אלוהים והאדם יבואו יחד למנוחה

בראשית, אלוהים היה במנוחה. לא היו בני אנוש או כל דבר אחר על פני האדמה באותה עת, ואלוהים לא עשה עדיין שום עבודה. אלוהים החל בעבודת הניהול שלו רק לאחר שהאנושות החלה להתקיים ולאחר שהיא הושחתה. מנקודה זו והלאה, אלוהים לא נח עוד, אלא החל לעמול בקרב האנושות. מנוחתו של אלוהים אבדה משום השחתתה של האנושות וכן משום המרד של הארכי-מלאך. אם אלוהים לא יביס את השטן ולא יושיע את האנושות שהושחתה, הוא לעולם לא יוכל עוד לבוא למנוחה. כשאין לאדם מנוחה, אין מנוחה גם לאלוהים. כשאלוהים יבוא למנוחה פעם נוספת, גם האדם יבוא למנוחה. חיי המנוחה הם חיים ללא מלחמה, ללא זוהמה, וללא רשעות בלתי פוסקת. כלומר אין בהם הטרדות מצד השטן (המילה "שטן" מתייחסת כאן לכוחות עוינים), השחתה בידי השטן או פלישה של כל כוח שמתנגד לאלוהים. כל הדברים פועלים לפי מינם ועובדים את אדון הבריאה. השמיים והארץ שלווים לחלוטין. אלה הם חיי המנוחה של האנושות. כשאלוהים יבוא למנוחה, לא תישאר עוד רשעות על פני האדמה, ולא תהיה עוד פלישה של כוחות עוינים כלשהם. בנוסף, האנושות תבוא למישור חדש. היא לא תהיה עוד אנושות שהשטן השחית, אלא אנושות שזכתה בישועה לאחר שהשטן השחית אותה. יום המנוחה של האנושות יהיה גם יום המנוחה של אלוהים. אלוהים איבד את מנוחתו משום אי-יכולתה של האנושות לבוא למנוחה, לא משום שהוא לא יכול היה לנוח במקור. ביאה למנוחה אין פירושה שהכול מפסיק לנוע או להתפתח ואין פירושה שאלוהים מפסיק לעבוד או שבני האדם מפסיקים לחיות. הסימן לביאה למנוחה יהיה כאשר השטן הושמד והרשעים שהצטרפו לשטן במעשיו הרעים נענשו וחוסלו וכאשר כל הכוחות העוינים לאלוהים מפסיקים להתקיים. בואו של אלוהים למנוחה פירושו שהוא לא יבצע עוד את עבודתו, ישועת האנושות. בואה של האנושות למנוחה פירושה שכל האנושות תחיה לאורו של אלוהים ובברכותיו, ללא השחתה מצד השטן וללא התרחשות של דברי רשע כלשהם. האנושות תחיה באופן רגיל על פני האדמה תחת השגחתו של אלוהים. כשאלוהים והאנושות יבואו יחד למנוחה, פירוש הדבר יהיה שהאנושות זכתה לישועה שהשטן הושמד, ושעבודתו של אלוהים בבני האדם הסתיימה לגמרי. אלוהים לא ימשיך עוד לעבוד בבני האדם והאדם לא יחיה עוד בתחומו של השטן. לפיכך, אלוהים לא יהיה עוד עסוק ובני האדם יחדלו להיות בתנועה מתמדת. אלוהים והאנושות יבואו למנוחה בעת ובעונה אחת. אלוהים ישוב למקומו המקורי וכל אדם ישוב למקומו המתאים. אלה הם היעדים שאלוהים ובני האדם ישכנו בהם ברגע שכל ניהולו של אלוהים יסתיים. לאלוהים יש היעד שלו ולאנושות יש היעד שלה. בעת המנוחה, אלוהים יוסיף להנחות את כל בני האדם בחייהם על פני האדמה וכשבני האדם יחיו לאורו של אלוהים, הם יעבדו את האל האמיתי האחד שבשמיים. אלוהים לא יחיה עוד בקרב האנושות וגם בני האדם לא יוכלו לחיות עם אלוהים ביעד של אלוהים. אלוהים והאדם לא יכולים לחיות באותו מישור – לכל אחד מהם אורח חיים המתאים לו. אלוהים הוא זה שמנחה את האנושות כולה ואילו האנושות כולה היא התגשמותה של עבודת הניהול של אלוהים. האנושות היא זו שמובלת. במהותה, האנושות לא דומה לאלוהים. לנוח פירושו לשוב למקומך המקורי. לפיכך, כשאלוהים בא למנוחה, פירושו שאלוהים שב למקומו המקורי. אלוהים לא יחיה עוד על פני האדמה או יהיה בקרב האנושות כדי לחלוק את השמחה והסבל שלה. כשבני האדם יבואו למנוחה, פירוש הדבר הוא שהם הפכו למושאי בריאה אמיתיים. הם יעבדו את אלוהים מפני האדמה ויחיו חיים אנושיים רגילים. בני אדם לא ימרדו עוד באלוהים ולא יתנגדו לו והם ישובו לחיים המקוריים של אדם וחווה. אלה הם החיים והיעדים של אלוהים ובני האדם בהתאמה לאחר שהם יבואו למנוחה. תבוסתו של השטן היא מגמה בלתי נמנעת במלחמה בינו לבין אלוהים. באופן זה, בואו של אלוהים למנוחה לאחר השלמת עבודת הניהול שלו וישועתה המוחלטת של האנושות ובואה למנוחה הופכות אף הן למגמות בלתי נמנעות. מקום מנוחתה של האנושות הוא על פני האדמה ומקום מנוחתו של אלוהים הוא בשמיים. כשבני האדם יעבדו את אלוהים במנוחה, הם יחיו על פני האדמה וכשאלוהים יוביל את שאר האנושות במנוחה, הוא יוביל אותם מהשמיים, לא מהארץ. אלוהים יהיה עדיין הרוח ואילו בני האדם יהיו עדיין בשר ודם. אלוהים ובני האדם נחים בדרכים שונות. כשאלוהים ינוח, הוא יבוא ויופיע בקרב בני האדם. כשבני האדם ינוחו, אלוהים יוביל אותם לבקר בשמיים ואף ליהנות מהחיים שם. לאחר שאלוהים והאדם יבואו למנוחה, השטן לא יתקיים עוד, וכמוהו גם הרשעים יחדלו להתקיים. לפני שאלוהים והאדם יבואו למנוחה, אותם רשעים שרדפו את אלוהים בעבר על פני האדמה, כמו גם האויבים שמרדו בו על פני האדמה, כבר יושמדו. הם יושמדו באסונות הגדולים באחרית הימים. לאחר שאנשים רשעים אלה יושמדו לחלוטין, הארץ לא תדע עוד הטרדות מצד השטן. רק אז האנושות תזכה בישועה מלאה ועבודתו של אלוהים תסתיים לחלוטין. אלה הן הדרישות המוקדמות לבואם של אלוהים והאנושות למנוחה.

התקרבות סופם של כל הדברים מצביעה על השלמת עבודתו של אלוהים וגם על סוף התפתחותה של האנושות. פירוש הדבר הוא שהאנושות שהשטן השחית תגיע לשלב הסופי של התפתחותה ושהצאצאים של אדם וחווה ישלימו את ההתרבות שלהם. בנוסף, פירוש הדבר הוא שיהיה זה בלתי אפשרי שאנושות כזו תמשיך להתפתח לאחר שהשטן השחית אותה. אדם וחווה שהיו בראשית לא הושחתו, אך השטן השחית את אדם וחווה שגורשו מגן עדן. כשאלוהים ובני האדם יבואו יחד למנוחה, יבוא סופם של אדם וחווה – שגורשו מגן עדן – וצאצאיהם יגיעו אל סופם. האנושות של העתיד תכלול עדיין את צאצאיהם של אדם וחווה, אך הם לא יהיו בני אדם שחיים בתחומו של השטן, אלא בני אדם שזכו בישועה וטוהרו. זו תהיה אנושות שנשפטה והוכתה בייסורים, אנושות קדושה. בני האדם האלה לא יהיו דומים לגזע האנושי כפי שהיה במקורו. ניתן כמעט לומר שהם יהיו אנושות מסוג שונה לגמרי מאדם וחווה של בראשית. בני האדם האלה ייבחרו מקרב כל בני האדם שהשטן השחית, והם יהיו בני האדם שעמדו איתן בסופו של דבר במהלך השיפוט והייסורים מצד אלוהים. הם יהיו קבוצת בני האדם האחרונה שתישאר מקרב האנושות המושחתת. רק בני אדם האלה יוכלו לבוא למנוחה האחרונה יחד עם אלוהים. אלה שמסוגלים לעמוד איתן במהלך עבודת השיפוט והייסורים של אלוהים באחרית הימים – כלומר במהלך עבודת הטיהור האחרונה – יהיו אלה שיבואו למנוחה האחרונה לצד אלוהים. לפיכך, כל אלה שבאו למנוחה ישתחררו מהשפעת השטן וייפלו בנחלתו של אלוהים לאחר שיעברו את עבודת הטיהור האחרונה שלו. בני האדם האלה שנפלו בסופו של דבר בנחלתו של אלוהים יבואו למנוחה האחרונה. מהותה של עבודת הייסורים והשיפוט של אלוהים היא לטהר את האנושות למען יום המנוחה האחרונה. אחרת, האנושות כולה לא תהיה מסוגלת לנהוג כל אחד לפי סוגו או לבוא למנוחה. העבודה הזו היא הנתיב היחיד של האנושות לבוא למנוחה. רק עבודת הטיהור של אלוהים תטהר את בני האדם מרשעותם ורק עבודת הייסורים והשיפוט שלו תשפוך אור על רכיבי המרדנות בקרב האנושות, וכך תפריד את מי שניתן להושיע אותו ממי שלא ניתן להושיע אותו, ואת מי שיישאר ממי שלא יישאר. כשעבודה זו תסתיים, בני האדם שיותר להם להישאר יטוהרו ייכנסו למצב נעלה יותר של אנושיות שבו הם ייהנו מחיי אנוש נפלאים יותר על פני האדמה בפעם השנייה. במילים אחרות, הם יתחילו את יום המנוחה האנושי שלהם ויתקיימו לצד אלוהים. לאחר שמי שלא יורשו להישאר יקבלו ייסורים ושיפוט, מהותם האמיתית תיחשף לגמרי. לאחר מכן, כל אלה יושמדו ובדומה לשטן, הם לא יורשו עוד לשרוד על פני האדמה. האנושות בעתיד לא תכלול עוד טיפוסי אנשים כאלה. בני אדם כאלה לא כשירים לבוא לארץ המנוחה הסופית והם לא כשירים לבוא ליום המנוחה שאלוהים והאדם יחלקו מפני שהם מושאים לענישה ומפני שהם הרשעים. הם נגאלו פעם אחת וכן נשפטו ויוסרו. הם גם שירתו את אלוהים בעבר. אך בבוא היום האחרון, הם בכל זאת יושמדו משום רשעותם, מרדנותם והיותם בלתי ניתנים לגאולה. הם לא יתקיימו עוד בעולם העתיד ובקרב האנושות בעתיד. כל הרשעים וכל אלה שלא זכו בישועה יושמדו כשהקדושים שבקרב האנושות יבואו למנוחה, בין אם הם יהיו רוחות המתים או בני אדם שעדיין חיים כבשר ודם. בלי קשר לשאלה לאיזו תקופה שייכים הרוחות והרשעים האלה ולאיזו תקופה שייכות רוחות הצדיקים ורוחות בני אדם שעושים מעשי צדק, כל הרשעים יושמדו וכל הצדיקים ישרדו. השאלה אם אדם או רוח יזכו בישועה לא מוכרעת כולה על סמך עבודת אחרית הימים, אלא על סמך השאלה אם הם התנגדו לאלוהים או מרדו בו. אם בני אדם בתקופה הקודמת עשו רע, ולא ניתן היה להושיע אותם, אין ספק שהם יהיו מושא לענישה. אם בני אדם בתקופה הנוכחית עושים רע ולא ניתן להושיע אותם, גם הם בוודאות מושא לענישה. בני האדם מופרדים על פי טוב ורע ולא על פי התקופה. לאחר שבני האדם מופרדים על פי טוב ורע, בני האדם לא נענשים או מתוגמלים מיד. במקום זאת, אלוהים יבצע את העבודה של הענשת הרע ותגמול הטוב רק לאחר שיסיים לבצע את עבודת הכיבוש שלו באחרית הימים. למעשה הוא הפריד את האנושות על פי טוב ורע מאז שהוא החל לבצע את עבודתו בקרב האנושות. הוא יתגמל את הצדיקים ויעניש את הרשעים רק עם השלמת עבודתו, במקום להפריד בין הרשעים והצדיקים עם השלמת עבודתו, ומיד להתחיל בעבודה של הענשת הרע ותגמול הטוב. העבודה הסופית שלו להענשת הרע ותגמול הטוב נעשית כולה על מנת לטהר לגמרי את כל האנושות, כדי שהוא יוכל להביא אנושות קדושה לגמרי למנוחת נצח. השלב הזה בעבודתו הוא עבודתו המכרעת ביותר. זה השלב הסופי של כל עבודת הניהול שלו. אם אלוהים לא ישמיד את הרשעים אלא יניח להם להישאר, האנושות כולה עדיין לא תוכל לבוא למנוחה, ואלוהים לא יוכל להביא את האנושות כולה למישור טוב יותר. עבודה כזו לא תסתיים לגמרי. כשהוא יסיים את עבודתו, האנושות כולה תהיה קדושה לחלוטין. רק כך אלוהים יכול לחיות בשלווה ובמנוחה.

בני האדם כיום עדיין אינם מסוגלים להיפרד מהדברים של הבשר. הם אינם יכולים לוותר על הנאות הבשר, על העולם, על כסף או על טבעם המושחת. רוב בני האדם מתייחסים לעיסוקיהם כלאחר יד. למעשה, לבני האדם האלה אין אלוהים בלבם כלל. גרוע מכך, הם לא יראים את אלוהים. אלוהים אינו מצוי בלבם ולכן הם לא יכולים לתפוס את כל מעשיו אלוהים, ועל אחת כמה וכמה הם אינם מסוגלים להאמין לדברים שאלוהים אומר. בני האדם האלה הם יותר מדי של הבשר והדם, הם מושחתים מדי ואין להם אמת כלל. יתרה מזאת, הם לא מאמינים שאלוהים יכול להתגלם כבשר ודם. כל מי שלא מאמין באלוהים בהתגלמותו – כלומר כל מי שלא מאמין באל הנראה לעין או בעבודתו ובדבריו אלא עובד במקום זאת את האל הבלתי נראה שבשמיים – הוא אדם שאלוהים אינו שוכן בלבו. אלה בני אדם שמורדים באלוהים ומתנגדים לו. חסרים להם אנושיות והיגיון, שלא לדבר על האמת. יתר על כן, בעיני בני האדם האלה, לא ניתן להאמין באל המוחשי והנראה לעין, אך הם מתייחסים לאל הבלתי נראה והמופשט כמהימן ביותר וכמשמח ביותר. הם לא מחפשים את האמת המעשית או את מהות החיים האמיתית, וקל וחומר לא את רצונו של אלוהים. במקום זאת, הם עוסקים בחיפוש אחר התרגשות. הדברים שמסוגלים יותר מכול לאפשר להם להשיג את תשוקותיהם הם ללא ספק האמונות והעיסוקים שלהם. הם מאמינים באלוהים רק כדי להשביע את תשוקותיהם ולא כדי לחפש את האמת. בני האדם האלה הם רשעים, הלא כן? הם בטוחים מאוד בעצמם ואינם מאמינים כלל שאלוהים שבשמיים ישמיד "בני אדם טובים" כמותם. תחת זאת, הם מאמינים שאלוהים יניח להם להישאר, ויתרה מזאת, יתגמל אותם בעין יפה, מכיוון שהם עשו דברים רבים למען אלוהים והפגינו "נאמנות" רבה כלפיו. אילו הם היו עוסקים גם באל הנראה לעין, ברגע שתשוקותיהם לא היו נענות, הם היו משיבים מיד מכה לאלוהים או נתקפים חמת זעם. הם מוכיחים שהם כלבלבים נתעבים שתמיד רק שואפים להשביע את תשוקותיהם. הם אינם בני אדם הגונים שעוסקים בחיפוש אחר האמת. בני אדם כאלה הם אלה שמכונים הרשעים, חסידי המשיח. בני האדם האלה שאינם מחפשים את האמת אינם מסוגלים להאמין באמת ועוד פחות מכך מסוגלים לתפוס את סופה של האנושות בעתיד, מפני שהם אינם מאמינים בעבודה או בדברים כלשהם של האל הנראה לעין, ובכלל זה אינם מסוגלים להאמין ביעד העתידי של האנושות. לפיכך, גם אם הם חסידיו של האל הנראה לעין, הם בכל זאת עושים מעשים רעים ואינם מחפשים כלל את האמת ואינם מנהיגים את האמת כפי שאני דורש. אותם בני אדם שאינם מאמינים שהם יושמדו הם, במהופך, בדיוק אלה שיושמדו. הם כולם מאמינים שהם כה נבונים ושהם עצמם הם אלה שמנהיגים את האמת. הם רואים בהתנהגותם הרעה אמת ולכן הם מטפחים אותה. הרשעים האלה בטוחים מאוד בעצמם. הם רואים באמת דוקטרינה ובמעשיהם הרעים אמת, אבל, בסופו של דבר, הם יוכלו רק לקצור את מה שהם זרעו. ככל שבני האדם בטוחים יותר בעצמם וככל שהם יהירים יותר, כך הם מסוגלים פחות להשיג את האמת. ככל שבני אדם מאמינים יותר באל שבשמיים, כך הם מתנגדים יותר לאלוהים. אלה בני האדם שייענשו. לפני שהאנושות תבוא למנוחה, תוכרע השאלה אם כל סוג של אדם ייענש או יתוגמל בהתאם לקביעה אם הם חיפשו את האמת, אם הם מכירים את אלוהים ואם הם יכולים להישמע לאל הנראה לעין. מי שעשה שירות לאל הנראה לעין אך אינו מכיר אותו ואינו נשמע לו, אינו מצויד באמת. בני האדם כאלה הם רשעים ורשעים יהיו ללא ספק מושא לענישה. יתרה מכך, הם ייענשו בהתאם להתנהגותם המרושעת. אלוהים קיים כדי שבני האנוש יאמינו בו והוא ראוי גם לציות שלהם. אלה שיש להם אמונה רק באל המעורפל והבלתי נראה הם בני אדם שאינם מאמינים באלוהים ואינם מסוגלים להישמע לאלוהים. אם בני האדם האלה עדיין לא יהיו מסוגלים להאמין באל הנראה לעין כשעבודת הכיבוש שלו תסתיים ואף ימשיכו למרוד באל הנראה לעין אשר מתגלם כבשר ודם ולהתנגד לו, אזי אין ספק ש"מאמינים במעורפל" אלה יהיו מושא להשמדה. כך הדבר גם ביחס לאחדים מבינכם: כל מי שמכיר באלוהים בהתגלמותו מן השפה ולחוץ, אך אינו יכול להנהיג את אמת הציות לאלוהים בהתגלמותו, יהיה בסופו של דבר מושא להשמדה ולחורבן. על אחת כמה וכמה, כל מי שמכיר באל הנראה לעין מן השפה ולחוץ ואוכל ושותה מהאמת שהוא מבטא בעודו מחפש את האל המעורפל והבלתי נראה, צפוי עוד יותר להישמד בעתיד. אף אחד מבני האדם האלה לא יוכל להישאר עד לעת המנוחה שתגיע לאחר שעבודתו של אלוהים תסתיים ושום אדם דומה להם לא יישאר בעת המנוחה. בני האדם שטניים הם אלה שאינם מנהיגים את האמת. מהותם היא של התנגדות לאלוהים ומרדנות בו ואין להם כל כוונה להישמע לאלוהים. בני אדם כאלה יושמדו כולם. השאלה אם יש לך אמת ואם אתה מתנגד לאלוהים תלויה במהות שלך ולא במראה שלך או בדיבור שלך ובהתנהגות שלך מפעם לפעם. מהותו של כל אדם מכריעה בשאלה אם הוא יושמד או לא. הדבר נקבע על פי המהות שחושפים התנהגותו ועיסוקו בחיפוש האמת. בקרב בני אדם דומים שעושים עבודה ואף עושים מידה דומה של עבודה, מי שמהותו האנושית טובה ושיש לו אמת יורשה להישאר, ואילו מי שמהותו האנושית רעה ומי שמורד באל הנראה לעין, הוא זה שיהיה מושא לחורבן. כל עבודתו או דבריו של אלוהים המכוון ליעדה של האנושות יטפלו בבני אדם באופן הולם בהתאם למהותו של כל אדם. לא תחול שום טעות ולא יהיה שום משגה. רק כשאדם מבצע עבודה מעורבים בה רגש אנושי או משמעות. העבודה שאלוהים עושה היא המתאימה ביותר. אלוהים בשום אופן לא יטען טענות שווא נגד ברוא כלשהו. יש כיום רבים שאינם מסוגלים לתפוס את היעד העתידי של האנושות ואשר אינם מאמינים בדברים שאני אומר. כל מי שאינו מאמין וכן מי שאינו מנהיג את האמת הם שדים!

מי שמחפש ומי שלא מחפש הם כיום שני סוגים שונים לחלוטין של בני אדם שגם היעדים שלהם שונים מאוד. מי שעוסק בחיפוש אחר הכרת האמת ומנהיג את האמת נמנה על בני האדם שאלוהים יביא להם ישועה. מי שלא מכיר את דרך האמת הוא אויב ושד. הוא צאצא של הארכי-מלאך ויהיה מושא להשמדה. אפילו מאמיניו האדוקים של אל מעורפל – האין גם הם שדים? בני אדם שיש להם מצפון טוב אך לא מקבלים את דרך האמת הם שדים. מהותם היא מהות של התנגדות לאלוהים. מי שלא מקבל את דרך האמת מתנגד לאלוהים, ואפילו אם בני אדם כאלה יסבלו קשיים רבים, הם בכל זאת יושמדו. כל מי שלא מוכן לזנוח את העולם, שלא יכול לשאת את הפרידה מהוריו ושלא יכול לשאת את הוויתור על הנאות הבשר – כל בני האדם האלה מורדים באלוהים וכולם יהיו מושא להשמדה. כל מי שלא מאמין באלוהים בהתגלמותו הוא שד, ויתרה מזאת, הוא יושמד. מי שבעל אמונה אך לא מנהיג את האמת, מי שלא מאמין באלוהים בהתגלמותו ומי שלא מאמין בקיומו של אלוהים כלל יהיו גם כן מושא להשמדה. כל אלה שיורשו להישאר יהיו אנשים שחוו את הסבל של הזיכוך ועמדו איתנים. אלה אנשים שבאמת עמדו בניסיונות. כל מי שאינו מכיר באלוהים הוא אויב. כלומר, כל מי שאינו מכיר באלוהים בהתגלמותו כבשר ודם- בין, אם הוא בתוך זרם זה או מחוצה לו, הוא צורר המשיח! מיהו השטן, מיהם השדים ומיהם אויבי האל אם לא המתנגדים אשר אינם מאמינים באלוהים? האין הם אותם אנשים שאינם נשמעים לאלוהים? האין הם אלה שטוענים שיש להם אמונה, בשעה שאין להם אמת? האין הם אלה שרק מבקשים לקבל ברכות בזמן שאינם מסוגלים לשאת עדות על אלוהים? אתם עדיין מתרועעים עם השדים האלה כיום, וחשים נקיפות מצפון ורגשות אהבה כלפיהם. אם כן, האם אינכם מפנים כוונות טובות כלפי השטן? האם אינך מתרועע עם שדים? אם בימים אלה בני האדם עדיין לא מסוגלים להבחין בין טוב לרע וממשיכים להיות אוהבים ורחמנים ללא כל כוונה לשאוף לרצונו של אלוהים או להיות מסוגלים לקבל את כוונותיו של אלוהים כשלהם, אזי סופם יהיה אומלל פי כמה. כל מי שלא מאמין באלוהים בהתגלמותו כבשר ודם הוא אויבו של אלוהים. אם אתם יכולים לחוש נקיפות מצפון ורגשות אהבה כלפי אויב, חסר לכם חוש צדק, הלא כן? אם אתם תואמים את מי שאני מתעב ואת מי שאני חולק עליו, ובכל זאת חשים רגשות אהבה או רגשות אישיים כלפיו, אם כך, אתם מרדנים, הלא כן? אתם מתנגדים לאלוהים בכוונה תחילה, הלא כן? האם אדם כזה מחזיק באמת? אם בני האדם חשים נקיפות מצפון כלפי אויבים ורגשות אהבה כלפי שדים ורחמים כלפי השטן, אזי הם מפריעים בכוונה תחילה לעבודתו של אלוהים, הלא כן? בני האדם שמאמינים רק בישוע ולא מאמינים באלוהים בהתגלמותו באחרית הימים, כמו גם בני האדם שטוענים מן השפה ולחוץ שהם מאמינים באלוהים בהתגלמותו אך עושים רע, הם צוררי המשיח, ועל אחת כמה וכמה שהדבר נכון לגבי בני האדם שלא מאמינים כלל באלוהים. כל בני האדם האלה כולם יהיו מושא להשמדה. אמת המידה שעל פיה בני אנוש שופטים זה את זה מבוססת על התנהגותם. מי שהתנהגותו טובה הוא צדיק ואילו מי שהתנהגותו מתועבת הוא רשע. אמת המידה שעל פיה אלוהים שופט את בן האנוש מבוססת על השאלה האם מהותו נשמעת לאלוהים או לא. מי שנשמע לאלוהים הוא צדיק ומי שלא נשמע לאלוהים הוא אויב ורשע, בין אם התנהגותו של האדם הזה טובה או רעה, ובין אם דבריו של האדם הזה נכונים או לא נכונים. יש בני אדם שרוצים להשתמש במילים יפות כדי להשיג לעצמם יעד טוב. כולם מאמינים בטעות שאלוהים קובע את גורלם של בני האדם לאחר שצפה בהתנהגותם או לאחר שהקשיב לדבריהם. לכן רבים מבקשים לנצל זאת כדי לרמות את אלוהים כך שיעניק להם חסד רגעי. בעתיד, האנשים שיישרדו במצב של מנוחה יהיו כל אלה שסבלו ביום התוכחה וגם נשאו עדות על אלוהים. הם יהיו כל אותם אנשים שמילאו את חובתם ונשמעו לאלוהים בכוונה תחילה. מי שרק רוצה לנצל את ההזדמנות לשרת מתוך כוונה להימנע מיישום בפועל של האמת לא יורשה להישאר. לאלוהים יש סטנדרטים מתאימים להסדרת הגורל של כל אדם. הוא איננו מקבל את ההחלטות האלו סתם כך על סמך דבריו והתנהלותו של האדם ואינו מקבל אותן על סמך התנהגותו של האדם בפרק זמן אחד. הוא בהחלט לא יקל ראש בהתנהגות מרושעת של האדם בשל שירות שעשה בעבר למען אלוהים והוא לא יחוס עליו ויימנע מלהמית אותו בזכות מאמץ חד-פעמי כלשהו שהוא עשה למען אלוהים. איש לא יכול לחמוק מענישה על רשעותו, ואיש לא יכול להסוות את התנהגותו המרושעת ולחמוק בכך מייסורי ההשמדה. אם אדם מסוגל באמת למלא את חובתו, פירוש הדבר הוא שהוא נאמן לנצח לאלוהים ולא מבקש גמול, בין אם הוא מקבל ברכות או סובל פורענות. אם בני האדם נאמנים לאלוהים כשהם רואים ברכות אך מפסיקים להיות נאמנים כאשר הם אינם יכולים לראות ברכות כלשהן ואם בסופו של דבר הם עדיין אינם מסוגלים לשאת עדות על אלוהים או למלא את החובות שהוטלו עליהם, אזי הם עדיין יהיו מושא להשמדה למרות שבעבר ביצעו שירות נאמן לאלוהים. בקצרה, רשעים לא יכולים לשרוד לנצח, והם לא יכולים לבוא למנוחה. רק הצדיקים הם אדוני המנוחה. ברגע שהאנושות תעלה על דרך הישר, בני האדם יחיו חיים אנושיים רגילים. כל אחד מהם ימלא את חובתו שלו ויהיה נאמן לחלוטין לאלוהים. הם ישילו מעליהם לגמרי את מרדנותם ואת טבעם המושחת ויחיו למען אלוהים ובזכות אלוהים. הם יהיו חסרי מרדנות והתנגדות. כולם יהיו מסוגלים להישמע לאלוהים לחלוטין. אלה הם חייהם של אלוהים והאנושות, אלה הם חיי המלכות, ואלה יהיו חיים של מנוחה.

מי שגורר לכנסייה את ילדיו וקרובי משפחתו שאין בהם שום אמונה הוא אנוכי ביותר והוא רק מציג לראווה את טוב לבו. בני האדם האלה מתמקדים רק באהבה, ללא התייחסות לשאלות אם הם מאמינים או לא, או אם זה רצונו של אלוהים. יש כאלה שמביאים את נשותיהם או גוררים את הוריהם בפני אלוהים, בין אם רוח הקודש מסכימה לכך ועובדת בהם ובין אם לא, הם ממשיכים בעיוורון "לאמץ בני אדם מוכשרים" למען אלוהים. איזו תועלת יכולה לצמוח מגילוי טוב לב כלפי חסרי אמונה? גם אם אלה שרוח הקודש לא שוכנת בהם נאבקים להיות חסידיו של אלוהים, בכל זאת לא ניתן להושיע אותם כפי שהאדם עשוי להאמין. למעשה, לא כל כך קל כל כך להשיג את מי שזוכה לישועה. אנשים שלא חוו את העבודה והניסיונות של רוח הקודש, ולא הובאו לידי שלמות על ידי אלוהים בהתגלמותו אינם מסוגלים כלל להפוך למושלמים. לכן, מרגע שהם מתחילים להיות חסידי אל מן השפה ולחוץ, אין לאותם אנשים את הנוכחות של רוח הקודש. לאור התנאים שלהם ומצבם בפועל, פשוט לא ניתן להשלים אותם. לכן, רוח הקודש מחליטה לא להשקיע בהם מרץ רב, והיא לא מעניקה להם שום נאורות או מנחה אותם בדרך כלשהי. היא רק מאפשרת להם ללכת בעקבותיה ובסופו של דבר תחשוף את סופם – די בכך. התלהבותה וכוונותיה של האנושות נובעים מהשטן ודברים אלה בשום אופן לא יכולים להשלים את עבודתה של רוח הקודש. בלי קשר לשאלה באיזה אנשים מדובר, עבודתה של רוח הקודש חייבת להיות ברשותם – האם בני אנוש יכולים להפוך בני אנוש למושלמים? מדוע בעל אוהב את אשתו? מדוע אישה אוהבת את בעלה? מדוע ילדים מצייתים להוריהם? מדוע הורים מסורים לילדיהם? אילו מיני כוונות בני אדם מטפחים בלבם בפועל? האם כוונתם איננה לממש את התוכניות והרצונות האנוכיים שלהם? האם הם באמת מתכוונים לפעול למען תוכנית הניהול של אלוהים? האם הם באמת פועלים למען עבודתו של אלוהים? האם בכוונתם למלא את חובותיו של יציר נברא? מי שמאז שהחלו להאמין באלוהים לא הצליחו להשיג את נוכחותה של רוח הקודש, לעולם לא יוכלו לזכות בעבודתה של רוח הקודש. אנשים אלה סומנו כמושא להשמדה. בלי קשר לשאלה כמה הם נאהבים, הדבר לא יכול להחליף את עבודתה של רוח הקודש. התלהבותם ואהבתם של בני האדם מייצגות כוונות אנושיות, אך הן לא יכולות לייצג את כוונותיו של אלוהים ואינן יכולות לשמש תחליף לעבודתו של אלוהים. אפילו אם האדם יפנה את המידה הרבה ביותר של אהבה או רחמים לבני האדם האלה שכביכול מאמינים באלוהים ומעמידים פנים שהם חסידיו בלי שהנם יודעים מה פירוש הדבר בפועל להאמין באלוהים, הם בכל זאת לא יזכו באהדתו של אלוהים ולא יזכו בעבודתה של רוח הקודש. אפילו אם איכותם של חסידי אל אמיתיים היא ירודה והם אינם מסוגלים להבין אמיתות רבות, הם עדיין יכולים לזכות מדי פעם בעבודתה של רוח הקודש. עם זאת, אלה ששיעור קומתם טוב יחסית אך אינם מאמינים בכנות, פשוט אינם יכולים לזכות בנוכחותה של רוח הקודש. אין שום אפשרות לישועה בקרב אנשים כאלה. גם אם הם יקראו את דברי האל או יקשיבו מדי פעם לדרשות או אפילו ישירו שירי הלל לאלוהים, הם בסופו של דבר לא יוכלו לשרוד עד לעת המנוחה. השאלה אם אדם עוסק בחיפוש ברצינות לא נקבעת על פי שיפוטם של אחרים לגביו או על פי דעתם של הסובבים אותו, אלא על פי השאלות אם רוח הקודש עובדת בו ואם הגיע לכך שרוח הקודש שוכנת בו. עוד יותר מכך, הדבר נקבע על פי השאלות אם טבעו משתנה ואם הוא זכה בידע כלשהו על אלוהים לאחר שרוח הקודש עבדה בו במשך זמן מה. אם רוח הקודש עובדת באדם מסוים, טבעו של האדם הזה ישתנה בהדרגה ונקודת המבט שלו על אמונה באלוהים תיעשה בהדרגה טהורה יותר. אין זה משנה כמה זמן אנשים היו חסידי אל, כל עוד הם משתנים ניתן להבין שרוח הקודש עובדת בהם. אם הם לא משתנים, פירוש הדבר שרוח הקודש אינה עובדת בהם. אפילו אם אנשים אלה יבצעו שירות כלשהו, מה שמניע אותם לעשות כן הוא רצון להשיג גורל טוב. מתן שירות מדי פעם אינו יכול להוות תחליף לחוויה של שינוי בטבע האדם. בסופו של דבר, הם יושמדו מאחר שבמלכות לא יהיה צורך בנותני שירות וגם לא בכך שמי שטבעו לא השתנה ישרת את בני האדם שהפכו למושלמים ואשר נאמנים לאלוהים. הדברים האלה שנאמרו בעבר, "כשאדם מאמין באל, המזל מאיר פנים לכל משפחתו", מתאימים לעידן החסד, אך הם לא קשורים ליעדה של האנושות. הם התאימו רק לשלב מסוים במהלך עידן החסד. המשמעות הנלווית לדברים האלה כוונה לשלווה ולברכות החומריות שבני אדם נהנו מהן. פירושם לא היה שכל משפחתו של מי שמאמין באלוהים תזכה בישועה וגם לא היה שכאשר אדם מסוים זוכה במזל טוב, כל משפחתו תוכל אף היא לבוא למנוחה. השאלה אם אדם מסוים יזכה בברכות או יסבול פורענות נקבעת על פי מהותו ולא על פי מהות משותפת כלשהי שאפשר לחלוק אותה עם אחרים. לסוג זה של אמרה או שלטון פשוט אין מקום במלכות. אם האדם מסוגל בסופו של דבר לשרוד, הרי זה משום שעמד בדרישות האל, ואם בסופו של דבר הוא אינו מסוגל להישאר עד עת המנוחה, הרי זה משום שהמרה את פי אלוהים ולא ריצה את דרישות האל. לכל אחד יש יעד מתאים. יעדים אלה נקבעים על פי מהותו של כל אדם ואין להם קשר כלשהו לאנשים אחרים. לא ניתן להשליך התנהגות מרושעת של הילד על הוריו וגם לא ניתן לחלוק את צדקתו של הילד עם הוריו. לא ניתן להשליך התנהגות מרושעת של הורה על ילדיו וגם לא ניתן לחלוק את צדקת ההורים עם ילדיהם. כל איש נושא את חטאו הייחודי וכל אחד מקבל את גורלו הייחודי. אף אדם אינו יכול להיות תחליף לאחר. זה צדק. מנקודת מבטו של האדם, אם ההורים זוכים בגורל טוב, אזי זה מגיע גם לילדיהם, ואם ילדים חוטאים, אזי הוריהם חייבים לכפר על החטאים ההם. זוהי נקודת מבט אנושית ודרך אנושית לעשות דברים. אין זו נקודת המבט של אלוהים. סופו של כל אדם נקבע בהתאם למהות שנובעת מהתנהגותו, והיא נקבעת תמיד באופן הולם. איש לא יכול לשאת את חטאיו של אדם אחר. יתרה מכך, איש לא יכול לקבל עונש במקום אדם אחר. זה כלל מוחלט. דאגתו המסורה של הורה לילדיו אינה מעידה על כך שהוא יכול לעשות מעשי צדק במקום ילדיו, וחיבתו המכבדת של ילד כלפי הוריו אין פירושה שהוא יכול לעשות מעשי צדק במקום הוריו. זו הכוונה האמיתית באמירה, "אוֹתָהּ עֵת יִהְיוּ שְׁנַיִם בַּשָּׂדֶה, אֶחָד יִלָּקַח וְאֶחָד יֵעָזֵב; שְׁתַּיִם טוֹחֲנוֹת בָּרֵחַיִם – אַחַת תִּלָּקַח וְאַחַת תֵּעָזֵב". אנשים אינם יכולים להביא את ילדיו הרשעים למנוחה על סמך אהבתם העמוקה לילדיהם ואיש לא יכול להביא את אשתו (או אישה את בעלה) למנוחה על סמך התנהגותו הצודקת שלו עצמו. זה כלל מנהלי, ואיש לא יוחרג ממנו. בסופו של דבר, צדיקים הם צדיקים ורשעים הם רשעים. בסופו של דבר, הצדיקים יורשו לשרוד ואילו הרשעים יושמדו. הקדושים קדושים, הם לא מזוהמים. המזוהמים מזוהמים ודבר בהם אינו קדוש. האנשים שייהרסו הנם כל הרשעים ואלה שיישרדו הם כל הצדיקים - גם אם ילדי הרשעים יעשו מעשי צדיקות וגם אם הורי הצדיקים יחטאו. אין קשר בין בעל מאמין לאישה חסרת אמונה, ואין קשר בין ילדים מאמינים להורים חסרי אמונה. אלה הם שני טיפוסי אנשים שאינם יכולים להתקיים בכפיפה אחת. לפני שכל אדם בא למנוחה, יש לו קרובי משפחה גשמיים, אך לאחר שהוא בא למנוחה, לא יהיו לו עוד קרובי משפחה גשמיים כלל. מי שממלא את חובתו ומי שלא ממלא את חובתו הם אויבים; מי שאוהב את אלוהים ומי ששונא את אלוהים מנוגדים זה לזה. מי שייווכח במנוחה ומי שיושמד הם שני סוגי ברואים שלא יכולים להתקיים בכפיפה אחת. ברואים שממלאים את חובותיהם יוכלו לשרוד ואילו אלה שלא ממלאים את חובותיהם יהיו מושא להשמדה. יתרה מזאת, הדבר יימשך לנצח. האם את אוהבת את בעלך כדי למלא את חובתך כיציר נברא? האם אתה אוהב את אשתך כדי למלא את חובתך כיציר נברא? האם אתם ממלאים את חובתכם כלפי הוריכם חסרי האמונה כדי למלא את חובתכם כיצירים נבראים? האם ההשקפה האנושית אודות אמונה באלוהים נכונה או לא נכונה? מדוע אתה מאמין באלוהים? במה רצונך לזכות? כיצד אתה אוהב את אלוהים? אלה שאינם מסוגלים למלא את חובותיהם כיצירים נבראים ושאינם מסוגלים לעשות מאמץ כולל יהיו מושא להשמדה. קיימים קשרים פיזיים בין בני האדם כיום, כמו גם קשרי דם, אך בעתיד כל אלה יתנפצו. מאמינים וכופרים אינם תואמים אלו לאלו. אלא הם מנוגדים זה לזה. מי שיימצא במנוחה יאמין שיש אלוהים ויישמע לאלוהים בשעה שאלו שממרים את פי אלוהים יושמדו כולם. לא יהיו עוד משפחות על פני האדמה. איך ייתכן שיהיו הורים או ילדים או יחסים בין בני זוג? עצם אי-ההתאמה בין אמונה וחוסר אמונה תנתק לחלוטין קשרים גשמיים שכאלה!

במקור לא היו משפחות באנושות, רק איש ואישה, שני מיני בני אדם. לא היו מדינות, וודאי שלא משפחות, אך משום השחתת האדם, בני אדם מכל הסוגים התארגנו לשבטים שונים שהתפתחו מאוחר יותר למדינות ועמים. המדינות והעמים האלה הורכבו מבתי אב קטנים, וכך נחלקו סוגים שונים של בני אדם בין הגזעים השונים, בהתאם להבדלים בשפה ולגבולות מפרידים. למעשה, בלי קשר לשאלה כמה גזעים יש בעולם, יש לאנושות אב קדמון אחד בלבד. בראשית היו רק שני סוגים של בני אדם, ושני הסוגים האלה היו איש ואישה. אולם בזכות התקדמות עבודתו של אלוהים, מהלך ההיסטוריה ושינויים גיאוגרפיים, התפתחו שני הסוגים האלה של בני אדם בדרגות שונות לסוגים רבים אף יותר של בני אדם. בסופו של דבר, בלי קשר לשאלה מכמה גזעים מורכבת האנושות, האנושות כולה היא עדיין בריאה של אלוהים. בלי קשר לשאלה לאיזה גזע שייכים בני האדם, כולם ברואיו של אלוהים. כולם צאצאיהם של אדם וחווה. על אף שאלוהים לא ברא אותם, הם צאצאיהם של אדם וחווה, שאותם אלוהים ברא באופן אישי. בלי קשר לשאלה לאיזה סוג שייכים בני האדם, כולם ברואיו. מכיוון שהם שייכים לאנושות שאלוהים ברא, יעדם הוא היעד שצריך להיות לאנושות, והם נחלקים לפי הכללים שמארגנים את האנושות. כלומר רשעים וצדיקים הם ברואים, אחרי הכל. ברואים שעושים מעשים רעים יושמדו בסופו של דבר, וברואים שעושים מעשי צדק ישרדו. זה ההסדר המתאים ביותר לשני הסוגים האלה של ברואים. הרשעים לא יכולים להכחיש שהם ברואי האל משום מרדנותם, אך לטעון שהשטן בזז אותם ושמשום כך, הם לא יכולים לזכות בישועה. ברואים שהתנהגותם צודקת לא יכולים להישען על העובדה שהם ישרדו כדי להכחיש שאלוהים ברא אותם אך שהם זכו לישועה לאחר שהשטן השחית אותם. רשעים הם ברואים שממרים את פיו של אלוהים. הם ברואים שלא יכולים לזכות בישועה ושהשטן כבר בזז אותם לגמרי. בני אדם שעושים מעשים רעים הם בכל זאת בני אדם – בני אדם שהושחתו באופן קיצוני ושלא ניתן להושיע. מכיוון שגם הם ברואים, בני אדם שהתנהגותם צודקת גם הם הושחתו, אך הם כאלה שמוכנים להשתחרר מטבעם המושחת ומסוגלים להישמע לאלוהים. בני אדם שהתנהגות צודקת לא עולים על גדותיהם מרוב צדיקות, אלא הם זכו לישועה והשתחררו מטבעם המושחת כדי להישמע לאלוהים. הם יעמדו איתן בסוף, אך אין פירוש הדבר שהשטן לא השחית אותם. לאחר שעבודתו של אלוהים תסתיים, בקרב כל הברואים, יהיו כאלה שיושמדו וכאלה שישרדו. זוהי מגמה בלתי נמנעת בעבודת הניהול שלו. איש לא יכול להכחיש זאת. רשעים לא יכולים לשרוד. מי שנשמע לאלוהים ומי שנמנה על חסידיו עד הסוף ישרוד בוודאות. מכיוון שהעבודה הזו היא עבודת הניהול את האנושות, יהיו כאלה שיישארו ויהיו כאלה שיושמדו. אלה הם סופים שונים לסוגים שונים של בני אדם, ואלה הם ההסדרים המתאימים ביותר לברואים. הסדרו הסופי של אלוהים לאנושות הוא חלוקה על ידי ריסוק משפחות, ריסוק עמים וריסוק גבולות לאומיים. זה הסדר ללא משפחות וללא גבולות לאומיים, מכיוון שאחרי הכל, האדם הוא ברוא אל וצאצא של אב קדמון משותף. בקצרה, ברואים רשעים יושמדו, וברואים שנשמעים לאלוהים ישרדו. כך, בהמשך העתיד לא יהיו משפחות ומדינות, ובייחוד לא יהיו עמים. אנושות כזו היא סוג האנושות הקדוש ביותר. אדם וחווה נבראו במקור כדי שהאדם יוכל להשגיח על כל הדברים שעל פני האדמה. האדם היה במקור אדונם של כל הדברים. כוונתו של יהוה בבריאת האדם הייתה לאפשר לאדם להתקיים על פני האדמה, וכן להשגיח על כל הדברים שעליה, מפני שהאדם לא הושחת במקור וגם לא היה מסוגל לעשות מעשים רעים. אולם לאחר שהאדם הושחת, הוא כבר לא היה האחראי על כל הדברים. מטרת הישועה בידי אלוהים היא לשקם את התפקיד הזה של האדם ולשקם את ההיגיון המקורי של האדם ואת ציותו המקורי. האנושות שבמנוחה תהיה בבואתה של התוצאה שעבודת הישועה נועדה להשיג. על אף שאלה כבר לא יהיו חיים הדומים לחיים בגן עדן, מהותם תהיה זהה. העניין הוא רק שהאנושות לא תהיה עוד כפי שהיא הייתה בעבר, לפני שהיא הושחתה, אלא שהיא תהיה אנושות שהושחתה ואחר כך זכתה לישועה. בני האדם שזכו לישועה בסופו של דבר (כלומר לאחר שעבודתו תסתיים) יבואו למנוחה. בדומה לכך, סופם של הנענשים ייחשף לבסוף גם הוא לחלוטין, והם יושמדו רק לאחר שעבודתו של אלוהים תסתיים. כלומר לאחר שעבודתו תסתיים, הרשעים ובני האדם שזכו בישועה יתגלו כולם, מפני שעבודת חשיפתם של כל סוגי בני האדם (בין שהם רשעים או בני אדם שזכו בישועה) תתבצע על כל בני האדם בעת ובעונה אחת. הרשעים יושמדו, ובמקביל לכך, ייחשף מי יוכל להישאר. לפיכך, סופם של כל סוגי בני האדם ייחשף בעת ובעונה אחת. אלוהים לא יאפשר לקבוצת בני האדם שזכו בישועה לבוא למנוחה תחילה, לפני שהוא יפריד מהם את הרשעים וישפוט או יעניש אותם קצת-קצת. זו לא האמת למעשה. כשהרשעים יושמדו ומי שיוכל לשרוד יבוא למנוחה, תסתיים כל עבודתו של אלוהים בתבל. לא יהיה סדר עדיפויות בין מי שיקבל ברכות ומי שיסבול מפורענות. מי שיקבל ברכות יחיה לנצח, ומי שיסבול מפורענות יגווע לנצח. שני שלבי העבודה האלה יושלמו בעת ובעונה אחת. בדיוק מפני שיש בני אדם מרדנים, תתגלה צדיקותם של בני האדם הצייתנים. בדיוק מפני שיש כאלה שקיבלו ברכות, תתגלה הפורענות שסבלו הרשעים האלה על התנהגותם המרושעת. אילולא אלוהים חשף את הרשעים, בני האדם שנשמעים לאלוהים בכנות לא היו רואים לעולם את אור השמש. אילולא אלוהים לקח ליעד מתאים את מי שנשמע לו, בני האדם שממרים את פיו של אלוהים לא היו יכולים לקבל את העונש המגיע להם. זה תהליך עבודתו של אלוהים. לולא הוא ביצע את העבודה הזו של הענשת הרשעים ותגמול הצדיקים, ברואיו לעולם לא היו יכולים לבוא כל אחד ליעד המתאים לו. לאחר שהאנושות תבוא למנוחה, הרשעים יושמדו, האנושות כולה תעלה על דרך הישר, ובני האדם מכל סוג יהיו עם בני מינם בהתאם לתפקידים שעליהם לבצע. רק זה יהיה יום המנוחה של האנושות ורק זו תהיה המגמה הבלתי נמנעת להתפתחותה של האנושות, ורק כשהאנושות תבוא למנוחה יושלם ההישג האדיר והסופי של אלוהים. זה יהיה החלק המסכם של עבודתו. העבודה הזו תסיים את כל חייה הגשמיים המנוונים של האנושות ואת חייה של האנושות המושחתת. מכאן והלאה האנושות תבוא למישור חדש. על אף שהאדם מתקיים קיום גשמי, יש הבדלים משמעותיים בין מהות החיים שלו למהות חייה של האנושות המושחתת. משמעות קיומו של האדם ומשמעות קיומה של האנושות המושחתת שונות גם הן. על אף שאלה לא חיים של אדם מסוג חדש, ניתן לומר שאלה הם חיים של אנושות שזכתה לישועה ושהשיבה לעצמה את האנושיות וההיגיון. בעבר, בני אדם האלה המרו את פיו של אלוהים, ואלוהים כבש אותם ואחר כך הושיע אותם. בני האדם האלה השפילו את אלוהים, ומאוחר יותר נשאו עליו עדות. קיומם לאחר שהם עברו ושרדו את מבחניו הוא הקיום בעל המשמעות הרבה ביותר. בני אדם האלה נשאו עדות על אלוהים בפני השטן, והם הראויים לחיות. בני האדם שיושמדו הם בני אדם שלא יכולים לשאת עדות על אלוהים ולא ראויים לחיות. השמדתם תהיה משום התנהגותם המרושעת, והשמדה היא היעד הטוב ביותר עבורם. כשהאדם יבוא מאוחר יותר למישור הטוב, לא יהיו שום קשרים בין בעל ואשתו, בין אב ובתו או בין אם ובנה כפי שהאדם מדמיין שהוא ימצא אותם. בשלב הזה, האדם יפעל לפי מעשיהם של בני סוגו, והמשפחה תהיה כבר מרוסקת. לאחר שהשטן כבר ייכשל לחלוטין, הוא לא יפריע לאנושות עוד לעולם, ולאדם לא יהיה עוד טבע שטני מושחת. המרדנים כבר יושמדו ורק הצייתנים ישרדו. על כן, משפחות מעטות מאוד ישרדו בשלמותן. כיצד יוכלו להתקיים עדיין יחסים גשמיים? חייו הגשמיים של האדם בעבר ייאסרו לחלוטין. כיצד יוכלו יחסים גשמיים להתקיים בין בני האדם? ללא טבע שטני מושחת, חייהם של בני האדם לא יהיו עוד החיים הישנים מהעבר, אלא חיים חדשים. הורים יאבדו את ילדיהם וילדים יאבדו את הוריהם, בעלים יאבדו את נשותיהם ונשים יאבדו את בעליהן. לבני האדם יש כיום קשרים גשמיים בין איש לרעהו. כשכולם יבואו למנוחה, לא יהיו עוד קשרים גשמיים. לאנושות כזו יהיו רק צדיקות וקדושה, ואנושות כזו תהיה רק אנושות שעובדת את אלוהים.

אלוהים ברא את האנושות, הציב אותה על פני האדמה והוביל אותה עד היום. אחר כך, הוא הושיע את האנושות ושימש כקורבן חטאת למען האנושות. לבסוף, הוא עדיין חייב לכבוש את האנושות, להושיע אותה לחלוטין ולשקם את דמותה המקורית. זו העבודה שבה הוא עסק מההתחלה עד הסוף – שיקום צלמו המקורי ודמותו המקורית של האדם. אלוהים יקים את מלכותו וישקם את דמותו המקורית של האדם, כלומר ישקם את סמכותו על פני האדמה ובקרב הבריאה כולה. האדם איבד את לבו ירא האל לאחר שהשטן השחית אותו, הוא איבד את התפקיד שצריך להיות לברוא אל, והוא נעשה לאויב שממרה את פיו של אלוהים. האדם חי בתחומו של השטן וציית לפקודותיו של השטן. לפיכך, לא הייתה לאלוהים דרך לעבוד בקרב ברואיו, ועוד יותר מכך לא הייתה לו אפשרות לזכות ביראה מצד ברואיו. אלוהים ברא את האדם, והאדם צריך לעבוד את אלוהים, אך למעשה האדם הפנה את גבו לאלוהים ועבד את השטן. השטן הפך לאליל שבלב האדם. כך אלוהים איבד את מעמדו בלב האדם, כלומר הוא איבד את המשמעות של העובדה שהוא ברא את האדם. לכן, כדי לשקם את משמעות העובדה שהוא ברא את האדם, עליו לשקם את דמותו המקורית של האדם ולסלק את טבעו המושחת של האדם. כדי להשיב את האדם מידי השטן, אלוהים חייב להושיע את האדם מחטא. רק כך אלוהים יוכל לשקם בהדרגה את דמותו המקורית ואת תפקידו המקורי של האדם, ורק כך הוא יוכל לשקם לבסוף את מלכותו. השמדתם הסופית של בני המרדות האלה תתבצע אף היא כדי לאפשר לאדם לעבוד את אלוהים טוב יותר ולחיות טוב יותר על פני האדמה. מכיוון שאלוהים ברא את האדם, הוא יגרום לאדם לעבוד אותו. מכיוון שאלוהים רוצה לשקם את תפקידו המקורי של האדם, הוא ישקם אותו לחלוטין וללא שום פשרה. שיקום סמכותו של אלוהים פירושו לגרום לאדם לעבוד אותו ולהישמע לו. פירוש הדבר הוא שאלוהים יגרום לאדם לחיות בזכותו ויגרום לאויביו לגווע בזכות סמכותו. פירוש הדבר הוא שאלוהים יגרום לכל חלק של אלוהים להישאר על כנו בקרב האנושות ללא שום התנגדות מצד האדם. המלכות שאלוהים רוצה להקים היא מלכותו. האנושות שהוא רוצה היא אנושות שעובדת אותו, שנשמעת לו לחלוטין ושיש לה כבוד כלפיו. אם הוא לא יושיע את האנושות המושחתת, משמעות העובדה שהוא ברא אתת האדם תסתכם בלא כלום. לא תהיה לו עוד סמכות בקרב בני האדם, ומלכותו לא תוכל עוד להתקיים על פני האדמה. אם הוא לא ישמיד את האויבים שממרים את פיו, הוא לא יוכל לזכות בכבודו המלא ולא יוכל להקים את מלכותו על פני האדמה. אלה הם הסמלים של השלמת עבודתו ושל הישגו האדיר: השמדה מוחלטת של בני האדם שממרים את פיו והבאה למנוחה של מי שהפך למושלם. לאחר שדמותה המקורית של האנושות תשוקם, וכשבני האדם יוכלו למלא כל אחד את חובתו, לשמור כל אחד על מקומו ולהישמע לכל הסדריו של אלוהים, אלוהים יזכה בקבוצה של בני אדם על פני האדמה שתעבוד אותו, והוא אף יקים על פני האדמה מלכות שתעבוד אותו. יהיה לו ניצחון נצחי על פני האדמה, ומתנגדיו יגוועו לעולמי עד. כך תשתקם כוונתו המקורית בבריאת האדם. כך תשתקם כוונתו בבריאת כל הדברים וכך תשתקם סמכותו על פני האדמה, בקרב כל הדברים ובקרב אויביו. אלה הם סמלי ניצחונו המוחלט. מכאן והלאה, האנושות תבוא למנוחה ולחיים המתנהלים כראוי. בנוסף, אלוהים יבוא למנוחת נצח עם האדם ולחיי נצח שיהיו משותפים לאלוהים ולאדם. הזוהמה והמרדנות שעל פני האדמה ייעלמו, וכך גם יללות הקינה על פני האדמה. כל מי שמתנגד לאלוהים על פני האדמה, לא יתקיים. רק אלוהים ובני האדם שהוא הושיע יישארו. רק בריאתו תישאר.

קודם: שיקום חייו הרגילים של האדם והובלתו אל יעד נפלא

הבא: כשתראו את גופו הרוחני של ישוע, אלוהים יברא מחדש את השמיים והארץ

אסונות הפכו כעת לאירוע שכיח ברחבי העולם. האם תרצו להילקח למלכות השמיים לפני האסונות הגדולים? הצטרפו לקבוצת אונליין כדי לדון בכך ולמצוא את הדרך.

תוכן דומה

עבודת האל ועבודת האדם

איזה חלק מתוך עבודתו של האדם הוא עבודתה של רוח הקודש, ואיזה חלק הוא חווייתו של האדם? גם כיום, אפשר לומר שבני האדם עדיין לא מבינים את השאלות...

על הרשעים להיענש

הבחינה אם אתם נוהגים בצדיקות בכל מעשיכם והבחינה אם אלוהים צופה אחר כל המעשים שלכם הם העקרונות ההתנהגותיים של אלה המאמינים באלוהים. תזכו...

הגדרות

  • טקסט
  • ערכות נושא

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

מרווח בין שורות

רוחב דף

תוכן

חיפוש

  • חיפוש טקסט
  • חיפוש בספר זה