האם אלה שראו את דבריי מקבלים אותם באמת? האם אתם באמת מכירים אותי? האם למדתם באמת להישמע לי? האם אתם משקיעים את עצמכם בכנות למעני? האם באמת נשאתם עדות חזקה ועיקשת למעני בפני התנין הגדול האדום כאש? האם מסירותכם באמת מביישת את התנין הגדול האדום כאש? רק דרך הניסיון של דבריי אוכל להשיג את מטרתי, שהיא טיהור הכנסייה ובחירת אלה שאוהבים אותי בכנות. אם לא הייתי פועל בדרך זו, האם מישהו היה יכול להכיר אותי? מי יוכל להכיר את המלכותיות שלי, את חרון אפי ואת החוכמה שלי דרך הדברים שלי? משהתחלתי את העבודה שלי, אגמור אותה לבטח, אך עדיין אני הוא שבוחן את לב האדם לעומקו. למען האמת, אין איש בקרב בני האדם שמכיר אותי עד תום, לכן אני משתמש בדברים כדי להנחות את כל האנשים, להוביל את כולם לתקופה חדשה. בסוף, אשתמש במילים כדי להשלים את כל העבודה שלי, ואגרום לכל אלה שאוהבים אותי בכנות לשוב בצייתנות אל המלכות שלי, לחיות מול כס הכבוד שלי. המצב כעת אינו מה שהיה, ועבודתי הגיעה לנקודת התחלה חדשה. מכיוון שכך, תהיה גישה חדשה: כל אלה שרואים את דברי ומקבלים אותו כעצם חייהם הם אנשים שבתוך המלכות שלי, ובהיותם במלכות שלי, הם אנשי המלכות שלי. מכיוון שהם מקבלים את ההדרכה של דבריי, אפילו שהם נחשבים לאנשיי, תואר זה בשום אופן אינו משני לכינוי ״בניי״. לאחר שנהפכו לאנשי האלוהים, כולם צריכים לשרת במסירות המרבית במלכות שלי ולמלא את חובותיהם במלכות שלי. מי שעובר עברה על הצווים המלכותיים שלי חייב לקבל את עונשו ממני. זוהי עצתי לכולם.

גישה חדשה התחילה עכשיו, ואין צורך להזכיר שוב את העבר. עם זאת, כפי שאמרתי כבר: אני עומד מאחורי דבריי, ואני תמיד מביא לידי סיום את מה שאני עומד מאחוריו, ואף אחד אינו יכול לשנות זאת – זה דבר מוחלט. בין אם אלה דברים שאמרתי בעבר או דברים שאומר בעתיד, אגשים את כולם, אחד-אחד, ואאפשר לכל האנושות לראות אותם מתגשמים. זהו העיקרון מאחורי דבריי ועבודתי. מאחר שבניית הכנסייה כבר הושלמה, זו אינה עוד התקופה של בניית הכנסייה, אלא התקופה שבה המלכות נבנית בהצלחה. עם זאת, מאחר שאתם עדיין נמצאים על פני האדמה, התכנסויות של בני האדם על פני האדמה ימשיכו להיקרא ״הכנסייה״. אולם, מהות הכנסייה אינה כפי שהייתה – זוהי כנסייה שנבנתה בהצלחה. לכן, אני אומר שהמלכות שלי כבר ירדה אל פני האדמה. אף אחד אינו מסוגל לתפוס את שורש דבריי, ואף אחד אינו יודע מהי המטרה שלי באומרי אותם. אתם תחוו התגלות מן האופן שבו אני מדבר היום. כמה מכם עשויים לפרוץ בבכי רם ומר. כמה עשויים לחוש פחד מהדרך שבה אני מדבר. אחרים עשויים להיצמד לדעותיהם השמרניות בעודם מביטים בכל צעד ושעל שלי. יהיו כאלה שיתחרטו על שהשמיעו את תלונותיהם או התנגדו לי בעבר. אחרים אולי יעלצו בסתר על כך שהם חוזרים לחיים מאחר שמעולם לא נטשו את שמי. יש כאלה שחשו ״מעונים״ על ידי דבריי לפני זמן רב, עד שנעשו חצי מתים, מיואשים ומדוכאים, ולכן אין בלבם להקשיב לדברים שאני אומר, על אף ששיניתי את אופן הביטוי שלי. או אחרים שלאחר ששירתו אותי במסירות עד שלב מסוים, בלי אף תלונה, בלי אף ספק, הם כיום בני מזל מספיק להשתחרר ולרחוש בלבם תודה כלפיי שהיא מעבר למילים. כל הנסיבות שתוארו לעיל מתקיימות, בדרגות שונות, עבור כל בן אנוש. אך מאחר שהעבר הוא עבר וההווה כבר כאן, אין צורך לערוג בנוסטלגיה אל האתמול, או להרהר בעתיד. בהיותכם בני אנוש, מי שחותר נגד המציאות ואינו עושה דברים לפי ההנחיה שלי, סופו לא יהיה טוב, והוא רק יביא צרות לעצמו. מכל מה שקורה ביקום, אין שום דבר שלגביו המילה האחרונה אינה שלי. האם יש דבר שאינו נתון בידיי? כל מה שאני אומר נעשה, ומי בקרב בני האנוש יכול לשנות את דעתי? הייתכן שזו הברית שעשיתי בעולם? שום דבר אינו יכול לעכב את התקדמות התוכניות שלי. אני תמיד נוכח בתוך עבודתי כמו גם בתוכנית הניהול שלי. מיהו בן האנוש שיכול לתחוב את ידו ולהתערב? האם לא אני ערכתי אישית את הסידורים האלה? המישור שמתחיל עכשיו, אין משמעו סטייה מהתוכנית שלי או ממה שחזיתי. קבעתי את כל הדברים האלה מזמן. מי מביניכם מסוגל לתפוס את הצעד הזה בתוכנית שלי? האנשים שלי בוודאי יקשיבו לקולי, וכל אחד ואחד מאלה שאוהבים אותי בכנות יחזרו בוודאות אל כס הכבוד שלי.

20 בפברואר, 1992