצבו בפני אלוהים בהתגלמותו, האם הוא יתיר לכם לבחון זאת? אתם רשאים לחקור את ההיסטוריה המשפחתית שלכם, אך אם תנסו לחקור את "ההיסטוריה המשפחתית" של אלוהים, האם אלוהים של ימינו יתיר לכם לערוך מחקר כזה? אתם עיוורים, הלא כן? אתם ממיטים על עצמכם בוז, הלא כן?

לו רק הייתה עבודתו של ישוע נעשית ללא העבודה המשלימה בשלב הזה של אחרית הימים, האדם היה נאחז לנצח בתפיסה שרק ישוע הוא בנו היחיד של אלוהים, כלומר שלאלוהים יש רק בן אחד, ושכל מי שבא לאחר מכן בשם אחר לא יהיה בנו היחיד של אלוהים, לא כל שכן אלוהים עצמו. לאדם יש תפיסה שלפיה כל מי שמשמש כקורבן חטאת או שתופס את המושכות בשם אלוהים וגואל את האנושות כולה, הוא בנו היחיד של אלוהים. יש כאלה שמאמינים שכל עוד זה שבא הוא זכר, ניתן להחשיב אותו לבנו היחיד של אלוהים ולנציגו של אלוהים. לעומת זאת, אחרים אומרים שישוע הוא בנו של יהוה – בנו יחידו. האין זו תפיסה מופרזת ביותר של האדם? לולא נעשה השלב הזה בעבודה בעידן האחרון, האנושות הייתה כולה אפופה צל כבד בכל הנוגע לאלוהים. אם כך היה, האיש היה חושב שמעמדו גבוה ממעמדה של האישה, והנשים לעולם לא היו יכולות להרים את ראשן. שום אישה לא הייתה זוכה לישועה. בני האדם מאמינים תמיד שאלוהים הוא זכר, שהוא תמיד מתעב את האישה, ושהוא לא יעניק לה ישועה. אם כך היה, האין זו אמת שכל הנשים שיהוה ברא וכן הושחתו לעולם לא היו מקבלות הזדמנות לישועה? אם כך, לא היה טעם בכך שיהוה ברא את האישה, כלומר את חוה, הלא כן? האישה הייתה גוועת לנצח, הלא כן? לפיכך, השלב הזה של עבודה באחרית הימים נועד כדי להושיע את כל האנושות, ולא רק את האישה. אם מישהו חושב: "אם אלוהים היה מתגלם כנקבה זה היה רק למען הושעת האישה," הוא בהחלט טיפש!

העבודה הנעשית בהווה דחפה קדימה את העבודה של עידן החסד. כלומר העבודה בכל תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים התקדמה הלאה. על אף שעידן החסד הסתיים, חלה התקדמות בעבודתו של אלוהים. מדוע אני אומר שוב ושוב ששלב העבודה הזה בנוי על יסודם של עידן החסד ועידן החוק? פירוש הדבר הוא שהעבודה של היום היא המשך של העבודה שנעשתה בעידן החסד והתקדמות מעבר לעבודה שנעשתה בעידן החוק. שלושת השלבים קשורים זה לזה בקשר הדוק וכל שלב מחובר לזה שבא אחריו. מדוע אני אומר גם ששלב העבודה הזה בנוי על יסוד השלב שישוע עשה? לולא היה השלב הזה בנוי על יסוד העבודה שישוע עשה, צליבה אחרת הייתה צריכה להיערך בשלב זה, ועבודת הגאולה שנעשתה בשלב הקודם הייתה צריכה להתבצע מחדש. זה היה חסר משמעות. לפיכך, העבודה לא הסתיימה לחלוטין, אלא שהעידן התקדם הלאה והעבודה רוממה עוד יותר מבעבר. אפשר לומר ששלב העבודה הזה בנוי על יסודות עידן החוק ועל סלע עבודתו של ישוע. העבודה נבנית שלב-אחר-שלב, והשלב הזה הוא לא התחלה חדשה. רק השילוב של שלושת שלבי העבודה יכול להיחשב לתוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים. העבודה בשלב הזה נעשית על יסודות העבודה בעידן החסד. אם שני שלבי העבודה האלה לא קשורים זה לזה, מדוע הצליבה לא חוזרת בשלב הזה? מדוע אני לא נושא את חטאי האדם? אני לא בא באמצעות ההתעברות מרוח הקודש, ואני לא אצלב כדי לשאת את חטאי האדם. במקום זאת, אני כאן כדי להמיט ייסורים על האדם ישירות. אילו הייסורים שאני ממיט על האדם ובואי שלא באמצעות התעברות מרוח הקודש לא היו מתרחשים לאחר הצלבה, לא הייתי מוסמך לייסר את האדם. בדיוק מפני שאני וישוע הם אותו הדבר, אני בא ישירות כדי לשפוט את האדם ולהמיט עליו ייסורים. שלב העבודה הזה מבוסס כולו על השלב שקדם לו. זו הסיבה לכך שרק עבודה כזו יכולה להושיע את האדם באופן הדרגתי. ישוע ואני נובעים מאותה רוח. על אף שאין קשר בין בשרו לבשרי, רוחנו אחת. על אף שהדברים שאנחנו עושים והעבודה שאנחנו לוקחים על עצמנו לא זהים, אנחנו דומים במהותנו. בשרנו מתגלם בדרכים שונות, אך הסיבה לכך היא התחלפות התקופה והשוני בדרישות עבודתנו. כהונותינו לא דומות, כך שגם העבודה שאנחנו עושים והטבע שאנחנו מגלים לאדם הם שונים. זו הסיבה לכך שהדברים שהאדם רואה ומבין כיום שונים ממה שהוא ראה והבין בעבר, וזאת משום התחלפות התקופה. על אף שבשרם שונה במינו ובדמותו, ועל אף שהם לא נולדו לאותה משפחה, לא כל שכן באותה תקופה, רוחם אחת. על אף שאין שום קשר דם או קשר פיזי בין שתי ההתגלמויות, אי-אפשר להכחיש שאלה התגלמויותיו של אלוהים כבשר ודם בשתי תקופות שונות. העובדה שאלה התגלמויותיו של אלוהים כבשר ודם היא אמת שלא ניתנת לערעור, על אף שהם לא נצר לאותה שושלת ושהם לא דוברים שפה אנושית משותפת (האחת הייתה זכר שדיבר את שפת היהודים והאחרת היא נקבה שמדברת רק סינית). אלה הסיבות לכך שהם חיים במדינות שונות ועושים את העבודה שעליהם לעשות, וכן שהם שייכים לתקופות שונות. למרות העובדה שהם אותה רוח ושמהותם זהה, אין דמיון מוחלט כלל בין המעטפות החיצוניות של בשרם ודמם. הדבר היחיד שהם חולקים הוא אותה האנושיות, אך המראה של בשרם ודמם ונסיבות לידתם אינם דומים. אין לכך השפעה על עבודתו של כל אחד מהם או על האופן שבו האדם מכיר אותם. אחרי הכל, בניתוח הסופי, הם אותה רוח, ואיש לא יכול להפריד ביניהם. על אף שאין ביניהם קשר דם, רוחם מכוונת את כל הווייתם. היא מקצה להם עבודה שונה בתקופות שונות. בשרם ודמם אינם נצר לאותה שושלת. רוח יהוה אינה הורתו של רוחו של ישוע, ורוחו של ישוע אינה פרי בטנה של רוח יהוה – הם אותה רוח. זאת בדיוק כשם שישוע ואלוהים בהתגלמותו כיום הם אותה רוח. על אף שאין ביניהם קשר דם, הם אחד. זאת מפני שרוחם אחת. אלוהים יכול לעשות את עבודת החסד והנדיבות וכן את עבודת המשפט והייסורים הצודקים של האדם ואת עבודת הטלת הקללות על האדם. בסופו של דבר, הוא יכול לעשות את העבודה של השמדת העולם והענשת הרשעים. האין הוא עושה את כל זה בעצמו? האין זו כול יכולתו של אלוהים? הוא יכול היה גם להכריז על חוקים לאדם ולקבוע לו דברות, וגם לכוון את בני ישראל הקדומים לחיות את חייהם על פני האדמה, לכוון אותם לבנות את בית המקדש והמזבחות ולהחזיק בכל בני ישראל תחת ריבונותו. בזכות סמכותו, הוא חי עמם על פני האדמה במשך אלפיים שנה. בני ישראל לא העזו להתמרד נגדו. כולם יראו את אלוהים וצייתו לדברותיו. זו הייתה העבודה שנעשתה כולה בזכות סמכותו וכול יכולתו. לאחר מכן, בעידן החסד, ישוע בא לגאול את כל האנושות המופקרת (ולא רק את בני ישראל). הוא גילה רחמים ואהבה כלפי האדם. ישוע שהאדם ראה בעידן החסד היה מלא נדיבות ותמיד רחש אהבה לאדם, מפני שהוא בא כדי לגאול את האנושות מחטא. הוא יכול היה למחול לאדם על חטאיו עד שצליבתו באמת גאלה את האנושות מחטא. בעת ההיא, אלוהים הופיע בפני האדם עם רחמים ונדיבות. כלומר הוא הפך לקורבן חטאת למען האדם ונצלב בעבור חטאי האדם, כדי שהם יימחלו לעד. הוא היה רחום, חנון, סבלני ואוהב. וכל חסידיו של ישוע בעידן החסד שאפו אף הם להיות סבלניים ואוהבים בכל דבר. הם סבלו ללא תלונה ומעולם לא השיבו מלחמה גם אם הכו אותם, קיללו אותם או סקלו אותם באבנים. אולם הדבר לא יכול להיות כך בשלב האחרון הזה. בדומה לכך, על אף שרוחם של ישוע ויהוה הייתה אחת, עבודתם לא הייתה דומה לגמרי. עבודתו של יהוה לא הייתה לחתום את העידן אלא להוביל אותו ולפתוח את חיי האנושות על פני האדמה. אולם העבודה שעל הפרק כעת היא לכבוש את בני אדם באומות הגויים שהושחתו עמוקות ולהוביל לא רק את משפחת סין אלא את התבל כולה. אולי נדמה לכם שהעבודה הזו נעשית כעת רק בסין, אך למעשה היא כבר החלה להתרחב אל מעבר לגבולותיה. מדוע זרים מחפשים את הדרך הנכונה פעם אחר פעם? הסיבה לכך היא שרוח האל כבר החלה בעבודתה, ודברי האל מכוונים כעת לאנשי התבל כולה. הדבר מסמן כבר את ביצועה של מחצית העבודה. רוח האל מקדמת את העבודה האדירה הזו מבריאת העולם ועד היום, ויתרה מזאת, היא עושה עבודה שונה בעידנים השונים ובאומות שונות. אנשי כל עידן רואים טבע שונה של אלוהים שמתגלה באופן טבעי דרך העבודה השונה שהוא עושה. הוא אלוהים המלא רחמים ונדיבות, הוא קורבן החטאת למען האדם ורועה האדם, אך הוא גם המשפט, הייסורים והקללה של האדם. הוא יכול היה להוביל את האדם לחיים על פני האדמה במשך אלפיים שנה וכן לגאול את האנושות המושחתת מחטא. כיום, הוא יכול גם לכבוש את האנושות, שלא מכירה אותו, ולגרום לה להיות כפופה לריבונותו, כדי שכולם יישמעו לו לחלוטין. בסופו של דבר, הוא ישרוף את כל הטומאה והרשע בקרב בני האדם בתבל כולה, כדי להראות להם שהוא לא רק אל של רחמים, אהבה, חוכמה, פליאה וקדושה, אלא עוד יותר מכך, אל ששופט את האדם. כלפי הרשעים בקרב האנושות, הוא שריפה, שיפוט וענישה. כלפי מי שעתיד להפוך למושלם, הוא צרה, זיכוך וניסיון, וכן נחמה, קיום, אספקה של מילים, טיפול וגיזום. וכלפי מי שיסולק, הוא ענישה וכן תגמול. אמרו לי, האין אלוהים כל יכול? הוא מסוגל לעשות כל עבודה, ולא רק את הצליבה כפי שדמיינתם. אתם ממעיטים מדי בערכו של אלוהים! האם אתם מאמינים שכל מה שהוא יכול לעשות הוא לגאול את האנושות כולה באמצעות צליבתו, ושבעקבות זאת, אתם תעלו אחריו השמיימה ותאכלו את פרי עץ החיים ותשתו מנהר החיים? ...האם ייתכן שזה יהיה כה פשוט? אמרו לי, מה השגתם? האם יש לכם חיים כמו חייו של ישוע? הוא אכן גאל אתכם, אך הצליבה הייתה עבודתו של ישוע עצמו. איזו חובה מילאתם כבני אדם? אתם אדוקים רק כלפי חוץ, אך אתם לא מבינים את דרכו. האם כך אתם מבטאים אותו? אם לא זכיתם בחיים מאלוהים ולא ראיתם את כל טבעו הצודק, הרי שאתם לא יכולים לטעון שיש לכם חיים, ואתם לא ראויים לעבור בשעריה של מלכות השמיים.

לא זו בלבד שאלוהים הוא רוח, אלא שהוא יכול גם להתגלם כבשר ודם. זאת ועוד, הוא גוף של כבוד. אתם לא ראיתם את ישוע, אך בני ישראל חזו בו, כלומר היהודים באותה תקופה. בתחילה הוא היה בשר ודם, אך לאחר שהוא נצלב, הפך לגוף הכבוד. הוא הרוח השורה בכל והוא יכול לעשות את עבודתו בכל מקום. הוא יכול להיות יהוה, ישוע או המשיח. בסופו של דבר, הוא יכול להפוך לאל הכול יכול. הוא צֶדֶק, משפט וייסורים, קללה וחרון אף, אך הוא גם רחמים ונדיבות. כל העבודה שהוא עשה יכולה לייצג אותו. איזה מין אל הוא לדעתכם? פשוט לא תוכלו להסביר, אלא רק לומר, "אני לא יכול להסביר איזה מין אל הוא." אל תסיקו את המסקנה שאלוהים הוא לנצח אל של רחמים ונדיבות רק מפני שאלוהים עשה את עבודת הגאולה בשלב אחד. האם אתם יכולים להיות בטוחים שהוא רק אל רחום ואוהב? אם הוא אל רחום ואוהב, מדוע הוא יחתום את העידן באחרית הימים? מדוע הוא ישלח אסונות כה רבים לעולם? אם הדברים הם כפי שאתם חושבים, שהוא רחום ואוהב כלפי האדם עד הסוף, גם בעידן האחרון, מדוע הוא עתיד לשלוח אסונות מהשמיים? אם הוא אוהב את האדם כמותו, ואם הוא בנו היחיד של אלוהים, מדוע הוא עתיד לשלוח מכות וברד מהשמיים? מדוע הוא מניח לאדם לסבול רעב ומגיפות? מדוע הוא מניח לאדם לסבול את האסונות האלה? איש מכם לא מעז לומר איזה מין אל הוא, ואיש לא יכול להסביר זאת. האם אתם יכולים להיות בטוחים שהוא הרוח? האם אתם מעזים לומר שהוא אינו אלא בשרו של ישוע? והאם אתם מעזים לומר שהוא אל שייצלב לנצח למען האדם?

– 'הדבר מופיע בבשר'

הערות שוליים:

א. בטקסט המקורי לא מופיעות המילים "העבודה של."