אפליקציית כנסיית האל הכול יכול

הקשב לקולו של אלוהים וקדם את פני ישוע אדוננו בשובו!

אנו מזמינים את כל מבקשי האמת לפנות אלינו

גבולות פותחו מתוך אורחות חייהם השונים של בני האדם

9

אלוהים ברא את כל הישויות, קבע להן גבולות וטיפח בקרבן את כל מיני היצורים החיים. במקביל, הוא אף הכין שיטות הישרדות שונות לבני האדם, ומכאן ניתן לראות שלבני אדם אין דרך הישרדות אחת בלבד. כמו כן, אין להם סוג אחד בלבד של סביבת הישרדות. דיברנו קודם לכן על כך שאלוהים ברא סוגים שונים של מקורות מזון ומים לבני האדם, דבר בעל חשיבות מכרעת ביחס לאפשרות הימשכותם של חיי האנושות כבשר ודם. אולם, בקרב האנושות הזו, לא כל בני האדם מתקיימים על דגנים. לבני אדם יש שיטות הישרדות שונות בשל הבדלים בסביבות גיאוגרפיות ובפני השטח. את כל שיטות ההישרדות האלה הכין אלוהים. לכן לא כל בני האדם עוסקים בעיקר בחקלאות. כלומר, לא כל בני האדם מקבלים את מזונם מגידול יבולים. זהו הדבר השלישי שעליו נדבר: גבולות פותחו מתוך אורחות חייהם השונים של בני האדם. אם כן, אילו סוגים נוספים של אורחות חיים יש לבני אדם? אילו סוגים נוספים של מקורות מזון יש לבני אדם? יש כמה סוגים עיקריים:

הראשון הוא אורח חייו של הצייד. כולם יודעים על כך, נכון? האם מישהו מכם צד לפרנסתו? כולכם בני אדם מודרניים – אינכם יודעים לצוד או כיצד לשאת רובה. מקורות המזון שלכם מופקים מן האדמה. מה אוכלים בני אדם החיים מציד? (בשר ציד.) הם אוכלים את עופות וחיות היער. "בשר ציד" הוא ביטוי מודרני. ציידים אינם חושבים עליו כעל בשר מיוחד, אלא כעל מזונם הרגיל והיום-יומי. לדוגמה, הם יתפסו אייל. כשהם תופסים אייל, הדבר דומה בדיוק לחקלאי המוציא יבול מן האדמה. חקלאי מוציא יבולים מן האדמה, וכשהוא רואה את יבולו הוא שמח ומרגיש רגוע. המשפחה לא תרעב כשיש לה יבול לאכול. לבו רגוע והוא חש סיפוק. וגם צייד חש רוגע וסיפוק, כשהוא מביט במה שלכד, מפני שהוא אינו מוכרח לדאוג עוד בקשר למזון. יש משהו לאכול בארוחה הבאה, אין צורך לרעוב. זהו אדם אשר צד למחייתו. רוב אלה שמתקיימים מצייד, חיים ביערות שבהרים. הם אינם מעבדים את האדמה. לא קל למצוא שם קרקע הניתנת לעיבוד, ולכן הם שורדים מיצורים חיים שונים, סוגים שונים של טרף. זהו סוג אורח החיים הראשון, השונה מזה של בני אדם רגילים.

הסוג השני הוא אורח חייו של הרועה. האם מי שרועה לפרנסתו מעבד את האדמה? (לא.) מה הוא עושה אם כן? אם יש כאן מישהו ממוצא מונגולי, תוכלו לדבר מעט על אורח חייכם כנוודים. (לרוב, אנו רועים בקר וצאן למחייתנו, אין חקלאות, ובחורף אנו שוחטים ואוכלים את המקנה שלנו. מזוננו העיקרי מורכב מבשר בקר וכבש – ראשית, אנו שותים תה חלב. אף שהרועים עסוקים בכל ארבע העונות, הם אוכלים היטב. לא חסר להם חלב, מוצרי חלב או בשר.) המונגולים אוכלים בעיקר בשר בקר וכבש, שותים חלב כבשים וחלב בקר, ורוכבים על פרים סוסים בשדה כדי לרעות את הצאן שלהם, כשהרוח בשיערם והשמש על פניהם. אין להם לחצים כפי שיש בחיים המודרניים. במשך כל היום, הם רואים רק את מרחבי השמיים הכחולים ומישורי העשב. רוב בני האדם המטפלים בעדרים למחייתם, חיים בערבות ויכולים להמשיך באורח חייהם כנוודים דור אחר דור. אף שהחיים בערבות הם חיי בדידות במידה מסוימת, אלה הם גם חיים מאושרים מאוד. אין זה אורח חיים רע!

הסוג השלישי הוא אורח חייו של הדייג. יש מעט בני אדם החיים על חוף האוקיינוס או על איים קטנים. הם מוקפים מים, כשפניהם אל האוקיינוס. אנשים מסוג זה דגים למחייתם. מהו מקור המזון עבור אלה שדגים למחייתם? מזונם הוא כל סוגי הדגים, פירות הים ותוצרי הים, נכון? כשהונג קונג הייתה רק כפר דייגים קטן, האנשים שחיו שם דגו למחייתם. הם לא עיבדו את האדמה – הם יצאו לדוג מדי יום. מזונם העיקרי היה סוגים שונים של דגים ופירות ים. מדי פעם הם סחרו בהם תמורת אורז, קמח ומוצרים בסיסיים של יום יום. זהו אורח חיים שונה של בני אדם החיים לצד המים. מי שחי לצד המים, נשען על המים לשם מזונו, והמים הם מקור פרנסתו. זהו מקור פרנסתו וכן מקור מזונו.

פרט למי שמעבד את האדמה למחייתו, יש בעיקר את שלושת אורחות החיים שהוזכרו לעיל. פרט למי שמתקיים מרעייה, דיג וציד, רוב בני האדם מעבדים את האדמה למחייתם. ולמה זקוקים בני אדם המעבדים את האדמה למחייתם? הם זקוקים לקרקע. הם נשענים על גידול יבולים במשך דורות. בין אם הם שותלים ירקות, פירות או דגנים, הם מקבלים את מזונם ואת צורכיהם היום-יומיים מן האדמה.

מהם תנאי היסוד לאורחות החיים האנושיים השונים האלה? האין הם דורשים לשם הישרדות תחזוקה בסיסית של סביבתם? כלומר, אילו הציידים היו מאבדים את היערות שבהרים או את העופות והחיות, לא הייתה להם עוד פרנסה. מכאן שאם בני אדם המתקיימים על ציד יאבדו את היערות שבהרים ולא יהיו להם עוד עופות וחיות, אם הם יאבדו את מקור פרנסתם, הכיוון שאליו יפנה עם כזה והמקום שאליו ילך – אינם ידועים, והם יכולים פשוט להיעלם. ועל מה יסתמכו אלה הרועים לפרנסתם? הדבר שבו הם תלויים באמת אינו המקנה שלהם, אלא הסביבה שבה המקנה שלהם שורד – הערבות. לולא היו ערבות, היכן הם היו רועים את עדריהם? מה היו אוכלים הבקר והצאן? ללא מקנה לא הייתה לעמים הנוודים פרנסה. לא הייתה להם פרנסה. ללא מקור מחיה, לאן היה הולך עם כזה? המשך ההישרדות היה נעשה קשה מאוד, לא היה להם עתיד. ללא מקורות מים, נהרות ואגמים היו מתייבשים. האם כל הדגים הזקוקים למים כדי לחיות היו עדיין קיימים? הדגים האלה לא היו קיימים. האם אותם בני אדם הנשענים על המים והדגים למחייתם היו ממשיכים לשרוד? לולא היה להם מזון, לולא היה להם מקור פרנסה, העמים האלה לא היו יכולים להמשיך לשרוד. כלומר, אם כשהייתה מתעוררת בעיה בפרנסתם או בהישרדותם, הגזעים האלה היו נכחדים. הם היו יכולים להיעלם, להימחק מעל פני האדמה. ואילו אלה המעבדים את האדמה למחייתם היו מאבדים את הקרקע שלהם. אם הם לא היו יכולים לשתול דברים ולקבל את מזונם מצמחים שונים, מה הייתה התוצאה? ללא מזון, האם בני אדם לא היו גוועים ברעב? אילו בני אדם גוועו ברעב, האם סוג זה של בני אדם לא היה נכחד? זוהי אם כן מטרתו של אלוהים בשמירה על סביבות שונות. לאלוהים יש מטרה אחת בלבד בשמירה על סביבות ומערכות אקולוגיות שונות, בשמירה על היצורים החיים השונים בתוך כל סביבה, והיא לטפח את כל סוגי בני האדם, לטפח בני אדם החיים בסביבות גיאוגרפיות שונות.

אילו כל הישויות היו מאבדות את חוקיהן, הן היו חדלות להתקיים. אילו אבדו החוקים של כל הישויות, אזי היצורים החיים בין כל הישויות לא היו יכולים להמשיך הלאה. גם בני האדם היו מאבדים את סביבות ההישרדות שלהם, שבהן הם תלויים להישרדותם. אילו בני האדם היו מאבדים את כל אלה, הם לא היו יכולים להמשיך לחיות ולהתרבות מדור לדור. הסיבה לכך שבני האדם שרדו עד היום, היא כי אלוהים סיפק לאנושות את כל הישויות שיזינו אותם, שיטפחו את האנושות בדרכים שונות. רק מפני שאלוהים מטפח את האנושות בדרכים שונות, היא שרדה עד כה, עד עצם היום הזה. עם סוג זה של סביבת הישרדות קבועה, מיטיבה ומסודרת, כל סוגי בני האדם על פני האדמה, כל סוגי הגזעים, יכולים לשרוד בתוך התחומים שהוכתבו להם. איש אינו יכול לחרוג מן התחומים או הגבולות האלה, מפני שאלוהים הוא שקבע אותם.

מתוך 'הדבר מופיע בבשר'

פוסט בנושא דומה