זה עתה דיברנו על חלק מן הסביבה הכללית, כלומר, התנאים הנחוצים להישרדות אנושית שאלוהים הכין לאנושות מאז שברא את העולם. זה עתה דיברנו על חמישה דברים, וחמשת הדברים האלה הם הסביבה הכללית. הדבר שעליו נדבר כעת קשור בקשר הדוק לחייו של כול אדם כבשר ודם. זהו תנאי הכרחי המתאים יותר לחיי אדם כבשר ודם. הדבר הזה הוא מזון. אלוהים ברא את האדם ומיקם אותו בסביבת מחיה מתאימה. לאחר מכן, האדם נזקק למזון ולמים. לאדם היה צורך כזה, ולכן אלוהים ערך הכנות כאלה למען האדם. לפיכך, כל אחד משלבי עבודתו של אלוהים וכול דבר שהוא עושה, אינו רק מילים ריקות מתוכן, אלא מתבצע בפועל. האם מזון הוא דבר שבני אדם אינם יכולים בלעדיו בחיי היום-יום שלהם? האם מזון חשוב יותר מאוויר? הם חשובים באותה המידה. שניהם תנאים ודברים הכרחיים להישרדותה של האנושות ולהמשכיות החיים האנושיים. האם האוויר חשוב יותר או שמא מים חשובים יותר? האם טמפרטורה חשובה יותר או שמא מזון חשוב יותר? כולם חשובים. בני האדם אינם יכולים לבחור, מפני שהם אינם יכולים לחיות בלעדי אף אחד מהם. זוהי בעיה של ממש, לא דבר שניתן לבחור. אינכם יודעים, אך אלוהים יודע. כשתראו מזון, תרגישו "איני יכול לחיות ללא מזון!" אך מיד לאחר שנבראתם, האם ידעתם שאתם זקוקים למזון? לא הייתם יודעים, אך אלוהים יודע. רק כשאתם נעשים רעבים ורואים שיש פירות על העצים ודגנים על האדמה לכם למאכל, אתם מבינים שאתם זקוקים למזון. כשאתם צמאים, אתם רואים לפניכם מעיין מים, ורק כשאתם שותים את המים אתם מבינים שאתם זקוקים להם. אלוהים ברא את המים למען האדם. באשר למזון, אין זה משנה אם אתם אוכלים שלוש ארוחות ביום, שתי ארוחות ביום, ואף יותר מכך. בקצרה, מזון הוא דבר שבני אדם אינם יכולים בלעדיו בחיי היום-יום שלהם. זהו אחד הדברים הנחוצים לשמירה על הישרדותו הרגילה של גוף האדם. אם כן, מאין בא המזון בעיקר? בראש ובראשונה, מזון מגיע מן האדמה. אלוהים ברא את האדמה למען האנושות. האדמה מתאימה להישרדותם של צמחים שונים, לא רק עצים או עשב. אלוהים ברא לאנושות זרעים לכול מיני הדגנים והמזונות השונים, והוא נתן לאנושות אדמה וקרקע מתאימות לזריעה, ובעזרת הדברים האלו, האנושות משיגה את מזונה. אילו מיני מזונות יש? הדבר צריך להיות ברור לכם, נכון? קודם כול, יש מינים שונים של דגנים. מה כוללים הדגנים? חיטה, דוחן, אורז... אלה שיש להם קליפות. גידולי דגנים אף מופרדים לסוגים רבים ושונים. יש סוגים רבים של גידולי דגנים מן הדרום עד לצפון, כגון שעורה, חיטה, שיבולת שועל וכוסמת. מינים שונים מותאמים לגידול באזורים שונים. יש גם סוגים שונים של אורז. בדרום יש סוגי אורז ייחודיים, ארוכים יותר ומותאמים לבני אדם מן הדרום, מפני שהם אינם כה דביקים. מכיוון שהאקלים בדרום חם יותר, עליהם לאכול סוגים כמו אורז אינדיקה. אסור שהוא יהיה דביק מדי, אחרת הם לא יוכלו לאכול אותו ויאבדו את התיאבון. האורז שאוכלים בני אדם בצפון דביק יותר. מכיוון שבצפון תמיד קר יותר, עליהם לאכול אורז דביק יותר. בנוסף לכך, יש סוגים שונים של קטניות. הן גדלות מעל לקרקע. יש גם גידולים הגדלים מתחת לקרקע, כגון תפוחי אדמה, בטטות, טארו ורבים אחרים. תפוחי אדמה גדלים בצפון. איכות תפוחי האדמה בצפון היא טובה מאוד. כאשר לאנשים אין דגנים לאכילה, תפוחי אדמה יכולים להיות מזון בסיסי בתזונתם כדי שיוכלו לאכול שלוש מנות ביום. תפוחי אדמה יכולים לשמש גם לאספקת מזון. בטטות אינן כה טובות כתפוחי אדמה מבחינת איכות, אך עדיין ניתן לצרוך אותן כמזון בסיסי וכך לאכול שלוש מנות ביום. כאשר אין דגנים בנמצא, אנשים יכולים לצרוך בטטות כדי למלא את קיבתם. טארו, שאותו בדרך כלל אוכלים אנשי הדרום, יכול לשמש למטרה זו, וכן להיות מרכיב מרכזי בתזונתם. אלה הם הדגנים השונים, דבר חיוני למזון ולשתייה של בני האדם ביום-יום. מדגנים שונים בני אדם מכינים אטריות, לחמניות מאודות, אורז ואטריות אורז. אלוהים העניק את סוגי הדגנים השונים האלה לאנושות בשפע. מדוע יש סוגים כה רבים? ניתן למצוא בכך את כוונותיו של אלוהים. מצד אחד, זה כדי להתאים לקרקעות ולסוגי האקלים השונים בצפון, בדרום, במזרח ובמערב. מצד שני, הרכיבים השונים והתכולה של הדגנים האלה מתאימים לרכיבים השונים ולתכולה של גוף האדם. בני אדם יכולים לשמור על החומרים המזינים והרכיבים השונים הדרושים לגופם רק על ידי אכילת הדגנים האלה. על אף שהמזונות בצפון ובדרום שונים אלה מאלה, הדמיון ביניהם רב על השוני. מזונות אלה יכולים כולם לספק את צרכיו הרגילים של גוף האדם ולשמור על הישרדותו הרגילה של גוף האדם. לכן, הסיבה לכך שיש שפע רב של מינים הגדלים באזורים שונים היא, כי גוף האדם זקוק למה שהמזונות האלה מספקים. בני האדם זקוקים למה שמספקים המזונות השונים הגדלים באדמה לשמירה על הישרדותו הרגילה של גוף האדם ולהשגת חיים אנושיים רגילים. מבינים? בקצרה, אלוהים התחשב מאוד באנושות. המזונות השונים שאלוהים העניק לבני האדם אינם משעממים – הם מקיפים מאוד. אם בני האדם רוצים לאכול דגנים, הם יכולים לאכול דגנים. יש אנשים שלא אוהבים לאכול אטריות, הם רוצים לאכול אורז. והם יכולים לאכול אורז. יש סוגים שונים של אורז – אורז ארוך, אורז קצר, וכולם יכולים להיות לטעמם של בני אדם. לפיכך, אם בני אדם אוכלים את הדגנים האלה – כול עוד הם אינם בררנים מדי ביחס למזונם – לא יחסר להם מזון ומובטח שהם יחיו בבריאות עד גיל זקנה. זה היה הרעיון המקורי שאלוהים חשב עליו כשהעניק מזון לאנושות. גוף האדם אינו יכול להתקיים ללא הדברים האלה – האין זו המציאות? האנושות אינה יכולה לפתור את הבעיות הממשיות האלה, אך אלוהים כבר הכין זאת למען האנושות לפני זמן רב.

אלוהים נתן לאנושות לא רק את הדברים האלה – יש גם ירקות. כשאתם אוכלים אורז, אם תאכלו רק אורז, ייתכן שיחסרו לכם חומרים מזינים. אם תקפיצו כמה מאכלים קטנים במחבת או תערבבו סלט כדי לאכול לצד הארוחה, הוויטמינים שבירקות ויסודות הקורט השונים או החומרים המזינים האחרים יוכלו לספק את צורכי גוף האדם בדרך רגילה מאוד. כשבני אדם אינם אוכלים ארוחות עיקריות, הם יכולים לאכול גם פירות, נכון? לעתים, כשבני אדם זקוקים לנוזלים רבים יותר, לחומרים מזינים אחרים או לטעמים שונים, יש גם ירקות ופירות שיספקו אותם. מכיוון שהקרקע והאקלים בצפון, בדרום, במזרח ובמערב שונים, גדלים בהם גם סוגים שונים של ירקות ופירות. מכיוון שהאקלים בדרום חם מדי, רוב הפירות והירקות הם מן הסוג המקרר, ולכן הם יכולים לאזן את הקור והחום בגופם של בני האדם כשהם אוכלים אותם. מצד שני, בצפון יש פחות סוגים של ירקות ופירות, אך בכול זאת די בהם להנאתם של אנשי הצפון. אולם, בשל התפתחויות חברתיות שהתרחשו בשנים האחרונות, שנגרמו כביכול בשל התקדמות חברתית, וכן שיפורים בתחבורה ובתקשורת המקשרות בין הצפון, הדרום, המזרח והמערב, בני אדם בצפון יכולים גם הם לאכול פירות וירקות מהדרום או תוצרים מקומיים מהדרום, אפילו לאורך כול השנה. כך, על אף שבני האדם יכולים לספק את תיאבונם ורצונותיהם החומריים, גופם נתון לרמות שונות של נזק מבלי שיידעו על כך. הסיבה לכך היא שבין המזונות שאלוהים הכין לאנושות, יש מזונות, פירות וירקות המתאימים לבני אדם בדרום, וכן מזונות, פירות וירקות המתאימים לבני אדם בצפון. כלומר, אם נולדתם בדרום, אכילת מאכלים מהדרום מתאימה לכם מאוד. אלוהים הכין את המזונות, הפירות והירקות האלה מפני שבדרום יש אקלים מסוים. בצפון יש מזון הנחוץ לגופם של בני האדם בצפון. אך מפני שלבני האדם יש תיאבון גרגרני, הם נסחפו מבלי לדעת בגל ההתפתחויות החברתיות, מה שגרם להם להפר חוקים אלה מבלי לדעת זאת. על אף שבני האדם חשים שחייהם כעת טובים יותר, התקדמות חברתית כזו מביאה עמה נזק נסתר לגופם של בני אדם רבים. אין זה דבר שאלוהים רוצה לראות, ואף לא לכך הוא התכוון במקור כשסיפק לאנושות את המאכלים האלה, את הפירות והירקות האלה. הדבר נגרם על ידי האנושות שהפרה את החוקים שהציב אלוהים.

בנוסף, הדברים שאלוהים העניק לאנושות עשירים ושופעים, ובכול מקום יש המזונות המקומיים האופייניים לו. לדוגמה, יש מקומות העשירים בשיזף (הידוע כדומים), ואילו אחרים עשירים באגוזי מלך, בוטנים או סוגים אחרים של אגוזים. כול הדברים החומריים האלה מספקים חומרים מזינים שגוף האדם זקוק להם. אך אלוהים מספק לאנושות דברים בהתאם לעונה ולתקופה, וכן מעניק את הכמות הנכונה בזמן הנכון. האנושות חומדת הנאה גופנית והיא גרגרנית, דבר המקל עליה להפר את החוקים הרגילים של צמיחת האדם מן הזמן שבו אלוהים ברא את האדם, ולפגוע בהם. הבה ניקח לדוגמה את הדובדבנים. הם מבשילים בסביבות יוני. בנסיבות רגילות, הם ייגמרו עד אוגוסט. הדובדבנים טריים למשך חודשיים בלבד, אך בעזרת שיטות מדעיות בני האדם מסוגלים כעת להאריך זאת ל-12 חודשים, אפילו עד עונת הדובדבנים הבאה. משמעות הדבר היא שיש דובדבנים כול השנה. האם התופעה הזו רגילה? (לא.) מהי אם כן העונה הטובה ביותר לאכול דובדבנים? זוהי התקופה שבין יוני לאוגוסט. מעבר לגבול הזה, אין זה משנה עד כמה תשמרו אותם טריים, טעמם אינו אותו הטעם, והם אינם מה שגוף האדם זקוק לו. לאחר שמועד פקיעת התוקף שלהם חלף, אין זה משנה באילו חומרים כימיים תשתמשו, לא תוכלו להביא אותם למצבם כשהם גדלים באופן טבעי. בנוסף לכך, הנזק שגורמים החומרים הכימיים לבני אדם הם דבר שאיש אינו יכול לעשות דבר כדי לבטלו או לשנותו. אם כן, מה מביאה כלכלת השוק הנוכחית לבני האדם? נדמה שחייהם של בני האדם טובים יותר, התחבורה לכול הכיוונים נעשתה נוחה מאוד, ובני האדם יכולים לאכול פירות מסוגים שונים בכול אחת מארבע עונות השנה. אנשים בצפון יכולים לאכול לעתים קרובות בננות וכל מזון, מאכלים מקומיים או פרי מן הדרום. סוג כזה של כלכלת שוק מיטיב במידה מסוימת עם חייהם של אנשים, אך הוא גם יכול להזיק להם. בשל שפע השוק, אנשים רבים אוכלים כל דבר; אוכלים מבלי לחשוב. הדבר פוגע בחוקים הטבעיים ומזיק לבריאות האדם. אם כן, שוק הכלכלה לא יכול להסב לאנשים אושר. הסתכלו בעצמכם. האין ענבים נמכרים בשוק בכל ארבע עונות השנה? למעשה, ענבים נשארים טריים למשך פרק זמן קצר מאוד לאחר קטיפתם. אם תשמרו אותם עד חודש יוני הבא, האם עדיין ניתן יהיה לכנות אותם בשם ענבים? האם ניתן לכנות אותם בשם אשפה? לא רק שאין להם עוד את ההרכב המקורי של ענבים, אלא יש עליהם גם יותר חומרים כימיים. כעבור שנה, לא זו בלבד שהם אינם טריים, אלא החומרים המזינים שבהם אף הם נעלמו מזמן. כשבני אדם אוכלים ענבים, הם מרגישים: "איזה אושר! האם היינו יכולים לאכול ענבים בעונה הזו לפני 30 שנה? לא היינו יכולים גם אילו רצינו. כמה נפלאים החיים היום!" האם זה אכן אושר? אם אתם מעוניינים בכך, אתם יכולים לחקור ענבים ששומרו בעזרת חומרים כימיים ולבדוק מהו בדיוק הרכבם ואם ההרכב הזה יכול להביא תועלת כלשהי לבני אדם. בעידן החוק, במהלך נדודיהם של בני ישראל לאחר שיצאו ממצרים, אלוהים נתן להם שליו ומן. האם אלוהים אפשר לאנשים לשמר אותם? חלק מהאנשים היה צר אופקים וחשש שלא יישאר ליום המחרת, ולכן שמרו מעט בצד למקרה שיזדקקו לזה מאוחר יותר. ומה קרה אז? עד ליום המחרת, המזון נרקב. אלוהים לא אפשר להם להותיר דבר מאחור כגיבוי, מפני שאלוהים ערך הכנות שהבטיחו שהם לא יגוועו ברעב. לאנושות אין את הביטחון הזה, ואין לה אמונה אמיתית באלוהים. בני האדם תמיד משאירים מעט בצד למועד מאוחר יותר ולעולם אינם מצליחים לראות את כול הדאגה והמחשבה שמאחורי הדברים שאלוהים הכין למען האנושות. הם בפשטות לעולם אינם מסוגלים להרגיש זאת, לעולם אינם בוטחים באלוהים, תמיד חושבים: "מעשיו של אלוהים אינם מהימנים! מי יודע אם אלוהים ייתן זאת לאנושות ומתי ייתן זאת! אם אהיה רעב ממש, ואלוהים לא ייתן זאת, האם לא אגווע ברעב? האם לא תהיה חסרה לי תזונה?" ראו עד כמה זעיר ביטחונו של האדם!

דגנים, פירות וירקות, וכול סוגי האגוזים, כולם מזונות צמחוניים. על אף שהם מזונות צמחוניים, יש בהם די חומרים מזינים כדי לספק את צרכיו של גוף האדם. אולם, אלוהים לא אמר: "די לתת את אלה לאנושות. האנושות יכולה פשוט לאכול את הדברים האלה". אלוהים לא עצר בזאת, אלא הכין דברים שטעמם ערב עוד יותר לחיכם של בני האדם. מהם הדברים האלה? אלה הם סוגי הבשר והדגים השונים שרובכם יכולים לראות ולאכול. ישנם סוגים כה רבים של בשר ודגים שאלוהים הכין עבור האדם. כל הדגים חיים במים. מרקם בשרם שונה מזה של הבשר הגדל על היבשה, והם יכולים לספק חומרים מזינים שונים לאנושות. תכונותיהם של הדגים יכולות גם לווסת את הקור והחום בגוף האדם, ולכן הם מועילים מאוד לאנושות. אך אסור להפריז במה שערב לחך. זוהי עדיין אותה אמירה: אלוהים מעניק לאנושות את הכמות הנכונה בזמן הנכון, כדי שבני האדם יוכלו ליהנות מן הדברים האלה באופן רגיל והולם, בהתאם לעונה ולמועד. מה כוללים העופות? תרנגולות, שלווים, יונים וכו'. רבים אף אוכלים ברווזים ואווזים. על אף שאלוהים הכין סוגי בשר אלה, היו לו דרישות מסוימות מעמו הנבחר, והוא הציב הגבלות ספציפיות על התזונה שלהם בעידן החוק. כעת, התחום הזה מבוסס על טעם אישי והבנה אישית. סוגי הבשר השונים האלה מספקים לגוף האדם חומרים מזינים שונים, שיכולים לחדש את מלאי החלבון והברזל, להעשיר את הדם, לחזק את השרירים והעצמות, ולספק אנרגיה רבה יותר. אין זה משנה באילו שיטות בני האדם משתמשים כדי לבשלם ולאכלם, בקצרה, הדברים האלה יכולים מצד אחד לעזור לבני האדם לשפר טעמים ותיאבון, ומצד שני, להשביע את קיבתם. הדבר החשוב ביותר הוא שהם יכולים לספק לגוף האדם את צרכיו התזונתיים היומיים. אלה הם השיקולים שהיו לאלוהים כשהוא הכין מזון לאנושות. יש מזונות צמחוניים וכן בשרים – האין זו תזונה עשירה ושופעת? אך על בני האדם להבין, מה היו כוונותיו המקוריות של אלוהים כשהוא ברא את כול המזונות לאנושות. האם כוונתו הייתה להניח לאנושות ליהנות הנאה יתרה מהמזונות האלה? מה קורה כאשר האדם נלכד בניסיונו לספק את התשוקות החומריות הללו? האין הוא אוכל יתר על המידה? האין האכילה המופרזת מזיקה לגוף האדם בדרכים רבות? (כן.) זו הסיבה שבשלה אלוהים מקציב את הכמות הנכונה בזמן הנכון ומאפשר לבני האדם ליהנות ממזונות שונים בהתאם לתקופות ולעונות שונות. לדוגמה, לאחר שעברו קיץ חם מאוד, בני אדם צוברים בגופם לא מעט חום, וכן יובש הגורמים למחלות ולחות בגופם. כשמגיע הסתיו, סוגי פירות רבים מבשילים, וכשבני האדם אוכלים פרי, הלחות שלו נעלמת. באותה עת, הבקר והצאן גדלו והתחזקו, כך שעל בני האדם לאכול בשר כדי להזין את עצמם. לאחר שאכלו סוגים שונים של בשר, יהיו לגופם של בני האדם אנרגיה וחום שיעזרו להם לעמוד בקור של החורף, וכתוצאה מכך הם יוכלו לעבור את החורף בשלום. מתי להכין אילו דברים למען האנושות, ומתי להניח לאילו דברים לצמוח, לשאת פרי ולהבשיל – כל זה נשלט ומתומרן בידי האל באופן מדוד מאוד. אלא שהאנושות אינה מבינה את רצון אלוהים. זהו הנושא העוסק בשאלה "כיצד הכין אלוהים את המזון הנחוץ לחיי היום-יום של האדם". מלבד כול סוגי המזונות, אלוהים מספק לאנושות גם מקורות מים. בני האדם מוכרחים לשתות מים לאחר האכילה. האם אכילת פירות בלבד מספיקה? בני האדם לא יוכלו לשאת אכילת פירות בלבד, ומלבד זאת, בעונות מסוימות אין פירות. כיצד אם כן ניתן לפתור את בעיית המים של האנושות? על ידי כך שאלוהים הכין מקורות מים רבים מעל ומתחת לפני הקרקע, לרבות אגמים, נהרות ומעיינות. ממקורות המים האלה ניתן לשתות במצבים שבהם אין זיהום כלשהו, עיבוד אנושי או נזק. משמע, ביחס למקורות המזון לחיי גופם הפיסי של בני האדם, אלוהים ערך הכנות מדויקות ומתאימות מאוד כדי שחייהם של בני האדם יהיו מלאי עושר ושפע וכדי שלא יחסר להם דבר. זהו דבר שבני האדם יכולים להרגיש ולראות.

בנוסף לכך, בין כול הדברים, אלוהים ברא צמחים, בעלי חיים ועשבים שונים שנועדו באופן ספציפי לרפא פציעות או לטפל במחלות בגוף האדם. לדוגמה, מה תעשו אם תיכוו בטעות מאש או ממים רותחים? האם אתם יכולים לשטוף את הכוויה במים? האם אתם יכולים למצוא חתיכת בד ולחבוש את הכוויה? בצורה זו הכוויה עלולה להתמלא מוגלה או להזדהם. למשל, אם אתם סובלים מחום גבוה, התקררתם, נפצעתם מעבודה פיסית, קיבלתם קלקול קיבה לאחר שאכלתם את הדבר הלא נכון או פיתחתם מחלות מסוימות בגלל הרגלי חיים או בעיות רגשיות, כגון מחלות כלי דם, בעיות נפשיות או מחלות של האיברים הפנימיים – יש צמחים שמתאימים לריפוי כול הבעיות האלה. יש צמחים המשפרים את זרימת הדם והפעילות, משככים כאבים, עוצרים דימום, מאלחשים, עוזרים לבני אדם לשקם את העור הרגיל, לבטל עצירת דם בגוף ולנקות רעלים מן הגוף. בקצרה, ניתן להשתמש בכולם בחיי היום-יום. הם שימושיים לבני אדם ואלוהים הכין אותם לגוף האדם למקרה הצורך. את חלקם אלוהים אפשר לאדם לגלות באקראי, ואילו אחרים התגלו על ידי אנשים שאלוהים בחר בהם לשם כך או כתוצאה מתופעות מיוחדות שאלוהים תזמר. בעקבות תגליותיהם, האנושות העבירה אותם מדור לדור, וכך רבים ידעו אודותיהם. באופן זה, יש ערך ומשמעות לבריאת הצמחים האלה על ידי אלוהים. בקצרה, הדברים האלה כולם מאלוהים והוכנו ונשתלו כשהוא ברא סביבת מחיה לאנושות. כול הדברים האלה נחוצים מאוד. האם שיקולי האל היו טובים יותר בהשוואה לשיקולי האנושות? כשאתם רואים את כול אשר עשה אלוהים, האם אתם יכולים להרגיש את צדו המעשי של אלוהים? אלוהים עבד בחשאי. כשהאדם טרם בא אל העולם הזה, בטרם בא במגע עם האנושות הזו, אלוהים כבר ברא את כול זה. כול אשר עשה היה למען האנושות, למען הישרדותה, ולמען שיקול קיומו של האדם, כדי שהאנושות תוכל לחיות באושר בעולם החומרי העשיר והשופע הזה שאלוהים הכין למענה, מבלי שיהיה עליה לדאוג למזון או לבגדים, ומבלי שיחסר לה דבר. האנושות ממשיכה להתרבות ולשרוד בסביבה כזו.

האם יש משהו שאלוהים עושה, בין שזהו דבר גדול ובין שדבר קטן, שאין לו ערך או משמעות? לכול דבר שהוא עושה יש ערך ומשמעות. הבה נדון בכך מתוך שאלה שאנשים מדברים עליה לעתים קרובות. רבים שואלים: מה בא קודם, הביצה או התרנגולת? (התרנגולת.) התרנגולת באה קודם, בוודאי! מדוע התרנגולת באה קודם? מדוע לא יכולה הייתה הביצה לבוא קודם? האם התרנגולת אינה בוקעת מהביצה? לאחר שהתרנגולת דגרה על הביצה במשך 21 ימים, בוקעת תרנגולת. התרנגולת הזו מטילה ביצים, ושוב בוקעות תרנגולות מהביצים. מה בא קודם, אם כן, הביצה או התרנגולת? אתם עונים "התרנגולת" בביטחון. מדוע? (בכתבי הקודש נאמר שאלוהים ברא את העופות ובעלי החיים.) התשובה מבוססת על כתבי הקודש. אני רוצה שתדברו על הידע שלכם כדי לבדוק אם יש לכם ידע ממשי על מעשי אלוהים. האם אתם בטוחים בתשובתכם או לא? (אלוהים ברא את התרנגולת, ואחר כך נתן לה את היכולת להתרבות – היכולת לדגור על ביצים.) ההסבר הזה נכון, פחות או יותר. התרגולת באה קודם ואחר כך הביצה. זה ודאי. אין זה מסתורין עמוק ביותר, אך בני אדם בעולם תופשים זאת כדבר ונעזרים בפילוסופיה בטיעוניהם. בסופו של דבר, עדיין אין להם מסקנה. הדבר דומה לכך שאנשים אינם יודעים שאלוהים ברא אותם. בני האדם אינם יודעים את העיקרון הזה, ואף לא ברור להם מי בא ראשון, התרנגולת או הביצה. הם אינם יודעים מה היה צריך לבוא קודם, ולכן עמוק מאוד לעולם אינם מצליחים למצוא תשובה. דבר רגיל מאוד הוא שהתרנגולת באה קודם. אילו הביצה באה לפני התרנגולת, הדבר לא היה רגיל! התרנגולת בהחלט באה קודם. זהו דבר כה פשוט. הוא אינו דורש מכם להיות בעלי ידע רב. אלוהים ברא את כול זה. כוונתו הראשונית הייתה שהאדם ייהנה מכך. לאחר שהתרנגולת קיימת, הביצה באה אחריה כדבר מובן מאליו. האין זה פתרון ברור? אילו הביצה הייתה נבראת קודם, האם היא לא הייתה זקוקה בכול זאת לתרנגולת שתדגור עליה? זה ברור הרבה יותר לברוא ישירות את התרנגולת. התרנגולת הייתה יכולה להטיל ביצים וכן לדגור על האפרוחים, בשעה שהאדם יכול היה לאכול גם תרנגולות. האין זה נוח כול כך? הדרך שבה אלוהים עושה דברים הינה תמציתית ולא מסורבלת. מניין באה הביצה? היא באה מהתרנגולת. אין ביצה ללא תרנגולת. מה שאלוהים ברא היה יצור חי! האנושות היא אכן מגוחכת ואבסורדית, תמיד מסתבכת בדברים הפשוטים האלה, ובסופו של דבר אף מגיעה לאוסף שלם של טענות מופרכות ומגוחכות! כול כך ילדותי! הקשר בין הביצה לתרנגולת ברור: התרנגולת באה קודם. זהו ההסבר הנכון ביותר, הדרך הנכונה ביותר להבין זאת והתשובה הנכונה ביותר. זה נכון.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ח'