דברי האל הכול יכול של אחרית הימים

"ההתגלמות" היא הופעתו של האל כבשר ודם. האל עובד בקרב האנושות הברואה בצלם בשר ודם. לפיכך, מכיוון שהוא התגלמות האל, עליו להיות תחילה בשר ודם בעל אנושיות רגילה. זו הדרישה המוקדמת הבסיסית ביותר. למעשה, ההשלכה של התגלמותו של האל כבשר ודם היא שהאל חי ועובד בבשר. שהאל בעצם מהותו הופך לבשר ודם – הופך לאדם... מכיוון שהוא אדם עם מהותו של האל, הוא מעל לכל בני האדם הברואים ומעל לכל אדם שיכול לבצע את עבודת האל. על כן, בקרב כל מי שיש לו קליפה אנושית כמו שלו, בין כל מי שיש לו אנושיות, רק הוא האל עצמו בהתגלמותו – כל היתר הם בני אדם ברואים. על אף שלכולם יש אנושיות, לבני האדם הברואים אין דבר פרט לאנושיות, ואילו האל בהתגלמותו שונה מהם. בבשרו יש לא רק אנושיות, אלא חשוב מכול, יש לו אלוהיות. אנושיותו משתקפת במראה החיצוני של בשרו ובחיי היום יום שלו, אך קשה לתפוס את אלוהותו. מכיוון שאלוהותו באה לידי ביטוי רק כשיש לו אנושיות ומפני שהוא לא על-טבעי כפי שבני אדם מדמיינים, קשה מאוד לבני אדם לראותה. אפילו כיום קשה מאוד לבני אדם להבין לאשורה את מהותו האמיתית של אלוהים בהתגלמותו. אפילו לאחר שדיברתי על כך ממושכות, אני מניח שזו עדיין תעלומה בעיני רובכם. למעשה, הסוגייה הזו פשוטה מאוד: מכיוון שהאל מתגלם כבשר ודם, מהותו היא שילוב של אנושיות ואלוהיות. השילוב הזה נקרא האל עצמו, האל עצמו על פני האדמה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, מהות הבשר שאלוהים שוכן בו

כשהאל יורד ארצה, הוא עושה רק עבודתו שבאלוהות, שזה מה שהרוח השמיימית הפקידה בידי האל בהתגלמותו כבשר ודם. כשהוא בא, הוא רק מדבר בכל רחבי האדמה, כדי לבטא את האמירות שלו באמצעים שונים ומנקודות מבט שונות. הספקת צרכי האדם ולימוד האדם הם בעיקר מטרותיו ועקרון העבודה שלו והוא אינו עוסק בדברים כמו יחסים בין-אישיים או פרטי חייהם של אנשים. כהונתו העיקרית היא לדבר בשם הרוח. כלומר, כאשר רוח האל מופיעה כבשר ודם באופן מוחשי, היא רק מספקת לחייו של האדם ומשחררת את האמת. היא לא מתערבת בעבודת האדם, כלומר, היא לא משתתפת בעבודה האנושית. בני אנוש אינם יכולים לעשות עבודה אלוהית והאל לא משתתף בעבודה אנושית. לאורך כל השנים מאז שהאל ירד ארצה כדי לבצע את עבודתו, הוא תמיד עשה אותה דרך בני אדם. אולם בני האדם האלה אינם יכולים להיחשב כאל בהתגלמותו כבשר ודם, אלא רק כאנשים שהאל משתמש בהם. אולם האל של ימינו יכול כבר לדבר ישירות מנקודת המבט של האלוהות, להכריז את קולה של הרוח ולעבוד בשם הרוח. בדומה לכך, כל בני האדם שהאל השתמש בהם לאורך העידנים הם מקרים שבהם רוח האל עבדה בגוף בשר ודם. אם כך, מדוע הם לא נקראים האל? אולם כיום, האל הוא גם רוח האל העובדת ישירות כבשר ודם וגם ישוע היה רוח האל העובדת כבשר ודם. שני אלה נקראים האל. אם כך מה ההבדל? בני האדם שהאל השתמש בהם לאורך כל העידנים היו כולם בעלי חשיבה והיגיון רגילים. הם הבינו את עקרונות ההתנהלות העצמית וההתמודדות עם עניינים. היו להם תפיסות אנושיות רגילות והם החזיקו בכל הדברים שצריכים להיות לבני אדם רגילים. לרובם היו כישרון יוצא דופן ואינטליגנציה מולדת. בעבודתה של רוח האל בבני האדם האלה, היא רותמת לטובתה את כישוריהם, שהם מתנות האל. רוח האל מביאה את כישוריהם לידי ביטוי ומשתמשת במעלותיהם בשירות האל. עם זאת, מהות האל נטולת תפיסות או מחשבה, היא אינה מהולה בכוונות אנושיות ואף אין בה את מה שבני אדם רגילים מצוידים בו. כלומר האל אפילו לא בקי בעקרונות ההתנהלות העצמית וההתמודדות עם עניינים. זה המצב כשהאל של ימינו יורד ארצה. עבודתו ודבריו אינם מהולים בכוונות אנושיות או בחשיבה אנושית, אלא הם ביטוי ישיר של כוונותיה של הרוח והוא עובד ישירות מטעם האל. פירוש הדבר הוא שהרוח מדברת ישירות, כלומר, האלוהות עושה את העבודה ישירות ואינה משלבת כוונות אנושיות כלל. במילים אחרות, האל בהתגלמותו כבשר ודם מגלם את האלוהות באופן ישיר, ללא חשיבה או תפיסות אנושיות ואינו מבין כלל את עקרונות ההתנהלות האנושית. לו רק האלוהות עבדה (כלומר, לו רק האל עצמו היה עובד), עבודתו של האל לא הייתה יכולה להתבצע על פני האדמה. לכן, כאשר האל יורד ארצה, הוא חייב להשתמש בבני אדם מעטים כדי לעבוד באנושיות, יחד עם עבודתו באלוהות. במילים אחרות, הוא משתמש בעבודה אנושית כדי לתמוך בעבודתו האלוהית. אחרת, האדם לא יוכל לבוא במגע ישיר עם העבודה האלוהית. כך היה עם ישוע ותלמידיו. במהלך חייו, ישוע ביטל את החוקים הישנים וייסד דברות חדשים. הוא גם אמר דברים רבים. כל העבודה הזו נעשתה באלוהות. כל האחרים, כגון פטרוס, פאולוס ויוחנן, התבססו בעבודתם אחר כך על דבריו של ישוע. כלומר האל השיק את עבודתו בעידן ההוא ופתח את עידן החסד. כלומר הוא פתח תקופה חדשה, ביטל את הישנה וגם הגשים את הדברים: "האל הוא הראשית והתכלית." במילים אחרות, על האדם לבצע את העבודה האנושית על יסוד העבודה האלוהית. לאחר שישוע אמר את כל מה שהיה עליו לומר והשלים עבודתו על פני האדמה, הוא עזב את האדם. לאחר מכן, כל האנשים עבדו על פי העקרונות שהתבטאו בדבריו ויישמו בפועל על פי האמיתות שהוא אמר. כל בני אדם האלה עבדו למען ישוע. אילו ישוע היה עובד לבדו, לא משנה כמה דברים הוא היה מדבר, לא היה לבני האדם אמצעי כלשהו לבוא במגע עם דבריו, מכיוון שהוא היה עובד באלוהות והיה יכול היה רק לומר דברים אלוהיים. הוא לא היה מסוגל להסביר דברים באופן שבו בני אדם רגילים יכלו להבין את דבריו. לכן היה צורך בשליחים ובנביאים שבאו אחריו כדי להוסיף על עבודתו. זה העיקרון שעל פיו האל בהתגלמותו כבשר ודם עובד – שימוש בבשרו ובדמו כדי לדבר ולעבוד על מנת להשלים את העבודה האלוהית, ולאחר מכן שימוש במתי-מעט בני אדם או אולי יותר, שעולים בקנה אחד עם כוונותיו של האל, כדי להוסיף על עבודתו. כלומר האל משתמש באנשים שעולים בקנה אחד עם כוונותיו כדי לעשות את עבודת הרעייה וההשקיה באנושות, כך שאנשיו הנבחרים של האל יוכלו להיכנס למציאות-האמת.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, ההבדל המהותי בין האל בהתגלמותו כבשר ודם לבין בני האדם שהאל משתמש בהם

אילו האל בהתגלמותו כבשר ודם היה עושה רק את העבודה האלוהית ולא היו בני אדם שעולים בקנה אחד עם כוונותיו שיעבדו בתיאום איתו, אזי האדם לא יכול היה להבין את כוונות האל או ליצור קשר עם האל. האל חייב להשתמש בבני אדם רגילים שעולים בקנה אחד עם כוונותיו כדי להשלים את העבודה הזו, כדי להשגיח על הכנסיות ולרעות אותן וכדי להגיע לרמה שהתהליכים הקוגניטיביים של האדם ומוחו של האדם מסוגלים לדמיין. במילים אחרות, האל משתמש בבני אדם ספורים שעולים בקנה אחד עם כוונותיו כדי "לתרגם" את העבודה שהוא עושה באלוהות שלו כדי שאפשר יהיה לפתוח אותה, להמיר את השפה האלוהית לשפה אנושית, כך שכל בני האדם יוכלו לתפוס ולהבין אותה. אילולא האל היה עושה כך, איש לא היה מבין את שפתו האלוהית, מכיוון שאחרי הכול, מעטים הם בני האדם העולים בקנה אחד עם כוונותיו של האל ויכולת ההבנה של האדם מועטה. זו הסיבה שהאל בוחר בשיטה הזו רק כשהוא עובד בהתגלמותו כבשר ודם. אילו הייתה רק עבודה אלוהית, לא הייתה לאדם דרך להכיר את האל או להיות בקשר עמו, מכיוון שהאדם אינו מבין את שפתו של האל. האדם מסוגל להבין את השפה הזו רק באמצעות אנשים שעולים בקנה אחד עם כוונותיו של האל שמבהירים את דבריו. עם זאת, אילו היו רק בני אדם כאלה העובדים באנושיות, היה ניתן רק לשמר את חייו הרגילים של האדם. לא היה ניתן לשנות את צביונו של האדם. לא הייתה לעבודתו של האל התחלה חדשה. היו רק השירים הישנים, רק הדברים הנדושים. רק באמצעות פעולתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם, אשר אומר כל מה שצריך להיאמר ועושה כל מה שצריך להיעשות בתקופת התגלמותו, שאחריה בני האדם עובדים וחווים חוויות בהתאם לדבריו – רק כך יוכל צביון חייהם להשתנות ורק כך הם יוכלו לזרום עם הזמן. מי שעובד באלוהות מייצג את האל, בעוד מי שעובד באנושיות נמנה על בני האדם שהאל משתמש בהם. כלומר, האל בהתגלמותו כבשר ודם שונה מהותית מבני האדם שהאל משתמש בהם. האל בהתגלמותו כבשר ודם יכול לעשות את העבודה האלוהית ואילו בני האדם שהאל משתמש בהם אינם יכולים לעשות זאת. בתחילת כל עידן, רוח האל מדברת באופן אישי ופותחת את התקופה החדשה כדי להביא את האדם להתחלה חדשה. כשרוח האל מסיימת את דבריה, הדבר מסמל שעבודתו של האל באלוהות שלו הושלמה. לאחר מכן, כל בני האדם הולכים בעקבות אלה שהאל משתמש בהם כדי להיכנס לחוויית החיים שלהם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, ההבדל המהותי בין האל בהתגלמותו כבשר ודם לבין בני האדם שהאל משתמש בהם

יש כאלה שישאלו, "מה ההבדל בין העבודה שעושה אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם לבין עבודתם של הנביאים והשליחים מימים עברו? גם דוד כונה בשם אדון, וגם ישוע. על אף שהעבודה שעשו הייתה שונה, כינו אותם בשם זהה. אמרו לי: מדוע לא הייתה זהותם זהה? יוחנן ראה חזון שנבע גם הוא מרוח הקודש, והוא הצליח לומר את הדברים שרוח הקודש התכוונה לומר. מדוע זהותו של יוחנן הייתה שונה מזו של ישוע?" הדברים שישוע אמר הצליחו לייצג את אלוהים באופן מלא והם ייצגו באופן מלא את עבודתו של אלוהים. מה שיוחנן ראה היה חזון, והוא לא היה מסוגל לייצג באופן מלא את עבודתו של אלוהים. מדוע יוחנן, פטרוס ופאולוס אמרו דברים כה רבים, כשם שעשה ישוע, אך לא הייתה להם זהות זהה לזו של ישוע? הסיבה העיקרית לכך היא שהעבודה שעשו הייתה שונה. ישוע ייצג את רוח האל והוא היה רוח האל העובדת ישירות. הוא עשה את עבודת העידן החדש, את העבודה שאיש לא עשה לפניו. הוא פילס דרך חדשה, והוא ייצג את יהוה ואת אלוהים עצמו. לעומת זאת, פטרוס, פאולוס ודוד, יהיה כינוים אשר יהיה, ייצגו רק את זהותו של יציר בריאה, והם היו שליחים של ישוע או יהוה. על כן, בלי קשר לשאלות כמה עבודה הם עשו וכמה גדולים היו הנסים שהם עשו, הם היו בכל זאת רק יצירי בריאה שלא מסוגלים לייצג את רוח האל. הם עבדו בשם אלוהים או לאחר שאלוהים שלח אותם. יתרה מזאת, הם עבדו בעידנים שישוע ויהוה פתחו, והם לא עשו כל עבודה אחרת. אחרי הכול, הם היו רק יצירי בריאה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, בנוגע לתארים וזהות

בעידן החסד ישוע דיבר גם מילים רבות ועשה עבודה רבה. במה הוא היה שונה מישעיהו? במה הוא היה שונה מדניאל? האם הוא היה נביא? מדוע נאמר שהוא המשיח? מהם ההבדלים ביניהם? כולם היו גברים שדיברו מילים, ודבריהם נראו לאדם פחות או יותר זהים. כולם דיברו מילים ועשו עבודה. נביאי הברית הישנה דיברו נבואות וישוע יכול היה לעשות זאת גם כן. מדוע זה כך? ההבחנה כאן מבוססת על אופי העבודה. על מנת להבין עניין זה, אל תשקול את האופי של הבשר וגם אל תשקול את העומק או השטחיות של דבריהם. עליך תמיד לשקול תחילה את עבודתם ואת ההשפעות שעבודתם משיגה באדם. הנבואות שדיברו הנביאים באותה תקופה לא סיפקו את חיי האדם, וההשראות שקיבלו ישעיהו ודניאל ודומיהם היו נבואות בלבד ולא דרך החיים. אלמלא ההתגלות הישירה של יהוה, איש מהם לא היה יכול לעשות את העבודה ההיא, שאינה אפשרית עבור בני תמותה. גם ישוע דיבר מילים רבות, אבל מילים אלו היו דרך החיים שממנה האדם היה יכול למצוא דרך ליישם בפועל. כלומר, ראשית, ישוע היה מסוגל לספק את חיי האדם, שכן ישוע הוא החיים. שנית, הוא היה מסוגל להפוך על פניהן את ההיבטים המעוותים של האדם. שלישית, עבודתו יכלה להמשיך את עבודתו של יהוה על מנת להמשיך את העידן. רביעית, הוא היה מסוגל להבין את הצרכים שבתוך האדם ולהבין מה חסר לאדם. חמישית, הוא היה מסוגל לפתוח עידן חדש ולסיים את הישן. לכן ישוע נקרא האל והמשיח. הוא שונה לא רק מישעיהו, אלא גם מכל שאר הנביאים. קחו את ישעיהו כהשוואה לעבודת הנביאים. ראשית, הוא לא היה מסוגל לספק את חיי האדם. שנית, הוא לא היה מסוגל לפתוח עידן חדש. הוא פעל תחת הנהגתו של יהוה ולא כדי לפתוח עידן חדש. שלישית, הדברים שהוא דיבר היו נשגבים מבינתו. הוא קיבל גילויים ישירות מרוח האל והאחרים לא הבינו אותם, אפילו כשהאזינו להם. די בכמה דברים אלה כדי להוכיח שדבריו היו נבואות ותו לא, לא יותר מאשר היבט אחד של עבודה שנעשה במקום יהוה. אולם, הוא לא היה מסוגל לייצג לחלוטין את יהוה. הוא היה משרתו של יהוה, מכשיר בעבודתו של יהוה. הוא עשה עבודה רק בעידן החוק ובמסגרת עבודתו של יהוה. הוא לא עבד מעבר לעידן החוק. לעומת זאת, עבודתו של ישוע שונה. הוא התעלה מעבר למסגרת עבודתו של יהוה. הוא עבד כאל בהתגלמותו כבשר ודם ועבר צליבה על מנת לגאול את האנושות כולה. כלומר, הוא עשה עבודה חדשה מחוץ לעבודה שעשה יהוה. זו הייתה תחילתו של עידן חדש. בנוסף, ישוע היה מסוגל לדבר על מה שהאדם לא היה יכול להשיג. עבודתו הייתה בתוך הניהול של האל וכללה את האנושות כולה. הוא לא עבד רק על בני אדם אחדים ועבודתו גם לא נועדה להוביל מספר מוגבל של בני אדם. באשר לאופן שבו האל התגלם כאדם, כיצד רוח האל העניקה גילויים באותה תקופה וכיצד רוח האל נחה על האדם כדי לעשות עבודה – אלה עניינים שהאדם אינו יכול לראותם או לגעת בהם. אין זה אפשרי כלל שהאמיתות הללו יהוו הוכחה לכך שהוא האל בהתגלמותו כבשר ודם. לפיכך, ניתן לבצע אבחנות רק מתוך דבריו ועבודתו של האל המוחשיים לאדם. רק זה אמיתי. זאת משום שענייני הרוח אינם גלויים לעיניך ורק האל עצמו מבין אותם לאשורם, ואפילו התגלמותו של האל כבשר ודם אינה יודעת הכול. אתה רק יכול לאמת אם הוא האל על-פי העבודה שהוא עשה. מעבודתו של האל ניתן לראות, ראשית, שהוא מסוגל לפתוח עידן חדש; שנית, שהוא מסוגל לספק את חיי האדם ולהראות לאדם את הדרך לצעוד בה. די בכך כדי לקבוע שהוא האל עצמו. העבודה שהוא עושה יכולה, לכל הפחות, לייצג באופן מלא את רוח האל, ומעבודה כזו ניתן לראות שרוח האל שורה בו. מכיוון שהעבודה שנעשתה על ידי האל בהתגלמותו כבשר ודם הייתה בעיקר להתחיל עידן חדש, להוביל עבודה חדשה ולפתוח תחום חדש, די באלה כדי לקבוע שהוא האל עצמו. לפיכך, זה מה שמבדיל בינו לבין ישעיהו, דניאל ושאר הנביאים הגדולים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, ההבדל בין כהונת האל בהתגלמותו כבשר ודם לבין חובתו של האדם

לא ניתן להתייחס אל דבר האל כאל דבר האדם, ועוד פחות מכך ניתן להתייחס אל דבר האדם כאל דבר האל. אדם המשמש את האל הוא לא התגלמות האל כבשר ודם, והתגלמות האל כבשר ודם היא לא אדם המשמש את האל. יש הבדל מהותי בין השניים. אולי לאחר קריאת הדברים האלה לא תכיר בכך שהם דברי האל, אלא רק הנאורות שאדם זכה בה. במקרה כזה, אתה בור מדי. איך יכולים דברי האל להיות זהים לנאורות שאדם זכה בה? דברי האל בהתגלמותו כבשר ודם פותחים עידן חדש, מכוונים את האנושות כולה, מגלים תעלומות, ומראים לאדם את הכיוון שבו עליו ללכת בעידן החדש. הנאורות שהאדם זוכה בה אינה אלא ידע או כמה נוהגים פשוטים. היא לא יכולה לכוון את האנושות כולה לעידן חדש או לגלות את התעלומות של האל עצמו. אחרי הכול, האל הוא האל, והאדם הוא האדם. לאל יש מהות של אל ולאדם יש מהות של אדם. אם האדם רואה בדברים שאומר האל נאורות פשוטה מאת רוח הקודש, ומתייחס אל דברי השליחים והנביאים כדברים אותם ביטא האל באופן אישי, תהיה זו טעותו של האדם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הקדמה

קטעים מסרטים קשורים

מהו ההבדל המהותי בין אלוהים בהתגלמותו לבין האנשים שבהם אלוהים משתמש?

מזמורים קשורים

לאל בהתגלמותו יש אנושיות ואף יותר מכך אלוהיות

האל הוא האל, האדם הוא אדם