בר האנוש הוא אדון השבת (א')

2018 יולי 9

1. מתי י"ב 1 בְּאוֹתָהּ הָעֵת עָבַר יֵשׁוּעַ בְּשַׁבָּת בִּשְׂדֵה קָמָה; תַּלְמִידָיו הָיוּ רְעֵבִים וְהֵחֵלּוּ לִקְטֺף שִׁבֳּלִים וְלֶאֱכֺל.

2. מתי י"ב 6-8 וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁגָּדוֹל מִן הַמִּקְדָּשׁ נִמְצָא כָּאן. אַךְ אִלּוּ יְדַעְתֶּם מַה מַּשְׁמַע 'חֶסֶד חָפַצְתִּי וְלֹא־זֶבַח', לֹא הֱיִיתֶם מַרְשִׁיעִים אֶת הַנְּקִיִּים, שֶׁהֲרֵי בֶּן־הָאָדָם הוּא אֲדוֹן הַשַּׁבָּת.

נביט קודם בפסוק הזה: "בְּאוֹתָהּ הָעֵת עָבַר יֵשׁוּעַ בְּשַׁבָּת בִּשְׂדֵה קָמָה; תַּלְמִידָיו הָיוּ רְעֵבִים וְהֵחֵלּוּ לִקְטֺף שִׁבֳּלִים וְלֶאֱכֺל".

מדוע בחרנו בפסוק הזה? מה הקשר בינו לבין טבעו של אלוהים? בפסוק הזה, הדבר הראשון שאנחנו יודעים הוא שזה היה יום השבת, אך ישוע אדוננו יצא להוביל את תלמידיו בשדה הקמה. מה שאף יותר "בוגדני" הוא שהם אפילו "הֵחֵלּוּ לִקְטֺף שִׁבֳּלִים וְלֶאֱכֺל." בעידן החוק, חוקיו של יהוה אלוהים אסרו על אנשים לצאת סתם או לקחת חלק בפעילויות בשבת – היו דברים רבים שהיו אסורים בשבת. הפעולה הזו מצדו של ישוע אדוננו הייתה תמוהה בעיני בני האדם שחיו זמן רב תחת החוק, והדבר אף עורר ביקורת. באשר לתחושת הבלבול שלהם והאופן שבו הם דיברו על מעשהו של ישוע, נניח את אלה בצד לעת עתה, ונדון ראשית בשאלה מדוע בחר ישוע אדוננו לעשות זאת בשבת, מכל הימים, ומה הוא רצה ללמד באמצעות המעשה הזה את האנשים שחיו תחת החוק. זהו הקשר בין הפסוק הזה לבין טבעו של אלוהים, שעליו ברצוני לדבר.

כשישוע אדוננו בא, הוא השתמש בפעולות מעשיות כדי לתקשר לאנשים: אלוהים עזב את עידן החוק והחל בעבודה חדשה, והעבודה החדשה הזו לא הצריכה שמירת שבת. כשאלוהים חרג מהמגבלות של יום השבת, זו הייתה רק טעימה מוקדמת של עבודתו החדשה. עבודתו האמיתית והגדולה טרם התרחשה. כשישוע אדוננו החל את עבודתו, הוא כבר הותיר מאחוריו את כבלי עידן החוק והשתחרר מההגבלות של התקנות והעקרונות של העידן הזה. לא היה בו זכר לכל דבר הקשור לחוק. הוא השיל את החוק מעליו לחלוטין ולא ציית לו עוד, והוא לא דרש עוד מהאנושות לציית לחוק. אם כך, כאן אתם רואים שישוע אדוננו הלך בשדה הקמה בשבת. אלוהים לא נח, אלא יצא לעבוד. הפעולה הזו ערערה את תפיסותיהם של אנשים והעבירה להם את המסר שהוא אינו חי יותר תחת החוק ושהוא חרג מגבולות השבת והופיע בפני האנושות ובקרבה בדמות חדשה, עם דרך עבודה חדשה. הפעולה הזו בישרה לאנשים שהוא הביא עמו עבודה חדשה שהחלה עם עזיבת החוק והשבת. כשאלוהים ביצע את העבודה החדשה שלו, הוא לא נצמד עוד אל העבר והוא לא היה מעוניין עוד בתקנות של עידן החוק. הוא גם לא הושפע מעבודתו בעידן הקודם, אלא עבד כרגיל בשבת, וכשתלמידיו היו רעבים, הם יכלו לקטוף שיבולים לאכול. הדבר היה רגיל לחלוטין בעיני אלוהים. לאלוהים יש אפשרות להתחלה חדשה לחלק ניכר מהעבודה שהוא רוצה לעשות והדברים שהוא רוצה לומר. ברגע שיש לו התחלה חדשה, הוא אינו מזכיר את עבודתו הקודמת ואינו ממשיך אותה. זאת משום שלאלוהים יש העקרונות שלו בעבודתו. כשהוא רוצה להתחיל עבודה חדשה, הוא רוצה להביא את האנושות אל שלב חדש בעבודתו, ובשלה בזה עבודתו מגיעה לשלב גבוה יותר. אם אנשים ימשיכו לפעול לפי האמירות או התקנות הישנות, או ימשיכו לדבוק בהן, הוא לא יזכור או ישבח זאת. זאת מפני שהוא כבר הביא עבודה חדשה ושלב חדש בעבודתו. כשהוא יוזם עבודה חדשה, הוא מופיע בפני האנושות בדמות חדשה לחלוטין, מזווית חדשה לחלוטין, ובדרך חדשה לחלוטין, כדי שבני האדם יוכלו לראות היבטים שונים של טבעו ושל מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו. זו אחת ממטרותיו בעבודתו החדשה. אלוהים לא דבק בישן ולא נצמד לשביל המוכר. כשהוא עובד ומדבר, הדבר אינו מגביל כמו שאנשים מדמיינים. באלוהים, הכל חופשי ומשוחרר ואין איסורים או הגבלות – מה שהוא מביא לאנושות הוא חירות ושחרור. הוא אל חי, אל שקיים באמת ובתמים. הוא אינו בובה או פסל חרס, והוא שונה לחלוטין מהאלילים שאנשים מקדשים ועובדים. הוא חי וחיוני ומה שדבריו ועבודתו מביאים לבני האדם זה חיים ואור, חירות ושחרור, מכיוון שהוא בעל האמת, החיים והדרך – הוא אינו מוגבל בשום צורה בעבודתו. בלי קשר למה אנשים אומרים ולאופן שבו הם רואים או מעריכים את עבודתו החדשה, הוא יבצע את עבודתו ללא פקפוק. הוא לא יחשוש מתפיסותיו של איש או מאצבעות המופנות כלפי עבודתו ודבריו, או אפילו מהתנגדותם החריפה של בני אדם מסוימים לעבודתו החדשה. איש מקרב הבריות אינו יכול להשתמש בהיגיון אנושי או דמיון, ידע או מוסריות אנושיים כדי למדוד או להגדיר את מה שאלוהים עושה, כדי להטיל ספק בעבודתו, להפריע לה או לחבל בה. אין כל הגבלה בעבודתו או במעשיו, ואף אדם, דבר או חפץ לא יגבילו אותה, וכוחות עוינים לא יפריעו לה. בכל הנוגע לעבודתו החדשה, הוא מלך שמנצח תמיד וכל כוח עוין וכל כפירה ודבר שקר מצד האנושות נרמסים תחת הדום רגליו. כל שלב חדש בעבודה שהוא מבצע לבטח יתפתח ויורחב בקרב האנושות ולבטח יבוצע ללא עיכוב בכל רחבי התבל עד שעבודתו הגדולה תושלם. אלה כול יכולתו של אלוהים, חוכמתו, סמכותו ועוצמתו. לפיכך, ישוע אדוננו יכול היה בצורה פתוחה לצאת ולעבוד בשבת מכיוון שבלבו לא היו חוקים, ולא היו ידע או דוקטרינה שנבעו מהאנושות. הדברים שהיו לו היו עבודתו החדשה של אלוהים ודרכו. עבודתו הייתה הדרך לשחרור האנושות, להוצאתה לחופשי, לאפשר לה להתקיים באור ולאפשר לה לחיות. ובני האדם שעובדים אלילים או אלוהי שקר חיים בכל יום כשהם נתונים בכבלי השטן, ומגודרים בכל מיני כללים ואיסורים – היום דבר אחד אסור, מחר אחר – אין כל חירות בחייהם. הם כמו אסירים בשלשלאות, ללא כל שמחה. מה מייצג "איסור"? הוא מייצג מגבלות, כבלים ורוע. ברגע שאדם עובד אליל, הוא עובד אל שקר, רוח רעה. האיסור נלווה לכך. אסור לכם לאכול דבר כזה או אחר, היום אסור לכם לצאת, מחר אסור לכם להדליק אש, ביום שלאחר מכן אסור לכם לעבור לבית חדש, יש לבחור בימים מסוימים לחתונות ולוויות ואף ללידה. איך נקרא הדבר? הדבר הזה נקרא איסור. זוהי כבילה של האנושות, ואלו הן שלשלאות השטן והרוחות הרעות אשר שולטות בבני האדם ומגבילות את לבם וגופם. האם האיסורים האלה קיימים אצל אלוהים? בדברכם על קדושתו של אלוהים, עליכם לחשוב קודם כל על כך: אצל אלוהים אין כל איסורים. לאלוהים יש עקרונות בדבריו ובעבודתו, אך אין איסורים, מכיוון שאלוהים עצמו הוא האמת, הדרך והחיים.

כעת, בואו נסתכל על הפסוק הבא: "וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁגָּדוֹל מִן הַמִּקְדָּשׁ נִמְצָא כָּאן. אַךְ אִלּוּ יְדַעְתֶּם מַה מַּשְׁמַע 'חֶסֶד חָפַצְתִּי וְלֹא־זֶבַח', לֹא הֱיִיתֶם מַרְשִׁיעִים אֶת הַנְּקִיִּים, שֶׁהֲרֵי בֶּן־הָאָדָם הוּא אֲדוֹן הַשַּׁבָּת" (מתי י"ב 6-8). למה מתייחסת כאן המילה "מקדש"? במילים פשוטות, "מקדש" מתייחס לבניין גבוה ומפואר, ובעידן החוק, בית המקדש היה המקום שבו הכוהנים עבדו את אלוהים. כשישוע אדוננו אמר, "גָּדוֹל מִן הַמִּקְדָּשׁ נִמְצָא כָּאן," למי מתייחסת המילה "מקום"? ברור שהמילה "מקום" מתייחסת לאדון ישוע בעצמו, משום שרק הוא היה גדול מן המקדש. מה אמרו המילים הללו לאנשים? הן אמרו לאנשים לצאת מהמקדש – אלוהים כבר יצא ולא עבד בו יותר, לכן על האנשים לחפש אחר עקבותיו של אלוהים מחוץ לבית המקדש וללכת בעקבותיו בעבודתו החדשה. הרקע לאמירה הזו של ישוע אדוננו היה שתחת החוק, אנשים החלו לראות את בית המקדש כדבר גדול יותר מאלוהים עצמו. כלומר אנשים עבדו את בית המקדש במקום לעבוד את אלוהים. לכן ישוע אדוננו הזהיר אותם לא לעבוד אלילים, אלא לעבוד את אלוהים, משום שהוא עליון. לפיכך, הוא אמר: "חֶסֶד חָפַצְתִּי וְלֹא־זֶבַח". ברור שבעיני ישוע אדוננו, מרבית האנשים תחת החוק לא עבדו יותר את יהוה, אלא פשוט ביצעו את התהליך של הקרבת קורבנות, וישוע אדוננו קבע שהתהליך הזה היה עבודת אלילים. עובדי האלילים הללו היו ראו את בית המקדש כדבר גדול ונשגב יותר מאלוהים. בלבם היה רק בית המקדש, ולא אלוהים. ואילו הם איבדו את בית המקדש, הם היו כאילו מאבדים את מקום מגורם. בלי בית המקדש, לא היה להם מקום לעבוד את אלוהים ולהקריב את קורבנותיהם. מקום מגורם, לכאורה, הוא המקום שבו הם פעלו תחת נס עבודת יהוה אלוהים, מה שאפשר להם להישאר בבית המקדש ולקיים את ענייניהם שלהם. קורבנותיהם לכאורה היו רק לשם עיסוקיהם האישיים המבישים במסווה של קיום עבודתם בבית המקדש. זו הייתה הסיבה לכך שאנשים באותו הזמן ראו את בית המקדש כגדול יותר מאלוהים. מכיוון שהם השתמשו בבית המקדש ככיסוי, ושהם השתמשו בקורבנות כמסווה לרמאות כנגד אנשים וכנגד אלוהים, ישוע אדוננו אמר זאת כדי להזהיר אנשים. אם תיישמו את הדברים הללו ביחס להווה, הם עדיין תקפים וענייניים באותה מידה. על אף שאנשים כיום חוו עבודה שונה של אלוהים בהשוואה לאנשים בעידן החוק, מהות הטבע שלהם נותרה דומה. בהקשר של העבודה היום, אנשים עדיין עושים אותו סוג של דברים כמו "בית המקדש גדול מאלוהים". לדוגמה, אנשים רואים את מילוי חובותיהם כתפקידם. הם רואים בנשיאת עדות על אלוהים ובמאבק בתנין הגדול האדום כאש תנועות פוליטיות להגנה על זכויות אדם, על הדמוקרטיה ועל חירות. הם מנצלים את חובתם כדי להשתמש בכישוריהם לטובת הקריירות שלהם, אך מבחינתם, יראת אל והישמרות מרע הם רק פיסות דוקטרינה שעליהם לציית להן, וכן הלאה. האין ההתבטאויות האלה מצד בני האדם למעשה זהות ל"בית המקדש גדול מאלוהים"? אלא שלפני אלפיים שנה, אנשים קיימו את ענייניהם הפרטיים בבית המקדש הגשמי, אך כיום, אנשים מקיימים את ענייניהם הפרטיים במקדשים בלתי מוחשיים. אותם אנשים הנוצרים את החוקים רואים בהם דבר מה גדול מאלוהים. אותם אנשים שאוהבים מעמד רואים בו גדול מאלוהים. אותם אנשים שאוהבים את הקריירות שלהם רואים בהן גדולות מאלוהים, וכן הלאה. משום כל התבטאויותיהם אני אומר: "אנשים מהללים את אלוהים כגדול מכל בדבריהם, אך בעיניהם הכל גדול יותר מאלוהים." זאת מכיוון שברגע שבהיותם חסידים של אלוהים, נקרית הזדמנות בדרכם של אנשים להציג את כישרונותיהם שלהם, או לנהל את ענייניהם שלהם או את הקריירה שלהם, הם מתרחקים מאלוהים ושוקעים בקריירות שהם אוהבים. באשר למה שאלוהים הפקיד בידיהם ובאשר לרצונו, הדברים הללו הושלכו זה מכבר. בתרחיש הזה, מה ההבדל בין האנשים הללו לבין אלה שניהלו את עסקיהם בתוך בית המקדש לפני אלפיים שנה?

קטע מתוך "עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ג'" ב'הדבר מופיע בבשר'

דברי אלוהים הם הבסיס לאמונתו של האדם. האם חשתם משבר אמונה, או שאתם צריכים להקשיב לקולו של אלוהים ולפתח אמונה אמיתית בו? האתר שלנו מציג את הדברים שרוח הקודש אומרת לכל הכנסיות, ואלה יסייעו לכם. אתם מוזמנים לשוחח עימנו בצ'ט ולהחליף רעיונות.

תוכן דומה

דברי ישוע לתלמידיו לאחר תחייתו

יוחנן כ' 26-29 אַחֲרֵי שְׁמוֹנָה יָמִים שׁוּב הָיוּ הַתַּלְמִידִים בַּבַּיִת וְתֺאמָא אִתָּם. כַּאֲשֶׁר הָיוּ הַדְּלָתוֹת סְגוּרוֹת בָּא...

על אודות איוב (א')

לאחר שלמדתם כיצד איוב עבר את ניסיונותיו, רובכם ודאי ירצה לדעת עוד על איוב עצמו, במיוחד בנוגע לסוד שבאמצעותו הוא רכש את שבחי אלוהים. אם כך...