השיטה השלישית שצוררי משיח נוקטים כדי לשלוט באנשים: הם מרחיקים ותוקפים את מי שחותרים אל האמת. יש אנשים שאוהבים דברים חיוביים, צדק ואור, ושיתוף של האמת. לעיתים קרובות הם מחפשים אחים ואחיות שחותרים אל האמת כדי לשתף איתם. זעמו של צורר משיח ניצת כשהוא רואה זאת. עבורו, כל מי שחותר אל האמת מהווה דקירה בעין ומטרד; כל מי שחותר אל האמת יהווה יעד להתקפה ולהרחקה. מובן שצורר משיח לא יתקוף את האנשים האלה רק בטקטיקות אלימות ופראיות שהן שקופות דיין לאנשים. הוא יאמץ את הסגנון של שיתוף האמת, ובכמה מילים ודוקטרינות ימתח ביקורת על אנשים ויתקוף אותם. זה גורם לאנשים לחשוב שמה שהוא עושה הוא ראוי וסביר, שהוא מנסה לעזור – שאין שום רע במה שהוא עושה. מהן השיטות ה"ראויות וסבירות" שהוא נוקט? (הוא מצטט את דברי האל כדי למתוח ביקורת על אנשים ולתקוף אותם.) נכון – הוא מצטט את דברי האל כדי לחשוף אנשים וכדי למתוח עליהם ביקורת. זאת השיטה הנפוצה ביותר של צוררי משיח. על פניו, צורת דיבור כזאת נשמעת הוגנת, סבירה וראויה בהחלט, אבל בפנים, הכוונה שלהם אינה לעזור לאחרים ולפעול לטובתם אלא לחשוף אותם, למתוח עליהם ביקורת, לגנות אותם ולהשפיל אותם. זה בפירוש מה שהם רוצים להשיג. לכן הבעיה היא בנקודה שבה הם מתחילים. אנשים חדי-עין מסוגלים לזהות שהם עושים זאת משום שאותם אנשים חותרים אל האמת ואוהבים אותה, ומשום שהם מהווים איום על צורר המשיח. ואיזה מין איום זה? באיזה אופן האהבה שלהם לאמת מפריעה לצורר המשיח? (הם עומדים על טיבו ומזהים אותו.) נכון מאוד. האיום הגדול ביותר שאוהבי האמת האלה מציבים בפני צורר המשיח הוא שהם יכולים להבחין בכל דבר רע שהוא עושה, יהיה אשר יהיה; הם עומדים על המהות שלו ובכל מקום ובכל שעה הם עלולים לחשוף אותו ולדווח עליו, ואז להוקיע ולדחות אותו ולטהר אותו מהכנסייה. במקרה כזה, הוא יאבד את המעמד ואת הכוח שלו לעד, והסיכוי שתבוא עליו ברכה ייהרס כליל. זאת הסיבה שעבור צורר משיח, האנשים האלה שחותרים אל האמת הם האיום הגדול ביותר מלבד המתנגדים.

נוסף על שיטות שכלפי חוץ נראות ראויות כביכול, כמו ניצול השיתוף על דברי האל כדי לתקוף אנשים שחותרים אל האמת ולמתוח עליהם ביקורת, צוררי המשיח גם ינקטו אמצעים קיצוניים נגדם. אילו אמצעים קיצוניים? לדוגמה, הם ינצלו עבירה חולפת של מנהיג או של עובד; לא משנה ההקשר או אם אותו אדם למד ממנה ויכול להתחרט, או אם זה אדם שחותר אל האמת – הם יעצימו את החשיבות שלה כדי למתוח ביקורת על אותו אדם, להוקיע אותו ולהרחיקו. צוררי משיח סבורים שכדי להיפטר מעשב צריך לעקור את השורש, ולכן הם מרחיקים אנשים כאלה מהכנסייה, כדי שהם לא יהוו איום על המעמד שלהם. כל האנשים הרעים וצוררי המשיח טובים באיתור דברים שיכולים לשמש נגד מנהיגים ועובדים, וברגע שיש ברשותם דבר כזה, הם מוקיעים אותם כמנהיגי שקר וכצוררי משיח. לא פחות! מנהיגים ועובדים נבחרים על ידי אנשיו הנבחרים של האל; למה שתחפש תמיד דברים שישמשו נגדם? מה המטרה שלך בהשגת הכוח הזה? האם זה משום שאתה רוצה לתפוס את מקומם כמנהיג? ברגע שאדם רע טופל על מנהיג או על עובד את האשמה שהוא מנהיג שקר וצורר משיח, ואם עולה בידו למנות דוגמאות ממשיות ולגרום לאנשיו הנבחרים של האל לחשוב שהדבר תואם את העובדות; אזי פירוש הדבר צרות. אותו מנהיג או עובד עלול בקלות רבה להיות מסולק מהכנסייה. להיות מנהיג שקר או צורר משיח זו עבירה כל כך חמורה, שברגע שאותה עבירה הוכחה, מוקיעים את הנאשם והקריירה שלו כמאמין באל מגיעה לקיצה. זה פשוט יהרוס אותו, נכון? זה כל כך מרושע! יתרה מזו, אם צורר המשיח מנצל לאחר מכן את ההזדמנות כדי שיבחרו בו למנהיג ומשתלט על הכנסייה, האם אנשיו הנבחרים של האל לא יהיו אז נתונים למרותו של צורר המשיח? האם הכנסייה הזאת לא תהפוך למלכותו של צורר המשיח? (כן.) זו סכנה חמורה! האם לאנשים רעים ולצוררי משיח יש שיטות אחרות לתקוף ולהרחיק את אלה שחותרים אל האמת? האם אין כאלה ששולחים אחים ואחיות שחותרים אל האמת הרחק, לעבודה במקומות המסוכנים ביותר, כדי לצבור כוח ולבצר את מעמדם שלהם? הם אומרים, "הוקמה כנסייה חדשה, יש בה הרבה אחים ואחיות שהאמונה חדשה להם. אין להם בסיס וחסרה להם חוכמה. הם זקוקים למישהו שמבין את האמת כדי שישקה אותם ויספק את מחסורם. אתה מבין את אמת החזונות; המאמינים החדשים האלה זקוקים למישהו כמוך שישקה אותם. אף אחד אחר לא מסוגל לזה." ובכך צורר המשיח משגר איום חבוי רציני. האם הוא באמת עושה זאת כדי שאותו אדם יוביל את הכנסייה ויספק את מחסורה? (לא.) לא; הוא עושה זאת כי המקום הזה הוא סביבה עוינת ומסוכנת. הוא מציב את אותו אדם במקום מסוכן לעשות עבודת כנסייה, בציפייה שוקקת שהדרקון הגדול האדום כאש יחטוף אותו. אם אותו אדם ייתפס, לא יישאר איש שיאיים על מעמדו של צורר המשיח, והוא יוכל להשתלט על הכנסייה. האין זאת טקטיקה שלהם? הם שולחים את אותו אדם למרחקים בעילה שהוא מתאים מאוד להשקות חברים חדשים, וכך אף אחד לא יכול לעמוד על כוונותיהם הזדוניות. מחוכם מצידם, לא? והאחים והאחיות חושבים שצורר המשיח חכם ונבון בגלל שערך סידורים כאלה, שהוא אדם שפועל בהתאמה עם כוונות האל, אבל מתברר שצורר המשיח רימה אותם וסימא את עיניהם. שיטה זו של צורר המשיח נראית די שקופה; אף אחד לא יכול ממש להבין מה קורה, וכולם בסופו של דבר הולכים שולל. אלה שמוליכים אותם שולל חושבים שמה שצורר המשיח עושה הוא הוגן וסביר, שהוא עושה את זה מתוך דאגה לעבודה – אבל אף אחד לא עומד על הכוונה שלו. צוררי משיח הם מרושעים, נכון? הם יאלצו אותך ללכת דווקא למקום מסוכן ויגידו לעצמם, "אתה חותר אל האמת, הלא כן? והאם אתה לא מתחרה בי? ואתה תמיד נוקט הבחנה נגדי ונתפס לדברים שישמשו נגדי? בסדר גמור: אז אני אנצל את ההזדמנות הזאת להעיף אותך מפה. הכי טוב שיתפסו אותך – אתה בחיים לא תתאושש מזה!" רוב האנשים בכנסייה שצוררי משיח מפילים בפח ורודפים הם בוודאות אלה שחותרים ביתר שאת. איך צוררי משיח מתייחסים לאנשים האלה בזמן שהם נרדפים ומורחקים? הם אומרים לעצמם, "האנשים האלה תמיד מקשיבים לדרשות; הם מבינים כמה אמיתות. אני לא יכול פשוט לא לתת להם להקשיב: דרשות נועדו שכולם ישמעו אותן, אז אין שום דרך שאוכל להצדיק את מניעת ההקשבה שלהם. אבל נניח שכן ארשה להם להקשיב, מכיוון שהרבה ממה שנאמר בדרשות האלה חושף מנהיגי שקר וצוררי משיח, האם זה לטובתי שהם ישמעו מספיק, ויזכו בהבנה ובהבחנה? בסוף, במוקדם או במאוחר, אני אצטרך לפרוש מהתפקיד שלי כמנהיג, נכון? זה לא טוב. אני צריך להקדים ולפעול ראשון." ברגע שיש לצורר משיח כוונה כזאת, הוא נכנס לפעולה. מעטים האנשים שיהיו מסוגלים לזהות צורר משיח אם הם אינם מבינים את האמת. איך זה שצוררי משיח מסוגלים לחמוק כך, בעוד אנשים שחותרים אל האמת הופכים לקורבנות? ישנה סיבה אחת ודאית: ייתכן שלאנשים האלה יש בלב איזו אהבה לאמת ולדברים חיוביים, וייתכן שיש להם איזו שאיפה לחתור אל האמת, אבל הם פשוט יותר מדי פחדנים. הם לא מבינים את האמת, חסרה להם הבחנה, והם כל כך מטופשים; הם לא מסוגלים לעמוד על המהות של צורר משיח, והם לא מסוגלים להביא את עצמם לחשוף את צורר המשיח, דבר שמאפשר לו להקדים ולפעול וכך להזיק להם. אם זו התוצאה שהם משיגים או אם זה מה שקורה להם, כיצד קורה הדבר? האם צורר המשיח לא היה תוקף אותם? (כן.) איזה לקח צריכים להפיק מזה אנשים שחותרים אל האמת? מהי הגישה שצריכה להיות לבני האדם באשר לאופן שבו יש להתייחס למנהיג או לעובד? אם מעשיו של מנהיג או עובד נכונים, ועולים בקנה אחד עם האמת, אזי אתה יכול להישמע לו. אם מעשיו שגויים, ולא עולים בקנה אחד עם האמת, אזי אל לך לציית לו ואתה רשאי לחשוף אותו, להתנגד לו ולהציג דעה אחרת. אם הוא אינו מסוגל לבצע עבודה ממשית או שהוא מבצע מעשים רעים שגורמים הפרעה לעבודת הכנסייה ומתגלה כמנהיג מדומה, כעובד מדומה או כצורר משיח, אזי אתה יכול לדווח עליו ולחשוף אותו. עם זאת, חלק מאנשיו הנבחרים של האל אינם מבינים את האמת והם פחדנים באופן מיוחד; הם מפחדים שמנהיגי שקר וצוררי משיח ידכאו ויענו אותם ולכן אינם מעזים לדבוק בעקרונות. הם אומרים, "אם המנהיג יבעט אותי החוצה, אני גמור. אם הוא יגרום לכולם לחשוף או לנטוש אותי, לא אוכל עוד להאמין באלוהים. אם יגרשו אותי מן הכנסייה, אלוהים לא ירצה אותי ולא יושיע אותי. והאם האמונה שלי הייתה לשווא?" האין חשיבה שכזאת מגוחכת? האם לאנשים כאלה יש אמונה אמיתית באל? האם מנהיג שקר או צורר משיח מייצג את האל כשהוא מגרש אותך? כאשר מנהיג שקר או צורר משיח מייסר אותך ומגרש אותך, זוהי מלאכתו של השטן, ואין לה שום קשר לאל; כאשר מרחיקים אנשים או מגרשים אותם מהכנסייה, זה עולה בקנה אחד עם כוונות האל רק כשיש החלטה משותפת לכנסייה ולכל אנשיו הנבחרים של האל, וכאשר ההרחקה או הגירוש תואמים לחלוטין לסידורי העבודה של בית האל ולעקרונות-האמת של דברי האל. איך ייתכן שגירוש בידי מנהיג שקר או צורר משיח ימנע ממך להיוושע? זוהי רדיפה של השטן ושל צורר המשיח, ואין פירושה שהאל לא יושיע אותך. אם ניתן או לא ניתן להושיע אותך, זה בידי האל. שום אדם אינו מוסמך להחליט אם תוכל להיוושע בידי האל. אתה חייב להבין זאת היטב. התייחסות לגירוש שלך בידי מנהיג שקר או צורר משיח כאל גירוש בידי האל – האם זו לא פרשנות שגויה של האל? אכן. לא זו בלבד שזו פרשנות שגויה של האל, זו גם מרידה באל. זה גם סוג של ניאוץ האל. והאם פירוש לא נכון של האל באופן הזה הוא לא נבער וטיפשי? כאשר מנהיג שקר או צורר משיח מגרשים אותך, למה אינך מחפש את האמת? למה אתה לא מחפש מישהו שמבין את האמת כדי לזכות במעט הבחנה? ולמה אתה לא מדווח על כך לבכירים יותר? זה מוכיח שאתה לא מאמין שהאמת מושלת בבית האל, זה מראה שאין לך אמונה אמיתית באל, שאתה לא אדם שבאמת מאמין באל. אם אתה בוטח בכול-יכולתו של האל, למה אתה חושש מנקמתו של מנהיג שקר או של צורר משיח? האם הם יכולים לקבוע את הגורל שלך? אם אתה מסוגל להבחין, ומזהה שמעשיהם מנוגדים לאמת, למה אינך משתף זאת עם אנשיו הנבחרים של האל שמבינים את האמת? יש לך פה, אז למה אינך מעז לפצות אותו? למה אתה מפחד כל כך ממנהיג שקר או מצורר משיח? זה מוכיח שאתה פחדן ולא-יוצלח, משרת של השטן. אם אינך מעז לדווח לבכירים על מנהיג שקר או על צורר משיח כאשר הם מאיימים עליך, זה מראה שהשטן כבר כבל אותך אליו ושאתה מאוחד איתו בלב; האין זו נהייה אחר השטן? איך אדם כזה יכול להיות אחד מאנשיו הנבחרים של האל? הוא חלאה, חד וחלק. כל מי שמאוחד בלב עם מנהיגי שקר ועם צוררי משיח, לעולם לא ייצא ממנו שום דבר טוב; הוא עושה רע. אנשים כאלה נולדו להיות עבדים נרצעים של השטן – הם משרתי השטן ונבצר מהם להיוושע. כל מי שאינו מעז לחשוף צוררי משיח כשהוא רואה שהם עושים רע, שמפחד להעליב את צוררי המשיח, שאפילו מגן עליהם ומציית להם – האין הוא אדם טיפש ונבער? אם אתה מודע היטב לעקרונות-האמת ובכל זאת מפר אותם, ואפילו יוצר בריתות וקליקות עם אנשים רעים ועם צוררי משיח, האם אינך פועל כבעל ברית של השטן וכעבד נרצע שלו? האם לא מגיע לך, אם כך, שבסופו של דבר יתייחסו אליך כאל אדם רע ובעל ברית של צוררי משיח? אם אתה מאמין באל, אך במקום ללכת בדרכו של האל אתה נוהה אחרי צוררי המשיח ופועל כאחד מעבדיהם הנרצעים או שותפיהם, האם אינך כורה לעצמך את קבר, חותם לעצמך על גזר דין מוות? אם אתה מאמין באל, אך במקום להתמסר לאל אתה נכנע לאויבי האל – צוררי המשיח – ומוצא אצלם מקלט, והתוצאה היא שצוררי המשיח האלה מתמרנים אותך ומתעללים בך, אז אתה הבאת את זה על עצמך. האם לא זכית בזה ביושר? אם אתה מתייחס לצורר המשיח כאל אדונך, כאל המנהיג שלך, כמשענת, זה אומר שאתה מוצא מקלט אצל השטן, שאתה נוהה אחריו, כלומר סטית מן הדרך, בחרת בנתיב הלא-נכון והתחלת ללכת בדרך שאין ממנה חזרה. איזו גישה צריכה להיות לך כלפי צוררי משיח? אתה צריך לחשוף אותם ולהילחם בהם. אם יש כמוך רק אחד או שניים ואתם חלשים מכדי להתמודד לבדכם עם צוררי המשיח, עליכם לשלב כוחות עם כמה אנשים שמבינים את האמת כדי לדווח על צוררי המשיח האלה ולחשוף אותם, ועליכם להתמיד בכך עד שהם יורחקו. נודע לי שבשנתיים האחרונות אנשיו הנבחרים של האל התאחדו בכמה כנסיות בסין כדי לסלק מנהיגי שקר וצוררי משיח מכהונתם; כמה ממנהיגי השקר ומצוררי המשיח אפילו היו ראשי קבוצות של קבלת החלטות, ואף על פי כן הם סולקו על ידי אנשיו הנבחרים של האל. אנשיו הנבחרים של האל לא היו צריכים לחכות לאישור מהעליון; בהסתמך על עקרונות-האמת, הם הצליחו לזהות את אותם מנהיגי שקר וצוררי משיח – שלא עשו עבודה של ממש וייסרו תמיד את האחים והאחיות, התפרעו והפריעו לעבודה בבית האל – והם טיפלו בהם במהירות. חלקם נזרקו מקבוצות קבלת החלטות, חלקם הורחקו מהכנסייה – שזה מצוין! זה מראה שאנשיו הנבחרים של האל כבר החלו לצעוד בדרך הנכונה של אמונה באל. כמה מאנשיו הנבחרים של האל כבר הבינו את האמת וניחנים כעת בשיעור קומה כלשהו, השטן אינו שולט ומשטה בהם עוד, הם מעזים לקום ולהילחם בכוחות הרוע שלו. זה מראה גם שכוחותיהם של מנהיגי שקר ושל צוררי משיח בכנסייה כבר אינם בעמדת יתרון. ולכן הם אינם מעזים עוד להיות בוטים כל כך במילותיהם ובמעשיהם. ברגע שהם יסגירו את עצמם, מישהו יהיה שם להשגיח עליהם, לזהות אותם ולהדיח אותם. כלומר, בלב אלה שמבינים את האמת בכנות, מעמדו של אדם, השם שלו והכוח שלו אינם נתפסים כבעלי חשיבות רבה. אנשים כאלה לא מחשיבים אותם. אדם יזכה במעט שיעור קומה רק לאחר שיתור ויגשש אחרי אמיתות ויחווה אותן במשך כמה שנים, ורק כשיעלה בידו להבין מבלי משים כמה אמיתות ולהיות בעל הבחנה: כשיהיה מסוגל לחפש את האמת מיוזמתו ולשתף עליה, וכשיתחיל לאמוד מחדש את הנתיב שאנשים שמאמינים באל צריכים ללכת בו ולהרהר בו ואיך הם צריכים להתייחס למנהיגים ולעובדים, וכשיתחיל לחשוב מי הוא האדם שאנשים שצריכים ללכת בעקבותיו, ואילו התנהגויות הן אלה של סגידה לאדם ואילו של סגידה לאל. היכולת לחפש את האמת בכל דבר משמעה עלייה על המסלול הנכון של אמונה באל.

דבר ומאורע טוב הוא שאנשיו הנבחרים של האל מסוגלים לזהות מנהיגי שקר וצוררי משיח ולדחות אותם. כמה מנהיגים אינם מסוגלים לבצע עבודה של ממש; כל מה שהם עושים זה לחולל שיבושים והפרעות, באופן כזה שאין שום שלווה בחיי הכנסייה. כל האחים והאחיות חושבים שהם פוגעניים ובסופו של דבר דוחים אותם. האם זה נכון מבחינתם לפעול כך? (כן.) ישנם אחרים שנבחרים למנהיגים, ובתחילה האחים והאחיות אומרים, "זה מי שבחרנו, ולכן עלינו לשתף איתו פעולה בעבודה שלו." אחרי זמן מה, מתברר שהבחירה בהם הייתה שגויה: אמונתם באל נלהבת, אבל אין להם הבנה רוחנית. הם נוטים לעיוותים, והם גאוותנים וצדקניים; הם לא דנים עם אחרים, והם לא עושים שום דבר בהתאם לעקרונות, אלא סתם פועלים בפזיזות. דבר זה מוביל להפרות אבטחה; האחים והאחיות בכנסייה נעצרים שוב ושוב, ועבודת הכנסייה ניזוקה קשות. לא זו בלבד שהמנהיג אינו מהרהר בעצמו, הוא אף מצדיק את עצמו, טוען להגנתו ומסיר מעצמו אחריות. בסופו של דבר הקבוצה מדיחה אותו מתפקידו. אתה חושב שהם התנהלו נכון במצב הזה? (כן.) נכון מאוד! ומיד אחרי שטיפלו באותו אדם, הם בוחרים אדם אחר, ולאחר זמן מה ברור לכול שאדם זה הוא הרבה יותר טוב מאותו מנהיג שקר, מה שמוכיח שלקבוצה יש כושר הבחנה ושהיא צמחה. זהו התהליך שעל פיו אנשיו הנבחרים של האל צומחים בחיים. זה רגיל לגמרי. האם חשבת שכשאנשים מקשיבים שנים רבות כל כך לדרשות, הם נעשים כולם בעלי הבחנה ועושים את הבחירה הנכונה באשר למנהיג או עובד כזה או אחר – שלא משנה במי יבחרו, הוא זה שימלא את התפקיד? ככה זה עובד? (לא.) כשאנשים אינם מבינים את עקרונות-האמת, בבחירת מנהיג הם מתמקדים תמיד באדם חריף, במישהו שיודע לדבר, באדם בעל כישרון. רק אחרי שהאדם ממלא את תפקידו במשך זמן מה, כאשר מגלים שהוא מנהיג שקר או צורר משיח, אנשים מתחילים לפתח כושר הבחנה; אחר כך הם לא יבחרו שוב אדם כזה. במי אם כן יש לבחור בדיוק, כשבוחרים מנהיגים ועובדים? אין חוקים קבועים. זה תלוי בעיקר אם מישהו הוא אדם מתאים ואם הוא חותר אל האמת. עם זאת, אם מישהו הוא אדם רע או צורר משיח, אסור לך לבחור בו, לא משנה איזה מין אדם הוא. אם תבחר בו, תכרה לעצמך בור. נכון? (נכון.)

בחזרה לנושא שלנו, זה של צוררי משיח שתוקפים ומרחיקים את מי שחותרים אל האמת: בעצם אמרנו את מה שיש לומר על זה, לא? איך צוררי משיח מרחיקים ותוקפים את מי שחותרים אל האמת? לעיתים קרובות הם נוקטים שיטות שאחרים תופסים כסבירות וראויות, ואפילו משתמשים בוויכוחים על האמת כדי לזכות ביתרון, כדי לתקוף, לגנות ולהטעות אנשים אחרים. לדוגמה, צורר משיח חושב שאם השותפים שלו הם אנשים שחותרים אל האמת, הם עלולים לאיים על המעמד שלו, ולכן הוא נושא דרשות נשגבות ודן בתאוריות רוחניות כדי להטעות אנשים ולגרום להם להעריך אותו. באופן הזה הוא יכול להקטין ולדכא את השותפים שלו ואת מי שעובדים איתו, ולגרום לאנשים להרגיש שאף על פי שהשותפים של המנהיג שלהם הם אנשים שחותרים אל האמת, הם לא משתווים למנהיגם מבחינת איכות ויכולת. אנשים מסוימים אפילו אומרים, "הדרשות של המנהיג שלנו נשגבות, אף אחד לא יכול להגיע לרמה שלהן." עבור צורר משיח, הערה מעין זו מספקת במיוחד. הם אומרים בליבם, "אתה השותף שלי, אין לך מציאויות-אמת כלשהן? למה אתה לא מסוגל לדבר ברהיטות ובאופן מרומם כמוני? עכשיו אתה מושפל עד עפר. אין לך היכולת, ובכל זאת אתה מעז להתחרות בי!" זה מה שצורר המשיח חושב לעצמו. מהי מטרתו של צורר המשיח? הוא מנסה כל אמצעי שיש כדי לדכא אחרים, לזלזל בהם ולהתנשא עליהם. כך צורר משיח מתייחס לכל מי שחותר אל האמת או עובד איתו. כל מה שצורר המשיח עושה מתמקד בכוח ובמעמד שלו ונועד לגרוף הערכה והערצה של אנשים. הם לא מניחים לאיש לעקוף אותם; כל מי שטוב מהם הוא יעד לזלזול מצידם, להרחקה ולדיכוי. לצוררי משיח יש מניעים ומטרות מאחורי כל אמצעי שהם נוקטים כנגד מי שחותרים אל האמת. במקום לבקש להגן על העבודה של בית האלוהים, מטרתם היא להגן על כוחם ומעמדם הם, וכן על העמדה והדימוי שיש להם בליבם של אנשיו הנבחרים של האל. שיטותיהם והתנהגויותיהם מהוות שיבוש והפרעה של העבודה בבית האלוהים, ויש להן גם השפעה הרסנית על חיי הכנסייה. האין זה הביטוי הנפוץ ביותר למעשיו הרעים של צורר משיח? נוסף על המעשים הרעים האלה, צוררי משיח עושים משהו אפילו נתעב יותר, הם מנסים כל הזמן למצוא דרכים לצבור יתרון על פני מי שחותרים אל האמת. לדוגמה, אם אדם נאף או ביצע עבירה אחרת, צוררי משיח ינצלו זאת כהרמה נוחה למתקפה, הם יחפשו הזדמנויות להעליב ולחשוף את אותו אדם, להכפישו ולתייגו, כדי לפגוע בהתלהבות שלו לבצע את חובותיו כך שהוא ירגיש שלילי. צוררי משיח גורמים גם לאנשיו הנבחרים של האל להפלות את אלה שחותרים אל האמת, לנדות אותם ולהדיר אותם, כדי שהם יהיו מבודדים. בסופו של דבר, כאשר כל אלה שחותרים אל האמת מרגישים שליליים וחלשים, כשהם כבר לא ממלאים באופן פעיל את חובותיהם ואינם מעוניינים להשתתף בכינוסים – מטרתם של צוררי המשיח מושגת. מכיוון שאלה שחותרים אל האמת אינם מהווים עוד איום על מעמדם ועל כוחם, ואיש אינו מעז עוד לדווח עליהם או לחשוף אותם, צוררי המשיח יכולים להרגיש בנוח. יותר מכול צורר המשיח שונא את האנשים בכנסייה שחותרים אל האמת, בייחוד את אלה שניחנו בחוש צדק ושמעזים לחשוף מנהיגי שקר וצוררי משיח ולדווח עליהם. צורר משיח רואה באנשים כאלה דקירה בעין, מטרד. אם הם רואים מישהו שחותר אל האמת ומבצע את חובתו ברצון, בליבם גואים איבה ורצון להרע, בלי קמצוץ של אהבה. צורר משיח לא רק שלא יעזור ולא יתמוך באנשים שחותרים אל האמת, בלי קשר לקשיים שלהם או לכמה שהם חלשים ושליליים. לא זו בלבד שהוא יתעלם, בסתר ליבו הוא ישמח בכך. ואם מישהו יאשים אותו או יחשוף אותו, הוא ינצל את ההזדמנות לבעוט בו כשהוא שפוף וירוד ולהסתער עליו בכל מיני עלבונות כדי ללמד אותו לקח, לגנות אותו, לחסום את ההתקדמות שלו, ובסופו של דבר לגרום לו להיות כל כך שלילי שהוא לא יהיה מסוגל לבצע את חובתו. צורר המשיח מתגאה בעצמו אז ומתחיל לעלוץ בגלל ביש מזלו של אותו אדם. זה מה שצוררי משיח טובים בו יותר מכול; הרחקה, התקפה והוקעה של מי שחותרים אל האמת הן המומחיות הגדולה ביותר שלהם. מה צוררי משיח חושבים, שגורם להם להיות מסוגלים לכזה רוע? "אם אלה שחותרים אל האמת מקשיבים לדרשות לעיתים קרובות, הם עלולים לעמוד יום אחד על מהות המעשים שלי, ואז הם בטוח יחשפו אותי ויחליפו אותי. כל עוד הם מבצעים את חובותיהם, המעמד, היוקרה והשם הטוב שלי מאוימים. מוטב להיות הראשון לתקוף ולמצוא הזדמנויות לצבור כוח כדי להפריע להם ולהוקיע אותם ולגרום להם להיות שליליים, כך שהם יאבדו כל רצון למלא את חובותיהם. אני גם אסכסך בין מנהיגים ועובדים לבין אלה שחותרים אל האמת, כדי שהמנהיגים והעובדים יתעבו אותם, יתרחקו מהם ולא יעריכו אותם או יקדמו אותם. כך לא יישאר להם שום רצון לחתור אל האמת או לבצע את חובותיהם. מוטב שאלה שחותרים אל האמת יישארו שליליים." זוהי המטרה שצוררי משיח רוצים להשיג. כאשר צורר משיח או אדם רע טומנים לך מלכודת, מוקיעים אותך ומשפילים אותך באמצעות התכסיסים שלהם, האם אתה מסוגל להבחין מה קורה? האם אתה מסוגל לזהות את תכסיסי השטן? אתה חייב ללמוד להבחין: "מה שהם אומרים נשמע בסדר גמור, אבל למה יצאתי עם תחושה שלילית? למה אני לא רוצה יותר לבצע את החובה שלי? למה יש לי ספקות לגבי האל? האם הייתה בעיה במה שהם אמרו? למה הייתה לזה השפעה שלילית? למה יצאתי עם אי הבנות ותפיסות ביחס לאל, בלי רצון להתמסר יותר? למה איבדתי את ההתלהבות שהייתה לי ואת הנחישות להשקיע מעצמי למען האל? ופתאום יש לי קצת ספקות לגבי עבודת האל – אני מרגיש שהחזונות שלי לא ברורים. אני לא יודע למה מיועד מילוי החובה שלי באופן הזה, ואני מרגיש שאין לי שום יתרון אחרי השנים שהאמנתי באל וכל הקשיים שהתמודדתי איתם. יש איזו אפלה עכשיו בלב שלי." זה קצת לא נורמלי. למה שמיעת מילים, שעל פניו נשמעות בסדר, מובילה להשלכות כאלה? אתה לא מרגיש שמשהו לא בסדר עם המילים? אילו מין מילים הן, אם כך, שגורמות לך תגובות כאלה כשאתה שומע אותן? אילו מין מילים גורמות לך לא לבטוח באל כשאתה שומע אותן? קודם כול, דבר אחד בטוח: כל המילים של צוררי משיח הן מטעות; כמו הנחש, כולן מפתות אנשים לחטא, להתרחקות מן האל ולדחייתו. שום מילה שלהם אינה מספקת את מחסורם של אנשים או עוזרת להם. מאיפה באות המילים שלהם? מהשטן השד. האם יש לכם הבחנה כאשר מילותיהם של צוררי משיח משמשות לתקוף ולגנות את מי שחותרים אל האמת? הדבר היחיד שצוררי משיח מפחדים ממנו הוא אנשים שחותרים אל האמת. הם מפחדים מאנשים שמתמסרים לאל, מאנשים שקמים ללכת אחרי האל וכדי ליטול על עצמם את החובה של יצירי הבריאה; הם חוששים מאנשים שמתייצבים לפני האל ומחפשים את האמת. זה הדבר שהם מפחדים ממנו יותר מכול. זאת מפני שברגע שאנשיו הנבחרים של האל עולים על הנתיב של חתירה אל האמת, ההתפתחות שלהם בחיים מוחשת, ובמקביל שיעור הקומה שלהם הולך וגדל עוד ועוד – וכאשר האמת מושלת בליבות האנשים והופכת לחיים שלהם, זהו סופם של צוררי המשיח: הם יצטרכו להתמודד עם הוקעה, ייחשפו, יסולקו וייזנחו כליל. זאת הסיבה שצוררי משיח שונאים יותר מכול את מי שחותרים אל האמת. בעיני צורר משיח, מי שחותרים אל האמת הם אויבים שנואים, מטרה למתקפות מצידו ולכפייה, כמו גם לשנאתו ולנטישתו, לפגיעתו ולהתעללותו, ואף יותר מזה, הם יעד להטעיה. לצוררי משיח אין שום דרך להטעות, לשלוט או לשבות את ליבות אלה שחותרים אל האמת, והם לא מסוגלים להרחיק ולתקוף אותם באקראי, ובגלוי, ולכן כל שנותר להם הוא לומר דברים נכונים ונעימים, להשתמש בטקטיקות עדינות לגרור אנשים מטה לרמה שלהם. ואם אותם אנשים אינם מתלווים אליהם ולא ניתן לנצל אותם למטרותיהם, הם ינקטו כל מיני טקטיקות נאלחות כדי להרחיק אותם, כדי לגרום להם להיות שליליים וחלשים, ואפילו לגרום להם לא לרצות עוד לבצע את חובתם – ובסופו של דבר, לעזוב את האל. זהו אחד המעשים הרעים העיקריים של צוררי משיח, וזהו עוד מאפיין ייחודי של מהות טבעם. מה מאפיין את הטבע שלהם? הערמומיות שלהם, התככנות, הזדוניות. כדי להגשים את השאיפה שלהם ולהשיג את מטרתם לשלוט בכנסייה, צוררי משיח נוקטים תמידית הטעיה, הרחקה ותקיפה של מי שחותרים אל האמת. הם עושים זאת כדי להשיג את מטרתם המחרידה – להותיר את כל מי שחותר אל האמת שלילי וחלש, פושר באמונתו, בעוד אי הבנות של האל מקננות בליבו. שכן ברגע שעולות בקרב האנשים האלה אי הבנות של האל ותלונות עליו, הם לא יחתרו עוד אל האמת, וגם לא יבצעו ברצון את חובתם – וכך הם יתרחקו מן האל. ומה זה אומר מבחינתו של צורר המשיח? קודם כול זה אומר שאיש לא יאיים על המעמד שלו; שנית, ברגע שהדמויות החיוביות האלה הן פסיביות וחלשות ומתרחקות מן האל, לצורר המשיח יש יד חופשית בכנסייה להטעות אנשים ולהגביל אותם ולשלוט באנשיו הנבחרים של האל, כדי שהם ינהו אחריו, יתמכו בו וישתחוו לו בכניעה. כך מושגת מטרתו של צורר המשיח. כשהם פועלים כך, האם צוררי המשיח ממלאים את חובתם? (לא.) מהו אפוא המאפיין של כל מה שהם עושים? (הם עושים רע.) "עושים רע" זה ניסוח מעט כוללני; ליתר דיוק, הם מפריעים לאנשים, מונעים מהם לצעוד בנתיב של חתירה אל האמת ואת ישועת האל. כשצורר משיח רואה אדם חותר אל האמת, הוא רואה סדין אדום; הוא שונא אותו. עד כמה הוא שונא אותו? כשהוא רואה אדם חותר אל האמת והולך בעקבות המשיח – לא נוהה אחרי צורר המשיח וסוגד לו ולא הולך באותו נתיב כמוהו – הוא יתקוף, ירחיק וידכא את אותו אדם, בשאיפה לגרום לו להיעלם. עד כדי כך השנאה שלו מרחיקה לכת. לסיכום, בהתבסס על ביטויים אלה של צוררי משיח, אנחנו יכולים לקבוע שהם לא מבצעים את חובת ההנהגה, מכיוון שהם לא מובילים אנשים לאכול ולשתות את דברי האל ולשתף את האמת, והם לא משקים ומקיימים אנשים כך שיתאפשר להם להשיג את האמת. במקום זאת הם משבשים את חיי הכנסייה ומפריעים להם, מפרקים והורסים את עבודת הכנסייה ומעכבים אנשים שצועדים בנתיב של חתירה אל האמת ושל השגת ישועה. הם רוצים להדיח את אנשיו הנבחרים של האל ולגרום להם לאבד את הסיכוי שלהם לזכות בישועה. זוהי המטרה העליונה שצוררי משיח רוצים להשיג על ידי שיבוש והפרעה של עבודת הכנסייה.

איך צריכים אנשיו הנבחרים של האל להתייחס לצוררי משיח? הם חייבים להבחין בהם, לחשוף אותם, לדווח עליהם ולדחות אותם בתיעוב. רק אז ניתן להבטיח את הנהייה אחר האל עד הסוף, ואת העלייה על הנתיב הנכון של אמונה באל. צוררי משיח אינם המנהיגים שלך, לא משנה האופן שהם הוליכו אחרים שולל וגרמו להם לבחור בהם כמנהיג. אל תכיר בהם, ואל תקבל את מנהיגותם – עליך להבחין בהם ולדחות אותם בתיעוב, מכיוון שהם אינם יכולים לעזור לך להבין את האמת, וגם לא לתמוך בך או לספק את מחסורך. אלה הן העובדות. אם הם אינם יכולים להוביל אותך אל מציאות-האמת, הם אינם כשירים להיות מנהיגים או עובדים. אם הם אינם יכולים להוביל אותך להבנה של האמת ולהתנסות בעבודת האל, הם אלה שמתנגדים לאל, ואתה צריך לזהות אותם, לחשוף אותם, ולדחות אותם בתיעוב. כל מה שהם עושים נועד להוליך אותך שולל כדי שתנהה אחריהם, ונועד לגרום לך להצטרף לקבוצה שלהם כדי לחתור תחת עבודת הכנסייה ולהפריע לה; מטרתם לשכנע אותך ללכת בנתיב צוררי משיח, זה שהם הולכים בו. הם רוצים לגרור אותך לגהינום! אם אינך מסוגל לעמוד על טיבם, ואם אתה מאמין שמכיוון שהם המנהיגים שלך עליך לציית להם ולוותר להם, אז אתה אדם שבוגד הן באמת והן באל – ולאנשים כאלה אין ישועה. אם רצונך להיוושע, לא זו בלבד שעליך להתגבר על המשוכה של הדרקון הגדול האדום כאש, ולא זו בלבד שאתה חייב להיות מסוגל לזהות את הדרקון הגדול האדום כאש, לראות מבעד להבעתו הנוראה ולהתמרד נגדו כליל – ישנה גם המשוכה של צוררי המשיח שעליך להתגבר עליה. בכנסייה, צורר משיח אינו רק אויבו של האל, אלא גם אויבם של אנשיו הנבחרים של האל. אם אינך מסוגל לזהות צורר משיח, אתה מועד להטעיה ולהכנעה, להליכה בנתיב של צורר משיח, לקללת האל ולענישתו. כשזה קורה, האמונה שלך באל נכשלת כליל. במה אנשים צריכים להיות ניחנים כדי שיזכו בישועה? ראשית, הם חייבים להבין הרבה אמיתות ולהיות מסוגלים להבחין במהות, בצביון ובנתיב של צורר משיח. זאת הדרך היחידה לוודא אי-סגידה או אי-נהייה אחרי בני אדם בעת האמונה באל, והדרך היחידה לנהות אחר האל האל עד הסוף ממש. רק אנשים שמסוגלים לזהות צורר משיח יכולים באמת להאמין באל, לנהות אחריו ולשאת עדות למען האל. יש שיאמרו אם כך, "מה עליי לעשות אם אין לי כרגע את האמת הנדרשת?" אתה חייב להצטייד באמת במהירות האפשרית; אתה חייב ללמוד לעמוד על טיבם של אנשים ושל דברים. הבחנה בצורר משיח אינה דבר של מה בכך, היא מצריכה יכולת לזהות בבירור את מהותם ולעמוד על מזימותיהם, תכסיסיהם, כוונותיהם ומטרותיהם שניצבים מאחורי כל דבר שהם עושים. כך הם לא יוליכו אותך שולל או ישלטו בך, ותוכל לעמוד איתן, לחתור בביטחה אל האמת וללכת בנחישות בנתיב של חתירה אל האמת ושל השגת ישועה. אם אינך יכול לעבור את משוכת צוררי המשיח, ניתן לומר שאתה נמצא בסכנה גדולה ואתה עלול להיות מולך שולל ולהילכד בידי צורר משיח ולחיות תחת השפעת השטן. ייתכן שיש בקרבכם כאלה שמפריעים ומכשילים אנשים שחותרים אל האמת ושהם אויביהם של אותם אנשים. האם אתם מקבלים זאת? יש כאלה שאינם מעזים להתמודד עם עובדה זו וגם אינם מעזים לקבל זאת כעובדה. אבל הטעיית אנשים על ידי צוררי משיח אכן קורית בכנסיות, וקורית לעתים קרובות; אנשים פשוט אינם מסוגלים להבחין בכך. אם אינך יכול לעבור את המבחן הזה – מבחן צוררי המשיח, אזי או שצוררי המשיח מוליכים אותך שולל ושולטים בך, או שהם גורמים לך לסבול, להתענות, להידחק החוצה, להיות מדוכא ולספוג התעללות מהם. בסופו של דבר, חייך הקטנים והעלובים לא יחזיקו מעמד לאורך זמן ויקמלו. לא תהיה לך עוד אמונה באלוהים ואתה תאמר, "אלוהים אפילו אינו צודק. איפה אלוהים? אין צדק או אור בעולם הזה ואין דבר כזה ישועתו של אלוהים לאנושות. אנחנו יכולים באותה מידה להעביר את ימינו בעבודה ובלהרוויח כסף!" אתה מתכחש לאל, אתה מתרחק מן האל, וכבר אינך מאמין שהוא קיים. אפסה כל תקווה שתזכה בגאולה. לכן, אם אתה רוצה להגיע למקום שבו תוכל לקבל ישועה, המבחן הראשון שאתה חייב לעבור הוא היכולת לזהות את השטן ולעמוד על טיבו, ועליך גם להיות מצויד באומץ להתייצב ולחשוף את השטן ולנטוש אותו. היכן, אם כן, נמצא השטן? השטן נמצא לצידך ומסביבך. ייתכן אף שהוא חי בתוך לבך. אם אתה חי בתוך הצביון של השטן, ניתן לומר שאתה משתייך לשטן. לא ניתן לראות את השטן ואת הרוחות הרעות השל ממלכת הרוח או לגעת בהם, אולם השטן והשדים החיים שמתקיימים בחיים האמיתיים נמצאים בכל מקום. כל אדם אשר סולד מן האמת הוא רע וכל מנהיג או עובד שאינו מקבל את האמת הוא צורר משיח או מנהיג שקר. האין אנשים כאלה בבחינת שטנים ושדים חיים? אנשים אלה עשויים להיות בדיוק אלה שאתה סוגד להם ומוקיר אותם. הם עשויים להיות האנשים שמנהיגים אותך או האנשים שזה מכבר הערצת אותם, בטחת בהם סמכת עליהם וקיווית להם בלבך. אולם למעשה הם מהווים אבני נגף בדרכך והם מפריעים לך לחתור אל האמת להשיג ישועה. הם צוררי משיח. הם מסוגלים להשתלט על חייך ועל הנתיב שבו אתה צועד והם יכולים להרוס את הסיכוי שלך ולהשיג ישועה. אם לא תצליח להבחין בהם ולראותם כמות שהם, אתה עלול בכל רגע ללכת שולל או להילכד. לפיכך, אתה נתון בסכנה גדולה. אם אינך מסוגל לחלץ את עצמך מצרה זו, נפלת קורבן לשטן. בכל מקרה אנשים שמולכים שולל ונשלטים, והופכים לחסידיו של צורר משיח, לעולם אינם יכולים להשיג ישועה. בגלל שהם אינם אוהבים את האמת או חותרים אליה, התוצאה הבלתי נמנעת היא שהם מולכים שולל ונוהים אחר צורר משיח.

יש אנשים הסבורים שהם חותרים אל האמת ואומרים שהם מסוגלים לנקוט הבחנה של צוררי משיח. הם מעריכים את עצמם מדי, הלא כן? אם אתה פוגש צורר משיח מובהק, אחד שחושף שיניים, שניחן באנושיות ירודה וביצע כמה מעשים רעים, אתה מסוגל בקלות לזהות אותו. אבל אם אתה פוגש צורר משיח שנראה אדוק, שמדבר ברוך ונראה כמו אדם נחמד – צורר משיח שמתנהג על פי תפיסות של אנשים – האם אתה עדיין מעז לטעון שאתה יכול לעמוד על טיבו האמיתי? האם אתה מעז לתייג אותו כצורר משיח? אם אינך מסוגל להבחין בצוררי משיח, מן הסתם תעריץ אותם ותאהד אותם, ובמקרה כזה בוודאות ישפיעו עליך התנהגותם, דעותיהם, מעשיהם – אפילו הבנתם את האמת. עד כמה ישפיעו עליך הדברים האלה? אתה תקנא בצורר המשיח, תחקה אותו, תנהה אחריו, מה שישפיע על ההיווכחות שלך בחיים; זה ישפיע על החתירה שלך אל האמת ועל הכניסה שלך למציאות, זה ישפיע על הגישה שלך כלפי האל, וזה ישפיע גם על השאלה אם תתמסר באמת לאל ותלך אחריו כל הדרך עד הסוף. בסופו של דבר צורר המשיח יהפוך לאליל שלך, הוא יתנחל בליבך ולא תוכל להימלט ממנו. אחרי שתוטעה כל כך, יש לך רק תקווה קלושה ביותר להינצל, כי יחסיך עם האל התנפצו, איבדת את היחסים הרגילים עם האל, ואתה ניצב על סיפה של סכנה. האם זה אסון או ברכה עבורך? מובן שזה אסון; זה בשום אופן לא ברכה. אף שבעניינים פעוטים ישנם צוררי משיח שמסוגלים לעזור לך ולהיות לך לתועלת, או לחלופין מסוגלים להטיף מילים ודוקטרינות כדי להעניק לך נאורות – ברגע שהם הוליכו אותך שולל, ברגע שאתה סוגד להם ונוהה אחריהם, אתה בצרה. אתה תמיט חורבן על עצמך ותאבד את הסיכוי שלך לישועה. יש שאומרים, "הוא לא שטן או אדם רע, הוא נראה כמו אדם רוחני, כמו אדם שחותר אל האמת." האם אלה דברי אמת? (לא.) למה לא? כשמדובר באדם שחותר אל האמת בכנות, השפעתם או תועלתם של ההנחיה, הסיוע והאספקה מצידו משמשים לקרב אותך לפני האל כדי שתוכל לחפש את דברו ואת האמת; אתה ניצב לפני האל ולומד להסתמך עליו ולחפש אותו, והיחסים שלך איתו נעשים קרובים יותר ויותר. לעומת זאת, מה יקרה אם יחסיך עם צורר משיח יהפכו יותר ויותר קרובים, עד שתיעשה למשרת כנוע שלו? אתה תסטה אל הנתיב הלא נכון ותמיט על עצמך חורבן. כאשר יש לך יחסים קרובים עם צורר משיח, יחסיך עם האל נעשים מרוחקים. ומה התוצאה של זה? הוא יוליך אותך לפניו ואתה תתרחק מן האל. אם יש אליל בליבך, ברגע שמתחילות לעלות בך תפיסות לגבי דברי האל ועבודתו, או כשדברי האל חושפים את האליל שלך, אתה תתמרד מיד נגד האל, ואתה עלול אפילו להתנגד לו ולבגוד בו; אתה תתייצב לצד האליל שלך ותתנגד לאל. זה קורה לעיתים קרובות. כאשר מנהיגי שקר וצוררי משיח כלשהם מוחלפים או מגורשים, שותפיהם ומשרתיהם הנרצעים מתחילים להגן עליהם ולהתלונן; חלקם אפילו נעשים שליליים ומפסיקים להאמין באל. זה קורה הרבה, נכון? ומה הסיבה שהם מפסיקים להאמין? הם אומרים, "המנהיג שלנו הוחלף וגורש, אז איזו תקווה יש לי, המאמין הפשוט?" אלה לא שטויות? דבריהם מעידים על כך שהם נוהים אחרי צורר המשיח, שהוא הוליך אותם שולל כליל. ומה התוצאה של זה שהם הלכו שולל? צורר המשיח הופך לאליל שהם סוגדים לו; צורר המשיח נעשה כמו אב קדמון שלהם: אין להם ברירה אלא לעזוב, משום שהאב הקדמון שלהם גורש. הם מצייתים רק לצורר המשיח, והם נתונים לשליטתו המלאה. הם חושבים שכל מה שצורר המשיח אומר ועושה הוא נכון וצריך להתקבל ויש להתמסר לו כאמת לאמיתה, ולכן הם לא סובלים אף אחד בבית האל שחושף את צורר המשיח ומוקיע אותו. ברגע שצורר המשיח מגורש מבית האל, חסידיו עוזבים גם הם את הכנסייה; משל "הספינה טובעת והעכברים נמלטים". דברים מעין אלה מראים שצוררי משיח וחסידיהם הם משרתי השטן שבאו לשבש ולהפריע את עבודת האל. מרגע שהם מתגלים, נחשפים ונדחים בתיעוב על ידי אנשיו הנבחרים של האל, אמונתם באל מגיעה לקיצה. לכל חסידיהם של צוררי משיח יש מאפיין קל לזיהוי: דבריו של איש לא נוגעים בהם; הם שועים רק לצוררי משיח. וברגע שצוררי משיח מוליכים אותם שולל, הם מפסיקים לשעות לדברי האל, והם מזהים רק את צורר המשיח כאדונם. האם לא הוליכו אותם כך שולל, האם לא שולטים בהם? רק חסידיהם של צוררי המשיח ינסו להגן עליהם. כאשר צוררי המשיח נחשפים ומתגלים, האנשים שנוהים אחריהם חרדים להם, הם מזילים עליהם דמעות, הם מתלוננים בשמם ומנסים להגן עליהם. בזמנים כאלה הם שוכחים את האל ואינם מתפללים אליו עוד ואינם מחפשים את האמת; כל שהם עושים הוא להגן על צוררי המשיח ולהשתדל למענם; הם אפילו לא מזהים עוד את האל. האם הם באמת מאמינים באל? במי הם באמת מאמינים? זה כבר ברור לגמרי. לא משנה מה הם אומרים או עושים, לצוררי משיח יש רק מטרה אחת: להנהיג אנשים ולהיות אדוניהם, והם רוצים שכולם ינהו אחריהם בצייתנות מוחלטת, ויתייחסו אליהם בסופו של דבר כאל אל. במה זה שונה מהנתיב שהלך בו פאולוס? כאשר עבודתו של פאולוס הגיעה לסיומה, הוא פרק את שעל ליבו; פאולוס אמר שעבורו החיים הם המשיח, ומטרתו בדבריו אלה הייתה לגרום לכל מי שהאמין באדון לחקות אותו, ללכת בעקבותיו ולהתייחס אליו כלאל. זו הייתה מטרתו של פאולוס בדבריו אלה, נכון? ואם עבודתם של צוררי משיח באמת מגיעה לנקודה שאנשים סוגדים ומצייתים להם, כבר לא יהיה מקום בליבותיהם של האנשים האלה לאל; צוררי המשיח כבר ישתלטו על ליבם. זו התוצאה. אתה אומר שאינך מודאג שצורר משיח יוליך אותך שולל, שאינך חושש שתנהה אחרי צורר משיח, אבל אין טעם בטענות כאלה. זו הערה מבולבלת. זאת משום שאם אינך חותר אל האמת ותמיד סוגד לאנשים ונוהה אחריהם, אז בלי להבין זאת אתה תלך בנתיבם של צוררי משיח. להאמין באל במשך כמה וכמה שנים בלי עדויות חווייתיות, ולא זו בלבד אלא גם להיעשות לאדם שמתנגד לאל, בלי לזכות באמת ובחיים: זו התוצאה הסופית של נהייה אחרי צוררי משיח, תוצאה שאינך יכול להיפטר ממנה, זו עובדה שאין לשנותה. זה בדיוק כמו אדם שנוגע בזרם חשמלי: הוא בוודאות יתחשמל. יש שיאמרו, "אני לא מאמין בזה; אני לא מפחד" – אבל האם זה משנה אם אתה מאמין או מפחד? אם תיגע בזרם, טזזז! אתה תתחשמל. לא יעזור שלא תאמין בזה. לא להאמין בזה זו בורות; זה דבר בלתי אחראי לומר. ולכן, בין אם אתה רוצה לנהות אחרי צורר משיח ובין אם לאו, אם אינך חותר אל האמת והמאמצים שלך מכוונים תמיד לתהילה, לרווח ולמעמד, כבר התחלת לצעוד בנתיב של צוררי משיח. התוצאה הזאת תתגלה ותתברר מעט-מעט, כמו פסולת שעולה וצפה על פני המים. זה בלתי נמנע. מה שצוררי המשיח עושים הוא להוביל אנשים לפניהם, הם גורמים להם לקבל את שליטתם ואת תמרוניהם, במקום לקבל את התיזמורים ואת הסידורים של האל או להתמסר לריבונות האל. צוררי משיח רוצים לכבוש אנשים, הם רוצים לזכות בהם, מטרתם היא לשלוט בכל אנשיו הנבחרים של האל, לשלוט בהם בידיים שלהם; הם סוחרים בבני אדם. ובמה משתמשים צוררי משיח כדי להשיג את מטרתם לשלוט באנשים? הם משתמשים בדוקטרינה הרוחנית שאנשים סוגדים לה, הם משתמשים בתאוריות מטעות, הם מנצלים את צורת החשיבה המושחתת של אנשים שסוגדת לתאוריה כדי ללהג ולייפות במטרה להטעות אנשים. בקצרה, כל מה שהם אומרים אינו אלא מילים ודוקטרינות, תאוריה ריקה, דברים מטעים שמפרים את האמת. אם אנשים אינם מבינים את האמת, הם לבטח ילכו שולל; למצער הם ילכו שולל זמן מה קודם שיתעשתו. כשהם כבר מתעשתים, זה כשצוררי המשיח נחשפים, ובשלב הזה הם כבר חשים חרטה גדולה. אנשים שנוהים אחרי צוררי משיח איבדו מזמן את העבודה של רוח הקודש; זאת משום שבליבם הם סוגדים לאלילים, נוהים אחרי בני אדם, והאל דוחה אותם בתיעוב ומסיט אותם הצידה כדי לחשוף אותם. ולכן מסוכן ביותר לנהות אחרי צוררי משיח; כמו צוררי המשיח, האנשים שנוהים אחריהם שנואים מאוד על האל. ומהי מטרת האל בהסטת האנשים האלה הצידה? המטרה היא לחכות שאנשיו הנבחרים של האל יתעשתו, שהם יהיו מסוגלים לזהות ולחשוף את צוררי המשיח ולדחות אותם כליל, ובשלב זה כבר יגיעו ימיהם האחרונים. האם אין כל מה שצוררי המשיח עושים מזיק לאנשים? הם אינם חותרים אל האמת והם מנסים להטעות ולשלוט באנשיו הנבחרים של האל, הם אינם מניחים לאנשים לחתור אל האמת, הם אינם מתמסרים לעבודת האל, והם מנסים להוליך שולל את אנשיו הנבחרים של האל כך שינהו אחריהם – כל זה מראה שצוררי המשיח ניחנו בלב שאינו ירא ולו במעט את האל ואינו מתמסר לו, ושהם לא ניחנו בשום אהבה לאמת. במקום זה הם הוגים כל דרך שעולה בדעתם לצבור בתחבולות מעמד וכוח עבור עצמם כדי להתנגד לאל ולהתחרות עמו על אנשיו הנבחרים, ובסופו של דבר ליצור מלכות משל עצמם תוך התנגדות לאל – וכל זה מוכיח שצוררי משיח הם אויביו המושבעים של האל שהפך בשר ודם, מטרה בדוקה להשמדה בידי האל. אין דבר מסוכן יותר באמונתם של אנשים באל מאשר הטעייתם בידי צוררי משיח והשליטה של אלה בהם. אם אנשים כבר התחילו לנהות אחרי צוררי משיח, אם הם כבר לגמרי בצד שלהם, אז הם אנשים שבוגדים באל ומתנגדים לו, ובמקרה כזה הקץ שלהם ברור מאליו.

זה פחות או יותר מה שיש לשתף לגבי האופן שצוררי משיח מרחיקים ותוקפים אנשים שחותרים אל האמת. מטרתם וכוונתם בהרחקה ובתקיפה של אנשים שחותרים אל האמת, והגישה, השיטות והטכניקות שהם נוקטים כלפי אנשים שחותרים אל האמת, כמו גם אופני הפעולה שצריכים לנקוט אנשים שחותרים אל האמת כלפי צוררי משיח – שיתפנו מעט על כל אחד מאלה, אם כי לא באופן ממצה עדיין. שיתוף עתידי צריך עדיין שייגע באמת שבתחומים אלה בהתאם לנסיבות ספציפיות ולמקרים מוגדרים. כאשר משתפים על נושא ספציפי כזה, איזו גישה חייבת להיות למי שמאזינים לדרשה? הם חייבים להתרכז ולהשקיט את עצמם לפני האל, בלי שתוסח דעתם, משום שלכל היבט של האמת יש קביעות והגדרות ספציפיות, ולכל אחת מהן יש תוכן ספציפי ועקרונות יישום בפועל. מעבר לכך, נדבר מזוויות שונות ובאופנים שונים על מושגים שמערבים את האמת בכל תחום, כמו גם על האמיתות שאנשים צריכים להבין ועל הנתיב שבו הם צריכים ליישם בפועל. על כל זה צריך לשתף ולחשוב היטב עד שהכול יובהר, קודם שיהיו תוצאות. אנחנו נראה, באמצעות השיתוף המפורט הנוכחי שלנו, שעקרונות-האמת שמעורבים במילוי חובתו של אדם אינם פשוטים כפי שאנשים חושבים. הבנת האמת מעמידה קושי אמיתי בפני מי שאין להם יכולת הבנה. הבנת האמת, כמו לימודים באוניברסיטה, כרוכה במידה מסוימת של קושי, אבל מי שיש לו יכולת הבנה לא יחוש את הקושי. כל עוד אדם יכול להבין את האמת אחרי ששמע אותה, באופן טבעי יהיה לו נתיב ליישם אותה בו בפועל, וכמה שהוא יתאמן יותר ביישום בפועל של האמת, כך הנתיב שלו יתרחב יותר ביישומה בפועל, ותהיה לו תפיסה מדויקת יותר של העקרונות. לעומת זאת, אם אינך מקשיב לשיתוף מפורט כזה ומבין רק מושגים כוללניים, תהיה חסר אונים כשמדובר ביישום בפועל. כאשר אתה מחפש את עקרונות-האמת, כל דרך שתפנה אליה תיראה שגויה כביכול ותרגיש שאינך מסוגל לתפוס אותה באופן מדויק, לא משנה מה תעשה. אבל עכשיו, בעזרת הגדרות ואפיונים מוחשיים כאלה, כאשר הטווח צומצם והאמת נפרטה לפרטים, תהיה הרבה יותר חופשי כשתתחיל שוב ליישם את האמת בפועל, מכיוון שהיא מפורטת. לדוגמה, נניח שהייתי מבקש ממך לקנות מחברת. אם הייתי מגדיר לך רק דרישות בסיסיות כמו גודל, עובי ומחיר, ייתכן שהיה נדרש מאמץ כלשהו מצידך לתפוס את העקרונות האלה וליישם אותם בפועל. אבל אם הייתי מוסר לך נתונים כמו צבעה המדויק של המחברת, הגודל שלה, מספר הדפים, הפורמט ואיכות הדף – אז אחרי שנמסרו לך פרטים כאלה, האם העקרונות שאתה תופס לא היו מוחשיים יותר? ואם הייתי אפילו מגדיל ומדייק עוד יותר ונותן לך גיליון נייר ומבקש ממך לקנות מחברת עם נייר זהה לו באיכות, בעובי, בצבע ובגודל השורה ובכמות, או אם הייתי נותן לך, לפני שאתה הולך לקנות אותה, מפרט של הטווח של כל מאפיין – האם מגוון האפשרויות לא היה מצטמצם מאוד? (כן.) האם העקרונות הרלוונטיים לא היו נעשים יותר מוחשיים ופשוטים עבורך כשאתה מיישם בפועל? האם זה היה מועיל או מפריע לך בכל מה שנוגע ליישום בפועל? (זה אמור להועיל.) זה אמור בעצם להועיל משום שהיבטים שונים של האמת נאמרו באופן מוחשי יותר ובפירוט רב יותר, עד לפרטי-הפרטים של דרך ההתייחסות לעניינים מוגדרים, לביטויים מסוימים, ולפרטים של היישום בפועל – כל אלה נמסרו לך באופן מקיף. אם עדיין אינך יכול ליישם זאת בפועל, אין לך שום יכולת שהיא להבין את האמת.

השאלה אם יש לך עכשיו היכולת להבין את האמת היא מרכזית ביחס לשאלה אם אתה מסוגל להשיג את האמת ולהפוך למושלם. טרחתי וחילקתי את האמיתות שקשורות לביצוע הולם של חובה לשישה סוגים, בהתאם לאנשי הסגל שמבצעים כל חובה; כל אחד מהסוגים האלה מתחלק בעצמו לקטגוריות מוגדרות, ובכל קטגוריה יש תת קטגוריות של שיתוף מפורט. במקרה שלכם, האם סוג כזה של הטפה והשיתוף על אמיתות כאלה מוביל אתכם להבנה טובה יותר של האמת ונותן לכם יותר עקרונות ליישם על פיהם בפועל, או האם זה מקשה עליכם יותר למצוא את העקרונות? (יש לנו יותר עקרונות בזכות זה.) זה אמור להוביל אתכם להבנה טובה יותר, ומשכך, הדרשה המפורטת שלי אמורה להועיל לכם. היא אמורה להבהיר לכם דברים טוב יותר, לא לבלבל יותר. מה שחשוב הוא אם אדם ניחן ביכולת להבין את האמת. אם מישהו הוא באמת אדם בעל איכות טובה ויש לו הבנה רוחנית, בהדרגה הוא ירגיש צלול יותר; אם האיכות של אדם נמוכה וחסרה לו הבנה רוחנית, הוא יתקשה להבין אותה, והוא פשוט יהפוך יותר ויותר מבולבל. יש שיאמרו, "פעם הרגשתי שאני מבין קצת, אבל עכשיו, ככל שאני שומע יותר כך אני נעשה יותר מבולבל, כאילו אני ריק מבפנים. מה קורה פה?" אם דיבורים על היווכחות בחיים נעשים מפורטים מדי, קשה לאנשים להבין אותם כשהם חסרי ניסיון והאיכות שלהם נמוכה. ככל שהשיחה מפורטת יותר, כך אנשים באיכות נמוכה נוטים יותר להסתבך. למה הם נוטים להסתבך? יש כמה תנאים לכך. האחד הוא שלאנשים כאלה חסרה הבנה רוחנית. הם אינם מבינים את האמת – כלומר, הם אינם מבינים מהי האמת או מהו מצב מסוים. הם אינם מבינים את הדברים האלה. התנאי הזה הוא היעדר היכולת להבין את האמת. עם אנשים כאלה, יש רק אמצעי סופי יחיד שיש לנקוט: להגיד להם באופן ברור מה הם צריכים לעשות כאשר קורים להם דברים, ממש כמו לתכנת רובוט כדי שיבצע הוראות כנדרש. מספיק לגרום להם לעמוד בתקנות. שיטה זו יכולה להניב תוצאות עם אנשים כאלה; אין שום דרך אחרת איתם. אני נוקט את האמצעי הסופי הזה עכשיו, כשאני מדבר בפירוט הכי רב שיש, עד לרמת הדברים המוחשיים ביותר. יש שיאמרו שהם עדיין לא מבינים, אז אני אמשיך ואומר להם בדיוק איך לטפל בכל דבר שייקרה בדרכם. אני גורם להם לעמוד בתקנות; זה כל מה שאני יכול לעשות, בגלל שאין להם היכולת להבין את האמת. המצב אינו בדיוק אותו דבר אצל כולם, אבל ההבדלים הם קלים. אם הייתם גורמים לי לדבר איתכם באופן ספציפי וברור על כל אחד ואחד מהם, הייתי מתקשה להגיע לכולם משום שיש רבים מדי ביניכם שהאיכות שלהם נמוכה. אלה ביניכם שהם בעלי הבנה רוחנית ושמסוגלים להבין את האמת, יצטרכו לבצע את החלק הזה של העבודה. העבודה שלי כבר מטופלת. זה מה שניתן להשיג; עשיתי כל שביכולתי. כל העבודה שנעשתה וכל הדברים שדיבר האל שהתגלם בבשר ניתנים להבנה ונגישים לאדם רגיל. זה כל מה שניתן לעשות עם אנשים שניחנים בחשיבה ובתגובות של אנושיות רגילה. יש השואלים, "האם האל לא יעשה ניסים?" האל אינו עושה ניסים; כל הדברים האלה צריכים להתבצע באופן אמיתי ומעשי. זה בדיוק כמו עבודת האל בשלושה שלבים: החל בהכרזתו על חוקיו לבני האדם שנועדו להנחות אותם בחייהם, עבור בצליבה ובביצוע עבודת הגאולה, וכלה באחרית הימים, שבה האל בהתגלמותו כבשר ודם מבטא את כל האמיתות שמצילות את האנושות – כל שלב נעשה באופן אמיתית ומעשית, תוך דיבור וביצוע, פנים אל פנים עם האדם. אין פה שום ניסים. הנס הגדול ביותר הוא שהאל עצמו מדבר ועובד אישית, ושלא משנה השיטות שהוא נוקט, הוא בסופו של דבר ישלים קבוצה אחת של אנשים ויזכה בה. זה בוודאות יושג; זה רק עניין של זמן. זהו גדול האותות והמופתים, והאל לא ינקוט שום שיטה על-טבעית אחרת כדי להחדיר את האמת לליבו של אדם. עתה ששותף על האמיתות האלה בפירוט רב כל כך, אם ניחנת ביכולת הבנה ואתה אכן אדם שחותר אל האמת, אז אם אתה באמת מתייחס ומשקיע מעט מאמץ, לא תוכל שלא להבין את האמת או את עקרונות היישום בפועל. יש שאומרים שהם אוהבים את האמת, אבל אחרי שהם שמעו דרשות במשך שנים רבות כל כך, למה הם עדיין לא מבינים אותה? יש שתי אפשרויות. האחת היא שחסרה להם כליל הבנה רוחנית, ושהם אינם מסוגלים להבין את האמת; השנייה היא שהם לא באמת אוהבים את האמת, ושהם מעולם לא השקיעו מאמץ לחתור אליה. אלה שתי סיבות אפשריות. ישנם אחרים שיאמרו שהם אינם מבינים את האמת משום שהם לא מאמינים באל במשך זמן רב ולא שמעו דרשות רבות, ואין להם הרבה ניסיון. זו עוד סיבה. ואולם אם את אתה אדם שבאמת אוהב את האמת, אז ככל שתצבור שנות אמונה באל, כך ההבנה שלך את האמת תגדל, ויגדל שיעור הקומה הרוחני שלך.

כאשר משתפים על היבט כלשהו של האמת, נדרשות יותר מסתם כמה מילים כדי להסביר אותו במלואו, באופן שמסוגל לפתור בעיות. עבור האנשים בימינו, הכללות הן רק דוקטרינה, רק תאוריה. אז איך אני יכול לגרום לאנשים להבין ולגרום להם להיות מסוגלים, ברגע שהם יקבלו משהו, להסב אותו לעקרונות של היישום בפועל שלהם? אני חייב לדבר באופן ספציפי יותר וביתר פירוט. לא משנה אם אני מספר סיפור או משתף על האמת, או מדבר על יישום בפועל, הדברים חייבים בסך הכול להיות יותר מפורטים וספציפיים. דיבור ספציפי מועיל לכם. אז אני צריך תמיד לאמץ את מוחי ולחשוב על סיפורים ועל דוגמאות עבורכם, כדי שתבינו קצת יותר. אני ממחיש את כל האמיתות האלה מקרה אחרי מקרה, ואני משלב את האמיתות שאני משתף עליהן בכל מקרה שאני מספר, כדי שיהיה לכם בראש דימוי להשוות את עצמכם כנגדו, על מנת לבדוק אם פעלתם פעם באופן הזה או אם תנהגו כמו אדם כזה, או אם חשבתם פעם באופן הזה או הייתם לכודים פעם במצב כזה. בזמן שאתם מקשיבים לאמיתות האלה, אני דואג שבאופן רצוף תהיה לכם תחושה דימויית שלהן, כאילו שקעתם בתוכן. זו הסיבה שאני מספר סיפורים ונותן דוגמאות. יש שמאבדים סבלנות ברגע שהם שומעים שמתחיל סיפור. "עוד סיפור? מה אני, בן שלוש?" אולי אינכם פעוטות, אבל בנתיב של האמונה באל ובחתירה אל האמת, ייתכן שאתם אפילו בני פחות משלוש – ממש כך. לכן ההתייחסות אליכם כאל ילדים שאינם בני שלוש היא לא עלבון, והיא אינה מיותרת בכלל; כפי שאני רואה זאת, זוהי הערכת-יתר כלפיכם. ברגע שפעוט בן שלוש שומע מאדם בוגר שמספריים הם חדים ושאסור לגעת בהם, הוא יזכור זאת כעיקרון. הוא לא ייגע בהם ולא ייגע אפילו בכלים או בלהבים שדומים להם. הוא יודע שכולם חדים; הוא יודע שהוא צריך ללמוד את העיקרון הזה. אם כך, האם אנשים יכולים למצוא עקרונות בדבר שהם חוו כמה פעמים ברצף בעת היישום בפועל שלהם? כלומר, האם אתה מסוגל להבין את הכוונות מאחורי מעשי האל, את דרישותיו ממך, ומהן אמות המידה הנדרשות בעניין כלשהו? אם נשפוט לפי אינטליגנציה של אדם רגיל, אתה אמור להיות מסוגל להבין את הדברים האלה. אז מהן הנסיבות שבהן אנשים אינם מבינים אותם, לא משנה מה אני אומר? הסיבה העיקרית שזה קורה קשורה קודם כול לסביבה הסואנת שאנשים חיים בה, עם כל כך הרבה דברים יומיומיים ומעיקים שצריך לטפל בהם, עד שאנשים אינם נוטים לקרוא את דברי האל בקריאת-תפילה קפדנית; הם אינם משקיעים שום מאמץ באמת. זהו היבט אחד של הסיבה; ההיבט השני הוא שהצמא של אנשים לאמת והאהבה שלהם אליה הם כה מועטים, שבסולם של מאחת עד עשר מידת האהבה שלכם לאמת תהיה לכל היותר בין שלוש לחמש. לכן עיקר הסיבה שאנשים אינם מבינים את האמת ולא זכו בה בסופו של דבר היא שהם לא השקיעו מעצמם, וגם שהם לא מתמסרים לאמת, ושבליבם פנימה הם בכלל לא אוהבים אותה כל כך. האהבה של אנשים לאמת אינה ברמה מספקת. זה בסך הכול עניין מועט; זה לא מגיע לכדי אהבה. זה רק משום שאנשים סובלים בעולם מכל כך הרבה מכשולים וייסורים שהם אינם מסוגלים להמשיך לחיות, ובגלל שהם ראו את האל בפעולה כשהוא מציל אנשים ומשתף כל יום על האמת, ונוכחו בשפע של כל דבר שהוא מעניק לאדם, רק משום כך הם מרגישים שהאל הוא מי שטוב, והם מגלים רצון לקרוא את דבריו ולחתור אל האמת. זהו מעט העניין שיש להם. במה עסוקים לבבות האנשים רוב הזמן? הם עסוקים כולם בהרבה זוטות, מתעסקים בכל מיני סוגיות של יחסים רגשיים, יחסים בין אישיים, מעמד ויוהרה, והאופנות בחברה. יש אפילו כמה אנשים שמשקיעים יותר זמן ומרץ באוכל שלהם, בביגוד, בתלבושות ובהנאות הבשר. הם מבזבזים את הימים יקרי הערך על הדברים האלה, והם מתפארים: "אני משקיע מעצמי למען האל!" בסופו של דבר, הם מסתכלים לאחור ורואים שהאל אמר כל כך הרבה דברים ועבד כל כך הרבה זמן, ואף על פי כן הם לא זכו באמת. זה לא משום שהאל לא העניק להם אותה, אלא משום שהם לא קיבלו את האמת בליבם או לא הקדישו את עצמם לאמת, אף על פי שהם ראו את האל מבטא כה רבות ממנה. זה מה שגרם להם לא לזכות באמת ובחיים בשנים הארוכות שהם האמינו באל, וגם לסילוקם בסוף.

22 בינואר 2019