דנו בנושאים ותכנים רבים הקשורים לביטוי "אלוהים הוא מקור החיים של הכל", אך האם אתם יודעים בתוך לבכם, אילו דברים מעניק אלוהים לאנושות, פרט לכך שהוא מספק לכם את דבריו ומבצע עליכם את עבודת הייסור והשיפוט שלו? יש שעשויים לומר, "אלוהים מעניק לי חסד וברכות. הוא מטיל עליי משמעת ונחמה ומעניק לי דאגה והגנה בכל דרך אפשרית". אחרים יאמרו, "אלוהים מעניק לי מזון ושתייה, יום יום", ואילו אחרים יאמרו אפילו, "אלוהים מעניק לי הכול". ביחס לדברים האלה, שעמם יכולים בני אדם לבוא במגע בחיי היום יום שלהם, ייתכן שלכולכם יש תשובות הקשורות לחוויית חייכם הגשמית. אלוהים מעניק דברים רבים לכול אדם ואדם, אך הדברים שבהם אנו דנים כאן אינם מוגבלים רק לתחום צורכי היום יום של בני האדם, אלא הם נועדו להרחיב את שדה הראייה של כל בני האדם ולאפשר לכם לראות דברים מנקודת מבט ברמת המאקרו. מכיוון שאלוהים הוא מקור החיים של הכל, כיצד הוא שומר על חייהם של כול הדברים? כדי שכול הדברים יוכלו להמשיך להתקיים, מה מביא אלוהים לכול הדברים כדי לשמור על קיומם ולשמור על חוקי קיומם? זהו עיקר הדיון שלנו היום. האם אתם מבינים את מה שאמרתי? ייתכן שנושא זה מאוד לא מוכר לכם, אך לא אדבר על דוקטרינות עמוקות מדי. אשאף לגרום לכולכם להבין לאחר שתקשיבו. אינכם צריכים להרגיש בנטל כלשהו – כול שעליכם לעשות הוא להקשיב היטב. אולם, בכול זאת עליי להדגיש זאת מעט יותר: מהו הנושא שעליו אני מדבר? אימרו לי. (אלוהים הוא מקור החיים של הכל.) אם כן, כיצד הוא מספק את צורכיהם של כול הדברים כך שניתן יהיה לומר ש"אלוהים הוא מקור החיים של הכל"? האם יש לכם רעיונות או מחשבות על כך? נדמה שהנושא שעליו אני מדבר למעשה אינו מעורר כול הד בלבכם ובמחשבותיכם. אך אני מקווה שתוכלו לקשר את הנושא ואת הדברים שעליהם אני עומד לדבר למעשי אלוהים, ולא לקשר אותם לידע כלשהו או לקשור אותם לתרבות אנושית כלשהי או למחקר. אני מדבר רק על אלוהים ואלוהים עצמו. זוהי הצעתי לכם. אתם מבינים, נכון?

אלוהים העניק לאנושות דברים רבים. אתחיל בכך שאדבר על הדברים שבני אדם יכולים לראות, כלומר, הדברים שהם יכולים להרגיש. אלה הם דברים שבני אדם יכולים להבין בתוך תוכם ולקבלם. הבה נתחיל אם כן בעולם החומרי ונדון במה שאלוהים סיפק לאנושות.

1. אוויר

דבר ראשון, אלוהים ברא את האוויר כדי שהאדם יוכל לנשום. האוויר הוא חומר שעמו בני אדם באים במגע יום-יומי והוא דבר שבני האדם מסתמכים עליו בכל רגע, אפילו בשנתם. האוויר שאלוהים ברא חשוב לאין שיעור לאנושות: זהו המרכיב הבסיסי בכול נשימה שלהם ושל החיים עצמם. חומר זה, שניתן לחוש בו אך לא ניתן לראותו, היה מתנתו הראשונה של אלוהים לכול הדברים. לאחר שברא את האוויר, האם אלוהים פשוט "סגר את הבסטה"? לאחר שיצר את האוויר, האם אלוהים התחשב בדחיסות האוויר? האם אלוהים התחשב בתכולת האוויר? על מה אלוהים חשב כשהוא ברא את האוויר? מדוע אלוהים ברא את האוויר ומאילו סיבות? בני אדם זקוקים לאוויר, ועליהם לנשום. קודם כול, על דחיסות האוויר להתאים לריאות האנושיות. האם מישהו יודע מהי דחיסות האוויר? אין זה דבר שעל בני האדם לדעת. אין צורך לדעת זאת. איננו זקוקים למספר המדויק בכול הקשור לדחיסות האוויר. די בכך שיהיה לנו רעיון כללי. אלוהים ברא את האוויר בדחיסות שתתאים יותר מכול לריאותיהם של בני האדם, לנשימה. כלומר, בני אדם מרגישים בנוח ושאיפתו אינה מזיקה לגוף. זהו הרעיון שמאחורי דחיסות האוויר. עתה נדון בתכולת האוויר. ראשית, תכולת האוויר אינה רעילה לבני אדם, ולפיכך היא לא מזיקה לריאות ולגוף. היה על אלוהים לתת את דעתו לכול זה. היה עליו לתת את דעתו לכך שהאוויר שבני האדם נושמים ייכנס וייצא בצורה חלקה, ושלאחר שנשאף, תכולת האוויר וכמותו יהיו כאלה שיאפשרו לדם ולאוויר הנושא חומרי פסולת, שבריאות ובגוף, לעבור תהליכי מטבוליזם תקינים, וכן שהאוויר לא יכיל רכיבים רעילים כלשהם. ביחס לשני התקנים האלה, אין ברצוני להלעיט אתכם בידע, אלא ליידע אתכם שלאלוהים היה תהליך מחשבתי מסויים כשהוא ברא כול דבר ודבר – את הטוב ביותר. בנוסף, באשר לכמות האבק שבאוויר, כמות האבק, החול והאדמה שעל הארץ, וכן האבק שיורד מן השמיים, לאלוהים הייתה תוכנית גם לדברים האלה – דרך לפנות אותם או לגרום להם להתפרק. בשעה שיש כמות מסוימת של אבק, אלוהים גרם לכך שהאבק לא יזיק לגוף ולנשימתו של האדם, ושחלקיקי האבק יהיו בגודל שלא יגרום נזק לגוף. האם בריאת האוויר על ידי אלוהים לא הייתה מסתורית? האם היא הייתה פשוטה כמו נשיפת אוויר מפיו? (לא.) גם בבריאת הדברים הפשוטים ביותר ניכרים המסתורין של אלוהים, דעותיו, מחשבותיו וחוכמתו. האם אלוהים מציאותי? (כן.) כלומר, גם כשברא דבר-מה פשוט, אלוהים חשב על האנושות. קודם כל, האוויר שבני האדם נושמים נקי, תכולתו מתאימה לנשימה אנושית, אינה רעילה ואינה גורמת נזק לבני אדם, והדחיסות מכויילת לנשימה אנושית. האוויר הזה שבני אדם שואפים ונושפים חיוני לגופם, בשרם. כך יכולים בני האדם לנשום בחופשיות, ללא מגבלה וללא דאגה. הם יכולים לנשום כרגיל. האוויר הוא הדבר שאלוהים ברא בהתחלה ואשר הכרחי לנשימה האנושית.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ח'