דבר אלוהים היומי  מובאה 281

אי-אפשר להתייחס לאל ולאדם כאל שווים. האדם לא מסוגל לתפוס ולהבין את מהותו ואת עבודתו של האל. אלמלא האל היה מבצע את עבודתו באופן אישי ומדבר בקרב האנושות, אזי האדם לא היה מסוגל להבין את כוונות האל, ולא משנה מה. וכך אפילו מי שהקדיש את כל חייו לאל לא היה זוכה באישורו. ללא עבודתו של האל, גם אם מעשיו של האדם יהיו טובים מאוד, לא תהיה לכך כל חשיבות, משום שמחשבותיו של האל תמיד יהיו נעלות יותר ממחשבותיו של האדם, ומשום שהאדם לא יוכל לעולם להבין את חוכמתו של האל. לכן אני אומר שמי שכביכול "מבין בבירור" את האל ואת עבודתו הוא חסר-תועלת, יהיר ובור. אסור לאדם להגדיר את עבודת האל; יתרה מכך, אדם לא יכול להגדיר את עבודתו של האל. בעיני האל, האדם קטן מנמלה; אם כן, איך יוכל האדם לתפוס את עבודת האל? אלה האוהבים לומר, "האל לא עובד כך או אחרת" או "האל הוא כך או אחרת" – האין הם מדברים ביוהרה? על כולנו לדעת שבני האדם, שהם בשר ודם, הושחתו כולם על-ידי השטן. טבעם הוא להתנגד לאל. הם לא באותה רמה של האל, ועל אחת כמה וכמה אינם יכולים לייעץ על עבודתו. האופן שבו האל מכוון את האדם הוא עבודתו של האל עצמו. זה אך הולם שהאדם יתמסר לו, מבלי להשמיע השקפה כזו או אחרת, כי האדם אינו אלא אבק. מכיוון שכוונתנו היא לחפש את האל, אסור לנו לכפות את תפיסותינו על עבודת האל ועל שיקוליו, קל וחומר להשתמש בצביוננו המושחת כדי להתנגד באופן מכוון ונמרץ לעבודת האל. בכך נהפוך לצוררי משיח, הלא כן? כיצד יכולים אנשים כאלה להאמין באל? מכיוון שאנחנו מאמינים שיש אל, ומכיוון שאנחנו רוצים לְרַצות אותו ולראותו, עלינו לחפש את דרך האמת, ועלינו לחפש דרך להיות תואמים לאל. אסור לנו להתנגד לאל בקשות עורף. מה יועילו מעשים כאלה?

היום האל ביצע עבודה חדשה. ייתכן שאינך יכול לקבל את המילים האלה, וייתכן שהן נראות לך חריגות, אבל אני מציע לך לא לגלות את הטבעיות שלך, לעת עתה, משום שרק מי שבאמת רעב וצמא לצדיקות בפני האל יכול לזכות באמת, והוא יעניק נאורות והכוונה רק למי שבאמת אדוק. חיפוש האמת בשלווה מפוכחת יניב תוצאות, לא באמצעות מריבות וויכוחים. כשאני אומר "היום יש לאל עבודה חדשה", אני מתכוון לחזרתו של האל לבשר ודם. אולי לא אכפת לך מהמילים האלה; אולי אתה בז להן; ואולי הן מעניינות אותך מאוד. יהיה אשר יהיה, אני מקווה שכל מי שבאמת משתוקק להופעתו של האל יכול להתמודד עם העובדה הזאת ולשקול אותה היטב במקום להסיק מסקנות חפוזות; כך ראוי שינהג אדם חכם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הקדמה

דבר אלוהים היומי  מובאה 282

באמונה באל, כיצד יש להכיר את האל? צריך ללמוד להכיר את האל על סמך דבריו של האל ועבודתו הנוכחית, ללא סטייה או אמונת שווא, ולפני הכול צריך להכיר את עבודתו של האל. זו התשתית להכרת האל. כל אמונות השווא השונות האלה, החסרות הבנה טהורה של דברי האל, הן תפיסות דתיות. אלו הן הבנות מעוותות. המיומנות הגדולה ביותר של דמויות דתיות היא להשתמש בדברי האל שהובנו בעבר, ולהעמידם לבחינה מול דברי האל היום. אם, כשאתם משרתים את האל היום, אתם נאחזים בדברים שנאורות רוח הקודש חשפה בעבר, השירות שלכם יגרום לשיבוש, ונוהגכם יהיה מיושן, טקס דתי בלבד. אם אתה מאמין שעל מי שמשרת את האל להיות צנוע וסבלני כלפי חוץ... ואם אתה מיישם בפועל ידע כזה היום, הידע הזה הוא תפיסה דתית, ויישום בפועל שכזה הפך לעשייה צבועה. המושג "תפיסות דתיות" מתייחס לדברים מיושנים שעבר זמנם (לרבות הבנת הדברים שהאל אמר בעבר ואור שרוח הקודש חשפה ישירות), ואם הם מיושמים בפועל כיום, הם משבשים את עבודתו של האל ואינם מביאים שום תועלת לאדם. אם אנשים לא מסוגלים להיטהר מהדברים השייכים לתפיסות דתיות, דברים אלה יהפכו למכשול גדול לשירות האל. לבני אדם עם תפיסות דתיות אין דרך לעמוד בקצב שלבי עבודתה של רוח הקודש – הם מתחילים בפיגור של שלב אחד, ואחר כך שניים. זאת כי התפיסות הדתיות האלה גורמות לאדם להיות צדקן וגאוותן ביותר. לאל אין נוסטלגיה לדברים שהוא אמר או עשה בעבר ואם הם התיישנו, הוא מסלק אותם. האם באמת אינך יכול להרפות מתפיסותיך? אם אתה נצמד לדברים שהאל אמר בעבר, האם זה מוכיח שאתה מכיר את עבודתו של האל? אם אינך מסוגל לקבל את אורה של רוח הקודש היום, ואתה נאחז במקום זאת באורו של העבר, האם הדבר מוכיח שאתה צועד בעקבות האל? האם אתה עדיין לא מסוגל להרפות מתפיסות דתיות? אם כך הדבר, אתה תהפוך למתנגד האל.

אם אנשים יכולים להרפות מתפיסות דתיות, הם לא ישתמשו בשכלם כדי למדוד את דבריו ועבודתו של האל כיום, ובמקום זאת יתמסרו לו ישירות. על אף שעבודתו של האל היום שונה בבירור מכל מה שעשה בעבר, אתה מסוגל להרפות מהשקפות העבר ולהתמסר ישירות לעבודתו של האל כיום. אם אתה מסוגל להבין שעליך לתת מקום של כבוד לעבודתו של האל כיום בלי קשר לאופן שבו הוא עבד בעבר, הרי שהרפית מתפיסותיך, ואתה מתמסר לאל, ויכול להתמסר לעבודתו ולדבריו של האל ולצעוד בעקבותיו. כך תתמסרו לאל באמת. אתה לא מנתח או בוחן את עבודתו של האל. האל שכח, כביכול, את עבודתו הקודמת, וגם אתה שכחת אותה. ההווה הוא ההווה והעבר הוא העבר, ומכיוון שהיום האל הניח בצד את מה שהוא עשה בעבר, אינך צריך להתקבע על דברים אלה. רק אדם כזה הוא אדם שמתמסר לאל לחלוטין, והרפה לחלוטין מתפיסותיו הדתיות.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, רק מי שמכיר את עבודתו הנוכחית של האל יכול לשרת את האל

דבר אלוהים היומי  מובאה 283

מפני שתמיד יש התפתחויות חדשות בעבודתו של האל, יש עבודה שנעשית ישנה ומיושנת, כאשר מתחילה עבודה חדשה. סוגי העבודות השונים הללו, העבודה הישנה והעבודה החדשה, אינם סותרים זה את זה, אלא משלימים זה את זה – כל שלב בא בעקבות השלב שלפניו. מפני שיש עבודה חדשה, יש לסלק את הדברים הישנים כמובן. לדוגמה, חלק מהנוהגים המבוססים והאמירות השגרתיות של האדם, בשילוב עם שנים רבות של ניסיונו ותורתו של האדם, גיבשו כל מיני תפיסות בדעתו של האדם. נוחה עוד יותר להתגבשות של תפיסות כאלה בדעתו של האדם היא העובדה שהאל טרם חשף את פניו האמיתיות ואת צביונו הפנימי במלואם בפני האדם, בשילוב עם התפשטותן של תיאוריות מסורתיות מימי קדם במשך שנים רבות. ניתן לומר שבמהלך אמונתו של האדם באל, השפעתן של תפיסות שונות הובילה להתגבשות ולהתפתחות מתמשכות של כל מיני הבנות תפיסתיות של האל בקרב בני האדם, אשר גרמו לאנשים דתיים רבים המשרתים את האל להפוך לאויביו. לכן ככל שהתפיסות הדתיות של בני האדם חזקות יותר, כך הם מתנגדים יותר לאל, וכך הם יותר אויבי האל. עבודתו של האל תמיד חדשה ולעולם אינה ישנה; היא לעולם לא מגבשת תקנות ובמקום זאת היא משתנה ומתחדשת ללא הרף במידה כזו או אחרת. עבודה באופן כזה היא ביטוי לצביון האינהרנטי של האל עצמו. היא גם העיקרון האינהרנטי של עבודת האל ואחד האמצעים שהאל מגשים באמצעותם את ניהולו. לולא עבד האל כך, האדם לא היה משתנה ולא היה מסוגל להכיר את האל, והשטן לא היה מובס. לפיכך, בעבודתו של האל חלים תמיד שינויים שנראים אקראיים, אך הם למעשה מחזוריים. עם זאת, הדרך שבה האדם מאמין באל שונה למדי. הוא נצמד לתקנות ולמערכות הישנות והמוכרות, וככל שהן ישנות יותר, כך הן מתקבלות יותר על דעתו. כיצד יכולה דעתו המטופשת של האדם, דעת עיקשת כאבן, לקבל עבודות ומילים חדשות כה רבות ובלתי נתפסות של האל? האדם מתעב את האל שתמיד חדש ולעולם אינו ישן. האדם אוהב רק את האל הישן, הקשיש, בעל השיער הלבן, הנטוע במקומו. לפיכך, כיוון שהאל והאדם מעדיפים כל אחד דבר אחר, האדם הפך לאויבו של האל. רבות מהסתירות האלה קיימות עדיין גם היום, אף שהאל כבר עושה עבודה חדשה מזה כמעט ששת אלפים שנה. אם כך, הן חסרות תקנה. אולי הסיבה לכך היא עקשנותו של האדם, או עמידותם של צוויו המנהליים של האל בפני הפרה על ידי כל אדם – אך אנשי הדת האלה עדיין נאחזים בספרים ובניירות ישנים ומעופשים, בשעה שהאל ממשיך בפעולת הניהול שלו שטרם הושלמה כאילו אין איש לצדו. אף שהסתירות האלה הופכות את האל והאדם לאויבים, ואף שהן לא ניתנות לפתרון, האל לא שם לב אליהן, כאילו היו קיימות ולא קיימות בה בעת. עם זאת, האדם בכל זאת דבק באמונותיו ובתפיסותיו, ולעולם לא מרפה מהן. אולם דבר אחד ברור מאליו: על אף שהאדם אינו חורג מעמדתו, רגליו של האל תמיד בתנועה והוא תמיד משנה את עמדתו בהתאם לסביבה. בסופו של דבר, האדם הוא זה שיובס ללא מאבק. בינתיים, האל הוא אויבם הגדול ביותר של כל יריביו שהובסו, והוא גם המנצח הגדול של בני האדם שהובסו ואלה שלא הובסו. מי יכול להתחרות באל ולנצח? נדמה שתפיסותיו של האדם באות מהאל, מפני שרבות מהן נבעו מעבודתו של האל. עם זאת, האל לא סולח לאדם בשל כך, ויתרה מזאת, הוא לא משבח את האדם על כך שהוא מייצר משלוח אחר משלוח של מוצרים "למען האל" בעקבות עבודתו, שהם מחוץ לעבודתו. במקום זאת, הוא נגעל מאוד מתפיסותיו של האדם ומאמונותיו החסודות והישנות, ואף אינו מתכוון להכיר במועד שבו הופיעו התפיסות האלה. הוא לא מקבל כלל שעבודתו היא שהובילה לתפיסות האלה, מפני שהאדם הוא שהפיץ את תפיסות האדם. מקורן הוא במחשבותיו ובדעתו של האדם, והמקור הזה הוא לא האל, אלא השטן. כוונתו של האל היתה מאז ומתמיד שעבודתו תהיה חדשה וחיה, ולא מיושנת ומתה, והדברים שהוא רוצה שהאדם ייאחז בהם משתנים לפי העידן והתקופה, והם אינם נצחיים ובלתי משתנים. הסיבה לכך היא שהוא אל שגורם לאדם לחיות ולהיות חדש, לעומת השטן שגורם לאדם למות ולהתיישן. האם אתם עדיין לא מבינים זאת? יש לך תפיסות על האל ואתה לא מסוגל להרפות מהן מפני שדעתך מקובעת. זאת לא משום שאין מספיק הגיון בעבודתו של האל, או משום שעבודתו של האל אינה מתחשבת בתחושות האדם; כמו כן, הסיבה לכך היא לא שהאל תמיד מתרשל במילוי חובותיו. אינך יכול להרפות מתפיסותיך כי אתה לא מספיק מתמסר, ואין לך ולו את הצלם הקלוש ביותר של יציר נברא, ולא מפני שהאל מקשה עליך. אתה זה שגרמת לכל זה, ואין לכך שום קשר לאל – האדם הוא שיצר את כל הסבל והפורענות. מחשבותיו של האל תמיד טובות: אין ברצונו לגרום לך לגבש תפיסות, אלא ברצונו שתשתנה ותתחדש עם חלוף העידנים. אולם אתה לא יודע מה טוב עבורך, ואתה תמיד בוחן או מנתח. לא האל מקשה עליך, אלא העובדה שאין לך לב ירא-אל, ומרדנותך רבה מדי. יציר נברא קטן מעז לקחת חלק פעוט ממה שהאל נתן בעבר ואז להסתובב ולהשתמש בו כדי לתקוף את האל – האין זו מרדנות האדם? הוגן לומר שבני האדם לא ראויים כלל לבטא את השקפותיהם בפני האל, ועוד פחות מכך להציג לראווה כאוות נפשם את שפתם הזולה, המצחינה, הרקובה והמליצית – שלא לדבר על התפיסות המעופשות האלה. האין הן אפילו יותר חסרות ערך?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, רק מי שמכיר את עבודתו הנוכחית של האל יכול לשרת את האל

דבר אלוהים היומי  מובאה 284

עבודתו של האל מתקדמת תמיד ועל אף שמטרת עבודתו נותרת ללא שינוי, השיטה שלפיה הוא עובד משתנה תמיד וכתוצאה מכך, משתנים גם חסידי האל. ככל שעבודתו של האל רבה יותר, כך האדם לומד להכיר את האל ביסודיות רבה יותר וכך צביונו של האדם משתנה בהתאם בעקבות עבודתו של האל. אולם מכיוון שעבודתו של האל משתנה תמיד, בני האדם שלא מכירים את עבודתה של רוח הקודש ובני האדם המגוחכים שלא יודעים את האמת הופכים למתנגדיו של האל. עבודתו של האל לעולם לא מתאימה את עצמה לתפיסותיו של האדם, משום שעבודתו תמיד חדשה ולעולם לא ישנה והוא לעולם לא חוזר על עבודתו הישנה, אלא עושה עבודה שהוא לא עשה קודם לכן מעולם. מכיוון שהאל לא חוזר על עבודתו ומכיוון שהאדם תמיד שופט את עבודתו הנוכחית של האל על סמך עבודתו בעבר, קשה מאוד לאל לבצע כל שלב עבודה בעידן החדש. בפני האדם יש מכשולים רבים מדי! מחשבתו של האדם יותר מדי שמרנית! איש לא מכיר את עבודתו של האל, אך כולם מגבילים את העבודה הזו. כשהאדם עוזב את האל, הוא מאבד את החיים, את האמת ואת ברכותיו של האל, ועם זאת הוא אינו מקבל את החיים או את האמת, לא כל שכן את הברכות הגדולות יותר שהאל מעניק לאנושות. כל בני האדם רוצים לזכות באל, אך הם לא מסוגלים לשאת שום שינוי בעבודתו. מי שלא מקבל את עבודתו החדשה של האל מאמין שעבודתו של האל לא משתנה ונותרת תמיד במצב של קיפאון. לאמונתם, כל מה שנחוץ כדי לזכות בישועת נצח מהאל הוא לציית לחוקים, וכל עוד הם יכו על חטא ויתוודו על חטאיהם, הם ירצו תמיד את כוונותיו של האל. לדעתם, האל יכול להיות רק האל במסגרת החוקים ויכול להיות רק האל אשר נצלב למען האדם. לדעתם, האל גם לא אמור לחרוג מכתבי הקודש ואינו יכול לעשות זאת. הדעות האלה בדיוק הן מה שכבל אותם בחוזקה לחוקים הישנים ואזק אותם לתקנות נוקשות. בני אדם רבים עוד יותר מאמינים שתהיה אשר תהיה עבודתו החדשה של האל, נחוצות נבואות שיאששו אותה ושבכל שלב של עבודה כזו, כל חסידיו הניחנים בלב "אמיתי" חייבים גם לראות את התגלויות. אחרת, לא ייתכן שזו תהיה עבודתו של האל. גם כך, לא קל לאדם להכיר את האל. אם מביאים בחשבון, בנוסף לכך, את לבו המגוחך של האדם ואת טבעו המרדני והמלא יהירות וחשיבות עצמית, הרי שקשה לאדם עוד יותר לקבל את עבודתו החדשה של האל. האדם אינו בוחן בקפידה את עבודתו החדשה של האל ואינו מקבל אותה בענווה. במקום זאת, הוא מאמץ יחס של בוז וממתין להתגלויות ולהנחיה מצד האל. האין אלה ביטויים של אדם שמורד באל ומתנגד לו? איך ייתכן שבני אדם כאלה יזכו באישורו של האל?

ישוע אמר בעבר שעבודתו של יהוה נשרכת מאחור בעידן החסד, כפי שאני אומר כיום שעבודתו של ישוע גם היא נשרכת מאחור. אילו עידן החוק היה קיים לבדו, ללא עידן החסד, ישוע לא יכול היה להיצלב ולגאול את האנושות כולה. אילו היה רק עידן החוק, האם ייתכן שהאנושות הייתה מתפתחת עד הלום? ההיסטוריה נעה קדימה והיא חוק הטבע של עבודתו של האל, הלא כן? האין היא ביטוי של ניהולו של האדם בידי האל בתבל כולה? ההיסטוריה נעה קדימה וכך גם עבודתו של האל. כוונותיו של האל משתנות בהתמדה. האל לא היה יכול להישאר בשלב עבודה אחד במשך ששת אלפי שנים, מפני שכידוע לכול, האל תמיד חדש ולעולם אינו ישׇן והוא לא היה מסוגל להמשיך לעשות עבודה כמו עבודת הצליבה, להיצלב פעם אחת, פעמיים, שלוש פעמים... מגוחך לחשוב כך. האל לא ממשיך לעשות אותה עבודה. עבודתו משתנה בהתמדה והיא חדשה תמיד, כפי שאני אומר לכם מדי יום דברים חדשים ועושה מדי יום עבודה חדשה. זו העבודה שאני עושה ומילות המפתח הן "חדשה" ו"מופלאה". "האל לא משתנה והאל תמיד יהיה האל." האמירה הזו אכן נכונה. מהותו של האל לא משתנה. האל הוא תמיד האל והוא לעולם לא יכול להיות לשטן. אולם הדבר לא מוכיח שעבודתו קבועה ובלתי משתנה כמו מהותו. אתם מכריזים שהאל לא משתנה, אבל איך, אם כן, תוכלו להסביר שהאל תמיד חדש ולעולם אינו ישׇן? עבודתו של האל מתפשטת בהתמדה ומשתנה בהתמדה וכוונותיו באות לידי ביטוי בהתמדה ומובאות לידיעתו של האדם. ככל שהאדם חווה את עבודתו של האל, צביונו משתנה בהתמדה וכך גם הידע שלו. אם כן, מנין נובע השינוי הזה? האין הוא נובע מעבודתו המשתנה תמיד של האל? אם צביון האדם יכול להשתנות, מדוע האדם לא יכול לאפשר גם לעבודתי ולדבריי להשתנות בהתמדה? האם עליי להיות כפוף להגבלות של האדם? האם אינך מחיל על ידי כך טיעונים מאולצים של היגיון מעוות?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, איך ייתכן שאדם הגביל את האל בתפיסותיו יקבל את ההתגלויות של האל?

דבר אלוהים היומי  מובאה 285

כל היהודים קראו בתנ"ך והכירו את נבואתו של ישעיהו שייוולד בן זכר באבוס. אם כן, בהיותם מודעים באופן מלא לנבואה זו, מדוע הם בכל זאת רדפו את ישוע? האין זה משום טבעם המרדני ובורותם ביחס לעבודתה של רוח הקודש? בימים ההם, הפרושים האמינו שעבודתו של ישוע לא דומה למה שהם יודעים על הבן הזכר מהנבואה והאדם כיום דוחה את האל מפני שעבודתו של האל בהתגלמותו לא תואמת את כתבי הקודש. מהות מרדנותם נגד האל זהה, הלא כן? האם תוכל לקבל ללא עוררין את כל עבודתה של רוח הקודש? אם זו עבודתה של רוח הקודש, אזי זה השטף הנכון ועליך לקבל אותה ללא שום סייג, לא לקבל רק חלק מהדברים כראות עיניך. אם אתה זוכה ביותר תובנות לגבי האל ונוקט משנה זהירות כלפיו, האין זה מיותר? אינך צריך לחפש ביסוס נוסף בכתבי הקודש. כל עוד מדובר בעבודתה של רוח הקודש, עליך לקבל אותה, מפני שאתה מאמין באל כדי להיות חסיד שלו ואל לך לחקור אותו. אל לך לחפש הוכחות נוספות עליי כדי להוכיח שאני אלוהיך. במקום זאת, אתה אמור להיות מסוגל להבחין אם אני מועיל לך – זה העניין הקריטי ביותר. גם אם תגלה הוכחות רבות בכתבי הקודש שלא ניתנות להפרכה, הדבר לא יכול לגמרי להביא אותך באופן מלא בפניי. אתה רק חי בגבולות של כתבי הקודש ולא בפניי. כתבי הקודש לא יכולים לעזור לך להכיר אותי או להעמיק את אהבתך אליי. על אף שכתבי הקודש ניבאו שייוולד בן זכר, איש לא הצליח להבין במי הנבואה תתגשם, מפני שהאדם לא הכיר את עבודתו של האל, וזה מה שגרם לפרושים להתנגד לישוע. יש כאלה שיודעים שעבודתי היא לטובת האדם אך ממשיכים להאמין שישוע ואני הם שתי הוויות נפרדות שלא יכולות להתקיים בכפיפה אחת. בזמנו, ישוע נשא בפני תלמידיו רק סדרת דרשות של עידן החסד, בנושאים כגון כיצד יש ליישם בפועל, כיצד יש להתאסף יחד, כיצד יש לבקש דברים בתפילה, וכיצד להתייחס לזולת בעידן החסד. העבודה שהוא ביצע הייתה עבודת עידן החסד והוא הסביר רק כיצד על תלמידיו וחסידיו באותה עת ליישם בפועל. הוא עשה רק את עבודת עידן החסד ולא את עבודת אחרית הימים. כשיהוה קבע את חוקי התנ"ך בעידן החוק, מדוע הוא לא עשה אז את עבודת עידן החסד? מדוע הוא לא הבהיר מראש את עבודת עידן החסד? האם הדבר לא היה עוזר לאדם לקבל אותה? הוא רק ניבא שייוולד בן זכר ויעלה לשלטון, אך הוא לא ביצע מראש את עבודת עידן החסד. לעבודתו של האל בכל עידן יש גבולות ברורים. הוא עושה רק את עבודת העידן הנוכחי ולעולם אינו מבצע מראש את שלב העבודה הבא. רק כך ניתן להדגיש את עבודתו המייצגת כל עידן ועידן. ישוע רק דיבר על האותות של אחרית הימים, רק אמר כיצד להיות סבלני וכיצד לזכות בישועה, כיצד להכות על חטא ולהתוודות וכיצד לשאת את הצלב ולשאת סבל. הוא מעולם לא אמר כיצד על האדם להשיג כניסה באחרית הימים וכיצד עליו לשאוף לרצות את כוונותיו של האל. מכיוון שכך, האין זה מגוחך לחפש בכתבי הקודש אחר עבודתו של האל באחרית הימים? מה תוכל לראות רק באמצעות אחיזה של כתבי הקודש? בין שמדובר בפרשן של כתבי הקודש או במטיף, מי היה יכול לחזות מראש את העבודה של ימינו?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, איך ייתכן שאדם הגביל את האל בתפיסותיו יקבל את ההתגלויות של האל?

דבר אלוהים היומי  מובאה 286

האם אתם רוצים לדעת מה היה שורש התנגדותם של הפרושים לישוע? האם אתם רוצים לדעת מה הייתה מהותם של הפרושים? היו להם דמיונות רבים לגבי המשיח. יתר על כן, הם האמינו רק שהמשיח יבוא, אך לא חתרו אל אמת-חיים. כך, אפילו כיום, הם עדיין ממתינים למשיח, שכן אין להם כל ידע לגבי דרך החיים, והם אינם יודעים מהי דרך האמת. תאמרו בוודאי, כיצד יוכלו אנשים כה טיפשים, עקשנים ובורים לזכות בברכתו של האל? כיצד יוכלו לראות את המשיח? הם התנגדו לישוע משום שלא ידעו מה כיוון העבודה של רוח הקודש, משום שלא ידעו מהי דרך האמת שעליה דיבר, ויתירה מכך, משום שלא הבינו את המשיח. ומאחר שמעולם לא ראו את המשיח, ומעולם לא היה להם מגע עם המשיח, הם טעו בכך שנצמדו רק לשמו של המשיח ובו בזמן התנגדו בכל דרך אפשרית למהותו של המשיח. הפרושים ההם היו במהותם קשי עורף ויהירים ולא צייתו לאמת. עקרון אמונתם באלוהים היה: עמוקה ככל שתהיה דרשתך, עליונה ככל שתהיה סמכותך, אינך המשיח המושיע אלא אם כן מכנים אותך המשיח. האין ההשקפה הזאת נלעגת ומגוחכת? אני שואל אתכם שוב: האין זה קל עד מאוד עבורכם לעשות את אותן הטעויות שטעו הפרושים של אותה עת, לאור העובדה שאינכם מבינים את ישוע כהוא זה? האם אתה מסוגל להבחין בדרך האמת? האם אתה באמת יכול להבטיח שלא תתנגד למשיח? האם אתה מסוגל לנהות אחר עבודתה של רוח הקודש? אם אינך יודע אם תתנגד למשיח, אזי אני אומר שאתה כבר חי על סף המוות. כל מי שלא הכיר את המשיח היה מסוגל להתנגד לישוע, לדחות אותו, להשמיץ אותו. כל מי שלא מבין את ישוע מסוגל לדחות אותו ולגדף אותו. יתירה מכך, אנשים כאלה עלולים לראות בשובו של ישוע הולכת שולל על ידי השטן, ורוב האנשים האלה יגנו את ישוע ששב כבשר ודם. האם כל זה לא מפחיד אתכם? אתם תתייצבו אל מול ניאוץ כלפי רוח הקודש, הרס דבריה של רוח הקודש לכנסיות ותיעוב ודחיה של כל מה שמבטא ישוע. במה תוכלו לזכות מישוע אם אתם כל כך מבולבלים? כיצד תוכלו להבין את העבודה שישוע מבצע בשובו כבשר ודם על ענן לבן אם אתם מסרבים בעקשנות להבין את הטעויות שלכם? אומר לכם זאת: אנשים שלא מקבלים את האמת אך ממתינים בעיוורון לשובו של ישוע על עננים לבנים, הם בהכרח אלה שמנאצים את רוח הקודש והם לבטח מהסוג שיושמד. אתם מייחלים רק לחסדו של ישוע, ורוצים רק ליהנות מממלכת השמיים המאושרת, אך מעולם לא צייתתם לדברים שאמר ישוע ומעולם לא קיבלתם את האמת שמבטא ישוע בשובו כבשר ודם. מה תציגו בתמורה לעובדת שובו של ישוע על ענן לבן? האם תהיה זו הכנות שבה אתם ממשיכים לחטוא שוב ושוב ואז משמיעים וידוי, פעם אחר פעם? מה תקריבו למען ישוע אשר שב על ענן לבן? האם את הון שנות העבודה הרבות שבאמצעותו אתם מרוממים את עצמכם? מה תציגו כדי שישוע השב יבטח בכם? האם יהיה זה טבעכם הגאוותן שאינו מתמסר לשום אמת?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, כשתראה את גופו הרוחני של ישוע, האל כבר ישלים את הבריאה מחדש של השמיים ושל הארץ

דבר אלוהים היומי  מובאה 287

נאמנותכם היא מן השפה ולחוץ בלבד, הידע שלכם שייך למחשבה ולתפיסות בלבד, עמלכם הוא לשם קבלת חסד משמיים, אם כך איזו מין אמונה היא אמונתכם? גם היום, אתם עדיין אוטמים אוזניכם לכל מילה ומילה של האמת. אינכם יודעים מהו אלוהים, אינכם יודעים מהו המשיח, אינכם יודעים כיצד לירוא את יהוה, אינכם יודעים כיצד להיווכח בעבודתה של רוח הקודש ואינכם יודעים כיצד להבחין בין עבודת האל בכבודו ובעצמו והולכת השולל של בני האדם. אתם יודעים רק לגנות כל דבר אמת שאומר אלוהים שאינו עולה בקנה אחד עם מחשבותיכם. היכן הענווה שלכם? היכן ההתמסרות שלכם? היכן הנאמנות שלכם? היכן הגישה שלכם, של חיפוש אחר האמת? היכן הלב ירא-האל שלכם? אומר לכם שאלו שמאמינים באלוהים רק בגלל האותות, הם בוודאי מהסוג שיומט עליו חורבן. מי שלא מסוגל לקבל את דבריו של ישוע ששב כבשר ודם הוא נצר לגיהינום, צאצאו של הארכי-מלאך, הקטגוריה שתושמד לעד. ישנם רבים שאולי לא מתעניינים בדבריי, אך בכל זאת ברצוני לומר לכל הקדושים כביכול, חסידיו של ישוע, שכאשר תראו במו עיניכם את ישוע יורד משמיים על ענן לבן, זה יהיה הרגע שבו שמש הצדק תופיע בפומבי. ייתכן שתתלהב מאוד בעת הזו. עם זאת, דע לך שהיום שבו תראה את ישוע יורד משמיים יהיה גם היום שבו אתה תרד לגיהינום להיענש, זמן ההכרזה על סיום תוכנית הניהול של האל, והיום שבו האל יגמול לטובים ויעניש את הרעים. זאת משום ששיפוטו של האל יסתיים עוד בטרם יראו בני האדם את האותות, כאשר יהיה רק ביטוי של האמת. אלה שמקבלים את האמת ולא מחפשים אחר אותות ועל כן טוהרו, יובאו בפני כס מלכותו של האל וייכנסו לחיקו של הבורא. רק אלה אשר ממשיכים להאמין בעיקשות כי "ישוע שאינו רוכב על ענן לבן הוא משיח שקר" ייענשו לעולמי עד, משום שהם מאמינים רק בישוע אשר מבצע אותות, אך אינם מכירים בישוע שמביע שיפוט מחמיר ומעניק את החיים ואת הדרך האמיתית. לכן אין מנוס מכך שישוע יתמודד עם אנשים אלה כשישוב בגלוי על ענן לבן. הם עקשניים מדי, בטוחים מדי בעצמם, גאוותנים מדי. כיצד ייתכן שחלאות כאלה יזכו לגמול מישוע? שובו של ישוע הוא ישועה גדולה לכל מי שמסוגל לקבל את האמת, אך הוא גם הסימן לגינויו של כל מי שאינו מסוגל לקבל את האמת. עליכם לבחור את הנתיב שלכם ואל לכם לנאץ את רוח הקודש ולדחות את האמת. אל תהיו בורים וגאוותנים, אלא אנשים שמתמסרים להכוונתה של רוח הקודש, צמאים לאמת ומחפשים אחריה. רק כך תזכו בטוב. אני מייעץ לכם לפסוע בנתיב האמונה באל בזהירות. אל תמהרו להסיק מסקנות באופן שרירותי; ועל אחת כמה וכמה, אל תקלו ראש באמונה באל ואל תנהגו בה ברשלנות. עליכם לדעת שלכל הפחות, מי שמאמין באל צריך להיות צנוע ובעל לב ירא-אל. מי ששמע את האמת ובכל זאת מתייחס אליה בהתנשאות, הוא שוטה ובור. מי ששמע את האמת אך מסיק מסקנות רשלניות או מגנה אותה הוא אדם גאוותן. אף אחד מהמאמינים בישוע אינו מוסמך לקלל או לגנות אחרים. על כולכם להיות אנשים בעלי היגיון המקבלים את האמת. מאחר ששמעתם את דרך האמת, או קראתם את דברי החיים, ייתכן שאתם מאמינים כי רק מילה אחת מכל עשרת אלפים מילים אלה עולה בקנה אחד עם נקודות המבט שלכם ועם כתבי הקודש. במקרה זה, עליכם להמשיך לחפש בתוך המילים המעטות האלו. אני בכל זאת מייעץ לכם להיות צנועים, לא להיות בטוחים מדי בעצמכם ולא לרומם את עצמכם יותר מדי. עם מעט הלב ירא-האל שיש בכם, בכל זאת תזכו באור גדול יותר. אם תבחנו את הדברים האלה בזהירות ותהרהרו בהם שוב ושוב, תבינו אם אלה דברי אמת או לא, ואם אלה דברי חיים או לא. אולי אנשים שקראו רק משפטים בודדים יגנו בעיוורון דברים אלה, ויאמרו, "זה לא יותר מהארה כלשהי של רוח הקודש", או, "זהו משיח שקר שבא להוליך שולל את בני האדם." אנשים שאומרים דברים כאלה הם עיוורים מבערות! אתם מבינים מעט מדי מעבודתו של אלוהים ומחוכמתו, ואני מייעץ לכם להתחיל הכול מהתחלה! אסור לכם לגנות בעיוורון את דברי האלוהים בשל הופעתם של משיחי שקר באחרית הימים, ואסור לכם לחלל את קודשה של רוח הקודש מחשש שיוליכו אתכם שולל. האם לא יהיה זה מצער מאוד? אם לאחר בחינה ממושכת אתם עדיין מאמינים כי דברים אלה אינם אמת, אינם הדרך ואינם התבטאותו של אלוהים, הרי שבסופו של דבר תיענשו ולא תזכו בחסד. אם אינכם מסוגלים לקבל אמת כזו הנאמרת בפשטות ובבהירות כה רבות, האין זו הוכחה שאינכם ראויים לישועת האל? שלא בורכתם די כדי להופיע לפני כס מלכות האלוהים? חשבו על כך! אל תהיו נמהרים ופזיזים ואל תתייחסו לאמונה באלוהים כמו למשחק. חשבו למען ייעודכם, למען עתידכם, למען חייכם, ואל תרמו את עצמכם. האם אתם מסוגלים לקבל את הדברים האלה?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, כשתראה את גופו הרוחני של ישוע, האל כבר ישלים את הבריאה מחדש של השמיים ושל הארץ

דבר אלוהים היומי  מובאה 288

באותה עת, חלק מעבודתו של ישוע היה בהתאם לתנ"ך, חוקי משה ודברי יהוה בעידן החוק. ישוע עשה שימוש בכל אלה כדי לעשות חלק מעבודתו. הוא הטיף בפני בני האדם ולימד אותם בבתי הכנסת. הוא השתמש בנבואות של נביאי התנ"ך כדי לנזוף בפרושים, שהיו עוינים כלפיו, והשתמש בדברים מכתבי הקודש כדי לחשוף את מרדנותם ולגנות אותם. זאת משום שהם בזו למעשיו של ישוע. בפרט, הם שנאו את העובדה שחלק גדול מעבודתו של ישוע לא היה בהתאם לחוקים שבכתבי הקודש, ויתרה מזאת, שהדברים שהוא לימד היו נעלים מדבריהם ואף מנבואות הנביאים בכתבי הקודש. עבודתו של ישוע נועדה רק למען גאולת האדם והצליבה. לפיכך, לא היה צורך שהוא יאמר דברים נוספים כדי לכבוש אדם כלשהו. חלק גדול מהדברים שהוא לימד את האדם נלקח מהדברים שבכתבי הקודש, ואפילו אם עבודתו לא חרגה מכתבי הקודש, הוא בכל זאת הצליח להגשים את עבודת הצליבה. עבודתו לא הייתה עבודת הדבר, והיא לא נעשתה למען כיבוש האנושות, אלא הייתה עבודה שנועדה לגאול את האנושות. הוא פעל רק כקורבן החטאת למען האנושות, והוא לא פעל כמקור הדבר למען האנושות. הוא לא עשה את עבודת הגויים, שהייתה עבודת כיבוש האדם, אלא את עבודת הצליבה, עבודה שנעשתה בקרב מי שהאמין שיש אלוהים. אף שעבודתו התבצעה על יסוד כתבי הקודש, ואף שהוא השתמש בנבואות הנביאים משכבר הימים כדי לגנות את הפרושים, היה די בכך כדי להשלים את עבודת הצליבה. אילו העבודה של היום הייתה עדיין מתבצעת על יסוד נבואותיהם של הנביאים משכבר הימים שבכתבי הקודש, היה זה בלתי אפשרי לכבוש אתכם, מכיוון שהתנ"ך לא כולל תיעוד של המרדנות והחטאים שלכם, הסינים – הוא לא כולל את תולדות חטאיכם. על כן, אילו העבודה הזו נותרה עדיין במסגרת ספרי הקודש, לעולם לא הייתם נכנעים לה. ספרי הקודש מתעדים רק את תולדותיהם המוגבלות של בני ישראל, שלפיהן לא ניתן לקבוע אם אתם טובים או רעים, ולא ניתן לשפוט אתכם. תארו לעצמכם שהייתי שופט אתכם לפי תולדות בני ישראל – האם עדיין הייתם חסידים שלי כפי שאתם היום? האם ידוע לכם עד כמה אתם קשים? לולא נאמרו דברים במהלך השלב הזה, לא ניתן היה להשלים את עבודת הכיבוש. מכיוון שלא באתי כדי להיצלב, עליי לומר דברים נפרדים מספרי הקודש כדי שתוכלו להיכבש. העבודה שישוע עשה הייתה רק שלב רם יותר מהתנ"ך. היא שימשה לפתיחת עידן ולהובלת העידן הזה. מדוע הוא אמר, "אל תחשבו שבאתי לבטל את החוק, באתי כדי לקיימו"? אולם דברים רבים בעבודתו היו שונים מהחוקים הנהוגים ומהדברות שבני ישראל צייתו להם בתקופת התנ"ך, מפני שהוא לא בא כדי להישמע לחוק, אלא כדי לקיימו. התהליך של קיום החוק כלל דברים ממשיים רבים: עבודתו הייתה מעשית ומציאותית יותר, ויתר על כן, היא הייתה מלאת חיים יותר, ולא היוותה דבקות עיוורת לחוקים. בני ישראל שמרו את השבת, הלא כן? כשישוע בא, הוא לא שמר את השבת, משום שהוא אמר שבר האנוש הוא אדון השבת, וכשאדון השבת מגיע, הוא עושה כרצונו. הוא בא לקיים את חוקי התנ"ך וכדי לשנות את החוקים. כל הדברים שנעשים היום מבוססים על ההווה, אך עדיין נשענים על יסודות עבודתו של יהוה בעידן החוק, ולא חורגים מתחום זה. לדוגמה, לנצור את לשונכם ולא לנאוף – אלה חוקי התנ"ך, הלא כן? מה שנדרש מכם כיום לא מוגבל רק לעשרת הדברות – מדובר בדברות וחוקים נעלים מאלה שנחקקו בעבר. אך אין פירוש הדבר שמה שהיה בעבר מבוטל, מכיוון שכל שלב בעבודתו של אלוהים מתבצע על יסוד השלב שקדם לו. באשר לעבודה שיהוה הנהיג אז בישראל, הדרישה מבני האדם להעלות קורבנות מנחה, הדרישה לכבד את האב והאם, האיסור על עבודת אלילים, האיסור על תקיפת אחרים ועל הטלת קללות עליהם, האיסור על ניאוף, האיסור על עישון ושתייה לשוכרה, האיסור על אכילת המתים ועל שתיית דם – האין זו התשתית לנוהגכם אפילו כיום? על סמך תשתית העבר התבצעה העבודה עד היום. על אף שחוקי העבר כבר לא מוזכרים, ועל אף שהוצבו לכם דרישות חדשות, החוקים האלה לא שלא בוטלו אלא שאף רוממו גבוה יותר. האמירה שהם בוטלו פירושה שהעידן הקודם מיושן, אך יש כמה דברות שעליכם לכבד לנצח נצחים. דברות העבר כבר הונהגו וכבר הפכו להווייתו של האדם, ואין צורך לחזור על הדברות של "אסור לעשן," "אסור לשתות לשכרה," וכן הלאה. על התשתית הזו, מונחים דברות חדשים בהתאם לצרכים שלכם כיום, בהתאם לשיעור קומתכם ובהתאם לעבודה של היום. קביעת דברות לעידן החדש אין פירושה לבטל את הדברות מהעידן הקודם, אלא לרומם אותם על התשתית הזו, להפוך את פעולותיו של האדם לשלמות יותר, וליישב אותן יותר עם המציאות. אילו הייתם נדרשים כיום רק לציית לדברות ולחוקי התנ"ך, בדומה לבני ישראל, ואף אילו הייתם נדרשים לשנן את החוקים שקבע יהוה, לא הייתה כל אפשרות שתשתנו. אילו היה עליכם לציית רק לדברות הספורות והמוגבלות האלה או לשנן אינספור חוקים, טבעכם הישן היה נותר מוטבע בכם עמוקות, ולא הייתה כל דרך לעקור אותו מהשורש. כך, הייתם נעשים מושחתים יותר ויותר, ואף אחד מכם לא היה נעשה מסור. כלומר, כמה דברות פשוטים או אינספור חוקים לא מסוגלים לעזור לכם להכיר את מעשי יהוה. אינכם כבני ישראל: על ידי ציות לחוקים ושינון הדברות, הם הצליחו להיות עדים למעשי יהוה ולהקדיש את עצמם ליהוה בלבד. אך אתם לא מסוגלים להשיג זאת. לא זו בלבד שדברות ספורים מעידן התנ"ך לא יכולים לגרום לכם למסור את לבכם או להגן עליכם, אלא שבמקום זאת, הם יהפכו אתכם לנרפים ויורידו אתכם אל השאול. מכיוון שעבודתי היא עבודת הכיבוש, ומכיוון שהיא מכוונת למרדנותכם ולצביונכם הישן, דבריהם הנעימים של יהוה וישוע רחוקים מאוד מדברי השיפוט החמורים של היום. ללא הדברים הקשים האלה, לא היה ניתן לכבוש "מומחים" שכמוכם, המורדים כבר מזה אלפי שנים. חוקי התנ"ך כבר מזמן לא משפיעים עליכם, והשיפוט של היום הרבה יותר עוצמתי מהחוקים הישנים. הדבר המתאים לכם ביותר הוא שיפוט, ולא הגבלות חסרות ערך של חוקים, משום שאתם לא האנושות של הראשית, אלא אנושות שמושחתת מזה אלפי שנים. מה שעל האדם להשיג כעת הוא בהתאם למצבו הממשי של האדם היום, בהתאם לאיכות ולשיעור הקומה בפועל של האדם בימינו. לא נדרש מכם לציית לחוקים. זאת על מנת שניתן יהיה להשיג שינויים בטבעכם הישן, וכדי שתוכלו להשליך מעליכם את התפיסות שלכם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, חזון עבודתו של אלוהים (1)

דבר אלוהים היומי  מובאה 289

ההיסטוריה תמיד צועדת קדימה, ועבודתו של אלוהים תמיד צועדת קדימה. כדי שתוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים שלו תגיע לסופה, עליה להמשיך להתקדם. בכל יום עליו לעשות עבודה חדשה, בכל שנה עליו לעשות עבודה חדשה. עליו לפתוח נתיבים חדשים, עליו להשיק תקופות חדשות, להתחיל עבודה חדשה יותר ואדירה יותר, ולצד זאת, עליו להביא שמות חדשים ועבודה חדשה. מרגע לרגע, רוח האל עושה עבודה חדשה ולעולם אינה דבקה בדרכים או בתקנות ישנות. עבודתה גם מעולם לא נפסקה, אלא היא מתממשת בכל רגע שחולף. אם תאמר שעבודתה של רוח הקודש אינה ניתנת לשינוי, מדוע יהוה דרש מהכוהנים לשרת אותו בבית המקדש, אך ישוע לא נכנס לבית המקדש, על אף שכאשר הוא הגיע, בני האדם אמרו שהוא הכוהן הגדול, ושהוא מבית דוד, וגם הכוהן הגדול והמלך הדגול? מדוע הוא לא העלה קורבנות? כניסה או אי כניסה לבית המקדש, האין כל זאת עבודתו של אלוהים עצמו? אם ישוע יבוא שוב כפי שהאדם מדמיין, ובאחרית הימים הוא עדיין ייקרא ישוע ועדיין יבוא על גבי ענן לבן ויירד אל בני האדם בצלמו של ישוע, זו תהיה חזרה על עבודתו, הלא כן? האם רוח הקודש מסוגלת לדבוק בישַן? אמונתו של האדם היא כולה תפיסות, והאדם מבין דברים רק לפי משמעותם המילולית, וכן לפי הדמיון שלו. דברים אלה אינם עולים בקנה אחד עם עקרונות העבודה של רוח הקודש ואינם תואמים את כוונותיו של האל. אלוהים לא יעבוד כך. אלוהים אינו שוטה או טיפש כל כך, ועבודתו אינה כה פשוטה כפי שאתה מדמיין. על סמך כל מה שהאדם מדמיין, ישוע יגיע רכוב על גבי ענן ויירד אל ביניכם. אתם תחזו בו, ובעודו רכוב על ענן, הוא יאמר לכם שהוא ישוע. אתם תחזו גם בסימני המסמרים על ידיו ותדעו שהוא ישוע. והוא יושיע אתכם שוב ויהיה אלוהיכם האדיר. הוא יושיע אתכם, יעניק לכם שם חדש וייתן לכל אחד מכם אבן לבנה, ולאחר מכן, אתם תורשו להיכנס למלכות השמיים ותתקבלו אל תוך גן עדן. אמונות כאלה הן תפיסות של האדם, הלא כן? האם אלוהים עובד בהתאם לתפיסות של האדם, או שמא הוא עובד בניגוד לתפיסות של האדם? כל התפיסות האנושיות נובעות מהשטן, הלא כן? השטן השחית את האדם לגמרי, הלא כן? לו אלוהים היה עובד בהתאם לתפיסות של האדם, הוא היה הופך לשטן, הלא כן? הוא היה משתייך לאותו סוג ששייכים אליו יצירי בריאה, הלא כן? מאחר שהשטן כבר השחית את יצירי הבריאה עד כדי כך שהאדם הפך להתגלמות השטן, לו אלוהים היה עובד בהתאם לדברים של השטן, הוא היה חובר אז לשטן, הלא כן? איך ייתכן שהאדם יעלה בדעתו את עבודתו של אלוהים? לפיכך, אלוהים לעולם לא יעבוד לפי תפיסותיו של האדם ולעולם לא יעבוד כפי שאתה מדמיין. יש כאלה שאומרים שאלוהים עצמו אמר שהוא יגיע על גבי ענן. נכון שאלוהים אמר זאת בעצמו, אך האם אינך יודע שאף אדם אינו יכול להעלות בדעתו את מסתרי האל? האם אינך יודע שאף אדם אינו יכול להסביר את דברי האל? האם אתה בטוח מעבר לכל צל של ספק שרוח הקודש האירה אותך והפכה אותך לנאור? ודאי לא ייתכן שרוח הקודש הראתה זאת לך באופן כה ישיר, נכון? האם רוח הקודש היא זו שהנחתה אותך, או שמא התפיסות שלך גרמו לך לחשוב כך? אמרת, "אלוהים עצמו אמר זאת." אולם איננו יכולים להשתמש בתפיסות שלנו ובמחשבתנו כדי למדוד את דברי האל. באשר לדברים שאמר ישעיהו, האם אתה יכול להסביר את דבריו בוודאות גמורה? האם אתה מעז להסביר את דבריו? מאחר שאינך מעז להסביר את דבריו של ישעיהו, מדוע אתה מעז להסביר את דבריו של ישוע? מי יותר נשגב, ישוע או ישעיהו? מאחר שהתשובה היא ישוע, מדוע אתה מסביר את הדברים שישוע אמר? האם אלוהים היה מספר לך מראש על עבודתו? אף יציר בריאה לא יכול לדעת זאת, אפילו לא השליחים בשמיים או בר האנוש, אז איך ייתכן שאתה תדע זאת? האדם יותר מדי לוקה בחסר. הדבר החיוני עבורכם כעת הוא להכיר את שלושת שלבי העבודה. מעבודתו של יהוה ועד עבודתו של ישוע, ומעבודתו של ישוע ועד לזו של השלב הנוכחי – שלושת שלבי העבודה האלה מכסים ברצף את כל הקשת של ניהולו של אלוהים, וכולם מהווים עבודה של רוח אחת. מאז בריאת העולם, אלוהים תמיד עבד בניהול האנושות. הוא הראשית והתכלית, הוא הראשון והאחרון, והוא האחד שפותח עידן והאחד שסוגר את העידן. אין ספק ששלושת שלבי העבודה בעידנים שונים ובמיקומים שונים הם עבודתה של רוח אחת. כל מי שמפריד בין שלושת שלבי העבודה האלה מתנגד לאלוהים. כעת חובה עליך להבין שכל העבודה מהשלב הראשון ועד ימינו היא עבודתו של אל אחד, עבודתה של רוח אחת. לא יכול להיות כל ספק בכך.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, חזון עבודתו של אלוהים (3)

דבר אלוהים היומי  מובאה 290

מכיוון שהאדם מאמין באל, עליו לצעוד במדויק בעקבות כל אחד מצעדי האל. עליו ל"ללכת אחרי השה אל כל אשר ילך". רק אלה הם האנשים שבאמת ובתמים מחפשים את הדרך האמיתית ורק הם אלה שמכירים את עבודתה של רוח הקודש. אנשים שנצמדים בעקשנות למילים ודוקטרינות הם אלה שסולקו על ידי עבודתה של רוח הקודש. בכל פרק זמן האל יתחיל עבודה חדשה ובכל תקופה תהיה התחלה חדשה בקרב בני האדם. אם האדם יציית רק לאמיתות ש"יהוה הוא האל" וש"ישוע הוא המשיח", שהן אמיתות שכל אחת מהן חלה בעידן יחיד בלבד, אזי האדם לעולם לא יעמוד בקצב עבודתה של רוח הקודש ולעולם לא יהיה מסוגל לזכות בעבודתה. בלי קשר לאופן עבודתו של האל, האדם צועד אחריו ללא כל ספק ובמדויק. אם כך, כיצד יכולה רוח הקודש לסלק את האדם? בלי קשר למה שהאל עושה, כל עוד האדם בטוח שזו עבודתה של רוח הקודש וכל עוד הוא משתף פעולה עם עבודתה של רוח הקודש ללא כל חשש ומנסה לעמוד בדרישות האל, כיצד ייתכן שהוא ייענש? עבודתו של האל לא פסקה מעולם, הוא מעולם לא עמד מלכת ולפני השלמת עבודת הניהול שלו, הוא תמיד היה עסוק ולעולם אינו עוצר. אבל האדם שונה: משזכה רק בקמצוץ מעבודתה של רוח הקודש, הוא מתייחס אליה כאילו לא תשתנה לעולם. משזכה במעט ידע, הוא אינו ממשיך לצעוד בעקבות עבודתו החדשה יותר של האל. משראה מעט מעבודתו של האל, הוא מיד רואה באל בובת עץ מסוימת ומאמין שהאל יישאר תמיד בצורה שהוא רואה, שכך היה בעבר ושכך תמיד יהיה בעתיד. משזכה רק בשמץ של ידע ברמה שטחית, האדם כה גאה עד שהוא שוכח את עצמו ומתחיל להכריז בהפקרות על צביון והווייה של האל שפשוט אינם קיימים. מרגע שהאדם בטוח בשלב אחד בעבודתה של רוח הקודש, אין זה משנה מי יכריז על עבודתו החדשה של האל, האדם לא מקבל זאת. אלה בני אדם שאינם יכולים לקבל את עבודתה החדשה של רוח הקודש. הם שמרניים מדי ואינם מסוגלים לקבל דברים חדשים. בני אדם כאלה מאמינים באל אך גם דוחים אותו. האדם מאמין שבני ישראל טעו כש"האמינו רק ביהוה ולא האמינו בישוע", אך מרבית בני האדם מגלמים תפקיד שבו הם "מאמינים רק ביהוה ודוחים את ישוע" ו"כמהים לשיבת המשיח, אך מתנגדים למשיח ששמו ישוע". אם כך, אין זה פלא שבני האדם עדיין חיים תחת השפעתו של השטן לאחר שקיבלו שלב אחד בעבודתה של רוח הקודש ושהם עדיין לא זוכים בברכותיו של האל. האין זו התוצאה של מרדנות האדם? משיחיים ברחבי העולם שלא התעדכנו בעבודה החדשה של ימינו נאחזים בתקווה שיהיו בני מזל, שהאל יגשים כל אחת ממשאלותיהם. אולם הם אינם יודעים בוודאות מדוע האל יישא אותם אל הרקיע השלישי ואינם בטוחים כיצד ישוע יבוא לקבל אותם, רכוב על ענן לבן. על אחת כמה וכמה, הם אינם יכולים לומר בוודאות אם ישוע אכן יבוא על גבי ענן לבן ביום שהם מדמיינים. הם כולם חרדים וחסרי אונים. הם עצמם אפילו לא יודעים אם האל יישא את כל אחד מהם, בקומץ הקטן והמגוון של בני אדם שמגיעים מכל זרם דתי. העבודה שהאל עושה כעת, העידן הנוכחי, כוונות האל – הם אינם מבינים דבר מהדברים האלה וכל שהם יכולים לעשות הוא לספור באצבעותיהם את הימים. רק מי שצועד בעקבות השה עד הסוף יוכל לזכות בברכה הסופית ואילו "הפיקחים", שאינם מסוגלים לצעוד בעקבותיו עד הסוף אך עדיין מאמינים שזכו בכול, אינם מסוגלים להיות עדים להופעתו של האל. כל אחד מהם מאמין שהוא האדם החכם ביותר עלי אדמות, הם קוטעים ללא כל סיבה את התפתחותה המתמדת של עבודת האל ונדמה שהם מאמינים בוודאות גמורה שהאל ייקח אותם לשמיים בהיותם בני האדם "הנאמנים לאל יותר מכול, חסידי אל שמצייתים לדבר האל". למרות שהם "נאמנים יותר מכול" לדברים שהאל אומר, דבריהם ומעשיהם עדיין דוחים ביותר, משום שהם מתנגדים לעבודתה של רוח הקודש ונוקטים עורמה ופעולות מרושעות. מי שלא יכול ללכת בעקבות האל עד הסוף, שלא יכול לעמוד בקצב עבודתה של רוח הקודש ורק נצמד לעבודה הישנה, לא רק שכשל בהשגת נאמנות לאל, אלא נהפוך הוא – הוא נעשה לאחד ממתנגדי האל, לאלה שהעידן החדש דוחה ולאלה אשר ייענשו. היש דבר מעורר רחמים יותר מהם? רבים אף מאמינים שכל מי שדוחה את החוק הישן ומקבל את העבודה החדשה הוא אדם חסר מצפון. בסופו של דבר, האנשים האלה, שרק מתמקדים ב"מצפון" ואינם מכירים את עבודתה של רוח הקודש, יאבדו את סיכוייהם העתידיים בגלל המצפון שלהם עצמם. אפילו האל לא מציית לתקנות בעבודתו, ולמרות שזו עבודתו שלו, הוא לא נאחז בה. מה שיש להכחיש מוכחש ומה שצריך לסלק מסולק. אולם האדם נאחז רק בחלק קטן מעבודת הניהול של האל כדי להתנגד לו. האין זו האבסורדיות שבאדם? האין זו בורות של האדם? ככל שאנשים הססנים וזהירים יתר על המידה מפני שהם חוששים שלא יזכו בברכות, כך הם פחות מסוגלים לזכות בברכות רבות יותר ולקבל את הברכה הסופית. כל אותם אנשים שנצמדים בעקשנות לחוק מפגינים נאמנות מרבית לחוק, וככל שהם מפגינים יותר נאמנות כזו לחוק, כך הם יותר מורדים שמתנגדים לאל. זאת משום שכעת זהו עידן המלכות ולא עידן החוק, ולא ניתן להזכיר באותה נשימה את העבודה של ימינו ואת עבודת העבר, וגם לא ניתן להשוות את עבודת העבר לעבודה של ימינו. עבודתו של האל השתנתה והיישום בפועל של האדם השתנה אף הוא. כבר לא מדובר בשמירת החוק או בנשיאת הצלב. לפיכך, נאמנותם של אנשים לחוק ולצלב לא תזכה באישור האל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עבודת האל ונוהגו של האדם

דבר אלוהים היומי  מובאה 291

מטרת כיבושך היום היא לגרום לך להכיר בכך שהאל הוא אלוהיך וגם אלוהי אחרים, וחשוב מכל הוא אלוהי כל האוהבים אותו, ואלוהי כל יצירי הבריאה. הוא אלוהי הישראלים ואלוהי אנשי מצרים. הוא אלוהי הבריטים ואלוהי האמריקאים. הוא לא רק אלוהי אדם וחווה, אלא גם אלוהי כל צאצאיהם. הוא אלוהי כל אשר בשמיים וכל אשר על הארץ. כל המשפחות נתונות בידי אל אחד, בין אם הם מישראל או מהגויים. לא רק שהוא עבד בקרב ישראל במשך כמה אלפי שנים ונולד פעם ביהודה, אלא שהיום הוא יורד בסין, אותו מקום שבו הדרקון הגדול האדום כאש שוכן מכורבל. אם הולדתו ביהודה הופכת אותו למלך היהודים, האין ירידתו היום בקרב כולכם הופכת אותו לאל של כולכם? הוא הוביל את בני ישראל ונולד ביהודה, והוא גם נולד בארץ גויים. האין כל עבודתו נעשית למען כל האנושות שהוא ברא? האם הוא אוהב את הישראלים פי מאה ומתעב את הגויים פי אלף? האין זו התפיסה שלכם? זה לא שהאל מעולם לא היה אלוהיכם, אלא שאתם פשוט לא מכירים בו; זה לא שהאל אינו רוצה להיות אלוהיכם, אלא שאתם פשוט דוחים אותו. מי מבין יצירי הבריאה אינו בידי הכול יכול? בכיבושכם היום, האין המטרה לגרום לכם להכיר בכך שהאל אינו אלא אלוהיכם? אם אתם עדיין טוענים שהאל הוא אלוהי הישראלים בלבד, ועדיין טוענים שבית דוד שבישראל הוא מקור הולדתו של האל, וששום אומה אחרת מלבד ישראל אינה ראויה "להוליד" את האל, וקל וחומר ששום משפחה גויה אינה יכולה לקבל באופן אישי את עבודת יהוה – אם אתה עדיין חושב כך, האין זה הופך אותך למתנגד עקשן? אל תתמקדו תמיד בישראל. האל נמצא כאן ביניכם היום. וגם אל לך להמשיך להביט השמיימה. הפסק להתגעגע לאלוהיך שבשמיים! האל בא אל קרבכם, אז איך הוא יכול להיות בשמיים? לא האמנת באל זמן רב, אך יש לך תפיסות רבות לגביו, עד כדי כך שאינך מעז לחשוב לרגע שאלוהי הישראלים יואיל בטובו לכבד אתכם בנוכחותו. קל וחומר שאינכם מעזים לחשוב כיצד תוכלו לראות את האל מופיע באופן אישי, בהתחשב בכך בהיותכם טמאים באופן בלתי נסבל. גם מעולם לא חשבתם כיצד האל יכול לרדת באופן אישי בארץ גויים. הוא היה צריך לרדת על הר סיני או על הר הזיתים ולהופיע בפני בני ישראל. האין הגויים (כלומר, אנשים מחוץ לישראל) כולם מושאי תיעובו? כיצד יכול היה לעבוד באופן אישי בקרבם? כל אלה הן התפיסות המושרשות שפיתחתם במשך שנים רבות. מטרת כיבושכם היום היא לנפץ את התפיסות הללו שלכם. וכך אתם חוזים בהופעתו האישית של האל ביניכם – לא על הר סיני או על הר הזיתים, אלא בקרב אנשים שהוא מעולם לא הוביל לפני כן. לאחר שהאל ביצע את שני שלבי עבודתו בישראל, בני ישראל וכל הגויים כאחד החלו לטפח את התפיסה שאף על פי שנכון שהאל ברא את כל הדברים, הוא מוכן להיות רק אלוהי ישראל, לא אלוהי הגויים. בני ישראל מאמינים בדברים הבאים: האל יכול להיות רק אלוהינו, לא האל שלכם הגויים, ומכיוון שאינכם יראים את יהוה, לכן יהוה – אלוהינו – מתעב אתכם. אותם יהודים מאמינים גם בדברים הבאים: האדון ישוע לבש את דמותנו, והוא אל הנושא את סימן ההיכר של העם היהודי. האל עובד בקרבנו. דמות האל ודמותנו דומות; דמותנו קרובה לדמות האל. האדון ישוע הוא המלך שלנו, היהודים; הגויים אינם ראויים לקבל ישועה כה גדולה. האדון ישוע הוא קורבן החטאת עבורנו, היהודים. בני ישראל והעם היהודי יצרו את כל התפיסות האלה אך ורק על בסיס שני שלבי העבודה הללו. הם טוענים ביהירות לבעלות על האל, ואינם מרשים שהאל יהיה גם אלוהי הגויים. באופן זה, האל הפך לחלל ריק בלבבות הגויים. זאת מפני שכולם החלו להאמין שהאל אינו רוצה להיות אלוהי הגויים ושהוא אוהב רק את בני ישראל – עמו הנבחר – ואת העם היהודי, במיוחד את התלמידים שהלכו אחריו. האינכם יודעים שהעבודה שיהוה וישוע עשו היא למען הישרדותה של כל האנושות? האם אתה מכיר כעת בכך שהאל הוא אלוהי כל אלה מכם שנולדו מחוץ לישראל? האין האל כאן ביניכם היום? זה לא יכול להיות חלום, נכון? האינכם מקבלים את המציאות הזו? אינכם מעזים להאמין בה או לחשוב עליה. בלי קשר לאופן שבו אתם רואים זאת, האין האל כאן ביניכם? האם אתם עדיין חוששים להאמין במילים אלה? מהיום והלאה, האין כל האנשים הנכבשים וכל הרוצים להיות חסידי האל הם אנשיו הנבחרים של האל? האין כולכם, החסידים של היום, האנשים הנבחרים מחוץ לישראל? האין מעמדכם זהה לזה של בני ישראל? האין כל זה מה שעליכם להכיר בו? האין זו המטרה של עבודת כיבושכם? מכיוון שאתם יכולים לראות את האל, הוא יהיה אלוהיכם לנצח, מההתחלה ולתוך העתיד. הוא לא ינטוש אתכם, כל עוד כולכם תהיו מוכנים ללכת אחריו ולהיות יצירי בריאה נאמנים ומסורים שלו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (3)

דבר אלוהים היומי  מובאה 292

רק אם תשימו בצד את תפיסותיכם הישנות, תוכלו לרכוש ידע חדש, אך ידע ישן אינו שווה ערך בהכרח לתפיסות ישנות. המילה "תפיסות" מתייחסת לדברים שהאדם מדמיין אשר מנוגדים למציאות. אם הידע הישן היה כבר מיושן בעידן הישן ומנע מהאדם להיווכח בעבודה החדשה, הרי שגם הידע הזה הוא תפיסה. אם האדם מסוגל לנקוט את הגישה הנכונה כלפי ידע כזה, ואם הוא יכול להתחיל להכיר את אלוהים ממספר היבטים שונים ולשלב בין הישן והחדש, הרי שהידע הישן הופך לכלי עזר של האדם והופך לבסיס שבאמצעותו האדם נוכח בעידן החדש. הלקח של הכרת האל דורש מכם לשלוט בעקרונות רבים: כיצד להיווכח בנתיב הכרת האל, אילו אמיתות יש להבין כדי להכיר את אלוהים, ואיך להיפטר מתפיסות ומהטבע הישן שלכם כדי שתוכלו להישמע להסדרי עבודתו החדשה של אלוהים. אם תשתמשו בעקרונות האלה כיסוד להיווכחות בלקח של הכרת האל, הכרתכם תעמיק יותר ויותר. אם אתם מכירים בבירור את שלושת שלבי העבודה – כלומר, אם אתם מכירים את כלל תוכנית הניהול של אלוהים – ואם אתם יכולים לקשר בין שני שלבי עבודתו הקודמים של אלוהים לבין השלב הנוכחי ולראות שאל אחד מבצע את העבודה, הרי שהיסוד שלכם יהיה יציב בצורה שאין כמותה. אל אחד עשה את שלושת שלבי העבודה – זה החיזיון הגדול ביותר וזהו הנתיב היחיד להכרת האל. רק אלוהים עצמו יכול היה לעשות את שלושת שלבי העבודה, ואף אדם לא יכול היה לעשות את העבודה הזו בשמו – כלומר, רק אלוהים עצמו יכול היה לעשות את עבודתו שלו מהראשית ועד היום. על אף ששלושת שלבי העבודה של אלוהים התבצעו בעידנים שונים ובמיקומים שונים, ועל אף שהעבודה שונה בכל שלב, אל אחד עשה את כל העבודה. מכל החזיונות, זה החיזיון הגדול ביותר שהאדם צריך להכיר, ואם האדם יבין אותו לגמרי, הוא יוכל לעמוד איתן. כיום, הבעיה הגדולה שניצבת בפני הדתות והזרמים השונים היא שהן לא מכירות את עבודתה של רוח הקודש והן לא מסוגלות להבדיל בין עבודתה של רוח הקודש לעבודה שאינה של רוח הקודש. משום כך הם לא יכולים לדעת אם יהוה אלוהים ביצע את שלב העבודה הזה כפי שהוא ביצע את שני שלבי העבודה הקודמים. על אף שבני אדם הם חסידים של אלוהים, רובם בכל זאת לא מסוגלים לזהות אם זו הדרך הנכונה. האדם תמה אם אלוהים עצמו הוא זה שמוביל את הדרך הזו, ואם התגלמותו של אלוהים כבשר ודם אכן התרחשה, ולרוב בני האדם עדיין אין מושג איך לברר את האמת בדברים כאלה. חסידי האל לא מסוגלים לזהות את הדרך, ולכן המסרים הנאמרים משפיעים על בני האדם האלה רק במידה חלקית, והם לא יכולים להשפיע השפעה מלאה, ולכן הדבר משפיע על ההיווכחות בחיים של בני האדם האלה. אם האדם יוכל לראות שאלוהים עצמו הוא זה שביצע את שלושת השלבים בזמנים שונים, במקומות שונים ובבני אדם שונים, אם האדם יוכל לראות שעל אף שהעבודה שונה, אל אחד ביצע את כולה ושמכיוון שזו עבודה שביצע אלוהים אחד, היא ודאי נכונה וללא שגיאות, ושעל אף שהיא נוגדת את תפיסות האדם, אין ספק שזו העבודה של אל אחד – אם האדם יוכל לומר בבטחה שזו עבודה של אל אחד, כל תפיסות האדם יתגמדו לכדי זוטות בלבד שאפילו לא ראויות לציון. משום שחזיונותיו של האדם לא ברורים ומשום שהאדם מכיר רק את יהוה כאלוהים ואת ישוע כאדון, ומשום שדעתו חצויה באשר לאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם כיום, רוב בני האדם ממשיכים להיות מסורים לעבודתם של יהוה וישוע, לוקים בתפיסות באשר לעבודה של היום, מפקפקים בכל דבר ולא מתייחסים ברצינות לעבודה של היום. אין לאדם תפיסות בנוגע לשני השלבים האחרונים בעבודה שהיו בלתי נראים. זאת משום שהאדם לא מבין את המציאות של שני השלבים האחרונים בעבודה ומשום שהוא לא ראה אותם בעצמו. משום שהאדם לא יכול לראות את שלבי העבודה האלה, הוא מדמיין אותם כאוות נפשו. יהיו הרעיונות שהוא מגבש אשר יהיו, אין עובדות שיכולות להוכיח דמיונות כאלה ואיש לא יכול לתקן אותם. האדם משלח כל רסן מהמזג שלו, מתעלם מהסיכונים ונותן לדמיונו להתפרע. משום שאין עובדות שיכולות לאמת את הדמיונות שלו, פרי דמיונו של האדם הופך "לעובדה," גם אם אין לו כל הוכחה. לפיכך, האדם מאמין באל הדמיוני שלו בדעתו ולא מחפש את האל המציאותי. אם יש לבן אדם אחד אמונה מסוג אחד, בקרב מאות בני אדם יש מאות סוגי אמונות. האדם מחזיק באמונות כאלה מפני שהוא לא ראה את עבודתו המעשית של האל, משום שהוא רק שמע עליה באוזניו ולא חזה בה בעיניו. האדם שמע אגדות וסיפורים, אך רק לעתים נדירות הוא שמע ידע על העובדות של עבודת האל. לפיכך, בני אדם שמאמינים באלוהים רק מזה שנה מאמינים באלוהים דרך תפיסותיהם. הדבר נכון גם לגבי בני אדם שהאמינו באלוהים כל חייהם. מי שלא יכול לראות את העובדות לעולם לא יוכל להיחלץ מאמונה שבה יש לו תפיסות על אלוהים. האדם מאמין שהוא שיחרר את עצמו משלשלאות התפיסות הישנות שלו ושהוא נכנס לשטח חדש. האם האדם לא יודע שהידע של מי שלא יכול לראות את פניו האמיתיים של אלוהים אינו אלא תפיסות ושמועות? האדם חושב שהתפיסות שלו נכונות ושאין בהן דופי, והוא חושב שהתפיסות האלה באות מאלוהים. כיום, כשהאדם רואה את עבודתו של אלוהים, הוא משחרר תפיסות שהצטברו במשך שנים רבות. הדמיונות והרעיונות של העבר הפכו למשוכה לעבודתו של השלב הזה, ולאדם נהיה קשה להרפות מהתפיסות האלה או להפריך את הרעיונות האלה. התפיסות לגבי העבודה המדורגת הזו שרבים מחסידי האל שוגים בהן הפכו למצערות עוד יותר, ובני האדם האלה פיתחו בהדרגה עוינות עיקשת לאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. מקורה של השנאה הזו טמון בתפיסותיו ודמיונותיו של האדם. תפיסותיו ודמיונותיו של האדם הפכו לאויבות העבודה כיום, עבודה שסותרת את התפיסות של האדם. זה קרה בדיוק משום שעובדות לא מאפשרות לאדם לשלח כל רסן מעל דמיונו, ומעבר לכך, משום שהאדם לא יכול להפריך עובדות בקלות, ותפיסותיו ודמיונותיו של האדם לא סובלים את קיומן של עובדות. יתרה מכך, משום שהאדם לא מקדיש מחשבה לנכונות ואמיתות העובדות, אלא רק משלח כל רסן מתפיסותיו בנחישות ומשתמש בדמיון שלו. ניתן להאשים בכך אך ורק את תפיסותיו של האדם, ולא ניתן להאשים בכך את עבודתו של אלוהים. מותר לאדם לדמיין דברים כאוות נפשו, אך אסור לו לערער על אף שלב בעבודתו של אלוהים או על אף חלק של שלב כזה – האדם לא רשאי לחלל את עובדת עבודתו של אלוהים. מותר לכם לשלח כל רסן מדמיונכם, ומותר לכם אפילו לאסוף סיפורים מובחרים על עבודתם של יהוה וישוע, אך אסור לכם לערער על עובדת כל שלב בעבודתם של יהוה וישוע. זהו עיקרון וזהו גם צו מנהלי, ועליכם להבין את חשיבותם של הנושאים האלה. האדם מאמין שהשלב הזה בעבודה לא תואם את תפיסותיו של האדם, בניגוד לשני השלבים הקודמים בעבודה. בדמיונו, האדם מאמין שהעבודה בשני השלבים הקודמים ודאי שונה מהעבודה של היום – אך האם חשבתם על כך שעקרונות עבודתו של אלוהים זהים, שעבודתו תמיד מעשית ושבלי קשר לעידן, תמיד יהיה מבול של בני אדם שלא מקבלים את עובדת עבודתו של אלוהים ומתנגדים אליה? אין ספק שכל מי שלא מקבל את השלב הזה בעבודה ומתנגד לו כיום היה גם מתנגד לאלוהים בימים עברו, מפני שבני האדם האלה תמיד יהיו אויביו של אלוהים. בני האדם שיודעים את עובדת עבודתו של אלוהים יראו את שלושת שלבי העבודה של אל אחד וירפו מתפיסותיהם. אלה בני אדם שמכירים את אלוהים ובני אדם כאלה הם חסידים אמיתיים של אלוהים. לקראת סופו של כלל ניהולו של אלוהים, אלוהים ימיין את הכול לפי סוג. הבורא ברא את האדם, ובסוף, על הבורא להשיב את האדם לגמרי לריבונותו – זהו הסיום של שלושת שלבי העבודה. שלב העבודה של אחרית הימים ושני השלבים הקודמים בישראל וביהודה הם תוכנית הניהול של אלוהים לתבל כולה. איש לא יכול להכחיש זאת, וזו עובדת עבודתו של אלוהים. על אף שבני האדם לא חוו ולא ראו חלק ניכר מהעבודה הזו, העובדות הן בכל זאת העובדות, ואיש לא יכול להכחיש זאת. בני אדם שמאמינים באלוהים בכל ארץ בתבל יקבלו את שלושת שלבי העבודה. אם אתם מכירים רק שלב אחד מסוים בעבודה ואתם לא מבינים את שני השלבים האחרים בעבודה ולא מבינים את עבודתו של אלוהים בימים עברו, הרי שאתם לא יכולים לבטא את מלוא האמת של כלל תוכנית הניהול של אלוהים, והכרתכם את אלוהים היא חד-צדדית, מפני שאתם לא מכירים ולא מבינים את אלוהים באמונתכם בו, ולכן אתם לא כשירים לשאת עדות על אלוהים. גם אם אתם מכירים את הדברים האלה רק באופן שטחי מאוד, בסופו של דבר, עליכם להכיר אותם ועליכם להיות משוכנעים לגמרי, וכל בני האדם יראו את כלל עבודתו של אלוהים ויישמעו לריבונותו של אלוהים. בסוף העבודה הזו, כל הדתות יהפכו לדת אחת, כל יצירי הבריאה ישובו לריבונותו של הבורא, כל יצירי הבריאה יעבדו את האל האמיתי היחיד וכל הדתות המרושעות יתפוררו ולא יופיעו שוב.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הכרת שלושת השלבים של עבודת האל היא הנתיב להכרת האל

דבר אלוהים היומי  מובאה 293

להבין את מטרת עבודתו של האל, את התוצאה שעבודתו משיגה באדם, ומה בדיוק כוונותיו כלפי האדם – זה מה שכל אדם הנוהה אחר האל צריך להשיג. כיום, הידע על עבודתו של האל הוא בדיוק מה שחסר לכל בני האדם. מעשיו של האל בקרב בני האדם, עבודתו במלואה, ומה בדיוק כוונותיו כלפי האדם, מבריאת העולם ועד ימינו – את הדברים האלה האדם אינו יודע ואינו מבין. חוסר זה ניכר לא רק בעולם הדתי כולו, אלא גם בקרב כל המאמינים באל. ביום שבו תחזה באל באמת, כשתעריך באמת את חוכמתו, כשתחזה בכל מעשיו של האל, כשתכיר את מהותו ותכונותיו של האל – כשתראה את השפע שלו, חוכמתו, פלאיו וכל מה שהוא עשה בקרב בני האדם – אז אמונתך באל תגיע לכדי הצלחה. כאשר נאמר על האל שהוא כולל-הכול ושופע-כול, באיזה אופן בדיוק הוא כולל-הכול, ובאיזה אופן הוא שופע-כול? אם אינך מבין זאת, אינך יכול להיחשב כמאמין באל. מדוע אני אומר שאנשי העולם הדתי אינם מאמינים באל אלא עושי רע, בני מינם של השדים? כשאני אומר שהם עושי רע, זה מפני שהם אינם מבינים את כוונות האל ואינם מסוגלים לראות את חוכמתו. האל לעולם אינו מגלה להם את עבודתו. הם עיוורים; הם אינם יכולים לראות את מעשי האל, האל נטש אותם, ואין להם כלל את דאגתו והגנתו של האל, שלא לדבר על עבודתה של רוח הקודש. כל מי שאין בו את עבודת האל הוא עושה רע ומתנגד לאל. המתנגדים לאל שעליהם אני מדבר הם אלה שאינם מכירים את האל, אלה המכירים באל בפיהם ובכל זאת אינם מכירים אותו, אלה אשר נוהים אחר האל אך לא מתמסרים לו, ואלה הנהנים מחסד האל אך אינם מסוגלים לעמוד איתן בעדותם לו. ללא הבנה של מטרת עבודתו של האל או הבנה של העבודה שהאל עושה באדם, האדם אינו יכול להיות תואם לכוונות האל, וגם לא לשאת עדות לאל. הסיבה להתנגדותו של האדם לאל נובעת, מצד אחד, מצביונו המושחת, ומצד שני, מבורות לגבי האל ומחוסר הבנה של עקרונות עבודתו של האל ושל כוונותיו כלפי האדם. שני היבטים אלה מהווים יחדיו את ההיסטוריה של התנגדות האדם לאל. מאמינים חדשים מתנגדים לאל מפני שהתנגדות כזו טמונה בטבעם, בעוד שההתנגדות לאל של מי שיש להם ותק של שנים באמונה נובעת מבורותם לגביו, בנוסף לצביונם המושחת. לפני שהאל התגלם כבשר ודם, המדד להתנגדותו של אדם לאל היה אם הוא שמר על הצווים שקבע האל בשמיים. לדוגמה, בעידן החוק, כל מי שלא שמר על חוקי יהוה נחשב כמתנגד לאל; כל מי שגנב את מנחות יהוה, או כל מי שהתנגד לאלה שיהוה חפץ ביקרם, נחשב כמתנגד לאל ודינו היה סקילה למוות; כל מי שלא כיבד את אביו ואת אמו, וכל מי שהכה או קילל את זולתו, נחשב כמי שלא שמר על החוקים. וכל מי שלא שמר על חוקי יהוה נחשב כמתנגד לו. בעידן החסד המצב השתנה: כל מי שהתנגד לישוע נחשב כמתנגד לאל, וכל מי שלא התמסר לדברים שנאמרו מפי ישוע נחשב כמתנגד לאל. בזמן הזה, הגדרת ההתנגדות לאל הפכה למדויקת ומעשית יותר. בזמן שבו האל עדיין לא התגלם כבשר ודם, המדד לשאלה אם האדם מתנגד לאל התבסס על השאלה אם האדם עובד את האל הבלתי נראה בשמיים ונושא אליו את עיניו. הגדרת ההתנגדות לאל באותה עת לא הייתה מעשית כל כך, כי האדם לא יכול היה לראות את האל, וגם לא ידע בדיוק מהו צלמו של האל, או כיצד הוא עובד ומדבר. לאדם לא היו כל תפיסות לגבי האל, והוא האמין באל באופן מעורפל, כי האל טרם הופיע בפניו. לכן, לא משנה כיצד האדם האמין באל בדמיונו, האל לא גינה את האדם או הציב לו דרישות גבוהות מדי, כי האדם לא היה מסוגל כלל לראות את האל. כאשר האל מתגלם כבשר ודם ובא לעבוד בקרב בני האדם, כולם רואים אותו, שומעים את דבריו ורואים את מעשיו בבשר. באותו רגע, כל תפיסותיו של האדם מתפוגגות כקצף. באשר לאלה שראו את האל מופיע בבשר, הם לא יוקעו אם יתמסרו לו במכוון, בעוד שאלה שמתנגדים לו בכוונה תחילה ייחשבו כמתנגדים לאל. אנשים כאלה הם צוררי משיח, אויבים המתנגדים לאל במכוון. אלה שאוחזים בתפיסות לגבי האל אך עדיין מוכנים ורוצים להתמסר לו לא יגונו. האל מגנה את האדם על בסיס כוונותיו ומעשיו, ולעולם לא על מחשבותיו ורעיונותיו. אילו היה מגנה את האדם על בסיס מחשבותיו ורעיונותיו, אזי איש לא היה יכול להימלט מידיו הזועמות. אלה המתנגדים במזיד לאל בהתגלמותו ייענשו על התרסתם. במקרה של אנשים אלה, המתנגדים לאל בעקשנות, ההתנגדות נובעת מכך שהם מחזיקים בתפיסות לגבי האל, המובילות אותם בתורן לפעולות המפריעות לעבודתו של האל. אנשים אלה מתנגדים בכוונה והורסים את עבודת האל. לא רק שיש להם תפיסות על האל, אלא שהם גם עוסקים בפעילויות המפריעות לעבודתו, ומסיבה זו אנשים מסוג זה יגונו. אלה שאינם מפריעים בכוונה לעבודת האל לא יוקעו כחוטאים, כי הם מסוגלים להתמסר בכוונה ולא לעסוק בפעילויות הגורמות לשיבוש והפרעה. אנשים כאלה לא יגונו. אולם, אם אנשים חווים את עבודת האל במשך שנים רבות ועדיין ממשיכים להחזיק בתפיסות על האל ונשארים חסרי יכולת להכיר את עבודת האל בהתגלמותו, ואם הם ממשיכים להיות מלאים בתפיסות על האל ועדיין אינם מסוגלים להכיר אותו, ולא משנה כמה שנים הם חווים את עבודתו, אז גם אם הם לא עוסקים בפעילויות מפריעות, לבם בכל זאת מלא בתפיסות רבות על האל, וגם אם תפיסות אלה אינן מתגלות, אנשים כאלה אינם עוזרים כלל לעבודת האל. הם אינם מסוגלים להפיץ את הבשורה למען האל או לשאת לו עדות. אנשים כאלה הם חסרי תועלת וטיפשים. הם מוקעים מכיוון שהם אינם מכירים את האל, ויתרה מכך, הם אינם מסוגלים כלל להשליך מעליהם את תפיסותיהם לגביו. אפשר לומר זאת כך: זה נורמלי שלמאמינים חדשים יש תפיסות על האל או שהם לא יודעים עליו דבר, אבל אין זה רגיל שאדם שמאמין באל שנים רבות וחווה חלק ניכר מעבודתו ימשיך להחזיק בתפיסות, קל וחומר שחוסר ידיעתו את האל אינו נורמלי. מכיוון שזהו אינו מצב נורמלי, הם מוקעים. האנשים הלא נורמליים האלה הם כולם פסולת; הם אלה שמתנגדים לאל ביותר ואשר נהנו מחסד האל לחינם. כל האנשים האלה יסולקו בסוף!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, כל אדם שאינו מכיר את האל הוא אדם המתנגד לאל

דבר אלוהים היומי  מובאה 294

כל מי שאינו מבין את מטרת עבודתו של האל מתנגד לו, ומי שהבין את מטרת עבודתו של האל אך עדיין לא שואף לרצות אותו נחשב עוד יותר כמתנגד לאל. ישנם כאלה הקוראים בכתבי הקודש בכנסיות מפוארות ומשננים אותם כל היום, אך איש מהם אינו מבין את מטרת עבודתו של האל. אין איש מהם היכול להכיר את האל; לא כל שכן להיות תואם לכוונותיו של האל. כולם אנשים חסרי ערך ושפלים, כל אחד מהם מתנשא כדי להטיף ל"אל". הם אנשים הנושאים את דגלו של האל אך מתנגדים לו בכוונה, הנושאים את תווית האמונה באל בעודם אוכלים את בשר האדם ושותים את דמו. כל האנשים האלה הם שדים רעים הטורפים את נשמת האדם, שדים ראשיים המפריעים בכוונה לאנשים לעלות על דרך הישר, ואבני נגף המעכבות את חיפוש האל על ידי אנשים. הם עשויים להיראות "בריאים וחסונים", אך כיצד ידעו חסידיהם שהם אינם אלא צוררי משיח המובילים אנשים להתנגד לאל? כיצד ידעו חסידיהם שהם שדים חיים המסורים לטריפת נשמות אדם? אלה המחשיבים את עצמם רמי מעלה בנוכחות האל הם האנשים השפלים ביותר, בעוד שאלה החושבים את עצמם לשפלים הם המכובדים ביותר. ואלה החושבים שהם מכירים את עבודת האל, ויתרה מכך, מסוגלים להכריז על עבודת האל בפני אחרים בקול תרועה רמה בעודם מביטים בו ישירות – אלה הם הבורים שבאנשים. אנשים כאלה הם כולם ללא עדות לאל, כולם יהירים וגאוותנים. אלה שיש להם ניסיון מעשי וידע אודות האל, ובכל זאת מאמינים שידיעתם את האל מועטה מדי, הם האהובים עליו ביותר. רק לאנשים כאלה יש עדות אמיתית, ורק הם מסוגלים באמת ובתמים להפוך למושלמים על ידי האל. אלה שאינם מבינים את כוונות האל הם מתנגדים לאל; אלה המבינים את כוונות האל אך אינם מיישמים בפועל את האמת הם מתנגדים לאל; אלה שאוכלים ושותים את דברי האל, אך פועלים בניגוד למהות דבריו, הם מתנגדים לאל; אלה שיש להם תפיסות לגבי האל בהתגלמותו, ויתרה מכך, עוסקים במרד מכוון, הם מתנגדים לאל; אלה השופטים את האל הם מתנגדים לאל; וכל מי שאינו מסוגל להכיר את האל ולשאת לו עדות הוא מתנגד לאל. לכן אני מפציר בכם: אם באמת יש בכם אמונה שאתם יכולים ללכת בנתיב זה, אזי המשיכו ללכת בו. אך אם אינכם מסוגלים להימנע מלהתנגד לאל, אזי מוטב שתסתלקו לפני שיהיה מאוחר מדי. אחרת, יש סיכוי גבוה ביותר לכך שהדברים יסתיימו רע עבורכם, כי טבעכם פשוט מושחת מדי. אין בכם שמץ של נאמנות או התמסרות, או לב הכמה לצדק ולאמת, או אהבה לאל. ניתן לומר שמצבכם בפני האל הוא תוהו ובוהו מוחלט. אינכם יכולים לקיים את מה שעליכם לקיים, ואינכם מסוגלים לומר את מה שצריך לומר. את מה שעליכם ליישם בפועל, לא הצלחתם ליישם; ואת התפקיד שעליכם למלא, לא הייתם מסוגלים למלא. אין בכם את הנאמנות, המצפון, ההתמסרות או הנחישות שאמורים להיות לכם. לא סבלתם את הסבל שראוי שתסבלו, ואין לכם את האמונה שעליכם להחזיק בה. בפשטות, אתם חסרי כל מעלה: אינכם מתביישים להמשיך לחיות? הרשו לי לשכנע אתכם שעדיף שתעצמו את עיניכם במנוחת עולמים, ובכך תחסכו מהאל את הדאגה לכם ואת הסבל למענכם. אתם מאמינים באל אך אינכם יודעים את כוונותיו; אתם אוכלים ושותים את דברי האל אך אינכם מסוגלים לקיים את מה שהאל דורש מהאדם. אתם מאמינים באל אך אינכם מכירים אותו, ואתם חיים ללא מטרה לשאוף אליה, ללא כל ערכים, ללא כל משמעות. אתם חיים כבני אדם אך אין בכם שמץ של מצפון, יושרה או אמינות – האם אתם עדיין יכולים לקרוא לעצמכם בני אדם? אתם מאמינים באל אך מרמים אותו; יתרה מכך, אתם לוקחים את כספו של האל ואוכלים את המנחות המוגשות לו. ובכל זאת, בסופו של דבר אתם עדיין לא מפגינים ולו התחשבות קלה ביותר ברגשותיו של האל או שמץ של מצפון כלפיו. אפילו את הדרישה הפעוטה ביותר של האל אינכם יכולים למלא. האם אתם עדיין יכולים לקרוא לעצמכם בני אדם? אתם אוכלים את המזון שהאל מספק לכם ונושמים את החמצן שהוא נותן לכם, נהנים מחסדו, אך בסופו של דבר, אין לכם שמץ של ידע על האל. נהפוך הוא, הפכתם לחסרי תועלת המתנגדים לאל. האין זה הופך אתכם לחיות נחותות אף יותר מכלב? האם יש בין החיות כאלה הזדוניות יותר מכם?

הכמרים והבכירים העומדים על דוכן הדרשות ומלמדים אחרים הם מתנגדים לאל ובני בריתו של השטן; האם אתם, שאינכם עומדים על הדוכן ומלמדים אחרים, אינכם מתנגדים לאל על אחת כמה וכמה? הלא אתם עושים יד אחת עם השטן, אף יותר מהם? מי שאינו מבין את מטרת עבודתו של האל אינו יודע כיצד להיות תואם לכוונותיו. הרי לא ייתכן שמי שמבין את מטרת עבודתו לא יידע כיצד לעלות בקנה אחד עם כוונות האל. עבודתו של האל לעולם אינה שגויה; חתירתו של האדם היא הפגומה. האין אותם מנוונים, המתנגדים לאל במכוון, זדוניים ומרושעים אף יותר מאותם כמרים ובכירים? רבים הם המתנגדים לאל, אך ביניהם יש גם דרכים רבות ושונות של התנגדות. כשם שיש כל מיני מאמינים, כך יש כל מיני מתנגדים לאל, וכל אחד מהם שונה. איש מאלה שאינם מכירים בבירור את מטרת עבודתו של האל לא ייוושע. לא משנה כיצד התנגד האדם לאל בעבר, כאשר הוא לומד להבין את מטרת עבודתו של האל ומקדיש את מאמציו לריצוי האל, האל ימחה את כל חטאיו הקודמים. כל עוד האדם מחפש את האמת ומיישם אותה בפועל, האל לא יזכור את מה שעשה. יתרה מכך, על בסיס יישום האמת בפועל על ידי האדם, האל מצדיק אותו. זוהי צדקתו של האל. לפני שהאדם ראה את האל או חווה את עבודתו, ולא משנה כיצד הוא פעל כלפי האל, האל אינו זוכר זאת. אולם, מרגע שהאדם ראה את האל וחווה את עבודתו, כל מעשיו ופעולותיו יירשמו על ידי האל ב"דברי הימים", כי האדם ראה את האל וחי בתוך עבודתו.

כאשר האדם יראה באמת את כל תכונות האל ומהותו, כאשר יראה את עליונותו, וכאשר יכיר באמת את עבודת האל, ויתרה מכך, כאשר צביונו הישן ישתנה, או-אז הוא ישליך מעליו לחלוטין את צביונו המרדני המתנגד לאל. ניתן לומר שכל אחד התנגד לאל בזמן כלשהו, וכל אחד מרד באל בזמן כלשהו. אולם, אם אתה מתמסר מרצון לאל בהתגלמותו, ומנקודה זו ואילך מרצה את לב האל בנאמנותך, מיישם בפועל את האמת כנדרש, מבצע את חובתך כראוי, ושומר על התקנות שעליך לשמור, אזי אתה הוא אדם שמוכן להשליך מעליו את מרדנותו כדי לרצות את האל, ואשר יכול להפוך למושלם בידי האל. אם תסרב בעקשנות לראות את טעויותיך ולא תהיה לך כל כוונה להכות על חטא, אם תתמיד בהתנהגותך המרדנית ללא שמץ של כוונה לשתף פעולה עם האל ולרצות אותו, אזי אדם עקשן וחסר תקנה כמוך בוודאי ייענש ולעולם לא יהיה אדם שיהפוך למושלם בידי האל. אם כך, אתה אויב האל היום, ומחר תהיה אויב האל, וגם מחרתיים תישאר אויב האל; אתה תהיה לנצח מתנגד לאל ואויבו. במקרה כזה, כיצד יוכל האל לוותר לך? טבעו של האדם הוא להתנגד לאל, אך אל לאדם לחפש בכוונה את ה"סוד" של ההתנגדות לאל רק מפני ששינוי טבעו הוא משימה בלתי אפשרית. אילו זה המקרה, מוטב שתסתלק לפני שיהיה מאוחר מדי, פן ייסוריך בעתיד יהפכו לחמורים יותר, ופן טבעך הבהמי יתפרץ ויהפוך לבלתי נשלט, עד שבסופו של דבר האל יחסל את גוף הבשר שלך. אתה מאמין באל כדי לקבל ברכות; אך אם בסוף רק אסון יפקוד אותך, האין זו בושה? אני מפציר בכם, מוטב שתכינו תוכנית אחרת. עדיף שתעשו כל דבר אחר מאשר להאמין באל: הרי לא ייתכן שזה הנתיב היחיד הקיים. האם לא תמשיכו לשרוד אם לא תחפשו את האמת? מדוע עליכם להתעמת עם האל כך?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, כל אדם שאינו מכיר את האל הוא אדם המתנגד לאל

דבר אלוהים היומי  מובאה 295

עשיתי עבודה רבה בקרב בני האדם, ובמהלכה גם ביטאתי דברים רבים. כל הדברים האלה נועדו למען ישועת האדם וביטאתי אותם כדי שהאדם יוכל להיות תואם לי. אולם זכיתי במעטים בלבד על פני האדמה שתואמים לי, ומכיוון שהאדם אינו תואם לי, אני אומר שהוא אינו מוקיר את דבריי. באופן זה, העבודה שאני עושה אינה רק כדי שהאדם יעבוד אותי; חשוב מזאת, היא נועדה לכך שהאדם יהיה תואם לי. כל בני האדם אשר עברו השחתה וחיים במלכודת השטן חיים בבשר, חיים ברצונות אנוכיים, ואין ביניהם ולו אחד שתואם לי. ישנם האומרים שהם תואמים לי, אך אנשים כאלה כולם עובדים אלילים מעורפלים. אף על פי שהם מכירים בשמי כקדוש, הם צועדים בנתיב המנוגד לי, ודבריהם מלאי גאוותנות וביטחון עצמי. זאת משום שהם כולם נגדי מיסודם ואינם תואמים לי. מדי יום הם מחפשים את עקבותיי בכתבי הקודש ומוצאים באופן אקראי קטעים "מתאימים" שאותם הם קוראים ומשננים בלי סוף ככתבי קודש. הם אינם יודעים כיצד להיות תואמים לי, ואף לא מה המשמעות של היותם נגדי. הם רק קוראים את כתבי הקודש בעיוורון. הם תוחמים אל מעורפל שלא ראו ואינם יכולים לראות בתוך גבולות כתבי הקודש, ומוציאים אותו משם כדי להביט בו להנאתם. הם מאמינים בקיומי רק בתחום כתבי הקודש, והם משווים אותי אליהם; ללא כתבי הקודש – אין אני, וללא אני – אין כתבי קודש. הם מתעלמים מקיומי או ממעשיי, ובמקום זאת מקדישים תשומת לב קיצונית ומיוחדת לכל מילה ומילה בכתבי הקודש. רבים עוד יותר אף מאמינים שאיני רשאי לעשות כל מעשה כרצוני, אלא אם כן כתבי הקודש נִבְּאוּ אותו. הם מייחסים חשיבות רבה מדי לכתבי הקודש. ניתן לומר שהם רואים במילים הכתובות חשיבות יתרה, עד כדי כך שהם משתמשים בפסוקים מכתבי הקודש כדי למדוד כל מילה שאני אומר וכדי לגנות אותי. הם לא מחפשים את הדרך לתאימות עמי או עם האמת, אלא את הדרך לתאימות עם המילים של כתבי הקודש, והם מאמינים שכל דבר שאינו בהתאמה עם כתבי הקודש, ללא יוצא מן הכלל, אינו עבודתי. האם אנשים כאלה אינם צאצאיהם הנאמנים של הפרושים? הפרושים היהודים השתמשו בתורת משה כדי לגנות את ישוע. הם לא חיפשו תאימות עם ישוע של אותה תקופה, אלא התייחסו לכל סעיף מן החוק ברצינות כה רבה – עד שלבסוף, לאחר שהאשימו אותו באי-קיום חוקי הברית הישנה ובכך שאינו המשיח – הם צלבו את ישוע החף מפשע. מה הייתה מהותם? האם לא הייתה זו העובדה שהם לא חיפשו את הדרך לתאימות עם האמת? הם הקדישו תשומת לב רק לכל מילה ומילה בכתבי הקודש, אך התעלמו הן מכוונותיי והן מהשלבים ומהשיטות של עבודתי. הם לא היו אנשים שחיפשו את האמת, אלא אנשים שנצמדו בקשיחות למילים; הם לא היו אנשים שהאמינו באל, אלא אנשים שהאמינו בכתבי הקודש. אם לנסח זאת בצורה נוקבת יותר, הם היו כלבי השמירה של כתבי הקודש. הם הרחיקו לכת עד כדי כך שהם צלבו את ישוע הרחום כדי להגן על האינטרסים של כתבי הקודש, כדי לשמור על כבודם של כתבי הקודש, וכדי להגן על המוניטין של כתבי הקודש. הם עשו זאת רק למען ההגנה על כתבי הקודש, ולמען שמירת מעמדה של כל מילה ומילה בכתבי הקודש בליבם של אנשים. לכן הם העדיפו לזנוח את עתידם, לוותר על קורבן החטאת ולגזור דין מוות על ישוע שלא תאם את הוראות כתבי הקודש. האם לא היו כולם עבדים נרצעים של כל מילה ומילה בכתבי הקודש?

ומה לגבי אנשים כיום? הם יעדיפו לגרש מהעולם הזה את המשיח אשר כבר בא להוציא את האמת לאור, כדי שיוכלו להיכנס לשמיים ולזכות בחסד. הם יעדיפו להכחיש לחלוטין את בואה של האמת כדי להגן על האינטרסים של כתבי הקודש, ויעדיפו לצלוב שוב את המשיח ששב כבשר ודם כדי להבטיח את קיומם הנצחי של כתבי הקודש. כיצד יכול אדם לקבל את ישועתי כאשר ליבו כה זדוני וטבעו כה עוין כלפיי? אני חי בקרב בני אדם, אך בני האדם אינם יודעים על קיומי. כאשר אני מאיר את אורי על האדם, הוא עדיין אינו מודע לקיומי. כאשר אני משלח את חרון אפי על האדם, הוא מכחיש את קיומי אפילו יותר. האדם מחפש תאימות עם דברי הקודש ועם כתבי הקודש, אך אין ולו אדם אחד הבא בפניי כדי לחפש את הדרך לתאימות עם האמת. האדם נושא אליי, שבשמיים, את עיניו, ומייחס חשיבות מיוחדת לקיומי בשמיים, אך לאיש לא אכפת ממני בהתגלמותי כבשר ודם, כי אני, החי בקרב בני האדם, פשוט זניח בעיניהם. אלה המחפשים תאימות רק למילים של כתבי הקודש ואלה המחפשים תאימות לאל מעורפל, נחשבים שפלים בעיניי. זאת משום שהם עובדים מילים מתות, ואל המסוגל להעניק להם עושר רב; הם עובדים אל הנתון לחסדי אדם – אל שאינו קיים. מה, אם כן, יכולים אנשים כאלה לקבל ממני? האדם פשוט שפל מכדי לתאר במילים. אלה העוינים אותי, אלה המציבים בפני דרישות בלתי מוגבלות, אלה שאין בהם אהבה לאמת, אלה שהם מרדנים כלפיי – כיצד יוכלו להיות תואמים לי?

אלה המתנגדים לי הם אלה שאינם תואמים לי. כך גם במקרה של אלה שאינם אוהבים את האמת. אלה המורדים בי מתנגדים לי אף יותר ואינם תואמים לי. אני מוסר לידי אותו רע את כל אלה שאינם תואמים לי, אני מפקיר אותם להשחתתו, נותן להם יד חופשית לחשוף את מעשיהם הרעים, ולבסוף מוסר אותם לידי אותו רע כדי שיטרוף אותם. לא אכפת לי כמה אנשים עובדים אותי, כלומר, לא אכפת לי כמה אנשים מאמינים בי. כל מה שמעניין אותי הוא כמה מהם תואמים לי. זאת משום שכל אלה שאינם תואמים לי הם רעים הבוגדים בי; הם אויביי, ואני לא "אשכן" את אויביי בביתי. אלה התואמים לי ישרתו אותי לנצח בביתי, ואלה המתנגדים לי יסבלו לנצח את עונשי. אלה שאכפת להם רק מהמילים של כתבי הקודש ואינם מתעניינים באמת או בחיפוש אחר עקבותיי – הם נגדי, כי הם מגבילים אותי לתחום כתבי הקודש, תוחמים אותי בהם, וזהו מעשה של ניאוץ קיצוני כלפיי. כיצד יוכלו אנשים כאלה לבוא בפניי? הם אינם שמים לב למעשיי, או לכוונותיי, או לאמת, אלא למילים – מילים שמְמִיתוֹת. כיצד יוכלו אנשים כאלה להיות תואמים לי?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עליכם לחפש את דרך התאימות למשיח

דבר אלוהים היומי  מובאה 296

לאחר שהאמת של ישוע התגלמה כבשר ודם, האדם האמין שבשמיים לא רק האב ישנו, אלא גם הבן ואף רוח הקודש. זוהי התפיסה המקובלת שבה האדם מחזיק, שיש אל כזה בשמיים: שילוש אלוהי שהוא האב, הבן ורוח הקודש. לאנושות כולה יש תפיסות כאלה: אלוהים הוא אל אחד, אך הוא מורכב משלושה חלקים, שכל מי שמתבצר באופן מצער בתפיסות המקובלות מחשיב אותם כאב, כבן וכרוח הקודש. רק שלושת החלקים האלה שהם אחד הם אלוהים בכללותו. ללא האב הקדוש, אלוהים לא היה שלם. בדומה לכך, אלוהים לא היה שלם ללא הבן או רוח הקודש. על פי תפיסתם של בני האדם האלה, האב לבדו או הבן לבדו לא יכולים להיחשב לאלוהים. רק האב, הבן ורוח הקודש יחדיו יכולים להיחשב לאלוהים עצמו. זו אמונתם של כל המאמינים הדתיים, אפילו של כל חסיד מבינכם. אולם באשר לשאלה אם זו אמונה נכונה, איש לא יכול להסביר זאת, מפני שאתם שרויים תמיד בערפל של בלבול באשר לעניינים שקשורים לאלוהים עצמו. על אף שאלה הן תפיסות, אינכם יודעים אם הן נכונות או מוטעות מפני שזוהמתם בתפיסות דתיות באופן חמור מדי. קיבלתם באופן עמוק מדי את התפיסות המקובלות האלה של הדת והרעל הזה חלחל עמוק מדי לתוככם. לפיכך, גם בעניין הזה נכנעתם להשפעה המזיקה הזו, משום שהשילוש האלוהי פשוט לא קיים. כלומר, השילוש של האב, הבן ורוח הקודש פשוט לא קיים. אלה רק תפיסות מקובלות של האדם ואמונות שגויות שלו. לאורך מאות רבות של שנים, האדם האמין בשילוש הזה שהתגבש על ידי תפיסות במחשבתו של האדם, שהאדם המציא אותן ושהאדם מעולם לא ראה קודם לכן. לכל אורך השנים הרבות האלה, היו פרשנים רבים של כתבי הקודש שהסבירו את "משמעותו האמיתית" של השילוש הקדוש, אך הסברים כאלה על השילוש האלוהי כשלוש דמויות שונות בעלות מהות אחת היו מעורפלים ולא ברורים ו"המבנה" של אלוהים בלבל את כל בני האדם. אף אדם דגול לא הצליח מעולם להציע הסבר יסודי. רוב ההסברים מניחים את הדעת במונחים של חשיבה הגיונית ועל הנייר, אך אין אף אדם שמבין בבירור ובאופן מלא את משמעות המושג הזה. הסיבה לכך היא שהשילוש הקדוש הזה שהאדם מוקיר בלבו פשוט אינו קיים. זאת מכיוון שאיש מעולם לא ראה את ארשת פניו האמיתית של אלוהים ולא התמזל מזלו של איש לעלות למשכנו של אלוהים לביקור כדי לבדוק אילו פריטים נוכחים במקום שבו שוכן אלוהים, לברר בדיוק כמה עשרות אלפי או מאות מיליוני דורות נמצאים ב"בית האלוהים", או לחקור כמה חלקים בדיוק מרכיבים את המבנה הטבעי של אלוהים. הדברים העיקריים שצריכים להיבחן הם: גילם של האב והבן, וכן רוח הקודש, מראהו של כל אחד מהם, האופן המדויק שבו הם התפצלו והאופן שבו הם הופכים לאחד. למרבה הצער, לאורך כל השנים הרבות האלה, אף אדם לא הצליח לברר את העובדות הללו לאשורן. כולם פשוט העלו השערות, מפני ששום אדם לא עלה מעולם השמיימה לביקור ושב עם "דו"ח תחקיר" עבור האנושות כולה כדי לדווח את העובדות הללו לכל אותם מאמינים אדוקים וקנאים שמתעניינים בשילוש הקדוש. מובן שלא ניתן להאשים את האדם על כך שגיבש תפיסות כאלה – הרי מדוע האב יהוה לא ביקש מהבן ישוע להתלוות אליו כשהוא ברא את האנושות? מוטב היה אילו בראשית היו כולם נקראים בשם יהוה. אם מוכרחים להטיל אשמה, יש להטיל אותה על המעידה הרגעית של יהוה אלוהים שלא קרא לבן ולרוח הקודש להתייצב בפניו בעת הבריאה, אלא ביצע את עבודתו לבדו. לו כולם עבדו יחדיו, הם היו הופכים לאחד, הלא כן? אילו מההתחלה ועד הסוף, היה רק השם יהוה ולא השם ישוע מעידן החסד, או אילו אלוהים עדיין היה נקרא אז יהוה, היה נחסך מאלוהים הסבל שבחלוקה הזו שעושה האנושות, הלא כן? ודאי שאין להאשים את יהוה על כל זה. אם מוכרחים להטיל אשמה, יש להטיל אותה על רוח הקודש, שבמשך אלפי שנים המשיכה בעבודתה בשם יהוה, ישוע ואף כרוח הקודש, דבר שבלבל והתמיה את האדם כך שהאדם לא היה ידע לבטח מיהו אלוהים בדיוק. אילו רוח הקודש עצמה הייתה עובדת ללא דמות או צלם, ויתרה מזאת, ללא שם כמו ישוע, ואילו האדם לא יכול היה לגעת בה או לראות אותה אלא רק לשמוע את קולות הרעם, עבודה כזו הייתה מועילה יותר לאנושות, הלא כן? אם כך, מה אפשר לעשות כעת? תפיסותיו של האדם הצטברו ונעשו גבוהות כהר ורחבות כים, עד כדי כך שאלוהים של ימינו אינו יכול לשאת אותן עוד והוא אובד עצות לחלוטין. בעבר, כשהיו רק יהוה, ישוע, ורוח הקודש ביניהם, האדם היה כבר אובד עצות באשר לאופן שבו עליו להתמודד, וכעת נוסף גם האל הכול יכול, שגם עליו נאמר שהוא חלק מאלוהים. מי יודע מיהו ועם מי מהשילוש הקדוש הוא היה משולב או במי מהשילוש הקדוש הוא היה חבוי ובמשך כמה שנים? כיצד האדם יכול לשאת זאת? די היה בשילוש האלוהי כדי שיידרשו לאדם חיים שלמים על מנת להסביר אותו, אך כעת ישנו "אלוהים אחד בארבע דמויות". כיצד ניתן להסביר זאת? האם אתה יכול להסביר זאת? אחים ואחיות! כיצד האמנתם באל כזה עד היום? אני מסיר בפניכם את הכובע. די היה לשאת את השילוש האלוהי. איך תוכלו להמשיך להאמין בלא עוררין באל האחד הזה כארבע דמויות. הפצירו בכם לעזוב, אך אתם מסרבים. לא יעלה על הדעת! אתם באמת משהו מיוחד! האדם יכול למעשה להרחיק לכת עד כדי אמונה בארבעה אלים ללא הרמת גבה. אינכם חושבים שזה נס? מהתבוננות בכם, לא הייתי יכול לדעת שאתם מסוגלים לעשות נס גדול כל כך! הבה ואומר לכם: למען האמת, השילוש האלוהי לא קיים בשום מקום ביקום הזה. לאלוהים אין אב ואין בן, ולא כל שכן אין מושג שבו האב והבן משתמשים יחד ברוח הקודש ככלי. כל זה הוא התפיסה השגויה הגדולה ביותר בעולם וזה פשוט לא קיים! אולם, אפילו לתפיסה שגויה כזו יש מקור משלה, והיא לא נטולת בסיס לחלוטין, מפני שהשכל שלכם אינו רפה כל כך ומחשבותיכם אינן חסרות היגיון. הן דווקא הולמות ומבריקות למדי עד כדי כך ששום שטן לא יכול לחדור אליהן. חבל רק שכל המחשבות האלה שגויות ושפשוט אינן קיימות! לא ראיתם כלל את האמת הממשית. אתם רק מעלים השערות ודמיונות ואחר כך רוקמים מכל אלה סיפור כדי לזכות במרמה באמונם של אחרים ובשליטה על בני האדם הטיפשים ביותר, רפי השכל וחסרי ההיגיון, כדי שאלה יאמינו ב"משנתכם כיודעי דבר" הדגולה והמפורסמת. האם זו אמת? האם זו דרך החיים שעל האדם להבין? הכול שטויות! אף מילה אינה הולמת! לאורך השנים הרבות האלה פיצלתם כך את אלוהים לחלקים קטנים יותר ויותר בכל דור ודור, עד כדי כך שאל אחד פוצל בגלוי לשלושה אלים. כעת, בני האדם פשוט אינם מסוגלים לאחד את אלוהים לאחד משום שפיצלתם אותו לחלקים קטנים מדי! לולא עבדתי במהירות בטרם יהיה מאוחר מדי, אין לדעת כמה זמן הייתם ממשיכים לעשות כך במצח נחושה! פיצלתם כך את אלוהים, אז איך ייתכן שהוא עדיין אלוהיכם? האם הייתם עדיין מזהים את אלוהים? האם הייתם עדיין מוצאים את המקורות שלכם? אילו הגעתי מעט מאוחר יותר, סביר להניח שהייתם שולחים את "האב והבן", את יהוה וישוע, בחזרה לישראל וטוענים שאתם עצמכם הנכם חלק מאלוהים. למרבה המזל, הגענו לאחרית הימים. סוף-סוף הגיע היום הזה שחיכיתי לו זמן רב ורק לאחר שביצעתי את השלב הזה בעבודתי במו ידי, נעצר הפיצול שלכם את אלוהים עצמו. אלמלא כן, הייתם מסלימים את המצב ואף מציבים את השדים שבקרבכם על שולחנכם כדי לעבוד אותם. זו התחבולה שלכם! זה האמצעי שלכם לפצל את אלוהים! האם תמשיכו לעשות זאת כעת? אני רוצה לשאול אתכם: כמה אלים ישנם? איזה אל יביא לכם ישועה? האם האל הראשון, השני או השלישי הוא האל שאתם מתפללים אליו תמיד? במי מהם אתם מאמינים תמיד? האם באב? בבן? או שמא ברוח הקודש? אמרו לי במי אתם מאמינים. על אף שאתם אומרים בכל פה שאתם מאמינים באלוהים, הדבר שבו אתם מאמינים למעשה הוא המוח שלכם עצמכם! פשוט אין אלוהים בלבכם! אולם במחשבותיכם יש כמה "שילושים קדושים" כאלה! האם אינכם מסכימים?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האם השילוש קיים?

דבר אלוהים היומי  מובאה 297

אם מעריכים את שלושת שלבי העבודה בהתאם למושג הזה של השילוש הקדוש, מוכרחים להיות שלושה אלים, מכיוון שהעבודה של כל אחד מהם שונה. אם מישהו מביניכם אומר שהשילוש הקדוש אכן קיים, אזי הסבירו מהו בדיוק האל האחד הזה בשלושה אקנומים. מהו האב הקדוש? מהו הבן? מהי רוח הקודש? האם יהוה הוא האב הקדוש? האם ישוע הוא הבן? אם כך, מהי רוח הקודש? האם האב אינו רוח? האם מהותו של הבן אינה גם היא רוח? האם עבודתו של ישוע לא הייתה עבודתה של רוח הקודש? האם עבודתו של יהוה בזמנו לא בוצעה בידי רוח הזהה לרוחו של ישוע? כמה רוחות יכולות להיות לאל? על פי ההסבר שלכם, שלושת האקנומים – האב, הבן ורוח הקודש – הן הוויה אחת. אם כך הדבר, אזי ישנן שלוש רוחות, אך אם ישנן שלוש רוחות, משמע שישנם שלושה אלים. פירוש הדבר הוא שאין אל אמיתי אחד; איך ייתכן שאל שכזה יישא בכל זאת את המהות הפנימית של אלוהים? אם אתם מקבלים את העובדה שיש רק אל אחד, אזי איך ייתכן שיש לו בן ושהוא אב? האין אלה רק התפיסות שלכם? יש רק אל אחד, יש באל הזה רק אקנום אחד ורק רוח אל אחת, בדומה למה שנכתב בכתבי הקודש: "רוח הקודש היא אחת והאל הוא אחד". בין אם האב והבן שאתם מדברים עליהם קיימים אם לאו, אחרי הכול, יש רק אל אחד ומהותם של האב, הבן ורוח הקודש שבה אתם מאמינים היא מהותה של רוח הקודש. במילים אחרות, האל הוא רוח, אך הוא מסוגל להתגלם כבשר ודם ולחיות בקרב בני האדם, כשם שהוא מסוגל להיות מעל כל הדברים. רוחו שורה בכול ונוכחת בכול. הוא יכול להיות כבשר ודם ובתוך היקום ומעליו בעת ובעונה אחת. מכיוון שכל בני האדם אומרים שאלוהים הוא האל האמיתי האחד והיחיד, הרי שיש אל אחד שאיש אינו יכול לחלקו כאוות נפשו! האל הוא רוח אחת בלבד ואקנום אחד בלבד – רוח האל. אם כפי שאתה אומר, ישנם האב, הבן ורוח הקודש, האין אלה שלושה אלים? רוח הקודש היא עניין אחד, הבן הוא עניין אחר והאב הוא עניין נוסף. הדמות שלהם שונה ומהותם שונה. אם כן, כיצד הם יכולים להיות חלק מאל אחד? רוח הקודש היא רוח. זה דבר שקל לאדם להבין. אם כך הדבר, אזי האב הוא רוח על אחת כמה וכמה. הוא מעולם לא ירד אל פני האדמה ומעולם לא התגלם כבשר ודם. הוא יהוה אלוהים שבלב האדם והוא בהחלט גם רוח. אם כן, מה הקשר בינו לבין רוח הקודש? האם זה קשר בין אב לבן? או שמא מדובר בקשר בין רוח הקודש לרוח האב? האם מהותן של כל הרוחות זהה? או שמא רוח הקודש היא כלי של האב? איך אפשר להסביר זאת? מעבר לכך, מהו הקשר בין הבן ורוח הקודש? האם זה קשר בין שתי רוחות או בין אדם לרוח? כל אלה הם עניינים שלא יכול להיות להם הסבר! אם הם כולם רוח אחת, אזי אי-אפשר לדבר על שלוש דמויות, מפני שהן בעלות רוח אחת. אילו אלה היו דמויות נפרדות, רוחותיהן היו שונות זו מזו בכוחן ופשוט לא ייתכן שהן היו רוח אחת. המושג הזה של האב, הבן ורוח הקודש הוא מגוחך ביותר! הוא מחלק את האל ומפצל אותו לשלושה אקנומים שלכל אחד מהם יש מעמד משלו ורוח משלו. אם כן, איך ייתכן שהוא עדיין רוח אחת ואל אחד? אימרו לי: האם השמיים והארץ וכל הדברים נבראו על ידי האב, הבן או רוח הקודש? יש כאלה שאומרים שהם בראו אותם ביחד. אם כך, מי גאל את האנושות? האם היו אלה רוח הקודש, הבן או האב? יש כאלה שאומרים שהבן הוא זה שגאל את האנושות. אם כן, מהי מהותו של הבן? האין הוא התגלמותה של רוח האל? ההתגלמות קוראת לאל שבשמיים בשם 'אב' מנקודת מבטו של האדם שנברא. האם אינכם מודעים לכך שישוע נולד בעקבות התעברות מרוח הקודש? רוח הקודש מצויה בו. תאמרו מה שתאמרו, הוא עדיין מאוחד עם האל שבשמיים, מפני שהוא התגלמותה של רוח האל. הרעיון הזה לגבי הבן פשוט אינו נכון. רוח אחת היא זו שמבצעת את כל העבודה. רק האל עצמו, כלומר רוח האל, מבצע את עבודתו. מיהי רוח האל? האין זו רוח הקודש? רוח הקודש היא זו שעובדת בישוע, הלא כן? אילולא רוח הקודש (כלומר רוח האל) ביצעה את העבודה, האם עבודתה הייתה יכולה לייצג את האל עצמו? כשישוע קרא לאלוהים שבשמיים בשם 'אבי' בתפילותיו, הדבר נעשה רק מנקודת מבטו של אדם שנברא, רק מפני שרוח האל עטתה דמות של בשר רגיל ומפני שהייתה לה מעטפת חיצונית של יציר נברא. גם אם הייתה בתוכו רוח האל, מראהו החיצוני היה עדיין מראה של אדם רגיל. במילים אחרות, הוא הפך ל"בר האנוש" שעליו דיברו כל בני האדם, כולל ישוע עצמו. מכיוון שהוא נקרא "בר אנוש", הוא אדם (גבר או אישה, בכל מקרה בעל מעטפת חיצונית של בן אנוש) שנולד למשפחה רגילה של בני אדם רגילים. לפיכך, העובדה שישוע קרא לאלוהים שבשמיים בשם 'אבי' זהה לאופן שבו אתם קראתם לו 'אבינו' בהתחלה. הוא עשה זאת מנקודת מבט של אדם שנברא. האם אתם זוכרים עדיין את תפילת האדון שישוע לימד אתכם לשנן? "אבינו שבשמיים..." הוא ביקש מכל בני האדם לקרוא לאלוהים שבשמיים בשם 'אבינו'. ומכיוון שגם הוא קרא לו 'אבי', הוא עשה זאת מנקודת המבט של אדם שנמצא בעמדה שווה לכולכם. מכיוון שקראתם לאלוהים שבשמיים בשם 'אבינו', ישוע ראה את עצמו בעמדה זהה לשלכם וכאדם על פני האדמה שאלוהים בחר בו (כלומר בן האל). אם אתם קוראים לאלוהים 'אבינו', האין זה מפני שאתם יצירים נבראים? תהיה סמכותו של ישוע על פני האדמה גדולה ככל שתהיה, לפני הצליבה הוא היה בסך הכול בר אנוש הנתון לשליטתה של רוח הקודש (כלומר, של אלוהים) ואחד מהברואים על פני האדמה, משום שהוא טרם השלים את עבודתו. לפיכך, העובדה שקרא לאלוהים שבשמיים בשם 'אבי' נבעה רק מצניעותו ומהתמסרותו. אולם פנייתו לאלוהים כך (כלומר לרוח שבשמיים) אינה מוכיחה שהוא בנה של רוח האל שבשמיים, אלא רק שנקודת מבטו הייתה שונה ולא שהוא היה דמות שונה. קיומן של דמויות שונות היא תפיסה שגויה! לפני צליבתו, ישוע היה בר אנוש הכפוף למגבלות הבשר והדם ולא הייתה לו את סמכותה המלאה של הרוח. זו הסיבה לכך שהוא יכול היה לחפש את רצונו של אלוהים האב רק מנקודת מבטו של יציר נברא. כפי שהתפלל שלוש פעמים בגת שמנים: "לֹא כִּרְצוֹנִי אֲנִי כִּי אִם כִּרְצוֹנְךָ אַתָּה". לפני שהוא נצלב, הוא היה רק מלך היהודים. הוא היה המשיח, בר האנוש, ולא גוף של כבוד. לכן, מנקודת מבט של יציר נברא, הוא קרא לאלוהים 'אבי'. הרי אינך יכול לומר שכל מי שקורא לאלוהים 'אבי' הוא הבן. אילו היה כך, הייתם הופכים כולכם לבניו אחרי שישוע לימד אתכם את תפילת האדון, הלא כן? אם עדיין אינכם משוכנעים, אמרו לי: מיהו זה שאתם קוראים לו בשם 'אבינו'? אם אתם מתייחסים לישוע, מיהו בעיניכם אביו של ישוע? לאחר שישוע עזב, הרעיון הזה של האב והבן חדל להתקיים. הרעיון הזה התאים רק לשנים שבהן ישוע התגלם כבשר ודם. בכל יתר הנסיבות, כשאתם קוראים לאלוהים בשם 'אבינו', הקשר הוא בין אדון הבריאה ליציר נברא. אין זמן שבו הרעיון הזה של השילוש של האב, הבן ורוח הקודש, יכול להיות תקף. זוהי תפיסה שגויה שלעתים רחוקות מופיעה במהלך העידנים ואשר אינה קיימת!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האם השילוש קיים?

דבר אלוהים היומי  מובאה 298

הדבר עשוי להזכיר לרוב בני האדם את דברי האל מספר בראשית: "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (בראשית א' 26). מכיוון שאלוהים אומר "נעשה" אדם "בצלמנו", לשון הרבים מצביעה על שניים או יותר. מכיוון שהוא השתמש בלשון רבים, אין רק אל אחד. כך האדם החל לחשוב באופן מופשט על דמויות נפרדות ומתוך הדברים האלה נוצר הרעיון של האב, הבן ורוח הקודש. אם כן, מה מאפיין את האב? מה מאפיין את הבן? ומה מאפיין את רוח הקודש? האם ייתכן שהאנושות של ימינו נוצרה בצלמו של אחד שהוא שילוב של שלושה? אם כך, האם צלם האדם דומה לצלמם של האב, הבן או רוח הקודש? בצלמה של איזו מדמויותיו של אלוהים נברא האדם? הרעיון הזה של האדם פשוט שטותי ולא נכון! הוא יכול רק לפצל את אלוהים לכמה אלים. המועד שבו משה כתב את ספר בראשית היה לאחר שהאנושות נבראה בעקבות בריאת העולם. בראשית, כשהעולם נברא, משה לא היה קיים ומשה כתב את כתבי הקודש רק הרבה יותר מאוחר. אם כן, כיצד הוא יכול היה לדעת מה אמר אלוהים שבשמיים? לא היה לו שמץ של מושג כיצד אלוהים ברא את העולם. בברית הישנה של כתבי הקודש אין אזכור של האב, הבן ורוח הקודש, אלא רק של האל האמיתי האחד יהוה שביצע את עבודתו בישראל. הוא מכונה בשמות שונים כשהעידנים מתחלפים, אך הדבר אינו יכול לשמש הוכחה לכך שכל שם מתייחס לדמות שונה. אילו כך היה, היו באלוהים אינספור דמויות, הלא כן? מה שכתוב בברית הישנה הוא עבודתו של יהוה, שלב עבודה של אלוהים עצמו בתחילת עידן החוק. הייתה זו עבודתו של אלוהים, שבה הכול היה כדברו ונעשה כמצוותו. בשום עת, יהוה לא אמר שהוא האב שבא לבצע עבודה והוא מעולם לא ניבא שהבן יבוא לגאול את האנושות. כשהגיעה תקופתו של ישוע, נאמר רק שאלוהים התגלם כבשר ודם כדי לגאול את האנושות כולה, לא שהבן הוא זה שהגיע. מכיוון שהעידנים אינם דומים זה לזה ושהעבודה שאלוהים עצמו עושה שונה אף היא, עליו לבצע את עבודתו במישורים שונים. כך, הזהות שהוא מייצג שונה אף היא. האדם מאמין שיהוה הוא אביו של ישוע, אך ישוע למעשה לא הכיר בכך. הוא אמר: "לעולם איננו מובחנים זה מזה כאב ובן. אני והאב שבשמיים הננו אחד. האב הוא בי ואני באב. כשהאדם רואה את הבן הוא רואה את האב שבשמיים." בסופו של דבר, בין שמדובר באב או בבן, הם רוח אחת שאינה נחלקת לדמויות שונות. כשהאדם מנסה להסביר, העניינים מסתבכים משום הרעיון של הדמויות הנפרדות וכן משום הקשר בין האב, הבן והרוח. כשהאדם מדבר על דמויות שונות, הדבר הופך את אלוהים לחומרי, הלא כן? האדם אף מדרג את הדמויות במקום הראשון, השני והשלישי. כל אלה אינן אלא דמיונות של האדם שאינן ראויות להתייחסות ושלחלוטין אינן מציאותיות! לו שאלת אותו: "כמה אלים יש?" הוא היה אומר שאלוהים הוא השילוש הקדוש – האב, הבן ורוח הקודש – האל האמיתי האחד. לו שאלת בשנית: "מיהו האב?" הוא היה אומר: "האב הוא רוח האל שבשמיים. הוא אחראי על הכול והוא אדון השמיים." "אם כך, האם יהוה הוא הרוח?" הוא יאמר: "כן!" לו שאלת אותו אז, "מיהו הבן?" הוא היה אומר שישוע הוא הבן כמובן. "אם כן, מהו סיפורו של ישוע? מאין הוא בא?" הוא היה אומר, "ישוע נולד למרים בעקבות עיבור מרוח הקודש." אם כך, גם הוא רוח הקודש במהותו, הלא כן? עבודתו מייצגת גם היא את רוח הקודש, הלא כן? יהוה הוא הרוח וכך גם מהותו של ישוע. כעת באחרית הימים, אין צורך לומר שזו עדיין הרוח. איך ייתכן שהם דמויות שונות? רוח האל היא פשוט זו שמבצעת את עבודת הרוח מנקודות מבט שונות, הלא כן? אין הבחנה בין הדמויות כשלעצמן. ישוע נולד בעקבות עיבור מרוח הקודש ואין ספק שעבודתו הייתה בדיוק עבודתה של רוח הקודש. בשלב העבודה הראשון שיהוה ביצע, הוא לא התגלם כבשר ודם ולא הופיע בפני האדם. על כן, האדם מעולם לא ראה את מראהו. בלי קשר לשאלה עד כמה הוא היה אדיר וגבוה, הוא עדיין היה הרוח, אלוהים עצמו שברא את האדם בראשית. כלומר, הוא היה רוח האל. שהוא דיבר אל האדם מבין העננים רק כרוח ואיש לא חזה במראהו. רק בעידן החסד, כשרוח האל התגלמה כבשר ודם ביהודה, האדם ראה בפעם הראשונה את דמותה של ההתגלמות כאדם יהודי. לא היה בו דבר מיהוה. אולם ישוע נולד בעקבות התעברות מרוח הקודש, כלומר מרוח יהוה עצמו, והוא בכל זאת נולד כהתגלמותה של רוח האל. הדבר הראשון שהאדם ראה היה רוח הקודש היורדת כמו יונה על ישוע. זו לא הייתה הרוח הבלעדית לישוע, אלא רוח הקודש. אם כך, האם ניתן להפריד בין רוחו של ישוע לרוח הקודש? אם ישוע הוא ישוע הבן ורוח הקודש היא רוח הקודש, איך ייתכן שהם אחד? העבודה לא יכולה הייתה להתבצע אילו כך היה. הרוח שבתוך ישוע, הרוח שבשמיים ורוח יהוה כולן אחד. היא נקראת רוח הקודש, רוח האל, הרוח המועצמת שבעתיים והרוח השורה בכול. רוח האל יכולה לבצע עבודה רבה. היא יכולה לברוא את העולם ולהשמיד אותו על ידי הורדת מבול על פני האדמה, היא יכולה לגאול את כל האנושות, ויתרה מזאת, היא יכולה לכבוש ולהשמיד את כל האנושות. אלוהים עצמו מבצע את כל העבודה הזו, ושום דמות מדמויותיו של אלוהים אינה יכולה לעשות אותה במקומו. רוחו יכולה להיקרא בשם יהוה וישוע, וכן האל הכול יכול. הוא האדון והוא המשיח. הוא יכול גם להפוך לבר האנוש. הוא בשמיים וגם על פני האדמה. הוא נישא מעל ליקומים ומצוי בקרב ההמון. הוא אדונם היחיד של השמיים והארץ! מזמן הבריאה ועד היום, רוח האל עצמו מבצעת את העבודה הזו. בין שמדובר בעבודה שנעשית בשמיים או כבשר ודם, רוח האל מבצעת את כל העבודה. כל הברואים, בין שהם בשמיים או בארץ, נתונים בכף ידו הכול יכולה. כל זאת עבודתו של אלוהים עצמו ואף אחד לא יכול לעשות אותה במקומו. בשמיים הוא הרוח אך גם אלוהים עצמו. בקרב בני האדם, הוא בשר ודם אך הוא נותר אלוהים עצמו. על אף שאפשר לקרוא לו במאות אלפי שמות, הוא עדיין עצמו, הביטוי הישיר של רוחו. גאולת האנושות כולה באמצעות צליבתו הייתה עבודתה הישירה של רוחו וכך גם ההכרזה לכל האומות והארצות באחרית הימים. בכל עת, אפשר לקרוא לאלוהים רק בשם האל הכול יכול והאל האמיתי האחד, אלוהים עצמו השורה בכול. הדמויות הנפרדות לא קיימות, לא כל שכן הרעיון הזה של האב, הבן ורוח הקודש. יש רק אלוהים אחד בשמיים ובארץ!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האם השילוש קיים?

דבר אלוהים היומי  מובאה 299

תוכנית הניהול של אלוהים מתפרסת על פני ששת אלפי שנים ונחלקת לשלושה עידנים על סמך ההבדלים בעבודתו: העידן הראשון הוא עידן החוק של הברית הישנה, השני הוא עידן החסד והשלישי הוא אחרית הימים – עידן המלכות. בכל עידן מיוצגת זהות שונה. הסיבה לכך היא רק הבדל בעבודה, כלומר, בדרישות העבודה. שלב העבודה הראשון שבמהלך עידן החוק התבצע בישראל והשלב השני של חתימת עבודת הגאולה התבצע ביהודה. למען עבודת הגאולה, ישוע נולד באמצעות התעברות מרוח הקודש, כבן היחיד. כל זה היה משום דרישות העבודה. באחרית הימים, אלוהים רוצה להרחיב את עבודתו לאומות הגויים ולכבוש את בני האדם בהן, כדי ששמו יתגדל בקרבם. הוא רוצה לכוון את האדם בהבנת האמת ובהיווכחות בה. רוח אחת מבצעת את כל העבודה הזו. על אף שהיא עשויה לעשות זאת מעמדות שונות, אופייה ועקרונותיה של העבודה נותרים זהים. לאחר שתראו את עקרונותיה ואופייה של העבודה שהם ביצעו, תדעו שרוח אחת עשתה את הכול. בכל זאת יש כאלה שיאמרו: "האב הוא האב, הבן הוא הבן, רוח הקודש היא רוח הקודש, ובסופו של דבר הם יהפכו לאחד." אם כן, כיצד עליך להפוך אותם לאחד? איך ניתן להפוך את האב ורוח הקודש לאחד? אם הם היו שניים במהותם, בלי קשר לשאלה כיצד הם יחוברו יחדיו, הם יישארו בגדר שני חלקים, הלא כן? כשאתם מדברים על להפוך אותם לאחד, האין זה פשוט חיבור של שני חלקים שונים לשלם אחד? אולם הם היו שני חלקים לפני שהם הפכו לשלם, הלא כן? לכל רוח יש מהות נפרדת ושתי רוחות לא יכולות להפוך לאחת. הרוח אינה חפץ חומרי והיא אינה דומה לשום דבר אחר בעולם החומרי. בעיני בני האדם, האב הוא רוח אחת, הבן הוא רוח אחרת ורוח הקודש היא רוח שלישית, ושלוש הרוחות מתערבבות כמו שלוש כוסות מים לשלם אחד. האין אלה שלושה שהופכים לאחד? זה הסבר מופרך לחלוטין! האין זה פיצול של אלוהים? איך ייתכן שהאב, הבן ורוח הקודש יהפכו כולם לאחד? האין הם שלושה חלקים שלכל אחד מהם יש אופי שונה? בכל זאת, יש אחרים שאומרים, "אלוהים אמר במפורש שישוע הוא בנו האהוב, הלא כן?" ישוע הוא בנו האהוב של אלוהים, שממנו הוא רווה נחת – אלוהים עצמו בהחלט אמר את הדברים האלה. אלוהים הוא זה שנשא עדות על עצמו, אלא שהוא עשה זאת מנקודת מבט שונה, זו של הרוח שבשמיים הנושאת עדות על התגלמותה שלה. ישוע הוא התגלמותו של אלוהים ולא בנו שבשמיים. האם אתה מבין? האם דברי ישוע, "אֲנִי בָּאָב וְהָאָב בִּי" מצביעים על כך שהם רוח אחת? משום ההתגלמות הם הופרדו בין השמיים והארץ, הלא כן? למעשה, הם עדיין אחד. יהיה אשר יהיה, זהו פשוט אלוהים שנושא עדות על עצמו. משום התחלפות העידנים, לשינוי בדרישות העבודה ולשלבים השונים בתוכנית הניהול שלו, השם שבו האדם מכנה אותו משתנה גם הוא. כשהוא בא כדי לבצע את השלב הראשון בעבודה, אפשר היה לקרוא לו רק בשם יהוה, רועה בני ישראל. בשלב השני, אפשר היה לקרוא לאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם רק בשמות אדוננו ומשיח. אולם בעת ההיא, הרוח שבשמיים ציינה רק שהוא בנו האהוב של אלוהים ולא הזכירה את היותו בנו היחיד של אלוהים. הדבר פשוט לא קרה. איך ייתכן שיהיה לאלוהים בן יחיד? אם כך היה, אלוהים היה הופך לאדם, הלא כן? מכיוון שהוא היה ההתגלמות, הוא כונה בנו האהוב של אלוהים ומתוך כך בא הקשר בין אב לבן. הסיבה לכך הייתה רק ההפרדה בין השמיים והארץ. ישוע התפלל מנקודת המבט של בשר ודם. מכיוון שהוא עטה בשר ודם של אנושיות רגילה, הוא דיבר מנקודת המבט של בשר ודם כשהוא אמר: "המעטפת החיצונית שלי היא זו של יציר נברא. מכיוון שעטיתי בשר ודם כדי לרדת אל הארץ, אני רחוק כעת מאוד מהשמיים." לכן, הוא יכול היה להתפלל לאלוהים האב רק מנקודת המבט של בשר ודם. זו הייתה חובתו, וזה היה דבר שרוח האל בהתגלמותה כבשר ודם הייתה מוכרחה להיות מצוידת בו. אי-אפשר לומר שהוא לא היה אלוהים רק מפני שהוא התפלל לאב מנקודת המבט של בשר ודם. על אף שהוא כונה בנו האהוב של אלוהים, הוא עדיין היה אלוהים עצמו, מפני שהוא היה התגלמות הרוח ומהותו עדיין הייתה הרוח. בני האדם תוהים מדוע הוא התפלל אם הוא היה אלוהים עצמו. הסיבה לכך היא שהוא היה אלוהים בהתגלמותו, אלוהים החי כבשר ודם ולא הרוח שבשמיים. בעיני האדם, האב, הבן ורוח הקודש הם כולם אלוהים. רק השלושה שהופכים כולם לאחד יכולים להיחשב לאל האמיתי האחד, וכך כוחו גדול במיוחד. בכל זאת יש כאלה שאומרים שרק כך הוא הרוח המועצמת שבעתיים. כשהבן התפלל לאחר בואו, הוא התפלל לרוח הקודש. למעשה, הוא התפלל מנקודת המבט של יציר נברא. מפני שהבשר והדם אינם שלמים, הוא לא היה שלם והיו לו חולשות רבות כשהוא התגלם כבשר ודם והוא היה מוטרד מאוד כשהוא ביצע את עבודתו כבשר ודם. זו הסיבה לכך שהוא התפלל שלוש פעמים לאלוהים האב לפני צליבתו וכן פעמים רבות עוד לפני כן. הוא התפלל בקרב תלמידיו, הוא התפלל לבדו על הר, הוא התפלל על סיפון סירת הדייגים, הוא התפלל בקרב המון אדם, הוא התפלל כשהוא בצע לחם והתפלל כשהוא בירך אחרים. מדוע הוא עשה זאת? הוא התפלל אל הרוח. הוא התפלל לרוח, לאלוהים שבשמיים, מנקודת המבט של בשר ודם. לפיכך, מנקודת השקפתו של האדם, ישוע הפך לבן בשלב העבודה הזה. אולם בשלב הנוכחי, הוא אינו מתפלל. מדוע? הסיבה לכך היא שהדבר שהוא מבטא הוא עבודת הדבר, והמשפט והייסורים בידי הדבר. אין לו צורך בתפילות וכהונתו היא בדיבור. הוא לא נצלב ובני האדם לא מוסרים אותו לשלטונות. הוא רק מבצע את עבודתו. כשישוע התפלל, הוא התפלל לאלוהים האב לירידת מלכות השמיים, לכך שרצונו של האב יתגשם ולכך שהעבודה תגיע. בשלב הזה, מלכות השמיים כבר ירדה. אם כך, האם יש לו עדיין לאלוהים צורך להתפלל? עבודתו היא לחתום את העידן, ואין עוד עידנים חדשים. אם כך, האם יש צורך להתפלל לשלב הבא? חוששתני שלא!

יש סתירות רבות בהסבריו של האדם. אדרבא, אלה כולן תפיסותיו של האדם. ללא בחינה מדוקדקת, הייתם כולכם מאמינים שהן נכונות. אינכם יודעים שהרעיונות הללו של שילוש אלוהי אינם אלא תפיסות של האדם? לאדם אין ידע מלא ויסודי כלשהו. תמיד יש דברים שמזהמים אותו ולאדם יש תפיסות רבות מדי. הדבר מוכיח שיציר נברא פשוט אינו יכול להסביר את עבודתו של אלוהים. במחשבתו של האדם יש דברים רבים מדי, שכולם נובעים מתוך היגיון ומחשבה וסותרים את האמת. האם ההיגיון שלך יכול לנתח ביסודיות את עבודתו של אלוהים? האם אתה יכול לרכוש תובנות על כל עבודתו של יהוה? האם אתה כאדם יכול להבין את כל הדברים האלה או שמא אלוהים עצמו הוא שיכול לראות מעולם ועד עולם? האם אתם אלה שיכולים לראות מעולם שחלף מזמן ועד עולם שעתיד לבוא, או שמא אלוהים הוא זה שיכול לעשות זאת? מה דעתך? כיצד אתה ראוי להסביר את אלוהים? על מה מבוסס ההסבר שלך? האם אתה אלוהים? אלוהים עצמו ברא את השמיים והארץ וכל צבאם. לא אתה עשית זאת. אם כן, מדוע אתה מספק הסברים שגויים? האם אתה ממשיך כעת להאמין בשילוש האלוהי? אינך חושב שהעול כבד מדי? מוטב שתאמין באלוהים אחד ולא בשלושה. מוטב לשאת עול קל, משום שהעול של אדוננו הוא קל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האם השילוש קיים?