תשובה:

עבודת האל ועבודת האדם, אכן שונות לחלוטין זו מזו. אם נחקור בקפדנות, נוכל כולנו לראות זאת. לדוגמה אם נעיין באמירות ובעבודה של ישוע אדוננו, ולאחר מכן נעיין באמירות ובעבודה של השליחים, נוכל לומר שההבדל ברור מאוד. כל מילה שנאמרה על ידי ישוע אדוננו היא האמת ויש בה סמכות, והיא יכולה לגלות תעלומות רבות. אלה דברים שהאדם לעולם לא יוכל לעשות. לכן קיימים בני אדם כה רבים ההולכים בדרכו של ישוע אדוננו, ואילו עבודת השליחים יכולה רק להפיץ את הבשורה, לשאת עדות לאלוהים ולספק את צורכי הכנסייה. כל התוצאות מוגבלות מאוד. ההבדלים שבין עבודת האל לבין עבודת האדם כל כך ברורים לכולנו. אם כן, מדוע איננו רואים את האמת שבזה? מה הסיבה לכך? הסיבה לכך היא שהאנושות המושחתת אינה מכירה את אלוהים ואין בה כלל אמת. לכן, התוצאה היא שאיננו מבחינים בהבדל בין עבודת האל לעבודת האדם, וקל לנו להתייחס לעבודת האל בהתגלמותו כעבודת האדם וקל לנו להתייחס לעבודת האדם ולעבודת הרוחות הרעות, לעבודת משיחי השקר ונביאי השקר, כאל עבודת האל שיש לקבלה וללכת בדרכה. זוהי סטייה מדרך האמת והתנגדות לאלוהים, והיא נחשבת להערצת אדם, להליכה בדרך השטן ולסגידה לו. זוהי עבירה חמורה נגד טבע האל אשר תקולל על ידי אלוהים. אנשים כאלה יאבדו את ההזדמנות להיוושע. לכן השאלה הזו היא באמת חשובה מאוד לצורך חקירת דרך האמת של בני האדם, והכרת עבודת האל באחרית הימים. כלפי חוץ, גם עבודת האל בהתגלמותו כבשר ודם וגם עבודת האנשים שבהם הוא משתמש נראות כאילו האדם עובד ומדבר. אך קיים הבדל תהומי בין מהותם וטיב עבודתם. היום בא האל הכול יכול, וגילה את כל האמיתות והתעלומות, וגילה את ההבדלים בין עבודת האל לבין עבודת האדם. רק כעת אנו מכירים ויודעים להבחין בין עבודת האל לבין עבודת האדם. בואו נעיין בדברי האל הכול יכול.

האל הכול יכול אומר, "עבודתו של אלוהים עצמו כרוכה בעבודתה של האנושות כולה, והיא גם מייצגת את עבודתו של התקופה כולה. כלומר, עבודתו של אלוהים מייצגת את התנועה או המגמה של כל עבודתה של רוח הקודש, ואילו עבודתם של השליחים באה בעקבות עבודתו של אלוהים ואינה מובילה את התקופה או מייצגת את מגמת עבודתה של רוח הקודש בתקופה כולה. הם עושים רק את העבודה שהאדם אמור לעשות, ובכך לא נכללת כלל עבודת הניהול. עבודתו של אלוהים היא הפרויקט שבמסגרת עבודת הניהול. עבודתו של האדם היא רק חובתם של בני האדם שנעשה בהם שימוש, ואין כל קשר בינה לבין עבודת הניהול" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, עבודת האל ועבודת האדם).

"עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם פותחת תקופה חדשה, ואלה שימשיכו את עבודתו הם בני האדם שבהם ישתמש אלוהים. העבודה שיבצעו בני אדם כלולה כולה בכהונתו של האל בהתגלמותו, והיא לא מסוגלת לחרוג מהמסגרת הזאת. אם האל בהתגלמותו כבשר ודם לא מגיע כדי לבצע את עבודתו, האדם לא מסוגל להביא לסיום העידן הישן, ולא מסוגל להכריז על בואה של תקופה חדשה. העבודה שיבצע האדם בסך הכל שייכת לטווח חובתו שניתן להגשמה אנושית והיא לא מייצגת את עבודתו של אלוהים. רק האל בהתגלמותו כבשר ודם מסוגל לבוא ולהשלים את העבודה שעליו לבצע, ואיש מלבדו לא מסוגל לבצע עבודה זאת מטעמו. כמובן, הדברים שאני מדבר עליהם נוגעים לעבודת ההתגלמות" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם).

"מי שהוא התגלמות האל יחונן גם במהותו של אלוהים, ומי שהוא התגלמות האל יחונן גם בביטויו של אלוהים. מכיוון שאלוהים הופך לבשר, הוא יביא את העבודה שעליו לעשות, ומכיוון שאלוהים הופך לבשר, הוא יבטא את מה שהוא ויהיה מסוגל להביא לאדם את האמת, להעניק לאדם חיים ולהראות לאדם את הדרך. בשר ודם שלא ניחנים במהותו של אלוהים הם ודאי לא אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. אין ספק בכך. ...

"...דברי האל בהתגלמותו כבשר ודם פותחים עידן חדש, מכוונים את האנושות כולה, מגלים תעלומות ומראים לאדם את הכיוון קדימה בעידן חדש. הנאורות שהאדם זוכה בה היא רק נוהג או ידע פשוטים. היא לא יכולה לכוון את האנושות כולה לעידן חדש או לגלות התעלומה של אלוהים עצמו. אחרי הכל, אלוהים הוא אלוהים והאדם הוא אדם. לאלוהים יש המהות של אלוהים ולאדם יש המהות של האדם" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הקדמה).

"אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם שונה מהותית מבני האדם שאלוהים משתמש בהם. אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם יכול לעשות את העבודה האלוהית אבל בני האדם שאלוהים משתמש בהם לא יכולים לעשות זאת. בתחילת כל עידן, רוח האל מדברת באופן אישי כדי לפתוח את התקופה החדשה ולהביא את האדם להתחלה חדשה. כשאלוהים מסיים את דבריו, הדבר מסמל שעבודתו של אלוהים באלוהיות הושלמה. לאחר מכן, כל בני האדם הולכים בעקבות אלה שאלוהים משתמש בהם כדי לבוא אל חוויית החיים שלהם" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, ההבדל בין כהונת האל בהתגלמותו כבשר ודם לבין חובתו של האדם).

"הדברים שאלוהים מבטא הם מהותו של אלוהים עצמו והם מחוץ להישג ידו של האדם. כלומר, הם מחוץ להישג ידה של חשיבת האדם. אלוהים מבטא את עבודתו, שהיא הובלת האנושות כולה, והדבר לא נוגע כלל לפרטי החוויה האנושית, אלא נוגע לתוכנית הניהול של אלוהים. האדם מבטא את חווייתו בעוד אלוהים מבטא את הווייתו – ההווייה הזו היא טבעו הפנימי והיא מחוץ להישג ידו של האדם. חווייתו של האדם היא הדברים שראה והידע שצבר בהתבסס על ביטוי האל את הווייתו. הראייה והידע האלה קרויים הווייתו של האדם. הם מתבטאים על יסוד טבעו הפנימי של האדם ואיכותו בפועל, ולכן הם קרויים הווייתו של האדם. ...הדברים שאומר האל בהתגלמותו כבשר ודם הם הביטוי הישיר של רוח האל, והם מבטאים את העבודה שביצעה רוח האל. הבשר והדם לא חוו זאת ולא ראו זאת, אך הם עדיין מבטאים את הווייתו של אלוהים, משום שמהותם של הבשר והדם היא רוח האל, והיא מבטאת את עבודתה של רוח האל" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, עבודת האל ועבודת האדם).

"העבודה שמבצע אלוהים לא מייצגת את חוויית הבשר והדם. העבודה שמבצע האדם מייצגת את חווייתו של בן האדם המסוים. כולם מדברים על חווייתם האישית. אלוהים יכול לבטא את האמת ישירות, ואילו האדם יכול רק לבטא את החוויה המקבילה לאחר שהוא חווה את האמת. לעבודתו של אלוהים אין כללים, והיא לא כפופה לאילוצי זמן או למגבלות גיאוגרפיות. אלוהים יכול לבטא את מהותו בכל עת ובכל מקום. אלוהים עובד כראות עיניו. עבודתו של האדם כפופה לתנאים ולהקשר, אחרת הוא לא מסוגל לעבוד ולא מסוגל להביע את הכרתו את אלוהים או את חווייתו את האמת. עליכם רק להשוות את ההבדלים ביניהם כדי לדעת אם מדובר בעבודתו של אלוהים עצמו או בעבודתו של אדם" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, עבודת האל ועבודת האדם).

"אילו האדם היה עושה את העבודה הזו, היא הייתה מוגבלת מדי: היא הייתה מקדמת את האדם במידת מה, אך היא לא הייתה מסוגלת להביא אותו אל יעדו הנצחי. האדם לא מסוגל לקבוע את גורל האדם, והוא אף לא מסוגל להבטיח את סיכוייו ויעדו העתידיים של האדם. עם זאת, העבודה שאלוהים עושה היא שונה. היות שהוא ברא את האדם, אלוהים מנהיג אותו. היות שהוא מושיע את האדם, אלוהים יושיע אותו כליל ויזכה בו באופן מלא. היות שהוא מנהיג את האדם, אלוהים יביא אותו אל היעד הראוי לו. היות שהוא ברא את האדם ושהוא מנהל אותו, על אלוהים לשאת באחריות לגורלו ולסיכוייו העתידיים של האדם. זו העבודה שעושה הבורא" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, שיקום חייו הרגילים של האדם והובלתו אל יעד נפלא).

דברי האל הכול יכול, הבהירו מאוד את ההבדל בין עבודת האל לבין עבודת האדם. מאחר שהמהות של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם והמהות של האנשים שבהם הוא משתמש הן כה שונות, גם העבודה שהם עושים שונה מאוד. המראה החיצוני של האל בהתגלמותו כבשר ודם הוא של אדם פשוט ורגיל, אך הוא רוח האל המתגשמת כבשר ודם. לכן יש בו מהות אלוהית והוא ניחן בסמכותו, בעוצמתו, בכל יכולתו ובחוכמתו של אלוהים. האל בהתגלמותו יכול לבטא אמיתות בעבודתו ולבטא את טבעו הצודק של אלוהים ואת כל מה ששייך לו ומה שהינו, וכן הוא יכול להתחיל עידן חדש ולסיים עידן ישן, ולגלות את כל התעלומות של תוכנית הניהול של אלוהים, לבטא את הכוונות של אלוהים ואת דרישות אלוהים מהאדם. כל הדברים שמבטא אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם הם האמת והם יכולים להיות חיי אדם ולשנות את טבע חיי האדם. עבודת האל בהתגלמותו כבשר ודם יכולה לכבוש ולטהר את האדם ולהושיע את האדם מהשפעתו של השטן, ולהביא את האנושות ליעד יפה. התוצאה של עבודה כזאת היא משהו שאף אדם אינו מסוגל לעשות. עבודת האל בהתגלמותו כבשר ודם היא עבודת האל עצמו, ואף אדם בעולם לא יכול להחליפו. לעומת זאת, מהותו של אדם שבו משתמש אלוהים היא מהות אדם, יש בו רק אנושיות, ואין בו המהות האלוהית של המשיח, לכן האדם אינו יכול לבטא את אמיתות האל או את טבעו ואת כל מה ששייך לו ומה שהינו. הוא יכול רק להעביר את הידע האישי שלו על דברי אלוהים המתבסס על אמירותיו ועבודתו של אלוהים, או לדבר מניסיונו האישי ומעדויותיו. הידע והעדויות שלו מייצגים את הבנותיו והשקפותיו האישיות על דברי האל. יהיו הידע שלו ודבריו רבים ומדויקים ככל שיהיו, לא ניתן לומר שהם האמת, ויתרה מכך, לא ניתן לומר שהם דברי האל. אם כן, הם לא יכולים לשמש כחיים עבור האדם ויכולים רק להעניק לאדם סיוע, אספקה, תמיכה ושיפור. לא ניתן להשיג באמצעותם את התוצאות של טיהור האדם, הושעתו והבאתו לידי שלמות. לכן, האדם שבו משתמש אלוהים אינו יכול לבצע את עבודת האל עצמו והוא יכול רק לתאם את פעולותיו עם אלוהים כדי לבצע את חובתו של האדם.

כשמדובר בהבדל בין עבודת האל לבין עבודת האדם, אנו יכולים לתת דוגמה מעשית כדי שהדבר יהיה ברור יותר לכולם. בעידן החסד ישוע אדוננו הטיף, "הכו על חטא, כי מלכות השמיים קָרבה," וגילה את התעלומות של מלכות השמיים. והוא נצלב אישית כקורבן חטאת למען האדם, גרם לאדם להתוודות ולהכות על חטא, מחל על חטאי האדם ושחרר אותו מהרשעת החוק ומקללתו. זאת כדי שנהיה ראויים לבוא לפני אלוהים כדי להתפלל ולשתף את אלוהים, ליהנות מהחסד ומהאמיתות של אלוהים ולאפשר לנו לראות את הטבע האוהב והרחום של אלוהים. עבודתו של ישוע אדוננו פתחה את עידן החסד, וסיימה את עידן החוק. זהו החלק של עבודת האל שבוצע בעידן החסד. לאחר שישוע אדוננו השלים את עבודתו, שליחיו הובילו את נבחרי האל לחוות את דברי ישוע אדוננו ולנהוג לפיהם על בסיס עבודתו ואמירותיו, כשהם מפיצים עדויות על ישועתו ומפיצים את הבשורה שלו על גאולת האנושות ברחבי הארץ. זוהי עבודת השליחים בעידן החסד, וכן עבודתם של האנשים שבהם השתמש אלוהים. דבר זה מאפשר לנו לראות שקיים הבדל במהות שבין עבודת ישוע אדוננו לבין עבודת השליחים. התגלמותו של האל הכול יכול באחרית הימים ביטאה את כל האמיתות לטיהור האנושות ולהושעתה וגילתה את כל התעלומות של תוכנית הניהול בת 6,000 השנה של אלוהים, וכן ביצעה את עבודת המשפט החל מבית האל כדי להושיע ביסודיות את האנושות מפני השחיתות של השטן והשפעתו, וגרמה לאדם לראות את טבעו הצודק, המלכותי והזועם של אלוהים - טבע שאין לפגוע בו, כדי שהאנושות המושחתת תוכל להיחלץ מהחטא, להשיג טיהור וליפול בנחלתו של אלוהים. עבודת האל הכול יכול פתחה את עידן המלכות, וסיימה את עידן החסד. זוהי עבודת האל עבור עידן המלכות. עבודת האדם שבו משתמש אלוהים היא לרעות ולהשקות את נבחרי האל על בסיס עבודת האל הכול יכול ודבריו, להוביל אותם להיווכח בממשות דברי האל ובנתיב הנכון באמונה באלוהים, ולהפיץ את הבשורה של האל הכול יכול על ירידת המלכות ולהעיד עליה. זוהי עבודתו של האדם שבו משתמש אלוהים בעידן המלכות. דבר זה מאפשר לנו לראות שעבודת האל בשתי הפעמים שבהן הוא התגלם כבשר ודם היתה העבודה הפותחת עידן וחותמת עידן. עבודתו נועדה לכל האנושות וכולה שלב בעבודה להשלמת תוכנית הניהול של אלוהים. זוהי בדיוק עבודת הגאולה והישועה של האנושות. עבודת האל בשתי הפעמים שבהן התגלם כבשר ודם מאמתת לחלוטין את העובדה שרק אלוהים יכול לבטא את האמת בעבודתו לטיהור האנושות ולהושעתה. אין אדם שיכול לבצע את עבודת האל. רק אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם יכול לבצע את עבודת האל. בשתי הפעמים שבהן אלוהים התגלם, הוא מעיד שרק המשיח הוא האמת, הדרך, והחיים. חוץ מאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, אין איש שיכול לעשות את עבודת האל עצמו. איש אינו יכול להתחיל עידנים חדשים, לסיים עידנים ישנים ולהושיע את האנושות. עבודת האנשים שבהם משתמש אלוהים יכולה רק להיות מתואמת עם עבודת האל כדי להוביל ולרעות את נבחרי האל ולמלא את חובת האדם. אין זה משנה כמה שנים האדם עבד, או כמה מילים אמר, או עד כמה מרשימה נראית עבודתו כלפי חוץ, במהותה היא רק עבודת האדם, וזוהי עובדה. זהו ההבדל העיקרי בין עבודת האל בהתגלמותו כבשר ודם לבין עבודת האנשים שבהם משתמש אלוהים.

דברי האל הכול יכול גרמו לנו להבין את ההבדל המהותי שבין עבודת האל לבין עבודת בני האדם. רק כעת אנו יודעים שבזמן שהאל בהתגלמותו עובד, הוא יכול לבטא אמיתות, לבטא את טבעו של אלוהים ואת כל ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו. אם נקבל ונחווה את עבודת האל, נוכל להבין את האמת, ונוכל להבין יותר ויותר את טבעו הקדוש והצודק של אלוהים, את מהותו וכוונותיו להושיע את האנושות, את השיטות של אלוהים להושעת האנושות, ואת אהבתו של אלוהים כלפי כל האנושות כולה. בו זמנית, נזכה גם בהבנת המהות, האופי והאמת של היותנו מושחתים על ידי השטן. באופן זה יוכל הטבע המושחת שלנו להשיג טיהור ושינוי, ונוכל לפתח ציות ופחד אמיתיים כלפי האל, ולזכות בישועת האל. אולם, עבודת האדם ועבודת האל שונות לחלוטין זו מזו. כיוון שהאדם אינו יכול לבטא את האמת, ויכול רק לדון בחוויותיו האישיות ובידע שצבר על דברי האל, גם אם דבריו עולים בקנה אחד עם האמת, הם יכולים רק לכוון, לרעות, לתמוך ולסייע לנבחרי האל. דבר זה מראה שאם מדובר באדם שאלוהים מאשר, עבודתו היא להיות מתואם עם עבודת האל ולמלא את חובת האדם. אם אין מדובר באדם שבו משתמש אלוהים, אדם ללא עבודתה של רוח הקודש, הוא למעשה מרומם את המעלות, הכשרונות והתהילה של האדם. גם כשהוא מסביר את כתבי הקודש, הוא מרומם את דברי האדם בכתבי הקודש, הופך את דברי האל ללא רלוונטיים, ומחליף את דברי האל בדבריו. העבודה של אנשים כאלה היא עבודת הפרושים והיא עבודה של התנגדות לאלוהים. עבודת האדם משתייכת בעיקר לשני מצבים שונים אלה. כך או כך, ההבדל הגדול ביותר בין עבודת האדם לבין עבודת האל הוא זה: אם מדובר רק בעבודת האדם, לא ניתן להשיג כך את התוצאות של טיהור האדם והושעתו. רק האל יכול לבטא את האמת בעבודתו, ורק עבודתו יכולה לטהר ולהושיע את האדם, וזוהי היא ללא ספק עובדה. הדבר העיקרי שעליו אנו מדברים כאן, הוא ההבדל בין עבודת האל לבין עבודת האנשים שבהם משתמש אלוהים. עבודתם של מנהיגים דתיים אלה שאלוהים אינו משתמש בהם, היא כבר עניין אחר.

יש הבדלים ברורים מאוד בין עבודת האל לבין עבודת האדם, אם כן, מדוע אנו סוגדים עדיין לאדם והולכים בדרכו בזמן שאנו מאמינים באלוהים? מדוע קיימים בני אדם רבים כל כך המתייחסים לעבודתם של מי שהם סוגדים לו, כמו מנהיגים רוחניים מפורסמים ומנהיגים דתיים, כעבודת האל? מדוע קיימים בני אדם שאף מתייחסים להולכת השולל של משיחי השקר והרוחות הרעות כאל עבודת האל? הסיבה לכך היא שהאמת אינה בידינו, ואיננו מסוגלים להבחין בין עבודת האל לבין עבודת האדם. איננו יודעים מהי מהותו של האל בהתגלמותו כבשר ודם ומהי מהותו של האדם, ואיננו יודעים להבחין באמת ובמה שעולה בקנה אחד עם האמת. איננו מסוגלים להבחין בין קולו של אלוהים לבין אמירותיו של האדם, ובנוסף הושחתנו על ידי השטן, וכולנו סוגדים לידע ולמתנות שהוא מעניק, כך שקל להתייחס לבקיאות בכתבי הקודש, לדוקטרינות הדתיות ולתאוריות התאולוגיות המגיעות מהאדם כאל אמת. כשאנו מקבלים דברים אלה שאינם אמת ושמגיעים מהאדם, ייתכן שאנו מעשירים את הידע שלנו, אך זה לא נותן לנו אספקה כלשהי עבור חיינו, ואין בכך כדי להשיג את התוצאות של הכרת אלוהים ויראה כלפיו. זוהי עובדה שלא ניתן להכחיש כלל. לכן, אין זה משנה כמה עבודה האדם עושה, כמה מילים הוא אומר, לאורך כמה זמן הוא עובד, או עד כמה העבודה שלו מצוינת, לא ניתן להשיג באמצעותה את התוצאה של טיהור האדם והושעתו. חיי האדם לא ישתנו. דבר זה מגלה שעבודת האדם לעולם לא תוכל להחליף את עבודת האל. רק עבודת האל יכולה להושיע את האדם. אין זה משנה עד כמה קצר פרק הזמן של עבודת האל ועד כמה מוגבלים הדברים שהוא אומר, היא עדיין יכולה להתחיל עידן ולסיים עידן, והיא יכולה להשיג את התוצאות של גאולת האנושות וישועתה. זהו ההבדל הברור בין עבודת האל לבין עבודת האדם. רק כאשר נבין את ההבדל בין עבודת האל לבין עבודת האדם, לא נסגוד לאדם ולא נלך בדרכו בצורה עיוורת, ונוכל להבחין בהולכת השולל ובשליטה של משיחי הקשר וצוררי המשיח, ולדחות אותן. באופן זה, נוכל לקבל את עבודת האל הכול יכול באחרית הימים ולהישמע לה, ולזכות במשפט ובטיהור של אלוהים כדי לזכות בישועת האל. אם לא נוכל להבחין בין עבודת האל לבין עבודת האדם, לא נהיה מסוגלים להיחלץ מהולכת השולל ומהשליטה של משיחי השקר וצוררי המשיח. אנשים שלא מסוגלים לעשות זאת מאמינים באלוהים להלכה, אך למעשה, הם מאמינים באדם, הולכים בעקבותיו וסוגדים לו. הם עובדי אלילים. זוהי התנגדות לאלוהים ובגידה באלוהים. אם הם מסרבים עדיין להכיר בדרכם השגויה, בסופו של דבר, הם יקוללו ויסולקו על ידי אלוהים בגין פגיעה בטבעו של אלוהים.

– 'שאלות ותשובות קלאסיות על בשורת המלכות קטעים נבחרים'

אם איננו יכולים להצליח להבחין בין עבודתו של אלוהים לעבודתו של אדם, או להבחין בין האנשים שאלוהים משתמש בהם לבין הפרושים הצבועים האלו, נהיה מועדים לסגוד לבני אדם ולהפוך לחסידיהם, ונסטה בנקל מדרך האמת! זה יהיה כמו כשישוע אדוננו בא כדי לעשות את עבודתו, ונבחריו היהודים של אלוהים נהו כולם אחרי הפרושים הצבועים, ובסוף נטשו את ישוע. באחרית הימים, האל הכול יכול עושה את עבודת השיפוט. בעולם הדתי, כמרים ומנהיגים, הפרושים של ימינו, מרמים, מגבילים וכובלים את ידיהם של אנשים כה רבים, וגורמים להם לנטוש את המשיח של אחרית הימים. זה שיעור קשה שגם אותו עלינו ללמוד. כדי ללכת בדרכו של אלוהים, עלינו להיות מסוגלים להבחין בטיבם של מנהיגי הדת. כלומר, הם בסך הכול פרושים צבועים. הם עובדים בסך הכול באמצעות כישרונותיהם, הם מפרשים את כתבי הקודש לפי תפיסותיהם, דמיונותיהם וחשיבתם הלוגית. הנושא האמיתי של דרשותיהם הוא התיאוריות בתחום התיאולוגיה ועיונים בכתבי הקודש. הם רק רוצים לפרש ולהזכיר את דבריהם של בני אדם בכתבי הקודש, במקום להלל את דבריו של אלוהים ולהעיד עליהם. הם משתמשים בדברי אנוש כתחליף לדבריו של ישוע אדוננו והופכים אותו לאיש קש. העבודה הזאת נוגדת לחלוטין את רצון האל, וזהו לב ליבה של התנגדות הפרושים לאלוהים. האנשים הדתיים מתפתים לכבד את המנהיגות הפרושית והופכים לחסידיה השוטים. הם מאמינים באלוהים שנים רבות אך לא זוכים בהזנה של האמת או של חיים. במקרה הטוב הם מקווים לרכוש ידע על כתבי הקודש ותיאוריות תיאולוגיות. הם נעשים יותר ויותר יהירים, צדקניים ומלאי בוז בטבעם, ואין בהם שמץ של יראת אלוהים. לאט לאט אלוהים מאבד את מקומו בליבם של בני האדם, ומבלי משים הם צועדים בנתיב הפרושים, נתיב ההתנגדות לאלוהים. בפרט, יש מנהיגים ואושיות דתיות רבות שמוציאים את כתבי הקודש מהקשרם, מפיצים דברי כפירה מופרכים שתואמים את תפיסותיהם ודמיונותיהם של בני האדם, ומשביעים שאיפות ותשוקות, כדי להטעות, לכלוא ולתמרן אותם. רבים מתייחסים לאותם דברי כפירה ורעיונות מופרכים כאילו היו דברי האל, כאילו היו האמת. הם מובלים בנתיב הלא נכון. אותם מנהיגי דת ו"אנשי שם" כביכול הם בדיוק צוררי המשיח שאלוהים חשף בעבודת השיפוט שלו באחרית הימים. די בעובדות הללו כדי להוכיח שעבודתם של אותם 'מנהיגים דתיים ואנשי רוח' כביכול אינה באה מעבודתה של רוח הקודש, ושאלה רק פרושים וצוררי משיח שמרמים אותנו ופוגעים בנו. הם כולם קוראים תיגר על אלוהים ובוגדים בו. הם אלה שצולבים שוב את אלוהים, ואלוהים קילל אותם!

– 'שאלות ותשובות קלאסיות על בשורת המלכות קטעים נבחרים'

שלושה הבדלים עיקריים מבדילים בין עבודתו של האל לבין עבודת האדם. ההבדל הראשון הוא שעבודתו של האל כרוכה בפתיחה ובחתימה של עידנים. לפיכך, עבודתו מכוונת לכל המין האנושי. היא לא מכוונת רק לארץ אחת, לגזע אחד של בני אדם או לקבוצת אנשים מסוימת. היא נועדה לכל המין האנושי. מכלול עבודתו של האל משפיע באופן בלתי נמנע על כל המין האנושי. בכך טמון ההבדל הגדול ביותר בין עבודתו של האל לבין עבודת האדם. בעידן החסד, אלוהים התגלם כבשר ודם כישוע אדוננו, וביצע שלב אחד בגאולת האנושות. אחרי שישוע אדוננו מוסמר אל הצלב והגשים את עבודת הגאולה, רוח הקודש החלה להנחות את עמו הנבחר של אלוהים לשאת עדות אודות ישוע אדוננו, ובסופו של דבר הפיצה את עבודתו לכל המין האנושי. באופן זה, הבשורה אודות גאולתו של ישוע אדוננו הופצה עד לקצות הארץ - זו הוכחה לכך שמדובר בעבודתו של האל. לו הייתה זו עבודת אדם, ודאי שלא הייתה מופצת עד לקצות הארץ. אלפיים שנה הפרידו בין עידן החסד לבין עידן המלכות. במהלך אלפיים השנים הללו, לא נתגלה איש שיכול היה לבצע את העבודה של התחלת עידן חדש. יתר על כן, איש לא היה מסוגל לעשות עבודה מיוחדת כלשהי, אשר תופץ בקרב כל אומות העולם. לא היה כדבר הזה עד אשר אלוהים התגלם כבשר ודם בימים האחרונים כדי לבצע את עבודת המשפט והתוכחה. השלב המקדים בעבודתו של האל כבר הצליח בסין - הפרויקט הגדול של אלוהים כבר הושלם, ועבודתו החלה להתפשט לכל קצות העולם. באופן זה, נוכל לאשר ביתר תוקף שמכלול עבודתו של האל מכוון לכל האנושות. אלוהים מתחיל את עבודתו הניסיונית בארץ אחת, ולאחר שזו הוגשמה בהצלחה, עבודתו של האל מתחילה להתפשט ולהגיע לאנושות כולה. זהו ההבדל הגדול ביותר בין עבודתו של האל לבין עבודת האדם...

ההבדל השני בין עבודתו של האל לבין עבודת האדם הוא שעבודתו של האל מבטאת את מהותו של האל. היא מייצגת באופן מלא את טבעו של האל. כל מה שהאל מביע הוא באופן מוחלט האמת, הדרך והחיים. כל מי שחווים את עבודתו של האל מכירים בצדקתו, קדושתו, כל-יכולתו, חוכמתו, נפלאותיו וחוסר היכולת לשער אותו. עבודת האדם מבטאת את הניסיון וההבנה של האדם - היא מייצגת את אנושיותו של האדם. תהא עבודת האדם רבה או דגולה ככל שתהא, דבר ממנה אינו יכול להוות אמת כלל ועיקר. היא יכולה להיות רק הבנה אנושית של האמת או התנסות בה - בהחלט לא ניתן לומר שהיא האמת המוחלטת או שהיא מייצגת את האמת...

ההיבט השלישי בהבדלים בין עבודתו של האל לעבודת האדם הוא שעבודתו של האל מסוגלת לכבוש את לבם של אנשים, לשנותם, להפוך את טבעם ולשחרר אותם מהשפעתו של השטן. יהיו הבנתו וניסיונו של אדם בדברי האל מרובים ככל שיהיו, עבודתו אינה מסוגלת להושיע אנשים. יתר על כן, אין בכוחה לשנות את טבעו של אדם אחר. זאת מאחר שדברי האל הם האמת, ורק האמת יכולה להיות חייו של אדם. דברי אדם הם, במקרה הטוב, הבנה שעולה בקנה אחד עם האמת. הם יכולים רק לסייע ולהעשיר אחרים, באופן זמני, אולם הם אינם יכולים להיות חייו של אדם. זו הסיבה שעבודתו של האל מסוגלת להושיע אדם, ואילו עבודת האדם אינה מסוגלת להושיע אדם אחר. עבודתו של האל מסוגלת להפוך את טבעם של אנשים, ואילו עבודת האדם אינה מסוגלת לשנות את טבעו של איש. כל בעלי הניסיון יכולים לראות זאת בבירור. ביסודו של דבר, תהא עבודתו של אדם מסוים ברוח הקודש רבה ככל שתהיה, אפילו אם הוא עבד בקרב אנשים כמה שנים, אין בכוחה של עבודתו להפוך את טבעם. היא אינה מסוגלת לסייע להם להגיע לישועה שלמה ואמיתית. זהו דבר מוחלט. רק עבודתו של האל מסוגלת לעשות זאת. אם האדם יצליח בניסיונו ובבקשת האמת, הוא יהיה מסוגל לקבל את עבודתה של רוח הקודש ויגיע לתיקון בטבע חייו. הוא יגיע להבנה אמיתית של טבעו המושחת. בסופו של דבר, הוא יצליח לשחרר את עצמו מהשפעתו של השטן ולזכות לישועה מאלוהים. זהו ההבדל הגדול ביותר בין עבודת האדם לעבודתו של האל.

– 'דרשות ושיתופים על היווכחות בחיים'

ההבדל הגדול ביותר בין עבודתו של אלוהים לעבודתו של אדם, הוא שאלוהים מסוגל להתחיל ולחתום עידנים. רק אלוהים מסוגל לעשות עבודה של התחלת עידנים וחתימתם, בעוד בני אדם אינם מסוגלים לעשות זאת. מדוע בני אדם אינם יכולים לעשות את העבודה הזאת? מכיוון שבני אדם אינם מחזיקים באמת, הם אינם האמת. רק אלוהים הוא האמת. לא משנה כמה מתקרבים דבריהם לאמת, כמה נשגבות דרשותיהם או כמה הם מבינים, אין בכך יותר מקמצוץ של חוויה וידע מתוך דברי האל או דברי האמת, וזה רק משהו מוגבל שניתן להשיג דרך חוויית עבודתו של אלוהים. זאת איננה אמת מדויקת. לכן, לא משנה כמה אמת מבין האדם, אין ביכולתו לעשות עבודה של התחלת עידנים וחתימתם. הדבר נקבע מעצם מהותם של בני האדם...

ומהו הגורם הנוסף? האדם אינו מחזיק באמת, האדם איננו האמת; כל מה שיש לאדם וכל אשר הוא, לא משנה עד כמה נעלה או טובה היא אנושיותו, תמיד יהיה דבר מוגבל שנכלל באנושיות רגילה. לא ניתן להשוותו למה שיש לאלוהים ולכל אשר הוא, ולא ניתן להשוותו לאמת שאלוהים מביע. זהו ההבדל בין שמיים וארץ; ולכן אין ביכולתו של אדם לעשות את העבודה שעושה אלוהים. ...לא משנה כמה נהדרת העבודה שאתה עושה, כמה שנים אתה עובד, בכמה שנים אתה עובד יותר מאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם או כמה מילים תגיד יותר ממנו, עדיין יהיו דבריך מוגבלים למה שיש לבני אדם ולמה שהינם. הם לא יותר מקמצוץ של חוויה וידע אנושיים מתוך האמת. הם אינם יכולים להיות חייו של אדם. כך שגם אם אדם נושא דרשות רבות שאנשים מחשיבים כנשגבות, ולא משנה כמה הוא עובד, מה שהוא מפיק זה לא האמת וזה לא הביטוי המדויק ביותר של האמת. קל וחומר שאין בזה די כדי לשאת קדימה את כלל האנושות. למרות שדבריו של אדם עשויים לכלול את התובנה וההארה של רוח הקודש, בכוחם רק לחזק קלות את המוסר של מאזיניו ולהעניק להם מעט. הם יכולים לעזור במשהו לאנשים בתקופות מסוימות, ולא יותר. זוהי התוצאה שניתן להשיג באמצעות עבודתם של בני האדם. מדוע, אם כן, עבודתם של בני האדם אינה יכולה להשיג את התוצאה שמשיגה עבודתו של אלוהים? כיוון שהמהות של בני האדם איננה האמת. יש בה מספר דברים שהם מה שיש באנושות הרגילה ומה שהינה, והיא רחוקה מאוד ממה שיש לאלוהים וממה שהוא, רחוקה מאוד מן האמת שאלוהים מביע. במילים אחרות, אם אדם מתרחק מעבודתו של אלוהים, ורוח הקודש חדלה מלעבוד, עבודתו של האדם תורמת לו פחות ופחות והוא מאבד בהדרגה את הנתיב. יש כמה תוצאות מובנות מאליהן שרק עבודתו של אלוהים יכולה להשיגן ועבודתו של האדם לעולם לא תוכל. לא משנה מה אדם עושה, טבע חייו של אדם לא יכול להשתנות. לא משנה מה אדם עושה, לא ניתן לגרום לאדם להכיר את אלוהים באמת ובתמים. לא משנה מה אדם עושה, לא ניתן לגרום לאדם להיטהר. אין כל ספק בכל זה. יש שאומרים: "זה בשל משך הזמן הקצר של העבודה." לא נכון! גם בפרק זמן ממושך, אפילו מאה שנים, לא יהיה די. האם עבודתו של אדם מאפשרת לאדם להכיר את אלוהים? (לא.) לא משנה כמה שנים תנהיג אנשים אחרים, לא תוכל לגרום להם להכיר את אלוהים. בואו נבחן דוגמה: האם עבודתו של פאולוס יכולה לגרום לאנשים להכיר את אלוהים? (לא.) האם האגרות הרבות של השליחים בברית החדשה יכולות לגרום לאנשים להכיר את אלוהים? (לא.) האם הנביאים ומשרתי האל הרבים בברית הישנה יכולים לגרום לאנשים להכיר את אלוהים? (לא.) איש מהם אינו יכול. התוצאות שניתן להשיג באמצעות עבודתו של אדם הן מוגבלות ביותר. כל שבכוחם לעשות זה לשמר תקופה מעבודתו של אלוהים. ...מה זה ממחיש? עבודת האדם אינה יכולה לעזור לאדם להכיר את אלוהים, עבודת האדם אינה יכולה לשנות את טבע האדם, ועבודת האדם אינה יכולה לגרום לאדם להשיג טיהור. זה ברור. באשר לעבודתו של אלוהים במהלך אחרית הימים, יש יותר ויותר עדויות: כל כך הרבה אנשים נכבשו, כל כך הרבה אנשים נשאו עדות מהדהדת, כל כך הרבה אנשים כתבו את חוויית החיים שלהם עצמם, כל כך הרבה אנשים נכבשו עד שנטשו הכול כדי ללכת בעקבות האל. ישנן עדויות בכל ההיבטים. ישנם אנשים שחוו זאת במהלך שמונה או עשר שנים ומעידים על חוויה טובה במיוחד, ואחרים חוו זאת במשך שלוש עד חמש שנים וגם הם מעידים על חוויה טובה מאוד. לכן, אם אותם אנשים שהעידו טובות יחוו עשר או עשרים שנים נוספות, איזה סוג של עדות הם יציגו? האם תהיה זו עדות מהדהדת יותר ומדהימה יותר? (כן.) האם זוהי התוצאה שהושגה על ידי עבודתו של אלוהים? (כן.) האין זה נכון שהתוצאה של עשר שנים בעבודת האל עולה על התוצאה של מאה או אלף שנים בעבודת האדם? ... מה זה ממחיש? רק עבודתו של אלוהים יכולה להשיג את היעדים והתוצאות של ישועת האדם, שינוי האדם והבאת האדם לידי שלמות; בעוד שעבודת האדם, לא משנה כמה שנים תבוצע, לעולם לא תוכל להשיג את אותן התוצאות. מהו המרב שיכולה עבודתו של האדם להשיג? בסך הכול שאנשים יעריצו את אותו אדם, יתמכו בו וילכו בעקבותיו. לכל היותר, אנשים יתנהגו קצת יותר טוב, ולא יותר מזה. לא ניתן להשיג בכך שינוי בטבע החיים, לא ניתן להשיג התמסרות לאלוהים, הכרה של אלוהים, הערצה לאלוהים והימנעות מרע, לא ניתן להשיג טיהור אמיתי ואת היכולת לראות את אלוהים. אי אפשר להשיג את התוצאות של כל ההיבטים המשמעותיים האלה. האם אתם מבינים? (כן, אנחנו מבינים.)

מצד אחד, עבודתו של אלוהים מגלה בפנינו מהו אלוהים ומה יש לו, היא מגלה את טבעו של אלוהים ומאפשרת לנו להכיר את חכמתו ואת כל-יכולתו. זאת התוצאה שאפשר להשיג ישירות באמצעות דברי האל. בנוסף לכך, דבר האל יכול להפוך לדרך חייו של אדם. כאשר אנו חווים ומבינים באמת את דבר האל, מתעוררת בלבנו הערצה לאלוהים, ואנו יכולים לספוג בלי הרף את אספקת מי החיים מתוך דבר האל. עם השתרשותו של דבר האל בתוכנו, אנו יכולים להביא לידי ביטוי בחיינו את העדות שאלוהים דורש מאתנו – זוהי העדות שדבר האל הפך לדרך חיינו. דבר האל מהווה עבורנו מקור אדיר ובלתי נדלה של חיים. ומה לגבי עבודת האדם? לא משנה כמה נכונים הם דברי האדם או כמה הם תואמים לאמת, הם אינם יכולים לשמש את האדם כדרך חיים. הם יכולים רק לעזור לו באופן זמני ולחזק את רוחו. הבנתם את זה, נכון? (כן, אנחנו מבינים.) ... לגבי דבר האל, אם יום אחד תחוו אותו, תיווכחו בו ותשיגו הבנה, תמצאו שתקופת חיים שלמה היא פרק זמן קצר מדי כדי לחוות את הדברים. הוא בלתי נדלה, אינסופי, והוא הופך למעיין שממנו נובעים החיים. האם זהו ההבדל בין עבודת האדם לעבודת האל? (כן.) זאת אומרת שהאדם מביע את מה שהינו, ואלוהים מביע את מה שהינו. מה שמספק האדם זה תועלת לאנשים וחיזוק רוחם. מה שמעניק אלוהים לאדם זה אספקה נצחית של חיים. ההבדל הוא עצום כל כך. אילו עזבנו את האדם, עדיין היינו יכולים ללכת. ללא דבר האל, היינו מאבדים את המעיין מקור החיים. לכן אמר אלוהים: "המשיח הוא האמת, הוא הדרך והוא החיים." דברים אלה הם האוצר שלנו, דם החיים שלנו שאיש אינו יכול בלעדיו. כאשר דברים אלה בידינו, יש לנו כיוון בחיים, יש לנו מטרה בחיים ויש לחיינו מקור חיוניות. הם העקרונות שעל פיהם אנו חיים.

משיתופיהם של בכירים