ב. הופעתו ודבריו של המשיח באחרית הימים והופעת דברי יהוה ודברי הרוח האחת

פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:

"וְיָצָא חֹטֶר, מִגֵּזַע ישי; ונצר, מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה. ונחה עליו, רוח יהוה – רוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעת, וְיִרְאַת יהוה. וַהֲרִיחוֹ, בְּיִרְאַת יהוה; ולא-למראה עיניו ישפוט, ולא-למשמע אזניו יוכיח. ושפט בצדק דַּלִּים, והוכיח בְּמישור לְעַנְוֵי-ארץ; וְהִכָּה-ארץ בשבט פִּיו, וברוח שפתיו ימית רשע. והיה צדק, אזור מתניו; והאמונה, אזור חלציו. וגר זאב עם-כבש, ונמר עם-גדי ירבץ; ועגל וכפיר וּמְרִיא יחדו, ונער קָטֹן נֹהֵג בם. ופרה ודב תִּרְעֶינָה, יחדו ירבצו ילדיהן; ואריה, כַּבָּקָר יאכל-תבן. ושעשע יונק, על-חֻר פָּתֶן; ועל מאורת צפעוני, גָּמוּל ידו הָדָה. לא- יָרֵעוּ ולא-ישחיתו, בכל-הר קָדְשִׁי: כי-מלאה הארץ, דעה את-יהוה, כַּמַּיִם, לים מְכַסִּים" (ישעיהו י"א 1-9).

"כי-הִנְנִי בורא שָׁמַיִם חדשים, וארץ חדשה; ולא תִזָּכַרְנָה הראשֹׁנות, ולא תַעֲלֶינָה על-לב. כי-אם- שִׂישׂוּ וגילוּ עדי-עד, אשר אני בורא: כי הִנְנִי בורא את-ירושלם גילה, ועמה מָשׂוֹשׂ. וְגַלְתִּי בירושלם, וְשַׂשְׂתִּי בעמי; ולא- יִשָּׁמַע בה עוד, קול בכי וקול זעקה. לא-יהיה משם עוד, עול ימים וזקֵן, אשר לא-ימלא, את-ימיו: כי הנער, בן-מאה שנה ימוּת, והחוטא, בן-מאה שנה יקֻלל. ובנו בתים, וְיָשָׁבוּ; ונטעו כרמים, ואכלו פִּרְיָם. לא יִבְנוּ ואחר יֵשֵׁב, לא יִטעו ואחר יֹאכֵל: כי-כִימֵי העץ ימי עַמִּי, ומעשה ידיהם יְבַלּוּ בְחִירָי. לא יִיגְעוּ לָרִיק, ולא יֵלְדוּ לַבֶּהָלָה: כי זֶרַע בְּרוּכֵי יהוה, הֵמָּה, וצאצאיהם, אִתָּם. והיה טרם- יִקְרָאוּ, ואני אֶעֱנֶה; עוד הם מְדַבְּרִים, ואני אשמע. זאב וטלה יִרְעוּ כאחד, ואריה כַּבָּקָר יאכל-תבן, ונחש, עפר לחמו; לא-יָרֵעוּ ולא-ישחיתו בכל-הר קָדְשִׁ, אמר יהוה" (ישעיהו ס"ה 17-25).

דברי אלוהים רלוונטיים:

כשאשוב פעם נוספת, האומות כבר יהיו מחולקות בגבולות שקבעתי בלהבותיי הבוערות. בזמן ההוא, אתגלה מחדש בפני האנושות כשמש היוקדת, ואתגלה בפניה בפומבי בצלם הקדוש שבני האדם מעולם לא ראו – אצעד בין כל המון האומות, בדיוק כפי שאני, יהוה, צעדתי פעם בין שבטי ישראל. מהרגע ההוא ואילך, אמשול באנושות בחייה על פני האדמה. בני האדם ודאי יראו את כבודי שם, והם גם ודאי יראו עמוד ענן באוויר שיוביל את דרכם בחייהם, משום שאני מופיע במקומות קדושים. האדם יראה את יום הצדק שלי וגם את התגשמותי המכובדת. כל זה יקרה כשאמשול על פני כל האדמה ואביא כבוד לבנים רבים. בכל מקום על פני האדמה, בני האדם ישתחוו, ומשכני יוקם ביניהם ביציבות על צור העבודה שאני מבצע היום. האדם גם ישרת אותי בבית המקדש. המזבח, המכוסה בדברים מטונפים ומתועבים, ינופץ לרסיסים וייבנה מחדש. טלאים ועגלים בני יומם ייערמו על המזבח הקדוש. אחריב את המקדש של היום ואבנה בית מקדש חדש. המקדש הקיים כיום, המלא בבני אדם נקלים, יתמוטט, ובית המקדש שאני בונה יהיה מלא במשרתים הנאמנים לי. הם שוב יתייצבו וישרתו אותי למען כבוד המקדש שלי. אתם ודאי תראו את היום שבו אקבל כבוד רב, ואתם גם ודאי תראו את היום שבו אחריב את המקדש ואבנה בית מקדש חדש. אתם גם ודאי תראו את יום ביאת משכני לעולמם של בני האדם. כפי שארסק לרסיסים את המקדש, כך גם אביא את משכני לעולמם של בני האדם, והם יראו אותי יורד משמיים. לאחר שארסק את כל אומות העולם, אאסוף אותן יחדיו מחדש. מאותו רגע, אבנה את בית המקדש שלי ואקים את המזבח שלי כדי שכולם יוכלו להעלות לי קורבן, לשרת אותי במקדש שלי ולהיות מסורים נאמנה לעבודתי באומות הגויים. בני האדם האלה יהיו בדיוק כמו בני ישראל בימינו אנו – הם יהיו לבושים בבגדי כוהנים ויחבשו כתר לראשם, וכבודי, כבודו של יהוה, ישכון בקרבם ומלכותיותי תרחף מעליהם ותשהה איתם. עבודתי באומות הגויים תתבצע גם היא באופן הזה. כמו עבודתי בישראל, כך תהיה גם עבודתי באומות הגויים, משום שארחיב את עבודתי בישראל ואפיץ אותה לאומות הגויים.

מתוך 'עבודת הפצת הבשורה היא גם עבודת ישועת האדם'

עם התגשמות דבריי, המלכות מיוסדת בהדרגה על פני האדמה והאדם חוזר לעצמו בהדרגה, וכך מיוסדת על פני האדמה המלכות שבלבי. במלכות, כל אנשי האל זוכים מחדש בחיים של אדם רגיל. החורף הקפוא חולף ומוחלף בעולם של ערי אביב, שבהן האביב נמשך כל השנה. בני האדם כבר לא ניצבים בפני העולם הקודר והאומלל של האדם, והם כבר לא צריכים לסבול את הקור של עולמו של האדם. בני האדם לא רבים זה עם זה, מדינות לא יוצאות למלחמה זו בזו, ואין עוד קטל ואין עוד שפיכת דמים כתוצאה מקטל; כל הארצות מלאות באושר, וכל מקום שופע בחמימות בין בני אדם. אני נע ברחבי העולם, אני נהנה על כס מלכותי ואני שוכן בין הכוכבים. והמלאכים מגישים לי כמנחה שירים וריקודים חדשים. שבריריותם כבר לא גורמת להם להזיל דמעות. אני כבר לא שומע את המלאכים בוכים, ואיש כבר לא מתלונן בפניי על מצוקה.

מתוך 'פרק 20' מתוך 'דברי האל לתבל כולה'

ברחבי תבל, בני האדם הנבחרים שלי חיים בכבודי, ומבורכים באופן שאין דומה לו, לא כבני אדם החיים בקרב בני אדם, אלא כבני אדם החיים עם אלוהים. כולם חוו את השחיתות של השטן וטעמו את המרירות והמתיקות של החיים. כעת, כשהם חיים באורי, איך ייתכן שהם לא יתרוננו? איך ייתכן שמישהו יוותר על רגע כה יפהפה וייתן לו לחלוף? בני אדם! שירו כעת את השירים שבלבכם ורקדו למעני! תנו ללבכם הישר לנסוק כעת והעלו אותו כקורבן מנחה למעני! הכו בתוף כעת ונגנו למעני! אני זוהר על פני התבל כולה! אני מראה לבני האדם את פניי רבי הכבוד! אני ארעים! אתעלה על התבל! אני כבר מולך בקרב בני האדם! בני האדם מהללים אותי! אני מרחף בשמי התכלת ובני האדם נעים ביחד איתי. אני צועד בקרב בני האדם ואנשיי מקיפים אותי! לבם של בני האדם צוהל, ושיריהם מרעידים את התבל וסודקים את הרקיע! התבל כבר לא אפופה בערפל. כבר אין בוץ, וכבר אין הצטברות של שפכים. בני האדם הקדושים של התבל! תחת בדיקתי, סבר פניכם האמיתי מתגלה. אתם לא בני אדם המכוסים בטינופת, אלא קדושים טהורים כאבן הירקן – כולכם יקיריי וכולכם העונג שלי! כל הדברים חוזרים לחיים! כל הקדושים בשמיים משרתים אותי, נכנסים לחיבוקי החם, כבר לא בוכים, כבר לא חרדים, מעלים את עצמם כקורבנות מנחה למעני, חוזרים לביתי, ובמולדתם, הם יאהבו אותי עד אין קץ! ללא שינוי! איפה הצער? איפה הדמעות? איפה הבשר והדם? הארץ איננה עוד, והשמיים הם לעולמים. אני מופיע בפני כל בני האדם, וכל בני האדם משבחים אותי. החיים האלה, היופי הזה, מימי קדם ולנצח נצחים, לא ישתנו. אלה חיים במלכות.

מתוך "בני אדם! התרוננו!" ב'דברי האל לתבל כולה'

"אני נע מעל כל בני האדם וצופה בכל מקום. דבר לעולם לא נראה ישן, ואף אדם איננו כשהיה. אני נח על כס מלכותי, רכון מעל כל התבל..." זו התוצאה של העבודה הנוכחית של אלוהים. כל בני עמו הנבחר של אלוהים חוזרים לצורתם המקורית, ומשום כך, המלאכים, שסבלו במשך שנים כה רבות, משוחררים, בדיוק כפי שאלוהים אמר, "פניו של כל אחד מהם הוא כפנים הקדושים המצויים בלבו של האדם." משום שהמלאכים עובדים על פני האדמה ומשרתים את אלוהים על פני האדמה, ומשום שכבודו של אלוהים מתפשט בכל רחבי העולם, השמיים באים אל הארץ, והארץ עולה אל השמיים. לפיכך, האדם הוא החוליה שמקשרת את השמיים והארץ. השמיים והארץ כבר לא נפרדים, וכבר לא מופרדים, אלא מחוברים זה וזה כיחידה אחת. בכל רחבי העולם, רק אלוהים והאדם קיימים. אין כל אבק או אדמה, וכל הדברים מתחדשים, כמו שה קטן השכוב באחו ירוק מתחת לרקיע ונהנה מכל חסדו של אלוהים. ומשום בואו של הירוק הזה, רוח החיים מאירה, מכיוון שאלוהים בא אל העולם כדי לחיות לצד האדם לנצח נצחים, כפי שנאמר מפיו של אלוהים, "אני יכול לשכון שוב בציון בשלום." זה הסמל של תבוסת השטן, זה יום מנוחתו של אלוהים, וכל בני האדם יכריזו על היום הזה, יהללו אותו וינציחו אותו. הזמן שבו אלוהים נח על כס מלכותו הוא גם הזמן שבו אלוהים חותם את עבודתו על פני האדמה, וזה גם בדיוק הרגע שבו כל תעלומותיו של אלוהים מוצגות לאדם. אלוהים והאדם יהיו בהרמוניה לעד, ולעולם לא ייפרדו – אלה ההמראות היפהפיים של המלכות!

מתוך 'פרק 16' מתוך 'פירושים של מסתרי דברי האל לתבל כולה'

הו, כל האנושות שבראתי סוף-סוף שוב קמה לתחייה באור, מצאה את יסוד קיומה, והפסיקה להיאבק בבוץ! הו, שפע יצירי הבריאה שבידיי! מדוע הם לא מתחדשים באמצעות דבריי? מדוע הם לא באים לידי ביטוי באור? הארץ כבר לא דוממת ושקטה, והשמיים כבר לא שוממים ועצובים. תוהו ובוהו כבר לא מפריד בין השמיים והארץ, הם מאוחדים והם לעולם לא ייפרדו שוב. באירוע המשמח הזה, ברגע זה של עליזות, הצדק והקדושה שלי עוברים במרחב התבל, וכל האנושות מהללת אותם בלי הפסק. ערי השמיים צוחקות בעליצות וממלכות הארץ רוקדות בשמחה. מי לא צוהל ברגע הזה? ומי לא בוכה ברגע הזה? הארץ במצבה הקדמוני שייכת לשמיים, והשמיים מאוחדים עם הארץ. האדם הוא החוט המאחד את השמיים והארץ, והודות לקדושתו והודות להתחדשותו, השמיים כבר לא נסתרים מהארץ, והארץ כבר לא שותקת כלפי השמיים. פני האנושות מעוטרים בחיוכים מסופקים, ולבה כולו מתיקות ללא גבול. בני האדם לא רבים זה עם זה, ובני האדם לא מכים זה את זה. האם יש בני אדם כלשהם שלא חיים בשלום עם הזולת לאורי? האם יש בני אדם כלשהם שממיטים חרפה על שמי ביומי? כל בני האנוש שולחים אליי את מבטם המעריץ, ובלבם הם קוראים לי בסתר. חקרתי כל מעשה של האנושות: בין בני האנוש שהתנקו, אין כאלה שממרים את פי, ואין כאלה המותחים עליי ביקורת. האנושות כולה אפופה בטבעי. כולם מתחילים להכיר אותי, מתקרבים אליי ומעריצים אותי. אני עומד איתן ברוח האדם, אני מרומם יותר מכל בעיני האדם ואני זורם בעורקיו. התרוממות הרוח השמחה בלבם של בני האדם ממלאת כל מרחב על פני האדמה, האוויר קר וצלול, ערפל כבד כבר לא מכסה את הקרקע, והשמש זורחת וזוהרת.

מתוך 'פרק 18' מתוך 'דברי האל לתבל כולה'

קודם: 4. השוואת טקסטים: דרישותיו של אלוהים מהאדם ודברי התוכחה של אלוהים לאדם בכל עידן

הבא: 1. מדוע המשיח של אחרית הימים מבצע משפט כדי להושיע את האדם?

אם יש לכם אי-אילו קשיים או שאלות בנוגע לאמונתכם, אנא צרו עמנו קשר בכל עת.
צרו קשר ב-Whatsapp
צרו קשר ב-Messenger

תוכן דומה

פרק 27

ההתנהלות האנושית מעולם לא נגעה ללבי ומעולם גם לא נראתה לי יקרת ערך. בעיני האדם, אני תמיד נוהג בו בחומרה, ובעיניו, אני תמיד רודה בו. בכל...

(ז) דברים בנושא הכרת אלוהים

האמונה באלוהים היא השלב הראשון בהכרת האל. התהליך שבו מתקדמים מהאמונה הראשונית באלוהים לאמונה העמוקה ביותר באלוהים הוא תהליך הכרת אלוהים...

מה מצב הקשר שלכם עם אלוהים?

באמונתכם באלוהים, עליכם לכל הפחות לגמור בדעתכם לקיים קשר רגיל עם אלוהים. ללא קשר רגיל עם אלוהים, אובדת המשמעות של האמונה באלוהים. ניתן...

הגדרות

  • טקסט
  • ערכות נושא

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

מרווח בין שורות

רוחב דף

תוכן

חיפוש

  • חיפוש טקסט
  • חיפוש בספר זה