תשובה:

מקריאת כתבי הקודש, עולה ההבנה שאלוהים הוא הבורא של הכל. ואנו מתחילים להכיר את מעשיו המופלאים. כי כתבי הקודש הם עדות לשני השלבים הראשונים בעבודתו של אלוהים. זהו תיעוד של דברי אלוהים ועדויות האדם שניתנו במהלך עידן החוק ועידן החסד. לפיכך, כתבי הקודש חשובים מאוד לאמונתנו. חשבו על כך - אלמלא כתבי הקודש, כיצד היה האדם מבין את דברי האלוהים ומכיר את אלוהים? באיזו עוד דרך היה האדם חוזה במעשיו של אלוהים, ומתחיל לפתח אמונת-אמת באלוהים? אם אדם אינו קורא את כתבי הקודש, איזו גישה תהיה לו לעדויות האמת של כל הקדושים מכל הזמנים שנשמעו לאלוהים? לפיכך, אמונה מחייבת את הקריאה בכתבי הקודש. מי שמאמין באלוהים אינו אמור לסטות מהם. ניתן לומר שהסוטים מכתבי הקודש לא יכולים להאמין באלוהים. ולראיה - התנסויותיהם של קדושים בכל הזמנים. איש אינו מעז להכחיש שכתבי הקודש הם בעלי משמעות לצורך קיום האמונה. אם כן, בכל הזמנים, קדושים ואנשי דת ייחסו חשיבות רבה לקריאה מעמיקה של כתבי הקודש. היו שאמרו שקריאת כתבי הקודש והתפילה חיוניות כמו שתי רגליים להליכה - נסמכות זו על זו. אך ישוע האדון אמר, "אַתֶּם חוֹקְרִים אֶת הַכְּתוּבִים, כִּי חוֹשְׁבִים אַתֶּם שֶׁיֵּשׁ לָכֶם חַיֵּי עוֹלָם בָּהֶם; וְהֵם הַמְּעִידִים עָלַי. וְאִלּוּ אַתֶּם אֵינְכֶם רוֹצִים לָבוֹא אֵלַי כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ לָכֶם חַיִּים" (יוחנן ה' 39-40). ובכן, יש אנשים ששרויים בבלבול, הם חושבים, היות שכתבי הקודש הם תיעוד של דברי אלוהים ועדויות האדם, קריאת כתבי הקודש אמורה להעניק לאדם חיי נצח! אז מדוע ישוע האדון אמר שבכתבי הקודש אין חיי נצח? למעשה, זה לא רעיון כל כך מסובך. כל עוד מובנים לנו הסיפור ומהותם של דברי אלוהים ועבודתו במהלך עידן החוק ועידן החסד, וההשפעה שהושגה בזכותם, יהיה לנו קל להבין למה לא ניתנים חיי נצח מקריאת כתבי הקודש. ראשית, הבה נבחן את עידן החוק. בעידן זה יהוה עסק בעיקר בפרסום החוקים, הדיברות והצווים שנועדו לאדם. דבריו היו מעין הדרכה לאנושות שהייתה בחיתוליה, הוא לימד אותם לחיות. בדברים אלו לא הוזכר שינוי טבע חייו של האדם. לפיכך, במהלך עידן החוק דבריו של אלוהים נועדו בעצם לגרום לאדם להישמע לחוקים ולדיברות. והגם שדברים אלו היו אמת, הם ייצגו את האמת הכי בסיסית. במהלך עידן החסד דבריו של ישוע האדון, עבודתו, התמקדו רק בעבודת הגאולה. הדברים שהוא אמר נגעו לאמת שבגאולה. הוא לימד את בני האדם כי עליהם להתוודות על חטאיהם, לחזור בתשובה ולהימנע מחטא. בדרך זו למדו להתפלל. הם דרשו מהאדם לאהוב את אלוהים מכל הלב והנשמה. ולאהוב את שכניהם. להיות סובלני וסבלני, לסלוח לאחרים שבעים כפול שבע פעמים וכולי. כל הדרישות האלו כלולות בדרך החזרה בתשובה. באמצעות קריאת כתבי הקודש, אנו יכולים להבין רק את עבודתו של אלוהים בעידן החוק ועידן החסד. ומתחילים להבין שהכל נברא בידי אלוהים ולומדים כיצד לחיות על פני האדמה וכיצד לעבוד את אלוהים. אנו מבינים מהו החטא, מי אלו שאלוהים מברך ומי אלו שהוא מקלל. אנו לומדים כיצד להתוודות על חטאינו לפני אלוהים. לומדים ענוה, אורך אפיים וסלחנות; אנו יודעים שעלינו לשאת את הצלב. אנו רואים בעצמנו את רחמיו וחמלתו של ישוע האדון... ומבינים שרק אם נתייצב באמונה לפני ישוע האדון נוכל ליהנות משפע חסדו האלוהי, ומהאמת. דבריו ועבודתו של אלוהים בעידן החוק ועידן החסד, כפי שתועדו שם בכתבי הקודש, היו האמת שאמר אלוהים בהתאם לצרכים של האנושות, ובהתאם לתוכנית הגאולה של האנושות. אמיתות אלו לא יכלו לשנות את טבע חייו של האדם, ולא יכלו לאפשר לאדם לזכות בטיהור, בישועה ובשלמות. לפיכך, את הדברים שאמר ישוע אדוננו בעידן החסד ניתן לכנות: 'הדרך לחזרה בתשובה', ובשום אופן לא 'הדרך לחיי נצח'.

אם כן, מהי הדרך לחיי נצח? הדרך לחיי נצח היא דרך האמת שמאפשרת לאדם לחיות לנצח, כלומר זוהי הדרך שמאפשרת לאדם להיפטר מהכבלים שבטבעו החוטא, לשנות את טבע חייו של האדם, לזכות באמת כדרך חיים, להשתחרר מהשפעתו של השטן, ולתאום אך ורק את המשיח. דרך זו מאפשרת לאדם לדעת את אלוהים, להישמע לו ולירוא אותו, כך שלעולם לא יחטא עוד בהתנגדות לו או בבגידה בו. רק הדרך שבכוחה לגרום להשפעה הזאת תוכל להיקרא 'דרך חיי הנצח'. האדם מת עקב החטא. נזכור זאת. אם האדם משיג את האמת כדרך חייו ומיישב את כל חטאיו, אזי הוא יזכה מאלוהים בברכת חיי נצח. לפיכך, רק בתנאי שנקבל הישועה באחרית הימים, אז נוכל ליהנות מהדרך לחיי נצח שאלוהים יתן לאנושות. ישוע אדוננו אמר, "אֲנִי הַתְּחִיָּה וְהַחַיִּים. הַמַּאֲמִין בִּי יִחְיֶה גַּם אִם יָמוּת. וְכָל מִי שֶׁחַי וּמַאֲמִין בִּי לֹא יָמוּת לְעוֹלָם" (יוחנן י"א 25-26). זה מראה שחייהם ומותם של בני האדם נתונים בידי אלוהים. זו סמכותו של אלוהים, ואיש אינו יכול לשנות את גורלו הוא. רק אדם שזוכה לישועה לאחר קיבל על עצמו את עבודתו של אלוהים באחרית הימים ושזוכה באמת כחייו מסוגל לזכות בחיי נצח. זה נכון בוודאות מלאה. אם כן, לאחר שישוע אדוננו השלים את עבודת הגאולה בעידן החסד, הוא הבטיח שהוא ישוב, ובאותו מעמד הוא אמר כך: "יעוֹד רַבּוֹת יֵשׁ לִי לְהַגִּיד לָכֶם, אֶלָּא שֶׁאַתֶּם אֵינְכֶם יְכוֹלִים לָשֵׂאת זֺאת עַכְשָׁו. אֲבָל הוּא, אֲשֶׁר הוּא רוּחַ הָאֱמֶת, כְּשֶׁיָּבוֹא יַדְרִיךְ אֶתְכֶם אֶל כָּל הָאֱמֶת, כִּי לֹא יְדַבֵּר מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא אֶת אֲשֶׁר הוּא שׁוֹמֵעַ יְדַבֵּר וְאֶת הַבָּאוֹת יוֹדִיעַ לָכֶם" (יוחנן ט"ז 12-13). האמיתות שהשמיע ישוע אדוננו בשובו הן הדרך היחידה לחיי נצח, וזה מראה שהמשיח הוא האמת, הדרך והחיים. מדוע דרך חיי הנצח אינה כלולה בכתבי הקודש? בראש וראשונה, מפני שכתבי הקודש מתעדים את שני השלבים הקודמים בעבודתו של אלוהים, אך אינם כוללים את כל האמיתות שאלוהים השמיע באחרית הימים כדי לטהר את האנושות ולהושיעה. לכן דרך חיי הנצח אינה מצויה בכתבי הקודש. עם זאת, הדבר אינו מפחית מערכם של כתבי הקודש כעדות לאלוהים ואינו גורע מהשפעתם על הקוראים בהם. מעמדם של כתבי הקודש בליבם של בני האדם מעולם לא התערער בדיוק מפני שהעדות שמופיעה בכתבי הקודש אודות אלוהים היא אמת, מפני שבריאת השמיים, הארץ וכל הדברים בידי אלוהים היא אמת ומפני שהעדות לציותם ולנאמנותם של דורות על גבי דורות של קדושים לאלוהים היא אמת. ניתן לומר שדורות של קדושים גדלו והתבגרו בזכות מה שהם למדו מכתבי הקודש. למרות שהקדושים לא נחלצו מהטבע המושחת של האנושות, שאופיים עדיין היה שטני ושהם לא טוהרו באמת, אמונתם באלוהים הייתה איתנה ונאמנותם לו הייתה בלתי מעורערת. רבים מהם מתו על קידוש השם, וכולם נשאו עדות יפהפייה ומהדהדת לאלוהים. אלה התוצאות שהושגו בזכות עבודתו של אלוהים בעידן החוק ובעידן החסד. לכולנו ברור שהמאמינים באלוהים הם רבים מספור, ולמרות שהם לא טוהרו, שטבע חייהם לא השתנה ושאין להם הבנה אמיתית של אלוהים, אמונתם היא אמיתית. אלוהים לא נטש אותם – הוא ממתין לשובו של אדוננו באחרית הימים, כאשר אותם מאמינים יינשאו ויובאו בפניו, יטוהרו ויובאו לידי שלמות. כך כל האנשים שמאמינים באמת באלוהים ושאוהבים את האמת יזכו בדרך חיי הנצח שאלוהים מעניק באחרית הימים. כעת אנו מבינים מדוע כתבי הקודש אינם יכולים לזכות את הקוראים בהם בחיי נצח, נכון?

– 'שאלות ותשובות קלאסיות על בשורת המלכות קטעים נבחרים'