אפליקציית כנסיית האל הכול יכול

הקשב לקולו של אלוהים וקדם את פני ישוע אדוננו בשובו!

אנו מזמינים את כל מבקשי האמת לפנות אלינו

אמירותיו של המשיח של אחרית הימים

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

רוחב הדף

0 תוצאת(תוצאות) חיפוש

לא נמצאו תוצאות

בנוגע לתארים וזהות

אם אתם רוצים להיות ראויים לשימושו של אלוהים, עליכם להכיר את עבודתו של אלוהים, עליכם להכיר את העבודה שהוא עשה בעבר (בתנ"ך ובברית החדשה), ויתרה מזאת, עליכם להכיר את עבודתו כיום. כלומר עליכם להכיר את שלושת שלבי עבודתו של אלוהים במהלך 6,000 השנים. אם אתם מתבקשים להפיץ את הבשורה, לא תוכלו לעשות זאת מבלי להכיר את עבודתו של אלוהים. בני אדם ישאלו אתכם על כתבי הקודש, התנ"ך והדברים שאמר ועשה ישוע בזמנו. הם יאמרו, "האם האל שלכם אמר לכם את כל זה? אם הוא לא יכול לומר לכם מה באמת מתרחש בכתבי הקודש, הוא לא אלוהים. אם הוא יכול, נשתכנע." בראשית, ישוע הרבה לדבר עם תלמידיו על התנ"ך. כל דבר שהם קראו היה מן התנ"ך. הברית החדשה נכתבה רק כמה עשורים לאחר שישוע נצלב. כדי להפיץ את הבשורה, עליכם לתפוס באופן עקרוני את האמת הפנימית של כתבי הקודש ואת עבודתו של אלוהים בישראל, כלומר העבודה שעשה יהוה. בנוסף, עליכם להבין את העבודה שעשה ישוע. אלה הנושאים שמעניינים יותר מכל את כל בני האדם, והם לא מבינים[א] את שני שלבי העבודה האלה. בעת הפצת הבשורה, תחילה הניחו בצד את הדיבורים על עבודתה של רוח הקודש כיום. שלב העבודה הזה הוא מעבר להישג ידם, מפני שהדבר שבו אתם עוסקים הוא הדבר הנשגב מכל: הכרה של אלוהים והכרת עבודתה של רוח הקודש – דבר לא נעלה יותר משני הדברים האלה. אם תדברו תחילה על הדברים הנשגבים, זה יהיה יותר מדי עבורם, משום שאף אחד מהם לא חווה עבודה כזו של רוח הקודש. אין לכך תקדים, והאדם מתקשה לקבל זאת. חוויותיהם של בני האדם הן דברים ישנים מן העבר, עם עבודה של רוח הקודש מדי פעם. הם לא חווים את עבודתה של רוח הקודש כיום או את רצונו של אלוהים כיום. הם עדיין פועלים על פי הנהגים הישנים, ללא אור חדש וללא דברים חדשים.

בעידן של ישוע, רוח הקודש עשתה את עבודתה בעיקר בישוע, ואילו משרתי יהוה שלבשו בגדי כוהנים בבית המקדש עשו זאת בנאמנות בלתי מתפשרת. גם בהם הייתה עבודתה של רוח הקודש, אך הם לא היו מסוגלים לחוש ברצונו הנוכחי של אלוהים ורק נותרו נאמנים ליהוה בהתאם לנהגים הישנים, ללא הכוונה חדשה. ישוע בא והביא עמו עבודה חדשה. לבני האדם ההם שבבית המקדש לא היו הכוונה חדשה או עבודה חדשה. בשירותם בבית המקדש, הם היו יכולים רק לקיים את הנהגים הישנים. מבלי לעזוב את בית המקדש, לא הייתה יכולה להיות להם היווכחות חדשה. ישוע הביא עמו את העבודה החדשה, וישוע לא נכנס לבית המקדש כדי לעשות את עבודתו. הוא עשה את עבודתו רק מחוץ לבית המקדש, משום שהיקף עבודתו של אלוהים השתנה לפני זמן רב. הוא לא עבד בתוך בית המקדש, וכשהאדם שירת אותו שם, זה יכול היה רק להותיר את המצב כפי שהיה ולא ליצור עבודה חדשה. בדומה לכך, בני אדם דתיים כיום סוגדים עדיין לכתבי הקודש. אם תפיצו בקרבם את הבשורה, הם יתווכחו איתכם על כתבי הקודש, ואם כאשר הם ידברו על כתבי הקודש, לא יהיו מילים בפיכם ולא תדעו מה לומר, הם יחשבו שאתם מטופשים באמונתכם, ושאתם אפילו לא מכירים את כתבי הקודש, את "דבר האל". לכן, איך ייתכן שאתם יכולים לומר שאתם מאמינים באלוהים? אז הם יתנשאו עליכם ויאמרו, "מאחר שמי שאתם מאמינים בו הוא אלוהים, מדוע הוא לא מספר לכם הכל על התנ"ך והברית החדשה? מכיוון שהוא הביא את כבודו מישראל אל המזרח, מדוע הוא לא מכיר את העבודה שנעשתה בישראל? מדוע הוא לא מכיר את עבודתו של ישוע? אם אתם לא יודעים, הדבר מוכיח שהדברים לא נאמרו לכם. מכיוון שאלוהיכם הוא התגלמותו השנייה של ישוע, איך ייתכן שהוא לא מכיר את הדברים האלה? ישוע הכיר את העבודה שעשה יהוה – איך ייתכן שלא?" בבוא העת, כולם ישאלו אתכם שאלות כאלה. ראשיהם מלאים בדברים כאלה – איך ייתכן שהם לא ישאלו? מי שבתוך הזרם לא מתמקד בכתבי הקודש, מפני שאתם מתעדכנים בעבודתו הנוכחית של אלוהים הנעשית שלב-אחר-שלב, מפני שאתם רואים במו עיניכם לעבודה הזו הנעשית שלב-אחר-שלב, מפני שחזיתם בבירור בשלושת שלבי העבודה, ולכן היה עליכם להניח בצד את כתבי הקודש ולחדול לחקור אותם. עם זאת, הם לא יכולים לחקור אותם, מפני שהם לא מודעים העבודה הזו הנעשית שלב-אחר-שלב. יש כאלה שישאלו, "מה ההבדל בין העבודה שעושה אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם לבין עבודתם של הנביאים והשליחים מימים עברו?" גם דוד כונה בשם אדון, וכך גם ישוע. על אף שהעבודה שעשו הייתה שונה, כינו אותם בשם זהה. אמרו לי: מדוע לא הייתה זהותם זהה? יוחנן ראה חזון שנבע גם הוא מרוח הקודש, והוא הצליח לומר את הדברים שרוח הקודש התכוונה לומר. מדוע זהותו של יוחנן שונה מזו של ישוע? הדברים שישוע אמר הצליחו לייצג את אלוהים באופן מלא ולייצג באופן מלא את עבודתו של אלוהים. מה שיוחנן ראה היה חזון, והוא לא היה מסוגל לייצג באופן מלא את עבודתו של אלוהים. מדוע יוחנן, פטרוס ופאולוס אמרו דברים כה רבים – כשם שעשה ישוע – אך לא הייתה להם זהות זהה לזו של ישוע? הסיבה העיקרית לכך היא שהעבודה שעשו הייתה שונה. ישוע ייצג את רוח האל, והוא היה רוח האל העובדת ישירות. הוא עשה את עבודת העידן החדש, את העבודה שאיש לא עשה לפניו. הוא פילס דרך חדשה, והוא ייצג את יהוה ואת אלוהים עצמו. לעומת זאת, פטרוס, פאולוס ודוד, יהיה כינוים אשר יהיה, ייצגו רק את זהותו של ברוא אל, או שהם היו שליחים של ישוע או יהוה. על כן, בלי קשר לשאלות כמה עבודה הם עשו וכמה גדולים היו הנסים שהם עשו, הם היו בכל זאת רק ברואי האל שלא מסוגלים לייצג את רוח האל. הם עבדו בשם אלוהים או לאחר שאלוהים שלח אותם. יתרה מזאת, הם עבדו בעידנים שישוע ויהוה פתחו, והעבודה שהם עשו לא הייתה נפרדת. אחרי הכל, הם היו רק ברואי האל. בתנ"ך, נביאים רבים אמרו דברי נבואה או כתבו ספרי נבואה. איש לא אמר שהם אלוהים, אך מיד כשישוע הופיע, לפני שהוא אמר דברים כלשהם, רוח האל נשאה עדות על היותו אלוהים. מדוע? בשלב הזה עליכם כבר לדעת! קודם לכן, השליחים והנביאים כתבו איגרות שונות וניבאו נבואות רבות. מאוחר יותר, בני האדם בחרו אחדות מהן ואיגדו אותן בכתבי הקודש, ואחרות אבדו. מכיוון שיש כאלה שאומרים שכל דבר שהם אומרים נובע מרוח הקודש, מדוע חלק מהדברים האלה נחשבים טובים, ואחרים נחשבים רעים? ומדוע חלקם נבחרו, ואחרים לא? אילו אכן היו אלה דברים שאמרה רוח הקודש, האם היה צורך בכך שבני אדם יבחרו בהם? מדוע תיאורי הדברים שאמר ישוע והעבודה שהוא עשה, שונים בכל אחת מארבע הבשורות? האין זו אשמתם של אלה שתיעדו אותן? יש כאלה שישאלו, "מכיוון שהאיגרות שכתבו פאולוס ומחבריה האחרים של הברית החדשה והעבודה שהם עשו, נבעו באופן חלקי מרצון האדם, ומכיוון שהם מהולים בתפיסותיו של האדם, האם אין טומאה אנושית בדברים שאתה (אלוהים) אומר היום? האם הם באמת לא כוללים דבר מתפיסותיו של האדם?" השלב הזה בעבודה שאלוהים עושה שונה לחלוטין מהשלב שעשו פאולוס והשליחים והנביאים הרבים. לא זו בלבד שיש הבדל בזהות, אלא שבאופן עקרוני, יש הבדל בעבודה שמתבצעת. לאחר שפאולוס הוכה ונפל אפיים ארצה בפני אלוהים, רוח הקודש הנחתה אותו לעבוד, והוא הפך לשליח. לכן הוא כתב איגרות לכנסיות, וכל האיגרות האלה התבססו על משנתו של ישוע. אלוהים שלח את פאולוס כדי לעבוד בשם ישוע אדוננו, אך כשאלוהים עצמו בא, הוא לא עבד בשם כלשהו ולא ייצג בעבודתו אף אחד מלבד רוח האל. אלוהים בא כדי לעשות את עבודתו ישירות: האדם לא הפך אותו למושלם, ועבודתו לא בוצעה על סמך משנתו של אדם כלשהו. בשלב העבודה הזה, אלוהים לא מנחה באמצעות דיבור על חוויותיו האישיות, אלא מבצע את עבודתו ישירות בהתאם למה ששייך לו. לדוגמה, הוא עושה את עבודתו של עושי השירות, את העבודה בעתות הייסורים, את עבודת המוות, את העבודה של לאהוב את אלוהים... כל אלה הם עבודה שמעולם לא נעשתה בעבר, עבודה של העידן הנוכחי, ולא חוויות האדם. מהן חוויות האדם בדברים שאמרתי? האין כולן נובעות ישירות מרוח הקודש והאין הן כולן פרי ידה? העניין הוא רק שאיכותכם כה נמוכה עד שאתם לא מסוגלים להבחין באמת! אורח החיים המעשי שעליו אני מדבר הוא של הובלת נתיב, והוא מעולם לא נאמר לאיש בעבר, ואיש לא חווה מעולם את הנתיב הזה או ידע על המציאות הזו. לפני שאמרתי את הדברים האלה, איש לא אמר אותם מעולם. איש לא דיבר מעולם על חוויות כאלה או על פרטים כאלה. יתרה מכך, איש לא הצביע מעולם על מצבים כאלה כדי לחשוף את הדברים האלה. איש לא הוביל מעולם את הנתיב שאני מוביל כיום, ואילו אדם הוביל אותו, לא היה זה נתיב חדש. ניקח לדוגמה את פאולוס ופטרוס. לא היו להם חוויות אישיות משלהם לפני שהם צעדו[ב] בנתיב שישוע הוביל. רק לאחר שישוע הוביל את הנתיב, הם חוו את הדברים שישוע אמר ואת הנתיב שהוא הוביל. מתוך כך הם רכשו חוויות רבות וכתבו את האיגרות. על כן, חוויות האדם לא זהות לעבודתו של אלוהים, ועבודתו של אלוהים לא זהה לידע שמתארות תפיסותיו וחוויותיו של האדם. אמרתי פעם אחר פעם שכיום אני מוביל נתיב חדש ועושה עבודה חדשה, ושעבודתי ואמירותיי שונות מאלה של יוחנן וכל יתר הנביאים. אני לעולם לא רוכש תחילה חוויות ורק אחר כך מספר לכם עליהן – אין כך הדבר כלל. אילו היה כך, זה היה מעכב אתכם לפני זמן רב, הלא כן? בעבר הידע שרבים דיברו עליו היה גם הוא נשגב, אך כל דבריהם נאמרו רק על סמך אותן דמויות רוחניות לכאורה. הם לא הובילו את הדרך אלא נבעו מתוך חוויותיהם, מתוך הדברים שהם ראו ומתוך הידע שלהם. חלק מן הדברים האלה היו התפיסות שלהם, וחלקם היו חוויות שהם סיכמו. כיום, אופייה של עבודתי שונה לחלוטין מזה של עבודתם. לא חוויתי הובלה של אחרים ולא קיבלתי את האפשרות שאחרים יהפכו אותי למושלם. יתר על כן, כל הדברים שדיברתי עליהם ואשר שיתפתי לא דומים לדבריו של שום אדם אחר, ואף אדם אחר מעולם לא אמר אותם. כיום, תהיו אשר תהיו, עבודתכם מתבצעת על סמך הדברים שאני אומר. ללא האמירות האלה והעבודה הזו, מי היה מסוגל לחוות את הדברים האלה (הניסיונות של[ג] עושי השירות, עתות הייסורים...), ומי היה מסוגל לדבר על ידע כזה? האם אתם באמת לא מסוגלים להבין זאת? בלי קשר לשלב העבודה, מיד לאחר שדבריי נאמרים, אתם מתחילים לשתף בהתאם לדבריי ולעבוד על פיהם, וזו לא דרך שאיש מכם הגה. משהגעתם עד הלום, האם אתם לא מסוגלים להבין שאלה כה פשוטה וברורה? זו לא דרך שמישהו הגה והיא לא מבוססת על דרכה של אישיות רוחנית כלשהי. זוהי דרך חדשה, וגם רבים מהדברים שישוע אמר בעבר לא תקפים עוד. הדברים שאני מדבר עליהם הם עבודת פתיחתה של תקופה חדשה, וזו עבודה שעומדת בזכות עצמה. העבודה שאני עושה והדברים שאני אומר כולם חדשים. האין זו העבודה החדשה של היום? גם עבודתו של ישוע הייתה כזו. עבודתו אף הייתה שונה מזו של בני האדם בבית המקדש וכן מעבודתם של הפרושים, ולא היה כל דמיון בינה לבין העבודה שעשו כל בני ישראל. לאחר שבני האדם נחשפו אליה, הם לא הצליחו להחליט: האם אלוהים באמת עשה אותה? ישוע לא דבק בחוק של יהוה. כשהוא בא ללמד את האדם, כל הדברים שהוא דיבר עליהם היו חדשים ושונים מהדברים שאמרו הקדושים והנביאים הקדומים מהתנ"ך. משום כך, בני האדם היו חסרי ודאות. זו הסיבה לכך שקשה כל כך להתמודד עם האדם. לפני שקיבלתם את שלב העבודה החדש הזה, הנתיב שבו הלכו מרביתכם היה הנהגה של יסודותיהם של האישים הרוחניים ההם והיווכחות ביסודות האלה. אולם כיום, העבודה שאני עושה שונה מאוד, ולכן אתם לא מצליחים להחליט אם היא נכונה או לא. לא אכפת לי באיזה נתיב צעדתם בעבר. בנוסף, לא מעניינות אותי השאלות את מזונו של מי אכלתם ואל מי התייחסת כאל "אביכם". מכיוון שבאתי והבאתי עבודה חדשה להכוונת האדם, כל חסידיי צריכים לפעול בהתאם לדבריי. בלי קשר לשאלה כמה סמכות יש ל"משפחה" שממנה באתם, עליכם להיות חסידי אל ואסור לכם לפעול בהתאם לנהגים הקודמים שלכם. "אביכם האומֶן" צריך לפנות את מקומו, ועליכם להתייצב בפני אלוהיכם כדי לבקש את החלק שאתם זכאים לו. כל כולכם בידיי, ואסור לכם להאמין יותר מדי באמונה עיוורת באביכם האומן. הוא לא יכול לשלוט בכם באופן מלא. העבודה של היום עומדת בזכות עצמה. מן הסתם, כל הדברים שאני אומר היום לא מבוססים על יסודות מן העבר. זוהי התחלה חדשה, ואם אתם אומרים שהיא נוצרה בידי אדם, אתם בני אדם שדבר לא יכול לרפא את עיוורונם!

ישעיהו, יחזקאל, משה, דוד, אברהם ודניאל היו מנהיגים או נביאים בקרב העם הנבחר, עם ישראל. מדוע הם לא נקראים אלוהים? מדוע רוח הקודש לא נשאה עליהם עדות? מדוע רוח הקודש נשאה עדות על ישוע מיד לאחר שהוא החל לעשות את עבודתו ולומר את דבריו? ומדוע רוח הקודש לא נשאה עדות על אחרים? גם הם, בני אדם העשויים בשר ודם, נקראו "אדון". בלי קשר לכינויים, עבודתם מייצגת את הווייתם ומהותם, והווייתם ומהותם מייצגות את זהותם. מהותם לא קשורה לתארים שלהם. היא זוכה לייצוג של הדברים שהם הביעו והדברים שהם הביאו לידי ביטוי. בתנ"ך לא היה שום דבר חריג בתואר אדון, וניתן היה לכנות אדם בכל תואר, אך לא ניתן היה לשנות את מהותו וזהותו הפנימית. האם בין משיחי השקר, נביאי השקר והרמאים האלה אין גם כאלה שנקראו בשם אלוהים? ומדוע הם לא אלוהים? מפני שהם לא מסוגלים לעשות את עבודתו של אלוהים. בשורש מהותם, הם בני אדם, כאלה שמוליכים אחרים שולל, והם לא אלוהים. לכן אין להם זהות של אלוהים. גם דוד כונה אדון בקרב שנים עשר השבטים, הלא כן? גם ישוע כונה אדון. מדוע רק ישוע נקרא אלוהים בהתגלמותו? גם ירמיהו היה ידוע בשם בר אנוש, הלא כן? וישוע היה ידוע בשם בר אנוש, הלא כן? מדוע ישוע נצלב בשם אלוהים? האין זה מפני שמהותו הייתה שונה? האין זה מפני שהעבודה שהוא עשה הייתה שונה? האם יש חשיבות לתואר? על אף שגם ישוע כונה בשם בר אנוש, הוא היה התגלמותו הראשונה של אלוהים כבשר ודם. הוא בא כדי לצבור עוצמה ולבצע את עבודת הגאולה. הדבר מוכיח שזהותו ומהותו של ישוע היו שונות מאלה של אחרים שכונו אף הם בשם בר אנוש. כיום, מי מכם מעז לומר שכל הדברים שאמרו בני אדם ששימשו את רוח הקודש נבעו מרוח הקודש? האם מישהו כאן מעז לומר דברים כאלה? אם אתם אומרים דברים כאלה, מדוע ספר הנבואה של עזרא נגנז ומדוע נעשה אותו הדבר לספריהם של אותם קדושים ונביאים קדומים? אם הם כולם נבעו מרוח הקודש, מדוע אתם מעזים לבחור בחירות כה גחמניות? האם אתם מוסמכים לבחור את עבודתה של רוח הקודש? סיפורים רבים מישראל נגנזו אף הם. אם אתם מאמינים שהכתבים האלה מהעבר נבעו כולם מרוח הקודש, מדוע חלק מהספרים נגנזו? אם כולם נבעו מרוח הקודש, יש לשמור את כולם ולשלוח אותם לעיונם של האחים והאחיות בכנסיות. אין לבחור או לגנוז אותם על פי רצון האדם. אסור לעשות זאת. האמירה שחוויותיהם של פאולוס ויוחנן מהולות בחזיונותיהם האישיים, אין פירושה שחוויותיהם והידע שלהם נבעו מהשטן, אלא רק שהיו להם דברים שנבעו מהחוויות והחזיונות האישיים שלהם. הידע שלהם תאם את הרקע של החוויות בפועל באותה עת. מי יכול לומר בביטחון שכולו נבע מרוח הקודש? אם כל ארבע הבשורות נבעו מרוח הקודש, מדוע מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן אמרו דברים שונים על עבודתו של ישוע? אם אתם לא מאמינים בכך, עיינו בתיאורים שבכתבי הקודש שמתארים כיצד פטרוס התכחש לישוע שלוש פעמים: הם כולם שונים, ולכל אחד מהם יש מאפיינים משלו. בני אדם רבים שחסר להם ידע אומרים, "אלוהים בהתגלמותו היה גם אדם. אם כך, האם ייתכן שהדברים שישוע אמר נבעו כולם מרוח הקודש? אם דבריהם של פאולוס ויוחנן היו מהולים ברצון אנושי, האם הדברים שישוע אמר לא היו מהולים למעשה ברצון אנושי?" בני אדם שאומרים דברים כאלה הם עיוורים ובורים! קראו בעיון את ארבע הבשורות. קראו את הדברים המתועדים בהן בנוגע למה שישוע עשה והדברים שהוא אמר. חד וחלק – כל תיאור שונה מרעהו, ולכל אחד מהם יש נקודת מבט משלו. אילו כל הדברים שכתבו מחברי הספרים האלה נבעו מרוח הקודש, כולם צריכים להיות זהים ועקביים. אם כן, מדוע יש ביניהם פערים? האין האדם טיפש מאוד, אם הוא לא מסוגל להבין זאת? אם אתם מתבקשים לשאת עדות על אלוהים, איזו מין עדות אתם יכולים לספק? האם היכרות כזו עם אלוהים מאפשרת לשאת עליו עדות? אם אחרים שואלים אתכם, "אם תיעודיהם של יוחנן ולוקס היו מהולים ברצון אנושי, האם הדברים שאומר האל שלכם גם מהולים ברצון אנושי, הלא כן?" האם אתם יכולים להשיב תשובה ברורה? לאחר שלוקס ומתי שמעו את דברי ישוע וראו את עבודתו, הם העלו על הכתב על הידע שלהם בדמות זיכרונות המפרטים חלק מהעובדות לגבי מעשיו של ישוע. האם אתם יכולים לומר שרוח הקודש חשפה את כל הידע שלהם? מחוץ לכתבי הקודש, היו אישים רוחניים רבים בעלי ידע נעלה על שלהם. מדוע הדורות הבאים לא אימצו את דבריהם של האישים האלה? האם רוח הקודש לא השתמשה גם בהם? דעו לכם שבעבודה של היום, אני לא מדבר על החיזיון שלי עצמי שמסתמך על יסודות עבודתו של ישוע, או על הידע שלי לגבי רקע עבודתו של ישוע. איזו עבודה עשה ישוע בזמנו? ואיזו עבודה אני עושה כיום? אין תקדים לדברים שאני עושה ואומר. איש לא צעד בעבר בנתיב שבו אני צועד כיום – אנשי העידנים והדורות הקודמים מעולם לא צעדו בו. כיום הנתיב הזה נפתח, והאין זה מעשה ידיה של רוח הקודש? על אף שזה היה מעשה ידיה של רוח הקודש, מנהיגי העבר ביצעו כולם את עבודתם על סמך יסודות שהניחו אחרים. אולם עבודתו של אלוהים עצמו שונה, כפי שהיה שלב העבודה של ישוע: הוא פילס דרך חדשה. כשהוא בא, הוא הטיף את בשורת מלכות השמיים ואמר שעל האדם להכות על חטא ולהתוודות. לאחר שישוע השלים את עבודתו, פטרוס ופאולוס ואחרים התחילו לבצע את עבודתו של ישוע. לאחר שישוע נצלב ועלה השמיימה, רוח הקודש שלחה אותם כדי להפיץ את דרך הצלב. על אף שדבריו של פאולוס היו נשגבים, הם היו גם מבוססים על היסודות שהניח ישוע, כגון סבלנות, אהבה, סבל, כיסוי ראש, הטבלה או דוקטרינות אחרות שיש לציית להן. כל זה היה התבסס על דבריו של ישוע. הם לא היו מסוגלים לפלס דרך חדשה, מפני שהם כולם היו בני אדם בשימושו של אלוהים.

אמירותיו ועבודתו של ישוע באותה עת לא נצמדו לדוקטרינה, והוא לא ביצע את עבודתו בהתאם לעבודתה של חוקי התנ"ך, אלא בהתאם לעבודה שצריכה הייתה להיעשות בעידן החסד. הוא עמל בהתאם לעבודה שהוא ייסד, בהתאם לתוכניתו שלו ובהתאם לכהונתו. הוא לא עבד לפי חוקי התנ"ך. דבר מהדברים שהוא עשה לא היה לפי חוקי התנ"ך והוא לא בא לעבוד כדי להגשים את דברי הנביאים. שום שלב בעבודתו של אלוהים לא נועד במפורש להגשים את נבואותיהם של הנביאים הקדומים, ואלוהים לא בא כדי לציית לדוקטרינה או לממש בכוונה תחילה את נבואותיהם של הנביאים הקדומים. אולם פעולותיו לא הפרו את נבואותיהם של הנביאים הקדומים, ולא הפריעו לעבודה שהוא עשה קודם לכן. הדגש בעבודתו לא היה ציות לדוקטרינה כלשהי אלא עשיית העבודה שהיה עליו לעשות בעצמו. הוא לא היה נביא או חוזה, אלא איש מעשה שבא כדי לעשות את העבודה שהוא אמור לעשות, לפתוח את התקופה החדשה שלו ולבצע את עבודתו החדשה. מובן שכאשר ישוע בא לעשות את עבודתו, הוא גם הגשים רבים מן הדברים שאמרו הנביאים הקדומים שבתנ"ך. כך גם העבודה של היום הגשימה את נבואותיהם של נביאים קדומים מן התנ"ך. העניין הוא שאני לא מציית ל"ספר העיון הישן והמצהיב" הזה, זה הכל. זאת מכיוון שיש עוד עבודה שעליי לעשות, שיש עוד דברים שעליי לומר לכם. העבודה והדברים האלה חשובים הרבה יותר מהסברת פסוקים מכתבי הקודש, מפני שלעבודה כזו אין משמעות רבה או ערך רב עבורכם, והיא לא יכולה לעזור לכם או לשנות אתכם. בכוונתי לעשות עבודה חדשה לא למען הגשמת פסוק כלשהו מכתבי הקודש. אם אלוהים ירד אל פני האדמה רק כדי להגשים את דברי הנביאים הקדומים מהתנ"ך, מי אדיר יותר, אלוהים בהתגלמותו או אותם נביאים קדומים? אחרי הכל, האם הנביאים אחראים על אלוהים או שאלוהים אחראי על הנביאים? כיצד תסבירו את הדברים האלה?

בראשית, כשישוע טרם ביצע את כהונתו באופן רשמי, בדומה לתלמידים שהלכו בעקבותיו, גם הוא השתתף לעתים במפגשים, שר מזמורים, נשא דברי שבח וקרא מהתנ"ך בבית המקדש. לאחר שהוא הוטבל והתרומם, ירדה עליו רוח הקודש באופן רשמי והתחילה בעבודה, כשהיא חושפת את זהותו ואת הכהונה שעליו לקחת על עצמו. קודם לכן, איש לא ידע את זהותו פרט למרים – אפילו יוחנן לא ידע. ישוע היה בן 29 כשהוא הוטבל. לאחר שהטבלתו הושלמה, השמיים נפתחו ובא קול ואמר: "זהו בני אהובי אשר אני שבע רצון ממנו." לאחר שישוע הוטבל, החלה רוח הקודש לשאת עליו עדות כך. בטרם הוא הוטבל בגיל 29, הוא חי חיים של אדם רגיל, אכל כשהוא אמור היה לאכול, ישן והתלבש כרגיל, ושום דבר בו לא היה שונה מן האחרים. מובן שכך נראה הדבר רק מבעד לעיני הבשר והדם של האדם. לעתים גם ישוע היה חלש, ולעתים גם הוא לא הצליח להבחין בדברים, ככתוב בכתבי הקודש: "חוכמתו גדלה ככל שגילו התקדם". הדברים האלה רק מוכיחים שהייתה לו אנושיות רגילה, ושהוא לא היה שונה במיוחד מבני אדם רגילים אחרים. הוא גם גדל כאדם רגיל, ולא היה בו דבר מיוחד. אולם הוא היה נתון להגנתו ולדאגתו של אלוהים. לאחר שהוא הוטבל, החלו פיתוייו, ולאחר מכן הוא החל לבצע את כהונתו ולעבוד, והיו לו עוצמה, חוכמה וסמכות. אין פירוש הדבר שרוח הקודש לא עבדה בו או לא הייתה בתוכו לפני הטבלתו. גם לפני הטבלתו שכנה בו רוח הקודש, אך היא לא החלה לעבוד באופן רשמי, מפני שיש מגבלות למועדים שבהם אלוהים עושה את עבודתו, ויתרה מזאת, לבני אדם רגילים יש תהליך רגיל של גדילה. רוח הקודש שכנה בו תמיד. כשישוע נולד, הוא היה שונה מאחרים, והופיע כוכב בוקר. לפני לידתו, בא מלאך אל יוסף בחלום ואמר לו שמרים עתידה ללדת בן זכר ושהיא הרתה בעקבות התעברות מרוח הקודש. גם מיד לאחר הטבלתו של ישוע, בזמן שבו רוח הקודש החלה באופן רשמי בעבודתה, היא לא ירדה על ישוע. האמירה שרוח הקודש ירדה עליו כמו יונה מתייחסת לתחילתה הרשמית של כהונתו. רוח האל הייתה בתוכו קודם לכן, אך היא לא החלה בעבודתה מפני שטרם הגיעה העת, ורוח הקודש לא מתחילה לעבוד בפזיזות. רוח הקודש נשאה עדות על ישוע באמצעות ההטבלה. כשהוא עלה ויצא מן המים, רוח הקודש החלה לעבוד בו באופן רשמי, דבר שסימן שאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם החל לבצע את כהונתו והחל בעבודת הגאולה, כלומר עידן החסד נפתח באופן רשמי. לכן, יש מועדים לעבודתו של אלוהים, תהיה אשר תהיה העבודה שהוא עושה. לאחר הטבלתו של ישוע, לא חלו בו שינויים מיוחדים. הוא עדיין היה בדמותו המקורית כבשר ודם. העניין הוא רק שהוא החל את עבודתו וחשף את זהותו, ושהוא היה מלא סמכות ועוצמה. מהבחינה הזו, הוא היה שונה מבעבר. זהותו הייתה שונה, כלומר חל שינוי משמעותי במעמדו. זו הייתה עדותה של רוח הקודש ולא עבודה של האדם. בראשית, בני אדם לא ידעו על כך, והם גילו מעט מכך רק לאחר שרוח הקודש נשאה כך עדות על ישוע. אילו ישוע עשה עבודה אדירה לפני שרוח הקודש נשאה עליו עדות, אך ללא העדות של אלוהים עצמו, גם אם עבודתו הייתה אדירה במיוחד, בני האדם לעולם לא היו יודעים על זהותו, משום שהעין האנושית לא הייתה מסוגלת לראות את זהותו. ללא שלב עדותה של רוח הקודש, איש לא יכול היה לזהות אותו כאלוהים בהתגלמותו. אילו לאחר שרוח הקודש נשאה עליו עדות, ישוע היה ממשיך לעבוד באותו אופן, ללא כל הבדל, לא הייתה לכך השפעה כזו. ובכך מודגמת בעיקר גם עבודתה של רוח הקודש. לאחר שרוח הקודש נשאה עדות, היה על רוח הקודש להתגלות כדי שניתן יהיה לראות בבירור שזהו אלוהים ושרוח האל שוכנת בו. עדותו של אלוהים לא הייתה שגויה, והדבר יכול היה להוכיח שעדותו הייתה נכונה. אילו העבודה שקדמה לכך והעבודה שבאה לאחר מכן היו זהות, כהונתו כבשר ודם ועבודתה של רוח הקודש לא היו מודגשות, והאדם לא היה מסוגל לזהות את עבודתה של רוח הקודש, משום שלא היה הבדל ברור. לאחר שרוח הקודש נשאה עדות, היה עליה לאשר את העדות הזו, ולכן היה עליה לבטא את חוכמתה וסמכותה בישוע, דבר שהיה שונה מבעבר. מובן שזו לא הייתה השפעתה של ההטבלה. ההטבלה היא רק טקס, אלא שההטבלה הייתה הדרך להראות שהגיעה העת לכך שישוע יבצע את כהונתו. העבודה הזו נועדה להציג בבירור את עוצמתו האדירה של אלוהים ואת את עדותה של רוח הקודש, ורוח הקודש לקחה על עצמה אחריות לעדות הזו ממש עד הסוף. גם לפני שישוע ביצע את כהונתו, הוא האזין לדרשות, הטיף והפיץ את הבשורה במקומות שונים. הוא לא עשה עבודה אדירה כלשהי מפני שלא הגיעה העת לביצוע כהונתו, וכן מפני שאלוהים עצמו הסתתר בענווה כבשר ודם ולא עשה כל עבודה עד שהגיעה העת. הוא לא עשה עבודה לפני ההטבלה משתי סיבות: ראשית, מפני שרוח הקודש לא ירדה עליו באופן רשמי כדי שהוא יוכל לעבוד (כלומר רוח הקודש לא העניקה לישוע את העוצמה והסמכות לעשות עבודה כזו), וגם אילו ישוע ידע את זהותו שלו, הוא לא היה מסוגל לעשות את העבודה שהוא התכוון לעשות מאוחר יותר, והיה עליו להמתין עד ליום הטבלתו. זה היה המועד שאלוהים קבע, ואיש לא היה מסוגל להפר אותו – אפילו לא ישוע עצמו. ישוע עצמו לא יכול היה להפריע לעבודתו שלו. מובן שהייתה זו ענוותו של אלוהים, וכן החוק של עבודתו של אלוהים. אילולא רוח האל עבדה, אף אחד לא יכול היה לעשות את עבודתה. שנית, לפני שישוע הוטבל, הוא היה רק אדם רגיל ופשוט מאוד שלא שונה מבני אדם רגילים ופשוטים אחרים. זה היבט אחד של האופן שבו אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם לא היה על-טבעי. אלוהים בהתגלמותו לא הפר את הסדריה של רוח האל. הוא עבד באופן מסודר ורגיל מאוד. רק לאחר ההטבלה הייתה לעבודתו סמכות ועוצמה. כלומר על אף היותו אלוהים בהתגלמותו, הוא לא ביצע מעשים על-טבעיים כלשהם, והוא גדל בדומה לבני אדם רגילים אחרים. אילו ישוע היה יודע כבר את זהותו שלו ועושה עבודה אדירה בכל הארץ לפני הטבלתו, וכן היה שונה מבני אדם רגילים והיה מפגין בפני כולם שהוא יוצא דופן, לא זו בלבד שיוחנן לא יכול היה לעשות את עבודתו, אלא גם לא הייתה שום דרך שבה אלוהים יכול היה להתחיל בשלב הבא של עבודתו. לכן, הדבר היה מוכיח שהדברים שאלוהים עשה השתבשו, ולאדם היה נדמה שרוח האל ואלוהים בהתגלמותו כבשר ודם לא באו מאותו מקור. לכן, עבודתו של ישוע המתועדת בכתבי הקודש היא עבודה שהוא ביצע לאחר שהוא הוטבל, עבודה שנעשתה במהלך שלוש שנים. בכתבי הקודש לא מתועד מה הוא עשה לפני שהוא הוטבל, מפני שהוא לא עשה את עבודת האל בטרם הוטבל. הוא היה רק אדם רגיל, והוא ייצג אדם רגיל. לפני שישוע התחיל לממש את כהונתו, הוא לא היה שונה מבני אדם רגילים, ואחרים לא היו יכולים לראות בו הבדל כלשהו. רק לאחר שמלאו לישוע 29 שנים, הוא ידע שהוא בא להשלים שלב בעבודתו של אלוהים. קודם לכן, גם הוא עצמו לא ידע זאת, משום שהעבודה שאלוהים עשה לא הייתה על-טבעית. כשישוע נכח במפגש בבית הכנסת בגיל שתים עשרה, מרים חיפשה אותו, והוא אמר רק משפט אחד, בדומה לכל ילד אחר: "אמא! את לא יודעת שעליי להעדיף את רצונו של אבי על פני כל דבר אחר?" מכיוון שמרים הרתה בעקבות התעברות מרוח הקודש, ייתכן שישוע היה מיוחד בדרך כלשהי, הלא כן? אך משמעות הייחוד שלו לא הייתה שהוא היה על-טבעי, אלא רק שהוא אהב את אלוהים יותר מכל ילד צעיר אחר. על אף שמראהו היה אנושי, מהותו הייתה עדיין מיוחדת ושונה מזו של אחרים. אך רק לאחר ההטבלה, הוא חש באמת שרוח הקודש עובדת בתוכו, ורק אז הוא חש שהוא אלוהים עצמו. רק כשמלאו לו 33 שנים, הוא הבין באמת שרוח הקודש מתכוונת לבצע דרכו את עבודת הצליבה. בגיל 32, הוא התוודע לכמה אמיתות פנימיות, ככתוב בבשורה על פי מתי: "ענה שמעון פטרוס ואמר: 'אתה המשיח, בן האל החי... מאותו זמן, ישוע התחיל להבהיר לתלמידיו שהוא צריך ללכת לירושלים ולסבול הרבה מידי הזקנים והכוהנים הגדולים והסופרים, ולהיהרג, ולקום לתחייה ביום השלישי". הוא לא ידע מראש איזו עבודה עליו לעשות, אלא רק במועד מסוים. הוא לא ידע הכל מיד עם היוולדו. רוח הקודש עבדה בו בהדרגה, והיה בעבודה הזו תהליך. אילו הוא ידע מההתחלה שהוא אלוהים, המשיח ובן האל בדמות בשר ודם, ושעליו לבצע את עבודת הצליבה, מדוע הוא לא עבד קודם לכן? מדוע רק לאחר שישוע סיפר לתלמידיו על כהונתו, הוא חש צער והתפלל לכך ברצינות? מדוע יוחנן פילס לישוע את הדרך והטביל אותו לפני שישוע הבין דברים רבים שהוא לא הבין קודם לכן? הדבר מוכיח שהייתה זו עבודתו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, ולכן, ישוע היה צריך לעבור תהליך כדי להבין ויבצע את העבודה, מפני שהוא אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם שעבודתו שונה מהעבודה שרוח הקודש עושה ישירות.

כל שלב בעבודתו של אלוהים שייך לאותו זרם. על כן, בתוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים של אלוהים, לאחר כל שלב בא מיד השלב הבא, מייסוד העולם עד עצם היום הזה. לולא היה אף אחד שיסלול את הדרך, לא היה אף אחד שיבוא בעקבותיו. מכיוון שיש כאלה שבאים בעקבות כך, יש גם כאלה שסוללים את הדרך. כך העבודה עוברת בירושה, שלב אחר שלב. כל שלב בא בעקבות קודמו, ומבלי שהיה מישהו שיפלס את הדרך, לא ניתן היה להתחיל בעבודה, ולאלוהים לא היו אמצעים לקדם את עבודתו. אף שלב לא סותר את רעהו, וכל שלב בא בעקבות רעהו ברצף, כך שנוצר זרם. אותה רוח עושה את כל זה. אולם גם אם מישהו מפלס את הדרך או מבצע את עבודתו של אחר, הדבר לא קובע את זהותו. הלא כן? יוחנן פילס את הדרך וישוע המשיך את עבודתו. אם כן, האם הדבר מוכיח שזהותו של ישוע נחותה מזו של יוחנן? יהוה ביצע את עבודתו לפני ישוע. אם כך, האם אפשר לומר שיהוה גדול מישוע? אין חשיבות לשאלה אם הם סללו את הדרך או המשיכו את עבודתם של אחרים. הדברים החשובים מכל הם מהות עבודתם והזהות שהיא מייצגת. הלא כן? מכיוון שאלוהים התכוון לעבוד בקרב בני האדם, היה עליו לרומם את מי שיכול היה לעשות את העבודה של סלילת הדרך. כשיוחנן התחיל להטיף, הוא אמר, "פנו דרך לאדון, ישרו בערבה מסילה לאלוהינו. הכו על חטא, משום שמלכות השמיים קָרבה". הוא אמר זאת מההתחלה. מדוע הוא יכול היה לומר את הדברים האלה? מבחינת הסדר שבו נאמרו הדברים האלה, יוחנן הוא זה שאמר לראשונה את בשורת מלכות השמיים, וישוע דיבר לאחר מכן. על פי תפיסות האדם, יוחנן הוא זה שפילס את הדרך החדשה, ומובן שיוחנן גדול מישוע. אולם יוחנן לא אמר שהוא המשיח, ואלוהים לא נשא עדות על היותו בנו האהוב של אלוהים. אלוהים רק נעזר בו כדי לפלס את הדרך ולהכין אותה לאדון. הוא סלל את הדרך לישוע, אך לא יכול היה לעבוד בשם ישוע. כל עבודת האדם קוימה אף היא בידי רוח הקודש.

בעידן התנ"ך, יהוה הוא זה שהוביל את הדרך, ועבודתו ייצגה את עידן התנ"ך כולו ואת כל העבודה שנעשתה בישראל. משה רק קיים את העבודה הזו על פני האדמה, ומאמציו נחשבים לשיתוף פעולה מצד האדם. באותה עת, יהוה הוא זה שדיבר. הוא קרא למשה, רומם אותו בקרב עם ישראל, וגרם למשה להוביל את העם למדבר ולכנען. זו לא הייתה עבודתו של משה עצמו, אלא עבודה שיהוה כיוון באופן אישי, ולכן לא ניתן לקרוא למשה אלוהים. בנוסף, משה קבע את החוקים, אך יהוה חוקק את החוקים האלה באופן אישי ופשוט גרם למשה לומר אותם. גם ישוע יצר דברות, ביטל את חוקי התנ"ך וקבע את דברות העידן החדש. מדוע ישוע הוא אלוהים עצמו? זאת מפני שהדברים לא זהים. בזמנו, העבודה שמשה עשה לא ייצגה את העידן ולא פילסה דרך חדשה. יהוה כיוון אותו, והוא היה רק אדם שאלוהים נעזר בו. כשישוע בא, יוחנן כבר ביצע שלב עבודה של סלילת הדרך וכבר התחילה להפיץ את הבשורה על מלכות השמיים (רוח הקודש החלה בכך). כשישוע הופיע, הוא עשה ישירות את העבודה שלו עצמו, אך היה הבדל גדול בין עבודתו לבין אמירותיו של משה. גם ישעיהו ניבא נבואות רבות – מדוע הוא לא היה אלוהים עצמו? ישוע לא ניבא נבואות כה רבות – מדוע הוא היה אלוהים עצמו? איש לא מעז לומר שעבודתו של ישוע בזמנו נבעה כולה מרוח הקודש, ואיש לא מעז לומר שהיא נבעה כולה מרצון האדם או שהיא הייתה לחלוטין עבודתו של אלוהים עצמו. לאדם אין דרך לנתח דברים כאלה. אפשר לומר שישעיהו עשה עבודה כזו וניבא נבואות כאלה, וכולן נבעו מרוח הקודש. הן לא נבעו ישירות מישעיהו עצמו, אלא שהן היו התגלויות של יהוה. ישוע לא עשה עבודה רבה, לא אמר דברים רבים ולא ניבא נבואות רבות. ההטפות שלו לא נשמעו נשגבות במיוחד לאדם, אך הוא היה אלוהים עצמו, והאדם לא יכול להסביר זאת. איש לא האמין מעולם ביוחנן, בישעיהו או בדוד, ואיש מעולם לא קרא להם אלוהים, דוד האל או יוחנן האל. איש לא דיבר כך מעולם, ורק ישוע כונה אי-פעם משיח. הסיווג הזה נעשה על פי עדותו של אלוהים, העבודה שהוא לקח על עצמו והכהונה שהוא ביצע. באשר לבני האדם הדגולים מכתבי הקודש – אברהם, דוד, יהושע, דניאל, ישעיהו, יוחנן וישוע – דרך העבודה שהם עשו ניתן לדעת מיהו אלוהים עצמו ואילו סוגים של בני אדם הם נביאים ואילו שליחים. ההבחנה מי שימש את אלוהים ומי היה אלוהים עצמו נעשית ונקבעת על פי המהות והסוג של העבודה שכל אחד עשה. אם אתם לא מצליחים להבחין בהבדל, הדבר מוכיח שאתם לא יודעים מה פירוש הדבר להאמין באלוהים. ישוע הוא אלוהים מפני שהוא אמר דברים כה רבים ועשה עבודה כה רבה, ובפרט עשה נסים רבים. בדומה לכך, גם יוחנן עשה עבודה רבה ואמר דברים רבים, וכך גם משה. מדוע הם לא נקראים אלוהים? אלוהים ברא את אדם נברא ישירות. מדוע הוא לא נקרא אלוהים, אלא רק ברוא? אם מישהו אומר לכם, "כיום, אלוהים עושה עבודה כה רבה ואומר דברים כה רבים. הוא אלוהים עצמו. אם כך, כיוון שמשה אמר דברים כה רבים, גם הוא בוודאי אלוהים עצמו!" עליכם לשאול אותו בתגובה, "בימים ההם, מדוע אלוהים נשא עדות על ישוע ולא על יוחנן שהוא אלוהים עצמו? יוחנן קדם לישוע, הלא כן? האם עבודתו של יוחנן או של ישוע הייתה אדירה יותר? לאדם, יוחנן נראה אדיר מישוע. אם כן, מדוע רוח הקודש נשאה עדות על ישוע ולא על יוחנן?" אותו דבר מתרחש כיום! בראשית, כשמשה הוביל את בני ישראל, יהוה דיבר אליו מבין העננים. משה לא דיבר ישירות, אלא שיהווה כיוון אותו ישירות. זו הייתה העבודה של ישראל מהתנ"ך. רוח האל או ההוויה של אלוהים לא שכנו במשה. הוא לא יכול היה לעשות את העבודה הזו, ולכן יש הבדל גדול בין העבודה שלו לבין העבודה של ישוע. הסיבה לכך היא שהעבודה שהם עשו הייתה שונה! ניתן להבחין אם מישהו משמש את אלוהים, או שהוא נביא, שליח או אלוהים עצמו, על פי אופייה של עבודתו. הדבר ישים קץ לספקות שלכם. בכתבי הקודש נכתב שרק השה יכול לפתוח את שבעת החותמות. לכל אורך העידנים, היו פרשנים רבים של כתבי הקודש בקרב האישים הדגולים ההם. אם כך, האם אפשר לומר שהם כולם היו השה? האם אפשר לומר שהפרשנויות שלהם נבעו כולן מאלוהים? הם רק פרשנים. אין להם הזהות של השה. איך ייתכן שהם יהיו ראויים לפתוח את שבעת החותמות? נכון ש"רק השה יכול לפתוח את שבעת החותמות", אך הוא בא לא רק כדי לפתוח את שבעת החותמות. אין הכרח בעבודה זו – היא נעשית כבדרך אגב. עבודתו של השה ברורה לו לחלוטין. האם יש לו צורך להקדיש זמן רב לפירוש כתבי הקודש? האם יש להוסיף את "העידן שבו השה מפרש את כתבי הקודש" לששת אלפי שנות עבודה? הוא בא כדי לעשות עבודה חדשה, אך הוא גם מספק כמה גילויים על עבודת העבר וגורם לבני אדם להבין את האמת על ששת אלפי שנות העבודה. אין צורך להסביר פסוקים רבים מכתבי הקודש. העבודה של היום היא הדבר העיקרי והחשוב. עליכם לדעת שאלוהים לא בא במיוחד כדי לשבור את שבעת החותמות, אלא כדי לעשות את עבודת הישועה.

אתם רק יודעים שישוע ירד אל פני האדמה באחרית הימים, אך כיצד בדיוק הוא ירד? חוטאים כמותכם, שזה עתה נגאלו ושלא השתנו ושאלוהים לא הפך למושלמים – האם תוכל להיות כלבבו של אלוהים? אתם, שעדיין יש לכם הזהות הישנה שלכם – נכון שישוע הושיע אתכם, ושאתם לא נחשבים לחוטאים בזכות ישועתו של אלוהים, אך זה לא מוכיח שאין בכם חטא וטומאה. איך ייתכן שתהיו קדושים אם לא השתניתם? בתוככם, אתם רדופי טומאה, אנוכיים ונבזים, אך אתם מבקשים בכל זאת לרדת יחד עם ישוע – "הייתם מתים"! החמצתם שלב באמונתכם באלוהים: רק נגאלתם, אך לא השתניתם. כדי שתהיו כלבבו של אלוהים, על אלוהים לעשות בכם באופן אישי את עבודת השינוי והטיהור. אם רק נגאלתם, לא תהיו מסוגלים להשיג קדושה. כך, לא תהיו זכאים לקחת חלק בברכותיו הטובות של אלוהים. זאת מכיוון שהחמצתם שלב בעבודתו של אלוהים לניהול האדם – שלב עיקרי בשינוי ובהבאה לידי שלמות. לכן, בהיותכם חוטאים שזה עתה נגאלו, אתם לא מסוגלים לרשת ישירות את הירושה של אלוהים.

ללא תחילתו של השלב החדש הזה בעבודה, מי יודע עד כמה אתם, המטיפים, הפרשנים ואנשי הרוח הדגולים כביכול, הייתם מרחיקים לכת! ללא תחילתו של שלב העבודה החדש הזה, הדברים שאתם מדברים עליהם הם מיושנים! זו עלייה לכס המלכות או הכנת שיעור הקומה לקראת ההכתרה כמלכים; התכחשות לזהותכם או הכנעת גופכם; סבלנות או למידת לקחים מכל הדברים; ענווה או אהבה. אתם שרים את אותו שיר ישן, הלא כן? אתם סתם קוראים לאותו הדבר בשם שונה! בין שמדובר בכיסוי ראש ובבציעת לחם, בהנחת ידיים ובתפילה, או בריפוי חולים ובגירוש שדים... האם יכולה להיות עבודה חדשה כלשהי? האם יכול להיות סיכוי כלשהו להתפתחות? אם תמשיכו להוביל את הדרך, אתם תצייתו בעיוורון לדוקטרינה או למוסכמות. אתם מאמינים שעבודתכם כה נעלה – אתם לא יודעים שאת הכל הורישו ולימדו אותם "זקנים" מימי קדם? כל הדברים שאתם אומרים ועושים הם דבריהם האחרונים של אותם זקנים, הלא כן? האין זו האחריות שהותירו אחריהם אותם זקנים לפני שהם הלכו לעולמם? האם אתם חושבים שמעשיכם עולים על מעשי השליחים והנביאים מן הדורות הקודמים ואף על כל הדברים? תחילתו של שלב העבודה הזה שמה קץ להערצתכם כלפי עבודתו של וויטנס לי ששאף להיות למלך ולעלות על כס המלכות, ועצרה את יהירותכם ורברבנותכם, כך שאתם לא יכולים להתערב בשלב העבודה הזה. ללא שלב העבודה הזה, הייתם שוקעים עמוק עוד יותר, מעבר לנקודת האל-חזור. יש בקרבכם יותר מדי דברים ישנים! למרבה המזל, העבודה של היום השיבה אתכם. אחרת, מי יודע לאיזה כיוון הייתם פונים! מכיוון שאלוהים הוא אל שהוא תמיד חדש ולעולם לא ישן, מדוע אתם לא מחפשים דברים חדשים? מדוע אתם נצמדים תמיד לדברים הישנים? על כן, יש חשיבות עליונה להכרת עבודתה של רוח הקודש כיום!

הערות שוליים

א. הטקסט המקורי משמיט את המילה "מבינים."

ב. הטקסט המקורי משמיט את המילה "צעדו."

ג. הטקסט המקורי משמיט את המילים "הניסיונות של."

קודם:עליכם לדעת כיצד האנושות כולה התפתחה עד היום

הבא:רק מי שהפך למושלם יכול לחיות חיים בעלי משמעות

ייתכן שתאהב גם...