1 ייתכן שלא תכננתם לצעוד בנתיבו של פאולוס, אך אופייכם קבע שתצעדו בנתיב הזה, ואתם מתקדמים בכיוון הזה בעל כורככם. על אף שאתם רוצים לעלות על נתיבו של פטרוס, אם לא תבינו בבירור איך לעשות זאת, תצעדו בנתיבו של פאולוס שלא מרצון: זה המצב בפועל. אלוהים גילה לכם כעת את הנתיב לישועה ולשלמות. אלה הם חסדו של אלוהים ויכולתו לרומם בני אדם, והוא זה שמכוון אתכם לעלות על נתיבו של פטרוס. ללא ההכוונה והנאורות שאלוהים מעניק, איש לא יהיה מסוגל לעלות על נתיבו של פטרוס – הברירה היחידה תהיה להתקדם בנתיבו של פאולוס, התחקות אחר צעדיו של פאולוס בדרכו לאבדון.

2 נתיבו של פאולוס לא כלל הכרה עצמית או עיסוק בשאיפה לשינוי בטבעו. הוא מעולם לא ניתח את אופיו שלו, והוא לא ידע כלל מה טיבו. הוא פשוט ידע שהוא היה האשם העיקרי ברדיפת ישוע. הוא לא הבין כהוא זה את אופיו שלו, ולאחר שהוא סיים את עבודתו, הוא הרגיש שהוא עצמו המשיח, ושהוא זכאי לגמול. עבודתו של פאולוס לא הייתה סתם שירות שניתן לאלוהים. במקרה האישי של פאולוס, על אף שהוא קיבל גילויים מסוימים מרוח הקודש, לא היו לו שום אמת או חיים. אלוהים לא הושיע אותו – הוא העניש אותו.

3 נתיבו של פטרוס הוא הנתיב לשלמות. בנוהג שלו, הוא התמקד בעיקר בחיים ובשאיפה להכיר את אלוהים ואת עצמו. בזכות חווייתו את עבודתו של אלוהים, הוא הצליח להכיר את עצמו, זכה להבין את מצבו המושחת של האדם, למד על חסרונותיו וגילה את הדבר בעל הערך הרב ביותר שבני האדם צריכים לעסוק בחיפוש אחריו. הוא היה מסוגל לאהוב את אלוהים באמת ובתמים, הוא ידע איך לגמול לאלוהים, הוא השיג אמת מסוימת, והוא רכש את המציאות שאלוהים דורש. מכל הדברים שפטרוס אמר במהלך הניסיונות שפקדו אותו, ניתן לראות שהוא בהחלט היה זה שהבין את אלוהים יותר מכל. מפני שהוא הבין אמת כה רבה מדברי האל, נתיבו התבהר יותר ויותר, והפך ליותר ויותר תואם לרצון האל.

עיבוד של "כיצד ללכת בדרכו של פטרוס" בספר 'תיעוד נאומיו של המשיח'