דבר רביעי, אלוהים קבע גבולות בין גזעים שונים. על פני האדמה יש אנשים לבנים, אנשים שחורים, אנשים חומים ואנשים צהובים. אלה הם סוגים שונים של בני אדם. אלוהים אף קבע את התחום לחייהם של סוגים שונים אלה של בני אדם, ומבלי שיהיו מודעים לכך, בני אדם חיים בסביבה המתאימה להישרדותם תחת ניהולו של אלוהים. איש אינו יכול לחרוג מכך. לדוגמה, הגזע הלבן – כלומר, אנשים לבנים – באילו אזורים הם חיים לרוב? הם חיים לרוב בארצות אירופה ואמריקה. אנשים שחורים חיים בעיקר באפריקה. אנשים חומים חיים בעיקר באזורים בדרום-מזרח אסיה ובדרום אסיה, כמו תאילנד, הודו, מיאנמר, וייטנאם ולאוס. אנשים צהובים חיים בעיקר באסיה, כלומר, בסין, יפן, דרום קוריאה ומדינות דומות אחרות. אלוהים פיזר כראוי את כל סוגי הגזעים השונים האלה, כדי שהגזעים השונים האלה יופצו בין חלקים שונים של העולם. בחלקים שונים אלה של העולם, אלוהים הכין זה מכבר סביבת הישרדות המתאימה לכל אחד מגזעי בני אדם. בתוך סוגי סביבות ההישרדות האלה, אלוהים הכין להם את צבע הקרקע והרכבה. במילים אחרות, המרכיבים בגופם של אנשים לבנים אינם זהים לאלה של אנשים שחורים, והם אף שונים מן המרכיבים בגופם של בני אדם מגזעים אחרים. כשאלוהים ברא את כל הדברים, הוא כבר הכין סביבת הישרדות כזו לכל גזע. מטרתו בכך הייתה, שכאשר סוג זה של בני אדם יתחיל להתרבות, כשמספרם יתחיל לגדול, הם יוכלו להיות מקובעים בתחום זה. בטרם ברא אלוהים את בני האדם, הוא כבר חשב על כל הדברים האלה – הוא ייתן את אירופה ואמריקה לאנשים הלבנים כדי לאפשר להם להתפתח ולשרוד. לכן, כאשר אלוהים ברא את הארץ, כבר הייתה לו תוכנית, הייתה לו כוונה ומטרה בכל הקשור למה שהכניס לחלקת אדמה זו, ולמה שיטופח על חלקת אדמה זו. לדוגמה, אלוהים קבע לפני זמן רב את ההרים, את מספר המישורים, את מספר מקורות המים, את סוגי העופות והחיות, את הדגים ואת הצמחים שיהיו על האדמה הזו. כאשר הכין סביבת הישרדות לסוג מסוים של בני אדם, לגזע מסוים, אלוהים שקל היבטים רבים של הסוגיות: את הסביבה הגיאוגרפית, את הרכב הקרקע, את סוגי העופות והחיות, את גודלם של סוגי הדגים השונים, את המרכיבים שבדגים, את תכונות המים השונות, וכן את כל סוגי הצמחים השונים... אלוהים הכין את כל הדברים האלה לפני זמן רב. סביבה מסוג זה היא סביבת הישרדות שאלוהים ברא והכין לאנשים לבנים והיא שייכת להם באופן טבעי. האם ראיתם שכאשר אלוהים ברא את כל הדברים, הוא השקיע בכך מחשבה רבה ופעל על פי תוכנית? (כן, שיקוליו של אלוהים ביחס לסוגי בני האדם השונים היו מלאי מחשבה. הוא קבע את סוגי העופות, החיות והדגים, את מספר ההרים ומספר המישורים שיהיו בכל סביבות ההישרדות של סוגי בני האדם השונים. את כל הדברים האלה הוא שקל במחשבה רבה ובדיוק רב.) לדוגמה, איזה מזון אוכלים אנשים לבנים בעיקר? המזונות שאנשים לבנים אוכלים שונים מאוד מן המזונות שאוכלים אסיאתים. המזונות העיקריים שאנשים לבנים אוכלים הם בעיקר בשר, ביצים, חלב ועוף. דגנים כגון חיטה ואורז הם בדרך כלל מזונות שאינם עיקריים, אלא מונחים בצלחת כתוספת. גם כשהם אוכלים סלט ירקות, הם מכניסים לתוכו מעט בשר או עוף צלוי. גם אם הם אוכלים מזונות המבוססים על חיטה, הם מוסיפים להם גבינה, ביצים או בשר. כלומר, מזונותיהם העיקריים אינם עשויים בעיקר ממזונות המבוססים על חיטה או אורז. הם אוכלים די הרבה בשר וגבינה. הם לעתים קרובות שותים מי קרח מפני שהם אוכלים מזונות עתירי קלוריות. מכאן שאנשים לבנים הם חסונים מאוד. אלה הם מקורות חייהם, סביבת המחיה שהכין להם אלוהים, שמאפשרים להם לקיים אורח חיים מעין זה. אורח החיים הזה שונה מאורחות חייהם של בני אדם מגזעים אחרים. אין באורח החיים הזה נכון או לא נכון – הוא מולד, נקבע מראש על ידי אלוהים, ונובע כתוצאה משלטונו והסדריו של אלוהים. לבני גזע זה יש אורח חיים מסוים ומקורות פרנסה מסוימים, הנובעים כתוצאה מגזעם, וכן מסביבת ההישרדות שאלוהים הכין להם. ניתן לומר שסביבת ההישרדות שאלוהים הכין לאנשים הלבנים והמזון היום-יומי שהם מקבלים מן הסביבה הזו, הם עשירים ושופעים.

אלוהים אף הכין את הסביבות הנחוצות להישרדותם של גזעים אחרים. יש גם אנשים שחורים – היכן ממוקמים האנשים השחורים? הם ממוקמים בעיקר במרכז אפריקה ובחלקה הדרומי. מה הכין להם אלוהים למחייה בסביבה הזו? יערות גשם טרופיים, כל מיני עופות וחיות, מדבריות וכל מיני צמחים הבאים יחד עמם. יש להם מקורות מים, פרנסה ומזון. אלוהים לא הפלה אותם. אין זה משנה מה הם עשו אי-פעם, הישרדותם מעולם לא הייתה בעיה. גם הם יושבים במיקום מסוים ובאזור מסוים באחד מחלקי העולם.

כעת, הבה נדבר מעט על אנשים צהובים. אנשים צהובים ממוקמים בעיקר במזרח. מהם ההבדלים בין הסביבות והמיקומים הגיאוגרפיים של המזרח והמערב? במזרח, מרבית הקרקע פורייה ועשירה בחומרים ומרבצי מינרלים. כלומר, כל סוגי המשאבים שמעל ומתחת לקרקע מצויים בשפע. וגם לקבוצה זו של בני אדם, לגזע זה, אלוהים הכין את הקרקע והאקלים המתאימים, וכן את הסביבות הגיאוגרפיות השונות המתאימות להם. על אף שיש הבדלים גדולים בין סביבה גיאוגרפית זו לבין הסביבה במערב, מזונם, פרנסתם ומקורות הישרדותם ההכרחיים של בני האדם הוכנו על ידי אלוהים. זוהי פשוט סביבת חיים שונה מזו שיש לאנשים הלבנים במערב. אך מהו הדבר האחד שעליי לספר לכם? מספרם של בני גזע המזרח גבוה יחסית, ולפיכך הוסיף אלוהים גורמים רבים בחלקת אדמה זו, השונים מן המערב. בחלק זה של העולם, הוא הוסיף נופים רבים ושונים וכל מיני חומרים המצויים בשפע. משאבי הטבע שם מצויים בשפע רב, וגם פני השטח מגוונים ומתאימים לטיפוח מספרם הרב של בני גזע המזרח. דבר-מה השונה מן המערב הוא, שבמזרח – מן הדרום עד לצפון, מן המזרח עד למערב – האקלים טוב יותר מאשר במערב. ארבע העונות מוגדרות בבירור, הטמפרטורות נוחות, משאבי הטבע מצויים בשפע, והנוף הטבעי וסוגי פני השטח טובים הרבה יותר מאשר במערב. מדוע אלוהים עשה זאת? אלוהים ברא איזון רציונלי מאוד בין האנשים הלבנים לאנשים הצהובים. מה משמעות הדבר? משמעותו שכל היבט במזונם, בדברים שבהם הם משתמשים – האנשים הלבנים יכולים ליהנות מהם יותר משיוכלו אנשים צהובים. אולם אלוהים אינו מפלה שום גזע. אלוהים נתן לאנשים הצהובים סביבת הישרדות יפה וטובה יותר. זהו האיזון.

אלוהים קבע מראש אילו סוגים של בני אדם יחיו באיזה חלק של העולם. האם בני האדם יכולים לצאת מגבולות אלו? (לא, הם אינם יכולים.) זהו דבר מופלא! גם אם יש מלחמות או הסגות גבול במהלך תקופות שונות או בזמנים מסוימים, המלחמות והסגות הגבול האלה בהחלט אינן יכולות להרוס את סביבות ההישרדות שאלוהים הועיד מראש לכל גזע. כלומר, אלוהים קיבע בני אדם מסוג מסוים בחלק מסוים של העולם, והם אינם יכולים לצאת מן התחום הזה. גם אם יש לבני אדם שאיפה מסוג כלשהו לשנות או להרחיב את שטחם, ללא רשות מאלוהים, יהיה להם קשה מאוד להשיג זאת. יהיה להם קשה מאוד להצליח. לדוגמה, האנשים הלבנים רצו להרחיב את שטחם והתיישבו בארצות אחרות. הגרמנים פלשו לכמה ארצות, אנגליה כבשה את הודו. מה הייתה התוצאה? בסופו של דבר, הם נכשלו. מה אנו מבינים מן הכישלון הזה? שאין רשות להרוס את מה שאלוהים קבע מראש. לכן, אין זה משנה עד כמה גדולה התנופה שראיתם בהתרחבותה של בריטניה, בסופו של דבר, היא עדיין נאלצה לסגת ולנטוש את הארץ ששייכת להודו. תושבי הארץ הזו הם עדיין הודים, ולא אנגלים. הסיבה לכך היא שזהו דבר שאלוהים אינו מאפשר. היו חוקרי היסטוריה או פוליטיקה שהעלו על כך השערות. הם נתנו סיבות לכך שאנגליה נכשלה, ואמרו שייתכן שהסיבה היא כי לא ניתן לכבוש עם מסוים, או שייתכן שיש לכך סיבה אנושית אחרת כלשהי... אלה אינן סיבות אמיתיות. הסיבה האמיתית היא בזכות אלוהים – הוא אינו מאפשר זאת. אלוהים קבע שעם מסוים יחיה בארץ מסוימת ויישב אותו שם, ואם אלוהים אינו מאפשר לו לעבור משם, הוא לעולם לא יוכל לעבור. אם אלוהים מגדיר תחום לעם הזה, הוא יחיה בתחום הזה. האנושות אינה יכולה להשתחרר או לפרוץ מתוך התחומים האלה. זהו עניין ודאי. אין זה משנה עד כמה גדולים כוחותיהם של מסיגי הגבול או עד כמה חלשים אלה שגבולם מוסג, הצלחתם בסופו של דבר תלויה באלוהים. הוא כבר קבע זאת מראש ואיש אינו יכול לשנות זאת.

כך פיזר אלוהים את הגזעים השונים. איזו עבודה עשה אלוהים כדי לפזר את הגזעים? דבר ראשון, הוא הכין את הסביבה הגיאוגרפית הרחבה, והקצה לבני האדם מיקומים שונים, ואחר כך, דור אחר דור שורד שם. הדבר הוסדר – תחום הישרדותם הוסדר. וחייהם, הדברים שהם אוכלים, הדברים שהם שותים, פרנסתם – אלוהים הסדיר את כל אלה זה מכבר. וכאשר אלוהים ברא את כל הדברים, הוא ערך הכנות שונות לסוגים שונים של בני אדם: יש הרכבי קרקע שונים, סוגי אקלים שונים, צמחים שונים וסביבות גיאוגרפיות שונות. במקומות שונים יש אפילו עופות וחיות שונים, בסוגים שונים של מים יש סוגים משלהם של דגים ומוצרי ים, ואף סוגי החרקים נקבעים על ידי אלוהים. לדוגמה, הדברים אשר גדלים ביבשת אמריקה גדולים מאוד, גבוהים מאוד וחסונים מאוד. שורשי העצים שביערות אינם חודרים עמוק כלל, אך הם צומחים לגובה רב. הם אף יכולים להגיע לגובה של למעלה ממאות מטרים, אך העצים שביערות אסיה לרוב אינם כה גבוהים. קחו למשל את צמחי האלווי. ביפן, הם צרים מאוד, דקים מאוד, אך צמחי האלווי בארצות הברית גדולים מאוד. הם שונים. זהו אותו סוג של צמח, בעל שם זהה, אך ביבשת אמריקה הוא גדול במיוחד. ייתכן שבני אדם אינם רואים את ההבדלים בהיבטים שונים אלה או אינם תופשים אותם, אך כשאלוהים ברא את כל הדברים, הוא הגדיר אותם והכין סביבות גיאוגרפיות שונות, שטחים שונים ויצורים חיים שונים לגזעים השונים. זאת מכיוון שאלוהים ברא את סוגי בני האדם השונים, והוא יודע למה זקוק כל אחד מהם ומהו אורח חייו.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ט'