בחירת הנתיב הנכון היא החלק הקריטי ביותר באמונה באל

במהלך עבודת ההפצה של בשורת האל של אחרית הימים, רק אנשים מעטים בלבד מסוגלים להפנות גב למשפחותיהם ולכל שאר הדברים כדי להשקיע מעצמם בכל מאודם למען האל. אותם אנשים הם בעלי עדות חווייתית אמיתית, וכולם ניחנים בשיעור קומה מסוים. מבחינתם, הפניית הגב למשפחותיהם ולקריירות שלהם למען מילוי חובותיהם אינה כרוכה בקושי רב. אפילו אם עליהם לעבור 10 שנים או חיים שלמים מבלי לשוב הביתה, הם מוכנים לעשות זאת. הם לא חשים שזו משימה קשה לביצוע. זה הכוח שרוח הקודש העניקה להם. אולם, שיעור קומתם עדיין לא מגיע לרף הנדרש, כי למרות שהם מבינים אמיתות מסוימות, הם עדיין לא נכנסו אל מציאות האמת, ולא זכו באמת. הם ניחנים בכנות מסוימת שמאפשרת להם להשקיע מעצמם למען האל. אם אדם נחוש לחתור אל האמת, ורוח הקודש מעניקה לו חסד בנוסף לכך, הוא יחוש סיפוק רב באותו הרגע. הוא יתחזק באופן מסוים, ויהיה מסוגל להיחלץ מכבלי העולם החילוני כדי להשקיע למען האל. זהו חסדו של האל. אבל ישנם אנשים מסוימים שלא מבצעים את עבודתם כראוי במהלך מילוי חובותיהם. הם לא חותרים אל האמת כלל וכלל, ואף מסוגלים לבצע עבירות שונות. במקרים כאלה, רוח הקודש אינה עובדת בהם. מניעיהם של אנשים כאלו אינם ישרים, ואנשים כאלו אינם מאמיני אמת באל. אפילו אם רוח הקודש עבדה בהם מעט בעבר, העבודה הזו יורדת לטמיון, ומבלי להיות מודעים לכך, הם עולים על נתיב של הידרדרות. אם אתה אדם שנחוש לחתור אל האמת, רוח הקודש תעניק לך חסד שממנו תוכל ליהנות, ואז תוכל להמשיך הלאה בחתירה שלך לאורך הנתיב שבו רוח הקודש מובילה אותך. האמת תתבהר לך יותר ויותר, הנחישות שלך תלך ותתחזק, ועבודתה של רוח הקודש בך תיעשה קלה יותר ויותר. כשאדם אינו צועד בנתיב הנכון של חתירה אל האמת, רוח הקודש תנדה אותו בסופו של דבר, ולאחר שינודה, הנחישות המקורית שלו, הלהט המקורי שלו, והדחף שלו לנטוש ולהשקיע, ייעלמו כולם לחלוטין. הוא יחוש חרטה, ויחשוב, "אם הייתי יודע שיבוא יום שבו ינדו אותי, לא הייתי מאמין באל מלכתחילה." בשלב הזה, החרטה שלו, התלונות שלו, והשליליות שלו, פורצות כולם החוצה. במציאות, רוח הקודש הפסיקה לעבוד בו כבר מזמן. גם אם הוא מפיץ את הבשורה, וגם אם הוא נואם מוכשר, וגם אם הוא מסוגל להשיג תוצאות, הוא לא השיג כל זאת בזכות נאורות והנחיית רוח הקודש. הוא השיג זאת כי הוא היה פיקח וכי הוא ניחן באיכות מסוימת. אין זה אומר שרוח הקודש עבדה בו. אנשים כאלו דומים לנותני שירות: אפילו שרוח הקודש לא עובדת בהם, הם עדיין מסוגלים לתת שירות באופן זמני. כך או כך, הם ניחנים בכישורים מסוימים ובאיכות מסוימת. העניין הוא, שבמקום לחתור אל האמת, ולהתאמץ למלא את חובותיהם בצורה ראויה ולגמול כך על אהבת האל, הם רודפים אחר תהילה, רווח, מעמד, ברכות, וכדי להניח כתר גדול לראשם. לכן, בעודם ממשיכים הלאה, הנתיב שלהם הולך ומתפוגג, והם מתקשים לעשות ולו צעד אחד נוסף. זה מה שקורה לכל אלו שלא חותרים אל האמת.

כעת, ישנם רבים שאומרים, "אני מודע לכך שהטבע שלי רע. אני מלא ברגשות חזקים ואני מרדן מדי." אבל למרות זאת, האנשים הללו לא מכירים את הטבע שלהם, ולא מבינים שום היבט של האמת. לא משנה כמה הם יודעים לדבר בצורה רהוטה על דוקטרינות, וכמה הם לכאורה מבינים הכול, הם לא מסוגלים ליישם זאת בפועל. די בזאת כדי להוכיח שעבודת רוח הקודש שנעשתה בהם הלכה והתפוגגה. לא משנה מהי האנושיות שלך, או כמה דוקטרינות אתה מבין, ולא משנה כמה סבלת או נטשת, כל עוד רוח הקודש לא עובדת בך, זה מוכיח שאתה לא אוהב את האמת. לא משנה עד כמה אתה נלהב. ללא עבודת רוח הקודש, תישאר מבולבל. עד כמה משמעותי הוא החוזק המועט שבו ניחן כל אדם? עד כמה משמעותית האמונה המועטה שבה ניחן כל אדם? מה התועלת בידע המועט שיש לכל אדם? קחו לדוגמה את הדיכוי, המעצרים והכליאה של המאמינים באל. מאז שהחלו להאמין באל, הם סבלו לעיתים קרובות מרדיפות ואולצו לברוח ממקום למקום, מה שצילק לתמיד את נפשם וליבם. "אם איתפס, אסור לי להיות כמו יהודה איש קריות. אסור לי לבגוד בכנסייה." – האם רוב האנשים לא הכינו את עצמם בצורה כזו? אבל כשהם נתפסים בפועל, זה לא תלוי בהם. אם הם לא יתפללו לאל ולא יישענו עליו, רוח הקודש לא תעבוד בהם, והם לא יוכלו לעמוד איתן. אנשים לא נעשים כמו יהודה איש קריות בגלל רגע אחד של בלבול. כפי שאמרתי בעבר, תוצאתך הסופית, הסוף שיהיה לך, תלויים בעיקר בשאלה האם אתה אוהב ומקבל את האמת. זהו עניין בעל חשיבות עליונה. לאחר מכן, זה תלוי בשאלה האם רוח הקודש תמיד עימך ואם אתה מבין את האמת ונושא עדות. אלה הדברים העיקריים שבהם זה תלוי. אנשים מסוימים היו חדורי להט רב כשהחלו לראשונה למלא את חובותיהם, והם חשו שיש להם מצבור אינסופי של אנרגיה. אז למה המרץ שלהם הולך ומתפוגג עם הזמן? מי שהם היו בעבר, ומי שהם עכשיו, נראים כמו שני אנשים שונים לחלוטין. מדוע הם השתנו? מה הסיבה לכך? זה מפני שהם פנו לנתיב הלא נכון, ולא נכנסו לנתיב הנכון של האמונה באל. הם בחרו בנתיב של חתירה אל ברכות. כוונותיהם מסתירות דברים מסוימים. אילו דברים נסתרים? כשאנשים מאמינים באל, הם מטפחים תקוות מסוימות בליבם. הם מקווים שיומו של האל יגיע בקרוב מאוד, ושאז כל סבלם ייפסק. הם מקווים שהאל ישנה את צורתו וישוב לציון, ושאז הם ייפטרו מכל סבלותיהם. כל האנשים מקווים שיום אחד הם יוכלו לשוב הביתה ולהתאחד מחדש עם יקיריהם. הם מקווים שיום יגיע שבו הם לא יסבלו יותר מרדיפות, שבו הם יוכלו להיות חופשיים באמת ולהאמין באל בצורה גלויה. כשהיום הזה יגיע, איש לא יגביל אותם יותר, והם יוכלו לחיות בסביבה נוחה, לאכול היטב, וללבוש בגדים יפים. האם אין לכל האנשים תקוות כאלה? התקוות האלו קיימות במעמקי ליבם של אנשים, כי בשרם רגיש לסבל. בעיתות סבל, הם מקווים לזמנים טובים יותר. הדברים הללו לא נחשפים ללא רדיפות או מצוקות. נראה שללא רדיפות או מצוקות, אמונתם של אנשים נותרת איתנה. הם ניחנים בשיעור קומה מסוים, מבינים את האמת היטב וחדורי מרץ. אולם, אם יום אחד הם נתקלים ברדיפות ובמצוקות, אז התקוות, הדמיונות והתשוקות שלהם, שנטועים כולם בבשר מתפרצים החוצה. קונפליקט מתחיל להיווצר בליבם, וחלקם נעשים שליליים וחלשים, ועולות בהם ספקות ואי הבנות לגבי האל. אנשים אינם מבינים את רצון האל. זה לא שהאל לא מספק להם דרך מוצא, או מרעיף עליהם את חסדו, וגם לא נכון יהיה לומר שהוא לא מבין את קשייהם. במקום זאת, העובדה שאתה מסוגל לחוות את הסבל הזה כעת כשאתה נוהה אחר המשיח, היא ברכה, כי אי אפשר לזכות בישועה ולשרוד אם לא חווים את הסבל הזה. כך ציווה האל. לכן, אם אתה חווה סבל, זוהי ברכה. אל תסתכל על כך באופן פשטני. המטרה היא לא סתם לגרום לאנשים לסבול וסתם להשתעשע בהם. יש בכך חשיבות אדירה ועמוקה! כשאתה מקדיש את כל חייך כדי להשקיע למען האל מבלי לחפש בן או בת זוג או מבלי לחזור הביתה, זהו דבר משמעותי ביותר. אם תעלה על הנתיב הנכון ותחתור אל הדברים הנכונים, אז בסופו של דבר תזכה ביותר משזכו בו כל הקדושים במהלך העידנים כולם, ותזכה בהבטחות גדולות עוד יותר. כעת יש כאלה שתמיד תוהים, "האם אלוהים יזכור שנשאתי בכל העול הזה? מה אם לא יהיה מי שיעזור לי בזקנתי? מי יטפל בי כשאחלה? האם לאלוהים אכפת? מתי יסתיים הסבל הזה? מתי אחזה סוף סוף באור שבקצה המנהרה?" אלו הדברים שאנשים כאלה תמיד מצפים להם. הם מקווים שהאל ישנה צורה ויגאל אותם מהסבל שלהם, כדי שהם יוכלו ליהנות מברכותיה של מלכות השמים. הם לא מהרהרים בחשיבות שבנהייה אחר האל ושבהתמודדות עם סבל, או בשאלה למה עליהם לשאת בסבל הזה כדי לזכות באמת. האמונה שלהם כה חלשה! כשזה נוגע לאמונתם באל, כל אחד מהם עסוק בחישובים אנוכיים משלו. זהו הבסיס שמראה שזהו הטבע האנושי לבגוד באל. אף אחד לא אוהב באמת את אלוהים, אף אחד לא באמת מפגין התחשבות ברצונו או מעוניין להתאחד עימו בלב ובנפש ולהפיץ את הבשורה. אנשים כבר מחכים בכיליון עיניים לכך שאלוהים יעזוב את האדמה וישנה צורה, כך שיוכל לגאול אותם מסבלותיהם ויאפשר להם לחיות בנעימים במלכות השמים. זה מה שהרוב מקווה לו. אנשים רבים חושבים לעצמם, "אם אלוהים יעזוב אותנו והתנין הגדול האדום כאש ייפול, נוכל לקחת לידינו את השליטה ולא נצטרך לסבול יותר. נשלוט בכל האומות ובכל העמים ביד ברזל. האם אז לא נחזה באור היום? בזמן ההוא האל יופיע בגלוי ויעניש וישמיד כל שטן וכל שד, מלכות המשיח תתגשם על פני האדמה, והשטנים והשדים לא ירדפו אותנו יותר." על אף שהתקווה הזו לכשעצמה אינה דבר רע, עדיין קיימים מצבים שגויים בקרב אותם אנשים. האם הרצון המתמיד לברוח מהסבל וליהנות מחיי נוחות מראה על התחשבות ברצון האל? האם זה מרצה את האל? רוב האנשים לא מבינים עד הסוף את החשיבות שבחוויית הסבל.

איש לא בוחר בכוונה לצעוד כל החיים בנתיב הנהייה אחר האל, לחתור אל האמת כדי לזכות בחיים, להשיג הכרה של האל, לשאת לו עדות, ובסופו של דבר להביא לידי ביטוי חיים בעלי משמעות כמו חייו של פטרוס. רוב האנשים לא מוכנים לסבול ולא מקבלים עליהם את האמת כלל וכלל, אך עדיין רוצים ליהנות מברכות מלכות השמים בהקדם האפשרי, ואוהבים לחפש תהילה, רווח והטבות של מעמד. כל זה גורם להם לסטות מהדרך הנכונה. כשהם נתקלים בכאב, במכשולים או בכישלונות, רוב הסיכויים שהם יהפכו להיות שליליים וחלשים, ולא יישאר מקום לאל בליבם. רוח הקודש לא תעבוד בהם, ויהיו מהם אפילו כאלו שירצו לסגת לאחור. אם מישהו מאמין באל במשך שנים רבות, אבל לא ניחן בשמץ של מציאות אמת, זהו דבר מסוכן מאוד! כמה חבל יהיה שכל הסבל שחווה, אינספור הדרשות שלהן האזין, וכל השנים שבהן נהה אחר האל, יהיו כולם לשווא! קל לאנשים להידרדר, ואכן קשה לצעוד בנתיב הנכון, ולבחור בנתיבו של פטרוס. רוב האנשים לא מסוגלים לחשוב בבהירות. הם לא מסוגלים לראות בבהירות איזה נתיב הוא הנכון ומתי הם סוטים ממנו. לא משנה לכמה דרשות הם יאזינו, ולא משנה כמה מדברי האל הם יקראו, אפילו שהם יודעים בליבם שבר האנוש בהתגלמותו אכן הגיע, הם עדיין לא מאמינים בו עד הסוף. הם יודעים שזו דרך האמת, אבל לא מסוגלים לעלות עליה. כמה קשה להושיע אנשים כשהם אינם אוהבים את האמת! אתם יודעים שדבר האל הוא האמת, ועדיין אינכם מסוגלים לקבל זאת. בוא לא נדבר על האיכות של אמונתך, אלא נשאל רק למה אינך אוהב את האמת, ולמה אינך מסוגל לקבל אותה. אתה לא מסוגל לעלות על דרך האמת, אתה לא מוכן לחתור אל האמת, ואינך מסוגל ליישם בפועל את האמיתות שאתה מבין. האם אינך צאצא של השטן? לאנשים כאלו אין מטרות ואין להם כיוון בחיים, הם נטולי אנושיות. הם כמו חיות. לכן, ישנם כאלו שמאבדים את עבודת רוח הקודש, לא כי רוח הקודש לא עובדת בהם בכוונה תחילה וחושפת אותם בכוונה תחילה, אלא כי היא לא מסוגלת לעבוד בהם. האנשים מושחתים מאוד בתוכם וקשה מאוד להתמודד עימם. אם הם לא חותרים אל האמת או בוחרים בנתיב הנכון, אז איך תוכל רוח הקודש לעבוד בהם? בכל פעם שרוח הקודש עובדת, היא תמיד מעניקה לאנשים בחירה. היא אף פעם לא מאלצת אף אחד. אבל אנשים חושבים בצורה מבולבלת מדי. הם לא אוהבים את האמת ולא מקבלים אותה כלל וכלל, ועוד פחות מכך מוכנים לסבול כדי לזכות בה. הם רוצים לזכות בברכות, אבל לא מוכנים להתאמץ או לשלם מחיר. האנוכיות שלהם גדולה מדי. הדבר היחיד שמעניין אותם הוא האינטרסים המיידיים שלהם. הם חותרים ומשתוקקים אל מה שנמצא מולם, אל מה שהם יכולים לראות ומה שממנו הם יכולים ליהנות, והם מתעלמים מכל מה שאינם יכולים לראות ושחסר משמעות לגביהם. זהו מצבם של רוב האנשים, ולכן אין לרוח הקודש כמעט שום מרווח לעבוד בו. יש שאומרים, "יש לנו בעיות רבות שאיננו מצליחים לפתור. אם מישהו יוכל לשתף איתנו ויעזור לנו להבין את האמת, לא יהיו לנו בעיות יותר." אבל האם הם אכן יוכלו לפתור את בעיותיהם אם רק יבינו את האמת? האם הם יהיו מסוגלים ליישם את האמת בפועל? כל זה הוא בבחינת הלא נודע. ישנם רבים שהאזינו לדרשות רבות והבינו אמיתות רבות, אבל הם לא מסוגלים ליישמן בפועל. אם תשאל אותם על בעיותיהם, הם יגידו, "אנחנו מבינים את כל האמת, אבל אנחנו לא מסוגלים ליישם אותה בפועל. איך ניתן לפתור את הבעיה הזו?" מה הטעם להאמין באל אם אינך מסוגל ליישם אף אמת בפועל? מהר הביתה והמשך בחייך. מה הטעם לשתף איתך על האמת? אינך ראוי לשמוע את האמת, ואינך ראוי להאמין באל, אז פשוט המתן להשמדתך! בגלל שבחרת בנתיב המכוער, השטני והבזוי, לא משנה כמה ישתפו איתך על האמת, אתה לא תסכים לקבלה. אז מוטב שתזוז הצדה! אין צורך לומר כלום לאנשים כאלה. ישנם רבים שאמרו בעבר, "אנו מבינים את כל האמת אבל פשוט לא מצליחים ליישם אותה בפועל." די בהצהרה זו לבדה כדי להוכיח שאנשים כאלו הם שדים וצאצאי השטן. אם אדם אינו אוהב את האמת, הרי שהוא ללא ספק מרושע. טבעו של אדם מיוצג לחלוטין על ידי הדברים שהוא אוהב, על ידי התקוות שלו, על ידי השאיפות שלו, ועל ידי הכמיהות שלו. אם אינך אוהב את האמת, אתה שד ואתה תאבד. אבל אם אתה אוהב את האמת, זהו ייעודך והאל בחר בך. האם זה לא ברור? הנתיב שבו תבחר הוא בעל חשיבות עליונה. הירגע וחשוב על כך ברצינות. אם סטית מהדרך, עוד לא מאוחר לפנות לאחור. אם יש לך רצון חזק מספיק ליישם את האמת בפועל, זה טוב. בנוסף, אתה צריך למצוא נתיב שבו תוכל להגשים את הרצון הזה שלך ואת המשאלה שלך. תחילה, עליך להבין את האמת, לדעת מהו ייעודה העתידי של האנושות, מהו הנתיב שבו צריכה לבחור האנושות ואילו יעדים עליה להגשים. בעבר, נאמר לעיתים קרובות ש "כל הדברים והאירועים הם בידי אלוהים". זהו משהו שיש לחוות אותו ביסודיות. בכל דבר, עליכם לשקול האם העניין נמצא בידי האל. אם אכן ברור לכם שכל הדברים וכל האירועים נמצאים בידי האל, אז יש לכם אמונת אמת. אם אתה מאמין באל, האם עליך להתמסר לו? מה החשיבות שבאמונה באל? האם מטרת האמונה באל היא רק לזכות בברכותיו? כעת אתה נוהה אחר המשיח במסגרת אמונתך באל, אך האם תצליח שלא לסטות ממסלולך עד הסוף? איך עליך להמשיך כשתיתקל במהמורות ובקשיים שבדרך? עליך ליטול את מילות המפתח של האל, שישמשו לך כמוטו לעודד את עצמך, כדי שלא תיפול, כדי שלא תסטה מהנתיב, כדי שלא תבגוד באל ותברח באמצע המסע. אתה חייב להבין, לראות בבהירות, ולהבין ביסודיות את כל זאת כדי לנהות אחר האל עד הסוף.

נתיב הנהייה אחר האל מלא בעליות ומורדות. הוא יכול להיות מריר והוא יכול להיות מתוק. כשאנשים שמחים, הם יכולים לומר, "אני מוכן להשקיע מעצמי למען האל, אני אשקיע למענו במשך כל חיי." אולם, בשלב מסוים הם חווים קשיים ואז נעשים שליליים. בליבם הם תוהים, "איפה האל? אנחנו לא יכולים להאמין יותר, הנתיב הזה קשה מדי!" לאחר מכן, הם מתפללים וחשים נזופים, וחושבים שהם חבים חוב לאלוהים. עליהם להפסיק להתנהג כך לאחר שהם נעשים מודעים לחובם לאלוהים. אולם, ביום מן הימים ייתכן ששוב הדברים לא מתנהלים בהתאם לרצונם, ואז הם שוב נעשים שליליים ומתלוננים על האל, באומרם, "איך האל יכול היה לתזמר את המצב הזה עבורי? למה הוא תמיד גורם לי לסבול? הוא לא יכול לחסוך ממני את הסבל?" אנשים תמיד מתלוננים, ואז לאחר מכן אומרים שהם חבים חוב לאלוהים. אולם, הם אף פעם לא משתנים. כשהם חווים מכשול קל, כשמשהו, ולו הקטן ביותר, לא מצליח להם, הם נעשים כועסים ומתלוננים. במקרים הגרועים ביותר, ישנם כאלו שמשמיעים דברי שיפוט וחילול הקודש. מאוחר יותר, הם מבינים שהדברים שאמרו היו לא בסדר, ומרגישים רע לגבי זה, אז הם ממהרים לבצע מעט מחובותיהם ולעשות כל מיני דברים כדי לכפר על כך. מה נוכל ללמוד מכל הביטויים הללו? שטבע האדם הוא לא לאהוב את האמת, או אפילו לסלוד ממנה. האדם הוא במידה רבה מרושע, מכוער, ונטול שכל ישר והיגיון. אנשים מאמינים באל כאילו שמדובר בעסקה. הם מתפללים לאל רק כשהם זקוקים לו, ומתרחקים ממנו כשהם לא זקוקים לו. האל לא נמצא בליבם, והם מתנהגים איך שמתחשק להם. האנשים הם כולם גאוותנים ונטולי רסן. ליבם לא ירא מהאל ולא שונא דברים שליליים. אין בהם אהבה כנה לאמת והם לא מסוגלים להבדיל בין צדק לבין אי-צדק. אין להם גבולות, אין להם יעדים, ועוד יותר מכך, הם נטולי מתינות או עקרונות בכל מעשיהם. ליבם די מפלצתי, ועל הרקע הזה, הם עדיין מצפים להבטחה הגדולה ולברכות הרבות שיהיו מנת חלקם בעתיד, או לאופן שבו הם יתבדלו מאחרים, או לדברים שמהם יוכלו ליהנות. רק כשהם חושבים על כל הדברים הללו הם חשים בליבם, "עד כמה חביב הוא האל! עלינו לגמול על אהבת האל!" מדוע הם אומרים שהאל חביב? מנין נובע הרצון שלהם לגמול לו? האם אין כוונה כלשהי שמסתתרת מאחורי ההצהרות הללו? הם רק אומרים דבר-מה רגשני בשל העדפה חולפת, בשל שמחה רגעית – אך האם מדובר בהבנה אמיתית? האם מדובר באהבה אמיתית? האם זה נובע ממעמקי ליבם? אם באמת ניחנת בהבנה שכזו, למה אתה ממשיך להתלונן? אם אתה באמת חש שאתה חייב חוב לאלוהים, מדוע אתה ממשיך לרטון? אתה חש שהאל אינו טוב כלפיך, אז אתה מתעלם ממנו. אם אלוהים לא משתמש בך, אתה לא רוצה למלא את חובתך. כמה טינה אתה ודאי שומר בתוכך! למרות זאת, אתה עדיין מאמין שאתה אוהב את האל יותר מאחרים. האם זו המציאות של אהבת האל? העובדה שאדם מסוגל להשמיע תלונות שכאלו מוכיחה שהוא עדיין לא מכיר את הטבע שלו. הוא עדיין לא יודע מה הוא, ממה שהוא עשוי, ומהו ערכו האמיתי. למעשה, טבעו של כל אדם הוא להתנגד לאל ולבגוד בו. זהו דבר אוניברסלי שמשותף לכל בני האדם. אף אדם לא אוהב את בכנות את האמת או דברים חיוביים, ממש כפי שאף אדם לא שונא באמת את השטן ולא שונא דברים מרושעים. אהבתו או שנאתו של האדם נטולות גבולות או עקרונות, ועוד פחות מכך מושתתת על האמת. בליבו של האדם לא קיימת כל הפרדה בין צדק לבין אי-צדק ובין שחור ולבן, שלא לדבר על הפרדה בין אמיתות לבין דוקטרינות או דברי כפירה. אנשים אינם מסוגלים לבצע את ההפרדה הזאת. לא ברור להם מה כדאי לאהוב ואל מה שווה לחתור, מה כדאי לשנוא ומה כדאי לדחות, וכל יכולת הבחנה כלשהי רחוקה מהם עד מאוד. ישנם אנשים שמבצעים את חובותיהם, וכשהם שומעים את השיר החילוני, "בוא הביתה לעיתים קרובות יותר", הם מתחילים להתגעגע ומאבדים את החשק למלא את חובותיהם. אילו מין אנשים הם אלה? האם הם ניחנים ולו בשמץ ממציאות האמת? ישנם אנשים שחושבים שהם מסוגלים לעשות מעט עבודה, ושהם ניחנים ביכולות מתאימות כלשהן. אולי נדמה להם שהם ניחנים באמת, אבל במציאות, הם לא ניחנים בדבר, והם עצמם כלום ושום דבר. גם אם אתה מסוגל להטיף כיום דוקטרינות לאחרים, יום יבוא שבו אחרים יצטרכו אולי לעודד אותך, ונפילתך תהיה טרגית יותר משל כל אדם אחר, ואתה תיעשה עוד יותר שלילי מכל אדם אחר. האם אתה מאמין בכזה דבר? האם אתה משוכנע בכך? אולי עוד לא חווית נפילה קשה או נעשית שלילי במיוחד. אתה חש שאתה חזק יחסית, ובגלל שלא חווית כאלה דברים אתה סבור שניחנת במעמד רם. אולי יום אחד, כשתיחשף, הדמעות יזלגו על פניך בשעה שתקרא בצער, "זה נגמר. זה הסוף שלי!" ברגע הזה תעבור מקיצוניות אחת לשנייה. ישנם אנשים רבים שמלאים במרץ כשהם מתחילים להאמין באל לראשונה, אבל כשקורים להם דברים לא נעימים, הם עלולים לאבד את המוטיבציה שלהם, ומשם הם כבר לא יוכלו להתאושש שוב. האם שמתם לב לבעיות העולות אצל אנשים שכאלו? אף אדם לא שולט באופן מלא בחולשותיו ובחוזקותיו. הדברים המושחתים שמסתתרים בתוך אנשים עלולים להיחשף בכל זמן ובכל מקום. כשזה נוגע לאדם, אין מחסור בהתמקחות וזוהמה. הדברים הללו צצים שוב ושוב בקרב האדם. לכן, יהיה מדויק מאוד לומר שטבע האדם הוא טבע השטן. הטבע שלו שונה באופן קיצוני ממהות האל. בעבר, האל אמר, "אני יכול לאהוב את האדם לעולמים, ואני יכול גם לשנוא אותו לעולמים,". כלומר, לאל יש אמת מידה שעל פיה הוא מודד בני אדם. הוא הקובע את פסקי הדין, והוא יודע מהם העקרונות שעליהם פסיקותיו מתבססות. יש לו אמות מידה ועקרונות משלו שמגדירים מה הוא אוהב ומה הוא שונא, את מי הוא מתעב ואת מי הוא מברך. האנשים לא יודעים על האמת והעקרונות, לכן הם נוטים ללכת בדרכם שלהם. הם גחמניים ולא מסוגלים לעלות על הנתיב הנכון ללא הנחייתו של האל.

ישנם כאלו שתמיד תוהים, "מתי יעזוב האל את האדמה? מתי עבודת האל תסתיים? אנחנו כבר לא צעירים כל כך. איך נחיה בזקנתנו?" האם אנשים כאלה ניחנים באמונה? מה הם יעשו אם באמת לא יהיה מי שיתמוך בהם בזקנתם? האם הם לא יטילו את האשמה על האל? לרבים שמאמינים באל אין מושג מה הנהייה אחרי האל אמורה להנחיל להם, או מהם הדברים היקרים ביותר שיש. מעטים בלבד רואים בבהירות את העניינים הללו. ללא עבודת האל בהתגלמותו, תושבי סין היו מושמדים מזמן. ישנם שאולי לא מאמינים בכך, אבל זה מפני שהם לא רואים את המצב לאשורו, כי זו העובדה הפשוטה. אנשים גם מאמינים כי "נוכל להמשיך הלאה ללא הנהגת האל. מספיק שדבר האל מנחה אותנו. כולנו קראנו את הדבר מופיע בבשר, יש לנו מושג מסוים לגבי זה בליבנו ואנחנו מבינים את העקרונות. כעת, נוכל אנחנו לקחת את ההגה לידיים." האם באמת תוכל לקחת את ההגה לידיים? הרי אינך מסוגל להישאר על הנתיב הנכון – בשעה שתצעד בו, תסטה ממנו, אז איך תוכל להיכנס למציאות? אפילו כעת, אתם עדיין לא משוכנעים. ניתן לומר שכל אדם שחסרה לו הנחיית האל, יסטה מהדרך. רוח הקודש עבדה כל העת בקרב אנשים מסוימים במהלך עידן החסד, אבל למה רובם התעקשו לצאת בדרך עצמאית? קשה לספור כמה פלגים בדיוק קיימים בעולם הדתי. ישנם רבים שאתה אולי אינך מכיר, או שאת שמותיהם לא שמעת. מהי הבעיה כאן? הבעיה היא שאנשים הם מורכבים מדי, ולא קל להם לזהות את הדברים הקיימים בטבעם. כיום, האל ביטא מילים רבות שחשפו את טבע האדם, והוא דורש מאנשים להצליח לזהות את הדברים שבטבעם, ולראות בבירור את תמציתם. זו הדרך היחידה בה הם יזכו ביכולת הבחנה לגבי אנשים אחרים ויוכלו להימנע מכך שאחרים יטעו אותם, או מכך שהם יעריצו את אותם אנשים או ינהו אחריהם. אם לאדם חסרה הבנת האמת, הוא לא יצליח לזהות את פרצופם האמיתי של אנשים, וכך יגדלו הסיכויים שאותם האנשים יטעו אותו ויגבילו אותו. לכן, המאמינים באל חייבים להבין את האמת, הם חייבים לקרוא יותר בדברי האל, וללמוד להכיר את טבע האדם ולהצליח לזהות את תמציתו באמצעות חשיפת האל. חשיפת האל מגלה את טבע האדם, היא מלמדת את האנשים לגבי תמציתם, ומאפשרת להם לזהות את התמצית של שחיתותם. זהו עניין חשוב ביותר. השטן הוא יצור מבולבל, וקשה לפרש את המילים השטניות שהוא משמיע. אלוהים שאל אותו, "מאין תבוא?", והשטן ענה לו, "משוט בארץ ומהתהלך בה" (איוב א' 7). חשוב היטב על התשובה הזו שלו. האם הוא בא או הולך? קשה להבין את דבריו, ולכן אני אומר שדבריו מבולבלים. בהתבסס על המילים הללו, ניתן לראות שהשטן מבולבל. כשאנשים מושחתים בידי השטן, גם הם נעשים מבולבלים. הם נטולי איפוק, נטולי אמות מידה, ונטולי עקרונות בכל מעשיהם. לכן, כל אדם יכול לסטות מהדרך בקלות. השטן פיתה את חווה בכך שאמר לה, "למה שלא תאכלי את פרי העץ הזה?" וחווה ענתה לו, "אלוהים אמר לנו שנמות אם נאכל את פרי העץ הזה." ואז השטן אמר, "לא תמותי בהכרח אם תאכלי מהפרי." במילים הללו הייתה טמונה הכוונה לפתות את חווה. במקום לקבוע בביטחון שהיא לא תמות אם תאכל מפרי העץ, השטן אמר לה שהיא "לא בהכרח תמות", מה שגרם לה לחשוב, "אם לא בהכרח אמות, אז אוכל לאכול ממנו!" היא לא הצליחה לעמוד בפיתוי ונגסה בפרי. וכך, השטן השיג את מטרתו לפתות את חווה לבצע חטא. הוא לא נטל על כך אחריות, כי הוא לא אילץ אותה לאכול מהפרי. בכל אדם ואדם חבוי צביון שטני. וכל לב אנושי מלא בשלל הרעלים של השטן, שבהם הוא משתמש כדי ללכוד את האדם ולפתות את האל. לעיתים, בדברי האדם שזורים קולו וטון דיבורו של השטן, וכוונה לפתות ולהסית. הרעיונות והמחשבות של האדם מלאים ברעליו של השטן ומדיפים את צחנתו. לעיתים, מעשי האדם מצחינים מאותו ריח של פיתוי וריגוש. ישנם כאלו שאומרים, "אם רק אנהה בצורה כזו, אין ספק שאזכה במשהו. אוכל לנהות אחר האל עד הסוף, גם אם לא אחתור אל האמת. אני מתנער מדברים מסוימים ומשקיע מעצמי בכנות למען האל. יש בי הכוח להחזיק מעמד עד הסוף. גם אם עברתי עברות קלות, האל ירחם עליי ולא ינטוש אותי." הם אפילו לא מבינים מה שהם אומרים. כל כך הרבה דברים מושחתים נמצאים בתוכם של אנשים – אם הם לא יחתרו אל האמת, איך הם ישתנו? בשל מידת השחיתות שיש באנשים, אם האל לא יגן עליהם, הם עלולים ליפול ולבגוד באל בכל רגע. האם אתה מאמין בכך? גם אם תכריח את עצמך, לא תצליח להגיע עד הסוף, כי השלב הסופי הזה של עבודת האל עוסק ביצירת קבוצת מתגברים. האם זה קל כפי שנדמה לך? השינוי הסופי לא דורש מהאדם להשתנות ב-100 אחוז או אפילו ב-80 אחוז, אלא ב-30 או 40 אחוז לפחות. לכל הפחות, עליך לחפור ולהוציא את הדברים שבתוכך שמתנגדים לאל, עליך לטהר אותם ולשנות אותם מן הקצה אל הקצה, כי הם היכו שורש במעמקי ליבך. רק אז תצליח להשיג ישועה. רק לאחר שתשתנה ב-30 או 40 אחוז, כפי שהאל רוצה ועדיף ב-60 או 70 אחוז, תוכל לומר שהשגת את האמת, ושאתה תואם כעת לאל, ואז יהיו סיכויים קלושים שתתנגד לאל או שתפגע בצביונו בפעם הבאה שתיקלע לצרה. זו הדרך היחידה שבא תוכל לבוא לכדי שלמות ולזכות באישורו של האל.

ישנם אנשים שמבחינתם סוגיית האמונה באל היא פשוטה מאוד. הם חושבים, "אמונה באל משמעה להשתתף בכינוסים, להתפלל, להאזין לדרשות, לשתף, לשיר ולהלל את האל, ולבצע חובות מסוימות. האם זו לא משמעה של האמונה באל?" כיום, לא משנה כמה שנים אתם מאמינים באל, אתם עדיין לא מבינים במלואה את חשיבות האמונה באל. למעשה, משמעות האמונה באל היא כה עמוקה עד שאם חוויותיו של אדם הן שטחיות מדי, הוא לא יצליח להבין זאת. אם הוא יחווה עד הסוף, הצביון השטני ורעלי השטן שנמצאים בתוכו ייטהרו וישתנו מהקצה לקצה. על האנשים להצטייד באמיתות רבות, לעמוד ברף שהאל הציב לאדם, ולהיות מסוגלים להתמסר לאל בכל מאודם ולסגוד לו. רק אז הם יוכלו באמת לזכות בישועה. אם אתה עדיין בדיוק כפי שהיית לפני שהצטרפת לדת, אם כל מה שאתה עושה זה לדקלם מילים ודוקטרינות, להשמיע כמה סיסמאות, לעשות כמה דברים טובים, ולהימנע מביצוע חטאים – או לפחות החטאים הברורים מאליהם – זה לא מראה שעלית על המסלול הנכון באמונתך באל. אם אתה מציית לנהלים, האם זה אומר שעלית על הנתיב הנכון? האם זה אומר שבחרת את הבחירה הנכונה? אם הדברים שבטבעך לא משתנים, אתה עלול בסופו של דבר להמשיך להתנגד לאל ולפגוע בו. זו הבעיה הגדולה ביותר. אם לא תפתור את הבעיה הזו שלך באמונה באל, האם ניתן יהיה לומר שהשגת ישועה אמיתית? מה כוונתי בכך, בדיוק? אני רוצה שתבינו בתוך ליבכם שלא ניתן להפריד בין האמונה באל לבין דברו, ולא ניתן להפריד אותה מהאל עצמו, או מהאמת. אתה חייב לבחור בנתיב הנכון ולהשקיע מאמץ באמת ובדבר האל. אינך יכול לזכות רק בהבנה חלקית או שטחית. אם תשטה בעצמך, כל מה שתעשה יהיה לפגוע בעצמך. לא טוב לבסס את אמונתך על הדמיונות שלך. אם תאמין עד הסוף, והאל לא יהיה בליבך, אם תדפדף בדבריו במהירות, ולא תוכל לזכור אותם לאחר מכן, ואם לאל אין מקום בליבך, אז אתה מחוסל. מה המשמעות של "לא ניתן להפריד בין האמונה באל לבין דברו"? האם אתם מבינים זאת? האם זה סותר את האמירה, "לא ניתן להפריד בין האמונה באל לבין האל עצמו"? איך יוכל האל להיות בליבך אם דברו לא נמצא בליבך? אם אתה מאמין באל, אבל האל, דברו והנחייתו אינם קיימים בליבך, אתה מחוסל. אם אינך מסוגל לטפל אפילו בבעיה קטנה בהתאם לדרישות האל, תהיה רחוק מאוד מדרישות האל כשיהיה מדובר בעניין עקרוני שהוא חשוב ורציני. אז, לא תהיה בך כל עדות, וזה בעייתי. זה מוכיח שאינך ניחן בדבר ושלא זכית בשום חלק מהאמת.

ישנם כמה עניינים מיוחדים שלא ניתן להסביר בפרוטרוט. תוכלו להבין אותם במלואם רק כשרוח הקודש תעניק לכם נאורות ביום מן הימים. לעת עתה, אוכל לבטא אותם במילים ספורות בלבד שייראו לכם רגילות מאוד או אפילו נטולות היגיון, ולא יותר מכך. האם אתם יודעים מה זרים חושבים על אנשיו הנבחרים של האל בסין? כשהם רואים אתכם מאמינים באל ונוהים אחר המשיח בסין, סובלים מכל כך הרבה רדיפות ומצוקות, נהנים מדברו של האל ומעבודתו, וזוכים בדברים כה רבים, הם מקנאים בכם כל כך! לזרים יש משאלה – הם חושבים לעצמם: "גם אני רוצה לחוות את עבודת האל. לא משנה כמה אצטרך לסבול, אני גם רוצה לזכות באמת! אני גם רוצה להגדיל את הידע שלי ואת מעמדי, אבל למרבה הצער, אני לא בסביבה המתאימה." הם חשים שהסינים הם אנשים מבורכים, אבל למרות זאת, אתם עדיין חושבים שהם המבורכים, ואתם מקנאים בהם. אכן, אתם מתייחסים למזלכם הטוב כאל מובן מאליו. אלוהים משלים את קבוצת האנשים הזו בארצו של התנין הגדול האדום כאש, ומאפשר להם לעמוד בסבל הזה. ניתן לומר שזו התעלותו הגדולה של האל! בעבר, האל אמר, "לפני זמן רב העברתי את כבודי מישראל למזרח." כעת, האם אתם מבינים את משמעות ההצהרה הזו? איך עליכם לצעוד בנתיבכם בעתיד? איך עליכם לחתור אל האמת? איך תוכלו לקבל עליכם את עבודת רוח הקודש מבלי לחתור אל האמת? אם רוח הקודש תחדל לעבוד בכם, תהיו במצב מסוכן מאוד. במה מסתכם הסבל המועט שאתם חווים כרגע? אתם יודעים מה הוא ישיג עבורכם? האם זה אפשרי עבורכם לחתור אל האמת מבלי לסבול? האם תוכלו להשיג כך את האמת? האם תוכלו לשאת עדות אמת? אם ביכולתכם להבין דברים כאלו, לא תחושו שאתם סובלים. וגם אם סבלכם יגבר, הוא ייראה לכם כאין וכאפס.

סתיו, 1999

קודם: רק אם האדם יעסוק בחיפוש האמת, הוא יוכל להשיג שינויים בטבעו

הבא: האם אתה יודע על אהבתו של אלוהים לאנושות?

אסונות הפכו כעת לאירוע שכיח ברחבי העולם. האם תרצו להילקח למלכות השמיים לפני האסונות הגדולים? הצטרפו לקבוצת אונליין כדי לדון בכך ולמצוא את הדרך.

הגדרות

  • טקסט
  • ערכות נושא

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

מרווח בין שורות

רוחב דף

תוכן

חיפוש

  • חיפוש טקסט
  • חיפוש בספר זה